Original subtitles

‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

‫מה קורה?‬

‫תודה.‬

‫אני מעריך את זה.‬

‫אני מעריך את מחיאות הכפיים, אבל תיזהרו.‬

‫יש פה הרבה הורים.‬

‫זאת הרבה אנרגיה בשעה כזאת, בשביל הורים.‬

‫אני מעריך את ההורים שבאו הנה,‬ ‫כי עבדתם קשה כדי לבוא הנה, הורים. כן.‬

‫הייתם צריכים להזעיק בייביסיטר, או דודה,‬

‫או את השכנה המוזרה ש...‬ ‫״זה בטח יהיה בסדר.״‬

‫כן. ככה זה להיות הורה.‬

‫כשאתה הורה, אתה צריך לפעמים‬ ‫לעשות דברים בשביל הילדים...‬

‫אם אתה רוצה ואם לא.‬

‫זאת השמחה בלהיות הורה.‬

‫הילדים שלי אוהבים מחנאות.‬

‫זאת לא אשמתם. אימא שלהם לבנה.‬

‫ככה חינכו אותה.‬

‫ואגיד את האמת: בתור גבר שחור,‬

‫אני לא מרגיש שזה ב־DNA שלי,‬

‫לרצות לישון בחוץ בכוונה. אתם יודעים?‬

‫אתם יודעים...‬ ‫״בואו נישן בחוץ, בשביל הכיף!״‬

‫למה שנעשה את זה?‬

‫לא הייתה יותר מדי מחנאות בהיסטוריה שלנו?‬ ‫אתם יודעים?‬

‫תודה, החלק הזה בקהל. כן!‬

‫למה שארצה לישון בחוץ?‬

‫ישנו מחוץ לבית הגדול במשך שנים.‬

‫עכשיו יש לי משכנתא על הבית הגדול.‬

‫איך זה‬

‫שבכל פעם שיוצאים למחנאות, תמיד יש קטע‬

‫שהקליטה הסלולרית מידרדרת נורא?‬

‫למה לחבר בין שני הדברים האלה?‬

‫״בואו נצא ליער,‬

‫באמצע שומקום, והטלפון שלי לא עובד.״‬

‫לא...‬

‫שוב: כגבר שחור, ממש לא נוח לי עם זה. טוב?‬

‫יש מקומות בבית שלי, שאם הקליטה יורדת‬ ‫לשלושה פסים, אני אומר ״אני זז מפה״.‬

‫״לא. מצטער. אני לא יכול‬ ‫לעשות כביסה, מותק. לא.‬

‫אין לדעת מה יקרה בזמן שאהיה שם,‬ ‫ואנסה להשיג אותך.‬

‫המסרון יגיע מחר.״‬

‫לא. אני לא כזה.‬

‫״לחיות מחוץ לרשת.״‬ ‫אני לא רוצה לחיות מחוץ לרשת.‬

‫אני רוצה את הרשת על המצח שלי!‬

‫אני רוצה טלפון טעון לגמרי,‬ ‫עם קליטה, עם אפליקציות מוכנות,‬

‫אפליקציות של חדשות...‬

‫אני חייב לדעת מה קורה בכל זמן.‬

‫יש לי אפליקציה שפשוט אומרת‬ ‫״רוץ, כושי! רוץ!״ שיט!‬

‫שיט!‬

‫היא אפילו לא אומרת למה.‬

‫לא כדי להפחיד אותי,‬ ‫היא פשוט אומרת ״רוץ, כושי! רוץ!״‬

‫היא לא רוצה להלחיץ אותי.‬

‫יש לי לחץ דם גבוה. אמרתי שאני שחור.‬ ‫מה אני צריך להגיד?‬

‫בסוף היא פשוט אומרת,‬ ‫״עצור, כושי! עצור!״ יופי...‬

‫״אתה בסדר, כושי. אתה בסדר.״ טוב.‬

‫זה קורה בערך שלוש פעמים בשבוע.‬

‫ככה הגעתי הנה הערב.‬ ‫״רוץ, כושי! רוץ!״ שיט!‬

‫״היי, אני מצלם שם ספיישל! טוב.״‬

‫ואני יודע‬

‫שיש מתיחות בקהל.‬

‫״למה הטלפון שלך‬ ‫צריך לקרוא לך ׳כושי׳?״‬

‫״למה הטלפון שלך...‬

‫צריך לקרוא לך...?״‬

‫כי ״רוץ, אדם שחור! רוץ!״‬ ‫לא נשמע כל כך רציני.‬

‫זה נשמע כאילו זה מעודד אותי.‬

‫״רוץ, אדם שחור. רוץ.״‬ ‫״אתה מסוגל, אדם שחור. אתה מסוגל.״‬

‫״תאמין בעצמך, אדם שחור. תאמין בעצמך.״‬

‫נשמע כמו אפליקציה שאופרה המציאה...‬

‫שמעודדת אותי להתמודד בבחירות.‬ ‫״אדם שחור...‬

‫אנו צריכים עוד מועמדים שחורים בכל הדרגים!‬

‫לא רק לנשיאות! אנו צריכים גזברים...״‬

‫לא. ואני כזה,‬ ‫״נכון, אפליקציה. יש משהו בדברייך...‬

‫שיט!‬

‫שהטלפון יקרא לי ׳כושי׳ וזהו.״‬

‫שזה שם של ספר שירה שאני כותב כרגע.‬

‫צריך לעשות מה שאפשר בשביל הילדים.‬ ‫זה כל הקטע.‬

‫אם ארצה ואם לא.‬

‫ויש לי שתי בנות.‬

‫בעצם, אשתי בהריון עם הבת השלישית שלנו.‬

‫כן, באמת.‬

‫כן.‬

‫אני עושה רק בנות. כן.‬

‫זה כל מה שיוצא מפה.‬

‫אם מישהו רוצה בת,‬

‫אני אגמור את זה ואשים פה משהו בשבילך, ו...‬

‫המעניין בלהיות הורה לבנות כרגע,‬ ‫או הורה לילדים כרגע, אפילו,‬

‫זה ש...‬

‫גם הם מבינים שהמדינה במקום מטורף.‬

‫הבנות שלי לא רואות חדשות,‬

‫אבל הן קולטות שהמצב לא בסדר.‬

‫הן זוכרות שאימא בכתה בליל הבחירות.‬

‫אתם יודעים.‬ ‫הן יודעות שהמצב לא כמו שהוא צריך להיות.‬

‫ואני לא יודע מאיפה ילדה בת שש‬ ‫מקבלת מידע, אבל היא יודעת.‬

‫פעם, ראיתי חדשות, והיא נכנסה לחדר ואמרה,‬

‫״אבא, הם עדיין מנסים להבין‬ ‫למה דונלד טראמפ הוא הנשיא?״‬

‫״כן! איך ידעת?‬

‫מה? ראית שתי שניות של חדשות והבנת...?‬

‫דון למון מדבר על זה שעה שלמה הערב.‬

‫׳למה דונלד טראמפ הוא הנשיא?׳‬

‫סינתזת שעה שלמה של CNN לשאלה אחת.‬

‫עזבי את התכנית שלי.‬ ‫אני אשיג לך תכנית ב־CNN.״‬

‫״הערב ב׳סמי בל בשידור חי׳:‬ ‫א׳, למה דונלד טראמפ הוא הנשיא?‬

‫וב׳, למה האות J יוצאת לי הפוכה?‬ ‫אני לא מבינה!‬

‫נעסוק בשתי השאלות האלה הערב,‬ ‫ב׳סמי בל בשידור חי׳.״‬

‫ה־J ההפוכה היא בעצם קשה יותר להבנה.‬ ‫היא כזה,‬

‫״טראמפ נשיא בגלל הרוסים, וחבר האלקטורים.‬

‫אז בקשר ל־J. אני מנסה לכתוב אותה...״‬

‫כן.‬

‫ועד כמה שהמצב גרוע,‬

‫בתור הורים, אנחנו צריכים‬ ‫לתת לילדים תקווה, נכון?‬

‫ולפעמים קשה לתת להם תקווה.‬

‫אתם יודעים.‬

‫פעם, סמי באה ואמרה, ״אבא,‬

‫יש משהו שאנחנו אוהבים בדונלד טראמפ? משהו?״‬

‫אמרתי, ״אה...‬

‫התסרוקות שלו עקביות מאוד?‬

‫זה מצריך הרבה תכשירים. הוא הרבה בנסיעות.‬ ‫בטח יש לו ערכה גדולה של... תכשירים.״‬

