Original subtitles

Title: Furie Year: 2019 Duration: 01:38:03 Subtitles Source: Netflix

‫הכתוביות הובאו, נערכו וסונכרנו ע"י UniHebSubs ‫גרסת Unicode

‫- שלושים באוגוסט -

‫הגעתם לתא הקולי של סברינה. תשאירו הודעה.

‫אולי הסוללה שלה נגמרה. תנסי להתקשר לאריק.

‫אין לי את המספר שלו.

‫השלט אצלך? ‫-כן, בתיק שלי.

‫לא משנה. אנסה להתקשר הביתה.

‫הגעתם לאריק ולסברינה בולסו.

‫מה קרה?

‫הגעתם לאריק ולסברינה בולסו.

‫מה?

‫תשאירו הודעה.

‫היי, סברינה. זה אנחנו. ‫השלט של השער לא עובד.

‫את לא עונה לטלפון שלך.

‫מה קורה? תוכלי לחזור אלינו? בהקדם, בבקשה.

‫רגע, נדלק עכשיו אור בבית.

‫תמשיכי לנסות.

‫הגעתם לאריק ולסברינה בולסו.

‫הגעתם לאריק ולסברינה בולסו.

‫היי, אנחנו כאן!

‫הגעתם לתא הקולי של סברינה.

‫הגעתם לתא הקולי של סברינה.

‫הגעתם לאריק ולסברינה בולסו. ‫תשאירו הודעה, ונחזור אליכם.

‫חרא!

‫סברינה!

‫אריק!

‫ערב טוב.

‫אתם התקשרתם אלינו?

‫לא, אבל אנחנו לא מצליחים ‫להיכנס אלינו הביתה.

‫ערב טוב.

‫למה אנחנו לא יכולים להיכנס הביתה?

‫ניכנס עוד מעט, מותק. שב שם.

‫תוריד את הברדס שלך.

‫תרשה לי להסביר. זאת אי הבנה.

‫אל תזוז.

‫מה זה, לעזאזל?

‫על הברכיים! ‫-זה הבית שלי.

‫תראה, זה מגוחך.

‫אמא. ‫-הוא בעלי.

‫תשכב על הקרקע.

‫זה הבית שלי.

‫תשכב על הקרקע.

‫מה קורה, אמא?

‫זה שטח פרטי. ‫-אני רק רוצה להיכנס אליי הביתה.

‫את התקשרת אלינו? ‫-כן.

‫את גרה כאן? ‫-כן, זה הבית שלנו.

‫לא נכון, זה הבית שלי. ‫-תשתוק.

‫תסתכלו על תיבת הדואר.

‫כתוב עליה פול וקלואי דיאלו. ד-י-א-ל-ו.

‫כתוב עליה "בולסו".

‫זאת בדיחה.

‫למה אתם כאן?

‫תעזבו אותו. הוא לא עשה כלום.

‫נהגתי עכשיו 800 ק"מ, אני מותש.

‫הבן שלי נמצא בקרוון מאחור, ‫אני רוצה להיכנס אל הבית שלי.

‫תשתוק ולא תיפגע.

‫כדאי לך לשתוק.

‫לעזאזל.

‫קדימה.

‫אבא. ‫-יהיה בסדר, מותק.

‫קום!

‫זוז!

‫האנשים שלך הפעילו כוח מוגזם. ‫-זאת היתה פריצה, גברתי.

‫זה נוהל מקובל או נוהל מיוחד לשחורים?

‫בני הזוג בולסו אומרים שהשכרתם להם את הבית.

‫השאלנו להם אותו.

‫סברינה היתה המטפלת ‫של הבן שלנו במשך שנתיים.

‫פינו אותם מהבית שלהם. ‫אנחנו נסענו לחודשיים, והרשינו להם להישאר

‫בבית שלנו כדי לעזור להם בתקופה הקשה.

‫אתה חתמת על זה?

‫ביקשנו מהם לשלם ‫את החשבונות השוטפים בזמן שנסענו.

‫אני מבין את מצבכם. ‫אבל אנחנו לא יכולים לפנות אותם.

‫זה מטורף. זה הבית שלנו.

‫לא. הם בבית שלהם. זה מה שכתוב בנייר הזה.

‫אבל לאן נלך?

‫אני רוצה להבין. ‫הם יכולים לגור בבית שלנו ואנחנו לא?

‫לא בלי צו מבית משפט

‫שיורה לפנות אותם.

‫בוא נלך.

‫בוא, מותק.

‫אני מזהיר אתכם.

‫אל תיכנסו פנימה בכוח.

‫אתם צפויים לשלוש שנות מאסר.

‫אנחנו חוזרים הביתה כדי לדבר איתם.

‫את בטוחה?

‫הנה היא.

‫סברינה, אנחנו יכולות לדבר?

‫איך את יכולה לעשות לנו את זה?

‫עזרנו לכם

‫כשפינו אתכם מהבית. ‫אנחנו חסרי בית. זה בסדר מצידך?

