Original subtitles

‏היי, נוחעם, מה אתה עושה פה?

‏מה אני עושה פה? מה את עושה פה?

‏אה, לא סיפרתי לך? התחלתי לעבוד כאן.

‏מה את אומרת?

‏מעניין.

‏מעניין מאוד.

‏מה כל כך מעניין?

‏אני מתכוון…

‏יש לך מסעדה

‏וכל אנטוורפן מחכה שתפתחי את המסעדה.

‏זה לא שייך.

‏בבקרים אני במסעדה, בלילות אני פה.

‏אה, יפה, טוב.

‏אה, כמובן.

‏הכרטיס.

‏איזה קלאסה, נוחעם.

‏מה…

‏מה הפשט?

‏איך שאתה מעביר את הכרטיס, ‏ממש כמו גביר אמיתי.

‏החבר'ה פה מעבירים את הכרטיס ‏כאילו זה מקווה-קארד בפשעוורסק.

‏פנינה, אומרים שהמגבות כאן ‏זה כותנה מצרית, לא פחות.

‏כותנה מצרית סרוקה.

‏ככה?

‏טוב, אני אלך לבדוק מה קורה שם, ‏אם זה באמת כמו שמספרים.

‏רגע, תגיד,

‏מה דעתך,

‏בגלל שאתה הגביר היחידי שבאזור,

‏אולי אני אעשה לך סיור קטן בפנים?

‏כן?

‏למה לא?

‏אדרבה ואדרבה.

‏אני אשמח מאוד.

‏מה נשמע?

‏את שואלת אותי? אני פה על קוצים.

‏הוא התקשר אליי לפני כמה דקות. ‏-נו?

‏הם לא רוצים להמשיך.

‏מה זאת אומרת?

‏זה מה שהוא אומר.

‏אני לא מבין, אבל הייתה פגישה מצוינת, זה…

‏יש פה טעות, אני אומר לך.

‏אני גם לא מבינה ‏ואני התפללתי על זה כל כך הרבה.

‏לא הפסקתי להגיד תהילים ‏מאז שההצעה הזו הגיעה.

‏טוב, הדבר היחידי ‏שאני יכול לחשוב עליו זה ש…

‏אולי הם שמעו עלינו.

‏אין סיכוי בעולם, אף אחד לא יודע על זה.

‏אז מה הם אמרו? מה הסיבה?

‏אני לא יודעת.

‏אבל לא שאלת?

‏שאלתי, שבע פעמים שאלתי אותו,

‏הוא אמר שאין סיבה, זה פשוט לא מתאים.

‏בסדר, יידעס,

‏השם יעזור.

‏נוחעם?

‏כן?

‏תבקש מליבי שתתקשר אליי. ‏-בסיידר.

‏נעמוד בקשר. ‏-תודה.

‏טאטי!

‏בוקר טוב, ליביקו.

‏מאין באת ולאן את הולכת?

‏אתה חייב לראות.

‏רגע, רגע, רגע,

‏דבר כזה צריך לקרוא כשיושבים.

‏אני לא מאמין, הבת שלי כותבת בעיתון.

‏ליבי, זה לא יאומן. ואיך שהיא כותבת…

‏איזה תיאורים, איזה כישרון.

‏טאטי, אתה לא קראת אפילו.

‏אני לא צריך לקרוא כדי לדעת ‏שהבת שלי מוכשרת.

‏אז מה, כמה, כמה הם משלמים לך?

‏מה משלמים?

‏אני כותבת סיפור בהמשכים ב"זמנים".

‏הכסף זה לא מה שחשוב.

‏ליביקו, אם יש משהו חשוב בחיים זה כסף.

‏האמת שאף אחד לא דיבר איתי על כסף.

‏מה הפשט? ‏-לא יודעת, לא חשבתי על זה אפילו,

‏כל כך שמחתי שהם מוכנים ‏לפרסם את הסיפור שלי.

‏מוכנים? זאת את שמוכנה ‏לפרסם אצלם את הסיפור.

‏ואם הם לא ישלמו כמו שצריך, ‏את לא תמשיכי לפרסם שם.

‏טאטי, תעזוב רגע את הכסף,

‏תראה איזה עיצוב מטורף,

‏תראה את הפונט,

‏השם שלנו, שטיסל, בעיתון!

‏ליבי, אני למדתי עם השנים דבר אחד חשוב,

‏בחיים חשוב להפריד בין עיקר לטפל

‏ולהתמקד תמיד בטפל.

‏ולכן את תתקשרי עכשיו אליהם ‏ותשאלי אותם כמה הם משלמים לך.

‏בסדר, בסדר, אני אדבר איתם, ‏אבל זה לא העניין עכשיו.

‏כמובן שזה העניין!

‏אם לא משלמים, לא מעריכים.

‏טאטי, הכול בסדר?

‏מה? למה את שואלת?

‏אתה קצת עצבני.

