Original subtitles

בוקר אחד, כשהשמש זרחה,

ילדה שרה בתחתית העמק.

הו, אל תטעה אותי, הו, אל תעזוב אותי.

איך הצלחת לנצל?

התעורר

שיער בלונדיני כהה.

עיניים כחולות,

תכלת עם גווני ירוק.

1.70 מ', מבנה גוף דק, מידה 36 או 38.

ללא קעקועים, ללא צלקות, ולא מאפיינים ייחודיים אחרים.

הוא טוב בספורט: כדורגל, כדור רשת,

מרוצים למרחקים ארוכים...

מוכשרת למוזיקה, למרות שהוא לא מנגן בכל כלי.

קול טוב. הוא אהב לשיר.

הוא שר לפני שדיבר.

למרות שזה לא משנה.

הוא לא התפרנס משיר, אם לא, כבר היינו מגלים.

אבל אין כלום.

שום דבר לא יצא אף פעם.

אפילו לא עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, זיהוי פנים, כלום.

האם היית מזהה אותה עכשיו אם היית רואה אותה?

עצם העצם שלי,

בשר בשרי.

היית מזהה אותה?

האם תדע מי זה?

קלייר ריד הייתה בת 14 כשעזב את הבית.

התמונה האחרונה שלה זה ממצלמת אבטחה

מתחנת קינגס קרוס, בשעה 10:00 בבוקר באותו יום.

אף אחד לא ראה אותה מאז.

היום, עשר שנים אחרי,

אנחנו עושים קריאה נוספת לעדים

מי יכול היה לראות את קלייר ביום היעלמותו או אחריו.

ג'ון...

מוֹתֶק...

הו, אני מצטער.

מִצטַעֵר.

כן, אני רוצה להתעקש על מה שדומיניק, הבלש צ'יימברס אמר זה עתה.

אם יש לך מידע על קלייר,

פנה למשטרה.

קלייר, אם את צופה בנו...

אנחנו אוהבים אותך

אנחנו מתגעגעים אליך. אנחנו חושבים עליך כל יום.

נא להתקשר.

תגיד לנו שאתה בסדר.

תחזור הביתה.

חָסֵר

אהרון התקשר.

- כן? - כן.

יש לו עבודה חדשה.

הוא שאל אותי אם אני מעוניין.

זה נהדר, מותק.

ומה אתה חושב?

איך היה ג'נט היום?

וואו, הייתי במצב רוח רע היום.

במקרה שלך זה כלום.

אתה כבר מכיר אותה. הוא תמיד מגזים.

טוֹב...

הוא חזר שוב לקבוצת התמיכה.

הוא כעס עליהם, המסכנים.

איזו אישה. אין לו סבלנות.

מה שלום קייסי?

תראה איך הוא מנסה,

המסכן

אבל זה עולה לו.

אני תמיד אומר לג'נט הם צריכים לבחון את זה.

אבל היא אפילו לא מקשיבה לי.

חרא ג'נט, היא תקועה.

היום קראנו וקייסי אמרה שהיא לא יכולה לסבול את זה

כי אמא שלו תמיד קוראת בטלפון.

פייסבוק.

- אלוהים. - כן.

סיימת?

כֵּן.

ואז הם מתחילים עוד תוכנית בילוש.

אולי זה שווה את זה.

רכבות משעממות.

רק אנשים משעממים חושבים כך.

הם מיועדים לילדים.

בחייך, הם מיועדים לכולם.

תתקרב, תראה.

זה המנוע.

כשהוא פועל, מסובב את הבורג הזה,

שהופך את השן הזו, שגורם לגלגלים להסתובב.

- זה כמו תגובת שרשרת. - זה?

כשהכל מחובר.

דבר אחד גורם להמשך לעבוד.

המנוע מסובב את הבורג, מה שעושה סובב את השן, מה שמסובב את הגלגל.

זה משעמם. היית צריך להביא בן.

היום היה יום עמוס, בֶּאֱמֶת.

ג'נט הייתה במצב רוח רע.

ובכן, אתה יודע, אתה יודע איך זה קורה לפעמים.

לא יכולת לסבול אותה כשהייתה לך אותה כמורה.

הדברים שאמרת עליה כשחזרת

אבל אני לא יודע.

אבא אומר שזו הגזמה.

אבל הוא פורק עם הילדים

ולפעמים אני חושב ש, אם לא הייתי שם,

יום אחד הוא יגרום להם לשלם, ואז יגידו לו...

בוא נלך לשם, יום אחר.

תודה אהבה.

שיהיה לך יום טוב. ואל תשים לב לג'נט.

- יש לך עבודה במספרה? כן, אני בא עכשיו.

אני לא יודע כמה זמן זה ייקח.

אני אתקשר אליך בהפסקה. - בסדר. ביי ביי.

נתראה מאוחר יותר.

יָקָר.

אתה צריך לרדת.

אתה חייב לאכול משהו.

מרי?

מרי?

באלוהים!

באלוהים! מרי! מרי!

מרי, תתעורר!

מרי! מרי!

ג'ון...

מה אתה עושה

אוי לא...

אוי לא...

לֹא!

לֹא!

לֹא!

לֹא!

לֹא!

לֹא!

זה נעלם! אני לא אעמוד בזה!

בוקר טוב, גברת ריד.

בוקר טוב, קייסי. מה שלומך?

עייף עשיתי את כל שיעורי הבית שלי.

טוב מאוד!

ובכן בוא נראה אותם. קדימה, בוא נלך.

הלילה עבר טוב?

כן, טוב מאוד.

מה אכלת לארוחת בוקר?

איך זה נראה?

זה ייקח הרבה זמן או...?

מתי הייתה הביקורת האחרונה?

אל תשאל אותי.

אני עובד כאן כבר זמן מה. הבוס שלי אמר לי להודיע ​​לה.

- איפה? - בלנזרוטה.

ובכן, אני חושב שתצטרך להתקשר אליה.

אתה לא הולך לאהוב את זה.

אני בספק אם הוא ירצה עוד אש.

כן, כמובן...

בְּסֵדֶר.

תתקשר אליה ואני אחזור אליך, אני אסביר לך.

מגניב, תודה.

אתה מהסביבה?

היי?