‫אין לי מה להגיד לך.

‫הילד אוהב אותך. תסבירי לו

‫למה הוא לא יכול להיות בחדר שלו.

‫אין לי מה להגיד לך.

‫זה הבית שלנו.

‫חתמנו על חוזה, לא? ‫-איזה חוזה?

‫את מטורפת!

‫מספיק עם החרא הזה. ‫תיקחו את הדברים שלכם ותסתלקו מהבית שלנו!

‫אנחנו לא נגיש תלונה.

‫זה הבית שלנו.

‫תלכו או שאתקשר למשטרה, בסדר?

‫אני אתקשר למשטרה.

‫תיכנסי פנימה.

‫תיכנסי.

‫אתה לא מתבייש?

‫תנהגו בהיגיון, תלכו מכאן.

‫או מה?

‫אתה תפגין? תפתח בשביתת רעב?

‫בוא.

‫דואר.

‫- חניון קמפינג "אור תעתועים" -

‫שלדה מגניבה.

‫קלואי!

‫תראו מה זה.

‫היי.

‫מה שלומך? לא התראינו הרבה זמן.

‫פול, בעלי. תכיר, זה מיכאל.

‫כולם קוראים לי מיקי.

‫למדנו ביחד בבית הספר.

‫אתם בחופשה?

‫לא בדיוק.

‫טוב, בסדר...

‫המקלחות והשירותים שם. ‫אם אתם צריכים משהו, תבקשו.

‫זה עשרים אירו ללילה.

‫תשלמו כשתעזבו.

‫אתם יכולים לבחור. המקום כמעט ריק עכשיו.

‫הייתם חברים? ‫-לא, למדנו ביחד באותו בית ספר.

‫טוב, הוא לא שכח אותך.

‫זה מטורף. ‫אתם משנים את השם אם מישהו מבקש מכם?

‫מה לגבי החשבונות?

‫תודה רבה, באמת.

‫הם שילמו את חשבונות המים, החשמל והגז.

‫הם הדיירים המושלמים.

‫אל תדאגו.

‫הגשתי בקשה להוציא צו ביניים לעיקול הבית. ‫אנחנו נאיץ את הטיפול בעניין

‫ונחזיר לכם את הבית בהקדם.

‫כמה מהר זה "בהקדם"?

‫בתוך חמישה ימים.

‫רק כדי להיות בטוח...

‫יש אפשרות שנפסיד? ‫-לא.

‫אין להם זכות להיות שם.

‫מה לגבי המסמך שחתמנו עליו? ‫במשטרה טענו שהוא חוזה חוקי.

‫אי אפשר לפנות אותם מידית, זה הכול.

‫אתם תקבלו את הבית שלכם בחזרה בקרוב מאוד.

‫- חמישה בספטמבר -

‫לואי, תניח את האקדח ובוא להתלבש.

‫תניח אותו. נו כבר, אנחנו נאחר.

‫מי נתן לו אותו? ‫-מצאתי אותו ליד האגם.

‫בוא הנה. אנחנו נאחר. ‫לא נגעת בארוחת הבוקר שלך.

‫זה לא טוב. ‫אתה מספיק גדול בשביל להתלבש לבד.

‫אל תיקח את האקדח לבית הספר. ‫-למה?

‫זה לא חוקי. ‫-באסה.

‫אלך להביא את המכונית.

‫תן לי את זה. ‫-הילקוט שלך.

‫תחכה לי בחוץ. אני כבר באה.

‫אנחנו נפגשים עם הפסיכולוג בחמש.

‫אל תשכח.

‫אכזבתי אותך פעם? ‫-מצחיק מאוד.

‫קלואי, זה יום ההולדת שלי...

‫תגיע בזמן.

‫בוא נזוז.

‫כדי לפתוח את השנה, ‫אני רוצה לדון בזכויות טבעיות.

‫מישהו יודע מה הן "זכויות טבעיות" ‫לפי ג'ון לוק?

‫אף אחד?

‫שרידן?

‫מה אף אחד לא יכול לקחת ממך?

‫את הפרצוף המכוער שלו.

‫תירגעו. קווין!

‫אתה רוצה לדבר, תדבר איתי. ‫מה אף אחד לא יכול לקחת ממך?

‫את החיים שלי.

‫מה בוטל בסוף המאה ה-19 בארצות הברית?

‫העבדות?

‫אז, מה זאת העבדות?

‫שלילת חירותו של אדם כדי לאלץ אותו לעבוד.

‫בדיוק. חירות.

‫קווין, הטלפון שלך.

‫לא עשיתי כלום. ‫-למה שלא תיתן לי אותו?

‫כי הוא שלי. ‫-קנית אותו? באיזה כסף?

‫בכסף שלך? ‫-של אמא שלי. אבל זה אותו דבר.

‫לפי ג'ון לוק, ‫יש לך זכות לרצות להשאיר אותו אצלך.

