Original subtitles

‏אם תקשיב לי, וורמוט,

‏אתה צריך להמשיך הלאה, ‏לשכוח מהבחורה הזאת אחת ולתמיד.

‏זאת בדיוק הבעיה, אני לא יכול לשכוח ממנה.

‏אתה לא מבין, אתמול בלילה

‏התעוררתי באמצע הלילה

‏ובראש שלי אני שומע קול כזה ‏שצועק לי "ליבי, ליבי, ליבי…"

‏מה ליבי? גם לה קוראים ליבי?

‏מה זאת אומרת גם לה?

‏כמו לבת דודה שלך, ששלחת אליי לעיתון.

‏אה, לא, כן.

‏קוראים לה ליבי.

‏כמה בנות שקוראים להם ליבי יש בעולם?

‏לא מעט מן הסתם

‏אז מה, ניסית לדבר שוב ‏עם אבא שלך, לשכנע אותו?

‏ברור שניסיתי, זה לא עניין אותו.

‏תשמע, אתה צריך להתקדם הלאה, ‏לפגוש בחורות אחרות.

‏אני נפגש עם מישהי, פעם שלישית הערב.

‏אה, את זה אתה לא מספר.

‏מי זאת?

‏בחורה נחמדה, נכדה של גולובנציץ ‏מהתשמישי קדושה.

‏נו, ומה עם זה?

‏זה נשמע טוב והיא באמת מקסימה.

‏וגם ההורים שלי מרוצים, ‏הם רוצים כבר לסגור היום.

‏ואני אבוד בתוך כל זה, בוראך, ‏אין לי מושג מה לעשות.

‏אני מרגיש שזה לא זה.

‏למה, בגלל ליבי?

‏כן.

‏השם יעזור.

‏בוא נמשיך ללמוד. ‏-כן.

‏אני אגיד לך את האמת, ‏אני לא מבין את החקירה הזאת של ר' אלחנן.

‏רגע.

‏רציתי גם לספר לך משהו, ‏אם אנחנו כבר עושים ביטול תורה.

‏זה בקשר לליבי, בת הדודה שלך.

‏מה איתה?

‏סתם, אנחנו עובדים ביחד כבר כמה שבועות ו…

‏היא באמת משהו מיוחד ואני…

‏לא יודע,

‏כנראה יש משהו בשם הזה, ליבי.

‏מה… מה אתה מתכוון?

‏לא יודע מה אתה תחשוב על זה,

‏אבל היא מוצאת חן בעיניי.

‏אולי צריך למצוא איזה שדכן שיציע להם.

‏כן, מעניין,

‏זה רעיון מעניין.

‏תאמין לי,

‏הייתי צריך לחשוב על זה בעצמי, ‏הראש שלי לא עובד.

‏אני אנסה לחשוב על איזה שדכן טוב. ‏-לא, לא, לא.

‏לא צריך שדכן מקצועי, אתה יודע,

‏זה יכול להיות כל אחד.

‏כן, כן, נכון, אני אמצא מישהו, אל תדאג.

‏בוא נמשיך ללמוד.

‏כן, בוא נמשיך.

‏ליבי.

‏שלום, מה נשמע?

‏את לא מבינה מה קרה פה.

‏מה קרה? ‏-אנשים חטפו התקף לב.

‏אין לך מושג כמה טלפונים קיבלנו.

‏טוב, נו, לפחות יש סוף שמח.

‏אני מקווה שגם לסיפור.

‏זה עוד נגלה.

‏הבנתי שווסרמן השאיר לי כאן מעטפה.

‏אה, כן.

‏תודה רבה.

‏אז טוב, שיהיו בשורות טובות. ‏-שכויח.

‏הרבנית שטיסל.

‏מה שלומכם?

‏ברוך השם.

‏יש לכם אולי רגע?

‏כן, כמובן.

‏תשבו, תשבו.

‏אני אכין לכם משהו לשתות.

‏אנחנו בסדר, נראה לנו. ‏-כן.

‏אז זה לא משהו רציני, אני…

‏רק רציתי להגיד לכם משהו לגבי ה…

‏הפרק של השבוע.

‏תרגישו חופשי לדבר איתנו ‏בגוף ראשון, כן? זה בסדר.

‏כן, כן, כן.

‏אני סתם, לא חשוב…

‏בקיצר, זה פרק מאוד יפה,

‏אני גם מאוד אוהב את הסוף שלו.

‏תודה רבה. ‏-וכן, באופן כללי הסופים שלך

‏הם מיוחדים כאלה,

‏זה משאיר אותך עם מחשבות.

‏אני מרגישה שהולך להגיע איזה אבל.

‏לא, זה לא אבל, זה רק…

‏הדבר היחיד שאני חשבתי ‏שקצת צריך לעבוד עליו זה ה…

‏הקשר בין…

‏בין שוטנשטיין לשייע.