‏עצבני? למה שאני אהיה עצבני?

‏לא יודעת. למה באמת? יש איזו סיבה?

‏כלום עם כבד קצוץ, ‏אני בדיוק הפוך מעצבני, אני…

‏גאה בילדה שלי שהצליחה להשתחל פנינה

‏לתוך העיתון החרדי הכי…

‏להשתחל פנינה אמרתי? ‏להשתחל פנימה לתוך העיתון החרדי…

‏קיצר, הבנת אותי.

‏לא ממש.

‏כן, כן. כן, כן.

‏מה עם מאמי? היא לא דיברה איתך?

‏כן, היא דיברה איתי.

‏נו?

‏תשמעי, ליבי, הם לא…

‏הם לא רוצים להמשיך.

‏מה? ‏-כן.

‏הוא התקשר למאמי עכשיו.

‏מה הלקח?

‏החיים כמו עוגת טורט.

‏זה ממש מוזר.

‏הייתה פגישה כל כך טובה, ‏אני הייתי בטוחה שזה הולך לוורט.

‏הכול בסדר, ככה זה.

‏פעם ראשונה שפגשת מישהו, ‏זה עושה קוועטש בלב,

‏אבל מה זה הלב, ליביקו?

‏הלב זה אוסף של קוועטשלעך.

‏זה כנראה לא הבאשערט שלך,

‏אנחנו נמצא מישהו הרבה יותר טוב,

‏אה?

‏אני לא סיפרתי לך, טאטי.

‏מה? מה לא סיפרת לי?

‏זה היה הוא.

‏מי היה מי? על מה את מדברת?

‏זה היה הוא, הבחור מהטראם.

‏הכול בסדר, ליבי? אני לא מבין מה שאת אומרת. ‏-יויליש וורמוט זה הבחור מהטראם.

‏מה?

‏כן.

‏מה את מדברת?

‏עכשיו זה מתחיל להסתדר לי.

‏איך יכול להיות שהוא לא רוצה להמשיך?

‏את רק מחזקת את דעתי, ליבי.

‏בחור ישיבה שעושה עיניים ‏בטראם לבחורות חרדיות?

‏אני לא יודע כמה רחוק את תגיעי איתו. ‏תחנה-שתיים, לא יותר.

‏זה בגלל מאמי.

‏אני בטוחה שזה בגללה.

‏ליבי, תעזבי את זה, ‏אין טעם להתעסק בזה עכשיו.

‏אם הם לא רוצים, אנחנו לא רוצים עוד לפניהם.

‏כאילו שזה משנה.

‏אם תקשיבי לי, מה שאת צריכה לעשות עכשיו

‏זה לנסוע לעיתון, לבקש מהם…

‏מה זה לבקש, לדרוש מהם ‏שייתנו לך את הצ'ק שלך.

‏אני אסע, הכול בסדר.

‏לא, לא, את תיסעי עכשיו,

‏אני לא אתן להם לנצל את הילדה שלי.

‏די, טאטי, תעזוב את זה.

‏לפעמים טוב להעסיק את הראש ‏במשהו אחר, ליביק.

‏בסדר, בסדר.

‏חבל על הזמן שלך, ‏אומרים שהיא לא הולכת לפתוח.

‏תהיה בריא.

‏אה, הרב שטיסל, איזו הפתעה.

‏מאדאם בומבאך, אני אגיד לך את האמת, ‏הייתי אצלך שם במסעדה,

‏הייתה לי תאווה עצומה ‏לקצת קיגל אמיתי של בומבאך, ומה,

‏גם את זה לא נותנים ליהודי. ‏-כן.

‏אז את יודעת, על הדרך ככה ‏באתי לבדוק שהכול בסדר.

‏כן.

‏מה? מה זה?

‏אה, זה… הבאתי כמה דברים מהסופר,

‏ניחשתי שאת בטח עוד לא יוצאת ממש החוצה.

‏ואו, בוא תיכנס, באמת תודה, לא היית צריך.

‏מאדאם בומבאך, תדעי לך כלל בחיים, ‏מה שאני צריך אני לא עושה.

‏תודה.

‏ברוך אתה ה'… בורא מיני מזונות. ‏-אמן.

‏לא יאומן איזו עוגה.

‏מזכיר לי את הטעם ‏של העוגה של אימא שלי שתחיה.

‏לבריאות.

‏אז מה, את לא מתגעגעת למסעדה, ‏לבשל, לשמח קצת יהודים?

‏אגיד לך את האמת, ‏אני לא בטוחה שאני אפתח אותה שוב.

‏באמת?

‏מה, זה לא קצת חבל קצת אולי?

‏כל אנטוורפן עוצרת את הנשימה, ‏מחכה שבומבאך יפתחו מחדש.

‏עכשיו גיליתי כמה חובות יש לאהרל'ה לספקים,

‏אני לא יכולה לפתוח בלי לשלם להם.