‫זה הרכוש שלך.

‫זאת הזכות הטבעית השלישית.

‫חיים, חירות, רכוש.

‫ומי שומר על שלוש החירויות האלה?

‫המשטרה. ‫-תשתוק.

‫החוק? ‫-בדיוק.

‫לאנשים נמאס מזה שעליהם להילחם כדי לשרוד,

‫ולכן הם החליטו לתת לחברה לשמור על ביטחונם.

‫כלומר, המרנו את החירות שלנו ‫בתמורה לביטחון.

‫קווין. ‫-כן?

‫תחלוק את זה עם הכיתה.

‫אם אומר לך, אתה לא תסלק אותי?

‫אנחנו מקשיבים.

‫אם שודדים אותך, זה בגלל שאתה חלש.

‫זאת השורה התחתונה.

‫אם הבחור יודע שאתה תרביץ לו,

‫הוא לא ינסה לגנוב את הדברים שלך.

‫אבל אתה חייב להיות גבר אמיתי, ‫ולא חתיכת הומו.

‫נכון? ‫-נכון.

‫צא החוצה.

‫אתה שקרן.

‫הוא צודק. אתה גזען?

‫מה אמרת?

‫כולם יודעים שאתה "אוראו".

‫תפתחו את הספרים בעמוד 96.

‫חרא!

‫הפתעה. ‫-יום הולדת שמח.

‫יום הולדת שמח.

‫אבא.

‫היי, מותק.

‫זה לא מוטל בספק.

‫כמה זמן?

‫מחרתיים. ‫-איזה מצב מטורף.

‫זאת חופשה ממושכת. לואי ממש מרוצה.

‫הוא סיפר לחברים שלו שאנחנו אנשי מערות.

‫הוא אוהב להשתין בחוץ.

‫איך העבודה החדשה שלך? את מרוצה?

‫כן, המנהלים נהדרים.

‫אנחנו מארגנים שיתופי פעולה עם בתי ספר ‫אחרים למוזיקה בצרפת וגם באירופה.

‫נשמע נהדר.

‫אני אמורה לנסוע השנה ‫לבקר את מקביליי בתפקיד ברחבי אירופה.

‫לא סיפרת לי. ‫-לא שאלת.

‫תגידו, החופשה שלכם היתה מוצלחת?

‫היא החזירה אותי לילדותי.

‫אבא שלי לקח אותנו ‫לכל רחבי אירופה בקרוון הזה.

‫חשבתי, כשאהיה גדול, אקח את המשפחה שלי.

‫טוב, אני חשבתי שיהיו לי שתי נשים.

‫זה מסביר למה אף פעם לא התבגרת.

‫אני מתה על השיר הזה.

‫גם אני.

‫אנחנו נזוז.

‫תודה שבאתם. ‫-היה מקסים, כמו תמיד.

‫שוב, יום הולדת שמח. ‫-תודה. נסיעה טובה הביתה.

‫לילה טוב. ‫-ביי לכולם.

‫אני מצטער.

‫שוב פעם חיכיתי לך כמו אידיוטית.

‫למה אתה מתנהג באופן כל כך ילדותי בקשר לזה?

‫אנחנו עושים את זה בשבילנו.

‫הפסיכולוג מפחיד אותי.

‫אני יודעת, אבל אין לנו ברירה.

‫אני לא רוצה שניפרד.

‫גם אני לא.

‫אבוא בפעם הבאה.

‫אין לי חשק.

‫"יום הולדת שמח, פול."

‫יום הולדת שמח, פול.

‫- 15 בספטמבר -

‫שקלתי את המקרה שלכם

‫בכובד ראש. ‫ולאור הנסיבות, אני לא יכול לפסוק בעניין.

‫ההסכם החתום הזה פתוח לפרשנות.

‫זה לא ייתכן.

‫המגורים נגזרים

‫מההסכם הזה, ‫ואינם מהווים עילה לפגיעה בזכות.

‫ניתן גם לטעון

‫לגבי החוקיות של החוזה בין שני הצדדים.

‫במקרה זה, העובדה היא

‫שהדיירים שילמו את הוצאות הנכס.

‫מה זה היה? ‫היינו אמורים לקבל את הבית שלנו היום.

‫לא חשבתי שהשופט יהיה כל כך קיצוני.

‫לפי החוזה הזה, אם הם משלמים את החשבונות,

‫הם דיירים חוקיים. ‫בית המשפט העליון חייב לקבל פסיקה.

‫כמה זמן זה ייקח?

‫אני לא יכולה לומר.

‫את מתכוונת לפעול בעניין?

‫אנחנו נשיג את הבית שלכם בחזרה, ‫אני מבטיחה לכם.

‫אני מצטערת, זה רק עיכוב.

‫את עובדת עלינו בעיניים.

‫תעדכני אותנו, בבקשה. ‫-כמובן.

‫במה מדובר? ‫-בעיית דיור.