‫התאמצתי לתת לבת שלי‬ ‫סיבה לתקווה לגבי הנשיא טראמפ,‬

‫ובאותו רגע, אשתי נכנסה לחדר ואמרה, ״זוז.‬

‫לא! אין שום סיבה!‬

‫שום דבר! כלום!‬

‫אני לא כועסת עלייך, אני סתם לחוצה.‬ ‫לא! מה הבעיה שלך?״‬

‫כן.‬

‫כן. יש לי אישה לבנה עם #מודעות.‬

‫״למה הדיון הזה בכלל?״‬

‫אבל זה קשה. אני מנסה לראות חדשות.‬ ‫אני מנסה להיות מעודכן.‬

‫אבל החדשות לא תמיד מתאימות לילדים בימינו.‬

‫הרבה הורים נאלצו להסביר לילדים שלהם‬ ‫מה זה ״חור מסריח״.‬

‫עשר שנים לפני הזמן. אתם יודעים?‬

‫אשתי מתוסכלת לפעמים.‬

‫היא כזה, ״החדשות לא מתאימות לילדים״.‬

‫״טוב, אז מה נראה?״‬

‫״לא יודעת. ׳משחקי הכס׳. לא אכפת לי!‬

‫תראה את החתונה האדומה.‬

‫החתונה האדומה עדיפה על זה. זה לא לעניין.״‬

‫ככה זה. צריך...‬

‫אתם יודעים, חלק חשוב בלהיות הורה‬

‫זה לשלוט במדיה שהילדים צורכים.‬

‫אי אפשר סתם לתת להם לראות טלוויזיה‬

‫ויש לנו מזל בבית שלי,‬

‫כי הבת הגדולה שלי בת שש, וכשהבת שלי סמי‬ ‫התחילה לרצות לראות טלוויזיה,‬

‫הסדרה ״דוק רופאת צעצועים״ עלתה.‬

‫חלקכם יודעים על מה אני מדבר.‬ ‫השאר, תצטרפו למסע. קדימה.‬

‫״דוק רופאת צעצועים״‬ ‫היא אחת הסדרות הגדולות ביותר‬

‫בהיסטוריה של הטלוויזיה.‬

‫לא אחת מסדרות הילדים הכי גדולות,‬

‫אחת הסדרות הכי גדולות.‬

‫היא משתווה ל״סמויה״ ול״סופרנוס״ בלי בעיה.‬

‫אני צופה בסדרה הזאת.‬ ‫אני נרגש כשיש פרקים חדשים.‬

‫תנו לי להסביר. ״דוק רופאת צעצועים״‬ ‫עוסקת בילדה שחורה,‬

‫בת שש, והיא הרופאה‬ ‫של הדובונים והצעצועים שלה.‬

‫ויש לה סטתוסקופ קסום,‬

‫וכשהוא משמיע קול, הצעצועים קמים לתחייה.‬

‫לא מסבירים איך זה עובד. וודו? לא יודע.‬

‫אבל כשיש לצעצועים שלה בעיות,‬

‫כשהם שוברים יד, או עייפים,‬ ‫היא אומרת להם מה לעשות.‬

‫״לך לישון.״ ״הנה גבס.״‬

‫אז היא ממש רופאה בסדרה,‬

‫והיא ילדה שחורה בת שש.‬

‫כבר העפתי לכם את הראש?‬

‫יש עוד.‬

‫זה מלמד ילדים ללכת לרופא, לא לפחד מהרופא,‬

‫אבל זה גם מלמד ילדים‬ ‫לבטא את עצמם באופן כללי.‬

‫היה פרק על נגיעות לא רצויות.‬

‫היה פרק שבו אחד הדובונים אמר,‬

‫״ברור שהסערות מחריפות.‬ ‫זאת התחממות כדור הארץ.״ שאני אמות!‬

‫״דוק״ מודעת יותר מהנשיא שלנו!‬

‫חכו. יש עוד.‬

‫בסדרה, אימא של דוק, שהיא אישה שחורה,‬

‫גם היא רופאה עם מטופלים אמיתיים.‬

‫וראינו את המרפאה שלה בתכנית.‬

‫יש לה מרפאה פרטית,‬ ‫אז אנחנו יודעים שהיא טחונה!‬

‫ואבא של דוק...‬

‫גבר שחור. לא יודע במה הוא עוסק.‬

‫הוא תמיד במטבח, קוצץ ירקות.‬ ‫לא יודע למה.‬

‫לא יודע אם משלמים לו על זה,‬ ‫אבל הוא תמיד אומר, ״רוצה גזר?״‬

‫״אלוהים! גבר שחור בטלוויזיה,‬ ‫מציע ירקות! מה קורה פה?״‬

‫זה לא נעשה מעולם.‬

‫״נכון.״ מישהו מסכים.‬

‫אבל יש עוד.‬

‫בהפסקות הפרסומות ב״דוק רופאת צעצועים״,‬

‫מראים שחורות אמיתיות, שהן רופאות במציאות,‬

‫והן מראות את המרפאות שלהן ומספרות עליהן,‬ ‫ועל איך שהן הגיעו להיות רופאות.‬

‫אז הבנות שלי צופות ב״דוק רופאת צעצועים״,‬

‫רואות את דוק הרופאה השחורה,‬

‫ואת אימא של דוק, הרופאה השחורה,‬

‫ואז הן רואות שחורות אמיתיות שהן רופאות,‬ ‫אז הבת שלי אומרת,‬

‫״כן, נשים שחורות הן רופאות.״‬

‫כן.‬

‫כן. לא צריך אפילו למחוא כפיים.‬

‫שחורות הן רופאות.‬

‫ככה העולם פשוט עובד. שחורות הן רופאות.‬

‫וראינו עד כמה ההשפעה על סמי הייתה עמוקה,‬

‫כשאחרי שנה של צפייה ב״דוק״,‬ ‫הגיע הזמן ללכת לרופא,‬

‫והיא התרגשה. ילדים לא מתרגשים ללכת לרופא.‬

‫אבל היא התרגשה. היא אמרה,‬ ‫״הולכים לרופא״. היא הגיעה,‬

‫היא התיישבה על השולחן. ״מתי תבוא הרופאה?‬ ‫אפשר לגעת במד לחץ הדם?״‬

‫ואמרתי, ״איזה מהם זה?״‬

‫ואז,‬

‫הרופא נכנס לחדר,‬

‫והוא היה גבר לבן...‬

‫והיא אמרה, ״מה זה החרא הזה?‬

‫לא.‬

‫לא...‬

‫לא. זה לא רופא.‬

‫זה לא רופא. למען האמת, אני לא יודעת‬ ‫אם גברים לבנים בשלים להיות רופאים.‬

‫אף פעם לא ראיתי רופא לבן.‬

‫מניין לנו שהם בכלל יודעים להיות רופאים?״‬

‫אבל סמי גם חכמה.‬

‫אז היא ידעה שהיא צריכה להגיד לנו‬ ‫שהסיטואציה לא מתאימה לה.‬

‫אבל היא גם ידעה שהיא צריכה לעשות את זה‬ ‫ככה שאני ואימא שלה נבין,‬

‫אבל שהרופא לא יחשוד שמשהו לא בסדר,‬

‫כי כמו שלימדנו אותה,‬

‫לא כדאי להבהיל גברים לבנים. אתם יודעים?‬

‫כל השחורים פה יודעים את זה.‬

‫לא כדאי להבהיל גברים לבנים זרים.‬

‫״שיהיה מול העיניים. תדאגי ש...״‬

‫כן. כולנו מלמדים את הילדים שלנו את זה.‬ ‫אתה יודע על מה אני מדבר. כן.‬

‫אז כן. היא אמרה משהו שנבין‬ ‫שהיא מוכנה ללכת הביתה,‬

‫אבל היא אמרה משהו שילדים אף פעם לא אומרים,‬

‫כדי שאדע שהיא משקרת.‬

‫היא פנתה לאשתי ואמרה, ״בא לי לישון״.‬

‫״אלוהים, נורא בא לי לישון. אני...‬

‫הייתי רוצה להישאר ולתת‬ ‫ללבן הזה לגעת בי, אבל בא לי‬

‫שנלך מפה, ונחזור‬

‫כשתהיה פה רופאה שחורה!״‬

‫״מה הבעיה שלכם?‬

‫למזלנו, אנחנו גרים בברקלי, קליפורניה,‬ ‫שאפשר למצוא בה רופאות שחורות.‬

‫כן. מחיאות הכפיים לברקלי,‬ ‫או לרופאות שחורות?‬

‫כן.‬

‫ברקלי זאת עיירת אוניברסיטה ישנונית,‬

‫כיף שם. יש שם את כל מה שצריך,‬ ‫בגלל האוניברסיטה, אבל אפשר גם להירגע.‬

‫ככה לפחות היה,‬

‫עד שהבחירות נכנסו להילוך גבוה,‬

‫ואז היא נהפכה למקום ש...‬

‫כל כמה שבועות, אנשי ה״אלט רייט״‬ ‫היו באים ומתחילים מהומות ברחובות ברקלי.‬

‫אם לא שמעתם על ה״אלט רייט״...‬ ‫רובכם יודעים, אבל למי שלא, אסביר.‬

‫״אלט רייט״ זאת חבורה של לבנים ש...‬ ‫איך להסביר?‬

‫הם היו רוצים להיות קצת גבוהים יותר.‬

‫הם היו רוצים להיות כדורסלנים.‬

‫אם הייתה להם בחורה, הם היו מתקשרים אליה.‬ ‫זה ההסבר הכי טוב.‬

‫זהו זה בקיצור. השורה התחתונה.‬

‫אז כל כמה שבועות, ה״אלט רייט״‬ ‫היו באים לברקלי ומתחילים מהומות,‬

‫ואנשים בתקשורת, וזה קשה לי,‬ ‫בגלל שאני עובד בתקשורת, היו אומרים,‬

‫״ברקלי נלחמת ב׳אלט רייט׳ ברחובות.‬ ‫תראו איך ברקלי נלחמת...״‬

‫אמרתי, ״אני גר בברקלי.‬

‫ברקלי לא נלחמת ב׳אלט רייט׳ ברחובות.״‬

‫לא. ככה זה עובד:‬

‫ה״אלט רייט״ מפרסם בעלונים, ובאינטרנט,‬

‫ובגרפיקה, ובטוויטר, ובפייסבוק,‬ ‫שהם הולכים לעשות מהומה בברקלי,‬

‫נגיד ביום שבת,‬

‫ואז, באזור סביב ברקלי,‬

