Original subtitles

‫פרק זה מכיל סצנות שעלולות להיות‬ ‫קשות לצפייה עבור חלק מהצופים‬

‫ו/או לא להתאים לקהל צעיר,‬ ‫כולל תיאורים של אונס ותקיפה מינית.‬

‫[מוזיקה קצבית]‬

‫[בחורה] אז היא אמרה לי שאני יכולה‬ ‫לעבוד שם בסך הכול חודשיים.‬

‫[בחורה] ואת גם ממש ישנה במקום והכול.‬

‫[צליל של צילום תמונה]‬ ‫ויש לך גם כזה בקתות מעץ,‬

‫אבל גם ממש חדרים נורמליים כזה‬ ‫ואת יכולה פשוט להגיד מה את מעדיפה…‬

‫[צליל מקשים של טלפון]‬ ‫ועם מי את מעדיפה וזה.‬

‫[צליל הודעה]‬ ‫ואת לא משלמת על כלום,‬

‫אז יוצא לך, כאילו,‬ ‫מקסימום 500 לכזה בזבוזים ושטויות.‬

‫[צליל הודעה]‬

‫נטע?‬

‫את מקשיבה לי?‬ ‫-כן, נו?‬

‫[צליל מקשים של טלפון]‬

‫קיצור, הבנתי שכזה כל קיץ יש שם מלא בגילנו…‬

‫[צליל הודעה]‬ ‫אז זה ממש ממש כיף.‬

‫אז בא לי לעשות את זה. אולי תבואי איתי גם?‬ ‫-לאן?‬

‫[צליל מקשים של טלפון]‬ ‫לא, את בלתי נסבלת.‬

‫לא שמעתי מילה.‬ ‫-יש לך שוונץ.‬

‫איפה?‬ ‫-בגבה. קחי, תחזיקי רגע.‬

‫איכס, בלי רוק אבל!‬ ‫-אני רוצה לתקן לך את השוונץ [צוחקת].‬

‫נו. נו! הנה…‬ ‫-[צוחקת] בואי כבר…‬

‫[המוזיקה הקצבית מתגברת]‬

‫[בחור 1] ואו ואו! איזה יפות אתן!‬ ‫[צחוק של אישה]‬

‫[בחור 2] הוא אומר את זה לכולן פה.‬

‫בסוף אולי זה יעבוד על מישהי [צוחקת].‬

‫[בחור 1] רוצה?‬

‫וואלה, שנה שעברה הייתי בטוח שדווקא אתם‬ ‫תגיעו ביחד למסיבת הסיום. באלוהים.‬

‫מה זה, אלון, כמה שתית?‬

‫עזבי אותו, הוא דפקט.‬ ‫-אתה דפקט אתה.‬

‫ואתה, כמה שתית?‬ ‫-אני?‬

‫כן.‬ ‫-לא… קצת. נגיעה.‬

‫[נטע] ככה.‬ ‫-ככה. קמצוץ.‬

‫בסדר…‬

‫מחזור 2023, איזה יפים אתם!‬

‫[קריאות של הקהל]‬ ‫[מחיאות כפיים]‬

‫אני רק רוצה להגיד‬ ‫שאני אוהב כל אחד ואחד מכם,‬

‫ותודה לבן המלך,‬ ‫שסידר לנו את המקום הנדיר הזה!‬

‫טוב, טוב, טוב. קודם כול‬ ‫בואו נרים קצת לדי־ג'יי שלנו להיום,‬

‫ירין גבעון!‬

‫[בחור במיקרופון]‬ ‫איי, שכבת ט"ו, יא מאדר פאקרס.‬

‫אני רק רוצה להגיד לכם היום,‬ ‫תשתו, תרקדו, תעופו על הפאקינג חיים שלכם,‬

‫למה אוטוטו כולם פה הולכים למות בצבא!‬

‫[קריאות של הקהל]‬ ‫[מחיאות כפיים]‬

‫סתם, לא כולם. רק אושר…‬

‫כי הוא הולך למטכ"ל.‬

‫[קריאות של הקהל]‬ ‫[מחיאות כפיים]‬

‫יאללה בלגן!‬

‫[מוזיקה קצבית מתגברת]‬

‫[המוזיקה הופכת למעומעמת]‬

‫[הבסים של המוזיקה נשמעים במעומעם]‬

‫[בחור] איפה השירותים פה?‬

‫משמאל, נראה לי.‬

‫[מלמולי רקע]‬ ‫[הבסים ממשיכים]‬

‫[לוחשת] היי.‬ ‫-בואי, כנסי.‬

‫[מוזיקה שקטה ומותחת]‬

‫- בלקספייס -‬

‫[המוזיקה המותחת ממשיכה]‬ ‫[ציוצי ציפורים]‬

‫איך היה?‬

‫נהנית?‬

‫[נטע מהנהנת בקולה]‬

‫איפה זואי?‬

‫לא הייתן אמורות לחזור ביחד?‬

‫לא יודעת, לא ראיתי אותה.‬

‫שתיתן אה… הרבה? מה…‬ ‫-אבא, אפשר לדבר יותר מאוחר?‬

‫אני פשוט גמורה מעייפות.‬

‫כן בטח. תנוחי.‬

‫[מוזיקה מותחת]‬

‫[רעש חיתוך האוויר של המאוורר]‬

‫[המוזיקה המותחת ממשיכה]‬

‫[רעש המאוורר הופך מהיר וחזק יותר ויותר]‬

‫[קול בהלה]‬ ‫וואי! [מתנשפת]‬

‫[נאנחת]‬

‫[נאנחת] אוי…‬

‫וואי וואי וואי וואי…‬

‫[מוזיקה מותחת]‬

‫[נאנחת]‬

‫[צליל פתיחת הטלפון]‬

‫[המוזיקה המותחת מתגברת]‬

‫[צליל חיוג]‬

‫[צליל תפוס]‬

‫[ניתוק הטלפון]‬

‫זואי, תתקשרי אליי כשאת קמה.‬ ‫תקשיבי, נראה לי קרה משהו מה זה מוזר אתמול.‬

‫ביי.‬

‫[צליל מקשים של טלפון]‬

‫…אוסף אותו מנתב"ג לבת ים, כן.‬

‫אוקיי.‬

‫מה מספר הטלפון?‬

‫כן.‬

‫אוקיי.‬

‫כן, בכתובת שנתת לי.‬ ‫חכה רק שנייה. שנייה אחת.‬

‫[אבא של נטע] את לא ישנה?‬ ‫-אני לא נרדמת.‬

‫את רוצה שאני אכין לך משהו לאכול?‬ ‫את קצת חיוורת.‬

‫לא. תודה.‬

‫הכול בסדר?‬

‫מה?‬

‫הכול בסדר?‬

‫כן.‬

‫אני יוצאת לרוץ.‬

‫[אבא של נטע] יופי.‬

‫[מוזיקה מותחת]‬

‫[דלת נסגרת]‬ ‫-כן, סליחה.‬

‫[נטע מתנשפת]‬

‫[המוזיקה המותחת מתגברת]‬

‫[המוזיקה ממשיכה להתעצם]‬

‫[נטע נאנקת ומשתעלת]‬

‫[המוזיקה דועכת]‬

‫[יריות אקדח]‬

‫[שוטר] מורג שמואל.‬

‫מוכר לי השם. מאיפה?‬

‫שרון מערב, כרגע.‬

‫[שוטר] את מוכרת לי. איפה היית קודם?‬

‫פשוט דומה למלא בנות.‬

‫מה אתה אומר?‬ ‫-אש.‬

‫תוצאה יפה לפשעים ד'.‬

‫[שוטר] מפתיע.‬

‫תבואי כל יום.‬

‫צריך כמה שיותר ‬‫שוטרות‬ ‫שנראות טוב כמוך במדים.‬

‫[שוטר] אין בעד מה.‬

‫[מוזיקה מותחת]‬

‫[רעש של סירנות]‬

‫בוקר. הבנתי שהגיעה לי מעטפה?‬ ‫-שמעת שניסו הציע לשירלי נישואים?‬

‫וואלה.‬ ‫-חמוד, איך הוא מתרגש, חבל על הזמן.‬

‫הוא הביא לכולם עוגה.‬

‫לא טעימה אבל תאכלי, שלא ייעלב.‬

‫לא, לא.‬ ‫-אגב, את יודעת שאח שלו… רווק.‬

‫אם את רוצה, אני יכולה לדבר.‬ ‫-עדן, אני בסדר. איפה המעטפה?‬

‫[המוזיקה המותחת ממשיכה]‬

‫[עדן] הכול בסדר?‬

‫מה?‬

‫את צריכה משהו? את מחפשת משהו?‬

‫[עדן] את צריכה משהו?‬ ‫-כן, לא, אני חשבתי שיש כאן מישהו,‬

‫אבל לא משנה. סליחה.‬

‫[מורג] חכי רגע. איך קוראים לך?‬

‫נטע.‬

‫אבל הכול באמת בסדר, אני הולכת. סליחה.‬

‫אני מורג, נעים מאוד.‬

‫אני… חכי רגע, אני אביא לך כוס מים.‬

‫[צליל של מים נמזגים]‬

‫[צעדים מתקרבים]‬

‫[מורג] קחי.‬ ‫-תודה.‬

‫[מורג] הכול בסדר? קרה משהו?‬

‫אממ…‬

‫אני חושבת שנאנסתי.‬

‫מה זה "חושבת"?‬

‫זהו. אני לא כל כך זוכרת.‬

‫בואי איתי.‬

‫בואי.‬

‫[נטע] אני זוכרת שניסיתי לדחוף אותו‬ ‫אבל… זה היה, כאילו, באמצע.‬

‫[נטע] זה מה שאני זוכרת.‬

‫אה… הוא אמר לי כזה,‬ ‫"מה, פתאום את לא רוצה?" בעצבים כזה.‬

‫את ניסית להתנגד?‬

‫[נטע מהנהנת בקולה]‬

‫[מורג] במילים גם? איך?‬ ‫-ניסיתי לדחוף אותו.‬

‫[הקלדה על מחשב]‬

‫כאילו, אני לא הצלחתי, אבל הוא הבין.‬ ‫עובדה שהוא אמר, "פתאום את לא רוצה?"‬

‫[מורג] איפה זה היה?‬

‫במסיבה, אני יודעת, אבל איפה במסיבה?‬

‫[נטע] אה…‬ ‫-[מורג] בשירותים?… במחסן?…‬

‫זהו, אני… וואי, אני לא זוכרת,‬ ‫אני, כאילו, לא זוכרת איך הגענו לשם…‬

‫אה…‬

‫הייתה שם ספה.‬ ‫היה כתוב על הדלת של החדר "וי־איי־פי".‬

‫[הקלדה על מחשב]‬

‫[מורג] לקחת משהו?‬

‫מה?‬

‫סמים?‬

‫שתית אלכוהול?‬

‫[מוזיקה מותחת מתגברת]‬

‫אממ…‬

‫שתיתי קצת.‬

‫כמה? בערך.‬

‫אממ… שתיתי כוס אחת במסיבה… אה…‬

‫ועוד כמה צ'ייסרים,‬ ‫כאילו בבית של חברה שלי, ואחרי זה…‬

‫כמה במסיבה.‬

‫אממ…‬

‫תקשיבי, אני חושבת שאולי אני עשיתי טעות.‬

‫כאילו… [צוחקת באי נעימות]‬

‫לא… אה… אני אולי קצת, כאילו, התבלבלתי.‬ ‫אני חושבת שאולי אני…‬

‫עשיתי קצת דרמה מכל העניין.‬ ‫-הכול בסדר. הכול בסדר.‬

‫זה חשוב מאוד שהגעת לכאן.‬

‫כן…‬

‫זה לא באשמתך.‬

‫אני…‬

‫אני רוצה רגע לחזור על הפרטים שנתת לי.‬

‫השם שלו, אמרת, דקל. נכון?‬

‫דקל אוזן?‬ ‫-כן.‬

‫אה, הוא…‬ ‫-וההודעות שקיבלת זה ממנו.‬

‫הוא כתב את ההודעות, אבל אני חושבת‬ ‫שכאילו, המוח שלי קצת הגזים את זה.‬

‫תקשיבי…‬ ‫-כאילו, זה לא היה אמור להיות כזה דבר…‬

‫תקשיבי לי טוב עכשיו.‬

‫את צריכה ללכת לחדר אקוטי בבית חולים.‬

‫את יודעת מה זה?‬ ‫-לא.‬

‫זה חדר שמגיעות אליו נשים, נערות, במצב הזה,‬

‫ועושים בדיקה מקיפה.‬

‫יש רופא שממלא דו"ח משטרתי‬ ‫וזה מאוד מאוד חשוב לתלונה שלך.‬

‫זה לא הולך להיות קל. בכלל.‬

‫אני חושבת שכדאי שנתקשר לאימא שלך.‬

‫לאבא.‬

‫אימא… אימא שלי מתה.‬

‫[מוזיקה נוגה]‬

‫[רופאה] תסתובבי בבקשה.‬

‫[צליל של צילום תמונה]‬

‫[רופאה] נטע, נכון?‬ ‫-[נטע] כן.‬

‫אני ד"ר כץ וזאת אירה.‬

‫אנחנו נערוך לך כמה בדיקות ונשאל שאלות.‬ ‫את רוצה שאבא שלך יישאר או יצא?‬

‫אממ… שיישאר. לא אכפת לי.‬

‫[ד"ר כץ] אוקיי,‬ ‫תעמוד בבקשה מאחורי הווילון.‬

‫[אחות] בוא בבקשה.‬

‫[ד"ר כץ] בואי, תשכבי על המיטה.‬

‫טוב…‬

‫אז דבר ראשון הכי חשוב,‬ ‫להתחיל קודם כול לבדוק אותך פיזית.‬

‫אנחנו גם נצטרך לקחת לך דגימה מהשיער, אה…‬

‫זה לצורך זיהוי של סם אונס,‬

‫זה בדרך כלל נשלח לחו"ל, לוקח כמה חודשים.‬

‫הדו"ח הרפואי עובר למשטרה‬ ‫והממצאים למעבדה המשטרתית.‬

‫חשוב שתדעי, אנחנו לא מאשימים אותך בכלום‬ ‫ואנחנו לא משטרה.‬

‫אוקיי.‬ ‫-[ד"ר כץ] אז נתחיל.‬

‫[ד"ר כץ] רגליים לפה בבקשה.‬

‫כואב לך כרגע משהו?‬

‫[הקול של נטע מעומעם]‬ ‫אה, לא. רק קצת עייפה.‬

‫[ד"ר כץ במעומעם] אם משהו כואב, או מציק,‬ ‫או מפריע לך, פשוט תעצרי אותנו. אוקיי?‬

‫[המוזיקה מתגברת, הדיבורים לא נשמעים]‬

‫[צליל חיוג] [משיבון קולי]‬ ‫היי, הגעתם לדקל. תשאירו הודעה.‬

‫[צליל חיוג]‬

‫[משיבון קולי]‬ ‫היי, הגעתם לדקל. תשאירו הודעה.‬

‫[ניתוק הטלפון]‬

‫[מוזיקה מותחת מתגברת]‬

‫[נביחות של כלב]‬

‫[דפיקות בדלת]‬

‫[נביחות של כלב]‬

‫[דפיקות בדלת]‬

‫[נביחות של כלב]‬

‫[צליל חיוג]‬

‫[מורג] שלום. אני מדברת עם עינת?‬ ‫אימא של דקל אוזן?‬

‫[עינת, בטלפון] כן. מי מבקש?‬ ‫-היי, אה… אני שוטרת.‬

‫אני מחפשת את דקל.‬ ‫-[עינת, בלחץ] מה קרה? קרה לו משהו?‬

‫לא, לא, לא, לא. לא קרה כלום. אני פשוט…‬ ‫-הוא עשה תאונה?‬

‫הכול בסדר. אני מצטערת שהלחצתי אותך.‬ ‫את יכולה ממש להישאר רגועה.‬

‫אני, פשוט אנחנו מחפשים אותו‬ ‫בנוגע לתשאול של מקרה כלשהו.‬

‫על מה את צריכה לתשאל אותו?‬

‫אממ, היה…‬

‫היה מקרה של פריצה למחסנים‬ ‫ליד מועדון במסיבה שהוא היה אתמול.‬

‫וחשבנו שזאת הזדמנות ככה,‬ ‫לקחת כמה עדי ראייה.‬

‫אה, אוף, נבהלתי.‬ ‫אנחנו באילת פשוט ולא דיברתי איתו עדיין.‬

‫כן, אוקיי.‬ ‫-הוא היה במסיבה, הוא בטח עדיין ישן.‬

‫תודה רבה, עינת. תודה. הכול בסדר.‬

‫[ניתוק הטלפון]‬

‫[צעדים]‬ ‫[רעש של אופניים]‬

‫[מורג] דקל. דקל, תעצור!‬

‫[מורג] דקל, תעצור!‬

‫[המוזיקה המותחת מתגברת]‬

‫[מורג] דקל! דקל!‬

‫[צועקת] דקל!‬

‫דקל!‬

‫[נפילה שלו ושל האופניים]‬

‫[מורג מתנשפת]‬

‫[מורג] דקל… דקל, עצור!‬

‫תעצור!‬

‫ססס…‬

‫[מתנשפת]‬

‫[המוזיקה מתגברת]‬

‫[המוזיקה דועכת]‬

‫[צלצול טלפון נייד]‬

‫הלו.‬ ‫-[קול של אישה בטלפון] היי. בן?‬

‫כן.‬ ‫-[מהטלפון] זאת עינת, אימא של דקל.‬

‫היי, עינת, מה קורה?‬

‫הערתי אותך?‬

‫כן. לא, לא נורא.‬ ‫אני גם ככה הייתי צריך לקום.‬

‫[לחיצה על מתג התריס]‬

‫חשבתי שאולי דקל ישן אצלך.‬ ‫-לא. לא, הוא לא פה.‬

‫[תריס חשמלי מתרומם]‬

‫אוקיי. פשוט, אני לא ‬‫תופסת אותו‬ ‫והתחלתי טיפה לדאוג.‬

‫ניסיתי למצוא אותו באפליקציה,‬ ‫אבל כנראה נגמרה לו הבטרייה.‬

‫הוא היה איתכם אתמול, נכון?‬

‫כן, ברור.‬

‫אתה יודע אולי איפה הוא? ‬‫למי הוא הלך?‬

‫הוא בטח בים.‬

‫כן? ‬‫הוא אמר לך שהוא הולך לגלוש?‬

‫הוא לא אמר לי, אבל אני מאמין שהוא שם‬ ‫כי אמורים להיות גלים טובים היום.‬

‫[רעש של השתנה]‬

‫טוב, בן, תקשיב. ‬‫התקשרו אליי מהמשטרה.‬

‫אמרו שזה כלום. ‬‫סתם תשאול על איזה משהו‬ ‫שקרה בלילה. לא, לא קשור אליו בכלל.‬

‫אבל אני עדיין מודאגת. תוכל להגיד לו‬ ‫שיחזור אליי אם אתה תופס אותו?‬

‫[רעש הורדת מים]‬

‫בן? אתה שם? אתה שומע אותי?‬

‫כן.‬

‫כן, אני איתך. בטח, ברור.‬

‫טוב. תודה, חמוד. רק שיתקשר אליי.‬

‫סגור.‬

‫ביי.‬

‫[צליל ניתוק הטלפון]‬

‫[בן] היי, אימא.‬

‫היי, חמוד. בדיוק באתי להעיר אותך.‬ ‫אנחנו יושבים לצהריים.‬

‫לא, עזבי, אימא, אני לא יכול להישאר,‬ ‫אני חייב לעוף. יש לי איזה משהו בים.‬

‫תגיד לאבא.‬

‫סבבה.‬

‫מה קורה, אבא'לה?‬

‫וואלאק, אתה, יש לך תזמון של טיגריס.‬

‫בוא, בוא. בדיוק פרסתי נתח קצבים מושלם.‬

‫לא, איזה נתח קצבים עכשיו, אבא?‬ ‫הרגע קמתי. גדול עליי.‬

‫חבל. 350 שקל לקילו.‬

‫בסדר, נו, אז תביא לי אחר כך.‬

‫קח, קח. קח ביס, קח ביס.‬ ‫שיהיה לך כוח לגלוש. תטעם.‬

‫[נביחות של כלב]‬

‫נו? אז איך היה אתמול בלילה?‬

‫וואלה, היה אש. תדע לך,‬ ‫כולם עפו על המועדון שלך.‬

‫אמרו שיש לך את המועדון הכי חזק בעיר.‬

‫[צוחק]‬

‫טוב, זה לא, זה לא עשוי מספיק, אבא.‬

‫אני חייב לעוף. ביי. נדבר.‬

‫מה "לא עשוי מספיק"? זה מדיום רייר!‬ ‫-[בן, ממלמל] בסדר.‬

‫ככה אוכלים בשר!‬

‫[מוזיקה מותחת מתגברת]‬

‫[צליל הקלטת הודעה]‬ ‫דקל, איפה אתה, אחי? אימא שלך דואגת.‬

‫תחזור אליי.‬ ‫[סיום הקלטה]‬

‫[בן] ירין!‬

‫[בן] ירין!‬ ‫-[ירין] אה?‬

‫מה, אחי? מה הולך?‬

‫ירין, ראית את דקל?‬ ‫-לא.‬

‫דיברת איתו? משהו?‬ ‫-לא. למה?‬

‫ס'אמק. סתם, אימא שלו מחפשת אותו.‬ ‫הוא לא עונה לטלפון.‬

‫טוב, אחי, כולם הפוכים מאתמול.‬ ‫יש גלים. אתה בא?‬

‫מה גלים עכשיו?‬ ‫אני אומר לך שלא מוצאים את דקל.‬

‫מה אתה רוצה ממני?‬ ‫-שתבוא איתי לחפש אותו.‬

‫[עדן] מה? איפה היית?‬

‫חיפשתי את הבחור מהתלונה.‬

‫דקל הזה. הייתי אצלו בבית.‬ ‫הוא קלט אותי וברח.‬

‫לא הבנתי. הלכת אליו הביתה?‬ ‫-אני חושבת אולי ללכת למקום הזה.‬

‫לאולם, למועדון, איפה שזה קרה.‬

‫נו? ומה לעשות שם בדיוק?‬

‫לא יודעת… [ממלמלת בבלבול]‬ ‫לחקור, לראות את הזירה.‬

‫בואי. קודם כול, אין לנו צו.‬ ‫את לא יכולה להיכנס לשם סתם ככה.‬

‫וגם מה תעשי שם?‬

‫יש לך את השם שלו, היא עושה בדיקות,‬ ‫הכול בסדר. הוא יבוא לחקירה.‬

‫איזה "יבוא לחקירה"?‬ ‫אני אומרת לך הרגע שהוא ברח לי.‬

‫בסדר, מורג, פה זה לא‬ ‫חקירות מיוחדות או מאיפה שבאת.‬

‫אנחנו נתקשר אליו, נזמן אותו לחקירה‬ ‫על החברה הזאת שלו ויהיה בסדר.‬

‫היא ממש לא חברה שלו. היא התלוננה על אונס.‬

‫בסדר, צודקת, סליחה, בסדר, מה…‬

‫אבל את יודעת, היא גם ככה,‬ ‫גם היא לא סגורה על עצמה.‬

‫את יודעת כמה כאלו יש לנו בחודש?‬ ‫חבל לך על הזמן.‬

‫וזה תמיד "החבר", "הידיד", "הבוס".‬ ‫הם רבו, הם השלימו.‬

‫לא שאני אומרת שזה לא נכון, כן?‬ ‫ואם זה נכון, צריך להוריד להם ביצה־ביצה.‬

‫חוץ מזה, יש לך מלא תיקים לסגור.‬ ‫את יודעת איך ציון.‬

‫הוא רוצה את השולחן נקי בראשון.‬ ‫[צליל רטט של טלפון]‬