‫יש לך ילדים? ‫-כן.

‫עליך לפנות למשרד הסולידריות והשיכון.

‫בבקשה. שלום, אדוני.

‫אני רוצה להיפגש עם ראש העיר.

‫משרד הסולידריות והשיכון, אדוני. שלום. ‫-תודה.

‫אני צריכה קבלה של שכר הדירה.

‫זה לא בשבילי. זה בשביל זוג שגר בבית שלי.

‫אם הם אנשים מבוגרים, ‫עליך לפנות ל"מרכז הפעולה החברתי המקומי".

‫לא, הם צעירים.

‫הם קטינים?

‫לא, אלו המטפלת של הבן שלנו ובעלה.

‫יש להם ילדים? ‫-לא.

‫במקרה הזה, יוכלו לייעץ לך ‫ב"מרכז הקבלה והמידע".

‫המשרד שלהם נמצא בעירייה.

‫אני זקוק להוכחה למגורים.

‫זה נמצא בבית.

‫אז תבקש עותק של החשבונות השוטפים.

‫זה לא בשבילי.

‫יש לך ייפוי כוח להגיש בקשה?

‫הם לא יודעים שאני מגיש בקשה.

‫אני לא יכול להגיש בקשה לדיור ‫לאדם שאינו נמצא כאן.

‫אתה סתום כמו חרא של חזיר!

‫סליחה? ‫-הם פולשים.

‫אני משלם את המשכנתא, את הביטוח, המס. ‫והבן שלי צריך לישון באוהל?

‫עליי לבקש ממך לעזוב, אדוני.

‫תירגע, אחי. ‫-מה?

‫בוא איתי.

‫לא נורא.

‫אני לא אלשין עליך.

‫אני מצטער, אני...

‫אני לא יודע למה עשיתי את זה.

‫אני יודע למה.

‫בוא הנה.

‫תודה. ‫-שב.

‫אתה עובד כאן זמן רב?

‫תמיד חייתי באזור.

‫זאת לא עבודה רעה.

‫היא נותנת לי הרבה זמן פנוי.

‫התחלתי אותה עם אשתי.

‫ומה קרה?

‫היא עזבה.

‫היא בגדה בי. אמרתי לה ללכת.

‫ואתה?

‫מה איתי?

‫מה אתה עושה?

‫אני מלמד היסטוריה.

‫אני אוהב היסטוריה.

‫איזו שנה, לדעתך, היתה השנה ‫הכי גרועה בהיסטוריה האנושית?

‫שאלה קשה.

‫אולי לפני 72,000 שנה.

‫הר געש התפרץ בסומטרה. ‫זה היה כמו הירושימה פי שני מיליון.

‫הגזע האנושי נכחד כמעט לחלוטין.

‫נשארו רק 10,000 בני אדם.

‫הניצולים.

‫האבות של כולנו.

‫זאת הסיבה שבני האדם ‫כל כך דומים מבחינה גנטית.

‫אפילו אתה ואני?

‫אפילו אתה ואני.

‫ההיסטוריונים תמיד מציגים ‫את ההיסטוריה האנושית כתהליך מתמשך.

‫חקלאות, תרבות, מדע, טכנולוגיה, האימפריות,

‫זכויות האדם...

‫אבל האם אנחנו מאושרים יותר כיום ‫מאשר בימי הציידים-לקטים?

‫הם חיו פחות מאיתנו.

‫יותר אנשים מתאבדים מאשר נהרגים.

‫בני אנוש חיים יותר זמן חיים מחורבנים.

‫אז, בוא נשמע.

‫מה לשמוע?

‫את הצרות שלך.

‫למה אתה כאן איתי?

‫ולא עם אשתך?

‫מעניין אותי לדעת, בכנות.

‫הטלוויזיה שלי מקולקלת.

‫ואני אוהב סיפור טוב.

‫אמא?

‫כן, אני באה.

‫מה קרה, מותק?

‫למה סברינה לא מחזירה לנו את הבית שלנו?

‫אני לא יודעת.

‫אולי כי אין לה בית משלה.

‫תישן עכשיו.

‫ובכן, מה התוכנית?

‫עורכת הדין שלי אומרת לא לעשות כלום. ‫השופט בוחן את המקרה.

‫בינתיים, אני תקוע. אין לי ברירה.

‫אם אתה אומר.

‫לא "אם אני אומר." זאת עובדה.

‫זה נראה יותר כמו בחירה.

‫אם יש לך עצה, תגיד לי.

‫תשכח מזה. זה לא ענייני.

‫אתה יכול לפחות להגיד מה אתה חושב.

‫אתה רוצה לדעת מה אני חושב?

‫אתה קורבן, כי החלטת להיות קורבן.

‫אתה שאלת אותי.

‫אז אמרתי לך.

‫הנה. בשביל הבן שלך.

‫- שניים באוקטובר -

‫אם נקבע תאריך,

‫זאת בשורה טובה.