‏אה-הא, אני שומע, אני שומע.

‏מה, בכמה כסף מדובר?

‏זה לא רק זה, אני לא בשביל לנהל.

‏אני יודעת לבשל, כל השאר זה לא בשבילי.

‏נו, כמה כסף?

‏לא יודעת, אני חושבת שזה מגיע ל-50 אלף.

‏נו, בסדר, 50 אלף,

‏שמעתי על אנשים שחייבים יותר כסף.

‏זה רק החובות, אני צריכה גם להחזיק את הבית.

‏תשמעי, אולי אני יכול ‏לעזור במשהו, את יודעת,

‏כסף, ברוך השם, לא חוסר ואל יחסר.

‏לא, לא, לא, חס ושולם, אני לא רחמונעס.

‏מי אמר רחמונעס? מה קשור פה רחמונעס?

‏פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות.

‏רגע, את חושבת שאני עושה איתך חסד?

‏אני בסך הכול רוצה להיכנס איתך שותף.

‏מה זאת אומרת שותף? ‏-שותף.

‏אני אסגור את החובות,

‏אני אקח על עצמי גם לנהל את המסעדה,

‏את תצטרכי רק לבשל,

‏בדיוק כמו שעשית עד היום.

‏אתה רציני? ‏-מאוד רציני.

‏ולמה שתעשה דבר כזה?

‏קודם כול זה, את יודעת,

‏זה השקעה כלכלית, אני…

‏לפני הכול אני ביזנס מן, את יודעת, אבל…

‏ביזנס זה לא הכול…

‏את יודעת…

‏מאדאם בומבאך…

‏את, איך להגיד,

‏נכנסת לי ללב.

‏למה דווקא אני?

‏אני לא יודע, את יודעת,

‏את, כנראה שיש בך משהו מיוחד,

‏את אישה מאוד מיוחדת…

‏אני פשוט שמח לעזור לך, זה הכול.

‏באמת זה מקסים מצידך, אבל…

‏אני אהיה בסדר.

‏אני אסתדר, תודה. ‏-כן.

‏מה?

‏שלושה ימים מאז שקמנו מהשבעה ו…

‏הוא לא מוכן לחזור לישיבה.

‏מה הפשט? מה הוא אומר?

‏שקשה לו.

‏אני יכולה להבין אותו.

‏כן, אבל את יודעת,

‏דווקא לחזור לשגרה, לחברים שלו, יכול לעזור.

‏הוא יושב בחדר שלו, מסתגר מול המסך,

‏אלוהים יודע מה הוא עושה שם.

‏את יודעת מה, יש לי איזה רעיון.

‏מה?

‏אולי אני אקח אותו ‏לאיזה טיול נחמד? מה דעתך?

‏באמת? ‏-כן.

‏זה טוב בשבילו, את יודעת, לצאת מהבית.

‏זה יעשה לו טוב.

‏האמת, זה רעיון מקסים.

‏אתה כל כך נחמד אלינו, אני אפילו ‏לא יודעת איך להתחיל להודות לך.

‏אה, הכול בסדר, מאדאם בומבאך, ‏מה שאפשר לעזור…

‏בעלך, זכרונו לברכה, היה כמו אח בשבילי.

‏איך אומרים,

‏"טוב אח רחוק משכן קרוב."

‏זה הפוך, לא?

‏כן, כן.

‏מה? ‏-זה אני, נוחעם, חבר של אבא.

‏אני יכול להיכנס רגע? ‏-בוא.

‏תגיד, מה אתה עושה היום?

‏מה זאת אומרת?

‏אתה עסוק?

‏כן, כאילו לא.

‏לא יודע. למה, מה?

‏בא לך להרגיש גביר?

‏מה זאת אומרת?

‏אתה כבר תראה,

‏קום, תתלבש, תביא איתך ‏בגד ים, מגבת ואני מחכה לך בחוץ.

‏אבל אני לא יודע לשחות.

‏גם אני לא.

‏שלום.

‏שלום וברכה.

‏שלום.

‏אני יכולה לדבר עם הרב וסרמן?

‏הוא מאוד עסוק.

‏מי את, בבקשה?

‏שמי ליבי, אני התחלתי השבוע לכתוב בעיתון.

‏ליבי שטיסל?

‏כן.

‏די! אני לא מאמינה.

‏קראתי את הסיפור שלך.

‏את לא מבינה, זה מדהים.

‏ואו, תודה.

‏כולן מדברות על זה,

‏בגרוס סנטר, חברות שלי מהסמינר,

‏טלפונים מהמשפחה, בכל מקום.

‏אני ממש שמחה לשמוע, תודה רבה לך.

‏אני מעריצה.

‏כן, הסופרת החדשה נמצאת פה.

‏היא רוצה לדבר איתך.

‏כן, שטיסל.

‏אוקיי, אין בעיה.

‏שתי דקות הוא איתך.

‏כן.

