Original subtitles

יש עליך קריסטל? -נקו.

תגידי לי, מה, את מפגרת?

רוצה לטעום? -בטח.

לא נכון. -שלא תעז בכלל.

יופי.

זה לא יכול להישאר פה. את לא מכירה את האנשים האלה.

אם מוצאים את זה, אני הולך לכלא.

מה? -לא, כלום, חזר לך החיוך.

מה זה כל הבוץ הזה? איפה היית?

בסדר, אני אנקה את זה.

וואסה, הוא... הוא אהב בנים.

לא רצה שיידעו.

אני ראיתי אותם, הוא ו-וואסה עליו השלום.

שאלוהים יסלח לו, חיללו את השם.

אתה רצחת את וואסה. -מה?

למה אמרת לו שיש גיבויים של המצלמות אבטחה?

עם כל הכבוד, את העבודה של אני עושה טוב מאוד.

כנראה שלא כל כך.

לא רוצה לעבוד בשבי לך יותר. -אה, כן?

אז בשביל מי אתה רוצה לעבוד?

בשביל הערבי שמזיין את אמא של אושר?

מה אתה חושב, שאני לא יודיע?

אני הולך לפוצץ לכם פה את כל המסיבה. חכה תראה.

משטרה! משטרה -אושר, תברח!

עצור, עצור.

זה לא צחוק, אושר.

אתה יכול לשבת בכלא על הדבר הזה.

זה קריסטל.

אתה חייב להגיד לי מאיפה השגת את זה.

על מי אתה מגן פה, על מנחם?

אם אתה אומר לי שזה מנחם, אני מוציא אותך מזה.

הולך עכשיו עוצר אותו ומשחרר אותך. מה אתה אומר?

אללה, תוציא את עצמך מזה.

או שזה בשביל אמא.

היא עברה להשתמש בקריסטל עכשיו?

אמא שלי לא קשורה -אז מי כן?

אל תידפק בשביל אחרים.

אם תגיד לי, אני מבטיח לעזור לו בעניין הזה של המחיקת תיקים.

מה זה משנה? גם ככה לא עברתי את הוועדה.

אז יאללה, למגרש הרוסים.

את החיים שלך מוכן לשים בשביל מנחם

שיעשה מכולכם סמרטוטים שלו.

זה לא קשור למנחם.

זה של חוסאם.

חבר של אמא שלך?

מה, הוא הביא את זה בשבילה? -עזוב את אמא שלי.

זה חוסאם שהכניס את הקריסטל לבית שמש.

והוא נתן לך למכור בשבילו?

מאיפה אני יודע שאתה לא מעליל עליו עכשיו?

הוא סוחר גדול.

בדרום בטוח שמעו עלין. בדוק אני אומר

מה זה הטלפון המעאפן הזה, תגיד לי?

איך אתה רואה משהו עם הדבר הזה? -מתמודדים.

קח, תתקשר לנעמי.

תגיד לה שאתה עצור, שתבוא לשחרר אותך.

מה, למה? אתה לא משחרר אותי אחרי כל מה שאמרתי לך?

מסכנה כעמי.

אמצע הלילה עכשיו, מה היא קשורה לזה?

צריך לשחרר אותך בערבות אישית.

המחנכת שלו, לא? תתקשר אליה.

ושים על רמקול.

הלו? -נעמי. -כן?

עצרו אותי. -על מה?

אחר כך.

איפה אתה? -בתחנת משטרה. -למה אתה בתחנת משטרה?

כי עצרו אותי. -על מה עצרו אותך?

את יכולה לבוא? -עכשיו? -כן.

אבנר שם? -כך. -בסדר, אני באה. -תודה.

נעמי, איפה ישנת?

הלכתי לרונית, אבל לא היית אצלה. איפה ישנת? -איפה אושר?

למעלה.

תני לי, אני אעזור לך. -לא צריך.

תני לי לעזור לך. -אני מסתדרת.

נעמי. נעמי.

חכי שנייה, למה את לא עונה לי? איפה ישנת?

באתי לשחרר את אושר.

מה קורה, חיים שלן? הכול בסדר? -כן.