‏אוקיי. ‏-כאילו…

‏הייתי רוצה להבין מה בדיוק קושר ביניהם.

‏אני חושבת ש…

‏הוא פשוט מרחם עליו.

‏כן, נכון, אבל בכל זאת אני לא בטוח עכשיו

‏שכל הומלס ששוטנשטיין היה פוגש בבית מדרש.

‏הוא בהכרח היה לוקח אותו ‏להיות הנהג האישי שלו.

‏כן, כן, זה נכון.

‏כאילו, צריך משהו מובהק יותר ‏שייתן לנו להבין

‏למה הוא נקשר אליו כל כך.

‏אתה יכול לחשוב על איזו דוגמה?

‏אני אתן לך דוגמה לא טובה, ‏רק כדי שתביני למה אני מתכוון.

‏כשאני התחלתי לעבוד פה, ‏אז אני לא הייתי עורך, כן?

‏אני הייתי מגיה,

‏הייתי עובר על הכתבות למצוא טעויות

‏ויצא שלפעמים

‏אז הייתי נשאר לישון פה בלילות ‏על הספה הזאת בכניסה

‏בלי שאף אחד ידע.

‏למה? אתה לא ישן בישיבה?

‏כן, כן, אבל לא חשוב, הייתה איזו סיבה.

‏סליחה, לא התכוונתי לחטט.

‏לא, לא, לא, זה בסדר.

‏האמת שזה כן חשוב, ‏כדי שתביני למה אני מתכוון, אז…

‏הסיבה היא הייתה שאימא שלי ‏הייתה מאושפזת פה בבית חולים

‏ולחזור עכשיו לישיבה באמצע הלילה זה סיפור,

‏אז נשארתי לישון פה.

‏אני מצטערת לשמוע.

‏איך היא עכשיו, אימא שלך?

‏השם יעזור.

‏קיצר,

‏לילה אחד ווסרמן מגיע לפה באמצע הלילה,

‏הוא בא לחפש איזה משהו ומוצא אותי על הספה

‏ואני הייתי בטוח ‏שהוא הולך לפטר אותי, כן? אבל…

‏הוא דווקא התעניין

‏כי מסתבר שאמא שלו ‏נפטרה מהמחלה, שהוא היה בגילי.

‏וככה התחיל הקשר שלנו

‏ושבוע אחרי זה הוא כבר מינה אותי ‏להיות העורך של הסיפורים.

‏אפילו ווסרמן מתגעגע לאימא שלו.

‏בעיקר ווסרמן.

‏זה כיוון יפה.

‏אני אנסה לחשוב על משהו כזה. ‏-מצוין.

‏סתם מסקרנות, ‏אתה ממש לא צריך לענות לי, אבל…

‏זו הסיבה שאתה עובד פה?

‏יש לי שבעה אחים ואבא שלי אברך,

‏אימא שלי כמובן הפסיקה לעבוד, אז…

‏כן, אני צריך לעזור להם.

‏אני אתפלל בשביל אימא שלך, מה השם שלה?

‏מלכה בת שיינא.

‏תודה רבה.

‏ותתפללי גם על הבן דוד שלך.

‏על מי?

‏יויליש.

‏מה זאת אומרת בן דוד שלי?

‏הוא לא בן דוד שלך?

‏כן, כן, הוא…

‏בן דוד רחוק.

‏יש לו צרות עם השידוכים שלו, ‏הנעבאך, אז תתפללי עליו.

‏להתראות.

‏מה שלומך?

‏ברוך השם.

‏יופי.

‏יופי.

‏האמת אני בדיוק ראיתי וורט יפה. ‏אולי תרצי לשמוע?

‏אוקיי, טוב.

‏אלוהים אומר לנוח, "צוהר תעשה לתיבה".

‏מסביר הבעל שם טוב הקדוש,

‏תיבה זה גם תיבת נוח, אבל זו גם מילה

‏ולפעמים צריך לבנות לה ‏חלון קטן כדי להאיר אותה.

‏למה צריך להאיר אותה?

‏כי היא בגלות.

‏לפעמים המילה בעצמה נמצאת בגלות

‏והיא מאבדת את המשמעות שלה. את מבינה?

‏כן, אני חושבת.

‏נניח המילה "בן דוד",

‏מה זה אומר בעצם?

‏בן של דוד,

‏אבל בראש שלנו זה כבר נהיה ‏מילה אחת, זה נהיה מילה חדשה,

‏בן דוד.

‏"קוזין."

‏כן, כן.

‏יפה.

‏טוב…

‏שבת שלום.

‏וורמוט.

‏כן.

‏אני חייבת לשאול אותך,

‏זה פשוט לא נותן לי מנוחה,

‏אני לא מבינה…

‏אני לא מבינה מה אתה רוצה ממני.