‏רוחי, את לא מאמינה עם מי אני יושב כאן.

‏נו.

‏זאת שכתבה את הסיפור שאהבת,

‏ליבי שטיסל.

‏די! אני לא מאמינה.

‏את רואה מה זה?

‏היא שומעת אותך, רוחי.

‏תקשיבי, ליבי, את לא מבינה מה עשית לי,

‏זו רמה אחרת לגמרי,

‏את רחוק, רחוק מכל הסופרות החרדיות,

‏זה ממש… זה ספרות.

‏תודה רבה.

‏אני לא יודעת אפילו מה לומר, תודה רבה לך.

‏מה "תודה רבה"? תמשיכי לכתוב

‏ואני מתה לדעת אם הוא התקבל ‏לעבודה במלטשה או לא.

‏אני בדיוק עובדת על הפרק השני,

‏זה בטח יהיה גמור בקרוב ו…

‏ואת הרי, יש לך…

‏קשרים בחלונות הגבוהים.

‏אני לא אוהבת לדחות סיפוקים, ‏אבל בסדר, אם אין ברירה, אני אחכה.

‏טוב, רוחי, אנחנו כאן באמצע, להתראות.

‏ביי, ליבי, אין עלייך! אין…

‏תדעי לך אגב, שזה לא רק אשתי,

‏אנחנו מקבלים המון, המון, ‏המון תגובות, באמת,

‏פקסים, טלפונים, מיילים, מה לא?

‏זה ממש מפתיע, אני באמת לא ציפיתי לזה.

‏ברוך השם.

‏יפה, אז תודה שבאת,

‏באמת חשוב ככה לראות ‏מי עומדת מאחורי המילים.

‏בשמחה. ‏-בטח.

‏רק לגבי…

‏לגבי התמחור, הבנתי שאני צריכה לדבר איתך.

‏איזה תמחור?

‏אני מתכוונת, המשכורת שלי.

‏איזו משכורת?

‏המשכורת בשביל הסיפור?

‏לא, את באמת סופרת מצוינת, אה?

‏עולם הדמיון אצלך עובד שעות נוספות.

‏מה זאת אומרת?

‏אף אחת מאלה שכותבות כאן את הסיפורים

‏לא מקבלות כסף, אנחנו…

‏גדלים ביחד, מה שנקרא.

‏מה הכוונה? אז למה הן כותבות?

‏את יודעת איזו מקפצה נהדרת זו?

‏את הולכת לקבל הצעות מהוצאות ספרים, הרצאות,

‏טוצאך, בלגאנים, אין מה לדאוג.

‏רגע, אז אתה לא משלם לאף כותב בעיתון?

‏תלוי מי, יש כאן כמה חבר'ה שמתפרנסים…

‏מתפרנסים לא רע בכלל,

‏אבל אלה שכותבות כאן את הסיפורים, הן…

‏אני אגיד לך משהו שאני לא אומר בדרך כלל,

‏אז שיישאר בינינו, כן?

‏אוקיי.

‏הרוב המוחלט של אלה שכותבות לנו את הסיפורים

‏הן משלמות לי בשביל ‏שאני אפרסם את הסיפורים שלהן.

‏הן משלמות? ‏-בהחלט.

‏תחשבי על זה רגע, בלי זה מה הן היו עושות?

‏או מורות או יושבות בבית, ‏מחתלות את הילדים ומכינות לצ'ו.

‏מכינות מה?

‏לצ'ו. את לא יודעת מה זה לצ'ו?

‏אז אני צריכה לשלם לך.

‏לא, בואי נודה על האמת, את באמת מוכשרת, כן?

‏אבל את לא ארנסט המינגוויי.

‏עדיין לא, עוד תהיי, ואז השמיים הם הגבול.

‏אוקיי, הבנתי.

‏תודה רבה לך בכל מקרה.

‏בשמחה.

‏ברוכה הבאה לעיתון שלנו.

‏אני באמת חוזה לך גדולות ונצורות.

‏שלום וברכה, גברת שטיסל.

‏שלום, אני רק רציתי לשאול ‏אם שלחת כבר את הפרק של השבוע.

‏כן, כן, בדיוק שלחנו, למה? ‏את רוצה לתקן משהו?

‏לא, אני פשוט לא רוצה ‏לפרסם אצלכם שום דבר יותר.

‏קרה משהו?

‏כשהתחלתי לעבוד פה לא יכולת להגיד לי ‏שאתם לא משלמים על סיפורים?

‏זה מה שהוא אמר לך?

‏כן.

‏נדמה לי שאמרתי שהוא קצת פרובלמטיש,

‏אבל האמת שאני הייתי בטוח ‏במאת האחוזים שלך הוא ישלם.

‏אז זהו, שלא.

‏בכל מקרה, נעים להכיר וכל טוב.

‏רגע, רגע, רגע, אנחנו נפתור את זה,

‏אולי את תשבי ותספרי לי מה הוא אמר לך.