‫אנשים שאוהבים מכות אומרים,‬ ‫״רוצה ללכת מכות בברקלי בסוף השבוע?״‬

‫״בטח, בא לי מכות בסוף השבוע. על מה?״‬ ‫״לא אכפת לי. סתם בא לי לכסח מישהו.״‬

‫והם באים, והולכים מכות ברחובות,‬

‫ואז אומרים בכלי התקשורת,‬ ‫״ברקלי נגד ה׳אלט רייט׳. מכות ברחובות.״‬

‫לא, זאת לא ברקלי.‬

‫אתם יודעים איך תושבי ברקלי הושפעו‬ ‫כשה״אלט רייט״ הופיע לראשונה?‬

‫זאת הייתה ההשפעה על תושבי ברקלי:‬ ‫ביטלו את שוק האיכרים.‬

‫זאת הייתה ההשפעה על ברקלי.‬

‫לבנות במכנסי יוגה עמדו מול המכות ואמרו,‬

‫״זה בולשיט!‬

‫איך אני אמורה לקנות עכשיו קייל? בסדר?‬

‫אני אמורה לקנות ב׳הול פודס׳,‬ ‫כמו פליטה מסריחה?‬

‫זה מה שאני אמורה לעשות?‬

‫כמו סומלית? זה מה שאתם רוצים?״‬

‫עם מזרן יוגה עטוף בפלסטיק, חדש לגמרי.‬

‫אז בתקשורת אומרים,‬ ‫״ברקלי נגד ה׳אלט רייט׳״.‬

‫ואז, כל מיני סלבריטאים סוג ד׳ מהימין‬

‫באו לברקלי, כדי לנצל את הרגע,‬ ‫כדי שידברו עליהם בתקשורת.‬

‫אז אן קולטר ומיילו יאנופולוס באו.‬

‫הם באו לנאום בברקלי, אבל לא נאמו,‬

‫כי כשהם באו, ה״אלט רייט״ באו,‬ ‫והיו מכות ברחובות,‬

‫והשוטרים אמרו, ״אי אפשר ככה. זה לא בטוח‬ ‫לסטודנטים שצריכים להגיע לשיעור.״‬

‫אז הנאומים שלהם בוטלו,‬

‫ואז אן קולטר, ומיילו יאנופולוס,‬ ‫וכל הימנים אמרו,‬

‫״ברקלי מתנגדת לחופש הדיבור.״‬

‫לא. אני גר בברקלי. ברקלי בעד חופש הדיבור.‬

‫אנחנו אוהבים את חופש הביטוי.‬ ‫אנחנו נגד בולשיט. בסדר?‬

‫אנחנו לא אוהבים בולשיט.‬

‫ברקלי... אנחנו אוהבים חופש דיבור.‬ ‫אנחנו לא חייבים להסכים איתך.‬

‫יש אחד שבמשך שנים הסתובב בברקלי בעירום.‬

‫וכולם אמרו, ״הנה האיש העירום. בכל אופן...״‬

‫ואנשים שונים, מצדדים שונים‬ ‫בספקטרום הפוליטי והתרבות, הסכימו לזה.‬

‫היו נשים בבורקות שליוו ילדים לבית הספר.‬

‫״חמודי, האיש העירום צריך להגיד לעבודה.‬ ‫תן לו לעבור.״‬

‫הם לא כעסו.‬

‫הוא כזה,‬ ‫״אני צריך להיות בעירום בפארק לפני 10:30!״‬

‫ברקלי אומרת, ״כל עוד העירום שלך‬ ‫לא מתקרב אליי, שיהיה לך לבריאות.״‬

‫זה הקטע של ברקלי.‬ ‫אנחנו לא נגד חופש הדיבור.‬

‫אנחנו נגד בולשיט. אתם יודעים?‬

‫ולכן אני שונא את הטיעון המזויף‬ ‫נגד חופש הדיבור. לא.‬

‫יש לך חופש לדבר,‬

‫אבל אין לך את החופש‬ ‫מההשלכות של הדיבור הזה.‬

‫מבינים מה אני אומר? כן.‬

‫אתה יכול להגיד מה שבא לך.‬

‫אבל אם חופש הדיבור שלך גורם למהומות,‬ ‫אתה צריך להתמודד עם ההשלכות.‬

‫אם בכל פעם שאתה נואם יש מהומות,‬ ‫נחש מה? אתה צריך להתמודד עם זה.‬

‫אם כל פעם שהופעתי היו מהומות,‬

‫לא היינו נמצאים פה עכשיו.‬

‫היינו עושים את זה ביוטיוב.‬

‫היו פה הרבה פחות אנשים,‬ ‫כי הם לא היו רוצים להיקלע למהומה.‬

‫כן, זה מגוחך.‬

‫אתן לכם דוגמה לאחריות לחופש הדיבור שלך.‬

‫במשך שנים, המנהיג הנכבד לואיס פרחאן‬

‫היה נואם ברחבי ארה״ב.‬

‫רבים חשבו שאלה נאומי שנאה.‬

‫מה עשה המנהיג הנכבד לואיס פרחאן?‬

‫לקח איתו מאבטחים!‬

‫אז כשהוא נאם,‬

‫״פירות האסלאם״ היו בחוץ,‬ ‫בודקים את כל מי שנכנס,‬

‫עומדים סביב האולם, ומאחוריו על הבמה,‬

‫כדי שפרחאן ירגיש מוגן,‬ ‫כדי שהקהל ירגיש מוגן,‬

‫וכדי שהקהילה תרגיש מוגנת.‬

‫הוא הבין שהוא צריך להתמודד‬ ‫עם ההשלכות של חופש הדיבור שלו.‬

‫אז מה שאני אומר זה...‬ ‫אן קולטר ומיילו יאנופולוס,‬

‫אם אתם רוצים להגיד דברי שנאה,‬

‫תשכרו את ״אומת האסלאם״.‬ ‫זה כל מה שאני אומר!‬

‫זה כל מה שאני אומר.‬

‫ואם תעשו את זה, בבקשה,‬ ‫תנו לי לצלם את זה לתכנית הבאה שלי!‬

‫אפילו לא אצטרך להיות שם.‬

‫פשוט שימו את אן קולטר‬ ‫ומיילו יאנופולוס ברכב מסחרי‬

‫עם ״אומת האסלאם״.‬

‫פשוט נוסעים ברחבי ארה״ב...‬

‫המתח המיני יהיה מדהים!‬

‫מדי פעם הייתי נותן הופעת אורח.‬ ‫הייתי נכנס ואומר,‬

‫״מיילו, הנה בייקון.‬ ‫׳האומה׳ מתים על בייקון. טוב.״‬

‫בכל אופן, אם דיברנו על גזענים לבנים...‬

‫העליתם את הנושא, אז בואו נדבר על זה.‬

‫הנשיא דונלד טראמפ.‬

‫כן.‬

‫לא... כן, אני מבין.‬

‫הבנתי. אתם לא בעניין. הבנתי.‬

‫כלומר, חלקכם בעניין.‬

‫גרר אתכם מישהו שאמר,‬ ‫״אתה חייב לראות את קמאו״. אני מבין.‬

‫יש פה דוד או שניים שאמרו,‬ ‫״למה אני צריך ללכת לזה?״ ״אתה תראה.״‬

‫אבל...‬

‫דון... הנשיא טראמפ...‬

‫יש המון רגעים שאפשר לדבר עליהם.‬ ‫אין לנו זמן.‬

‫אני לא עושה ארבעה ספיישלים‬ ‫כמו דייב שאפל.‬

‫אני חייב לעשות את המיטב האישי שלי.‬

‫יש רגעים שבהם...‬

‫חלק מזה מטורף כל כך...‬

‫זה נשטף בנחשול של דברים אחרים,‬

‫אז אנחנו לא מתמקדים בזה ואומרים‬ ‫״רגע, מה הוא אומר פה?״‬

‫הוא התראיין לפני כמה חודשים,‬ ‫וכולנו פספסנו את זה. תפסתי את זה.‬

‫הוא באמת אמר, לעיתון,‬

‫״להיות נשיא זה קשה יותר משחשבתי.״‬

‫מה אתה אומר!‬

‫חבל שאתה לא רואה את זה מהזווית הזאת.‬

‫זה אסון מכאן.‬

‫הרבה יותר קשה לראות אותך כנשיא‬ ‫מכמה שקשה לך להיות נשיא.‬

‫והוא כזה תחרותי בדברים שטותיים.‬

‫אחרי נאום מצב האומה, הוא צייץ‬ ‫שזה היה הנאום הנצפה בכל הזמנים.‬

‫וקודם כל, זה לא נכון.‬

‫היה נאום בתקופת ג׳ורג׳ וו. בוש‬ ‫שהיו לו יותר צופים.‬

‫זה הגיוני, כי בימים ההם,‬ ‫הטלוויזיה הייתה פחות מוצלחת.‬

‫״ניאלץ לצפות בזה. זה משודר בכל הערוצים.״‬

‫היו רק שלושה ערוצים.‬

‫אז זה לא היה הנאום הנצפה ביותר, ובנוסף,‬

‫רק בגלל שאנשים צופים בזה,‬ ‫זה לא אומר שהם אוהבים אותך.‬

‫אנחנו צופים בזה כדי לדעת מה תגיד,‬

‫ואיך זה ישפיע לנו על החיים!‬

‫אנחנו צופים כי אולי הסיומת שלך היא‬ ‫״ולכן אני מפציץ את צפון קוריאה.״‬

‫בום!‬

‫״שיט, כדאי שאזחל מתחת לשולחן.‬

‫נראה לי שפצצות האטום מתקרבות.״‬

‫או שאולי תשנא מגזר חדש שלא ידענו שתשנא.‬

‫״חייבים להיכנס במגדלי המלונים.״‬

‫״מה?! טוב...״‬

‫זאת הסיבה שצפינו בזה.‬

‫לא שמעת על צפיית שנאה?‬ ‫זה מה שאנחנו עושים, בתור אומה.‬

‫מה אתה מדבר?‬

‫ו... יש כל כך הרבה ציוצים.‬ ‫אני לא יכול לעבור על כל הציוצים.‬

‫אבל אחד האהובים עליי היה אחרי שרלוטסוויל,‬

‫וכל הדברים הנאציים שקרו באמריקה, הוא צייץ:‬

‫״ארצנו הנפלאה מפולגת כבר עשרות שנים.״‬

‫כן. כל העשורים.‬

‫כל אחד מהם.‬

‫מאז שהתחלנו לספור עשורים,‬ ‫היא מפולגת כבר עשורים.‬

‫בשנה העשירית זה היה,‬

