Original subtitles

אטיליו היקר, כולנו נאספים כאן ביחד ...

מי השנינות למחצה שהשאירה את מכוניתו בחוץ?

- זה שלי. ובכן אתה לא יכול להשאיר את זה שם

- עשר דקות! - יותר מדי זמן.

- חמש! - לא יותר מחמישה.

בעוד חמש דקות אני הולך לדחוס אותך!

כנופיית הנאמנות, כאן כל לילה עקוב מדם ...

לאישה הזו יש מה להגיד לך.

אטיליו דה ג'ובאני,

אני שר את שמך, זה פותח את שערי גן העדן.

אתה תהיה שלי לנצח, אז תתן לי אלים.

כשאתה מנשק אותי, ארבעת הפרשים של דוהר האפוקליפסה קדימה

וכשאני חושב על גופך, כל כך מוטרד ומעורפל,

האדמה נפתחת מתחת לרגלי.

הגבריות האלוהית שלך עולה לשמיים,

את יפה!

חמניות מטורפות מאור,

כשאתה מרים את העיניים אתה להצית את השמים.

חברים, תראו איך כדור הארץ,

כמו אמא, נותנת למצוץ לילדה היקר ביותר שלה.

אה אהובי, כל הבריאה עולה על עצמה בתשוקה,

וכמו שביט מוזהב בשמיים, מפי פרץ הזעקה הזו.

אני אוהב אותך.

אני רוצה לעשות לך אהבה עכשיו.

זה הקו הכי טוב שמעתי אי פעם בחיי.

עדיין לא כאן?

לא.

הנה הוא!

- על הנקודה! אתה מאחר 20 דקות, אבא!

כן, 20 דקות על הנקודה. לא הצלחת למצוא את המכונית?

היי קרלה, הכל בסדר? - בסדר תודה.

יש לי תוכנית ומחר יהיה לי אותם בבית הספר בשעה 9:00.

בשעה 8:30! - אני יודע. אני אזכיר לו. - אני אזכור בסדר!

אמא לא סומכת עליך.

היא לא סומכת עלי? היא לא סומכת עליך.

- לאן אנחנו הולכים? - הפתעה!

בטח שאני לא פוגע בו? כמובן שאתה לא.

האם ארחץ גם את רגליו?

לא באמת היה אכפת לי פחות.

עדיין אותו בחור, מה שמו?

כן, פרנצ'סקו וררי, הוא אפילו לא בכיתה שלי.

- ככל שאני רואה אותו פחות טוב. - האם הוא באמת כל כך גרוע?

רע מאוד, שנאה - שנאה? - שונא.

במילים אחרות, אתה אוהב אותו. - כן. - הרבה? - הרבה מאוד.

- אמיליה, אבא! - רוזה! חכה!

- נהג הגמלים הטוב ביותר אי פעם. - איזו מתנה פנטסטית!

תודה למנהל כאן, תודה קמילו.

עכשיו אנחנו ברומא אני מקווה נראה אותך לעתים קרובות יותר.

- רוצה ללכת? אני? - אתה מפחד. - אבא לא מפחד מכלום.

הוא בסדר? - הוא ירק? - לא.

זה נהדר, איך גורמים לו לקום?

הוא גבוה פי שניים מסוס! אין חגורת בטיחות!

מה אם כן, אה? בדיוק כשאני על גמל!

עו"ד! יש לך את השימוע הבוקר.

עבור הרהיטים שלא היית צריך למכור,

מתעלמת מזימון עוד בשנת 1998 ...

אני לא יכול כרגע, האם נוכל לעשות את זה מחר?

אתה צריך להיות כאן תוך שלוש דקות או שהם יגזרו אותך!

שלוש דקות, הכינו את השניים האלה!

ילד למטה. לאט.

Ubruk!

מה לגבי זה?

גמלים אולי מסריחים, אבל הם חכמים.

- מה זה? - עטלף! תרד, המשיך!

זה מארז את המפרק, בוא נראה מה זה קשור!

בואו ניכנס למיטה.

עזוב, עטלף בהמתי! אל תגיד את זה.

תעלב בזה אם תקרא לזה בהמה בר, אתה צריך להיות נחמד.

הו עטלף, יצור מתוק של הלילה,

תמצא את החלון מימינך!

"איזה מזל!"

בזה עוסק השירה, קראת לזה עטלף בהמתי ...

זה תמיד עובד.

גילחתי אתמול בשירותים.

עכביש טיפס פנימה ואמרתי זה, "עכביש יקירתי, צאי מפה".

- זה הלך! - ואם אתה מוצא עכבר?

"אדון מאוס, עזוב את הבית הזה" ואז לרוץ לזה.

תלמד אותי לכתוב שירים נחמדים?

איך הפכת למשורר? איך מתחילים?

הייתי קטן, צעיר מכפי שאתה עכשיו, שמונה או תשע.

הייתי עם אמי, כל כך אהבתי אותה ...

היינו אצל הדוד ג'וסטינו והיה עץ.

- האם אתה יודע מה קרה? - מה?

ציפור קטנה עפה ליד, שר, עף תחתון ...

ונמוך יותר.

הוא נחת ממש כאן על כתפי.

אני נשבע!

הוא בחר בי, מכל האנשים.

פחדתי שהוא יעוף משם, אז העמדתי פנים שאני עץ,

לא הזזתי שריר.

התחלתי להרגיש את לבי פועם, דופק למעשה.

- ואז? - זה עף משם. רציתי לספר לאמי.

"אמא, ציפור קטנה, עפה ושרה ...

נחת על כתפי ו ישב שם שעה. "

היא אמרה, "חשבתי שמשהו נורא קרה "והמשיכה בצ'אט.

זה היה ממוצע של סבתא, היא לא אהבה ציפורים?

לא, סבתא לא הייתה מרושעת, והיא עשתה כמו ציפורים קטנות.

זאת לא היא, זו אני.

זו הייתה אשמתי שלא סיפרתי הסיפור כמו שצריך,

על שלא גרם לה להרגיש את מה שהרגשתי.

הייתי כל כך נסערת שאמרתי לעצמי,

"בטח יש אנשים שתפקידם זה להשתמש במילים הנכונות,

לשים את הדברים בדרך ...

מי כאשר ליבם פועם, יכולים לגרום ללבם של אנשים אחרים להכות. "

באותו יום החלטתי להיות משוררת.

- קצב הלב שלי. - גם שלי, אבל סבתא לא.

אם המילים אינן צודקות, שום דבר לא צודק.

אם אני אומר עכשיו "ללכת לישון", אלה המילים הנכונות.

- ואם עטלף אחר ייכנס? - לישון איתך למיטה.

אני צריך להביא אותך לבית הספר בשעה 9:00 מחר.

בשעה 8:30! אני יודע.

אה אהובי, כל הבריאה עולה על גדותיה של יצרים,

וכמו שביט מוזהב בשמיים, מפי פורץ הזעקה הזו,

אני אוהב אותך!

אהובי, אני רוצה להישאר איתך כאן לנצח,

לנצח.

אתה לא צריך לקחת הבנות לבית הספר בשעה 8:30?

תן לי חמש דקות, תהיה מיד בחזרה.

אתה לא זוכר איפה השארתי את הרכב, נכון?

- אותה מכונית עקובה מדם שחנתה בחוץ ... זה שלי, אני אעביר את זה.

חמש דקות.

בוא, אל תסתובב, קח את הזמן.

אל תתחיל לכתוב שירי אהבה,

הם הכי קשים, חכה עד שאתה לפחות 80.

כתוב על משהו אחר, הים, הרוח, רדיאטור,

חשמלית מאחרת, אף אחד לא יותר פיוטי מדבר אחר.

שירה אינה בלעדיה, היא בפנים.

אל תשאל מה פיוטי או נכון, הסתכל במראה, אתה שירה.

להלביש את השירים שלך, בחר את מילותיך בזהירות,

היה סלקטיבי, כמה דברים שאתה צריך שמונה חודשים למצוא מילה אחת.

יופי התחיל כשאנשים התחילו לבחור,

מאז אדם וחווה.