‏אני לא רוצה לשבת.

‏באמת, מי אתם חושבים שאתם?

‏הכול מותר לכם?

‏כל דבר? בגלל שאני בחורה אז אתם ‏יכולים לעשות כל מה שעולה על דעתכם?

‏פשוט בושה וחרפה, ‏אתם כולכם אותו דבר!

‏אני…

‏באמת מתנצל.

‏סליחה.

‏סליחה, אני לא יודעת מה…

‏מה קרה לי.

‏סליחה, כל טוב.

‏באמת שיש לך כרטיס חבר?

‏לא מאמין לי, אה?

‏וואו, אין לך מושג כמה אבא שלי ‏חלם על כרטיס כזה, איך הצלחת?

‏זה רק גבירים מקבלים.

‏בוקר טוב.

‏בוקר טוב.

‏אני מתנצל, הכרטיס שלך לא בתוקף.

‏סליחה?

‏הכרטיס שלך לא בתוקף.

‏כן, את זה שמעתי,

‏אבל אתם שלחתם לי אותו רק לפני שבוע.

‏יכול להיות, אבל מה נעשה ‏שעכשיו הכרטיס כבר לא תקף?

‏אני מתנצל.

‏אבל איך יכול להיות שזה תקף רק לשבוע?

‏אתה צריך לדבר עם ההנהלה, ‏שהם יבדקו אולי יש איזה בעיה.

‏אדון וורמוט נמצא?

‏לא, הוא לא כאן.

‏בסדר, אני אדבר איתו.

‏תהיה בריא.

‏שכוייח.

‏שטויות, גם ככה קצת קר ‏בשביל סאונה היום.

‏כן, כן, אל תדאג, נבוא פעם אחרת.

‏בוא, בוא, יש לי רעיון אחר.

‏כן?

‏שלום וברכה, מאדאם הלפגוט, שמי נוחעם שטיסל.

‏אני הייתי חבר טוב של בעלך, זכרונו לברכה.

‏נוחעם מה?

‏שטיסל, נוחעם שטיסל.

‏אה, נו, הראש שלי כבר לא מה שהיה פעם.

‏את בסדר גמור, מאדאם הלפגוט.

‏אני אשמח להיכנס לכמה דקות, ‏יש לי דבר חשוב להראות לך.

‏מה להראות?

‏זה נכון הסיפור הזה?

‏איזו מין שאלה, לא ראית איך שהיא בכתה?

‏מה, נראה לך שאפשר לשקר דבר כזה? ‏-כן, אבל יכול להיות שזה…

‏אתה מבין איזו מצווה עשינו, ‏איזו מצווה גדולה?

‏הבאנו לאישה אלמנה מתנה מהבעל שלה שנפטר.

‏שימחנו אותה,

‏עכשיו יהיה לה יום קצת יותר טוב, אתה מבין?

‏אז מה הלקח? החיים הם כמו עוגת טורט.

‏בדיוק, החיים קצרים.

‏תגיד לי אתה, כמה אנשים יכולים להגיד

‏שהם קיבלו מתנה מבן אדם שהוא כבר לא בחיים?

‏כן, זה נכון.

‏עכשיו תקשיב לי טוב, צביקי.

‏אבא שלך היה יהודי יקר, יהודי יקר מאוד,

‏הוא היה בשבילי כמו אח

‏ואתה הבן שלו, אז אתה כמו אחיין בשבילי.

‏מה זה?

‏זה מתנה מאבא שלך.

‏הוא ביקש ממני לתת לך ‏כל שבוע דמי כיס, בתנאי אחד.

‏אוקיי.

‏שתלך כל יום לישיבה, בלי חוכמות.

‏אה? אתה עוד מעט נכנס לשידוכים, ‏זה לא הזמן להתחיל לוותר.

‏זה מה שהוא אמר לך? הוא ידע שהוא הולך למות?

‏מי יודע מה הוא ידע ומה הוא לא ידע.

‏דבר אחד אני כן יודע,

‏הוא ביקש ממני להגיד לך

‏לא לשכוח לעזור לאימא שלך עם האחים הקטנים,

‏אתה עכשיו הגבר בבית, אה?

‏מה אתה אומר? אנחנו יכולים לסגור דיל?

‏גיב מזל.

‏מה? ‏-גיב מזל, תן יד.

‏תגיד מזל וברכה.

‏מזל וברכה. ‏-יחד איתי.

‏מזל וברכה!

‏אוקיי.

‏אתה התנהגת יפה מאוד שם, ‏אתה ישבת יפה, דיברת יפה, היית בסדר גמור,

‏אבל בוא נשאיר ‏את כל מה שקרה פה בינינו, אה?

‏היא הייתה נחמדה גם. ‏-נו, ודאי, כי אתה בחור נחמד.

‏הלו?

‏יויליש?

‏כן.