‏אני לא מבינה למה נפגשת איתי, ‏למה נעלמת פתאום,

‏למה אתה אומר לי וורטים ‏באמצע הרחוב, מה…

‏מה הסיפור שלך?

‏אני חושב שאת מתאימה יותר לבוראך פשוט,

‏זאת האמת.

‏מה?

‏אני חושב שאתם יכולים להיות ממש…

‏ממש זוג משמיים, אני מרגיש את זה.

‏אבל איך אתה יכול לדעת דבר כזה? ‏אתה בקושי מכיר אותי.

‏לפחות תן לי הזדמנות.

‏זאת את שנתת לי את ההזדמנות

‏ואני לא ראוי לה.

‏אני אומר לך את האמת, אני לא ראוי לה.

‏אני מצטער, אני חייב ללכת.

‏למה אתה מתנהג ככה? באיזו זכות?

‏אני לא יכול,

‏יש דברים שהם לא תלויים בי,

‏אני חייב לרוץ לישיבה.

‏אז תחכה רגע.

‏סליחה, ליבי, את פשוט חשובה לי מדי.

‏אולי את רוצה להחליף איתי מטרייה?

‏אתה לא…

‏אתה לא מתבייש ללכת עם מטרייה של בנות?

‏אני כן, מתבייש.

‏טאטי, שלום. ‏-ליבי.

‏מה… מה חדש?

‏הכול בסדר, ברוך השם.

‏מאיפה הגרלת את המטרייה האדמו"רית הזאת?

‏זה שלו.

‏של מי?

‏וורמוט.

‏מי?

‏יויליש וורמוט, פגשתי אותו.

‏מה זאת אומרת פגשת?

‏במקרה, ברחוב.

‏אה.

‏נו, בטח זה יקרה כמה פעמים בחיים.

‏מה לעשות, ליבי.

‏אבל לא הבנתי איך זה קשור למטרייה.

‏דיברנו והוא…

‏בסוף הוא הציע לי להחליף איתו מטרייה.

‏"דיברנו, הציע לי…"

‏תזכירי לי, אנחנו עדיין חרדים?

‏האמת היא ש…

‏הוא…

‏הוא זה שניגש אליי,

‏לשאול אם הכול בסדר,

‏ואז החלטתי לשאול אותו מה הסיפור שלו,

‏למה הוא נעלם ככה.

‏שאלת אותו מה הסיפור שלו? באמת, ליבי?

‏מה הבעיה?

‏הפוך, אני מבסוט ממך.

‏המכסה לא נפל רחוק מהסיר.

‏נו, ומה הוא ענה הגאון?

‏הוא אמר לי שהוא רוצה לשדך לי מישהו…

‏שהוא חושב שאנחנו יותר מתאימים.

‏זה מה שהוא אמר לך?

‏כן.

‏חתיכת טיפוס…

‏נו, בוא נשמע מי זה המישהו הזה ‏שהוא רוצה לשדך לך.

‏בוראך, הבחור ישיבה ‏שסיפרתי לך עליו שעובד בעיתון.

‏הוא החברותא שלו…

‏יפה מאוד, יפה מאוד. ‏נו ומה… מה את חושבת עליו?

‏על מי?

‏על רוסיני… על מי… הבחור מהעיתון!

‏אני רוצה את יויליש. ‏אתה יודע שאני רוצה אותו.

‏תהרגי אותי אני לא מבין ‏מה נקשרת אליו כל כך.

‏הייתה לכם פגישה אחת מוצלחת, ‏היה נחמד. הכל טוב ויפה.

‏הגיע הזמן להמשיך הלאה.

‏טאטי, אתה לא מבין כלום… ‏הוא באמת מיוחד.

‏מיוחד מיוחד, אבל משונה שקשה למצוא.

‏תגידי תודה לריבונו של עולם ‏שלא התארסת עם הבחור הזה.

‏שטערצאלע, שטערצאלע שלי…

‏רק אל תבכי.

‏אני לא מבינה…

‏אני פשוט לא מבינה ‏איך הוא יכול לוותר על זה.

‏הוא לא שווה שתבכי בשבילו. ‏את תראי שהמיועד שלך, את תמצאי אותו.

‏ושלקדוש ברוך הוא יש תוכניות ‏הרבה יותר טובות בשבילך.

‏אבל איך זה יכול להיות? ‏איך יכול להיות שהוא…

‏איך יכול להיות שהוא כל כך טיפש?

‏מאמעלע שלי...

‏אנחנו צריכים לדבר.

‏אי אפשר ככה כבר יותר בלי קיגלעך.

‏כל טוב.

‏אדון שטיסל, איזו הפתעה.

‏אה, אתה זוכר את השם שלי?

‏איזו מין שאלה.

‏תה? קפה?

