Original subtitles

כלומר, זה לא כאילו לא עשית את זה מספיק פעמים בעבר, עכשיו נכון?

הם דיברו את השורות שלי.

בדיוק אותו משפט מתסריט הקריוקי שלי.

אבל זו מקרי ריפוי.

הילדה בתסריט הקריוקי שלי. אלוהים, יש לה מוות כל כך נורא, לא?

הסתכלת בי, נכון?

אני סופר. אני מכניס מילים לפה של אנשים.

אני גורם להם לעשות דברים.

לשקר אחד לשני או... כֵּן! לַהֲרוֹג! לַהֲרוֹג.

מִישֶׁהוּ! מָהִיר!

הם הולכים להרוג אותך...

מִישֶׁהוּ!

אוו... לא שוב... אוי...

2: יום רביעי

לפי מאק!

בוקר טוב, בן בהיר!

יכולתי לראות שאתה נרדם שוב על הספה שלך...

וזה שובב, בן שובב

אִמָא. אסור לך. אתה ממש לא צריך לעשות את זה...

בוא, בוא. לְהִתְקַדֵם.

ביצה לפני האמבטיה, כמו שאביך תמיד היה אומר.

ובכן, את יקירה זקנה ומתוקה, אמא

אין לטעות בזה. גם קפה, אה! תודה רבה...

יש לך כמה הודעות, בן

אֶחָד. דוּ. שְׁלוֹשָׁה.

עֲבוֹדָה. עֲבוֹדָה. עֲבוֹדָה. הם יכולים לעזאזל לחכות קצת,

אני נותן להם את חיי ונשמתי כפי שהם,

הכתבים המייבבים האלה ו מפיקים חמדנים.

כמות הפנאי הזעירה שלי מאוד יקרה לי... לנו, אה?

נחמד נכון? זה נחמד, בן? - אתמול בלילה, אמא...

האישה המודאגת הזו וכל זה...

תקשיב... אני מצטער שגרמתי לך ללכת לישון מוקדם. אני מאוד מצטער.

כן, ילד שלי. אתה טועה. והיא אישה צעירה ונחמדה!

אני לא יכול להרגיז אותך א ותן לך חבטה טובה, בן.

אבל יש דרכים אחרות, ילד. דרכים אחרות.

טווח חופשי.

מַה? - אתה לא יכול לנצח אותם, יקירי.

ביצי חופש של תרנגולות שמותר להסתובב כאן, שם ובכל מקום.

כֵּן. אני מניח שכן.

גם אם הם מקבלים את החלק המוזר של חציר או חצר חווה דל-אי-קאק-י בחלמון, אה?

צריבה זקנה!

שלום לך, בן. זה ארווין ווילרוולר. זה... מה? כן... חצות שלושים הזמן שלך.

תתקשר אליי. אני מדבר על עלון האנימציה של עצור-גו...

על הדברים הצמריריים המזוינים האלה... כבשה!... כן...

שם העבודה Baa Baa, היית מאמין? בכל מקרה, בן,

הם החליטו לעשות העז המטפלת הזקנה בשדה הבא...

החולה במפרקים אם קראת את התסריט, מה שאמרתי טוב שלא יהיה לך...

העז אמורה להיות בריטית, בן. אז הנה לך.

ארבעה, חמישה עמודים, אולי, לפינטר, גריי, ווייטמור, סטופארד או

אפילו אחד מהסקריפטים שלך אם תזיז את הרגליים. בְּסֵדֶר? חייב לי!

אנה גריפית'ס, בן. רק רוצה... אה...

להתנצל פעם נוספת על שהתרסק עליך מוקדם יותר הערב...

ואני ואני... כן,

אני מראה את הנוירוטי שלי...

לאלוהים בגן עדן עקוב מדם!

... להגיע לדניאל פילד לפני שהוא מגיע לחיתוך...

הו, שתוק! אישה מדממת.

מִצטַעֵר. לילה טוב, בן. מִצטַעֵר

שמי אנדרו מוסלי, קצין תורן בתחנת משטרת הילגייט.

השעה 01:20, יום רביעי בבוקר.

יש לנו את המספר שלך, אדוני, מבית החולים סנט כריסטופר ברחוב קליפסטון...

וזה הושג מארנקו של מר דניאל פילד,

מי שהיה באותה תקופה, עד כמה שידוע לנו,

חסר הכרה וכל כך לא מסוגל לדבר.

מר פילד התקבל למחלקת ג'ורג' מבית החולים סנט כריסטופר, בשעה 11.52 הלילה...

זה אתמול בלילה כשאני מדבר... יום שלישי בערב,

זה לא מופיע להיות עניין משטרתי, אדוני.

אבל בית החולים יכול למצוא אין מספר פרטי אחר...

אתה אמור להיות רגיל לכל זה עד עכשיו.

את משהו שאת, סנדרה. ממש מיוחד.

לא, כל הזמן עיניים מבצבצות מהראש שלו

כל עוד הוא לא מהמכס והבלו האמיתיים שלך.

שָׁם! הוא, אתה מבין? על פיטר!

לא. לא. נראה אינטליגנטי.

אתה חושב שהייתי בדימום חלון ראווה עליון או משהו.

נמאס לי מזה.

אוי, אתה מסתכל!

היי! שום דבר מזה! גררת בדיר חזירים או מה?

למה לא עליו? מה ההיגיון בזה, ניק?

וגם אני התגעגעתי אליך, האהבה הקטנה האבודה שלי.

היי. אַתָה! תשמור על הראש שלך! יָמִינָה?

הו, יקירתי, יקירתי.

אל תסתכל עליי ככה! שכמוך זקן ומלוכלך!

תמיד היית כזה אישה צעירה נלהבת.

אל תדאג בקשר לזה, יקירתי.

היין באמת גרוע למדי.

בטח שלא תלוי בגברי צ'מברטין פעם נהנינו, מממ?

אתה מטומטם.

המשיח הכל יכול. - שתוק.

יצאת מכלל שליטה! אתה מגעיל! מה לעזאזל אתה חושב שאתה לעזאזל עושה טוב?

הוא ביקש את זה, לא?

אף פעם לא ראיתי כלום אז... זה מגעיל!

אתה לא במקדונלד'ס המחורבן, נכון?

מה לעזאזל אתה הולך לעשות הלאה? לירוק על הרצפה? מַה?

אני רואה את הכאב שלך, אוליבר, יקירי...

אבל יש שום דבר שאני יכול לעשות בקשר לזה,

מלבד לסבול

כפי שסבלת.

כן.

אני יודע, אהובי.

אנחנו לכודים בכמיהה שלנו.

סלח לי.

לִסְלוֹחַ.

אתה בסדר, מר מורס?

זה היה...

אני מאוד מאוד...

הנרטיב כולו סבוך ומסובך כאן...

אם לא נזהר נאבד את הראייה מכל סוג של כונן A-B-C בסיפור.

ותסתפק ב-Q, X ו-Y.

מבחינת הסיפור אנחנו צריכים לקבל מה בתוקף

הם קריינים של לינדה.

זאת אומרת, זה לא יעבוד בלעדיהם.

אל תעבוד איתם, לא.

לֹא? - לא.

אנחנו לא ממש יכולים לדעת עדיין, לא סופית.

אנחנו צריכים להסתכל על כל הרצף...

כלומר, אם הזקן לא 'שומע' את הקול

של הצעירה השונה לגמרי הוא זוכר עם כזה...

כאב כזה מלפני כל כך הרבה זמן... אם הוא לא חושב, תחשוב

לחשוב בדרכו המוזרה והאובססיבית שהטארט הקטן והזול שלו בשם סנדרה הוא איכשהו

ההתגלמות החיה של האחר אישה צעירה מקסימה שפעם חיזר אליה ואיבד...

אָז...

אָז...

טוֹב...

כל הסיפור יורד לטמיון.

זה מאוד מועיל, איאן. אני מאוד מעריך הערה שימושית שכזו.

כמו כל כך הרבה מהצדדים וההערות המאולתרות שלך. - סליחה.

בואו פשוט נסתכל על העניין, נכון?

...מצטער מאוד.

מעולם לא ראיתי דבר כזה... - מזג אומנותי.

הו, היו לנו הרבה...

מה אתה יודע עליה?

איך אתה בכלל יכול להבין?

הדברים האלה קורים והם לא עניינך.

עָדִין. עָדִין.

ותביא לי את החשבון שלי.

...לא במזח סאות'אנד בוחר את הקורצים שלך, נכון?

שמעת את זה? זה טוב 'un. - מה...?