‏זאת אני.

‏אני יודע.

‏אני לא אמורה לעשות את זה, אבל…

‏גם ככה הרי לא נדבר יותר לעולם

‏אבל אני…

‏אני חייבת לשאול אותך משהו.

‏כן.

‏הניגון הזה שזמזמת בטראם,

‏מה זה בדיוק?

‏זה נכנס לי לראש ואני לא…

‏אני לא מסוגלת להיפטר מזה.

‏כתוב בספרים הקדושים שבדור הזה, הדור שלנו,

‏הניסיונות יהיו כל כך כבדים, כל כך קשים,

‏שהדרך היחידה להינצל מהם ‏היא דרך הניגונים הקדושים.

‏אבל של איזה…

‏איזה חסידות זה?

‏אני רוצה לשמוע את הניגון הזה שוב, ‏אפילו אם רק עוד פעם אחת.

‏את לא יכולה.

‏למה?

‏כי זה ניגון דבקות שאני הלחנתי.

‏הוא עוזר לי להתגבר על הניסיונות שלי.

‏אני גם מרגישה שאני בניסיון עכשיו.

‏אני מבין.

‏אני מצטער, ליבי, להתראות.

‏"מודה אני לפניך מלך חי וקיים

‏"שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך"

‏כן.

‏אתה קוסם, אתה פשוט קוסם.

‏מה?

‏זאת פנינה בומבאך מדברת.

‏כן, כן, אבל מי קוסם? מה קוסם?

‏אתה. אין לי מושג איך עשית את זה,

‏אבל צביקי התעורר עכשיו, ‏בשבע בבוקר ונסע לישיבה.

‏אה! את רואה, אין מה לדאוג,

‏הכול מסתדר בסופו של דבר.

‏אוי, אני ממש מצטערת, הערתי אותך?

‏כן, האמת שכן, אבל את יודעת מה,

‏הייתי באמצע חלום דרעק, עדיף כבר להתעורר.

‏בכל מקרה, אני מצטערת, ‏רק רציתי להגיד תודה רבה.

‏אה, הוא ילד מתוק, הוא יהיה בסדר.

‏הוא רק צריך קצת להתרגל.

‏כן, זה נכון.

‏רציתי להגיד לך עוד משהו.

‏כן? כן, כן.

‏אתה יודע איפה אני? ‏-נו?

‏במסעדה. החלטתי להקשיב לך ולפתוח.

‏ואם זה עדיין רלוונטי, ‏אני אשמח שתצטרף אליי כשותף.

‏כמובן שזה רלוונטי!

‏רגע, אז את פותחת את המסעדה היום?

‏לא, לא, לא היום, אני צריכה להתארגן, ‏לדבר עם ספקים, לנקות.

‏אני אגיד לך את האמת, ‏אני גם ראיתי פה עכבר, השם ישמור.

‏אה, עזבי זה שטויות, ‏יש לי בשבילך קונץ משהו מיוחד.

‏טוב, זה יכול לעזור.

‏תשמעי, את לא מבינה איזו בשורה טובה זאת.

‏תראי, אני אשלם את כל החובות של המסעדה, ‏אין לך בכלל בכלל מה לדאוג.

‏אין לי מושג איך להתחיל להחזיר לך. ‏-תאמיני לי, הכול אינטרסים, רבנית בומבאך.

‏אני פשוט אוהב את הקיגל שלך.

‏הקיגל שלך זה משהו נפלא ביותר.

‏הלו?

‏הרבנית שטיסל, אני מתקשר בעיקר כדי…

‏לבקש סליחה.

‏על מה?

‏שאני הייתי צריך לומר לך שהוא לא משלם,

‏זה נכון, אני קיוויתי ‏שאיתך זה יהיה שונה, אבל…

‏וגם אני אמרתי לו על זה, אבל…

‏הקמצנות שלו, זה כנראה יותר חזק מהכול.

‏אוקיי.

‏הקיצר,

‏אני…

‏אני באמת מתנצל.

‏הכול בסדר, האמת ש…

‏אני מרגישה שדווקא אני צריכה להתנצל,

‏לא התכוונתי לכעוס ככה.

‏הכול בסדר.

‏אתה לא עשית כלום.

‏אני חשבתי על זה

‏ו…

‏אם זה בסדר לבקש ממך ‏שלא תפסיקי את הסיפור השבוע

‏ואולי תחכי עם זה רק לשבוע הבא.

‏מה ההבדל השבוע או שבוע הבא?

‏תעשי את זה בשבילי, זה חשוב לי.

‏בסדר. ‏-כן?

‏כן. ‏-יופי.

‏להתראות. ‏-כל טוב.

‏זה לא זה, פנינה.

‏נכון.

‏את יודעת מה זה קיגל בגימטרייה?

‏טעם גן עדן.

‏שטויות.

‏אם זה לא טעים, תנסי עוד חתיכה.