איפה צריך לחתום?

פה.

וגם פה, איפה השני אלה.

אתה רעב, אושר? אתה רוצה שאני אביא לך משהו לאכול?

תביא לשנינו.

צהובה? -בלי עגבנייה.

מה? באמצע הלילה? -תודה שבאת.

להעיף את החומר במסיבה אתה אומר, אה?

אני אומר לך, חוסאם,

נו, ליקקו את זה מהאצבעות שלי.

תאמין לי, לארגן מסיבות זה גדול.

אתה לא צריך ללכת ללקוחות, הם באים עד אליך.

אני אוהב אותך. יש לך ראש אתה.

ומי הזמין את המשטרה, אתה יודיע?

בטח איזה שכן מניאק תקשר להתלונן על הרעש.

הם עצרו מישהו? -לא, איזה עצרו, אחי?

באו איזה שתי שוטרים אהבלים, בקושי יכולים ללכת.

לא, לא עשו כלום. כולם ברחו.

אני אומר פעם הבאה נארגן מסיבה במקום רחוק יותר.

אולי בזולה של

זה אחלה מקום, צריך רק לארגן אותו.

מה אתה אומר?

מה הבאת אותי לפה? -להביא לך חומר חדש. בוא.

לך תביא, אני מחכה לך פה.

בוא, בוא, שתדע מאיפה לקחת פעם הבאה. בוא.

בוא.

תביא.

מה? -כסף.

קח.

זה החלק שלך.

אני רואה שהחלים לך יפה הפצע, אה?

אני אומר לך להרוס את הבית ואתה עושה מסיבה, יא טמבל?

זרוק את זה לפני שאני הורג אותך! -תעזוב אותי, חוסאם. -זרוק!

תזרוק או שאני הורג אותך.

תזרוק או שאני הורג אותך!

תזרוק.

מדבר עליי עם המשטרה, יא שטינקר? אה?

לא השטנקרתי, חוסאם. למה אתה סתם אומר?

אם אתה מביא עליי את המשטרה בגלל המסיבה המטומטמת שלך

אני הורג אותך! מבין? הורג אותך.

יא מניאק.

מסיבה, אה!

אינעל רבאק.

אני אזיין את אימא שלך, מנחם!

די, חוסאם. די...

אינעל רבאק.

כוס אוחתק, מניאק.

מה עם החלק שלי על מה שמכרתי?

זה שאתה עדיין חי זה החלק שלך.

"הגעתם לאושר. אל תשאירו הודעה.

"תמשיכו לצלצל, אני אחזור אליכם בדוק".

תחתמי לי כאן, בבקשה.

הוא משתחרר בערבות שלך, תוודאי שלא יצא מהבית.

ככה אתה רוצה להשיג מחיקת תיקים?

לא עשיתי כלום.

הלכנו למסיבה, באה משטרה וכולם ברחו ותפסו אותי.

איזה מסיבה? -סתם, בבית של מישהו.

בואו, אני אקח אותכם. -אנחנו נסתדר, תודה.

תודה, אבנר.

למה את עם מזוודה?

הייתי בדרך לאחותי.

אבנר אמר לך להתקשר אליי? -לא.

הוא בסדר. הוא אמר שיעזור לי עם המחיקת תיקים.

שחררתי אותו, רק צריכה את החתימה שלך.

מה את עושה פה? -באתי לראות מה איתך.

לא חזרת הביתה

לא, אמרתי להורים שלי שאני ישנה אצל שירה, חברה שלי.

מה איתך? -אני אהיה בסדר.

זאת אגם. -חברה שלך? נעים מאוד.

נעמי, מורה שלו. -היי.

יש לך מורים ששומרים עליך, אה?

בוא, אני אלווה אותך הביתה. -לא, אני לא...

אני לא יכול לחזור הביתה.

אני לא משאירה אותך פה. בוא. -לא, אני לא יכול.

אז לאן תלו? -רוצה לישון בבריכה?

מה בבריכה? -סתם, היא צוחקת.

רוצה להתקשר ליניב?

לא...אני לא אתקשר אליו עכשיו. -אני אתקשר אליו.