‫״היא מפולגת כבר עשור אחד.״‬ ‫ככה זה עובד.‬

‫ברגע שהצליינים הגיעו וראו את המקומיים,‬

‫״איזה יופי. נהרוג את כל אלה,‬ ‫נביא עבדים שעובדים בחינם,‬

‫ונעשה את אמריקה גדולה שוב!״‬

‫היא מפולגת, כן. במשך כל העשורים.‬

‫אבל אני חושב שהדבר הכי גרוע בטראמפ...‬

‫זה אפילו לא הוא, אלא האנשים שסביבו.‬

‫אם יש טיעון נגד גזענות לבנה,‬

‫זאת חבורת הלבנים השמנוניים והמעופשים‬ ‫שסביב דונלד טראמפ.‬

‫חבורת לבנים מעופשים.‬ ‫אפילו לא לבנים חדשים וטריים.‬

‫שק שמנוני של לבנים מאתמול.‬

‫כל הלבנים בממשל הזה...‬

‫הם כמו ערימה של עצי סחופת עם עובש.‬

‫אין מה לעשות איתם.‬ ‫אי אפשר לגלף אותם ואי אפשר לשרוף אותם.‬

‫אהבתי שאתם כזה,‬ ‫״זה לא כל כך מצחיק,‬

‫אבל ממש...‬

‫ציירת לנו תמונה שם.״‬

‫הממשל הזה הוא פשוט אסון בכל קנה מידה.‬

‫חלק מהלבנים האלה לא נשארים מספיק זמן‬

‫כדי שאסיים לקרוא את דף הוויקיפדיה שלהם.‬

‫״סבסטיאן גורק... אה, הוא עזב. טוב.״‬

‫״אה, סקרמוצ׳י. אתה תהיה...‬ ‫לא? טוב. בסדר.״‬

‫״יש לי כמה חלונות לסגור.״‬

‫והאנשים שמסנגרים על טראמפ בטלוויזיה.‬

‫אלה הכי טובים שיש לך?‬

‫אלה הסנגורים? לא מצאת סנגורים יותר טובים?‬

‫אחד האהובים עליי כבר לא מופיע בטלוויזיה.‬ ‫ל־CNN היה אחד בשם ג׳פרי לורד.‬

‫כן. לא נראה לי ששם המשפחה שלו הוא ״לורד״.‬

‫זה פשוט מה שאנשים אומרים אחרי שהוא מדבר.‬

‫״ג׳פרי... לורד!‬

‫ג׳פרי... לורד! ג׳פרי לורד.‬

‫מה אתה אומר, ג׳פרי לורד?‬ ‫שאלוהים יעזור לי, ג׳פרי לורד.״‬

‫נדמה לי שהוא שכן של אימא שלי.‬

‫״ג׳פרי לורד! אלוהים, ג׳פרי לורד.״‬

‫ג׳פרי לורד אמר פעם,‬

‫״דונלד טראמפ הוא המרטין לות׳ר קינג ג׳וניור‬ ‫של מערכת הבריאות.״‬

‫אמרתי, ״ג׳פרי לורד,‬

‫אתה השון ספייסר של קליאן קונוויי.״‬

‫זה חשבון פשוט.‬

‫הוא אמר, ״זה נכון.‬ ‫אני השון ספייסר של קליאן קונוויי.״‬

‫ואתם יודעים... אני מתגעגע לספייסי.‬

‫נכון שהוא היה חמוד?‬

‫זה... ככה הגזענות הלבנה עובדת:‬

‫לבנים מקבלים ג׳ובים‬ ‫שהם לא רוצים ולא מתאימים להם,‬

‫וזוכים להישאר בהם הרבה זמן.‬

‫הוא... ״שון, יש לנו ג׳וב בשבילך:‬ ‫דובר הבית הלבן.״‬

‫״יופי, בתנאי שלא אצטרך לדבר מול אנשים,‬ ‫ושאין מצלמות, וואני לא יודע לשקר.״‬

‫״טוב, קח את הג׳וב בכל זאת.״‬

‫פשוט לראות אותו במסיבות העיתונאים,‬ ‫כמו ג׳וק על גבו...‬

‫שמישהו ירים אותו ויהפוך אותו‬ ‫כדי שהוא יוכל לעזוב.‬

‫שון ספייסר נראה כאילו הוא מורכב‬

‫מכמות הזרע המינימלית‬ ‫שדרושה כדי לייצר בנאדם.‬

‫זה כל מה שאני אומר.‬

‫אתם יודעים? הכמות המינימלית.‬

‫הכי מעט... הביצית הייתה שם,‬ ‫והזרע היה כזה...‬

‫והם אמרו, ״טכנית,‬ ‫זה מספיק כדי לייצר בנאדם.‬

‫לא בטוח שייצא מזה הרבה, אבל אפשר לנסות.״‬

‫כמו כיף חלש שכולו אצבעות.‬

‫אני מניח שהעסק סגור?‬ ‫טכנית, נתנו כיף?‬

‫דונלד טראמפ ג׳וניור הוא כמו המשכון‬ ‫לסרט שלא היו צריכים ליצור מלכתחילה.‬

‫הוא ״הג׳יגולו מת מצחוק 2״ של האנושות,‬ ‫זה כל מה שאני אומר.‬

‫מישהו אמר ״ישו!״‬

‫אבל זה מדויק, לא?‬ ‫בדיוק. שני אגודלים למעלה.‬

‫וגם כשהמצב מופרך לחלוטין,‬

‫כשברור לגמרי שזאת לא הסיטואציה‬ ‫שאמורה לשרור בדרגים הכי גבוהים,‬

‫של הנשיאות,‬

‫שזה לא אמור להיות ככה,‬ ‫שזה בוודאות לא בסדר,‬

‫הם עדיין מנסים להגן עליו,‬

‫והם לא באמת לוקחים את המידע‬ ‫ועושים איתו משהו.‬

‫כשהוא קרא לאפריקה, ולאל סלוודור, ו...‬

‫האיטי. הוא אמר שזה חור מסריח.‬

‫״מדינות חור מסריח״.‬ ‫וזה קרה. כולנו יודעים שזה קרה.‬

‫זה דווח מיד,‬ ‫לא אחרי שבועות או חודשים. מיד.‬

‫ואפילו הסנטור דיק דרבין,‬ ‫שהוא דמוקרט, אמר...‬

‫״היי, איפה המצלמות?‬ ‫הוא אמר ׳חורים מסריחים׳.‬

‫כן. TMZ בסביבה? אני אגיד את זה.‬

‫הוא אמר ׳חורים מסריחים׳.‬

‫מישהו בשידור חי באינסטגרם?‬ ‫אני רוצה לספר להם.‬

‫למישהו עוד יש Vine?‬ ‫אני אעשה כזה באורך חמש שניות.‬

‫הוא אמר ׳חורים מסריחים׳!‬ ‫זה נכנס בחמש שניות? יופי.״‬

‫אתם יודעים...‬

‫ואפילו לינדזי גראהם, הרפובליקני, הודה בזה.‬

‫הוא רץ מהישיבה לסנטור טים סקוט,‬ ‫החבר השחור היחיד שלו. ״טים! טים!‬

‫דונלד טראמפ אמר ׳חורים מסריחים׳! בישיבה!‬

‫תספר לשחורים האחרים, טים!‬ ‫אתה חייב לספר לשחורים האחרים!‬

‫מה, אתה לא טים? אני לא מביו!‬

‫אתה בטוח טים. טים, אל תעבוד עליי.‬

‫טים... בחייך.״‬

‫״אחי, אני קלרנס. אני שופט עליון.‬ ‫נפגשנו פעמים רבות.‬

‫אתה עושה לי את זה כל יום.״‬

‫היחידה...‬

‫שמוצאת חן בעיניי בממשל הזה‬

‫היא שרה הקאבי סנדרס.‬

‫לא, בחייכם.‬

‫לא, היא... כל אחד באולם הזה‬ ‫צריך חברה כמו שרה הקאבי סנדרס,‬

‫שתשקר למשפחה שלכם בפנים...‬

‫בלי למצמץ.‬

‫״אני רק בודק, הוא פה?״‬

‫״הוא לא פה.״‬

‫״אני רואה אותו מאחורייך!״‬ ‫״זה לא הוא.״‬

‫״סיימנו?״‬ ‫״טוב, בסדר.‬

‫היא אמרה שהוא לא שם.‬ ‫אני יודע שכן. הוא מנופף לנו.״‬

‫והקטע המתסכל,‬

‫הכי מתסכל בעיניי, בעידן טראמפ,‬

‫או ״טעות טראמפ״, תלוי איך הוגים את זה,‬

‫הוא שאני עדיין מוצא את עצמי‬ ‫בדיונים עם אנשים‬

‫שעדיין אומרים שהם לא חושבים שהוא גזען.‬

‫לבנים.‬

‫כן.‬

‫היא אומרת, ״אנשים?!״‬ ‫״אנשים לבנים.״ ״אה, כן.״‬

‫לרגע...‬

‫ולא רק לבנים ימניים,‬ ‫אלא לבנים מכל הקשת הפוליטית.‬

‫אתה אומר ״אני חושב שדונלד טראמפ גזען״,‬ ‫והם אומרים ״טוב...‬

‫הוא בנאדם רע,‬

‫אבל אני לא יודע אם אפשר‬ ‫לקרוא לו ׳גזען׳. כאילו...‬

‫הוא לא צריך לנהל את ערוץ BET,‬ ‫אבל לא נראה לי שהוא גזען.‬

‫הוא לא צריך לנאום לבוגרי מורהאוס,‬

‫אבל לא נראה לי שאפשר לקרוא לו ׳גזען׳...‬

‫זה פשוט... כל כך הרבה דברים.‬

‫לא הייתי נותן לו להנחות‬ ‫את טקס פרסי ה־NAACP,‬

‫אבל לא הייתי קורא לו...״‬

‫לבנים, למה בכל פעם שמדברים‬ ‫על הגזענות של טראמפ,‬

‫אתם נהפכים לדבר הזה‬ ‫שמתנפנף ליד מגרש מכוניות משומשות?‬

‫״לא יודע...‬

‫לא הייתי נותן לו‬ ‫להכין עלי סלק למפגש משפחתי,‬

‫אבל לא הייתי קורא לו גזען...‬

‫לא הייתי ממנה אותו לטפל בשיקום של‬ ‫פוארטו ריקו, אבל לא הייתי קורא לו גזען.‬

‫אופס.‬

‫לא הייתי מלהק אותו ב׳חיים כרווק׳ לתפקיד‬ ‫אוברטון, אבל לא הייתי קורא לו גזען.‬

‫לא הייתי נותן לו לנהל את דוכן חמאת השיי‬ ‫ב׳אפרופאנק׳, אבל לא הייתי קורא לו גזען.‬