‏אני באתי בשביל להבין אחת ולתמיד

‏מה הסיפור של הבן שלך, אתה יכול להגיד לי?

‏מה? ‏-מה הסיפור שלו?

‏יש לו בעיות? הוא לא מאה? חסר לו בורג?

‏על מה אתה מדבר? הוא מאה אחוז נורמלי.

‏אז אולי תסביר לי ‏למה הוא עושה צחוק מהבת שלי?

‏מי עושה צחוק? חס ושלום.

‏מילא שהוא לא רוצה אותה, בסדר,

‏מילא שהוא מדבר ‏עם בחורה חרדית בטראם, בסדר,

‏אבל להגיד לה כל מיני דברים מוזרים

‏להחליף איתה מטריות, מה זה?

‏מה הוא אמר לה?

‏תשאל אותו, הוא הבן שלך.

‏מה שבטוח זה שגם אם תרד על ארבע ותתחנן,

‏אנחנו לא ניקח את הבן שלך.

‏ושימצא לו מישהי משוגעת כמוהו.

‏שטיסל,

‏אתה יודע מה, תשב.

‏אני לא רוצה לשבת.

‏תקשיב, שטיסל.

‏זה לא הוא שלא רוצה להמשיך.

‏מה הפשט? אז מי לא רוצה, מוסורגסקי?

‏אני.

‏למה?

‏בגלל ששמעת שאנחנו מתגרשים?

‏אתה חושב שלא ידעתי שאתם הולכים להתגרש?

‏כל אנטוורפן יודעת.

‏מה אתה רוצה ממני, תגיד לי.

‏שטיסל,

‏למרות שהמפגש שלי איתך ‏לא הרשים אותי במיוחד,

‏אמרתי לעצמי, אם יויליש כל כך מתעקש,

‏אולי בבית של השטיסל הזה ‏מתחבא איזה יהלום.

‏ואז עמדנו כבר לסגור את השידוך איתכם,

‏הלכתי לאימא שלי כדי לשמח אותה.

‏שטיסל?

‏אני מכירה אותו. וודאי שאני מכירה אותו.

‏אתה חושב שאני סנילית?

‏אני יודעת בדיוק על מי אתה מדבר,

‏יש לו כזה אף, בלי עין הרע.

‏אתה רואה את הצמיד הזה?

‏יום אחד אחרי השבעה, דופקים בדלת.

‏והוא עומד מולי עם הצמיד ביד, ‏ואומר שאבא הזמין את הצמיד אצלו

‏ולא הספיק לשלם.

‏עד שאבא שלך הקמצן

‏קנה לי פעם ביובל מתנה יפה.

‏הוא הלך.

‏אתה יכול להבין

‏שאחרי ששמעתי את סיפורי הצדיקים האלה

‏הדבר האחרון שרציתי ‏זה שהבן שלי יהיה חתן אצלכם.

‏אתה בטח מבין אותי.

‏איך אומרים, האמת יורה דרכו.

‏איזו אמת? מה אמת?

‏אבא שלך הזמין אצלי צמיד יהלומים,

‏אני הבאתי אותו לאימא שלך, אמת לאמיתה.

‏בוא נשאיר את זה ככה.

‏אתה חושב שבגלל שיש לך כסף ‏אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה?

‏לפסול יהודי סתם, בגלל האף שלו?

‏האף? איזה אף?

‏כן, האף, זה אנטישמיות, לא פחות.

‏וגם לשיטתך,

‏אולי תסביר לי מה בדיוק הבת שלי עשתה לך?

‏מה יש לך נגדה?

‏אין לי שום דבר נגדה וגם לא בעדה,

‏ולכן אני אמשיך הלאה בחיים שלי ‏ואתם תמשיכו בחיים שלכם

‏ואנחנו ניפגש בהושענא רבא מה שנקרא.

‏הבנתי אותך, הבנתי אותך.

‏אתה עוד תשמע ממני, ‏הרבה לפני הושענא רבא.

‏בסדר, בסדר…

‏דרך אגב, יש לי כמה בקבוקי פלסטיק בשבילך.

‏קמצן בן קמצן.

‏אבא של קמצן!

‏תהיה לי בריא, מישגנער.

‏יויליש?

‏אתה דיברת איתו?

‏אני לא ביקשתי ממך לדבר איתו.

‏אני לא רוצה שתתקשר אליי יותר.

‏למה את עונה לו בכלל?

‏את לא מבינה שהוא משוגע על כל הראש?

‏הוא רוצה לעשות את השידוך ביני לבין בוראך.

‏נו, אולי באמת כדאי לחשוב על זה.

‏לפחות שייצא ממנו דבר אחד טוב.

‏אבל אני רוצה אותו, אני לא רוצה את בוראך.

‏את באמת רוצה אותו? בשביל מה? מה…

‏בשביל מה את מכניסה את עצמך לצרות האלה?