זה יהיה טובה אישית אליי.

מה, לאן אתה הולך? קרה משהו?

עצרו את אושר.

על מה?

לא יודע, אמרו לי רק לבוא לשחרר אותו. אני לא יודע.

אז מה אתה הולך?

עצרו אותו, אתה לא יודע על מה,

עכשיו משחררים אותו ואליך מתקשרים?

נו, מה, אתה לא קולט?

לא נראה לי שהוא פתח עלינו.

מה זה עלינו? מה אני קשורה?

היית מאוד קשורה כשפלרטטת אותו

אל תוציא עליי. -אז אל תגידי לי מה אני קשורה.

מי התקשר אליך?

המורה שלו. שחררו אותו. לא...נראה לי הכול בסדר.

אם זה היה קשור אליי, שוטר היה מופיע פה בדלת.

לא מבינה למה קראו לך.

אם הוא לא דיבר, למה אתה צריך לבוא?

המורה שלו ביקשה שאני אקח אותו.

אבל אתה לא הנהג שלו. -טוב, די, אין לי כוח אלייך, נו.

תשחררי אותי.

קצת מחר המערכת יחסים ביניכם, לא?

מה לעשות? החיים מוזרים.

אושר לא שם.

עם מי דיברת? -אמא שלו. מסטולית כבר על הבוקר.

חשבה שהוא יושן בחדר. א בכלל לא יודעת שהוא עצור.

חוסאם היה שם? הוא דיבר איתך?

לא, לא היה.

טוב, בוא נלך לתחנת משטרה לשאול עליו.

לא, אולי גם אותנו מחפשים. -לא, לא נראה לי.

אושר לא ידבר. הוא לא מלשן.

לך, לך הביתה. אולי הוא יבוא אליך.

הוא כבר לא יבוא אליי.

מה קרה לך? אתה בסדר?

תודה. לא הייתה אפשרות אחרת. הוא אמר שאין לו איפה לישון.

מה, את בורחת? -מה?

לא, אני נוסעת לאחותי.

על מה הוא נעצר

אולי תצליח להבין נזמנו.

הכול בסדר? -סתם נטפל אליי.

בטוח? -כן.

לא מובן מאליו שיניב בא לפה ומציע לך לישון אצלו. -תודה.

תגיד, יש מצב שגם אני אצטרף?

מה, גם לך אין איפה לישון?

גם את מוזמנת.

אם אתה יכול להוריד אותי בתחנה, זה... זה טוב. -בטח. בואו.

נעמי

לאן את הולכת? -אתה עוקב אחריי עכשיו?

לאן את נוסעת? לאן את נוסעת? -לאחותי.

מה אחותך? איזה אחותך? היא כבר שנים לא מדברת איתך.

נעמי

אולי תפסיקי להעניש אותי כבר?

סליחה. -על כזה הכול טוב.

ההורים שלי כל הזמן רבים, כן?

כאילו אבא שלי מאיים לעזוב את הבית כל שני וחמישי.

הכול... הכול טוב, זה שטויות.

לפעמים אדם צריך להיות עם עצמו לרגע.

אני יכול לקחת אותך לאחותו, אין לי בעיה.

איפה היא גרה? -בצפת.

קח אותי לכיכר הטווס. אני אקח משם אוטובוס.

אז רגע, אז מה בתוכנית?

לא תכננתי משהו מיוחד. אני אגיע לאחותי ונראה משם.

לאחותך שלא מדברת איתך?

את מוזמנת לבוא איתנו בכיף. -כן, זה לא באמת אופציה.

בסדר, אני רק אומר.

יש לי בית גדול. יהיה לך חדר משלך. לבד.

כזה שבא לך. -תודה. -בבקשה.

השיחה מועברת למענה הקול הגעתם למענה..."

יאללה, בואי איתנו

מה צריך לקנות? סירים? מחבתות? צלחות? מה צריך?

נעשה שיהיה לך כשר. יהיה לך כיף, בואי איתנו.

מה אתה עושה פה? יאללה, סע, סע לי מהחדר.

מהיום זה החדר שלו.

מה זה? מה, בא לך לרצוח אותי?