‫לא הייתי נותן לו לנהל מכירת מאפים‬ ‫בהתרמה למען מומיה אבו־ג׳מאל,‬

‫אבל לא הייתי קורא לו גזען.״‬

‫יש לי מאות כאלה.‬

‫תצטרפו בבית. זה משחק כיפי.‬

‫״לא הייתי קונה לו נעלי סטייסי אדמס,‬ ‫אבל לא הייתי...״‬

‫יש לי המון!‬

‫״לא הייתי מלהק אותו‬ ‫לתפקיד מדיאה, אבל לא...״‬

‫אני לא יכול להפסיק עם זה.‬

‫שחורים פה אומרים, ״גם לי יש כמה!״‬

‫זאת דרך כיפית להעביר את...‬

‫שלוש השנים הקרובות.‬

‫אז לבנים, בואו נבהיר:‬

‫כן. הוא גזען.‬

‫במאה אחוז. אפשר להוכיח את זה.‬

‫אפשר להוכיח את זה.‬ ‫אתם יכולים לחפש את זה בגוגל.‬

‫אם מחפשים בגוגל‬ ‫״האם דונלד טראמפ גזען״, גוגל עונה,‬

‫״כמה זמן יש לך?״‬ ‫ככה זה עובד.‬

‫הוא גזען.‬

‫לא צריך אפילו...‬

‫בפעם הראשונה שכתבו עליו בעיתון,‬

‫זה היה ב״ניו יורק טיימס״ ב־1973,‬

‫וזה היה בגלל שהוא היה בעל בית‬

‫שלא הסכים להשכיר דירות לשחורים.‬

‫זאת הפעם הראשונה, ב־1973.‬

‫ומשרד המשפטים ניהל חקירה נגדו.‬

‫בואו נבהיר:‬

‫ב־1973, משרד המשפטים נוהל ע״י ממשל ניקסון.‬

‫ממשל ניקסון פתח במלחמה בסמים‬ ‫שהתמקד בשחורים, ובכל זאת, הם אמרו,‬

‫״זה גזעני. זה...‬

‫לא, זה ממש גזעני.‬

‫תנו לזה שם כיפי כמו ׳המלחמה בשחורים‬ ‫שיש להם בתים׳, אבל זה...״‬

‫יש עוד דוגמאות. חמישיית סנטרל פארק.‬

‫כן. אתם יודעים על זה.‬

‫הוא פרסם מודעות עמוד בעיתונים:‬ ‫״תחזירו את עונש המוות״,‬

‫כי הוא רצה להרוג את חמשת השחורים האלה,‬

‫שהואשמו בתקיפה מינית של אישה לבנה,‬ ‫והם לא היו אשמים!‬

‫הם כולם הורשעו וריצו עונשי מאסר,‬ ‫והוכח שהם לא היו אשמים,‬

‫והוא פרסם מודעות עמוד שקוראות לעונש מוות.‬

‫והוא מעולם לא התנצל על זה,‬

‫אף פעם לא שואלים אותו על זה...‬

‫כן, הוא גזען.‬

‫ומה עוד? ״בירת׳ריזם״!‬

‫״לא נראה לי שהשחור הזה נולד באמריקה.‬ ‫נראה לי שהוא מקניה.״‬

‫הוא נולד בהוואי.‬

‫״כמו שאמרתי, הוא לא נולד באמריקה.״‬ ‫אלוהים...‬

‫וכמו שאמרתי, לבנים עושים שמיניות...‬ ‫״לא יודע.״‬

‫אחרי כל זה.‬ ‫״לא יודע אם אפשר לקרוא לו גזען...״‬

‫לא יודע. יש לבנים שצייצו בטוויטר...‬

‫היה לו ״וי״ כחול, אז מדובר בלבן אמיתי.‬

‫לא בוט מרוסיה, אלא אדם לבן אמיתי.‬

‫הוא צייץ תמונה של דונלד טראמפ‬ ‫משוחח עם אדם שחור,‬

‫וכתב, ״תראו עד כמה דונלד‬ ‫התקרב לשחור הזה.‬

‫גזען לא היה עושה דבר כזה!״‬

‫גזענות לא עובדת ככה!‬

‫זה מעולם לא היה עניין של קרבה. מעולם לא!‬

‫איך הם העלו שחורים לספינות באפריקה?‬

‫״עלה לספינה!‬

‫לא, אסור לי להתקרב אליך,‬ ‫כי אני רוצה שתדע שאני בהחלט גזען.‬

‫עלה לספינה!״‬

‫השאלה היא לא עד כמה התקרבת לאדם שחור.‬

‫תומאס ג׳פרסון התקרב מאוד לשחורות.‬ ‫אתם יודעים?‬

‫את יודעת למה אני מתכוון.‬

‫מה אתה מדבר?‬

‫צריך להתקרב לשחורים מאוד‬ ‫כדי לבצע בהם לינץ׳. הדבר הזה פועל?‬

‫״לא יודע. זה אמנם נשמע גרוע,‬

‫אבל לא יודע אם אפשר לקרוא לו גזען...‬

‫לא הייתי נותן לו להקליט‬ ‫אלבום של שירי גרייס ג׳ונס,‬

‫אבל לא יודע אם אפשר לקרוא לו גזען.״‬

‫זה היה הרבה יותר מצחיק ממה שחשבתם.‬

‫דונלד טראמפ עם גלח בצד... כן.‬

‫ניפגש אחר כך, במפגש השחורים.‬

‫טוב. אני יכול להוכיח שהוא גזען‬ ‫הרבה יותר בקלות.‬

‫דונלד טראמפ מינה,‬ ‫לתפקיד שר המשפטים של ארה״ב,‬

‫איש בשם ג׳ף סשנס.‬

‫כן. כולנו מסכימים לגבי זה.‬

‫פעם נקבע שג׳ף סשנס גזעני מכדי לכהן כשופט‬

‫באלבמה!‬

‫אלבמה!‬

‫וזה לא היה בשנות ה־50 או ה־60,‬ ‫זה היה בשנות ה־80!‬

‫כששחורים הופיעו בטלוויזיה,‬ ‫כילדים מאומצים של שחורים, כל יום!‬

‫״על טעם וריח״. ״וובסטר״.‬

‫הוא כזה, ״שימו ׳הדיוקס מהזארד״. כזה הוא!‬

‫ותראו, אני לא אומר את זה‬ ‫כדי לצחוק על אלבמה.‬

‫אבא שלי גר באלבמה. אני נוסע לשם‬ ‫פעמיים־שלוש בשנה עם המשפחה שלי.‬

‫אני אוהב את אלבמה, אבל אני גם יודע‬ ‫שאלבמה היא עדיין, במידה רבה...‬

‫אלבמה. אתם יודעים?‬

‫יש שם שחורים שאומרים ברגע זה,‬

‫״שיחררו אותנו? שמעתי ששיחררו אותנו.‬ ‫מישהו אמר ששיחררו אותנו.‬

‫קיבלתי הודעה בטלפון ששיחררו את השחורים.‬ ‫לא שיחררו אותנו?‬

‫טוב. ׳סעי, כרכרה...׳‬

‫אתה בטוח? טוב.״‬

‫רואים שאני לא יודע כלום על עבדות, כי זה...‬

‫אני עודר כותנה, כנראה.‬

‫תודה לאבותיי שנלחמו בגבורה‬

‫כדי שלא יהיה לי מושג איך קוטפים כותנה.‬

‫תודה לכם, שחורים מתים. תודה.‬

‫אני לא יודע.‬

‫הדבר שמכה בי כשאני חושב‬ ‫על כל הדברים שטראמפ עושה...‬

‫זאת לא רק גזענות.‬

‫זה סקסיזם,‬

‫וטרנספוביה, והומופוביה,‬ ‫ושנאת נכים. אתם יודעים מה?‬

‫זה מעורר בי געגועים לברק אובמה.‬

‫אני פשוט...‬

‫פשוט... תנו לי רגע.‬

‫כמו רבים באולם הזה,‬ ‫לא הסכמתי עם כל מה שברק אובמה עשה.‬

‫הוא עשה דברים שלא אהבתי.‬ ‫אבל הוא היה, איך אומרים...‬

‫אדם בוגר?‬

‫תמיד ריחמתי על ברק אובמה,‬ ‫כי מצד אחד, הוא היה הנשיא,‬

‫מה שאומר שאוטומטית, הוא היה גרוע.‬

‫כן. תודה. וכמובן, אתה יודע. כן.‬

‫כל הנשיאים גרועים.‬

‫אבל חלקם גרועים יותר מהיתר.‬

‫אבל התפקיד שלנו, בדמוקרטיה,‬ ‫הוא לדחוף כל נשיא‬

‫להפיק מעצמו מעל ומעבר. זה התפקיד שלנו:‬

‫להיות כמו הורים של ילד שאומר,‬ ‫״קיבלתי 100!״‬

‫״זה הכל?‬

‫לא יכולת להוציא יותר מ־100?״‬

‫״לא, זה בלתי אפשרי.״‬ ‫״אני עדיין מאוכזב.״‬

‫ככה זה עובד בדמוקרטיה.‬

‫אמנם, לא כל נשיא מוציא 100.‬

‫כרגע יש לנו נשיא שמוציא ציונים שליליים.‬

‫והוא מחזיק את הדף הפוך ואומר,‬ ‫״קיבלתי מספר עם קו!״‬

‫הוא נרגש ממספר עם קו.‬

‫אבל התפקיד שלנו הוא לעודד נשיאים להשתפר,‬

‫גם אם אנחנו חושבים שהם כבר טובים.‬

‫הבעיה עם הנשיאות היא האופן‬ ‫שבו אנחנו מדברים עליה בכלל.‬

‫איך שאנחנו נותנים ללבנים,‬ ‫שנבחרים בדרך כלל, לדבר עליה.‬

‫מדברים כאילו ״זוכים בנשיאות״.‬

‫ואז, כשהם ״זוכים״ בנשיאות,‬

‫הם רוצים לקבל יחס של זוכים בתחרות.‬

‫הם רוצים שנגיד ״יש, ניצחת!״‬

‫לא!‬

‫לא, לא ״זוכים״ בנשיאות.‬

‫כולנו יודעים איך זה עובד. אנחנו חכמים.‬

‫את הנשיאות קונים.‬

‫מגישים הצעה לנשיאות,‬

‫ומחכים לראות אם ההצעה התקבלה.‬

‫לא צריך אפילו לשים הרבה כסף,‬ ‫רק לבדוק אם ההצעה מתקבלת.‬

‫ולקנות את הנשיאות זה כמו לקנות כל דבר אחר.‬

‫זה לא חדש, זה חדש לכם.‬

‫זה כמו לקנות מכונית משומשת באינטרנט.‬

‫אם הייתה תקלה במכונית לפני שקנית אותה,‬ ‫עכשיו זאת בעיה שלך.‬