‏הוא לא צרות.

‏בסדר.

‏את יודעת מה, אני איתך.

‏תקשיבי לי מה שאת צריכה לעשות.

‏תתקשרי אליו. ‏-אין לי מה להתקשר אליו,

‏דיברתי איתו, הכול ברור.

‏לא, לא, לא הבנת אותי,

‏תתקשרי אליו ותגידי לו ‏שחשבת על מה שהוא אמר,

‏ושאת תשמחי שהוא יקדם את השידוך הזה.

‏למה שאני אגיד דבר כזה?

‏את לא מבינה כלום?

‏הליימעך הזה צריך שינערו אותו,

‏שינערו אותו שהוא ישכח ‏מאיזה צד פותחים את הקולה.

‏תני צלצול.

‏נו.

‏הלו.

‏כן, זו שוב אני.

‏כן, ליבי, שלום.

‏אני… אני אשמח אם תוכל לקדם את זה.

‏באמת?

‏כן, תודה רבה.

‏אז לדבר עם אבא שלך?

‏כן.

‏אני לא בדיוק שדכן,

‏אבל את יודעת מה, אני… אולי זה הכי טוב.

‏אני אדבר איתו, יופי. ‏-מצוין.

‏כמובן,

‏אני באמת חושב שהוא המיועד שלך.

‏יופי.

‏תודה רבה, יויליש.

‏רגע, ליבי.

‏כן?

‏מה… מה שלומך?

‏מצוין.

‏האמת שממש ממש מצוין.

‏כן? איזה יופי.

‏כן, אתה יודע מה אומרים.

‏מה אומרים?

‏החיים הם עוגת טורט.

‏אני אוהב עוגת טורט.

‏כל טוב, יויליש.

‏קיצר, שכנעתי אותה שתיפגש עם בוראך

‏רק בשביל ללמד את יויליש לקח ‏כדי שירוץ אחריה,

‏אבל בעצם מה שאני רק רוצה ‏זה שהיא תיפגש עם בוראך,

‏יש לי הרגשה לבחור הזה, את מבינה?

‏אני התבלבלתי לגמרי.

‏יויליש זה הבחור מהעיתון, לא?

‏ערבישע סלט עשית, בוראך זה מהעיתון.

‏נו.

‏ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם ‏בורא מיני מזונות.

‏אמן.

‏לא יאומן.

‏לא רע, בהחלט לא רע.

‏טוב, אתה לא צריך לשקר לי, ‏אני יודעת את האמת, זה…

‏זה רחוק מאוד.

‏יש בזה משהו.

‏אבל את יודעת, פנינה, ‏אני למדתי משהו בחיים,

‏לא כדאי להתלונן, תמיד יכול להיות יותר טוב.

‏כן, יותר גרוע.

‏גם יותר גרוע יכול להיות, בהחלט.

‏אתה משהו אתה.

‏אבל הרי את זו שבישלת את הקיגל כל השנים,

‏או שלא?

‏כמובן שכן, זה מה שהורג אותי.

‏לא היה שום דבר שאהרל'ה היה עושה?

‏הכול את? מאה אחוז את?

‏הכול אני.

‏אין, ועכשיו זה פשוט לא קורה, ‏כל מה שאני עושה לא עובד.

‏ועוד היום היה פה…

‏אתה לא מאמין מי היה פה. ‏-מי?

‏הרבנות בומבאך, אני שמעתי שאתם…

‏שאתם פותחים את המסעדה מחדש

‏ואני כאן כדי להגיד לכם ‏כמה כולנו, כל אנטוורפן,

‏לא יכולים בלי הקיגלעך שלכם.

‏מה, בשביל זה באתם? ואו, לא הייתם צריכים.

‏בהחלט, בהחלט.

‏חשוב לי גם שתדעי שהגבירים אצלנו בסאונה

‏הם סובלים, ממש ככה, סובלים כל יום שעובר

‏שהמסעדה שלכם סגורה.

‏סובלים? עד כדי כך?

‏את לא תאמיני.

‏אתם מבינים,

‏אנחנו חייבים את הקיגל שלכם.

‏אי אפשר ככה להמשיך עוד ככה.

‏בעזרת השם, אנחנו…

‏אנחנו נפתח בקרוב. ‏-בעזר השם.

‏טוב.

‏וזה משהו קטן בשבילך. ‏-לא היית צריך.

‏לא, לא… ‏-תודה.

‏טוב לו לפעמים שיקבל קצת אור ו…

‏וגם חשוב לא להשקות יותר מדי,

‏פעם בכמה ימים ועדיף עם מים לא מהברז.

‏אה, מה הפשט? אז מאיפה?

‏הכי טוב זה מי גשמים.

‏אה, כמו מי מקווה?

‏בדיוק כך.

‏רגע, רגע, ככה הוא אמר לך? מי גשמים?