וואלה, אם לא היית אח שלי...

מה מצחיק אותך, יא זין?

לא, אני פשוט אומר לעצמי איזה מזל שאני אח של מנחם זאדה

דקור, נו, ואללה. -יש לך מזל שאתה דם שלי.

אז אתה מתחיל לקלוט שאין לך אף אחד אחר חוץ ממני

בעולם הזה

בעולם הזה? -בסדר, הבנתי, זיבי.

עכשיו תסתובב ותעוף לי מהעיניים.

עליי זה לא עובד.

בסוף אני אגיד לך מה יקרה.

בסוף אף אחד לא ואכל את האיומים שלך.

וכבר יאכלו אותך.

קח ת׳חדר, יא בכיין.

אני עוברת לגור פה אחרי הצבא. -את וכל עם ישראל.

עיר של פליטים.

כולם רוצים להתחיל מחדש כאן.

ברוכים הבאים. -בואי תראי אתה בית.

תראי את המטבח.

מטורף, אה? -וואי, מטורף.

תראי איזה נוף. תראי את הבניינים.

איזה כיף. -אין לכם ככה בקיבוץ כזה גבוה, אה?

לא אמרת לי שיש לך גינה.

בואי, אני אראה לך את החדר שלך?

בואי.

"אבואלה".

סבבה לך? -כן, תודה. -מתאים לך החדר? -אני בסדר.

אתה עוד פה? חשבתי כבר הלכת.

אני רוצה שניתן גז בכל הסיפור הזה של האונס.

נשתמש בכל האמצעים שיש לנו מבחינתי,

אבל אני צריך לדעת שאתה אות בסיפור הזה. אז אתה איתי?

אבל און... -בוא.

אבנר. -בוא. -אבנר.

חבר׳ה, תעצרו הכול. הלאה, כולם הקשבה אליי.

בואו לפה. -אבנר. -בואו.

בואו כולם, אני רוצה לדבר איתכם רגע.

יובל! אני מדבר אליך.

בואו, בואו כולם, תתקרבו.

תקשיבו, עוד היום אנחנו תופסים את האנס החלאה הזה.

אני רוצה הצלבת מידע עם כל מה שיש לנו במאגר הארצי.

יש לנו טביעות נעליים.

קחו, תשוו אותם לכל חשוד פוטנציאלי שיש לנו במאגר.

אטה טביעות נעליים? מה, הוא חי בסרט? -מה אמרת?

אנחנו מצדי נשארים פה כל הסוף שבוע.

אף אחד לא יוצא הביתה, אין תירוצים, אין בקשות, אין כלום.

ארוחת שישי, קידוש, הכול אנחנו עושים פה ביחד.

יום ראשון בבוקר אנחנו מביאים אותו בפני שופט.

הלאה, קדימה, לא לבהות בי. להתחיל לעבוד, להתחיל לעבוד.

בוא. -לאן? -ירושלים. -למה?

אני הולך לדבר עם מפקד המחוז שיקימו צח״מ, יעזרו לנו.

אין לנו זמן לבזבז.

לא הגיוני מה שאתה מבקש עכשיו. בוא, אנחנו חייבים רגע לדבר.

נו, בוא, נדבר בדרך. -אני אומר לך חכה רגע. -מה?

אני נוסע לירושלים, אתה בא איתי? -מה ירושלים? תגיד...

תגיד, מה עובר עליו, אבנר?

זהו, נגמר, אין תיק אונם.

הבחורה לא רוצה להגיש תלונה. אין כזה לעשות.

כזה שאין מה לעשות.

מה, תלך עכשיו למפקד המחוז? מה תגיד לו, אה? מה?

אתה רוצה שיצחקו עלינו?

יחשוב שהסתובב לך המוח.

שיחשבו מה שהם רוצים, לא אכפת לי.

אין לך כלום

תתאפס.

שלא ישאלו שאלות שלא תוכל לענות עליהן.

כזה רצית להג

כלום. אתה רוצה להתקלח להתרענן קצת?

אין לי מה ללבוש. -בוא, אני אתן לך. בוא.

זה כבר לא עולה עליי. השמנתי קצת. תנסה את זה.

מנחם.

לא, הוא לא יגיד כלום.

מה, הוא ידפוק את עצמו? אל תדאג.

ומה אמרת לאבנר?

סתם הוא מחפש אותי. לא יודע מה הוא רוצה ממני.

הוא יודע שישנת פה?

לא, מה הוא קשור?

למי מכרת את הסמים?

הוא רק רצה לדעת מאיפה הבאתי ואני לא אמרתי לו כלום.

הוא שאל אותך עליי? -למה שישאל עליך?

אושר, תפסיק עם השטויות. אתה הבטחת לי.

טוב, אבא. -אל תגיד לי טוב, אבא.

באת אליי עם ככה צרות. תתחיל להשתמש בראש שלך.

סבבה, שח

אני מוחק לך את התיקים, אתה מבין את זה?

אנחנו נפרוץ לבקו״ם מצדי. אתה תתגייס, סבבה?

ומה אתה רוצה? -מה אני רוצה?

נשמע כאילו אתה רוצה

לא רוצה שום דבר סומך.

לא כל מי שעוזר לך רוצה ממך משהו, יא כפוי טובה.

אללה, תתקלח.

הכול בסדר? חסר לך משהו?

נרות לשבת יש לך? -יש לי נרות ריחניים.

טוב לך? -פחות.

אבל אתה לא אוהב ריחות. -יפה שאת זוכרת.

אז מה, את אוהבת? -האמת,

אה, כן? את מעדיפה גובה? -לא, דווקא לא. מפחיד קצת.

את יודעת מה אומרים על אנשים שמפחדים מגובה.

שיש להם בלב איזה משאלת מוות קטנה כזאת.

אני לא רוצה למות.

את לא רוצה להתקשר לאבנר?

זה נראה שאתם עוברים משהו רציני.

לא יודעת.

יכול להיות שהשם פשוט מעניש אותי.

על מה?

המעידות שלי. -כמו מה?

אתה יודע, אבנר כל הזמן אומר לי שאני טהורה, אבל...

אני לא טהורה. -אף אחד לא טהור.

את יודעת מה אומרים על ההבדל בין קדוש לחוטא.

שלכל קדוש יש עבר ולכל חוטא יש עתיד.

ואו, יואו, איזה חמוד! -די, די, אני מוריד את זה.

מה זה הדבר הזה? -יפה לך ורוד, מתוקה.

לא, אל תוריד, אל תוריד. תעשה לי טובה, בבקשה.

עם המשבצות, לא רוצה את זה. לא רוצה את זה.

יואו, איזה... -זה מה שהבאת לי?

כן?

סליחה, הערתי אותך? -לא, זה בסדר.

טוב, אז קניתי סכו"ם, מחבת, הכול חדש.

אפילו כוסות קניתי. -תודה.

תהיה לנו אחלה שבת כשרה.

וגם קניתי לך...

אה, תודה.

מה זה? -תפתחי.

והבת? -כן.

שימי. -אולי אחר כך.

למה? אני אסובב את הגב תשימי.

תגידי לי שזה על

ש? -לא, לא.

יש?-לא.

לא, טוב

יש. -כן.

בוב דילן? -בר רפאלי פלוס שתיים. -תביא. -בבקשה.

קחי לה. -לא, אני יודעת מה היא עושה. -קחי לה.

אני יודעת מה היא אוספת. -לא, אבל לא להציץ.

את עדיין צריכה נקניקייה?

נקניקייה זה נסיך. נקניקייה זה נסיך.

לא,זה לא. -יש להם זה. -קופה.

אין זה יכול להיות? -אז למה את מסתכלת עליו ככה?

תראה איזה חמוד הוא. -אוי, נו. -איזה חמוד.

כל פעם אתם נופלים בפח. -אני רוצה עוד משחק.

אני עד כניסת שבת מנצחת. תערבבי מחדש.

נראה אותכם בפוקר. קארה קופה עלק.

היי. -היי.

מה קורה? -מה העניינים? -טוב.

פוקר? -חס ושלום. -מה חס ושלום? אמרת שאת משחקת.

אני רוני, נעים מאוד. -אה, נכון, את רוני.

בואי

זאת אגם, חברה של הבנדיט. -חברה?-חברה.

וזאת נעמי והיא עובדת איתי היא מורה של אושר.

היי. -נעים מאוד.

מה קורה, אושר? -פצצה. -יפה לך. -תודה.

מה, נפגשתם כבר?

רוצה לשחק?

כן, ואללה. -לא, אי אפשר. זה רק ארבע.

לא... -בואי תחליפי אותי. אני גם ככה צריכה רגע...

בואי, תעברי. תעברי לפה.

טוב, קארה קופה, נכון? -כן.

שפה סודית, סרייה של ארבע? אותו קלף?

אבל אם את רואה שלזוג השני יש קארה, אז את צריכה לצעוק קופה.

תיזהרי מאלה למה הם מבלבלים בכוונה.

מבלבלים? מפרקים אותך. -שני רמאים ואתה מציצן גם.

מציצן... תפסיד בכבוד אני אומר לך.

טוב, יאללה, לכו. -תמציאו שפה. -יאללה, אנחנו כבר נמציא שפה.

בואי, בואי.

מה קורה? -מה? דיבר? -הוא אמר שלא.

אין לו הוכחה, אין לו כלום. אתה זרקת הכול.

מה עם הדוסית?

לא, היא לא קשורה. זה לא... היא מורה שלו.

אז מה היא באה היא גם מסכנה'

לא, היא רצתה מקום לישון בו. -אה. -מה יש לך?

ואתה הבית יתומים של כולם -כן.

מה? -כלום. מופתעת מהרוחב לב, זה הכול.

סיימתם שם? -כן. -בואו, נו.

ברוך אתה ה, אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו

"וציוונו להדליק נר של שבת". -אמן.

"לכו נרננה ל-ה' נריעה לצור ישענו

"נקדמה פניו בתודה בזמירות נריע לו

"כי אל גדול ה' ומלך גדול על כל האלוהים

"אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו.

אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו.

"בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עשנו..."

מה אתה עושה? -מדליק נר לאמא.

לא מדליקים אחרי המצווה.

"היום אם בקולו תשמעו..." -אני תמיד מדליק לה אחרי.

אתה לא מדליק שום נר.

למה?

למה?

"היום אם בקולו תשמעו..." -גם היא שנאה אותך.

אל תקשו לבבכם כמריבה

"היום אם בקולו תשמעו

"אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר

אשר ניסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פועלי

"ארבעים שנה אקוט בדור

"ואומר עם תועי לבב הם והם לא ידעו דרכיי.

"אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי.

"שירו ל-ה'..."

אמן. -אמן.

שבת שלום. -שבת שלום. -שבת שלום. -לחיים. -לחיים.

לחיים, לחיים. לחיים.

אצלכם שומרים? -מנסים.

נחמד. זה עושה אווירה.

למה הורדת?

ברוך אתה !'אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו". -אמן.

אז מורה למה את?

אנחנו כולנו מלווים את הנערים בלימודי תעודה.

באמת יוצאים עם תעודה בסוף? -זאת המטרה, כן.

כולם? -מי שמצליח לסיים.

ויניב הוא כאילו הסנג׳ר שלכם?

לא, הוא כבר חלק מאיתנו.

הוא הצליח במעט זמן שהוא איתנו ליצור כמה קשרים מאוד מרגשים

עם חלק מהנערים.

ואתם? כמה זמן אתם ביחד?

לא, רוני עבדה איתי בחברה. -אה...

אז גם את קיבלת עבודות שירות -לא, לא, ה רק אני קיבלתי.

לקחתי הכול עליי. הכול.

אתה היחיד שקיבל?

טוב, הוא לא צריך לקבל עכשיו את עיטור העוז.

החברה הייתה שלו. עשינו את מה שהוא אמר לנו לעשות.

כן, אחריות שלו.

גם לא חשבתי שזה יהיה מגניב להפיל סתם אנשים יחד איתי.

איך אתה?

מה זה? -קריסטל.

מצאתי את זה על אושר.