‫וכידוע לכולנו,‬ ‫ברק אובמה קנה את מכונית אמריקה‬

‫מג׳ורג׳ וו. בוש,‬

‫שנטש את מכונית אמריקה בכביש המהיר,‬

‫נגד כיוון התנועה,‬

‫בנתיב המהיר,‬

‫עם צמיגים שחוקים ובלי הגה,‬

‫ובשלוש השנים הראשונות,‬ ‫דיק צ׳ייני סירב לצאת מהמושב האחורי.‬

‫״ימינה!״‬

‫זה מעגל תנועה.‬

‫״אני אענה אותך!״‬

‫זה לא חוקי.‬

‫״אני אירה לך בפרצוף,‬ ‫ואכריח אותך להתנצל בפניי!״‬

‫וזה מה שהוא עשה.‬

‫וברק היה במצב ייחודי,‬ ‫כי בדרך כלל, ברגע הזה,‬

‫כשיש לנשיא בעיה,‬ ‫הוא אמור לקבל עזרה מהחברים לעבודה.‬

‫הוא פנה אליהם ואמר, ״סנטורים,‬ ‫תעזרו לי לדחוף את המכונית מהנתיב?״‬

‫״תראה את תעודת הלידה שלך!״‬

‫״טוב. קונגרס, תעזרו לי?״‬

‫״תראו לנו את תעודת הלידה המלאה שלך!״‬

‫בסוף ברק אמר, ״לעזאזל. סליחה, מישל,‬ ‫תעזרי לי לדחוף את המכונית הזאת?״‬

‫״בכיף, מותק.״‬

‫כן.‬

‫ראיתם את הזרועות שלה.‬

‫כן.‬

‫למען האמת, אני הכי מתגעגע למישל.‬

‫בכל יום, #קסם_של_שחורות זרם מהבית הלבן.‬

‫מדהים. חבל שאין למישל‬ ‫תפקיד כלשהו בבית הלבן.‬

‫בכל יום, כשטראמפ היה חוזר הביתה‬ ‫אחרי שעתיים וחצי של עבודה קשה,‬

‫היא הייתה עומדת בכניסה ואומרת,‬

‫״תראו ת׳בנזונה הזה.‬

‫באמת?״‬

‫חלק מתיאור התפקיד של הנשיא הוא להיות גרוע.‬

‫אבל מצד שני,‬

‫ברק אובמה ספג המון ביקורת‬

‫שאף נשיא לא קיבל בהיסטוריה של הנשיאות.‬

‫כן, אתם יודעים למה אני מתכוון.‬

‫ראיתם את הלבנבנים ההם בטלוויזיה.‬

‫״ברק אובמה הוא שמאלן, סוציאליסט,‬ ‫ומוסלמי מיליטנטי!״‬

‫כל פעם ששמעתי את זה אמרתי ״הלוואי״.‬ ‫טוב? כן.‬

‫הלוואי! זה היה מדהים!‬

‫אני לא יודע אם אפשר להיות‬ ‫כל הדברים האלה גם יחד,‬

‫אבל הייתי רוצה לראות את הכושי מנסה!‬

‫חלקם סותרים אחד את השני,‬ ‫אבל קדימה, כושי! קדימה!‬

‫אני מתרגש קצת יותר מדי.‬ ‫יש לי זקפה קלה כשאני חושב על זה.‬

‫לנער את זה...‬

‫אלוהים, זה היה כזה מלהיב!‬

‫מסיבות העיתונאים לבדן היו צפיית חובה!‬

‫הוא היה לובש רק אפודות גולף בצבע תכלת‬ ‫ודשיקי אפריקאי...‬

‫מעילי עור ארוכים,‬ ‫רצועות קליעים כמו בסרט...‬

‫רובה על הגב בכל עת...‬

‫אפרו גדול, כומתה שחורה על הצד,‬ ‫אף פעם לא לובש מכנסיים...‬

‫״הוא באמת נוטה לשמאל. כן.״‬

‫היה כיסא קש במשרד הסגלגל.‬

‫הוא תמיד עומד בין פנתר שחור‬

‫לבין פנתר שחור אמיתי...‬

‫בזמן שהסרט ״פנתר שחור״‬ ‫מוקרן בלי הפסקה ברקע...‬

‫מסיבות העיתונאים קצרות נורא.‬ ‫הוא פשוט ניגש למיקרופון,‬

‫במראה כועס, ״אגרוף כוח שחור״, והולך.‬

‫ומשמיעים את השיר הכי שחור בהיסטוריה:‬

‫הנעימה של ״סנפורד ובנו״.‬

‫אין שחור יותר מרד פוקס וקווינסי ג׳ונס.‬

‫אלא אם כן ביונסה תצטרף. אתם יודעים.‬

‫זה נשיא שחור שאפילו שחורים‬ ‫היו מפחדים ממנו. כן.‬

‫אפילו הרוח של מלקולם X הייתה אומרת,‬ ‫״לא באמצעים האלה״.‬

‫״זה ממש מופרז.״‬

‫זה לא הכושי שהיה לנו.‬

‫והאמת היא ש...‬ ‫כשטראמפ נבחר, לא הופתעתי כל כך.‬

‫אני יודע שרבים הופתעו,‬ ‫אבל אני נוסע הרבה ברחבי ארה״ב,‬

‫מגיע להרבה אזורים,‬

‫וראיתי שאחת הבעיות שלנו, או אחד האתגרים,‬

‫היא שכולנו חיים בקהילות שלנו,‬

‫חלקנו אוהבים את הקהילות שלנו כל כך‬

‫שאנחנו מתחילים לחשוב‬ ‫שכולם צריכים לחיות כמונו,‬

‫ושאם הם לא חיים ככה,‬ ‫הם עושים עוול לאמריקה.‬

‫מה שטוב בנסיעות זה שיוצא לי‬ ‫לשמוע דברים, ולפגוש אנשים,‬

‫ולחוות דברים שלא הייתי חווה,‬

‫שנשמעים לי מוזרים,‬ ‫ואני לא יודע איך לסווג אותם,‬

‫אבל אז אני קולט שלא מדובר בי, ושזה בסדר.‬

‫אבל זה מרחיב את התפיסה שלי לגבי ארה״ב.‬

‫אנחנו חייבים להרחיב את התפיסה‬ ‫של ״מהו אמריקאי״,‬

‫כדי שלא נחשוב שאחרים עושים עוול לאמריקה‬ ‫כשהם עושים את זה אחרת מאיתנו. טוב?‬

‫וזה נכון גם לגבי השמאל, לא רק הימין.‬

‫ולמדתי את הלקח הזה ספציפית:‬

‫שצריך להרחיב את המושגים,‬ ‫כי אין לדעת מה תשמע.‬

‫הייתה לי הופעה בגרדן סיטי, קנזס.‬

‫כן. מישהו אמר ״אה״.‬

‫מישהו... ״אוי.״‬

‫״זה לא ייגמר טוב.״‬

‫גרדן סיטי, קנזס, זה מקום‬ ‫שאי אפשר לטוס אליו ישירות.‬

‫צריך שתי טיסות, 2־3 טיסות,‬

‫וכשמגיעים לנמל התעופה, יש עוד מטוס‬ ‫של חברת תעופה אחרת, שלא שמעת עליה.‬

‫מכירים מקומות כאלה?‬ ‫הגעתי לנמל התעופה של סיינט לואיס‬

‫ואמרתי שאני טס לגרדן סיטי, קנזס,‬

‫ואמרו לי ״זה שם״.‬ ‫והתחלתי ללכת לאזור בנמל התעופה‬

‫שהוא חשוך...‬

‫והתאורה מלמעלה...‬

‫ואני מגיע לדלפק, וזה...‬

‫״ג׳ו, מזגנים וטיסות״.‬

‫כאילו... ״וואו!‬

‫התחלת למכור מזגנים,‬ ‫ואז הוספת טיסות כדי למכור עוד מזגנים?״‬

‫היה פעמון כמו במלונות של פעם.‬

‫והאיש יוצא מהחדר האחורי.‬ ‫״מה קורה, בנאדם?״‬

‫״אני נוסע לגרדן סיטי, קנזס.״‬

‫״טוב״. והוא בודק לי את הכרטיס ואומר,‬

‫״לפני שנמשיך, יש לי שאלה אליך:‬

‫כמה אתה שוקל?״‬

‫״למה אתה שואל?״‬

‫הוא אומר, ״צריך לדעת את המשקל של כולם‬ ‫כדי לדעת איך לחלק את המשקל במטוס.״‬

‫אמרתי, ״כמה אני שוקל?‬

‫לא מספיק בשביל לנסוע לגרדן סיטי, קנזס.‬

‫כמה אני שוקל? הנה העניין...‬

‫אני גבר.‬

‫הטרוסקסואל,‬

‫סיסג׳נדר,‬

‫אבא, גבר.‬

‫אף אחד לא שם זין על המשקל שלי. בסדר?‬

‫זה אף פעם לא מוזכר.‬

‫אין לי שום מושג כמה אני שוקל.‬

‫אני הטרוסקסואל־סיסג׳נדר־אבא־גבר.‬

‫המשקל שלי מושלם, טוב? הבנת?‬

‫אני יפהפה, ולא משנה מה תגיד.‬ ‫מילים לא יכולות לדכא אותי.‬

‫אין לי מושג כמה אני שוקל.‬ ‫עמדתי ליד הדלפק ו...‬

‫״בוא נראה, שקלתי...‬

‫בערך 77 קילו בתיכון?‬

‫אז עכשיו אני שוקל אולי 80?‬

‫אני אוכל בוריטו בחצות מדי פעם, אז 81.‬

‫בוא נעגל ל־82, כדי לסבר את האוזן.״‬

‫לא אמרתי את זה,‬ ‫כי רציתי לשרוד את הטיסה, אז...‬

‫חשבתי, ״אני צריך לבחור מספר‬ ‫שלפחות מכסה אותי.״‬

‫אז אמרתי, ״340 קילו.‬

‫למה בכלל לערב פה מתמטיקה?‬

‫לא היית אמור לטפל בחישוב‬ ‫לפני שהגעתי לנמל התעופה? מה אתה עושה?‬

‫פשוט תמלא דלק, טוב?‬

‫תכניס כמה דלק שאתה יכול למיכל הדלק,‬

‫עד שהוא יישפך החוצה,‬ ‫ואז תבריג את המכסה מהר.‬

‫אחזיק דלק על הברכיים אם זה יעזור.‬

‫אני מעדיף לטפס על המטוס,‬ ‫ולהכניס את זה, ולחזור...״‬

‫והיה לי ילקוט, ועמדתי לעלות למטוס,‬ ‫והוא אמר,‬

‫״אתה לא יכול לעלות עם הילקוט למטוס.‬ ‫גם זה ידפוק את חלוקת המשקל.״‬

‫ואמרתי ״טוב.‬

‫תן רק להוציא את המחשב, שאוכל...‬