בטח יש לך באותו הגיל של הבת שלי.

קלייר ריד?

הוא הלך לוייטמור.

לא. אני מברנס.

כן, הגעתי לפני כחמש שנים, למכון... כן.

שלום, טרייס. איך זה הולך?

חָסֵר

עשר שנים! כן זה נראה כמו אתמול.

כמה עצוב, אני מקווה שהיא בריאה ומאושרת.

אני מקווה שהיה לך חיים טובים.

עשר שנים? אין חדשות? יהיה מת

אני מדיום עם שנים של ניסיון אני יכול להגיד לך איפה קלייר נמצאת

פשוט היית צריך לעשות דבר מזוין אחד! ואת פישלת!

לעזאזל!

- עזוב אותי בשקט. אפילו אידיוט היה עושה את זה.

- שתוק! אתה נכנס ואתה משתגע...

- עזוב אותי! - רק דבר אחד, בנאדם!

הייתי צריך להיות יותר סובלני!

היינו צריכים לצפות בה יותר!

אולי הוא לא היה עוזב!

אם תדבר אליי ככה שוב, אני אהרוג אותך!

זִיוּן! מִצטַעֵר!

אתה אידיוט או מה?

קלייר!

קלייר!

קלייר!

שלום.

אני לא טוב. הכל הולך טוב.

אתה חייב להישאר. כמה פעמים אצטרך...?

בלה כאן?

ג'ון!

שלום, בלה.

אני שמח לראות אותך.

כן, גם אני.

מה שלומך?

ובכן... ובכן.

ראיתי את השיחה.

כֵּן. הבלש חדש ורוצה להתבלט.

הכל עוזר.

כן.

הם יצרו תמונה אחרת.

יש לנו שניים חדשים מסקוטלנד. אחד ממנצ'סטר.

-תה? - כן בבקשה.

סוז, מותק, אתה יכול להכין לנו שתי כוסות תה?

שני סוכרים, נכון?

סיארה היא ממנצ'סטר. מגדה הייתה בגלזגו.

והילד?

נתן. הוא הגיע לפני כמה שבועות.

זה לא נחשב הרבה, אבל אני חושב שהוא היה באומנה.

אני רוצה להכיר לך חבר טוב, ג'ון ריד.

בתו של ג'ון, קלייר, הוא ברח מהבית לפני עשר שנים.

עצרו כאן מדי פעם לדבר עם החדשים,

למקרה שאתה יודע עליה משהו.

שלום, ג'ון. שלום, נולין.

- האם אתה דואג לעצמך טוב? כן, אני בפאר.

בבקשה דבר איתו.

הוא אחד הטובים. לא שטויות ולא חוצפה.

- אתה שומע אותי? - יש לך הכל?

כן כמובן.

לְהִזָהֵר. תתקשר מאוחר יותר, בסדר?

תלוי איך זה הולך.

ואתה דואג לעצמך.

ביום ראשון אדליק נר, דייק כמו שעון.

תודה לך.

האם עברו עשר שנים באים לכאן לדבר עם כולם?

מדי פעם, כן.

מְאָרֵחַ. ומה עם המשטרה?

אחי, אתה אידיוט.

לעזאזל, אני רק שואל.

אתה חושב שהשוטרים יעברו עשר שנים מחפשים זונה?

אין כוונה להעליב.

זו אחת התמונות האחרונות שעשינו לו לפני שיצא.

עכשיו זה יהיה אחרת.

הוא בן 24,

התסרוקת או השם שלך ישתנו. אנחנו לא יודעים.

האם הוא ברח?

אז לא הייתי מאוד שמח.

- סיארה... - בסדר.

זה לא היה. הייתי מאוד לא מרוצה.

בגללך?

בגללי, אמא שלו, החיים שלו...

הוא התחיל לצרוך.

הוא הסתבך, הוא גנב וכאלה.

לא ידענו מה לעשות.

בית הספר ניסה, דיברנו עם יועצים, רופאים...

חובתנו הייתה לעזור לה.

תבין את זה.

רק זה ותו לא.

אֲבָל...

ובכן, הוא עזב.

מאוחר יותר למדנו מי מכר את הטלפון הנייד באיביי,

המחשב הנייד שלו, כל מה שהיה בעל ערך.

הוא נשא כ-400 פאונד כשעזב.

ובכן, מה עם כל החרא הזה של CSI? DNA וזה?

כֵּן.

היו כמה רמזים, אבל הם אף פעם לא מובילים לשום דבר.

אתה חושב שהיא עדיין בחיים?

אין סיבה לחשוב אחרת.

אם כן, זה נראה כאילו היא לא רוצה להימצא.

נראה טוב, אבל איזה אבא אהיה? אם אפסיק לחפש אותה?

איזה מין אבא היית?

פגעת בה? זיינת אותה?

- די. - אתה אחד מאלה?

אתה מעוות.

מעולם לא ראיתי אותה.

כן, גם אני לא.

– אני אשאל ונתלה את השלט. תודה לך.

- ג'ון, אין צורך... - הו, לא, לא. לִיטוֹל.

למקרה שאתה צריך משהו.

אני מקווה שלא אראה אותך בקרוב. - כבר.

גם אני.

תודה לך, בלה.

זה נהדר שחזרת, ג'ון.

- כמו בימים עברו. - כן.

אני מציג לך את הקולגות שלי.

הם אנשים טובים, אתה תראה.

חבר'ה, זה ג'ון, הניצוץ החדש.

- שלום. - תענוג.

הקפה!

תודה, מארק.

- קפוצ'ינו, שני סוכרים? - כן.

תודה רבה לך.

יש גם בראוני בתיק, אם בא לך.

- אני לא בסדר. - אתה שומר על הקו, ג'ון?

כֵּן.

שלום, מותק. איך עובר היום?

לֹא.

בדיוק כמו פעם, כן, טוב. ואתה?

הוא תופס אותך על הביצים.

לעזאזל, זו היא.

אני חייב ללכת להביא את הילדים.

בְּסֵדֶר. אני הולך לענות, הא?

- לך תתעורר. - בסדר. בסדר, מגניב.

שלום, מותק? כֵּן.

לא, תקשיב, אני הולך לשם.