‫כן ולא.

‫זה התשעה בנובמבר, אחרי... ‫-איסור החורף על פינויים.

‫עשיתי ככל יכולתי.

‫זה לא יכול להיות.

‫תראו, אם העירייה תמצא להם דיור חלופי, ‫תוכלו לקבל את הבית שלכם בחזרה.

‫אני חושבת שזה הסיכוי הכי טוב שלכם עכשיו...

‫היא מחורבנת. היא טיפשה.

‫אין לה מה להציע חוץ מהפרצוף המצטער שלה.

‫היא תחזור לבית הקטן והנעים שלה ‫ותזדיין עם הבעל שלה.

‫את מבינה מה קורה?

‫אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ‫לשכור דירה או ללכת למלון!

‫אנחנו נשלם את המשכנתא עבור שני פולשים ‫בזמן שאנחנו חיים בקרוון.

‫איך שלא מסתכלים על זה, זה המצב.

‫אנחנו יכולים להישאר אצל דני.

‫הוא הציע לנו כמה פעמים.

‫נגעת בה? ‫-מה הבעיה שלך, דביל?

‫רוצה ללכת מכות?

‫תירגע! זה מספיק!

‫אני לא מפחד! ‫-גם אני לא!

‫חרא!

‫תירגע, עכשיו. זה נגמר.

‫זה הבחור שסיפרתי לך עליו.

‫כן?

‫רק שנייה.

‫פול, בוא הנה.

‫מה דעתך לצאת לבלות עם הבחורים?

‫נו, בוא, אני יודע שאתה רוצה.

‫תיכנס. חכה רגע.

‫תיכנס.

‫אל תדאג בקשר לזה.

‫תיזהר.

‫אתה מורה?

‫אתה המורה? ‫-כן.

‫אה, כן?

‫נעים מאוד, אני פרנק.

‫פול. ‫-הכול בסדר, פול?

‫אתה אוהב לעשות סלפי, פול?

‫בואו נעשה סלפי.

‫יאללה!

‫אל תיראה כזה עצוב. תן לי חיוך.

‫תחייך, תשמח.

‫מעולה.

‫קח.

‫בוא הנה.

‫תשגיחי על הברביקיו.

‫מוצא חן בעיניך?

‫תעשה חיים.

‫- עשו מנוי! -

‫מוצאת חן בעיניך ההדרכה שלי?

‫תשתה.

‫הנה, אמא, השוט האחרון בשבילך.

‫אני אוהב אותך, אמא.

‫לחיים.

‫היי, המורה!

‫שיר במיוחד בשבילך, אחי!

‫קדימה, חבר'ה.

‫אז אתה הבחור שאין לו איפה לגור?

‫אני יכולה לעזור לך.

‫היי, המורה, תקשיב.

‫תן לי להגיד לך משהו.

‫אתה יכול לקבל את הבית שלך בחזרה ‫באיומי אקדח.

‫אבל בצרפת, אם תנסה לירות בבחור ‫שמנסה לשדוד אותך, תלך לכלא.

‫תסתכל עליי. זה לא הבית שלהם.

‫תקשיב, זה הבית שלך.

‫תגיד את זה.

‫תגיד שזה הבית שלך.

‫זה הבית שלי. ‫-זה הבית שלך.

‫אתה חושב שהפולשים האלה דואגים?

‫הם לקחו את הבית שלך. ‫בטח יש להם ביצים ענקיות.

‫עכשיו תורך, המורה!

‫קדימה, המורה.

‫קדימה!

‫קדימה! קדימה!

‫קדימה! תעשה את זה!

‫- טלפון -

‫קדימה! קדימה!

‫עשית את זה! בוא נראה אם אתה עדיין גבר.

‫זה עדיין לא נגמר.

‫חבר'ה!

‫תאיר. הם כאן.

‫הם באים. בואו נעשה את זה.

‫רוצה לירות?

‫קדימה, פול.

‫אני יודע שאתה יכול לעשות זאת. תירה!

‫תחסל אותו.

‫המקום הזה היה שייך לאבא של פרנק.

‫כשהוא פשט את הרגל, ‫החזירים השתלטו על המקום.

‫הוא פשוט נתן להם.

‫אני מבין אותו.

‫אתה חושב שהעניינים פשוט יסתדרו מעצמם?

‫ביי, חזירונים קטנים. ‫-ביי.

‫כמה אני חייב לך?

‫תשכח מזה. אני לא לוקח כסף מחברים שלי.

‫מה קרה? אתה פצוע. ‫-תיכנסי. אנחנו זזים.

‫מה קורה, אבא? ‫-תחזור למיטה.

‫תחזור למיטה, מותק.

‫הכול בסדר, מותק?

‫אנחנו חוזרים הביתה?

‫ועכשיו מה?

‫תלמיד קרא לי "אוראו".

‫מה זה אומר?

‫שחור מבחוץ, לבן מבפנים.

‫הוא צודק.