‫לראות סרט לפני ש... אמות.״‬

‫והוא אמר ״לא, גם זה ידפוק את חלוקת המשקל.״‬

‫אמרתי, ״זה מקבוק אייר!״‬

‫״אי אפשר.״‬

‫אז נתתי לו את המחשב שלי.‬

‫עליתי למטוס. שרתי לעצמי.‬

‫״פעם, מזמן‬

‫אני עוד זוכר‬

‫איך שהקומיקאי ההוא גרם לי לחייך‬

‫אבל פברואר העביר בי רעד‬

‫עם כל שורת מחץ שהוא נתן‬

‫בשורות רעות על סף הדלת‬

‫לא יכולתי לעשות עוד צעד‬

‫אני לא זוכר אם בכיתי‬ ‫כשקראתי על כלתו הלבנה שהתאלמנה‬

‫אבל משהו נגע בי‬

‫עמוק בפנים‬

‫ביום‬

‫שבו הקומיקאי שהיה מועמד לפרס NAACP‬

‫מת.‬

‫ואנחנו שרנו...‬

‫ביי ביי, מיס אמריקן פאי‬

‫נסעתי בשבי לסכר אבל הסכר היה יבש‬

‫והחבר׳ה הטובים שתו וויסקי ושיפון‬

‫ושרו ׳זה יהיה היום בו אמות׳‬

‫׳זה יהיה היום בו אמות׳...״‬

‫כן!‬

‫אף אחד לא ידע שזה יקרה.‬

‫אף אחד לא ידע שהשיט הזה יקרה.‬

‫חלקכם אמרתם,‬ ‫״לא הרגשתי טוב כל כך מאז הבחירות!״‬

‫מי ידע שרק צריך‬ ‫שירה בציבור של ״אמריקן פאי״?‬

‫הלבנים אומרים, ״עמוד השדרה שלי חזר!‬

‫דונלד טראמפ הוא גזען!״‬

‫הרגשה טובה, מה?‬

‫בינתיים, כל השחורים אמרו, ״מה זה לעזאזל?‬

‫לא, כושי.‬

‫ידעתי שהוא כושי‬ ‫שלמד בבית ספר פרטי. ידעתי.״‬

‫אז הגעתי לגרדן סיטי, קנזס.‬

‫כן, אנחנו עדיין שם.‬

‫זה יימשך הרבה זמן.‬ ‫זה כמו ״לכוד בארון״ של אר קלי.‬

‫הגעתי לגרדן סיטי, קנזס.‬ ‫הופעתי. היה בסדר.‬

‫אחרי ההופעה, הייתי בקפטריה של בית הספר,‬

‫והזמנתי תה,‬

‫וחיפשתי סוכר כדי לשים בתה,‬

‫אבל לא מצאתי סוכר,‬

‫ופתאום ראיתי את עמדת הדייסה,‬

‫וראיתי שיש שם סוכר חום,‬ ‫אז אמרתי ״טוב, אשים סוכר חום בתה״.‬

‫וניגשתי לעמדת הדייסה, ושמתי סוכר חום בתה,‬

‫ובאותו רגע, זקנה לבנה אחת‬ ‫ראתה אותי עושה את זה,‬

‫וניגשה אליי.‬

‫ושומעים שמועות על עיירות קטנות...‬ ‫לא ידעתי איך להגיב.‬

‫היא ניגשה ואמרה,‬

‫״סליחה?‬

‫אתה שם סוכר חום בקפה שלך?״‬

‫אמרתי ״לא, בתה שלי״.‬

‫היא אמרה...‬ ‫״כי אילו עשית את זה, הייתי חושבת,‬

‫׳עכשיו כבר ראיתי הכל!׳״‬

‫לא!‬

‫הנה הקטע לגבי זה.‬

‫אם זאת התגובה שלך לזה‬ ‫שאני שם סוכר חום בקפה,‬

‫אחד משני דברים בטח נכון:‬

‫או שראית את הכל,‬

‫או, מה שסביר יותר, לא ראית...‬

‫כלום!‬

‫כלום בריבוע.‬

‫את ״קמה אתמול בבוקר״ כל החיים.‬

‫את קמה, הולכת לעבודה, חוזרת הביתה,‬

‫ורואה ״ג׳פרדי״/״גלגל המזל״‬ ‫שמשודרות כבר 30 שנה,‬

‫ואז את מיד הולכת לישון.‬

‫אף פעם לא ראית מה משודר בפריים טיים.‬

‫״עכשיו ראיתי הכל״?‬

‫כי שמתי סוכר? אני...‬

‫הייתי קצת עצוב שלא באמת שמתי‬ ‫סוכר חום בקפה שלי.‬

‫איך היא הייתה מגיבה?‬

‫אולי היא ראתה הכל,‬

‫וזה הדבר האחרון‬ ‫שהיא צריכה לראות לפני שהיא מתה.‬

‫כאילו יש לה רשימה של דברים להספיק,‬ ‫והיא כבר מלאה, והיא מוכנה למות,‬

‫אבל היא צריכה לראות עוד דבר אחד.‬ ‫אולי היא כזה, ״הייתי בכל מקום.‬

‫ראיתי הכל.‬

‫הייתי בסטונוול עם אחיי ואחיותיי הלהטב״קים,‬ ‫ונלחמתי בשוטרים.‬

‫איגדתי את פועלי החוות במקסיקו.‬

‫הייתי עם צ׳ה גווארה ואמרתי,‬ ‫׳תישאר עם הכובע. זה נראה חמוד.׳‬

‫הייתי בעמק הסיליקון עם סטיב ג׳ובס.‬

‫אמרתי, ׳לא אכפת לי איך תקרא לזה.‬ ‫קרא לזה ׳אפל׳. אני רעבה, סטיב.׳‬

‫הייתי בכל מקום.‬

‫ראיתי הכל.‬

‫אבל הדבר היחיד שמעולם לא ראיתי‬

‫הוא איזה שחור רנדומלי‬

‫ששם סוכר חום‬

‫בקפה שלו!‬

‫אני רק רוצה למות!‬

‫אני לא יכולה לחכות עוד הרבה!‬

‫אבל קוללתי, כשהייתי ילדה קטנה.‬

‫אני בת 172!‬

‫אני רואה איש שחור!‬

‫עם כוס קפה!‬

‫הוא שם בו סוכר חום!‬

‫ישוע משיחנו, תודה! שירתתי אותך נאמנה!‬

‫סלח לי, איש שחור,‬

‫אתה שם סוכר חום‬

‫בקפה שלך?״‬

‫״לא, זה התה שלי.״‬

‫״לעזאזל!‬

‫אני רוצה לקפד את פתיל חיי!‬

‫אכזבה!"‬

‫למחרת, בגרדן סיטי, קנזס...‬ ‫לא, סתם בצחוק.‬

‫זה פשוט נמשך!‬

‫אז כן.‬

‫יש הרבה אנשים שונים בארץ הזאת,‬ ‫עם הרבה רעיונות שונים.‬

‫נגד חלקם צריך להילחם,‬ ‫כשהם מוטעים או פוגעים באנשים,‬

‫אבל חלקם פשוט שונים.‬

‫אתם יודעים. והמדהים בבנות שלי‬

‫זה שאני מתחיל לראות את העולם דרך עיניהן,‬ ‫שהן שונות מעיניי, כי הן שונות,‬

‫אבל גם בגלל שהן חיות חוויה שונה‬

‫בתור ילדות מעורבות/שחורות.‬

‫תודה לכם, לבנים, על זה.‬

‫יש להן זהות חצויה,‬ ‫אז אין לי את כל התשובות בשבילן,‬

‫ולאשתי, הלבנה, אין תשובות,‬ ‫אז אנחנו לומדים דרך עיניהן.‬

‫וזה מעניין, כי... סמי כהה יותר מג׳ונו,‬

‫ולא הבנתי איך זה משפיע עליהן,‬

‫עד שיום אחד דיברתי עם שתי הבנות שלי.‬ ‫אמרתי ״היי, כולנו שחורים״.‬

‫ככה, כי ככה מדברים בבית שלי.‬ ‫״כולנו שחורים.״‬

‫אימא שלהן לא הייתה בחדר באותו זמן.‬

‫אמרתי ״חכו שנייה.‬

‫כולנו שחורים.״‬

‫והבת שלי, סמי, באותו רגע,‬ ‫הסתכלה עליי ועשתה...‬

‫והצביעה על אחותה.‬

‫כאילו אמרה, ״אל תעליב אותה!‬

‫יום אחד היא תגלה שהיא לבנה!״‬

‫ואז הבנתי שהפכנו את כל הקטע‬ ‫של ״עליונות הלבנים״ בבית שלי.‬

‫בבית שלי, שחור זה טוב,‬ ‫ולבן זה הדבר שרע להיות!‬

‫היא כזה, ״אל תעליב אותה.‬ ‫היא עוד תגלה שהיא לבנה.״‬

‫ולמרות שידעתי שזה לא נכון,‬

‫הייתי גם עסוק מדי בלצחוק,‬

‫ובלחפש עט כדי לכתוב את זה.‬

‫אז ברגע הזה, כשצחקתי וחיפשתי עט,‬

‫פתאום סמי חייכה ואמרה,‬

‫״רגע! פתאום הבנתי משהו.‬

‫בבית שלנו יש שני שחורים ושתי לבנות.״‬

‫את חושבת על מהומה פוטנציאלית‬ ‫על רקע גזעי? מה את עושה?‬

‫כן, דונלד טראמפ אולי יעורר מהומה,‬ ‫אבל זה לא ישפיע על הבית שלנו!‬

‫את חושבת שהבית יתפצל לקבוצות?‬ ‫״טוב, עד כאן. השחורים בצד הזה.‬

‫הלבנים בצד הזה. קדימה!״‬

‫כאילו גם אנחנו...‬

‫והאמת, אם היה לנו קרב כזה בבית...‬

‫אני אוהב את סמי, היא קשוחה,‬ ‫אבל הייתי רוצה את בת השלוש, ג׳ונו.‬

‫בקרב, אתה רוצה בת שלוש איתך,‬

‫כי הן מפרות את הכללים, וג׳ונו...‬

‫כי לילדים בני שלוש יש כבר‬ ‫את כל היכולות הפיזיות,‬

‫אבל המוח לא עומד בקצב של הגוף,‬ ‫אז הם לא מצליחים להוציא מילים.‬

‫הם כמו ענקים ירוקים קטנטנים.‬

‫אז אני רוצה אותה לצדי במקרה‬ ‫שהבית יתפצל ויידרדר לקרב. באמת.‬

‫ג׳ונו מתוקה וחמודה,‬ ‫אבל לפעמים היא פשוט זועמת!‬

‫היא ממש מנסה להכניס אגרופים לאנשים!‬

‫אתם יודעים? היא ממש מנסה להרביץ לי!‬

‫ושוב, אני רוצה לחנך אותן,‬ ‫אבל זה גם ממש חמוד ומצחיק!‬

‫פעם, היא ניסתה להרביץ לי,‬ ‫ואמרתי, ״חכי רגע, ג׳ונו.‬