‏אתה בטוח שאתה גוי?

‏זנב של עכבר לא תראי פה יותר.

‏אני חייב ללכת, מאדאם, אימא שלי מחכה לי.

‏תלך, צדיקעל, הכול בסדר.

‏רק בבקשה תשאיר את הדלת קצת פתוחה.

‏הכול בסדר, מאדאם?

‏כן, כן, אני לא…

‏לא יודעת מה קרה לי.

‏מה קרה לך?

‏ה…

‏הקיגל הזה פשוט יצא נורא ואיום, ‏אף פעם לא קרה לי דבר כזה.

‏מה הפשט?

‏הוא בלי טעם ובלי ריח. הנה, תנסה בעצמך.

‏איזה שטויות, הוא נראה לי מעולה.

‏ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם ‏בורא מיני מזונות.

‏אמן.

‏נהדר.

‏טוב, אתה לא צריך לשקר לי, ‏הנדריק כבר אמר לי את האמת.

‏הנדריק שמנדריק, הוא מבין בקיגל ‏כמו שאני מבין בחלומות.

‏אתה לא אומר את האמת.

‏האמת היא, מאדאם בומבאך,

‏שאם קיגל אחד יצא לא משהו,

‏זה שאחריו ייצא משהו משהו!

‏תשמעי, מה שאת צריכה זה ללכת לנוח קצת.

‏מחר יום חדש, קוגל חדש, לאט לאט.

‏או-אה.

‏אתה רוצה גם? ‏-אני?

‏נו, אז מי?

‏למה לא, למה לא.

‏ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם ‏שהכול נהיה בדברו.

‏אמן.

‏לחיים, לחיים.

‏לחיים, לחיים טויבים ולשולם.

‏יש לי אח שקוראים לו שולם.

‏יהודי יקר בסך הכול.

‏בארץ?

‏ירושלים.

‏נו, שיהיה לחיי קיגל ירושלמי מחורבן.

‏מאדאם בומבאך, זה סך הכול היום הראשון,

‏לא בישלת כבר כמה זמן,

‏עברו עלייך ימים לא פשוטים.

‏לוקח זמן לחזור לעניינים.

‏אתה יודע כמה שנים אני עושה קיגלים?

‏את בטוחה שעשית הכול אותו דבר? ‏-אחד לאחד.

‏לא קרה פעם אחת שמישהו יצא מהמסעדה הזאת

‏בלי לסיים את המנה שלו.

‏משונה מאוד אם ככה.

‏אז מה…

‏מה הפשט?

‏אני מצטערת,

‏אתה יכול עוד להתחרט אם אתה רוצה.

‏מה עובר עלייך?

‏קיגל כמו שלך לא היה בעולם ולא יהיה.

‏היה לך חודש לא פשוט, ‏תני לעצמך רגע לנוח, מה הלחץ?

‏אני לא מצליחה להבין ‏למה אתה כל כך נחמד אליי.

‏אני אגיד לך את האמת, גם אני לא.

‏אבל את יודעת מה,

‏לא כל דבר צריך להבין.

‏לפעמים, את יודעת, שני בני אדם פשוט…

‏בודדים קצת ו…

‏הם יכולים למצוא אחד אצל השני איזה…

‏איזה… ‏-נחומה.

‏בדיוק! נחומה, זו המילה שחיפשתי.

‏תסלח לי שאני שואלת, הרב שטיסל,

‏אתה הרי נשוי באושר הרבה שנים, ברוך השם.

‏בודד אתם לא.

‏אנחנו כבר לא חיים ביחד.

‏אתה ואשתך?

‏כן.

‏מה זאת אומרת?

‏זה מה שהבאשעפער רצה,

‏או לפחות זה מה שהיא רצתה.

‏אני ממש מצטערת לשמוע, אני לא ידעתי מזה.

‏לא ידעתי שום דבר.

‏אני ואשתך, אנחנו לא, אנחנו לא חברות ‏אבל אני רואה אותה לפעמים בשבתות בשול ו…

‏באמת היא לא הגיעה בזמן האחרון.

‏כן.

‏את יודעת…

‏את יודעת, מאדאם בומבאך, ‏היה לי אתמול איזה חלום.

‏חלום?

‏נו?

‏חלום משונה, משונה…

‏אבל הבעיה היא שאני התעוררתי בדיוק באמצע,

‏לא הספקתי לראות מה קורה עם זה.

‏נו, אז מה היה בחלום?

‏זה היה בלילה, הגעתי לשול בלילה.

‏והכול היה ריק.

‏ממש ממש ריק.

‏חוץ מאיזה כמה מגבות מסריחות שאנשים שכחו,

‏אבל אז אני רואה אור בעזרת נשים

‏ואני הולך לבדוק מה יש שם

‏ואני רואה…

‏את מי אני רואה?

‏את רב מויטל'ה. ‏-לא.

‏רב מוישל'ה. ‏-גם לא.