‫על מה אתה מדבר?

‫פול.

‫תיכנס בחזרה לקרוון שלך ותסתלק.

‫יודע מה?

‫אתה יכול לפנות אותנו רק אם הבעלים ‫ישיג צו מבית המשפט. אני הבעלים.

‫לואי!

‫לואי! תחזור הנה.

‫אל תיכנס. ‫-תן לי לקחת את הבן שלי.

‫תפסיק!

‫לואי חשב שאנחנו חוזרים הביתה. ‫אני יכולה לקחת אותו?

‫אני רוצה את הציפור שלי.

‫היא נשארת איפה שהיא.

‫הנה, מותק.

‫אתה לא נפגש עם החבר החדש שלך?

‫זה לא מזיק להרחיב את האופקים מדי פעם.

‫על מה אתה מדבר?

‫שתינו כמה משקאות

‫עם כמה חברים שלו.

‫הנשים היו יפות?

‫לא רעות.

‫פול, אתה חייב להירגע.

‫אנחנו לא יכולים לעשות כלום, תקבל את זה.

‫תתרכז במה שחשוב: המשפחה שלנו.

‫אנחנו נקבל את הבית בחזרה.

‫אבל אל תיתן לזה לשגע אותך.

‫תקשיב לי...

‫תן לי לבקש מסופי לארח אותנו.

‫רק לכמה ימים, עד שנירגע קצת.

‫את לא מבינה.

‫אני לא זז מכאן.

‫וגם לא חוזר לבית הספר.

‫אני בחופשת מחלה לשבועיים.

‫אני לא עוזב.

‫סליחה.

‫להתראות, גברת.

‫תיסעי בזהירות, מתוקה.

‫מה אתה זומם?

‫רוצה לשתות משהו?

‫איזה משחק אתה משחק?

‫לא ביקשתי מכם להתאכסן כאן.

‫לא הייתי באה אם הייתי יודעת.

‫לא היתה לי כוונה לראות אותך שוב.

‫אז למה את כאן?

‫תעזוב את בעלי בשקט.

‫זה לא הזמן המתאים להכניס לו רעיונות לראש.

‫איזה סוג של רעיונות?

‫אל תעשה את עצמך טיפש.

‫אני יודעת שיצאתם לבלות. ‫אני בטוחה שלא עשיתם מדיטציה.

‫פול הוא שברירי.

‫לא ממש.

‫הוא הפך לכלבלב טוב בשביל אשתו הקטנה והטובה

‫כדי להתאים לעולם הנקי שלו.

‫הזאב שבתוכו מאולף. זה מה שמכאיב לו.

‫לא לי.

‫אלה השטויות שאתה אומר לו?

‫אל תיפגש איתו יותר.

‫תעזוב אותנו בשקט. ברור?

‫גם את...

‫רוצה שהוא יהיה מחוספס יותר...

‫יותר אלים.

‫את לא מודה בזה.

‫יש לך עדיין אש בפנים.

‫חלאה.

‫עזוב אותי.

‫לא סיפרת לו עלינו?

‫עזוב אותי!

‫עזוב אותי, בבקשה.

‫- 25 באוקטובר -

‫אתה יודע כמה זמן זה לקח?

‫שתיים עשרה שנה, הרבה כסף, שלושה עורכי דין.

‫הם חשבו שהם יחזרו הביתה

‫בתוך כמה ימים.

‫אם המדינה לא יכולה ‫לעזור לנו או למשפחות שלנו,

‫אם אנחנו רוצים לפתור בעיה, ‫אנחנו צריכים לעשות זאת בעצמנו.

‫החברה בזבל.

‫אז אתה וקלואי הייתם חברים?

‫למדנו ביחד באותו בית ספר.

‫איך גילית שהיא בגדה בך?

‫רגע, תן לי לנחש.

‫מצאת מסרון מפליל?

‫איך אתה יודע?

‫אתה צפוי מראש.

‫יש לך מעלות, אבל זה חיסרון.

‫עזבת אותה?

‫לא.

‫רציתי לעזוב אותה, אבל אני אוהב אותה. ‫אני אוהב את המשפחה שלי.

‫ידעתי שזה לא יהיה קל, אבל לא רציתי ללכת.

‫אם הייתי עוזב, זאת היתה התחמקות מהתמודדות.

‫חשבת שאם תפתח דף חדש, המצב ישתפר?

‫אתה יודע מה אני חושב?

‫פחדת לעזוב אותה.

‫בחרת שוב פעם לשחק את הקורבן.

‫אתה צריך לגלות ממה אתה עשוי ‫לפני שתשחק את הדלאי לאמה.

‫אל תברח מהפחד.

‫תתענג עליו, תחבק אותו.

‫החברים שלך כאן. אכפת לנו מהסיפור שלך.

‫יש הרבה אנשים מסביבך.

‫כולם יעזרו לך.

‫תסמוך עליי.

‫לא, אתה לא עושה מה שאמרתי.