‫מה התרחיש הכי אופטימי שלך פה?‬

‫מה התרחיש הכי טוב?‬

‫נניח שהרבצת לי בירך.‬

‫איכשהו, פגעת בנקודת לחץ, ועילפת אותי.‬

‫אני מעולף.‬

‫מה יקרה אז? תאכלי את כל הבננות‬ ‫שאת מסוגלת להגיע אליהן, ואז מה?‬

‫היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה,‬ ‫״אני אבין כבר.״‬

‫כן. זה קשה.‬

‫אז עכשיו, העניין הוא‬

‫לימדנו אותה שהיא צריכה להיזהר.‬

‫כי קיבלנו בפעם הראשונה פתק מהגן שלה.‬

‫כי היא... הייתה מריבה על צעצוע,‬

‫והיא וילד אחד רבו על הצעצוע,‬

‫ובפתק נכתב שהיא הרביצה לילד,‬ ‫ושרטה אותו בציפורניים.‬

‫וברגעים כאלה אתה מגלה המון על עצמך,‬ ‫ועל מי שאתה בתור הורה.‬

‫כי ברגע הזה, פניתי לג׳ונו ואמרתי,‬

‫״ג׳ונו, צריך לגזור לך ציפורניים, כי...‬

‫אל תפשעי וגם תיענשי, ג׳ונו. זה...״‬

‫נדמה לי שזה הביטוי.‬

‫כן. לא כעסתי על זה שהיא הרביצה לילד.‬

‫למדתי מאימא שלי. אתה לא מצדד בתביעה‬ ‫נגד הילד שלך, אתם יודעים?‬

‫אז עכשיו יש לנו כלל‬ ‫שאסור לג׳ונו להרביץ לאף אחד,‬

‫חוץ ממני.‬

‫כי אני לא רוצה שהיא סתם תרביץ לאנשים,‬

‫אבל גם, בתור גברת לעתיד,‬

‫אני רוצה שהיא תדע להכניס אגרוף.‬ ‫אתם יודעים?‬

‫אני לא רוצה שהפעם הראשונה‬ ‫שהיא תצטרך להכניס אגרוף‬

‫תהיה הפעם הראשונה שהיא תכניס אגרוף.‬

‫בשלב מסוים היא תגיד,‬ ‫״אני יודעת שאני לא אמורה להרביץ, אבל...״‬

‫והיפה הוא שבגלל שהיא מרביצה לי,‬

‫היא ממש מחזקת את הליבה שלי,‬ ‫כי אני ענקי. אני שוקל איזה 81־82 קילו.‬

‫כן. אז היא ממש מחזקת את הליבה.‬

‫כמו אנג׳לה באסט בתקופת ״טינה:‬ ‫מה זה בכלל שייך לאהבה״, אתם יודעים?‬

‫זה טוב, כי פעם היא תצטרך להרביץ למישהו.‬ ‫״מה אמרת?״‬

‫כמו ״פלולס ויקטורי״.‬

‫״חסלי אותו!״‬

‫אבל קלטתי ש...‬

‫בגלל שג׳ונו בהירה יותר,‬

‫לא תמיד רואים את הקשר בינינו.‬

‫כי היא נראית לבנה,‬

‫ללבנים.‬

‫לא לשחורים.‬

‫שחורים אומרים, ״אני רואה‬ ‫את השיער והאף. היא אחת משלנו.״‬

‫״זה קצת יותר מקורזל.״‬

‫אבל קלטתי שכשאנחנו מסתובבים יחד, שנינו,‬

‫העולם לא תמיד רואה שיש קשר בינינו.‬

‫אז ג׳ונו, כמו שאמרתי, היא קצת...‬

‫אבל היא גם אוהבת לרוץ.‬

‫לפעמים היא אומרת,‬ ‫״אבא, מותר לרוץ?״ ״כן.״ והיא...‬

‫כמו לברון במתפרצת.‬

‫ואני נותן לה לרוץ, בייחוד בנמלי תעופה,‬ ‫כדי שתעייף את עצמה לפני הטיסה.‬

‫אז היא מתחילה לרוץ,‬

‫ורצה בכל הכוח, ולא מפנה דרך לאנשים.‬ ‫הם צריכים לפנות לה דרך,‬

‫ואני מת על זה.‬

‫כי שוב, כאישה צעירה,‬ ‫היא צריכה לכופף את העולם אליה,‬

‫במקום להתכופף בפני העולם. אתם יודעים?‬

‫כן, פשוט תמשיכי לרוץ. הם כבר יבינו.‬

‫אבל המצחיק הוא שבנמלי תעופה,‬ ‫היא במרחק 8־10 מטר ממני,‬

‫ואנשים אומרים, ״יש פה תינוקת לבנה שרצה...״‬

‫ואז הם מחפשים את ההורים של הילדה,‬

‫אבל רואים אותי, ולא רואים בי הורה.‬

‫הם כזה,‬ ‫״שחור, זוז! אני מחפש את ההורים שלה!‬

‫אתה לא יכול להיות ההורה. אתה בגוון שונה!‬

‫ככה זה הורות, תמיד! זוז, שחור!״‬

‫ובגלל שאני קומיקאי, אני אומר ״אלוהים, כן!‬

‫אעזור לך למצוא את ההורים של הילדה הזאת!‬

‫זאת אזעקת טרור?‬ ‫אני לא יודע איך זה עובד!‬

‫צריך לסמס לאמבר?‬ ‫אני לא יודע מה לעשות!״‬

‫יש אנשים שלא אוהבים את הבדיחה‬ ‫ואומרים שאני מתאכזר לבת שלי.‬

‫תראו, היא לא מתרחקת כל כך,‬ ‫ותאמינו לי, אנשים לא מתערבים כל כך.‬

‫הם בנמל תעופה. הם כזה,‬ ‫״לא יודע. אולי היא מאחרת לטיסת תינוקות?‬

‫תינוקות טסים בחינם בתאי המטען‬ ‫בחברת ׳ספיריט׳. לא יודע איך זה עובד.״‬

‫פעם היינו בנמל התעופה, והיא רצה,‬

‫הקדימה אותי ב־10 מטר,‬ ‫ורצה מעבר לפינה. ניסיתי להשיג אותה.‬

‫עברתי את הפינה,‬ ‫והיא מצאה חנות צעצועים בנמל התעופה.‬

‫ובחנות היו בובות מיקי מאוס ענקיות מתנפחות.‬

‫פשוט ענקיות!‬

‫והיא ראתה אותן, ולקחה חמש מהן,‬

‫והושיבה אותם על הקרקע בחצי עיגול,‬

‫והתיישבה מולם.‬

‫״מסיבת תה בנמל תעופה!״‬

‫ולא ידעתי שיש דבר כזה.‬

‫מסיבת תה בנמל תעופה.‬

‫היא עשתה את זה, ואישה שעבדה‬ ‫בחנות הצעצועים אמרה, ״לא!״‬

‫והתחילה לקחת לה את המיקי מאוסים.‬ ‫למשוך אותם.‬

‫ואמרתי, ״מה את עושה?‬

‫קודם כל, אף אחד לא מדבר לילדה שלי ככה.‬

‫את לא מכירה אותנו.‬ ‫אנחנו לא מדברים ככה. מה את צועקת?‬

‫שנית, זאת חנות צעצועים בנמל תעופה!‬ ‫את מצפה שלא יגעו בזה?‬

‫שלישית, את אולי לא מבינה,‬ ‫אבל הבת שלי שחורה ומעורבת,‬

‫ושחורות אוכלות הרבה קש בארץ הזאת,‬

‫אז אני לא צריך שתלמדי אותה את זה‬ ‫בגיל שלוש, טוב?‬

‫לא. את לא יכולה סתם לצעוק עליה.‬

‫זה לא עובד ככה. את לא יכולה... לא.‬

‫ורביעית, הרגע דפקת לך מכירה.״‬

‫כמעט קניתי חמישה מיקי מאוסים.‬ ‫את מבינה מה אני אומר?‬

‫חמישה מיקי מאוסים יקרים של נמל תעופה.‬

‫הייתי קונה שישה, מספר זוגי,‬ ‫כדי שהן לא יריבו עליהם.‬

‫כמעט חזרתי לשער עם שש שקיות ענקיות.‬ ‫״היי, אמה.‬

‫קניתי שישה מיקי מאוסים מתנפחים.‬

‫כי ג׳ונו חיבבה אותם לרגע.‬

‫לא, עבר לה, אבל כל השישה שלנו.‬

‫כן. ניאלץ להשאיר את המטען פה,‬ ‫בנמל התעופה של דנוור. סליחה.‬

‫חייבים להביא אותם הביתה.״‬

‫אז גברת, דפקת לעצמך מכירה גדולה.‬

‫ואתם יודעים...‬

‫אבל, באותו רגע,‬

‫ולאימא שלי היו רגעים כאלה איתי,‬ ‫אז אני זוכר אותם,‬

‫רגעים שבהם העולם החיצון מפריע למשפחה שלך,‬

‫ואתה מבין איך להגן על המשפחה שלך,‬

‫ואיך להראות להם שאתה בצד שלהם,‬ ‫ולא משנה מה יקרה.‬

‫אתם יודעים?‬ ‫ובאותו רגע הבנתי שאני צריך להגן עליה,‬

‫אבל גם לעשות את מה שאני מנסה לעשות ב־2018.‬

‫כשאני נתקל בגזענות,‬

‫היסטורית, שחורים פשוט שומרים בבטן.‬

‫זה נכון לגבי כל השנאות:‬

‫טרנספוביה, הומופוביה, שנאת נכים.‬

‫שומרים את זה בבטן, ולוקחים את זה הביתה.‬

‫אבל ב־2018, אני משחק ״תפוח אדמה לוהט״.‬ ‫אני פשוט משליך את זה בחזרה.‬

‫לא!‬

‫אין זמן.‬

‫ספרי את את הסיפור.‬

‫ברגע הזה הבנתי שאני צריך להגן עליה,‬ ‫וגם להשליך את הגזענות בחזרה לאישה,‬

‫אז הבטתי בבתי היפה, ג׳ונו,‬

‫״זה בסדר, ג׳ונו.‬ ‫אנחנו צריכים ללכת, כי כנראה,‬

‫לא מוכרים פה לשחורים!״‬

‫תודה לכולם!‬

‫״פעם, מזמן...״‬

‫תודה.‬

‫אדוני, אני מרגיש כאילו אני מביט לעתיד שלי.‬ ‫מה שלומי בעתיד?‬

‫מה שלומי? נראה ששלומי טוב.‬

‫אהבתי את הכפפות.‬ ‫אולי אתחיל ללבוש כאלה.‬

‫עברית: יניב אידלשטיין‬