אתה יודע כמה זמן לקח חוה לבחור את עלה התאנה הנכון?

מה לגבי זה? היא התפשטה כל עצי התאנה בגן העדן.

להתאהב, אם אתה לא אוהב הכל מת!

להתאהב ו הכל יתעורר לחיים.

הרס את שמחתך, להפיץ את העליצות שלך.

היה עצוב ושקט בהתלהבות,

תזרוק את האושר שלך לפרצופים של אנשים.

ואיך? תן לי להסתכל בתווים שלי, שכחתי.

זה מה שאתה צריך לעשות. אני לא יכול לקרוא אותם.

כדי להעביר אושר עליכם להיות מאושרים,

להעביר כאב שאתה חייב לשמח.

היה שמח, אתה חייב לסבול! אל תפחד של סבל, כל העולם סובל!

אם אין לך את האמצעים, אל תדאג,

רק דבר אחד נחוץ לכתוב שירה, הכל.

אל תנסה להיות מודרני, זה הדבר הכי מיושן שיש.

אם לא תור לך בתפקיד הזה,

צחק את עצמך על האדמה ככה!

בשכיבה אתה רואה את השמיים.

מדוע לא עשיתי זאת קודם?

על מה אתה מסתכל? משוררים לא מסתכלים, הם רואים.

תגרום למילים לציית לך.

אם העולם "חומה" לא שם לב,

אל תשתמש בזה שוב במשך שמונה שנים, זה ילמד את זה.

מה זה? אין לי מושג!

זה יופי אמיתי, כמו הקווים האלה שם,

שאני רוצה להשאיר שם לנצח.

מחק את הכל, עלינו להתחיל, נגמר השיעור.

נתראה ביום רביעי ... יום חמישי.

הֱיה שלום. הֱיה שלום. הֱיה שלום.

החדר כולו שלך, פרופסור בראונינג.

תודה סיגור דה ג'ובאני.

בבקשה לא, אני אעשה את זה.

עדיין יש לך בעיות עם המנהל?

הרבה, על הקורס, אני רוצה לדון איתך.

האם נוכל לישון יחד הלילה?

ננסי!

בפעם האחרונה שישנו יחד ירד שלג,

זה היה הכי קר היום הכי יפה בינואר.

- מאפשר לישון יחד. הילדים יחזרו.

זה בשכיבה שאתה רואה את השמיים. אתה לא אוהב אותי יותר?

היה לי כל כך נפלא איתך,

למה רצית לקצץ את זה כל כך קצר?

כשהתאהבתי בך ...

התאהבתי בך כי התאהבת בי.

ונפילה נפלאה זו הייתה.

מה אתה עושה הערב?

- שום דבר. בוא נישן יחד הלילה.

אטיליו, אנחנו חייבים ללכת. הי ארמנו.

אתה זוכר איפה השארתי את הרכב?

- בסמוך לכניסה. תודה, ננסי.

דפיקה, אני מביטה דרך חור הציצים, כל מה שאני רואה זה שיער.

אני פותח את הדלת ודוב אומר, "שלום ארמנו, תן לי נשיקה."

אני שואל "מי אתה?"

והיא "אתה לא מזהה אותי, בני?"

לא!

והיא מתחילה לבכות.

אני אומר "אני מצטער, אמא", וסובבתי את זרועותיי,

ואז הבוקר כשהתעוררתי הרגשתי כל כך שמחה.

- אמך הייתה דוב? פשוט מעולם לא הבנתי את זה קודם.

המשכתי לחלום על נשרים, צבועים, תנינים ...

שמח בשבילך. תמיד יש לי את אותו חלום.

אותה חיה?

לא, שום חיה בכלל. אני בבית א סוג של חתונה עם הרבה אנשים,

ואז היא הולכת, האישה שאני משוגעת עליה.

בסופו של דבר היא אומרת לי, "אני רוצה להתעסק איתך, לנשק אותי."

אז מה אתה עושה? אני מתעלף.

- זה נפלא. - איזו מין חיה היא?

זו היא, אהבת חיי. איזה סוג של חלום זה?

זה כמו להגיד שאני אוהב דובדבנים ובחלומי אני אוכל דובדבנים.

זה מציין תת מודע פרימיטיבי.

- חלום שלא יתגשם? - תתגשם!

אם אני אוהב אישה, אני חולם עליה בצורה סמלית,

היא נושאת פינגווין המטען המיתולוגי של הפינגווינים,

או שהיא איגואנה, זה חלום בוגר.

- אתה חושב? - מה אני? זיגמונד פרויד חושב כך.

פרויד.

חולמים על חיה?

בדיוק בזמן, רק מתחיל.

אוהב את החלום שלך, כולם אוהבים את הלעג.

אוהב את הרוח, וכאן קח אזהרה.

שהחלומות לבדם יכולים באמת להיות. בשביל החלום הזה אני בא אליך.

הוא המשורר הערבי החי הגדול ביותר. יפה השיר הזה, אה?

- קורע אותך לגזרים. בטח כן.

תשמע את השאר.

פואד סיכם עם הומאז 'לאחד של המנטורים מעוררי ההשראה שלו.

פואד, בימים קשים אלה למדינת מולדתו,

החליט לעזוב את צרפת ולחזור לבגדאד.

נקווה למלחמה חסרת היגיון הזו אף פעם לא פורץ.

בואו להודות לפואד, להתראות לכולם.

לעזאזל, אני חושב שזה נגמר!

שנלך לאכול? אני רוצה ללכת להגיד לו שלום.

פואד, זכור את השם הזה.

בעוד ארבע, חמש שנים, הוא יקבל את פרס נובל.

זה יהיה מפתח ברגים לעזוב פריז אחרי 18 שנה ...

- מתי תחזור לבגדאד? - בהקדם האפשרי.

כמה זמן אתה צריך לסיים את הספר?

המו"לים רוצים את זה בספטמבר, אבל אני מסרב למהר.

הייתי רוצה לבלות לפחות שבוע איתך.

נמצא את הזמן.

להתראות, נתראה בקרוב.

אטיליו!

- פואד! - איפה היית?

בחזרה לשם הגעתי לכאן קצת מאוחר אבל נהנתי מכל העניין.

יש לך מעריצים כאן, כאשר ציטטתי אותך בהתחלה

כולם הריעו, שמעתם את זה?

ויטוריה! הספר שלך. הו תודה לך.

אני משתגע.

- יש לך זמן לארוחת ערב? בואו לאכול ארוחת ערב ביחד.

ואז אשאיר אותך לזה.

הֱיה שלום.

אטיליו היקר, זה כמו אם לא עבר זמן בכלל.

אטיליו?

פואד, תודה, אז אני נפרד. להתראות, פואד, להתראות.

- מתי אתה יוצא? - מיד אחרי הארוחה.

שפע של זמן! אוהב אותך. - מה על ארוחת ערב? בטח, בכל עת.

אתה בא לאכול אז? בטח, בכל עת.

הגעתי לכאן לאכול לבד תה. - גם אני.

אנחנו יכולים לקבל את זה ביחד! שתי תה.

מר המשורר אטיליו דה ג'ובאני, אין שום שאלה.

אני לא רוצה להפריע לך חלילה.

מכיוון שאיננו מתראים לעתים קרובות ...

שנינו, לא מיד ...

למה אתה כל הזמן מציק לי? לא יש לך עוד משהו לחשוב עליו?

אני חושב עליך? מי חושב עלייך?

מישהו אמר שהם אפילו ראו אותך בורונה!

לא חכה! מה זה? אני, בורונה?

- מי אמר לך את זה? - Settembrini.

הוא ראה אותך מחוץ למלון שלי במשך שעות.

שמע, לא הייתי בורונה.

למה לעזאזל צריך אכפת לי אם אתה בורונה

או Piazza dell'Esquilino?

אני לא מאמין, גם אתה היית שם?

אני אף פעם לא יודע איפה אתה ולא אכפת לי.

למה אתה לא מגיע למקום שלי?

לראות איפה אני גר,

לישון, לקרוא, לכתוב, לשטוף את הכלים.

קדימה, בואו נלך סביב רומא, אתה יכול לבוא ו ...