הסימן הזה על המצח שלו... הכל הגיוני.

האדם שאתה מתקשר אליו אינו זמין.

השאר הודעה לאחר האות.

שלום, מותק, זה אני. תשמע, השעה כמעט ארבע.

רציתי לדעת אם אתה בסדר.

- נתראה מחר. - כן.

תביא את הרכבת של חבר שלך. אני אסתכל על זה.

תודה לך, ג'ון. - אתה מוזמן.

- היזהר. תודה לך.

היי, מרי, אני הולך הביתה. תתקשר אליי, בסדר?

האדם שאתה מתקשר אליו אינו זמין.

השאר הודעה לאחר האות.

האדם שאתה מתקשר אליו אינו זמין.

השאר הודעה לאחר האות.

-מרי? - ג'ון!

- ג'ון! - כיבית את הטלפון הנייד שלך.

- שתוק. לִשְׁתוֹק. - מה קורה?

ג'ון.

זה כאן.

מי כאן?

קלייר.

-מרי, קדימה לא, ג'ון, תקשיב לי, תקשיב לי.

-הוא חזר הביתה. - די.

לֹא.

- אתה לא מקשיב לי. - די!

ג'ון, זה קרה. סוף סוף זה קרה. זה היום.

זה היום. האם...

זה עכשיו.

אני מצטער שלא התקשרתי אליך,

אבל הוא חיכה לי.

זה היה בדלת.

ג'ון.

יָקָר.

אני רוצה לראות אותה. - לא, כן, אבל רגע.

ג'ון!

לִנְשׁוֹם. מותק, תנשום.

- לנשום. מותק, תנשום. - אני לא יכול לנשום.

בוא, שב.

לנשום החוצה ולנשום פנימה. לְהִתִיַשֵׁב.

לְהִתִיַשֵׁב.

עכשיו תנשום, תנשום. פִּנָה. פִּנָה.

כְּבָר. כלומר.

כלומר. זהו, טוב.

לִנְשׁוֹם.

נשום עמוק, לאט.

- זה ההלם. ראיתי אותה.

כֵּן.

יש הרבה דברים להגיד.

יש כל כך הרבה שאלות...

אבל לעת עתה, יקירי,

לְפִי שָׁעָה,

פשוט... תיכנסי ותראי אותה.

- בסדר. - כן?

- כן. - טוב.

- כן. - טוב מאוד.

- טוב מאוד. - בסדר.

- קדימה. - רגע אחד. למה עכשיו?

הוא יספר לנו. הוא יספר לנו הכל.

אבל תן לזה קצת זמן.

- בסדר. - טוב.

כן תקשיב לי. קדימה.

אני יודע. מותק, מותק.

מותק, אני יודע.

אני יודע! אני יודע! אני יודע!

- קדימה. אתה בסדר? - כן, כן.

האם אתה מוכן?

- כן? - כן.

ג'ון?

שלום.

ג'ון?

תגיד משהו.

ג'ון.

אני מצטער.

אני לא יודע איך לעשות את זה.

זה היה רעיון גרוע, כדאי שאלך.

לא, לא, לא...

לֹא.

ג'ון!

ג'ון?

הו, אמא.

תודה לאל.

חשבתי...

לא, לא... תודה לאל.

האם הוא עדיין כאן?

לֹא.

לֹא.

אני מצטער.

הייתי צריך להזהיר אותך. בתקווה...

גם אני לא ציפיתי לזה.

אבל ג'ון...

ג'ון, הוא חזר הביתה.

ואני חשבתי על זה. אנחנו לא צריכים ללחוץ עליה.

אנחנו לא צריכים ללחוץ עליה.

לא משנה מה קרה לו, מה שאתה צריך...

אנחנו נהיה כאן.

בקצב שלך.

אנחנו חייבים לתת לו מקום.

אנחנו לא יכולים לרוץ

ואנחנו לא הולכים לעשות את אותן טעויות.

זאת לא היא.

הו, מותק.

בהתחלה גם אני לא האמנתי.

יש הרבה מה לקחת...

וזה שונה...

כַּמוּבָן. למה ציפית?

אני... אני לא מזהה אותה.

את צריכה לנוח, מותק.

קדימה.

קדימה, אני אלווה אותך.

אה!

שלום.

נתתי לך לישון.

אתה נראה כמו אדם מת.

זה טוב. זה מתאים לך.

הכנתי תה.

מה זה כל זה?

אני יודע, זה אבסורד, נכון?

לחמניות, עוגה...

אני המום.

מה הוא אמר?

כשראית אותה, מה היא אמרה?

טוֹב...

הוא לא אמר כלום.

היא ישבה בכניסה.

כאילו הוא השאיר את המפתחות.

זה היה כל כך יומיומי...

אבל אז היא קמה ואני הסתכלתי עליה טוב.

וחשבתי... אני עומד להתעלף, אתה יודע?

חשבתי שאני מדמיינת את זה.

אבל היה לו את המבט הזה.

היה לו אותו מראה כמו קודם

כשרציתי לבקש סליחה.

אותם פרצוף.

ואז נכנסנו והתיישבנו.

מרי, מרי.

הוא היה חייב לומר משהו.

בְּסֵדֶר?

איפה זה היה, מה קרה.

עברו עשר שנים, מרי. עשר שנים.

כן, אבל אתה לא סופר עשר שנים תוך עשר דקות.

הוא היה חייב לומר משהו.

לא רצית להסביר כלום?

היא ביקשה ממני לסלוח לה, ג'ון.

היא בכתה וביקשה ממני לסלוח לה.

אבא, אמא, קלייר

- אני לא יודע איך זה יהיה. - כבר.

זה לימון.

- האם אתה עדיין אוהב אותו? - כן, כן.

כֵּן?

ויש גם ריבה

עבור הלחמניות.

- עשית יותר מדי צרות. - לא.

זה לא עניין גדול.

אני עוזר לך. לְחַרְבֵּן!

סליחה, סליחה.

- סליחה. - אל תדאג.

רגע אחד.

אני מצטער.

מותק, זה בסדר.

שָׁקֶט.

האם תרצה חתיכת עוגת לימון? האהוב עליך. ובכן, נכון?

- לא יודע. - כן, פנומנלי.

תעביר לי את הצלחת. כלומר.