הוא אמר שזה של חוסאם, חבר של אמא שלו.

צריך ללכת לשם, לבדוק מה הסיפור שלו.

בטח של אמא שלו.

הוא אמר שחוסאם סוחר.

שהוא זה שהכניס את הקריסטל לבית שמש.

אתה מאמין לו? -כן.

טוב, בוא נבדוק אותו.

מה קרה? הכול בסדר? -בוא, הולכים לאושר.

מה זה, אתה בוכה?

מה אני נראה לו? זה זיעה יא מזדיין.

באמא שלי, אתה בוכה. -סתום ת׳פה, אני אדקור אותך.

מה קרה? -אתה עולה לבית של אושר.

אם הוא לא שם, אתה מוריד לי את חוסאם.

מה זאת אומרת מוריד, מנחם?

תגיד לו שראית שפנצ׳רו לו את ארבעת הגלגלים באוטו או משהו,

רק שיירד, בסדר?

מה אתה מתכוון לעשות, מנחם?

לרצוח אותו.

בוא.

אני לא יכול לבוא איתך.

בוא אמרתי לך.

מה אתה הולך באמצע שאני מדבר איתך?

עזוב, תעזוב אותי, מנחם. -אה? -מנחם, עזוב.

מה זה לא בא איתי? -מנחם! -מה זה לא בא איתי? -מנחם, די, די!

מה ;ה לא בא איתי? מה ;ה אתה לא בא איתי?

אני יכול להבין מה זה אתה לא בא איתי?

מה זה לא בא איתי?

זה בצחוק.

זה בצחוק.

זה בצחוק, יינון. תגיד להם.

זה סתם, אתם רואים? שים ת'יד.

זה בצחוק, נכון? יינון, תגיד להם. למה אתה לא אומר להם?

אנחנו עושים את זה תמיד. תגיד להם שזה בצחוק.

קדימה, תכה אותי.

יינון, תכה אני אומר לך. תראה להם, נו.

חזק אני אומך לך יינון.

תראה להם שזה בצחוק. תכה אותי כבר.

אתם רואים?

אני אוהב את אח שלכם. הוא אחלה גבר, באמת.

רק מקווה שהג׳אנקית הזאת לא תעשה לנו בלגנים.

אולי היא לא בבית?

בטח שכן, לאן וש לה ללכת?

מה, היא לא יוצאת מהבית?

פעם היא הייתה יוצאת לחפש חומר,

אבל היא כבר לא, מאז שהיא עם חוסאם.

אז ממנו היא משיגה. -תכף נראה.

מזל שאושר לא פה.

איך אתה יודיע?

אני יודע.

מי זה? -תפתח, חוסאם.

אהלן, ערב טוב, בוא איתנו בבקשה. -למה? מה קרה?

לא קשור אלייך. -זה הבית שלי, בטח שזה קשור אליי.

תציג תעודת שוטר, צו. מה אני כבש שבאת לקחת?

תעזבו אותו, הוא לא עשה כלום.

חוסאם! אתה לא הולך איתם, חוסאם.

אתה לא הולך איתם, חוסאם! -קחו אותה. קחו אותה מפה.

אבנר, חכה רגע אבל שנייה. אבנר, אתה לא...

לכי מפה. -אל תיגע בי!

אבנר, בבקשה, אני הנרקומנית. -תעלי הביתה!

אתה יודע שאני הנרקומנית אז תיקח אותי. -לא לגעת!

נו, זה ייקח שעה. תיקחו אותה אחורה.

תעזוב אותי! תעזוב אווזי!

חוסאם, תגיד לה להיות בשקט, תעשה טובה.

תחזרי הביתה, מיטל. -לא, אני לא אחזור הביתה!

אתה יודע שאני נרקומנית, אבנר. תיקח אותי. -תירגעי.

תיקח אותי. -תירגעי. אתה נוגע בי כאן חזק! די!

תעזוב אותי. -מיטל! תיכנסי הביתה! -תפתח לי את הדלת.

תירגעי. -אני אשבור לכם את החלון. -תחזרי הביתה.

אל תיקח אותו, אבנר!

למה אתה עושה את זה, אבנר? למה?