אנחנו יכולים להיות ביחד.

כן? הא?

אתה אומר לי מי מדבר, התקשרת אלי.

ולרי מי? כן, הייתי אצל פואד, למה?

למעשה, הז'קט הזה לא שלי. הטלפון הזה גם הוא לא!

הז'קט הזה גדול פי חמש, שלך בטח קטן מדי.

שים לב יותר!

הוא לקח את הז'קט שלי במקום שלו.

אני לא יכול, אני בפגישה.

כן בסדר.

אני בבר מעבר לפינה, אבל מייד אני עסוק.

סיגור ולרי, כאן, איך טעית במקטורן שלך?

- הוא גדול בשלושה גדלים! - כן, לא ...

החותם ולרי טעה בז׳קט שלי.

- לא הבנת שזה הדוק? - לא שמתי את זה.

עכשיו אני יודע למה לא הבנתם את זה.

הכל טוב שנגמר טוב, להתראות.

יש אנשים שכל כך מפוצצים. הוא בקושי ידע מה לומר,

בשלב מסוים הוא אמר, אני אוהב אותך,

אני חולמת עליך כל לילה, בוא להתחתן. מה היית אומר?

- את החשבון בבקשה. - לא, תן לי.

- תודה. אל תזכיר את זה.

ויטוריה!

כמה זה?

שמור את העודף.

לתה לא היה שום טעם.

אני רוצה לראות איפה אתה שוטף את הכלים שלך,

קח אותי הביתה.

"הַפתָעָה!"

"ירדתי מיליוני מדרגות אוחזות בזרוע שלך,

עכשיו אתה כבר לא כאן, יש חלל מתחת לכל צעד. "

- לעזאזל, מעדתי ... - מגיע לך.

אנחנו כאן, זו אני.

אני נוסע על הצעד העלוב הזה כל יום.

לך על זה.

בבקשה תיכנס, ויטוריה.

הנה אנחנו, ויטוריה ואני ביחד בבית ...

אני תמיד משאיר את הנרות דולקים.

והטלוויזיה.

אני תמיד אוהב שיהיו דברים מוכנים למקרה ויטוריה תגיע ...

אני אלך להכין קפה,

אני אכין גם לך כמה, זה לא ייקח שניה ...

מה הבעיה? כלום, פשוט שרפתי את עצמי מעט.

- הקפה מוכן? אני עושה את זה למקרה שוויטוריה תגיע.

יש מושב.

זה הגיע לרתיחה כשנכנסנו. פה. אני תמיד אוהב לומר את האמת.

לראות אותך יושב כאן בלילה לבדי איתי,

שותה קפה, זה גורם לליבי לרוץ.

אתה כל כך יפה!

נשים כל כך יפות כשהם עומדים להתאהב.

למה לא לגור יחד לשארית חיינו? זה קל.

קל כמו לראות נמר בשלג.

כשאני נהיה יחד לנצח.

אז נסענו לטיבט, זה תמיד מושלג על נמרים.

אבל אנחנו חיים ברומא.

שלג נופל על נמר ברומא! אני מבין.

אנא הישאר ושכב איתי.

יש לך כאן גבר שאוהב אותך.

אדם שאוהב אותך הוא מראה שכדאי לראות, לא?

זה עולם קר ואפור בחוץ, הישאר כאן.

אנחנו יכולים לעשות אמבטיה חמה ונחמדה ביחד.

אני יבש אותך, אני עטוף אותך בחלוק רחצה כחול.

אתה יודע מה אתה, בלונדי! אתה בן זונה גדול!

כל זה, כל ערב בשבילי,

בכל זאת שכחת דבר אחד, השמפניה.

הסבירו את השאר בהמשך, אבל אני רוצה לדעת איך עשית את זה.

אתה יודע, טריקים מהסחר.

אבל בדיוק כמו שאמרתי "שמפניה".

קצת מזל. הנה, ויטוריה.

אני רוצה לעשות איתך מה האביב עושה עם דובדבנים.

עכשיו עכשיו עכשיו.

לא אמרת כלום על הבית.

הייתי מזיז את השולחן הזה, אני אסיים את השמפניה שלי ואז תלך ...

והספרים שלך, אל תנסה לעצור אותי, לא צריך להיות על הרצפה,

זה קצת בוהמי מדי.

יש זמן לכל דבר, עצי אפרסק לא פורחים בדצמבר.

הקיר הירוק הזה מחריד.

אני משתוקק להרגיש את זרועותי סביבי.

הקומה הזו ... אבל אני לא יכולה ... דומה למשרד.

אני לא בטוח אם עלי להישאר או ללכת.

מה אעשה? אתה תחליט.

המחמאות על הדירה שלך.

אני חושב שאני יודע מה אתה מקבל בערך בדירה,

אני חושב שזה הפיתרון הטוב ביותר.

מבחינת הרצפה, בואו נשאיר את זה כמו שהוא.

על השולחן, אני מסכים איתך, הייתי מזיז את זה,

ולעשות יותר מקום, הנחתי שם שתי כורסאות.

לגבי אביזרים, אני יודע נגר למטה, אז זה ממוין.

הרצפה שאמרנו תשאיר את זה, התקרה לא נהדרת ...

לא ממש תכננתי כשאתה נשאר כאן הרבה זמן,

אני רק שוכר ו אני לא זוכר מתי מסתיים חוזה השכירות.

כל מה שאני יודע זה שהערב לעולם לא יחזור.

יש רק מילה אחת על השעון הגדול של הזמן, עכשיו.

אבל אתה צודק בדבר אחד, אהובי.

הקיר הירוק הזה צריך ללכת.

לאן אתה הולך?

אני הולך ללבוש את חלוק הרחצה הכחול.

אם רק היית יודע מה יש בתוכי,

ציי סוחרי מוקשים נופלים אישומי מוות בחזה שלי,

טורפד את בית החזה שלי, עוקף את ליבי.

עכשיו אני יכול להגיד לך, הייתי ורונה,

וב Piazza dell'Esquilino. שעתיים ורבע!

אני מתבייש לומר,

הייתי גם בקטניה, מעולם לא אמרתי לך.

אני חולם עליך כל לילה, תמיד אותו חלום, תמיד אתה.

אני רואה אותך בכל מקום, כל חיי שומעים אותך.

בכל הבריאה אני מרגיש את פעימות ליבך.

אתה הספרים האלה, הבועות בשמפניה שלי,

אתה הלהבה של הנרות האלה, העצים האלה,

אתה ברחוב ...

ויטוריה?

ויטוריה!

אני אתקן אותה, כאשר אתפוס אותה!

ויטוריה, אני אתבע אותך!

אני אקח אותך לבית המשפט!

ויטוריה! ויטוריה! לַחֲכוֹת!

ויטוריה!

תפסיק!

ויטוריה!

עצור את החשמלית הזו! נהג, עצור!

ויטוריה!

אתה יודע מה אתה?

את בת כלבה גדולה אחת!

יורד גשם!

יורד גשם על העיר,

כמו דמעות בלב.

אה אהובי, כל הבריאה עולה על עצמה בתשוקה,

וכמו שביט מוזהב בשמיים, מפי פורץ הזעקה הזו.

"נשקי אותי!" בבקשה אהבתי.

אמרתי תנשק אותי.

אטיליו. אטיליו!

זו היא, הסמליות כל כך ברורה! אני יודע, ניחשתי מיד

אבל אני לא מנשק קנגורו, זה מתמרד.

מַגְעִיל? להתראות אז, לעולם לא תראה אותי יותר.

ויטוריה!

לא דיברתי איתך.

ויטוריה! תפסיק!

איזה צירוף מקרים! ויטוריה!

הלכתי וחשבתי עליו הכל חוץ ממך ...

ויטוריה! מה אתה עושה, עוזב?

אוקיי, אני מקבל את ההודעה.

מכיוון שאני יודע שאתה עוזב, רק באתי לספר לך את זה.

הכל נגמר בינינו, לעולם לא תראה אותי יותר.

להתראות לתמיד!

סליחה, שכחתי לומר לך משהו.

הו ויטוריה! ויטוריה! ויטוריה! ויטוריה!