‫אמרתי לך, אתה סתם נראה כמו תינוק כועס.

‫אני רעב. ‫-קודם אני צריך תמונה טובה.

‫זה ייקח כמה זמן שזה ייקח.

‫איפה אמא? ‫-תחשוב על דברים רעים.

‫אני לא יכול.

‫לאמא נמאס ממך. היא לא סובלת אותך.

‫זה לא נכון. ‫-זה נכון! גם לי נמאס ממך. תעשה מה שאמרתי.

‫עזרו ללואי!

‫לאיש הזה אין לאן ללכת.

‫גבירותיי ורבותיי...

‫לאיש הזה אין מי שיעזור לו.

‫לא העירייה ולא החוק נענים לזעקתו.

‫אסור להפנות לו את הגב.

‫סולידריות.

‫סולידריות עם המהגרים... דפוק!

‫סולידריות עם המהגרים.

‫אני לא מהגר. ‫-זה עובד יותר טוב בימינו, אתה תראה.

‫סולידריות עם המהגרים.

‫- 31 באוקטובר -

‫מה זה, לעזאזל?

‫עזוב אותי. ‫-תשתוק!

‫לעזאזל! ‫-זוז!

‫זוז!

‫אריק!

‫מה זה?

‫אתה והחברים שלך עשיתם את זה?

‫איפה הם? איפה?

‫מה אתה חושב?

‫כל העיר יודעת. כל המחוז.

‫כולם שונאים אתכם.

‫תגיד להם לבוא!

‫אני לא מפחד!

‫תעזוב אותו בשקט. ‫-אל תתערבי!

‫זה בחיים לא ייגמר, אתה מבין?

‫תשמור על אשתך ועל הילד שלך ותתחפף!

‫תעזוב אותי.

‫אקח אותך לבית החולים. ‫-לא.

‫זה בסדר.

‫אני אקח אותך.

‫הגזמת.

‫על מה אתה מדבר?

‫תירגע.

‫החברים החדשים שלך.

‫אתה יודע שמיקי ישב בכלא ‫בגלל שהכה את אשתו לשעבר?

‫איפה החמלה שלך?

‫תרשה לי לתת לך עצה.

‫אם אתה רוצה לשמור על אשתך ‫ועל העבודה שלך, תיקח את עצמך בידיים.

‫- עזרו לו לחזור הביתה -

‫זאת האמת על המצב שלנו.

‫זה יוביל ללינץ'.

‫איך אתה מעז, חלאה.

‫מי אתה חושב שאתה? ‫אני לא שחור מספיק טוב בשבילך?

‫עשיתי הכול כמו שצריך.

‫עבודה טובה, אישה לבנה, בעל בית,

‫משלם מיסים...

‫הלבנים גירשו אותי.

‫הם גנבו את הבית שהיה שייך לאבא שלי. ‫הם זרקו אותי החוצה.

‫ואני צריך לסתום את הפה ולשמוח?

‫תסתלק לפני שאכניס לך מכות.

‫איפה לואי?

‫אני במכונית. ‫-אני באה. אנחנו נשארים אצל סופי.

‫העלון היה הדרך היחידה.

‫להציג את הבן שלנו לראווה? ‫לגרום לו לטראומה? אתה מטורף.

‫אני רוצה להסתלק מכאן

‫ולשכוח את הבית הזה.

‫כשנעשה קשה, את בורחת.

‫הייתי צריך לעזוב כשבגדת בי.

‫מה הקשר?

‫את עוברת משבר קלאסי של אמצע החיים, ‫מזדיינת במשך שישה חודשים,

‫מזניחה את המשפחה שלנו ‫ושוכבת במיטה כל היום.

‫וכשזה עובר, ‫את רוצה שהדברים יחזרו למה שהיו?

‫זה לא עובד ככה.

‫חשבתי שזה אפשרי, אבל זה בלתי אפשרי. ‫יש לזה השלכות.

‫אז, את איתי או נגדי?

‫הכול נגמר, רק לא בראש שלך.

‫תסתכל על עצמך, לעזאזל.

‫אתה משחק את הקאובוי, רגל אחת בפנים ‫ורגל אחת בחוץ, בדיוק כמו איתי.

‫מה בעצם אתה עושה חוץ מלדבר?

‫כלום!

‫זוז.

‫אני אסגור את העניין הלילה.

‫לא חשבתי שתגיע. ‫-אתה רואה? הגעתי.

‫לך מכאן או שתחטוף.

‫תתחפף.

‫בן זונה, אני אזיין לך את הצורה.

‫תכניס לו בעיטה בביצים.

‫כבר לא כזה גדול, מה?

‫אמרתי לך להתחפף.

‫זיינת טוב את הכלה של דרקולה?

‫מה קורה?

‫מר דיאלו, תעזור לנו, בבקשה!

‫מר דיאלו!

‫אחת התלמידות של המורה?

‫מיקי, תן להם ללכת.