‏כן, למה?

‏לא, סתם, מעניין, מאוד מאוד מעניין.

‏ומה את אמרת לו?

‏על מה? אני עושה תה, אתה רוצה גם?

‏על המסעדה. כן, כן, שניים סוכר.

‏אני אמרתי לך,

‏אמרתי לו שזה ייקח זמן, ‏אבל אנחנו נפתח בקרוב

‏ואז הוא שוב יוכל להזמין קיגלים

‏לעצמו, לסאונה שלו, למי שהוא רוצה.

‏בזה אני לא כל כך בטוח.

‏מה?

‏עזבי, לא חשוב, לפעמים אני מדבר לעצמי.

‏אז מה, נשב על החשבונות?

‏צריך לראות מה קורה עם הספקים.

‏ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם ‏שהכול נהיה בדברו.

‏אמן.

‏אוי ואבוי, ואבוי וי ווי…

‏מאדאם בומבאך,

‏תה כזה לא הכינו לי בחיים.

‏לבריאות.

‏אני רוצה שתדבר עם הקהילה, ‏יש איזה עניין עם משגיח הכשרות.

‏רגע, רגע, את חייבת ללמד אותי, ‏מה הסוד שלך?

‏הסוד שלי?

‏איך יוצא לך תה כזה טעים.

‏לא כזה מסובך, האמת זה…

‏זה אהרל'ה.

‏תמיד היה אומר לי

‏"אם מישהו אומר לך שהוא שותה ‏אחד סוכר, תשימי לו שניים,

‏"ואם מישהו אומר לך שניים,

‏"שימי לו ארבע."

‏זה מה שאהרל'ה אמר לך? ‏-כן.

‏רגע, זה אומר ששמת לי עכשיו ‏ארבע כפיות סוכר בתה?

‏גדושות.

‏אני לא בטוח שזה חוקי, אה?

‏כן? ‏-לא טוב.

‏הרב שטיסל, שלום וברכה.

‏מי זה?

‏השם שלי זה גולדמן,

‏אני מתקשר להציע שידך בשביל הבת שלכם.

‏אה, איזה גולדמן?

‏גולדמן מהחמוצים.

‏חמוצים? איזה חמוצים יש לכם פה?

‏אנחנו גרים בלונדון.

‏אה, הבנתי אותך, בלונדון.

‏נו, איך מזג האוויר בלונדון?

‏קצת קריר.

‏אה, יפה.

‏ומה אתם אוכלים עם החמוצים?

‏אנחנו מוכרים, לא אוכלים.

‏חמוצים הולך טוב עם קיגל, ‏מאוד טוב אפילו.

‏אתה שומע, הרב נוחעם, יש לי הצעה ‏משהו יוצא דופן בשביל הבת שלך.

‏נו, בוא נשמע.

‏גולדמן מהחמוצים הוא אומר לי,

‏חכי חכי, אנחנו נלמד אותם לקח.

‏אותם?

‏אותו ואת האבא שלו ביחד.

‏ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם ‏שהכול נהיה בדברו.

‏אמן.

‏נו.

‏מה נו?

‏איך הקפה?

‏טעים. ‏-טעים? זה הכול?

‏טעים מאוד.

‏את יודעת למה?

‏נו. ‏-בואי תלמדי דבר חשוב,

‏כלל לחיים.

‏כל פעם שאת מכינה תה או קפה,

‏תמיד תשימי כפול סוכר.

‏אם הבן אדם שותה סוכר אחד, שימי לו שניים.

‏אם בן אדם שותה שניים, שימי לו ארבע. ‏אם הוא שותה… הבנת אותי.

‏תמיד תשימי כפול סוכר.

‏תמיד תשימי כפול סוכר…

‏מה? לא, לא, לא חשוב, ‏לפעמים אני מדבר לעצמי.

‏לכי להתארגן, ‏עוד מעט את צריכה לפגוש את בוראך.

‏קדימה, מאוחר כבר, תתלבשי יפה.

‏אבל אני לא באמת רוצה.

‏אף פעם אי אפשר לדעת.

‏הו, הנה את. בכל אנטוורפן אני מחפש אותך.

‏מה קרה?

‏תגידי לי, כשבעלך היה בחיים… ‏-נו.

‏מי היה מכניס את הקיגל לתנור?

‏למה? מה העניין? ‏-מי היה מכניס?

‏אהרל'ה.

‏אהרל'ה?

‏אני הייתי מכינה את הכול והוא זה ‏שהיה מכניס את הסירים, זה מאוד כבד.

‏אה, אה…

‏טוב, תשמעי, זה באמת כבד.

‏קיצר, היום אני מכניס את הקיגל לתנור.

‏למה? מה קרה?

‏שום דבר, אני רוצה לעזור. ‏את תלכי הביתה, אני אדאג לזה.