שָׁלוֹם! שָׁלוֹם!

אתה תגיד לו, אני לא יכול לחצי שעה, עורך הדין.

לך לכלא? אבל אני צודק!

- זהו מעשה אלימות. - מלחמה היא מעשה אלימות.

לבלות את השלווה הכרזה מעולם לא פגעה באף אחד.

אני לא יכול לחצי שעה. פּרוֹפֶסוֹר! כן?

מאמא מיה, איזה מפץ! כמעט הרג אותי!

מה ה...

תפסיק לקפוץ ככה. האם בבקשה תפסיק לקפוץ?

ויטוריה, אני לא אכנס לכיס שלך,

אני לא אתאים, תהיה ילדה טובה.

אל תנשק אותי, אני יודע שזה אתה אבל תפסיק.

תתנהג, ויטוריה.

ויטוריה ...

כן מדבר.

מי זה?

Who?

פואד, איזו הפתעה נחמדה! אני שמח, מה שלומך?

מה לא בסדר?

ויטוריה? כמובן.

היא שם איתך, נכון? היא דיברה עלי, אה?

מה קרה?

האם היא מתה?

אני לא יודע, בדיוק חזרתי מבית החולים.

הרופא חושש שהיא לא תצליח לאורך הלילה.

היא בחיים אבל אין מה לעשות,

אין לנו כאן שום תרופה או אספקה.

כמעט סיימנו את העבודה,

טיילנו בבגדאד, היה פיצוץ, בניין נפל.

מה?

אני לא יודע, כשפקחתי את עיניי היא שכבה שם ללא הכרה.

איך קוראים לבית החולים?

אני אהיה שם מיד להתראות בקרוב.

נתראה בקרוב בבגדאד.

אתקשר אליך ברגע שאגיע.

קרלה, זאת אני, אני יודע, סליחה אבל ...

הכל בסדר, אל תדאג.

שניהם בסדר, הם ישנים.

אני חייבת להסתלק ברגע זה.

אני לא בטוח מתי בבקשה אל תתחיל.

אני צריך ללכת, אני לא יודע מתי.

בוא מוקדם מחר בבוקר, אני אשאיר את המפתחות בחוץ,

אתה דואג לרוזה ואמיליה.

- בוקר טוב. - כן?

הייתי רוצה כרטיס לבגדאד, טיסה ראשונה זמינה.

מה?

אמרתי שאני רוצה כרטיס לבגדאד, טיסה ראשונה זמינה.

אולי לא שמעתי. - מה הבעיה? לא שוב.

אני בשדה התעופה, לא? - כמובן.

אני רוצה כרטיס לבגדאד בבקשה.

אולי לא שמעת, אבל יש מלחמה בעירק.

אין טיסות, אין עוד שדה תעופה!

אני צריך לנסוע לבגדאד. אתה לא יכול!

בטח שדה תעופה ליד בגדאד!

תן לי כרטיס עבור שדה תעופה ליד בגדאד

אז אני אקח מונית, סירה או ללכת זה תלוי בי.

תן לי את שדה התעופה הקרוב ביותר - הכי קרוב למה?

"בגדאד!" לאן אתה רוצה ללכת?

לא, רק רציתי לדעת ... אין זמן לבזבז.

אתה אדיב מאוד, אדיב מאוד, שלום.

הכל בסדר?

כרטיס לבגדאד!

האם התבדח?

היי אלונורה, מה לארוחת הערב?

הם שלחו את האישור בחזרה, אתה צריך להתקשר אליהם.

- מה שלומך? אתה נראה עייף. - הדברים הרגילים ...

מלבד הבוקר הזה איזה בחור מגיע נסער

מבקש כרטיס לבגדאד!

תאר לעצמך, רוצה לנסוע לבגדאד יום המשחק הזה!

כרטיס לבגדאד? איך הוא היה? די רגיל למראה.

כמו הבחור הזה שם.

הבחור ההוא שם פורק הארגזים בעירק.

זו הדימוי המתפצל!

אלונורה!

זה הוא!

תעזור לי לנקז את הפסטה?

איך לעזאזל הוא הצליח בזה?

לא, אלה נשארים כאן בבצרה, אלה יש בגדאד.

איפה גאוזלי?

- מה זה? עלינו לעזוב לבגדאד.

- לא הספקנו לעשות זאת בסדר כן, יש לנו, מגברת סראו.

בוא, בוא נלך עכשיו. - תתחיל את זה!

- גברת סראו! - סוף סוף מצאתי אותך. אתה בן אדם נפלא ונפלא.

סליחה אם לחץ עלי, אבל אני כל כך שמחה להיות כאן!

תודה דוקטור, מצטער אם נראה לי ספק ברומא.

כל כך הרבה אנשים רוצים לעזור אבל בסופו של דבר לבזבז את זמננו,

אבל אנחנו לא יכולים להספיק ממנו מנתחים כמוך.

- תודה דוקטור. - תודה ולהתראות.

בוא נלך!

אתה לא יכול ללכת קצת יותר מהר? - לא.

- אסע? - למה שלא תנמנם?

מה הבעיה?

דוקטור גואזלי, מדוע עצרנו?

בדיוק קיבלנו את ההזמנה לחזור לבצרה.

בחזרה לבצרה?

אתה משוגע? עצרו, הוראות נגדיות!

כמה רחוק זה לבגדאד? - כמאה קילומטר.

רגע, תפסיק.

אני צריך להגיע לבגדאד.

- אבל הכל מדברי. אני צריך להגיע לבגדאד.

תודה, אני אגיד לגאוצלי, אל תדאג.

לך, לך!

פואד, זה אטילו.

אני שמח שהתקשרת, אני מנסה להגיע אליך כל היום.

מצאתי דרך להביא אותך לעירק בעוד כמה ימים.

אני בבגדאד! - למה את מתכוונת?

יש שתי ידיים ענקיות אוחז בשני חרמשים.

איפה בית החולים? - אני לא מאמין!

אני אקח אותך, אל תזוז.

פואד!

לקחת את הזמן שלך!

- מה שלומך? - בסדר גמור. איך הגעת לבגדאד?

באוטובוס. איפה בית החולים? בוא נלך.

היו כבויים. בוא איתי.

- איפה היא? - כאן.

- זה מוזר... - מה? היא הייתה כאן אתמול בלילה.

אני חושש שזה סימן רע. - אתה צוחק!

זה סימן טוב, הם בטח עברו אותה למחלקה להחלמה.

בואו נשאל, חייב להיות רופא, מנתח, אחות אח ...

אני אנסה למצוא מישהו, אל תדאג. אני די שמח.

זה סימן טוב מאוד, אני שמח שהיא התאוששה,

אני אלך לחפש אותה ...

ויטוריה?

ויטוריה.

רואים מי זה?

רואים מי זה?

איזה צירוף מקרים! גם אתה בבגדאד!

עם השמיכה הזו על הפנים שלך אתה נראה ... אבל אתה נושם!

אתה נראה נהדר. ממש מעולה.

הם אמרו לי שלא טוב לך, קצת נבהלתי.

מה זה היה?

חשבתי שאמרת משהו.

אתה יודע...

פואד הלך לדבר עם הרופא הזה שהוא פשוט נהדר.

כל בגדאד מדברים עליו. אמרתי "מי הוא?"

בית החולים ריק, הוא ריפא את כולם.

דיברתי איתו, אני אצטרך אותך בבית בעוד כמה ימים, אני מבטיח.

מצאתי אותה.

המיטה מונחת בזווית, שמיכה המכסה את פניה,

חשבתי שהיא מתה.

הרופא לא מדבר איטלקית, דיברתי איתו.

- הסיכויים אינם טובים. - למה? צבע נהדר בלחייה ...

תראה, פואד כאן, אתה מבין? היא בסדר.

היא יותר טובה, היא יכולה לעזוב עכשיו? היא יותר טובה?

מה הוא אמר? אין שום תקווה.

האם אתה משוגע, מולה? היא יכולה לשמוע כל מילה.

אז היא טובה יותר, ידעתי זאת.