‫תירגע.

‫אל תתערב.

‫זה בסדר, הכול בסדר.

‫הכול בסדר.

‫תירגע.

‫הנה הוא. ‫-תצפור.

‫לאן אתה הולך, המורה?

‫תיכנס.

‫מה אתה עושה?

‫זה בגלל הבחורה הזאת עכשיו?

‫המורה, אנחנו נחזיר לך את הבית.

‫היי, שכחת איזה יום היום? ה-31 באוקטובר.

‫זה עכשיו או לעולם לא. ‫-מה תעשה?

‫אקיים את ההבטחה שלי. הלילה תישן בבית שלך.

‫היי, מה קרה?

‫לך תזדיין, מיקי!

‫תיסע.

‫עצור.

‫בוא הנה.

‫תרקוד עם השטן לאור הירח.

‫השטויות שלך לא עובדות עליי יותר.

‫אתה לא תקבל את אשתך בחזרה.

‫אל תדבר על אשתי.

‫אתה יודע שהיא באה לדבר איתי?

‫היא לא סיפרה לך איך זיינתי אותה בבית הספר?

‫היא לא רצתה להכאיב לך.

‫היא לא יכולה להפסיק להזדיין מהצד. ‫-תשתוק!

‫אתה לא הגבר שהיא צריכה. אין לך ביצים.

‫חשבתי שיש לך מה שצריך בשביל להשתנות.

‫אבל הם אילפו אותך.

‫בחיים לא תחזור למה שהיית.

‫אל תתקרב אליי, לאשתי ולבית שלי.

‫חבל. חשבתי שזאת תחילתה של ידידות מופלאה.

‫טוב, פרנק, בוא נזוז.

‫ביי.

‫שלום, הגעתם לקלואי דיאלו. תשאירו הודעה.

‫אתקשר לעורכת הדין בקשר למשמורת על לואי.

‫אני לא אלחם.

‫מיקי עשה לך את זה?

‫למה לא סיפרת לי ששכבת איתו?

‫זה היה חסר חשיבות. ‫זה קרה לפני הרבה זמן, הייתי ילדה.

‫למה התכוונת בהודעה הזאת?

‫את צדקת.

‫אם אני רוצה את הבית שלי בחזרה, ‫אני אקח אותו.

‫אם אני רוצה את אשתי בחזרה,

‫אני אקח אותה.

‫אבל אני לא אדם כזה.

‫ואני גם לעולם לא אהיה.

‫אני יודעת שהייתי אנוכית מאוד.

‫הכאבתי לך.

‫אבל אתה לא מבין איזה מזל יש לנו.

‫אתה הוא זה שאני רוצה.

‫בעיות הגבריות שלך הן בראש שלך.

‫אני רוצה להזדקן ולבנות את חיי איתך.

‫אני אוהבת אותך.

‫זה הם.

‫תישארי בפנים.

‫סברינה!

‫אריק!

‫תפתחו!

‫מה קורה? ‫-תעלי למעלה.

‫תעלי, לעזאזל.

‫בואו נצית אותו, חבר'ה.

‫סברינה! אריק!

‫תפתחו לי!

‫תפתחו! מהר!

‫למה אתה כאן? מה אתה רוצה?

‫את הבית שלך.

‫לקחתי את אשתך.

‫ועכשיו אקח את הבית שלך.

‫בגלל שאתה לא יכול לקחת אותו בעצמך,

‫באתי ליישב את החשבון הקוסמי!

‫תפסיק עם השטויות, מיקי. זה מספיק.

‫עשיתם את ההצגה שלכם. תסתלקו עכשיו.

‫העניין הוא שקצת נמאס לי מאתר הקמפינג.

‫אז אני אזרוק אותם החוצה.

‫מעכשיו, זה הבית שלי!

‫ואתה תגור באוהל, חבר!

‫אנחנו לא יכולים לדבר?

‫תעזוב אותו!

‫אל תברח מהפחד.

‫חבק אותו.

‫התענג עליו.

‫אני אטפל בזה.

‫בואי הנה!

‫קלואי.

‫בואו נעשה מסיבה, חברים.

‫רק רגע.

‫בום!

‫פרנקי, תראה את הציור.

‫מאחור.

‫בואי נעשה סלפי, יפהפייה שלי.

‫סלפי קטן, יפהפייה.

‫יאללה.

‫תחייכי!

‫תחייכי, זה לטלוויזיה.

‫זה הזמן להגיד לילה טוב.

‫הם נעלמו.

‫לך לכיוון הזה.

‫אל תזוזי. אני אחזור.

‫תטפל בו.

‫אנחנו נשרוף את הבית הזה.

‫כלבה מזוינת!

‫הנה לך.

‫קיבלת את הבית שלך בחזרה.

‫הצילו!

‫לואי, הגיע הזמן ללכת לישון.

‫תתכסה.

‫לילה טוב, בן.

‫אני אוהב אותך.

‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן