Original subtitles

וזאת חבורת חסמבה. ירון זהבי, המפקד. תמר סגנית, המפקד.

ירחמיאלה ממושקף, מומחה לבוטניקה. מנה שהתימנים, מומחה לצילום.

אוזי הרזה, אהודה שמן, שולמית החובשת, רפאל קדורי,

המדען, והלכותאי דני הנרדן.

המערה החשמלית נמצאת עמוק עמוק מתחת לאדמה. יש בה מערכת קשר משוכללת

שחברי חסמבה עשו לבד ובעזרתה הם עוקבים אחרי חבורות פושעים צעירים

שהמשטרה לא מצליחה להשתלט עליהם.

בעקבות ידיעות בעיתונות החליטו הפעם לעלות על עקבות המטפחת השחורה.

הרקע למעשה הוא סכסוך בעולם התחתון. כנראה בתחום הסחר בסמים.

לפני שהן בידי המקטרה כל הוכחות, פרט למטפחת שחורה שנמצאה במקום הפשע. זה ברור,

המטפחת השחורה משתוללת שוב.

תראו לכם, יש לנו הפעם עסק עם פושע מסוכן.

אלי מלך זורקין.

הוא לא יסס להשתמש בנשק.

הוא מעמיד פני שוטה, אבל בעצם הוא פיקח מאוד.

כל השאר ממלאים רק פקודות.

חסמבא תילחם להם בכל האמצעים.

אתם מוכנים?

חסמבא!

חסמבה! חסמבה!

היי ילד!

מה אתה עושה שם?

זה קרה שהבטחתי למורה לטבע שאני אביא לו זיקית לשיעור.

אני נורא אוהבת שיעורי הטבע.

חיפשתי וחיפשתי. זה היה מוקדם בבוקר.

חשבתי שאם יהיה לי נזל, אני אספיק להגיע לבית הספר בזמן.

עבר, תקום. אני מאוחר.

מה אתה רוצה ממני?

כבר בוקר, צריך לעקוב.

בסדר, בסדר.

תעזוב אותי, אני קרם את גורי.

אתה תלך לילד הספר.

תשתה הבח, אבל שהתקרר.

תן לי להיכנס בחייך. רע המסדר.

מה אכפת לך? למה אתה כזה? תמשו פרצוף כזה שרק לבלטו נותן להיכנס. שתוקי ג'ינג'י.

חכה חכה, מחר אני שודרן.

אל תעשה בעיות, אדון משיקו. הבן אדם צריך להיות משהו. אתה לא חושב? כבר גמרנו חצי

יום עבודה, אדון לוי.

תבוא מחר. תבוא בזמן. עם כולם.

אין לי מי לדבר.

אני מתפקד עליך, אתה שומע?

קצת מוקדם בשביל לשתות.

תביאי בקבוק.

אנ קראה את הפתקה, נשקה את מסמן הקריאה, ושלחה תשובה מהירה אל הקצה השני של בית

הספר. וזו לשונה. דיין היקירתי יחידתי.

איני כועסת עלייך, כי מבינה אני שעלייך להישמע לימיך. אולם נפשותנו יכולות לשוחח

אחת עם השנייה באין מפריע. אני אשמור על מתנתך נחמדה לעולם.

מיני היא ילדה נעימה מאוד, אם כי היא חסרה כוח דמיון. אולם אחרי הייתי ידידת נפשה של

דיאנה, איני יכולה להיות חברתה של מיני, הנאמנה לך עד נשימת הפה האחרונה.

אנ או קורדליה שר.

נון ב' היא קל שכחתי.

הליל אישה ממכתבך תחת קרי.

מרילה חשבה כי נכון אולי לבתים חדשים מיום שהחלה ען שוב לבקר את בית הספר. אולם לרב

חתה הגדולה נוצרו בין ען לבין אדון פיליפס יחסים יפים מאוד.

תבוא ועמוד בשיעור.

אני רציתי להביא... אני אשים קץ להתנהגות הזאת.

את הפתעה כזה תמסור להביאך ותביאה לב חתימה.

שלום, אבא.

שלום.

‫אתה באמת על ספר? ‫-כן.

‫למדת? ‫-כן.

‫זה טוב, תלמד, תהיה בן אדם.

אבא שלי פלטו בכל לא ידע לטבע את זה.

אתה יודע מה?

נפנצר להם את האופניים. אני יודע איפה הם נמצאים.

אתה כבר פה?

אתה מרגיש לא טוב?

אני מרגיש זפט.

אני אכין לך משהו לאכול, טוב?

אבא, בוא תאכל משהו.

מה זה?

זה?

סינור. איפה מצאת את זה?

שמה. תזרוק את זה ממך את השומעיה. אני לא רוצה לראות פה מהדברים של האמא שלך.

לא רוצה שום דבר שלה פה. שום דבר.

מהרגע שעזבה את הבעל שלה, והבן שלה, לא רוצה דחרות ממנה. אתה מבין?

אמא שלך כאילו לא ברחה.

כאילו לא הייתה.

כאילו אף פעם לא הייתה.

הנה, נגמור גם את זה.

אני אלך לעבודה.

תראה.

אבא, יש לי פתקה מהמורה.

אתה צריך לחתום.

לחתום?

מה לחתום?

מה היא רוצה?

לא יודע, רוצה שתחתום.

לא חותם סתם.

מה כדור בפתק?

שום דבר.

יוחדים עכשיו דבר.

תביא את זה.

שלום. ברכה. בבקשה, לכבוד שבת.

תשמע על החשבון. על החשבון, גברת כל הכבוד. מי צריך כסף?

שמונה לירות שלושים וחמש.

אין יותר בהקפה, אדון לוי. לא באתי לקנות, אדון נאיב. באתי בשביל הבן שלי, דוד.

מה, קרא משהו?

עשה לי טובה, אולי תקרא מה כתוב כאן.

עוד לא למדת לקרוא עברית, אדון לוי? אתה לא מתבייש מהבן שלך?

יודע ערבית, יודע צרפתית. עברית לא נכנס למוש. מה לעשות?

אה,

שובב הבן שלך. שובב גדול.

זיקית הביא לכיתה. זיקית?

מה זה זיקית? זקית זה מין חיה קטנה שמחליפה צפיים.

תודה רבה.

אדון לוי, אם תרצה, בכל זאת אתן לקהל החשבון.

זקית, אה?

זקית!

תסתלט היום עליך.

זקית. בשביל זה אני שולח אותך לבית הסדר.

משפחית אבי, זיקית!

תגיד לה!

תגיד! אבא לא!

אבא לא! רק פעם אחת תגיד! אבא לא!

זיקית, אה?

אמא! אמא!

אמא! אמא!

אמא! אמא! אמא! אמא!

אמא! אמא! אמא!

אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא!

אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא!

אמא! אמא!

אמא!

אמא! הוא לא רוצה לומר.

ספר לנו מה קרה, דוד.

היקו אותך.

מי היקה אותך?

אבא שלך?

ספר לנו, אנחנו רוצים בטובתך.

שוב אחרת?

מה קרה לך, דוד?

נפלת?

דוד!

שלום אמא, הבאתי עורייך. את דוד?

כן. יופי, התכנסו.

דוד, איפה אתה?

שלום דוד.

שלום. סוף סוף באת אלינו.

תיכנס ותרגיש לך כמו בבית. מה קרה לך? איפה נפצעת דוד? אמא...

תגידי את דוד לך דרך משעשי אותו עד שיקרא לכם לארוחה. דוד, בוא.

לך דוד, לך.

זה החדר שלי.

יפה פה.

אתה רוצה לראות משהו?

אתה רוצה לראות משהו?

אתה רואה, אדון לוי, שלם שלך בעבודה אתה בסדר.

תודה רבה, אדם נושיקו.

כל האדם צריך לעבוד בכבוד. ולהרוויח את הפרנסה שלו בכבוד. למה יש פסוק, וזה התפחת

אוכל לחם. יש עבודה מחר? תמיד יש עבודה.

להתראות. להתראות.

אבל זה תבוא בסמן.

אין יותר בהקפה, אדון לוי.

היום אני משלם. אה?

משלם?

מה זה, הרווחת במפעל הפיס?

אביבי, הרווחתי בידיים שלי.

ברבו. אז מה אתה רוצה?

לחם, אבל שהיא יפה.

דבינה. בסדר.

לא כמו זו של אתמול. לא.

שניים שמנת. בסדר.

וקצת זקית.

תורמות. ובקבוק קוניאק? לא, מזה מספיק כבר.

בלכבוד!

דוד!

תודה רבה.

‫מכינים לנו הצגת בובות.

‫תמר דורש את דמי כניסה.

‫אתה ראית איך שהילד לבוש?

‫לו הייתה לו לפחות חולצה הגונה.

‫אני חוזר עוד מעט. ‫תשיחה קולי.

גבירותיי ורבותיי, ההצגה מתחילה.

אני מלך הג'ונגל. בום, בום, בום.

טוב, טוב, אז לא מלך, אבל אני הבוס. אנחנו רוצים ללמוד

איך חיים בג'ונגל.

הג'ונגל זה מקום נחמד לכל אחד לכל אחד. שלא אכפת לו שום דבר,

לא אתמול ולא מחר. שלא בוכה ולא צוחק, שלא כותב ולא מוחק. הג'ונגל זה מקום

נחמד לכל אחד לכל אחד.

רוצים או לא, רוצים או לא, רוצים לחיות בג'ונגל. בבקשה.

אנחנו פשוט רוצים לחיות

תודה רבה. עכשיו, ילדים, בואו לאכול לו גטו.

אתה יודע מה השעה?

איפה אתה מתרוצץ, איפה?

שאלתי מה שהוא לא, שוב עשית מה שהוא רע.

תענה!

הייתי אצל חברה אחת מבית הספר.

אבא והאימא שלה הזמינו אותי אליהם הביתה, והאימא שלה נתנה לי חולצה חדשה.

אני לא עשיתי שום דבר רע, רק שיחקתי.

שיחקת?

לא ידעתי ששחקת.

בוא, שייבט אוכל.

אני לא רעב, הם נתנו לי גם לאכול.

תראה, גם אני הבאתי לך מתנה.

בשבילי? בטח.

תנגן.

לחברה שלי הזאת יש גם.

היא לימדה אותי לנגן קצת. מה קוראים לה?

תמר. חברה מבית הספר?

כן.

זה טוב שיש לבן אדם חברים. זה טוב.

תודה, אבא.

תנגן, אני רוצה לשמוע.

אני צריך ממך משהו.

מה אתה צריך?

מחר יש שיעור בציור, אז אני צריך צבעים. המורה אמרה. מאיפה הביא לך צבעים?

אם תיתן לי כסף אני אקנה.

אין לי כסף.

אבל אני מוכרח! תעזוב אותי! מה אתה רוצה מהחיים שלי?

אין לי כסף בשביל צבעים.

בחיי אין לי.

אין לי.

כך.

זה בשבילך.

תנגן.

שיהיה פעם טוב על הנשמה.

תנגן.

איפה מוצאים לירה? בשביל צבאים.

הגדולים פה לא יתנו לי עבודה.

אולי בכל זאת, לא.

הייתי דווקא הולך לעבוד בלירה.

אבל הם לא מאמינים לילדים. שהם יכולים לעבוד טוב.

אני רוצה שיהיו לי צבאים.

כמו לכולם.

אני רוצה צבעים.

היי, דוד!

דוד, בוא הנה.

תלווה לי לירה.

אין לי מי בחיי.

אין לך מי בחיי.

כמה אתה צריך? עשר?

עשרים? אני צריך רק לירה, בשום צבעים.

בוא, בוא איתנו. תראה שמרגחים קצב.

תנילי מהגרנים המלוכים האלה, אלה שיש לך שם.

כן, בבקשה. תנילי קודם לטעום.

זה לא שווה שום דבר.

קחי. בוא עיניים את המטעם, מה אתה מפחד כל כך? ככה עושים כסף. תזוב אותי. תן לו

חדיכת שוקולד, שיהיה לו מתוק על הנשמה. לא רוצה.

אם נותנים לך סטיגה אחרי מטומטם.

לא יש שוקולדה.

שמעת, הוא לא יש שוקולדה. הוא לא יש שוקולדה גנובה.

הוא בן אדם טוב, הוא בן ישר. אין לו מילה להנשמה, אבל הוא בן ישר. כסף של יצאים הוא

צריך, אבל לעשות דבר לא טוב הוא לא רוצה. יש לו לכמו של אכבר בחיי.

וואת תתרגס. כמה אתה צריך של הצבעים שלך?

הנה, תיקח.

ואחר כך, כשאין לך, תחזיר לי מעבודה, בסדר?

אני צריך רק לירה. אין דבר, תיקח. אני צריך רק לירה.

איזה עקשן כמו פרד.

תיקח.

אני אחזיר. ותר תחזיר. מה אתה חושב, אנחנו?

לשכת השעת?

למה לתמר יש כבאים? זה לא צודק.

תראה.

זה שם דבר. אם זה שם דבר, אז למה אתה מסתיר?

ככה. לא יפה מצדך, תראה.

אתה מצייר נורא יפה. באמת.

תיתן לי למזכרת.

התכוננתי בן קובחו.

ומהטיול תוכל להביא ציורים של נוף. איזה טיול?

הטיול של בית הספר. שכחת? לא שכחתי, אבל אני לא הולך.

למה?

ככה. אתה פוחד שלא היה לך כסף? לא אכפת לי. בן קובחו לא מתחשק לי הטיול הזה.

אני יודעת שאתה נורא רוצה למצוא עם כולם.

מה אני יכול לעשות?

תסביר לאבא שלך שזו הזדמנות. וחמש עשרה לירות זה לא הרבה בשביל טיול כזה.

הוא לא ייתן לי. את לא מכירה את אבא שלי.

למה אתה תכף מתייאש? אתה מוכרח לנסות. דבר איתו.

וזה לא בכסף חמש עשרה בשביל טיול כזה.

נהיה בחיפה, נעריה וגם בסכנה. ואולי יתנו לנו שם להתרחץ.

זה יהיה יופי של טיול.

ורק חמש עשרה לירות.

כסף, כסף, כסף. כל הזמן כסף.

מאיפה אביא לך אז כסף?

אין לי חמש עשרה לירות בשביל טיול.

לך תגיד להם. אבא שלי לא עובד.

אבא שלי לא מרוויח.

תראה שיקחו אותך ככה חינם.

מה אתה מסתכל אליי כך? מה עשיתי לך?

לך תסדר את הכלים.

לך תסדר את הכלים אמרתי לך, לך.

מה קרה, צמא?

אני לא רואה בה.

את לא מנתישה טוב?

לא, זה לא זה.

אני צריכה חמש עשרה לירות.

אבל לשם מה?

לטיול. תאמר, נתת לה כבר חמש עשרה לירות. לא בשבילי, בשביל דוד.

אבא שלו לא ייתן לו.

הביתי, תאמר.

ברצון הייתי עוזר שוב לדוד, לא חשבתי שהיה הדבר לטובתו.

אבל אבא שלו צריך להתרגל לעובדה שהוא בעצמו חייב לעזור לבנות.

ולא לסמוך על אחרים שעשו הכל למענו.

את מבינה אותי?

אבא, רק עוד פעם אחר. אין לזה סוף, תמי, אין לזה סוף. גם דוד בעצמו זה לא בריא

בשבילו שהוא יחיה תמיד מחסדים.

היי, דוד, מה החשבון שלנו?

איזה חשבון?

אתה חייב לעוליר הילד, זוכר? חובות צריך לשלם.

אבל... אבל אין לי.

זה רע מאוד.

יורם, אתה שומע? אין לו.

מצב גרוע.

אין לו.

מה אתה חושב? צריך לעזור לו?

צריך. צריך לעזור לו בלירה. שלו לו יותר מלירה. בעשר לירות, עשרים לירות.

דוד, מה לתחל להרוויח עשרים לירות ככה? בלי לעשות שום מאמץ. תשמע.

אנחנו רוצים שתשמור בשבילנו על משהו. כמו אז ליד הקיוסק.

חסיד שעבודה והעשר גמור.

ואחר כך אתה הולך לבית הספר בלי בעיות.

אם האבא שלי ידע, הוא ישבור לי את כל העצמות.

אבא שלך לא צריך לדעת מזה, המטומטם. אבא שלך ינחנו במיטה ולא הרגיש שום דבר.

אני רוצה חמש עשרה לירות.

עכשיו הוא מתחיל לקבל שכל.

תקבל עשרים, אולי עשרים חמש, רק אם תהיה לטוב.

אני צריך חמש עשרה, למחר.

נבוא אליך לילה, ותשמע מה שאומרים לך, הכל יהיה בסדר.

אנחנו נערות חדר חלון, ואז אתה רוצה בסדר?

תיקח איתך את ההלקות של בית הספר.

יכול להיות שלא תספיק לחזור הביתה.

אבל אל תפחד. לא צריך לעשות שום דבר.

רק לפקוח את העיניים ואת האוזניים.

תופס את העניין? כן.

אז בוא.

נתראה אחר כך. בסדר?

זה רק לשמור.

זה שום דבר רע.

אף אחד לא ידע כלום.

אולי אני אגיד להם שלא.

אבל זה כסף לטיול.

קודם ניסה לצפון.

זה יהיה טיול פננגוזים.

אני לא רוצה לחשוב על זה.

אתה נשאר כאן, בסדר?

אם קרה משהו אל תזוז, רק תשרוק, בסדר?

אני רוצה לישון.

ביי לטוב. ביי לטוב.

מה זה? מה זה? מה זה? מה זה?

חבר'ה!

תברכו, אנשים באים! מה רוצה גם את עומדם הזה? קבל את הפלס!

אין ילד!

מה אתה עושה שם?

צהר חרם!

קפץ המים. מה יקרה למשטרה?

אמר אדוני, מה קרה?

ראיתי את הילד. קופץ למים.

הוא נלם לי בחשיכה. אינני יודע.

ניתן שהוא תבא.

בשמחם, תתחילו לסרוק מצד שמאל.

שלושתכם, תלכו מצד ימין.

הייתה פריצה. ילד בגיל בית ספר קפץ למים. מחפשים אותו.

הנה העתיק שלו.

ילד, מה בגיל בית ספר?

היו איתו שניים יותר מבוגרים. תפסנו אותם.

המשפחה שלו יודעת? עדיין לא.

תשאיר לי את העתיק. אני אתפל בזה.

בבקשה.

תעשה לי טובה, אלוהים.

תראה לי את הדרך אל הבן שלי.

אני נשמע עליך.

אני לא אעשה לו שום דבר רע.

הוא ילד טוב.

בחיי הוא ילד טוב.

זה רק אני אשם.

רק אני אשם.

שר המסחר והתעשייה נוכח בהתהנחת אבן הפינה של מפעל הטקסטיל המרכזי

החדש באזור התרום.

ממתי המשטרה נמסר שעדיין לא נתגלו עקבותיו של הילד בן ה-12, דוד לייבי,

אשר יחד עם עוד שני נערים ניסה לפרוץ למסעדה ליד גשר השרון.

החיפושים נמשכים.

הכל בגלל שלא נתתם לוחם איזה בוע לירות.

למי?

אתה תראה, יהיה בסדר. הוא ישוב.

הוא בטח פחד מהמכות שלך, ולא שב הביתה. כן.

מפחד מהאבא שלו, הבן שלי.

איזה מין אבא יש לו.

אדון לוי, אני אביא לך משהו לאכול.

הייתי בתוך החרבה, ורק היא תלתה אותי.

חיכיתי שיהיה לילה.

איפה הורים שלך?

ישנים. שב.

אני דאגתי לך.

כולם מחפשים אותך ומחפשים.

אתה בריא?

כן? כן.

תגיד לי רק דבר אחד.

מה שאמרו ברדיו, שאתה ועוד שני נערים ניסיתם לגנוב. זה נכון?

כן. זה היום.

בהתחלה חשבתי שזה שום דבר. רק לעמוד ולשמור.

ובעד זה הייתי מקבל 15 לירות בשביל הטיול.

אני מבטיר לך שאני לא עושה את זה אף פעם.

אתה נשבע?

אני נשבע.

אתה רעב?

נורא. אני אכן אכן משהו לאכול.

תמי? כן אמא? מה את עושה שם? אני רעבה.

ודאי, לא אכלת ארוחת ערב.

אפשר לעזור לך? לא תודה, אני אסתדר לבד. לכי לישון. לילה טוב.

לילה טוב.

אנחנו לבד בבית.

איפה ההורים שלך? הם יצאו לעבודה.