‏אז את מי?

‏אותך. ‏-אני?

‏מה אני עשיתי שם?

‏הו, בדיוק זה, זה בדיוק מה ששאלתי אותך.

‏נו, ומה אני אמרתי לך?

‏אני לא יודע כי אני ‏בדיוק התעוררתי, את מבינה?

‏כן, אני מבינה.

‏אני עכשיו מבינה.

‏טוב, זה…

‏זה נהיה כבר מאוחר ויש לי הרבה דברים לסדר.

‏אולי כדאי שתלך הביתה, הרב שטיסל.

‏נכון, כן, לא הולך ונהיה מוקדם.

‏כן, גם בוא, זה…

‏זה לא שייך, זה שאנחנו יושבים פה

‏ושותים וודקה ופיצוחים וזה לא…

‏מה הבעיה? למה לא שייך?

‏אני רק התאלמנתי עכשיו ואתה…

‏אתה גבר נשוי, ‏לפי החוק, לפי ההלכה, לפי החיים.

‏כן, כן, כן…

‏כן.

‏אז לילה טוב, כל טוב.

‏תגיד, אתה השתגעת?

‏מה קרה?

‏מי גומר סיפור בהמשכים אחרי שני פרקים?

‏מי גומר מה? על מה מדובר?

‏בוא תראה בעצמך, כתוב פה "סוף"

‏וזה בדיוק בשיא המתח.

‏אני לא מבינה מה זה הדבר הזה.

‏נו, בטח טעות של הגרפיקאית או משהו,

‏עזבי, בואי… זה רק התחילו, ברור שזה ימשיך.

‏לא, לא, אני לא הולכת לעבודה ככה.

‏בסדר. ‏-אני רוצה שאתה תתקשר אליה עכשיו

‏ושתגיד לה שהיא תשלח לך את הפרק הבא.

‏בסדר, אני מיד מתקשר.

‏נו, באמת, רוחי, תעשי לי טובה. ‏-בסדר, כן.

‏כן, אין מצב שאני הולכת ‏עם המתח הזה כל השבוע.

‏תתקשר אליה, נו. ‏-רוחי, אני לא מתקשר לאף אחד,

‏נו, באמת, תניחי לי, מה יש? ‏-אני…

‏עוד פעם עם ה"להניח" הזה?

‏כן, אולי תניחי לי פעם אחת

‏ואז הכול ייגמר. ‏-אוקיי, אני אניח לך,

‏כל כך נניח לך, כולנו,

‏אתה תהיה האיש הכי נח שאי פעם נראה.

‏בוקר טוב, רוחי. ‏-כולם יניחו לך.

‏בוקר טוב. ‏-שיהיה לך יום מקסים

‏ותיהני בעבודה, להתראות.

‏על הבוקר, נו, באמת, על הבוקר… ‏-אני שומעת.

‏לא קמה עדיין ו… ‏-הרב וסרמן.

‏כן. ‏-אתם לא מבינים מה קורה פה.

‏מה קורה איפה?

‏לא מפסיקים להתקשר לפה, ‏לשלוח פקסים, אימיילים, מה לא.

‏מה קורה? איפה בוראך, תגידו לי? איפה כולם?

‏כולם מתלוננים על הסיפור של שטיסל,

‏איך יכול להיות שסיפור כזה ‏נגמר אחרי שני פרקים

‏ועוד בשיא המתח.

‏זאת לא הייתה טעות שלך? ‏-שלי? לא.

‏אז תגידי שזאת הייתה טעות שלך,

‏שבוע הבא יהיה פרק חדש, הכול בסדר וממשיך.

‏ואו, אתה לא מבין איך אתה מרגיע אותי.

‏ותתקשרי בבקשה לגולדי ‏שתכין צ'ק על חמש עוד היום.

‏בשביל מי?

‏בשביל המינגוויי, בשביל מי?

‏בוקר טוב, מאדאם שטיסל, כן.

‏כן, אני רציתי להתנצל על השיחה שלנו אתמול

‏ולהגיד לך שהצ'ק שלך מוכן ומחכה במערכת.

‏כן.

‏את כותבת אצלנו בעיתון, מגיע לך כסף.

‏רחלי!

‏שלום וברכה.

‏שלום.

‏אני מצטערת על ההפרעה.

‏את ממש לא מפריעה. מה שלומך?

‏בסדר.

‏רק רציתי להגיד לך תודה רבה.

‏בשמחה, למרות שאני…

‏אני לא עשיתי כלום, אני רק…

‏מחקתי כמה שורות.

‏המשך יבוא, מה שנקרא.

‏כן.

‏תמיד הצחיק אותי שכותבים…

‏"המשך יבוא" בסוף כל סיפור בהמשכים.

‏למה מצחיק?

‏מי יכול להבטיח שיהיה המשך למשהו?

‏נכון.

‏טוב, אז נהיה בקשר.

‏ביי.