‏אני אדאג לזה.

‏באמת? ‏-בטח שבאמת,

‏מה, נראה לך שאני עושה צחוק? ‏רק תגידי לי כמה זמן ועל איזו טמפרטורה.

‏התנור כבר בטמפרטורה, ‏צריך להכניס את הסירים לשעה וחצי.

‏מצוין, הכול בסדר. אני פה.

‏אבל מה העניין? ‏-מה אכפת לך?

‏אני כאן, לכי הביתה, את כל היום על הרגליים.

‏לכי לנוח.

‏אני פה.

‏את לא סומכת עליי? ‏-אני סומכת, כן.

‏נו, גמרנו.

‏אני אומר לך שאני יודע מה אני עושה.

‏תודה.

‏לשעה וחצי.

‏שעה וחצי. ‏-תיזהר גם כשאתה מוציא את הסירים,

‏זה לוהט. ‏-מצוין.

‏ואז הבנתי ברגע אחד ‏מה גורם לו לקחת אותו כנהג.

‏נו.

‏כששוטנשטיין פוגש אותו בשול, ‏שייע מציע להכין לו כוס קפה.

‏ושואל אותו כמה סוכר הוא שותה בקפה.

‏שוטנשטיין אומר לו כפית אחת,

‏שייע ניגש לפינת קפה, ‏מתחיל להכין לו קפה

‏ובמקום לשים לו כפית אחת,

‏הוא שם לו שתי כפות גדושות של סוכר.

‏ולכן הוא לוקח אותו להיות הנהג.

‏בדיוק. ‏-זה יפה מאוד, זה מצוין,

‏זה ממש מה שחיפשנו, ‏כי זה קטן וזה פשוט, אבל…

‏זה חתיכת מאפיין בשביל שייע.

‏כן, אני כבר התחלתי לכתוב את זה, ‏אני מקווה לשלוח לך עוד הלילה.

‏מדהים.

‏כן.

‏טוב, ובכל זאת, זה לא הסיבה ‏שבגללה נפגשנו כאן הערב.

‏כן, זה נכון.

‏אני רוצה להגיד לך שזה רגע

‏מאוד מיוחד בשבילי.

‏איזה רגע?

‏הרגע הזה, עכשיו כשאנחנו פה

‏נפגשים. את לא חושבת?

‏כן, כן, כמובן.

‏רגע, אבל אתה חושב אז

‏שזה יעבוד עם הסיפור? ‏-יעבוד, יעבוד מצוין, אני מבטיח,

‏אבל בואי נעזוב רגע את העבודה, ליבי, לא?

‏כן, כן, אתה צודק.

‏קרה משהו?

‏לא.

‏כן.

‏אני צריכה להגיד לך את האמת.

‏את האמת על מה?

‏יויליש וורמוט

‏הוא לא…

‏הוא לא בן דוד שלי.

‏מה הפשט?

‏אנחנו נפגשנו בשביל שידך,

‏בדיוק כמו שאני ואתה נפגשים הערב.

‏היינו אמורים להתארס ואז הוא פתאום נעלם,

‏הוא פשוט נעלם ואני לא…

‏אני לא מבינה מה עשיתי לא בסדר,

‏אני לא מבינה למה הוא לא רוצה אותי.

‏רגע, רגע, אז למה הסכמת בכלל להיפגש איתי?

‏אני מצטערת, אני פשוט…

‏אני חשבתי שזה יגרום לו להתעורר, ‏שהוא יבין מה הוא מפספס.

‏אה, זה הכול היה משחק?

‏לא, לא, לא, זה לא בדיוק ככה.

‏אז איך זה? בואי תגידי לי איך זה.

‏זה פשוט ש…

‏שאתם משחקים ביניכם בקלאס ואני האבן?

‏לא חשוב, ליבי.

‏לילה טוב, ליבי.

‏חשבת שתעבוד עלינו, בומבאך, אה?

‏חכה, חכה.

‏חכה, חכה.

‏קיגעלע בן ר' אהרל'ה,

‏לך בשלום ותנוח על משכבך בשלום ‏ותעמוד לגורלך לקץ הימין.

‏בעוד שעה וחצי בדיוק.

‏מאדאם בומבאך. ‏-נוחעם.

‏זה משלוח בשבילך.

‏מה זה? ‏-דבר טוב, דבר טוב מאוד.

‏ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם ‏בורא מיני מזונות.

‏אמן.

‏אה?

‏ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם ‏בורא מיני מזונות.

‏אמן.

‏המנוי אליו חייגת אינו זמין כעת, אנא…

‏נו, את באה?

‏אני לא רעבה.

‏נו, רגע, רגע, איך היה עם ה…

‏עם הצדיק שלך, לא סיפרת לי.

‏אה?

‏נורא ואיום.

‏מה הפשט?