הוא אמר שאין שום תקווה, אבל הוא לא אמר שהיא מתה.

- האם היא מתה או חיה? - היא חיה אבל ...

מה המשמעות של "היא בחיים אבל"? היא בחיים!

לא יכול להיות טוב יותר! מה שצריך להיעשות? תשאל אותו.

- מה הוא אמר? - בוויטוריה יש בצקת מוחית.

היא לא מגיבה, אין לנו תרופות לטיפול בערמות,

זה אומר היא תמות בקרוב.

אלא אם כן אנו מוצאים את התרופה הנכונה,

היא לוקחת את זה, הבצקת הולכת והיא תקום.

כמה זמן עלינו למצוא את התרופה?

- חייבת להיות בית מרקחת פתוח! - אין תרופות בבגדאד!

יש לי את זה, אבל ...

שאל אותו כמה זמן יש לה בלי תרופה זו,

30, 34, 47 דקות, תביא אותו להגיד לך משהו.

- מה שהיא אמרה? הכל כתוב כאן.

הוא כתב את שם התרופה? כמה זמן יש לנו?

לא יותר מארבע שעות.

ארבע שעות! יותר ממספיק!

תן לנו זמן לשתות קפה גם!

בואו נשיג את זה, ארבע שעות ...

תן לי להיפרד מוויקטוריה.

הרופא אמר שאתה יכול לבוא איתנו,

אבל אני מעריך שיותר מנוחה במיטה לא תפגע בך,

להחזיר את הכוח שלך. ואז אני אמצא לך מקום טוב יותר,

ראיתי מקום מפואר מתחת למדרגות איפה שאף אחד לא בא.

הֱיה שלום. אוקיי, פואד.

הנה אחת פתוחה.

רוֹקֵחַ! כולם שם?

לקוחות!

גם זה סגור, מה עכשיו?

אולי יש שם אחד.

תראה!

איך אומרים בערבית? בזאר, יש להם הכל.

תן לי את המרשם, תודה. יהיה להם שם הכל.

בוקר טוב, אני איטלקי. האם יש לך תרופה זו?

אני צריך את זה. אני מסתכל סביב, אולי יש לך את התרופה ואולי אתה לא זוכר ...

... בבלבול הזה. יש לי מבט. איפה הרפואה?

תרופה?

בוא איתי.

אין לך ...

יש להם אגרטלים אטרוסקניים, ציוד צלילה,

קסדות אופנוע, ואין להם שום תרופה!

- אין טעם, התרופה הזו ... - מה זה עושה?

- זו נוגדת בצקת. בואו נעשה את זה!

- על ידי מי? אתה לא מכיר רוקח? - רוקח? אתה מבגדאד!

אני מכיר אחד! אל-גיומילי, ידיד ותיק של אבי,

אדם אימתני.

- האם הוא בבית? - כן.

אמרתי לך כן, קדימה. היא הלכה לבקש רשות.

הוא זקן מאוד, מעניין אם הוא זוכר אותי.

אבי נהג להחזיק אותו לדוגמא

של האדם האציל ביותר שהוא הכיר בחייו.

- מדוע, מה הוא עשה? - הוא כמשורר אמיתי.

הוא היה צעיר, התאהב עם אישה והתחתן איתה.

כמה שנים אחר כך כשהיה נלחמת במלחמה כלשהי,

הוא שמע את אשתו וחלה באבעבועות שחורות והתעלמו.

אז אל-ג'יומילי אמר "העיניים שלי כואבות". ואז, "התעוורתי".

כשאשתו נפטרה, 12 שנים אחר כך, הוא פוקח את עיניו שוב.

כדי לא להרגיז את אשתו,

הוא העמיד פנים שהוא עיוור במשך 12 שנה?

כל אדם הוא תהום, זה גורם לך סחרחורת להסתכל למטה ...

הוא מעולם לא הסביר לאיש

אני אלך לדבר איתו קודם אז אתקשר אליך.

בשבילי?

זה מתנה בשבילי?

זה מתנה יפה.

לבוא. - ביי. - ביי.

אטיליו. שלום.

תודה.

מה הוא אמר? האם נוכל להגיע לשלוש שעות?

אני מצטער,

הוא לא יכול להכין את התרופה שאנחנו צריכים,

אין לו ציוד כלשהו,

הוא זקוק למניטול, קורטיזון ו דברים אחרים. זה לא אפשרי.

אולי לא הבהרתי את עצמי.

מניניטול, קורטיזון, מה הם? אתה יכול להגיד לו עוד משהו?

תגיד לו בערבית, לפני חמישים שנה

לא היה מניטול או קורטיזון.

כשמישהו חטף בליטה בראש,

אנשים אומרים, "יש לו בצקת, בקרוב הוא ימות "...

אז מה הוא, המדען העיקרי בעירק, כן?

ניסינו טיפול בקיבה. - מה שאבו לבטן?

גְלִיצֶרִין.

גְלִיצֶרִין. שמעתי על זה, אתה מבין.

איפה אנחנו קונים את זה? עזוב, אני יודע שהכל סגור ...

האם נוכל להכין מעט גליצרין ולהאכיל אותו בבטנה?

יש דרך.

בֶּאֱמֶת!

הוא מנסה לזכור.

מה השעה? כמה זמן יש לנו?

אל-גיומיי ידידי הוותיק, תמצא לי את הגליצרין הזה.

אני יודע שאתה יכול, אחרת היא תמות.

אם היא תמות,

הם יכולים לסגור כל המופע הזה של עולם ...

הם יכולים לעגלה אם הם לא יכולים, לפתור את הכוכבים,

להפשיל את השמים ולהניח אותו על משאית,

הם יכולים לכבות את אור השמש הזה אני אוהב כל כך,

אתה יודע למה אני כל כך אוהבת?

כי אני אוהב אותה כשהשמש מאירה עליה.

הם יכולים לקחת הכל, השטיחים, העמודים, הבתים,

חול, רוח, צפרדעים, אבטיחים בשלים,

ברד, שבע בערב, מאי יוני יולי,

בזיליקום, דבורים, הים, גרגירים ...

קורגטות, אל-גיומיילי!

תביא לי את הגליצרין הזה!

- מה שהיא אמרה? - חמאה, שמן דקלים, שמן זית.

הבסיס הוא סודה, אבל אפר יעשה, שומן ואפר.

זה יכול לעבוד, יש לי הכל,

אנחנו יכולים לעשות את זה בעוד כמה שעות.

אלף תודה, אלגיאילי.

תודה.

אני חושב שזה מוכן, בוא הנה!

- קצת יותר אפר. לא, יש לנו די מספיק.

- לא צריך יותר. - רק עוד כפית.

תודה, פואד, על הכל.

אני אעשה את זה, לך לנוח.

האם יש לך שינה? - קצת, בכסא הזה.

אלג'יאלי הפחיד אותי קצת. זו הייתה בתו?

היא אשתו האחרונה של בנו עלי.

הוא נרצח לפני כחצי שנה, הוא היה רוח חופשית אמיתית.

סדאם חוסין לא אהב רוח חופשית. אל-ג'יאלי המסכן.

הזמן לא הותיר לי דבר לקיים את עיני ואת ליבי.

נו באמת, פואד, אם הדברים האלה עובדים נאכל ארוחת ערב ונחגוג.

טוב, אה?

זה תוצרת בית, בעבודת יד על ידי פואד,

ללא חומרים משמרים, צבעים, כימיקלים,

בדיוק כמו תגליאטלה ביתית, "חמאה בבקשה, שמן בבקשה,

קוצצים מעט בצל, שמים שום ",

ממש טעים, פואד ואני היינו שני עזרה.

פואד רצה שליש אבל אמרתי, "לא, השאר קצת לוויטוריה!"

אתה נראה טוב, סידרתי אותך ... ממש טוב.

שכחתי, תראה מה יש לי!

המתן, עצום את העיניים.

סגור אותם!

פקח את העיניים.

לִפְתוֹחַ!

אני אתלה את זה כאן, בסדר?

איך זה? דפקתי את הראש!

הבא לי בצקת! הוא מלא בזבובים כאן!

אתה אוהב את זה? תראה.