שני העטלפים האלה. במערה. יָמִינָה? - סנדרה!

״כועס הפוך. - אתה רוצה לעקוף את הטוויסט או מה?

אתה שומע מילה ממה שאני אומר... ?

הם תלויים הפוך. עטלפים. - אני לא רוצה לדעת!

בכל מקרה. שני העטלפים האלה... אתה קם לי ממש באף.

הם מדברים אחד עם השני, נכון? אנחנו מדברים, סנדרה. אתה ואני.

תמיד הסתדרנו, נכון, בחורה?

והעטלף האחד אומר לחבט השני... 'חחח, אני כועסת!

אני יכול לקבל קצת דם טרי, ואני רוצה את זה עכשיו!'

אני אוהב את הדרך שבה היא אומרת, 'אני אוהב...'

תראה... הבחור הזה... הוא לא סוג רע... כלומר, היה לך יותר גרוע..

בסדר, בסדר, יש לו קצת בטן בירה והוא מרכיב משקפיים וזה...

עדיף לי... תן לזה לצלצל לעזאזל!

אני צריך טובה ממנו ממש רע,

והוא ילך עליך בגדול.

תעשה את זה בשבילי! אָנָא!

קדימה. קדימה. קדימה.

לא מקבל תשובה, נכון? - לא נראה כך.

כמה זמן הוא ימשיך לנסות?

טוֹב. שעתיים, או לכל היותר שלוש, שעות. זה ארמון בקינגהאם, אתה מבין,

והם ידועים לשמצה בכך שהם מחזיקים אותך בסביבה כמו זבל רזרבי.

מַה? רק האישה עסוקה עזרה עם יתומים ונכים.

יש לה רק חצי שעה, תראה, החצי הזה ממש...

הטירוף המטורף!

את מי אתה מגרר כל כך על, בן, קורה ישנה?

`מגרה בגיר...?'

עכשיו, עכשיו. אין צורך לקרוא לזה, דניאל.

יש לי מספיק מה לסבול, תודה רבה.

בחדר החיתוך הזה... ובכן, זה איאן שצריך לענות,

או אחד מעוזרי העורכים שלו,

אבל... אוי לא... אם ניק שם, וניק באחד שלו מתנת אלוהים לאמנויות מצבי רוח,

הוא לא נותן לאף אחד לענות! הו, עזוב את זה, בן.

אתה לא נראה טוב מדי, בחור יקר שלי.

למה הכניסו אותך לכאן? לא עד כדי הרבה, נכון?

אין יותר משקה. - לא?

זה ברור. אף טיפה! אתה חייב לעזור לי כאן.

חציתי איזשהו גבול!

אתה או מישהו היית צריך לספר לי. החזיק אותי בחזרה!

כן, דניאל. אנחנו צריכים. זה לא היה כאילו כולנו שמנו לב.

הכניסו אותי לכאן כי זה כל מה שהיה זמין

ובגלל שלא הייתי במצב להביע דעה בעניין.

לא ידעתי איפה אני או מה אני או מי שהייתי. וכשהתעוררתי, הנה,

במיטה הזו,

באמצע אתמול בלילה, חשבתי...

האם צללו לך ג'יה...

האם עברת כבר איזושהי אבחנה, דן?

מַה? אה. טוב... לא ממש.

רַק חשדות מרושעים.

בעוד כחצי שעה הם הולכים לתת לי את האנדוסקופיה הזו...

אני חושב שככה זה נקרא...

אתה יודע, הם מסתכלים בתוכך עם מצלמה קטנה או משהו.

רואה דברים שסריקות רגילות לא עושות, בכל מקרה.

אֲבָל לאיזה כיוון הם הולכים...

כלומר...

סליחה... לעזאזל. - במורד הגרון, אז אני מתאספת.

לעזאזל ולעזאזל.

אני לא יודע על מה מדובר.

הם מרחרחים על משהו.

הם היו בקשר עם בארקר,

והם יודעים על חוקן הבריום וארוחת הבריום לפני כן.

בן...! - מה?

הסירו את הווילונות...

הווילונות מסביב למיטה... בִּמְהִירוּת.

דניאל?

לעזאזל, בן, אתה... בן, בבקשה. תעמוד על המשמר!

פשוט תישאר בחוץ לדקה או שתיים... קדימה! היו ערניים!

סליחה...? - שימו עין על רופא או אחות או משהו!