‏סיפרתי לו את האמת.

‏מה האמת?

‏שאני לא באמת רוצה אותו.

‏זה מה שאמרת לו?

‏ברור שלא, אבל זה מה שהוא הבין

‏ואז הוא פשוט שם עשר יורו ‏על השולחן וקם והלך.

‏נו, בטח שהוא קם והלך,

‏גם אני במקומו הייתי קם והולך.

‏ואת יודעת מה? ‏אני לא הייתי משאיר אפילו סנט.

‏טאטי, מה אתה רוצה ממני?

‏שתפסיקי להרוס לך את החיים!

‏"זמנים" שלום, איך אני יכולה לעזור?

‏כן, היי, שלום, מדברת ליבי שטיסל.

‏אה, שלום, ליבי, מה… מה שלומך?

‏ברוך השם, הכול בסדר. יש לי שאלה קטנה.

‏בטח.

‏אני פשוט צריכה לדבר עם בוראך לגבי ה…

‏הפרק של השבוע, ואני לא מצליחה לתפוס אותו,

‏הוא לא זמין כל היום.

‏הוא שם במקרה?

‏אה, לא שמעת…

‏איזו הפתעה.

‏אני מקווה שזה בסדר שבאתי.

‏אני כל כך הצטערתי לשמוע. ‏-כן.

‏אנחנו יכולים ללכת לחצר, אם זה בסדר.

‏בטח.

‏היית פה איתה כשזה קרה?

‏כן, אני, אבא שלי והאחים שלי ‏עד הרגע האחרון היינו איתה.

‏גם לא חשבנו שזה יקרה כל כך מהר ו…

‏עד הרגע האחרון עוד חיכינו לנס.

‏הבאתי לך משהו שכתבתי לא מזמן.

‏תודה רבה.

‏סבא שלי נפטר ‏ואני הייתי מאוד מאוד קשורה אליו.

‏ביום של ההלוויה כתבתי עליו.

‏אני אקרא את זה.

‏אולי אחרי זה, אם זה בסדר.

‏כמובן.

‏האמת שהגעתי בעיקר בשביל להתנצל.

‏להתנצל על מה?

‏על הפגישה האחרונה שלנו.

‏זה היה לא…

‏לא בסדר. ‏-שטויות.

‏עכשיו זה הכול עקבות בחול.

‏באמת, ברגע אחד מבינים מה…

‏מה חשוב בחיים.

‏כן, אני יודעת,

‏אבל…

‏באמת חשוב לי שתדע שאתה באמת בחור מיוחד.

‏אני שמחה על זה שאנחנו מכירים ו…

‏אני מרגישה ש…

‏הכול בסדר, ליבי, את באמת לא… ‏את לא צריכה להתנצל.

‏אני פשוט התבלבלתי קצת.

‏אני הייתי צריכה לספר לך את האמת מזמן.

‏הכול בסדר.

‏את יודעת, יש איזה משהו ש…

‏שרבי נחמן כתב איזה פעם ש…

‏שבכל שידך שמישהו מנסה לעשות ‏בין בחור ובחורה,

‏גם אם בסופו של דבר לא יצא מזה כלום,

‏כנראה שהיה איזה תיקון ‏שהיה צריך לקרות, אז…

‏אני באמת לא חושב שיש על מה להצטער.

‏אתה באמת חושב ככה?

‏באמת.

‏תני, תני איזו הצצה קטנה.

‏זה ישר? ‏-לא, לא, צריך ימינה.

‏ככה?

‏כן, עוד קצת ימינה.

‏ככה? ‏-עוד קצת שמאלה, שמאלה.

‏זהו.

‏זהו, טוב. ‏-עוד פעם מתנדנד.

‏ככה? ‏-כן, כן, זהו.

‏זה נראה מצוין. ‏-יפה.

‏כן.

‏מזל שאתה פה.

‏מה הייתי עושה בלעדיך? ‏-ברוך השם.

‏בלעדייך שום דבר מזה לא היה קורה.

‏אני רוצה להגיד לך משהו.

‏אוקיי.

‏אתמול כשטעמתי מהקיגל,

‏אז פעם ראשונה אחרי הרבה זמן

‏הרגשתי כאילו…

‏כאילו אהרל'ה כאן.

‏אה, אהרל'ה.

‏אהרל'ה כבר לא כל כך כאן.

‏לא, לא, לא, אתה לא מבין אותי,

‏אני הרגשתי…

‏שיש מישהו כמו אהרל'ה.

‏שאני…

‏יכולה לסמוך עליו.

‏אה, זה. כן, כן, כמובן, כן.

‏באמת? זה מה שהרגשת?

‏כן.

‏האמת, לא חשבתי שאני אספר לך את זה, אבל…

‏הנה אמרתי.

‏כן.

‏נו, למה לא?

‏למה לא?

‏כן, כן.