‫שירלי? וואי וואי איזו עוגה.‬ ‫חבל לך על הזמן, מה זה טעים.‬

‫[עדן, מתרחקת] שלחי לי. שלחי לי את המתכון.‬ ‫לא מצאתי באינטרנט.‬

‫[מוזיקה מותחת]‬

‫מה קורה, מיתר?‬ ‫תגידי לי, דיברת עם דקל במקרה?‬

‫לא, למה?‬

‫מחפשים אותו. אימא שלו באטרף.‬ ‫הוא לא נמצא בשום מקום.‬

‫מה זה "לא בשום מקום"? לא הבנתי.‬

‫לא עונה. לא… לא יודעים.‬

‫אולי בקבוצה של ה"כושר קרבי"? שלחתם?‬

‫[בן] כן, לא ראו אותו מאז המסיבה.‬

‫שנייה.‬

‫[צלצול טלפון נייד]‬

‫[בן נאנח]‬

‫תגיד. יש מצב…‬

‫יש מצב שהוא אצל נטע?‬

‫מה יש לו לעשות אצלה?‬

‫לא יודע, אולי הם…‬

‫אימא שלו אמרה לי שחיפשו אותו מהמשטרה.‬

‫[ירין] מה "משטרה"? רציני?‬

‫אתה חושב שזה קשור לנטע?‬ ‫-סתום עכשיו, נו.‬

‫בטח סתם הוא בלי סוללה, לא?‬

‫[צלצול טלפון נייד]‬

‫[בן] יואו, איזו נודניקית זאת…‬ ‫-[מיתר] מי זאת?‬

‫אימא שלו, היא פעם חמישית מתקשרת אליי היום.‬

‫היא באילת, חושבת שהיא מנהלת אותי מרחוק.‬

‫ההורים שלו באילת?‬

‫[בן] כן.‬

‫ואף אחד מכם לא היה אצלו בבית?‬

‫[רעש של מפתחות]‬

‫[אבא של נטע נאנח]‬

‫[אבא של נטע] היי.‬

‫אה…‬

‫את רוצה שאני אכין לך משהו לאכול?‬

‫מה?‬

‫לא יודע, חשבתי אולי את, אה… רוצה לאכול.‬

‫את צריכה, מתי ה…‬ ‫-בוא פשוט ניכנס. טוב?‬

‫כן. בואי.‬

‫[מוזיקה איטית]‬

‫[נטע] וואי.‬

‫[רעשי צפצופים וסירנות של עיר]‬

‫[בן] דקל!‬

‫[בן] דקל!‬

‫[עידן] כמה בן אדם יכול לישון?‬

‫[נביחות של כלב]‬ ‫[דפיקות בדלת]‬

‫[בן] נו, דקל!‬

‫[בן] ס'אמק.‬

‫[דפיקות בדלת]‬

‫[בן] דקל!‬

‫[מיתר] הופה!‬

‫[מוזיקה מותחת]‬

‫דקל!‬

‫[בן] נו, קום כבר, יא זין! קום!‬

‫[המוזיקה המותחת מתגברת]‬

‫[נביחות של כלב]‬

‫[המוזיקה המותחת מתעצמת]‬

‫[חריקה של דלת נפתחת]‬

‫[בחור, בלחש] נטע?‬

‫[בחור, בלחש] נטע?‬

‫[בלחש] נטע, אני מצטער.‬

‫[מוזיקה איטית]‬

‫[בלחש] סליחה.‬

‫[מוזיקה מותחת]‬

‫[צלצול טלפון נייח]‬

‫[צלצול טלפון נייד]‬

‫[צליל פתיחת הטלפון]‬

‫הלו?‬ ‫-[עינת בטלפון] שלום.‬

‫את השוטרת שדיברה איתי אתמול, נכון?‬

‫זו אימא של דקל, אני…‬ ‫אני כבר לא יודעת למי לפנות.‬

‫עברו… עברו כבר כמעט 24 שעות‬ ‫מאז שמישהו ראה אותו.‬

‫הלו?‬ ‫-אה… כן, כן, כן, אני איתך.‬

‫אני אעביר את הפרטים לתחנה פה‬ ‫ואנחנו נבדוק את זה.‬

‫תקשיבי, הוא לא חזר‬ ‫מהמסיבה שלהם אתמול בלילה.‬

‫רגע… מתי בפעם האחרונה מישהו ראה אותו?‬

‫אני אומרת לך,‬ ‫חזרנו מאילת, הוא לא בשום מקום.‬

‫אף אחד לא ראה אותו מאז המסיבה במועדון.‬

‫[מוזיקה מותחת]‬

‫[מורג] בוקר טוב, אני צריכה רגע לבדוק…‬

‫[מוזיקה מותחת מתגברת]‬

‫[המוזיקה מתערבבת עם צלצול טלפון נייד]‬

‫[צלצול טלפון נייד]‬

‫דוידי.‬

‫אני מגיע.‬

‫[דוידי] אני רק רוצה להבין‬ ‫איפה את היית כשזה קרה.‬

‫אני לא בדיוק יודעת, הייתי בפנים אולי.‬

‫אני לא ראיתי את זה באותו רגע בכלל.‬

‫אז מתי הבנת שקורה משהו?‬

‫פשוט שמעתי צעקות ויצאתי.‬

‫ליאת, זה מאוד לא תקין.‬

‫אין פה אף אחד שיודע מה קרה?‬

‫[ליאת] אני מצטערת, אבא של מיקה,‬

‫אבל ככה זה ילדים בגיל הזה,‬

‫לפעמים הם נושכים.‬

‫מה זה "לפעמים הם נושכים"?‬

‫זה התפקיד שלך, לדאוג שזה לא יקרה.‬

‫ועדיין זה קורה מדי פעם.‬

‫ליאת, מתחילים מפגש בוקר, את באה?‬ ‫-אני באה, אני באה.‬

‫אתה רוצה להיפרד ממנה יפה‬ ‫או שאתה לוקח אותה?‬

‫ברור שאני לוקח אותה.‬

‫איך שאתה רוצה.‬

‫ביי ביי, מיקה.‬

‫[צלצול טלפון נייד]‬

‫[ליאת] תגידי "ביי ביי".‬

‫[צלצול טלפון נייד]‬

‫דוידי.‬

‫[מורג] היי.‬

‫מורג?‬

‫כן.‬

‫תקשיב, דוידי, יש פה משהו שאתה חייב לראות.‬

‫אני צריכה שתגיע דחוף.‬

‫שולחת לך מיקום.‬

‫[צלצול פעמון]‬

‫אז מה?‬

‫חשבתי שלא כדאי שהיא תפסיד יום בגלל זה.‬

‫חוץ מזה, ילדים מתגברים מהר.‬

‫אני מאוד שמחה שבחרת לחזור.‬

‫זה מאוד חשוב שתיתן בי אמון,‬

‫בי ובכל הצוות.‬ ‫-מה שתגידי. שזה לא יקרה שוב.‬

‫[מוזיקה מותחת מתגברת]‬

‫[דוידי] היי.‬

‫היי.‬

‫מה כל כך דחוף?‬

‫"שלום גם לך, מורג.‬ ‫לא התראינו איזה שנתיים וחצי."‬

‫שלום, מורג. למה אני פה?‬

‫[מורג] חזרת ללוק הישן.‬ ‫-[דוידי] מה?‬

‫העין.‬

‫יותר נוח לי ככה.‬

‫חוץ מזה, זה יותר יעיל בל… להרחיק אנשים.‬

‫את זה אתה עושה מצוין בלי קשר.‬

‫בשישי הייתה פה מסיבת סיום תיכון,‬

‫ואתמול הגיעה למשטרה מישהי בשם נטע‬

‫להתלונן על אונס‬ ‫נגד אחד הנערים שהיו איתה במסיבה,‬

‫דקל אוזן.‬

‫התקשרתי אליו כמה פעמים, הוא לא ענה.‬

‫הלכתי אליו הביתה,‬

‫ההורים שלו חיפשו אותו, חברים.‬

‫ו… חשבתי שכדאי לבדוק פה.‬

‫תכיר, דקל אוזן.‬

‫[דפיקות בדלת]‬

‫[דפיקות בדלת]‬

‫[דפיקות בדלת]‬

‫[דפיקות בדלת]‬

‫[אבא של נטע] בוקר טוב.‬ ‫-בוקר טוב, אתה ליאור זהבי?‬

‫כן.‬

‫אבא של נטע זהבי?‬

‫כן.‬

‫[שוטר] היא דרושה לחקירה.‬ ‫אנחנו ניקח אותה עכשיו.‬

‫[נטע] אבא, מה קורה?‬

‫[ליאור] אה… הם צריכים אותך לחקירה.‬

‫[שוטר] נטע זהבי, את חשודה ברצח‬ ‫של דקל אוזן. כל דבר שתאמרי ישמש כנגדך.‬

‫ידיים קדימה בבקשה.‬ ‫-מה?‬

‫ידיים קדימה.‬

‫[נטע] חשודה ב…‬ ‫-[ליאור] אה, אה, סליחה. מה אתם עושים?‬

‫[שוטרת] תיקח שני צעדים אחורה.‬ ‫-[ליאור] אני מבין, אבל מה אתם עושים?‬

‫[שוטרת] יש צו, היא דרושה לחקירה.‬ ‫-[ליאור] בסדר אבל למה ככה, שנייה רגע…‬

‫[דיבורים מעומעמים]‬ ‫[מוזיקה מתעצמת]‬

‫[נטע] אבא, אבא!‬ ‫[דיבורים מעומעמים]‬

‫אבא! אבא!‬

‫[נטע] אבא!‬

‫[המוזיקה ממשיכה להתעצם]‬

‫[קולו לא נשמע]‬

‫[המוזיקה דועכת]‬

‫[קריינית חדשות]‬ ‫חשודה ראשונה ברצח נעצרה הבוקר.‬

‫[דוידי] אז את זוכרת שהיית איתו בחדר?‬

‫[נטע] גם למה אתם בכלל חושבים שזאת אני?‬ ‫אתם מצאתם אותו יום שלם אחרי.‬

‫[דוידי] מצאנו גם את האודם שלך.‬

‫[נטע] זה שאני לא זוכרת,‬ ‫זה לא אומר שרצחתי אותו.‬

‫[דוידי] אני רוצה לעזור לך,‬ ‫אבל אני צריך שתיזכרי.‬

‫על מה אתם מאשימים אותה?‬

‫אם אני הייתי במצב שלך,‬ ‫הייתי מחפש לה עורך דין טוב.‬

‫[שוטר] היו במסיבה סמים?‬

‫[בחורה] כן. לא שאני ראיתי, אני רק שמעתי.‬

‫יש לך תלונה על מישהו שמת.‬ ‫מה את הולכת לעשות איתה?‬

‫א', המתלוננת עדיין חיה.‬ ‫וב', הכול קשור, האונס, הרצח, החד־קרן.‬

‫אם הייתי במצב שלך,‬ ‫הייתי רוצה שהוא ישלם על המעשים שלו.‬

‫כן, אתה חושב שרציתי שהוא ימות?‬

‫[דוידי] כן.‬ ‫-אבל יש עוד דברים שהולכים לקרות, נכון?‬

‫[דוידי] שאלת אם יהיו פה עוד גופות,‬ ‫לצערי, כן.‬

‫אנחנו מתמודדים פה עם רוצח,‬ ‫או רוצחים, עם מטרה ברורה.‬

‫אם אני אבקש ממך לעשות בשבילי משהו‬ ‫בלי להגיד לאף אחד, אתה תסכים?‬

‫כל הראיות מצביעות עליה.‬ ‫מה עוד אתה מחפש? לא הבנתי.‬

‫היא משקרת לנו בלי למצמץ, על מה את מדברת?‬

‫אני לא בטוחה שהיא שיקרה.‬

‫[דוידי] את נותנת לרגשות שלך לבלבל אותך.‬

‫[דוידי] אז היא מאלה.‬ ‫-[מורג] מה זה "אלה"?‬

‫[דוידי] אנרכיסטים.‬ ‫צריך להבין מי איתה בתמונה.‬

‫[דוידי] אתה תברר מה היה במכתב הזה,‬ ‫ומה הן מתכננות ואתה תדווח לי.‬

‫את לא חושבת שצריך לספר על זה למישהו?‬ ‫אני לא…‬

‫דקל מת. מה זה יעזור אם תפרסמי את זה?‬

‫יש כאן חקירת רצח שקשורה בחקירת אונס.‬

‫אנחנו חקירות מיוחדות, מה מיוחד באונס?‬

‫איך זה קרה לנו? אנחנו הורים טובים, לא?‬

‫אתה לא מפחד?‬ ‫-ממה?‬

‫[בחורה] שאתה הבא בתור?‬ ‫-[מורג] מה זה? מה היא מעבירה לו?‬

‫[רעש של סירנות]‬

‫[מוזיקה מותחת מתעצמת]‬

‫[מורג] מישהו רודף אותם בגללך, בשבילך.‬ ‫מי זה יכול להיות?‬

‫[נטע] אף אחד לא היה עושה דבר כזה בשבילי.‬

‫לך תזדיין, אתה והבת השקרנית שלך.‬

‫[ליאור] כולנו רוצים‬ ‫שהסיפור הזה יהיה מאחורינו.‬

‫[נטע] יש מלא דוגמאות לדברים נוראיים‬ ‫שקורים לך שהופכים אחר כך לשיעור…‬

‫[ליאור צורח]‬

‫[נטע] אז אני כל הזמן חושבת, מה השיעור שלי?‬ ‫למה זה קרה דווקא לי?‬

‫אני רוצה לדעת מה אתה היית עושה,‬ ‫אם זאת הייתה הבת שלך.‬

‫אם לא היית הולך לשם‬ ‫והיית קורע להם את הצורה.‬

‫[שקט]‬

‫[השיר "Black" מתנגן]‬