תסתכל במהירות, תגיד לי אם זה בסדר או לא.

שנייה אחת...

האם אתה זז? חשבתי לפני שאתה כזה ...

היא נראית לי גרועה מתמיד.

החליטה הזו לא עשתה הרבה טוב.

אני אלך לדבר עם הרופא, עניין אישי,

מיד חוזר.

דוֹקטוֹר?

דוקטור, סליחה, דוקטור. סלח לי, אבל אהה ...

... היא נראית גרועה יותר. הגליצרין לא עזר.

- לא עזר בכלל? - לא.

בלי זה היא כבר הייתה מתה. זה נס שהיא עדיין חיה.

עכשיו עלינו לחכות ולקוות שהתרופות יגיעו בקרוב.

דוקטור, אם אוכל לתת יד, אם אתה צריך משהו אני ...

תודה, אני אגיע אליה בְּהֶקְדֵם הַאֶפְשַׁרִי. כן...

היי מה אתה עושה?

דוֹקטוֹר! מי הוא לעזאזל? איפה לעשות אתה חושב שאתה הולך? מי אתה?

מה עשית לה?

דוקטור, הוא רכן על ויטוריה ככה. מה הוא רצה?

זה, אני חושד.

הרשת של ויטוריה.

יש לך גנבים בבית החולים?

אני חושב שעדיף אם תשמור על זה. זה סיוט...

... בוזזים בכל מקום. האמריקאים הבטיחו לנו כמה אנשי ביטחון ...

... נקווה שהם יגיעו לכאן בקרוב.

דוקטור, מה שלומיה, היא נראית מאוד חיוורת.

אתה חושב שהיא יכולה לנשום בסדר?

היא בטח יכולה להסתדר עם קצת חמצן. להתראות לבינתיים.

תודה, סלח לי דוקטור. אתה נושם?

תנשום, ויטוריה.

היחידים שנושמים הם הזבובים. דמניט, מאיפה הם מקבלים כל כך הרבה חמצן?

זה סיוט. אני אלך למצוא לך מיד חמצן.

חכה. רופא מסכן, אפילו אין לי עזרי פס.

הי, זה אטילו.

במקרה שלך יש מיכל חמצן בבית?

כן, מיכל חמצן.

יכול להיות ששכחת שהיה לך כזה ...

אתה לא מכיר אף אחד למי יכול להיות חמצן?

הבנת! אל תדאג, אל תעשה זאת זקוק לזה יותר. תודה, להתראות.

אני אביא לך קצת חמצן, אני יודע איפה. אני אלך להביא את זה.

להתראות ויטוריה.

מאמה מיה!

זה גיהינום מוחלט!

תזהר!

זה היה כאן, מי צבט את זה?

סליחה, ראית איפה ...

איפה הם שמו את זה? האם אתה ראיתי חליפה רטובה עם מסיכה?

תפסיק!

היי אדון ערבי, תפסיק!

אמרתי תפסיק! אדון ערבי, לא משנה מה שמך, עצור!

אתה משוגע? תפסיק!

חבר. אִיטַלְקִית. אני איטלקי.

אני צריך את החמצן. מיכל חמצן, בשבילי. חַמצָן.

אני צריך. אני משלם. אני משלם. אני משלם.

דוֹלָר? כמו דולר. יורו ... אתה יודע?

איטליה, צרפת, גרמניה, לוקסמבורג ... אני משלם ...

יותר? כמה הוא רוצה?

הוא השאיר לי את כל העגלה! הטנק!

זה תקוע.

מוטב שאלך, אם מישהו יבוא תגיד לו ששילמתי על כל המגרש הזה!

שילמתי על זה!

חכה, יש עוד, יש גם את זה.

כלב, איפה אשים אותו? לידך?

הנה, ככה הוא יכול לפקוח עין עליך. נראה טוב כאן.

בזבזתי הון אבל זה היה שווה את זה,

מעל הכל בגלל מצאתי משהו פנטסטי לחלוטין.

באמת עוצם את העיניים.

שוט זבוב! מצאתי את הנשק של הרס המוני.

מצאתי את זה!

אני הולכת לטבח בעצמי, אתה מת!

נושם בסדר?

איך מזג האוויר קורה בהרים?

האם יורד שלג?

אם רק אתה יודע כמה יפה את בכחול.

שמתי כאן קלטת, מקווה שזה יצליח,

אתה אוהב מוסיקה? אני אראה לך.

מצאתי נגן תקליטים ישן, הכל מוסיקה ערבית,

אבל הם נחמדים, אני בטוח.

לא מצליחים להבין דבר כאן ... תראה מי כאן בבגדאד.

תראו מי מצאתי, תעצמו את האוזניים,

זה מדהים, פשוט הקשיבו.

ברגע שאתה טוב יותר ניסע יחד לגרנדה ונרקוד.

מה שלומך הרבה, נושם בסדר?

האור שוב נעלם.

פואד, כן, שלום. פואד, זה אתה?

זה אתה עורך הדין, אני לא שומע אותך טוב.

היה במשרד שלי בשעה 8:00 מחר,

עליכם לחתום על גיליון האישום, או לצאת לכלא איתך!

בלי להתעסק.

אטיליו! אטיליו!

שלום? שלום? תודה לאל.

דוקטור, ערב טוב. דוקטור, סליחה,

עשיתי כל מה שאמרת, אבל ...

... היא לא עונה. היא לא זזה, היא ממילא לא מגיבה.

היא כמו אהה ... מתה.

אני לא יודע מה עוד ...

אבל אהה, איך אני יכול לדעת אם היא תשתפר, תתאושש.

אם יש את התנועה הקלה ביותר, אצבע, יד, עין.

תדע שהיא הצליחה, כל תנועה היא הנפשית.

מה לעזאזל? קלאודיו וילה!

מה זה?

רשומה ישנה שמצאתי, המוזיקה עשויה לעודד אותה.

האם החמצן בסדר? כן, אבל זה נגמר. כְּבָר?

כֵּן. ניתן להסיר זאת.

אתה שומע את זה? החמצן עשה לך טוב.

איך היא?

היא חיה. בחיים? אבל דוקטור. דוֹקטוֹר...

בלי מים, בלי אוכל, איך היא יכולה להמשיך.

האם אין משהו שאנחנו יכולים לתת לה?

לו רק היה לי ... היה מה?

איזו טפטוף תזונתי אני יכול לתת לה ...

יחד עם הקורטיזון והאנטיביוטיקה ... לא נורא.

אבל מה אנחנו יכולים ...

זה יעזור רבות. להתראות לבינתיים.

עכשיו הוא אומר לי דבר אחד בכל פעם!

הטפטוף התזונתי הוא קריטי.

אני אמצא לך משהו לאכול,

אל תדאג, אני אשיג לך אוכל.

מייד, אם אומר שאעשה זאת, אעשה זאת.

נונציו, מה שלומך?

זה דה ג'ובאני. דוקטור גואזלי, התגעגעתי אליך!

אני בבגדאד, אני בסדר.

ואת? איפה אתה? מתי תגיעו לכאן?

כן בטח! אנחנו צריכים דברים עכשיו, יש כאן אנשים חולים!

הם לא יתנו לצלב האדום לעבור חסימות הכבישים? נפיל אותם!

אתה יודע מה, אני אבוא אליך.

להתראות, נונציו. הֱיה שלום.

אני אביא לך אוכל.

אני אקח כמה נרות כדי שנוכל לאכול ארוחת ערב ביחד.

אני יוצא, הם לא רחוקים, 50 ק"מ,

אני אשאיל את האופניים של הרופא,

אם אני הולך ב 100, אני אהיה שם בעוד חצי שעה.

אל תזוז,

באמת זזים ... אצבע, יד, עין, מה שלא יהיה.

יכול להיות שידעו את זה, עכשיו פגעתי ... הרגל שלי.

יוצא מהדלק בעירק, זה יותר מדי!

בהמשך, ואז נראה.

שלום! שלום! אני איטלקי!

מישהו שם? שלום! אנא!

אני שואל גמל. אני אחזיר אותו מייד.

אתה הרבה יותר יפה ממנו, הגמל האהוב עלי.

עכשיו תהיה טוב, למטה.

תן לי להמשיך, איך אתה אומר "למטה" בערבית?

אתה צריך לרדת! אתה יותר יפה ממנו, והוא גם חירש!

עכשיו נלך.

חכה.

לאט!

עכשיו זה גמל אמיתי, גם אתה מכוער ומת!

בצורה זו!

דרך אחרת, גמל! זו הדרך חזרה לבגדאד!

הוא מחזיר אותי לבית החולים.

גמל, אתה שומע אותי? לך ככה!

ילד למטה!

אני לא יכול לקפוץ, פגעתי בכף הרגל.

תראה איפה אנחנו, הוא בטח רגיל לנסוע לבגדאד!

תפסיק!

רק המזל שלי, הגמל הכי מטומטם בכל ערב!

הֱיה שלום.

מה זה?

מה אתה רוצה?

לך מפה!

לפני שלא יכולת לחכות להגיע לבגדאד!

דרך אחרת! עזוב, גמל.

מה לכל הרוחות אתה עוקב אחריי לעת עתה?

מאמא מיה, יש לך ריח מגעיל.

איך זה שיש לך ריח רע מהפה?

- הצלב האדום האיטלקי? - דוקטור!

האם נונציו נמצא בסביבה, ד"ר גואזלי?

זה המגרש.

האם זכרת איזו אנטי בצקת הגונה, מזרקים וקורטיזון?

הכל, לא יודע איך תעשה נהל הרבה על האופניים שלך.

מה שאני לא יכול לסחוט פנימה, אתה יכול להחזיר איתך.

שמת קצת דלק לאופניים? האם טעינת את הטלפון הנייד שלי?

מה אתה חושב, כימיוטינה או טלמגיל?

כימיוטינה.

באותה מידה אני יכול לקחת את שניהם, אלא שאין לי יותר מקום.

מתי תגיע לבגדאד? הם לא יתנו לנו להיכנס.

זה סיוט אמיתי בבגדאד, אין להם אפילו עזרי להקה.

- הם כאן? - בדיוק שם.

מיליון תודות. אתה יכול לתת לי דחיפה?

אני אגיד לך מתי. אחת, שתיים, שלוש ... דחף חזק!

בהצלחה! תודה גם לך!

אֲדוֹנִי! לַעֲצוֹר!

עצור אמרתי! האופניים, למטה!

אני איטלקי.

תפוס מחסה! תפוס מחסה! תפוס מחסה!

נצור אש!

אל תזוז!

שים ידיים על הראש!

ידיים על הראש אמרתי! אל תזוז!

הוא חבית אבקה מזוינת!

אל תירה!

אתה משוגע! אני איטלקי!

אלה רפואיים ... תפסיק! אל תיגע באלו!

הם ציוד רפואי! - רפואי מה? - ציוד רפואי!

הישאר שם או שנורה בך!

אני לא זזה!

שים ידיים על הראש! בסדר!

תגיד לו להישאר רגוע. הוא עצבני מאוד.

"הוא הולך לירות בי! הוא רועד! "

הישאר רגוע! תניח את מכונת האקדח הזו!

הישאר רגוע! אני סובל מהתקף לב!

שתוק!

וויליאמס, ג'ונסון, תבדוק אותו!

זהירות, היזהר מההדק, זהיר!

אתה ... אה! אתה ... אה! - תגיד לו ... - הוא אדוני נקי.

אַספִּירִין. יש מלח. הוא נקי.

בסדר. הוא רק איזה אגוז! כמה איטלקי מטורף! מי זה לעזאזל!

עכשיו אתה מקשיב לי, אדוני. מי אתה?

אני איטלקי. כן, יש לנו את זה.

מה אתה עושה?

- אני מורה. - של מה?

שִׁירָה. איזו שירה. - שירה. - שירה.

שִׁירָה.

הוא משורר! מה?

מה אמרת? מְשׁוֹרֵר!

אז אתה משורר? כן. כמו אהה ...

דנטה. וולט ויטמן.

וולט ויטמן.

אוקיי ... תוציא מכאן את הזיון!

משוך את החוט!

מאוד מצטער על זה.

כן תודה לך. תודה... ... סלח לי.

רק דחיפה. טובה אחרונה.

תודה, דחיפה, כן. אחת שתיים שלוש! כן!

ביי אדוני! תודה!

ביי! ביי ביי! תודה!

לרדת!

הדבר הארור תקוע,

פשוט לא תזוז.

אהה דוקטור גם זה.

תודה על כך ועל כל השאר.

גם אם זו רק טיפה באוקיאנוס. היא בסדר עכשיו.

תודה. אני מוכרח ללכת.

היא בסדר, דוקטור, אבל היא עדיין לא זזה.

כלומר, במקום לעשות דבר אחד בכל פעם, מה דעתך אם אתה עושה הכל בבת אחת.

מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו?

בשלב זה אין יותר אנחנו יכולים לעשות. רק תקווה והתפלל לאללה.

אה תודה.

אתה שומע את זה?

הוא אמר שעשינו כל מה שאנחנו יכולים.

אתה בסדר, הכל כאן בפנים.

אין יותר מה שאנחנו צריכים לעשות, פשוט תירגע.

הוא אמר לי להתפלל לאללה. זה ה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות, להתפלל לאללה.

הייתי מתפלל.

עשינו את כל השאר ...

אללה, התפילות היחידות אני יודע שזו תפילת האדון באיטלקית,

אתה מבין איטלקית? זו תפילה יפה.

מה לגבי זה?

אבינו שבשמיים

אתקדש שמך.

מלכותך תבוא, הם ייגמרו

בכדור הארץ כמו שהוא בשמיים.

תן לנו היום את הלחם היומי שלנו, וסליחה לנו את הסגת גבולותינו

כפי שאנחנו סולחים להם הסגת גבול נגדנו

ולהוביל אותנו לא לפיתוי, אבל הצילו אותנו מהרע ...

עכשיו באמת עשינו כל מה שאנחנו יכולים.

תנוח לי לנוח מעט בעצמי.

ביי ויטוריה.

כל מה שאתה צריך, אני אצל הספר.

זה בדיוק מה שאמרתי לויטוריה

כששאלה למה חזרתי לבגדאד.

סיפרתי לה על הלילה הערבי 351, תזכור את זה?

אתה מכיר את כל 1001? מה דעתך על 406?

406 הוא על המשורר האיטלקי עם סוליה מצחיקה.

"לילות ערב", נפלא!

"שמים יפים!"

שמי בגדאד הם הכרית של העולם.

נראה כאילו הם יורים מלאכים.

80 ק"מ מכאן, לפני למעלה מ -3,000 שנה,

הם בנו את מגדל בבל כך שיוכלו לטפס לשמיים האלה.

80 ק"מ מכאן כולם השפות שלנו נולדו.

מאז שניסו לגעת בשמיים האלה, אנחנו כבר לא מבינים אחד את השני.

אגדה מוסלמית אומרת את זה עכשיו ואז אללה חוזר לכדור הארץ

כי הוא מתגעגע למראה של השמים הכוכבים מלמטה.

מאות חוכמה ומה למדנו? שום דבר.

אתה יודע למה יש מלחמות?

כי העולם התחיל בלי גברים ובלי גברים זה יגמר.

בוא לקבל לילה טוב לישון במיטה ראויה.

תודה, אבל יש לי כסא ספר נוח.

אני ישן כמו בול עץ ליד ויטוריה, אתה אף פעם לא יודע.

אני יודע. הֱיה שלום.

לילה טוב, פואד.

פואד?

יאללה, אם אנחנו טובים וננהגים טוב, נגיע לגן עדן!

אין שום דבר אחרי זה. אפילו פחות מ שום דבר, שלפחות יהיה משהו.

בכל זאת, אני שמח שנולדתי,

אני בטוח גם כשאני מת אני אזכור מתי הייתי בחיים.

לילה טוב, אטילו.

נתראה פואד.

פואד!

פואד!

הו ויטוריה!

ויטוריה! ויטוריה! ויטוריה!