הו, מותק.

לָבוֹא. אנחנו אוכלים עוגה.

הכל הולך טוב.

כֵּן.

תודה לך. - בשבילך.

ובשבילך.

סליחה, אתה...?

אין מה להגיד?

ג'ון.

זה לא הכרחי.

עשר שנים ואתה יושב כאן ושותה עוגה ותה.

- אל תשים לב אליו. - אין בעיה.

אה, נכון?

אין זכר ממך. אף מילה ועכשיו...

ג'ון, בבקשה.

מצטער מאוד.

זה... אני...

תמיד חשבתי עליך.

דמיינתי הרגע הזה פעמים רבות.

אבל אחרי מה שעשיתי אני מבין שאתה לא רוצה אותי כאן.

הו, לא, לא.

לאן הלכת כשירדת מהרכבת?

- ג'ון, לא. - איפה גרת?

מה עשית? בגיל 14 וכמה מאות קילוגרמים.

- די! - איך הסתדרת?

בלי שום זכר ממך בשום מקום. אין זכר!

אין הקלטות או עדים. שׁוּם דָבָר!

תעזוב אותה בשקט!

העניין הוא...

אנחנו לא צריכים לעשות הכל עכשיו.

מה אתה רוצה?

רק תסביר את עצמי.

ותבקשי את סליחתך.

אנחנו סולחים לך.

אנחנו סולחים לך.

קלייר!

קלייר, מה היה לך?

לא יודע! אבל הוא כמעט מחוסר הכרה.

- מה היה לך? - כן בבקשה.

- כן, תודה. - קלייר!

- הם באים. הו, תודה לאל.

תתעורר, יקירי.

- קלייר... קלייר? ג'ון, פשוט... קלייר.

קלייר!

תודה לאל.

תודה לאל.

- אל תירדם, יקירי... - איך יכולת להיות כל כך טיפש?

- יקר... - אתה טיפש וכפוי טובה!

ג'ון!

ג'ון?

ג'ון.

הוא רוצה לראות את החדר שלו.

לא. אל תגיד את זה.

ובכן הבית ישן,

זה יכול להשתמש בשכבת צבע.

לא לא. זה מושלם.

טוֹב...

קלייר.

אתה הולך להיות שם הרבה?

לא. רק דקה.

זה אותו דבר.

ובכן, יש לך כבר דירה?

כן, כן.

זה לא הרבה, אבל זו הפעם הראשונה שאני גר לבד.

אה.

אולי כדאי ש... - היה לי חבר.

כשעזבתי.

חשבתי שהוא אוהב אותי.

זה מה שהוא אמר לי. הוא אמר שהוא... ידאג לי.

אתה יכול להיות מאוד טיפש.

הוא היה הגמל שלי.

ואז...

- ובכן... - אתה לא צריך לספר את זה.

לא לא. אני רוצה לספר את זה. מגיע לך לדעת את זה.

כעסתי מאוד,

אני כבר לא זוכר למה.

אתה לא זוכר?

לא עשית שום דבר רע.

זה הייתי אני. הכל באשמתי.

היית ילדה.

לא, הייתי מבוגר מספיק כדי לדעת מה קורה. טוב ומה לא, אבל לא היה אכפת לי.

והאם זה היה בגלל זה?

- היית איתו כל הזמן הזה? -ג'ון.

לא, הייתי איתו כמה שנים.

היה קשה לעזוב. אבל... הצלחתי, ברחתי.

למה לא חזרת הביתה?

הייתי נבוך.

אבא, הייתי נבוך.

יָקָר.

אני יודע.

אני מצטער.

זה כבר קרה.

זה נגמר.

אבא, תעזור לי.

סלח לי, בבקשה.

וכאשר עזבת את האיש הזה,

מה עשית

יכול להיות שזה לא הזמן לדבר על זה.

כמובן שלא.

עכשיו אני עובד במשרה מלאה.

כֵּן?

כן, עברו כמה שנים, נכון?

וכמובן, שמו אותי עם ג'נט.

אתה זוכר את ג'נט?

גברת הודג'. מָנָה רִאשׁוֹנָה.

לא יכולת לסבול אותה.

אה כן. כְּבָר. לא ידעתי שקוראים לה ג'נט.

והוא ממשיך עם הרכבות.

מְעוּלֶה.

אהבתי ללכת למחסן לראות אותך עובד.

- אתה רוצה עוד ברוקולי? - אה כן?

זֶה?

אמרת שרכבות משעממות.

זה יהיה רק ​​כדי לעצבן אותך.

אנחנו צריכים לעשות בדיקת DNA.

-ג'ון. - אם הוא מי שהוא אומר...

- למען אהבת ה'! - יכול להיות שאתה צודק.

- כבר שמעת את זה. - למה שלא נהנה מזה בשלום?

בלי העיתונאים בחוץ, רודף אחרינו ללא הרף.

מה אתה רוצה? סמים? כֶּסֶף? יש לך בעיות?

- לא, אני... -מה יש לנו שהיא אולי תרצה?

אנחנו אף אחד. אנחנו כלום.

למה שמישהו ירצה אותנו אם לא הייתי צריך?

אנחנו צריכים הוכחה. אני חייב ללכת.

לא, אתה לא זז מכאן.

-ג'ון... - מה עשינו ליום הולדתך התשיעי?

- אתה לא חייב לענות. - הוא לא יודע.

- מה העניין? - אתה לא יודע, נכון?

התשיעי. זו הייתה מסיבה?

לא, סליחה, זיכרון.

- שליו. אתה לא חייב לענות. - אתה לא יכול.

למה שלא תשאיר אותה לבד? חכה.

האם הייתה הפעם ההיא שנסענו ללונדון?

מלך האריות, נכון?

כֵּן! כן, היית אובססיבי לסרט הזה.

כן, רצית לקחת אותי כשהייתי בן עשר, משהו מיוחד ללכת לשתי דמויות,

אבל התחננתי אליך והלכנו לווסט אנד.

כן, כן. ראינו את העבודה

ואז הלכנו לסינית לארוחת ערב.

אתה זוכר?

מה אמרת לי במסעדה?

אה, אה...

רציתי לחזור למחרת,

אבל אמרת שהכרטיסים הם עולים 70 פאונד.

אָנָא.

כן, והכנתי עוגה, הלכנו הביתה ואכלנו את זה.

עוגת לימון.

כן, ציפוי. מילוי חמאה.

כן, האהוב עליי. זה היה יום הולדת נהדר.

תַחֲנַת מִשׁטָרָה

לעזאזל, אבא!

מלך האריות, נכון?

מרי?

לאן נעלמת?

לשום מקום.

אני נהגתי.

מרי, אנחנו חייבים...

מה עשית?

מה שהיינו צריכים לעשות מזמן.

לא, לא, לא, לא.

- זה מטורף. -ג'ון.

זאת לא היא!

אֲבָל...

אני חושב שהוא יודע עליה הכל.

מאיתנו. אני לא יודע איך, אני לא יודע למה.

- מה שהוא עושה הוא סוטה. זה אכזרי! - לא.

מרי, מרי, מרי...

אני חושב שהוא פגש אותה.

הוא פגש את הבת שלנו. אולי אתה יודע איפה זה.

אני יודע איפה זה. לראשונה מזה הרבה זמן.

מרי, אני יודע שאת רוצה את זה יותר מכל דבר בעולם, אבל...

אתה בטוח מרגיש את זה.

אתה מרגיש שמשהו לא מסתדר.

אל תגיד לי מה אני מרגיש.

לֹא.

במשך עשר שנים שמעתי רק: "תישאר אופטימי.

אתה חייב להאמין. אל תחכה. אתה חייב למצוא שלווה".

כבר עשר שנים, אמרו לי מה אני צריך להרגיש, מה אני צריך לחשוב.

ואת כל זה עשיתי.

לא הייתה לי ברירה.

לא היה לי במה להיאחז.

היה לך אותי.

הוא חזר, ג'ון.

אם אתה אוהב את זה או לא.

רכבות משעממות.

קערת הסוכר.

סליחה, אתה רוצה...?

כָּאן.

בסדר, אל תבלבל את זה...

אל תלכלך את זה...

לְחַרְבֵּן.

חיברת את הכבלים לאחור.

זֶה?

לְחַרְבֵּן. מִצטַעֵר.

מִצטַעֵר.

שַׁקרָן.

שַׁקרָן.

הבנתי אותך.

אני לא מרגיש את זה.

לא, מותק. אני מצטער.

- האם היה מזל? - לא.

אם זה בסדר איתך, אני אחזור עוד לילה.

- כן, כן. תודה לך.

- אל תדאג. - שלום. נתן, נכון?

- כן. - אה, כן. שלום.

- איך הולך? - טוב.

היי, אכפת לך להסתכל על משהו?

- מי זה? - ראית אותה פעם?

- לא חיפשת את בתך? - כן.

זו לא אותה בחורה.

לא יודע.

אבל אני חושב שהוא עדיין יודע משהו על קלייר, של הבת שלי.

- ומי זה? ובכן, זה מה שאני שואל אותך.

- אתה מכיר אותה? -בכמה בנות אתה רוצה שנראה?

כן, סוטה מזוין.

האם אתה מצלם את כל הבנות? מה הם מוצצים אותך?

לא. תראה. תסתכל.

- אל תתקרב. - בסדר, בסדר.

תסתכל בבקשה.

- אתה מכיר אותה! תזדיין.

- לא, רגע! תפסיק, בבקשה! - אל תיגע בי!

- מאיפה אתה מכיר אותה? - התרחק!

- צא מהדרך, לעזאזל! - היא הבת שלי!

תזיין את הבת שלך.

מרי?

מרי? אני חייב לדבר איתך.

מרי!

שיער בלונדיני כהה.

עיניים כחולות, תכלת עם גוונים של ירוק.

1.70 מ', מבנה גוף דק, מידה 36 או 38...

הוא טוב בספורט: כדורגל, כדור רשת,

מרוצים למרחקים ארוכים...

קול טוב. הוא אהב לשיר.

הוא שר לפני שדיבר.

עכשיו זה יהיה אחרת.

בלתי מזוהה, כנראה.

ובוודאי גם זה ישתנה.

כולנו השתנו.

לא, הוא עזב לפני. קרוב המשפחה התקשר אליו.

לחלק מאיתנו היו דברים לעשות אתמול.

בוקר טוב, ג'ון. - בוקר טוב.

יש לי טנדר חדש.

אספתי אותה אתמול. זה יפה.

- כמה? - 8000, 8500.

- 8500? - בסדר.

בוא נראה, זה לא כזה נורא.

- בסדר? - אין מושג.

קדימה, חבר'ה.

קדימה, בוא נלך.

ג'ון!

- אנחנו נכנסים. עכשיו אני הולך.

שלום.

עקבת אחרי.

זה בסדר, אבל אנחנו צריכים לדבר.

לא, עד שתעשה זאת בדיקת ה-DNA.

בְּסֵדֶר. זה הוגן.

האם תעשה את זה?

אם זה מה שאתה רוצה...

אני יודע שהיא לא תאהב את זה,

כל הפרסום.

אבל אף פעם לא רציתי שזה יהיה לבחור אחד מהשניים,

אז אני אעשה את זה.

הבאתי לך משהו. זה לא עניין גדול.

- לא. בבקשה.

- אני לא יכול לקבל את זה. בבקשה.

מעולם לא רציתי שתהיה אומלל.

אני מת מרעב.

לוֹמַר?

שלום.

להתראות, גברת ריד. להתראות, קייסי.

- נתראה מחר. - שוב בריונות?

- אל תשכח לצייר את הציור של דובי. - בסדר.

אני אצטרך להתקשר להורים. זה לא יכול להמשיך ככה.

אה, זה ג'ון.

אה, ג'ון.

- ביי ביי. כן, עד מחר.

- מה בדיוק הוא אמר? - לא הרבה.

יכול להיות שהם ראו אותה.

הוא רוצה שנלך.

אנחנו לא יכולים.

כלומר...

אנחנו חייבים, כמובן, אבל...

אנחנו חייבים...

-היי, אנחנו לא יכולים... אנחנו לא יכולים מה, מרי?

יש לנו מזל.

היו לנו חיים טובים, ג'ון. לטוב ולרע.

שאלת אותו?

האם שאלת אותו דברים על הבת שלנו?

חיינו עשור שרוצים את זה. עשור.

עם מזל אתה חי שמונה. איבדנו אחד.

- לא נשארו לנו עוד הרבה. - אבל זה שם.

זה שם איפשהו, מרי.

ואתה יודע את זה.

תמיד בטחת, נכון, ג'ון?

תמיד בטחת בזה,

יום אחד, איכשהו הם ירדו לעומק העניין.

הם יגלו הכל,

שהם יגלו את הסיבה,

איך, למה.

טוב, אולי נדע לאורך זמן.

אבל זה לא יהיה בגללם. זה יהיה בשבילה.

כשאני מוכן.

שלום יקירי.

הו, זה מפואר.

כן, כמובן שאני חושב שכן. כֵּן.

אה, טוב, אני לא יכול.

אני חייב להישאר, יש לי פגישה.

כי קייסי סוף סוף נבדקה.

כן, זה בסדר, כי עכשיו אתה תקבל את העזרה שאתה צריך.

בין אם ג'נט אוהבת את זה או לא.

תקשיב, אני חייב לנתק, אבל אני אתקשר אליך כשאסיים, בסדר?

כן, גם אני.

אני אוהב אותך. ביי ביי.

ובכן, נלך?

ג'ון, מרי.

הציעו לך תה? קָפֶה?

אנחנו בסדר, תודה.

טוֹב.

ובכן, תודה רבה שבאת.

בטח, כן.

טוֹב.

הייתה אפשרות תצפית.

אל תגביר תקוות, יש מעטים אפשרויות, זה היה לפני שבע שנים.

שבע שנים?

עמיתים מנצ'סטר עובדים במקרה אחד והם בודקים הקלטות.

- יש לך את זה שבע שנים? - זה מקרה לא קשור.

אני לא יודע מה להגיד לך. אף אחד לא חיבר את זה קודם.

אבל סמל ראה את הקריאה שלנו.

אני מצטער.

הם השתמשו בזיהוי פנים.

זה לא חד משמעי, אבל שמה של קלייר הופיע כהתאמה אפשרית.

אם זו היא, מה זה אומר?

שיש לנו חוט למשוך.

המקרה השני במנצ'סטר...

אני חושש שאני לא יכול להגיד לך כלום.

אני יודע שיש הרבה מה לקחת.

כבר ביצענו את השיחה.

אתה העברת אותנו לזה.

היו לך פעם עיתונאים בפתח הבית?

או להסתובב בעבודה שלך?

עוקב אחריך ברחוב?

מנסה לרמות אותך על ידי העמדת פנים להיות זר עם עניין

או עובר אורח חביב?

שונאת דואר? איומי מוות?

אתרים המוקדשים לאמירה עד כמה הורים גרועים עלינו להיות?

אתה צריך להסתכל על התמונות.

תגיד לו מה אנחנו חושבים.

אנחנו נראה אותם.

כָּאן.

שיפרנו את זה למקסימום.

לֹא.

אמא שלי.

שלום.

הו, הקטן שלי.

אוי אלוהים...

ג'ון...

תסתכל מקרוב. זה מלפני שבע שנים.

זאת לא היא.

תזיין את הבת שלך.

עם החדשות האחרונות מה-BBC עבור מנצ'סטר, אני ג'ייד ווסטון.

מזכיר השיכון חפש אמצעים חדשים...

הבת שלי נעלמה לפני עשר שנים.

הוא היה בן 14 כשעזב.

עכשיו אהיה בן 24

יַסמִין.

זה נקרא כך. או כך לפחות היא אמרה.

פגשתי אותה.

לא הרבה, אבל אנחנו מדברים לפעמים.

לפני שהיה טנדר שהביא לנו תה וזה היה לפני שנפתחו כאן.

לזה כבר אין כסף.

קלייר. קוראים לה קלייר.

ובכן, היא אמרה שקוראים לה יסמין. ושהיא גרה עם החבר שלה.

מתי זה היה? מתי ראית אותה לאחרונה?

לפני הרבה זמן.

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר? זה חשוב.

לא יודע.

לפני שבע שנים, זה יכול להיות, כן.

והחתן...

- מה היה שמו? - לא יודע.

ראיתי אותו רק פעם או פעמיים.

הוא היה בחור צעיר שלא הכרתי בכלל.

לא ראיתי אותו שנים.

הִיא...

אין מושג.

אבא, תעזור לי.

אני אנסה, אבל אנחנו יכולים לשלם על זה.

מנצ'סטר.

זה המקום שבו פגשת אותה, נכון?

אני עוזב בעוד 15 דקות. בוא נדבר אחר כך?

בוא נדבר עכשיו. ספר לי.

בסדר, כן. תן לי לסגור.

תגיד לי, לעזאזל!

זה מפריע לך?

- אין בעיה. - תתעסק בעניינים שלך.

איך אתה אומר?

אמרתי שתתייחס לעניינים שלך. - זה?

- ג'ון, בבקשה... אה, עכשיו אני ג'ון.

מה קורה, קלייר? עכשיו אתה לא יכול לקרוא לי אבא?

- אל תתקרב אליי. - לך תזדיין!

- בשביל! - תירגע!

תזדיין!

למען השם, ג'ון! מה אתה עושה?

- אתה מכיר אותו? - עזוב את זה.

- אני אתקשר למשטרה. - לא, אנחנו משפחה.

אנחנו משפחה?

פאקינג מטומטם.

-מי אתה לעזאזל? - אתה רוצה לשחרר את זה?

במנצ'סטר. שם הוא פגש אותה.

ג'ון.

למען השם, למה שלא תספר לנו

- תוציא אותנו מהסבל שלנו. - היי...

לְהִסְתַלֵק.

- לך מפה. - אתה שקרן.

- אתם שקרנים מזוינים. - לך מפה. תן לי את המפתחות, אני אסגור.

כֵּן? נתראה מאוחר יותר, בסדר?

- בסדר. - כן.

לעזאזל, מרי, את מתקנת את זה ככה, נכון?

אתה משחק את המשפחה המאושרת. - אני לא משחק כלום!

- זה מאוד מגעיל. - למען השם.

אתה מאוד מגעיל.

זה מטורף.

- זה לא בסדר. - לא.

ואתה משקר למשטרה.

אתה מונע מהם לעשות את העבודה שלהם, לקבל תשובות, לחקור...

היא מתה, ג'ון.

זה כבר לא שם.

במשך זמן רב.

ואם נגלה משהו... זה יהיה זה.

ידעתי את זה מההתחלה.

טוֹב...

חודש אחרי...

כשלא היו חדשות, כלום.

ואז ידעתי את זה.

לֹא.

היא הייתה צריכה להיות מתה.

זה היה הדבר היחיד שהיה הגיוני.

בוא נראה, היא כעסה,

כן, זה היה מאתגר,

הייתי מאוד אבוד,

אבל הוא היה חוזר הביתה.

הדברים לא היו כל כך גרועים כאילו הוא לא יחזור.

ואז, הוא חזר.

מה שאתה אומר הוא אבסורד, מרי.

קשה להבין, אני יודע.

גם לי קשה. אני לא כל כך מבין את זה.

אבל אני לא רוצה להבין את זה, כי אני יודע מה אני מרגיש

וזה עושה לי טוב.

- קלייר... לא, אל תקרא לה ככה.

- לא לא. - תקשיבי, קלייר... הוא בטח הכיר אותה.

צדקת.

הוא לא יגיד איך ומתי, אבל, מסיבה כלשהי, זה לא משנה.

זֶה?

אתה חושב שאני משוגע.

ואני לא מאשים אותך.

אולי הוא כן.

היא הבת שלנו.

מרי.

הילדה שלנו.

איבדנו אותה, ג'ון.

איבדנו אותה.

שם אמא שלי הוא מרי והיא עוזרת מורה,

עזור למורה ללמד ילדים.

לאבא שלי קוראים ג'ון והוא חשמלאי.

הוא מאוד חכם, הוא מתקן כל מיני דברים עם חשמל.

הוא גם מתקן רכבות מיניאטוריות

הם מאוד מעניינים כאשר אתה יודע איך הם עובדים.

יש תגובת שרשרת.

הכל טוב?

בְּסֵדֶר.

אתה רוצה לשתות משהו?

כעת היא קודמה לעוזר מנהל.

טוֹב.

זה הרבה יותר אחריות. עכשיו אתה צריך לבצע את ההזמנות.

כֵּן. כן, אבל המכתב פשוט.

רק כריכים וטוסט. הדברים האלה.

– והוא נרשם למכון. - זה כלום.

- מספרה. - במשרה חלקית בלבד.

אבל זה לא הופך את זה לפחות. אתה תהיה כישרון, אתה תצליח.

לא תישאר בלי עבודה,

כי אנשים תמיד הוא ירצה להסתפר.

יש לך אפשרויות רבות.

אתה יכול לעבוד במספרה או בשירות ביתי.

אתה יכול לפתוח עסק משלך, כמו אבא.

אני הולך להסתכל על התנור.

מצטער מאוד.

אני כל כך מצטער, ג'ון.

בבקשה אל...

ג'ון.

הטרדתי את שניכם, נכון? אוי אלוהים...

אני הולך ל...

אני בא.

קלייר.

אתה רוצה את זה, נכון?

אתה צריך אותנו.

אני אוהב אותך, אמא

מותק, זה יפה.

אתה תגרום לי לבכות.

תודה רבה לך. אני אוהב אותך.

אני רוצה להכין טוסט.

- כן. - כל תירוץ לשתות.

כן, תודה.

אני רק רוצה להביע...

כמה אני אסיר תודה להיות כאן הערב עם שניכם.

לאשתי היקרה, יום הולדת שמח.

שהשנה הזו תביא לך שמחה.

- תודה אהבה. - מאת מרי.

- בשביל אמא! תודה לך, זקן מודלין.

יום הולדת שמח.

אמא שלי!

- יום הולדת שמח. - עוגה!

כולנו מאחלים לך.

יום הולדת שמח.

תודה רבה לך.

- תביע משאלה. - אני לא צריך את זה, יש לי הכל.

תודה לך.

אני אוהב אותך.

אני אוהב אותך, ג'ון.

כמה כוסות יין שתית?

אני לא אומר את זה מסיבה זו.

- זה מה שאתה אומר כששתית משקה. - זה לא נכון.

לפני כמה ימים אמרתי את זה, כשהחלפת את תקע המייבש.

בְּסֵדֶר.

גם אני אוהב אותך.

אני חייב לשנות ספק הכוח,

אבל הדגם כבר לא זמין

ג'ון!

שלום.

עַד מָתַי. מה שלומך?

כן, כן.

טוב אז. טוֹב.

אני מאוד שמח לשמוע את זה.

כן, אתה יודע? אני צריך, יש לי...

- אתה בסדר? כן, יש הרבה אנשים, אתה יודע?

בסדר, טוב מאוד.

בוא נלך להביא את הדברים שלך לפני שיהיו יותר אנשים.

אהבתי לראות אותך. - ואני.

אני מקווה שלא אראה אותך בקרוב. גם אני, בלה.

התכוונת לקנות את זה. - זה לא בשבילי!

וגם לא בשבילי.

מותק, אני כל כך מצטער שיש לי אותך נאלץ לחכות, היה תור ארוך.

- לאן אנחנו הולכים? - למנגו.

- לא. - למה לא?

יש להם דברים יפים, אז אנחנו הולכים למנגו.

דוּבדְבָן? יש חנות בשם בננה?

ג'ון!

אני אעבוד איתה שוב הקורס הבא.

- אה באמת? - זה לא כזה נורא.

אני יודע איך לטפל בזה.

יתר על כן, בסופו של דבר, הילדים הם אלה שסובלים, נכון?

אתה מבין אותי?

אתה טוב, אתה יודע?

נוכל לקחת את זה מול הטלוויזיה. היום מתחילה סדרה נוספת של שוטרים.

- אחר? - אנשים אוהבים לפתור תעלומות.

או שמישהו יעשה את זה בשבילו.

תֵה?

- קח. תודה לך.

- זה לא נשמע טוב. - זה קצת מפריע לי.

אתה מבלה את היום והלילה כפופים.

רק שאני מזדקן.

לא, מה קורה. אתה ואמא...

אתה רק צריך עיסוי.

אני יכול לשאול אותך לאחד מעמיתיי.

הם צריכים להתאמן.

הסדרה הולכת להתחיל. יקח לך הרבה זמן?

עכשיו אני הולך.

זה פשוט... המנוע עובד בסדר,

אבל אתה צריך ליישר מחדש את הבורג.

זה קל לביצוע.

הוא היה יכול לעשות את זה אם הייתי צופה בו ביוטיוב.

תגובת השרשרת.

כלומר.

הוא אמר לי את זה כמה לילות באתי לכאן כדי לראות אותך עובד.

הוא אהב לשמוע אותך מדבר על רכבות, גם אם העמיד פנים שלא.

היא הייתה ילדה קשוחה, אבל תמיד הוא התרכך כשהוא דיבר עליך.

עבדנו ביחד.

חלקנו חדר במנצ'סטר, צדקת.

היה לנו אותו סרסור.

הוא קרא לנו התאומים. הוא אמר שאנחנו הרבה דומים.

הוא חשב שזה מצחיק, שניים במחיר של אחד. הוא היה זין.

הוא פגש אותה כאן, הוא אמר לה את אותו הדבר שסיפר לכולם.

שהיינו מיוחדים, שידאג לנו.

והוא עשה את זה, לזמן קצר.

הִיא...

הוא בילה הכל על סמים.

לא הבנתי אותה.

הכל היה אסון, אבל היא לא הבינה את זה.

היו בו הרבה דברים:

החדר שלו, הדברים שלו, האנשים...

שהוא אהב אותה.

שאכפת לו ממנה.

והוא זרק הכל מעל הסיפון.

היא חשבה שאני משוגע כי שאלתי אותו את כל הפרטים.

והיא אמרה לי. אני לא יודע למה.

חלמתי על זה, לקבל את החיים שלו.

לפעמים הוא שר. היה לו קול מאוד יפה.

לא הייתה לי תוכנית גדולה.

ראיתי אותך בטלוויזיה, ביצוע השיחה.

ואני לא יודע, זה היה מוזר. שמעתי עליך כל כך הרבה...

הכרתי אותך.

והיית כל כך עצוב.

אני יודע מה זה להיות עצוב.

ובאתי לראות אותך.

אני לא יודע, חשבתי שאולי נדבר. אני אף פעם... אף פעם לא...

אֲבָל...

הִיא...

היא נתנה לי לעבור.

הוא ביקש ממני להישאר.

כי רציתי לדאוג לעצמי.

הוא רצה אותי...

הרבה.

ואיכשהו הייתי מודע שהוא צריך להיות איתה.

עם מרי.

מִצטַעֵר.

אני מצטער.

בפעם האחרונה שראיתי אותה היינו בני 17. אני לא יודע מה קרה לו.

הלוואי והייתי יודע, הייתי אומר לך.

אני מבין מה אתה צריך לעשות מה שנדרש.

זה לא משנה כלום. לפחות לא בשבילי.

- אתה בסדר? - אה, כן, כן.

הסדרה מתחילה עכשיו. מוטב שאלך.

- כן אני בא עכשיו. - כן.

בְּסֵדֶר.

בוקר אחד, כשהשמש זרחה,

ילדה הוא שר בתחתית העמק.

הו, אל תטעה אותי, הו, אל תעזוב אותי.

איך הצלחת לנצל?

אנחנו אוהבים את הדרך שבה אתה עובד, ג'ון.

אני לא יודע אם אתה עסוק מדי, אבל אהרון הוא אומר שיש לנו עבודות אחרות.

- ושהדלת פתוחה. - כן, תודה.

מִצטַעֵר.

אני חייב לענות, סליחה.

לוֹמַר?

טוב מאוד.

אה, מתי?

אנו מאמינים שהוא פועל כבר שנים.

זה יכול להיות עשרות שנים. - למען השם.

ועל עבודתו הוא נוסע בכל הארץ, מעיר לעיר.

- לא. - נבקש מידע.

רציתי שתבוא בשביל האפשרי קשר עם מנצ'סטר.

סליחה. אנחנו יכולים לדבר?

תמשיך להסתכל עליהם. - כן כמובן.

מה קורה?

אנחנו צריכים חלב

אני אקנה כשאעבור ליד...

קמח, סוכר, חמאה ו...

אני אגיד לך כשתסיים.

עוד... עוד.

עוד, עוד, עוד, מספיק.

אופס, אתה הולך להתלכלך.

- בוא נשים לך סינר. - כן.

בוא נראה, אתה לא צריך להיות טבח, אבל זה טוב מאוד לדעת איך להתמודד עם עצמך.

אז אתה יכול להזמין את החברים שלך ולחלוק ארוחות טעימות.

הם תמיד ירצו לבוא.

אתה טבח. קדימה, עכשיו תפוס את המאזניים.

המאזניים, כן.

אמא שלי! זה מאוד...

זה שיגרון, נכון? עכשיו נשתמש בזה.

- האם אי פעם השתמשת בו? - לא.

בוקר אחד, כשהשמש זרחה,

ילדה שרה בתחתית העמק.

הו, אל תטעה אותי, הו, אל תעזוב אותי.

איך הצלחת לנצל?

התעורר

חָסֵר

חָסֵר

עשר שנים! כן זה נראה כמו אתמול.

כמה עצוב, אני מקווה שהיא בריאה ומאושרת.

אני מקווה שהיה לך חיים טובים.

עשר שנים? אין חדשות? יהיה מת

אני מדיום עם שנים של ניסיון אני יכול להגיד לך איפה קלייר נמצאת

אבא, אמא, קלייר

תַחֲנַת מִשׁטָרָה

אני אוהב אותך, אמא

אני חייב לשנות ספק הכוח,

אבל הדגם כבר לא זמין

בוקר אחד, כשהשמש זרחה,

ילדה הוא שר בתחתית העמק.

הו, אל תטעה אותי, הו, אל תעזוב אותי.

איך הצלחת לנצל?

אנחנו צריכים חלב

אני אקנה כשאעבור ליד...

התעורר

- אף פעם לא בישלת? - לא אף פעם.

כן, זה בסדר.

התעורר