את לא צריכה ללכת לבית הספר? כן, אחרת הם יתחילו לחשוד.

אז מה יהיה?

בוא איתי.

לאן? לבית הספר, נסביר להם. זה לא יעזור.

הם יקחו אותי לבית סוהר.

אבא שלי יהרוג אותי. הוא לא יעשה לך שום דבר. אני מפחד. ואם תישאר כאן,

ההורים שלך יחזרו.

אני אחזור קודם.

חכה לי פה עד שיבוא.

שלא תזוז מפה. אתה מבטיח? כן.

ואז נמצא מה לעשות.

אבל שלא תגלי לאף אחד איפה אני. לא, אני לא אגלה.

תמר? כן.

לא יכול להיות שהוא טבע.

לא רוצה להאמין.

הבן שלי שוחק כמו דג.

הוא ברח.

ממני הוא ברח.

אולי הוא אמר לך משהו לפני שהוא יצא עם הפושעים האלה?

אולי?

אני לא יודע.

תודה רבה.

תביני, תמר.

אם את באמת רוצה לעזור לדווין, עלייך להגיד לנו איפה.

אנחנו מתכוונים לטובתו. הוא בוודאי במצב קשה, ואיננו רוצים שיסתבר בצרה נוספת.

איש לא יעשה לו שום רע.

תאמיני לנו.

אנחנו דיברנו עם הנערים שפיתו אותו.

אנחנו יודעים שהוא בעצם לא השם.

ולא תיקחו אותו לבית הסוהר? לא, לא, אנחנו נדאג לו.

אנחנו נדאג שלא יקרה שוב מה שקרה.

בסדר, תבואו איתי.

אני אקח אתכם אל דוד.

אבל אם תעשו לו צרות, אני אמרח מהבית.

ג'ינג'י, עכשיו אני אראה לך משהו.

חכו לי רקע.

בסדר.

שלום.

שלום, מר לוי. יש לי פסורה טובה. דוד נמצא ברי ושלם. דוד?

ברי?

בסדר? כן.

שום דבר לא קרה לו? שום דבר. איפה הוא? תגידי איפה הוא. אני מוכרח לראות אותו.

לנגוע בו בידיים שלי. אבל מר לוי... לא, אל תפחדי.

אני... אני לא ארביץ לו. לא, בחייל.

אף פעם בחיים שלי אני לא... את לא יודעת, גברתי, איך אני...

כל פעם שאני חושב על דוויץ' שאני עושה כך, מפחד מהאבא שלו.

תקחי אותי אליו, איפה הוא תגידי.

הוא בביתה של תמר.

אבל אולי כדאי שתסתרק ותסתדר קצת.

בטח כדאי.

אל תדאג, אדון לוי, אנחנו נמצא אותו.

מה זאת אומרת נמצא אותו?

אמרו לי שהוא כאן, איפה הוא?

תמר,

את לא יכולה ללכת בשטח הזה. אני כן יכולה. זה יהיה לך קשה מדי. זה לא יהיה לי בכלל

קשה. אני אמצא אותו.

ממני הוא לא יברח.

בסדר? תמר, תזיר אותי.

תודה.

לא נכון, דבי, דל סברא. אני מבקשת.

הם מבינים כולם. הם לא יעשו לך שום דבר רע.

הם יודעים שאתה לא השם.

תאמין לי.

אבא שלי ירוג אותי. הוא לא יעשה לך שום דבר.

הוא מתפלל שתחזור אליו. אני יודעת. הוא דיבר איתי.

דוד. אל תפחד במיני.

אני לא כועס עליך.

אני בא אליך עם אהבה בלב.

אתה, תבוא אליי.

בוא הביתה.

אני לא ארביץ לך.

אתה ילד גדול.

תראה, יהיה טוב.

מושיקו הבטיח לי העבודה יום יום.

תראה, אנחנו נעשה חיים.

הנה, כך.

זה בשביל הטיול שלך.

כך.

אתה לא רוצה?

הוא לא רוצה.

אתה רוצה לבוא אלינו לכמה זמן? עם תמר.

תגור אצלנו.

אחר כך נראה מה לעשות.

אתה רוצה?

אתה רוצה?

אני לא כועס אם אתה רוצה.

שם יהיה לך טוב.

אני עבוד.

אני...