לא, אתה עדיין לא יכול לקחת אותה משם. היא בקושי יכולה לעמוד.

תצטרך לתת לה יום-יומיים. תראה שזה כמעט נס,

אבל כאן הם קורים לפעמים.

אבל, סליחה ... סליחה להמשיך לשאול הרופא שלך. אבל היא באמת טובה יותר?

כן, היא טובה יותר. בוא ותראה.

אבל אתה חושב שהיא תכיר אותי? ברור שהיא תעשה זאת.

- כן. - כן.

אני בטוח שהיא לא תעשה זאת. רגע, דוקטור ...

אולי ראשית, זוג נעליים חדשות ...

... או כמה פרחים, או אולי מקלחת, אני חייב לסריח כמו גמל.

בסדר, ננסה לגרום לה ללכת. עדיין יש כל כך הרבה דברים לעשות.

תודה דוקטור. דוקטור, דוקטור ... סליחה.

סלח לי אבל אהה ... האם אפילו התנשק עם גמל?

אני אתן לה הפתעה.

חום כהה.

הם משומשים. אבל הם יפים.

תודה. יפה, כן, תודה. אוקיי, אז כמה זה?

רק עשרים דולר.

אני ... אני ... אני לא ... סליחה.

כן?

האם מותר לי לנסות רק שניים, שלושה צעדים?

רק כדי לראות איך הם מתאימים לי?

כן. לפעמים הם גדולים הדוק. קח את הזמן. קח את הזמן.

לנסות, כן? שתיים, שלוש צעדים, כן?

הם נפלאים. כן.

נִפלָא. איזו טובה יפה איש. - כמה צעדים נוספים. - אנא.

זה לא רע.

אֲדוֹנִי! אֲדוֹנִי!

הכל לזוג נעליים גדולות מדי!

עזוב אותי לבד!

עצור, זה שדה מוקשים!

אתה מפחד!

Wimps!

אל תזוז! זהירות היכן שאתה דורך!

אתה רוצה את הנעליים העלובות שלך!

בּוּם! בּוּם!

אני אחזיר להם.

הנה, יש להם!

גם את השנייה? רוצים את שניהם? כל עוד אתה משאיר אותי בשלום.

יש מוקשים!

עכשיו מה אעשה?

מוקשים!

אללה, עשה לחבר טובה,

לעולם לא אבקש אחר. תעזור לי.

אולי אם אלך לאן שרציתי לפני ...

מזרח מת, בוא נלך.

שם, בדיוק כמו שחשבתי. זו טביעת הרגל שלי ...

הייתם מאמינים בזה? תקוע באמצע שדה מוקשים!

שם ושם.

אוי מאמא מיה!

תודה על עזרתך, אני אעשה את אותו הדבר בשבילך.

ביי תודה.

פואד, אני יכול להיכנס?

פואד?

זה אטיליו, אני יכול להיכנס?

יש לי חדשות נהדרות, הכי טוב בעולם!

איזה רוח!

אתה מאבד את כל המסמכים שלך.

עם כמה שירה אתה כותב?

הכל נופל, אסגור את הדלת?

פואד ...

פואד ...

מה עשית?

פואד ...

מה עשית?

חוליה ראשונה! סומק על הבתים! נקה את החדרים! מהלך \ לזוז \ לעבור!

אני איטלקי! אני איטלקי!

אני איטלקי!

אני איטלקי! אני איטלקי!

שתוק, נכון!

אתה צועק כבר ימים!

תן לי לישון!

אני איטלקי. אני איטלקי.

אני איטלקי! אני איטלקי!

אני איטלקי! אני איטלקי!

אתה רוצה סיגריה. - לא אחי.

היי פיט, אתה רוצה סיגריה? לא תודה.

אני איטלקי!

אני איטלקי!

אני איטלקי!

המשורר.

אני איטלקי!

בוקר טוב, אני איטלקי.

אין לי ניירות, הם נתנו לי את זה בקונסוליה.

אטיליו דה ג'ובאני, זאת אני.

תודה.

בוא איתי, אין מה לדאוג.

שום דבר?

רק צ'ק.

אטיליו! ראה מי כאן, עורך הדין שלך!

הם למעשה הכניסו אותי לכלא!

שמח לעזור, לילה אחד והוצאתי אותך, אה?

רואה מה עורך הדין שלך עושה? אני אסיע אותך הביתה.

האבקה הארורה הזו, זה לא ייתן לי לישון בלילה.

אבל זו זברה! יפה!

מה עושה כאן זברה? זה נראה כמו יען.

הם הפכו את זה לגן חיות? יכול להיות, יש שוטר, תשאל אותו.

קצין, מה עם הזברה?

יש אפילו קוף בגינה שלי, מה קורה?

יש שריפה בקרקס, גבה!

- הנה לך. - תודה.

- להיפתח! - רוזה, בוא נלך אני כאן!

הדלת נעולה. - למה תמיד נעלת את זה?

אני לא יכול לשחות בלי המשקפי.

- כובע הרחצה האדום שלי? - אתה תמיד שוכח הכל.

אַבָּא!

איזה צירוף מקרים! איפה היית? גם רוזה?

כמה אנחנו יפים!

- איפה היית? אני? איפה היית!

מאמא מסביב לגב! מאמא, הגב של אבא!

הידעת שאבא בא? - לא.

האם אתה שמח?

חשבתי שאפתיע לך.

אני שמח שעשית.

יש לי הפתעה בשבילך, נהדר. אנחנו נאחר לשחייה.

חכה! בוא הנה.

מאמא נראית טוב, לא?

כן, אבל היא הייתה מאוד חולה,

היא כמעט מתה בבגדאד.

הם לא יודעים מי הציל אותה, איזה רופא איטלקי לא ידוע,

גאון רפואי.

תחילה הוא נעלם ואז חזרה הוא בא כשזה מתאים לו.

- נורא, לא? כן, הוא פשוט נורא.

אתה לא יכול לסבול את זה יותר. - די צודק.

- לא יכול לחיות עם מישהו כזה. - לא.

אז אתה מאוהב בו בטירוף?

כן.

תפקח את העיניים ... שני פינקי זהב.

- מה הם עושים? - לשיר ולעוף.

אמיליה ואני קיבלנו אותם בפרוגיה בשבילך.

יפה, תודה. אני אלך להביא את המכונית.

- רציתי ל... תפסיק!

להתראות פאפא! הֱיה שלום!

נראה אותך הרבה אחר כך.

סליחה, אני קצת עייפה.

- משהו לשתות? - לא תודה.

זה יפה כאן, לא הייתי כאן זמן מה.

איך ההרצאות?

בסדר גמור.

ננסי המריאה, אתם יודעים.

היא חזרה לאנגליה לתמיד, פשוט צא ויצא.

אני מצטער. לא היה כל דבר במשך זמן רב.

אני חייב לומר, אתה ... - הייתי מצוברח.

אני מעדיף לא לדבר על זה עכשיו. - וגם לא אני.

הבנות הן יפהפיות, אמיליה בדיוק כמוך,

קשה, לוקח דברים קשה. הייתי רוצה לראות יותר מהם.

אז אתה צריך, פשוט נעלמת. הבנות שאלו עליך, ואז הייתי משם.

לא היה לי טוב מאוד עלי לקחת זאת בקלות.

זה סיפור ארוך, אבל אני אגיד לך זמן אחר.

יש לי חדשות מאוד עצובות, פואד מת, הוא הרג את עצמו.

אולי קראת את זה. - כן אני יודע.

- איך הולך הספר? - לא סיימתי את זה.

פה...

אתה יודע,

אני עדיין חולמת שנקבל נשוי כל לילה.

גם אם לא, זה בסדר.

- מה? - האם תרצה עוד כרית?

לא תודה.

אני אלך, לנוח.

נתראה בקרוב, מחר, יום אחרי, אני אבוא לעיתים קרובות.

הישאר אם תרצה. לא, אתה נראה עייף. להתראות, ויטוריה.

סליחה, טעיתי ...

הז'קט שלי...

הציפורים!

הם שרים ועפים ...

ביי.

אתה לא יודע במקרה איפה השארתי את הרכב, נכון?