יש אחד שנראה כמו ספסל בשקית ביום זה.

תמשיך. מַבָּט!

בְּסֵדֶר. בְּסֵדֶר.

הכל ברור, דן. הכל ברור.

לא בטוח בלילה!

אז אתה רואה אחרי הכל איזה חבר יש לנו בישוע, אה? אה?

אז טא-טה-בינתיים, אם כן, הפודינג הישן והמתוק שלי!

לא. זה בסדר... קדימה.

מה זה? מי זה?

זה בסדר. זו אנה שבאה לבקר. - חרא.

הוא פשוט שותה סיגריה בערמומיות, אנה.

חשבתי שם לרגע ש...

למה אנחנו מתלכלכים, בן?

אני על המשמר, אתה מבין.

מה שלומו? מה קרה? ותודה על ההודעה, דרך אגב.

תפרקי את פייטך למשך חודש, אנה. תהיה לנו מילה קטנה.

ובכן, הביא את זה עד הסוף. אתה רוצה או לא?

מְאוּחָר יוֹתֵר. מְאוּחָר יוֹתֵר.

ובכן, לא הייתי לוקח כל הצרות האלה, אם כך, האם?

הוא מעשן שם? האם הוא?

זה עניין שלך? -זה מה?

זה הכל עניין שלנו, גברת. ואתה רק מבקר, אם לא אכפת לך!

משהו מאוד לא בסדר, אנה.

תחילה נתנו לו צילום רנטגן של ארוחת הבריום לראות שיש לו כיב קיבה. שום דבר לא הראה,

אבל זה לא תמיד נראה, אז הם טיפלו בו על זה.

הוא היה ב-main עבור נקודות! ואז עניין החוקן אתמול בבוקר...

ובכן... זה הראה עוויתות במעי הגס... כואב, כן...

אבל עכשיו נראה שכן על משהו אחר.

כאילו מה? הו, תראה את היצור הזה...

הלבלב, כנראה.

זה מה שהם הולכים להסתכל אחר הצהריים.

מַה? עבור... אממ... סרטן, או...

אני לא יודע.

אני מקווה שאתה יודע שזה אזור ללא עישון ודי צודק! תוציא את זה החוצה!

הו, ג'יי... הפנים שלך... ! - מה...?

סליחה... סליחה... הו, נפש מסכנה.

היה לך ככה הרבה זמן?

W... למה אתה מתכוון?

ובכן, אני חושב שאתה מאוד אמיץ להסתובב עם פנים כל כך גרועות.

מִצטַעֵר. מה אמרת? כל כך נבהלתי שלא ממש קלטתי את זה.

מה הבעיה עם הפנים שלי, קלייב?

לא הרבה, חבר. זה פשוט מכוער, זה הכל.

המשיח!

תוציא את זה החוצה! תוציא את זה החוצה! בוא מישהו!

מה קורה, גוב? - כלום. לֹא כְלוּם.

רק... אה... משהו שהייתי מזדהה עם.

חֲנִינָה? הוא ניסה להגן עליי.

אני עישנתי, אתה מבין. - כל הכבוד לך!

הנה, בן. להיפטר מהאקדח המעשן, אם לא היה אכפת לך.

דניאל פילד. נכון? -נכון.

אנחנו צריכים לקחת אותך לבדיקת אנדוסקופיה. אבל אתה יודע על זה... כן?

אני כן.

אם לא אכפת לך לצעוד קצת אחורה... - סליחה. מִצטַעֵר.

מוח מרפקים.

אתה בסדר? - בסדר.

נכון כמו גשם, אה?

הם רק יצטרכו להחזיק אותי בפנים שוב בן לילה, כך אומרים.

למעלה, שתיים, שלוש...

האם תוכל לאסוף אותי בתשע בבוקר, בן.

אני אהיה מאוד... - כמובן, כמובן!

שלום, אנה. תשמור על הפה, דניאל.

אני חושש שהנקר שלי נקטף. או כבוש, בכל מקרה

אין יותר בוז!

זה.. עושה... אותך... שיכור!

זה יהיה היום, אה, בן?

טוֹב, הוא לא יהיה אותו הדבר, נכון,

בלי נוצץ מהשוליים.

התיק!

גאוד, אני ממש כועס.

אני יכול לקבל קצת דם טרי, ואני רוצה את זה עכשיו! - גם אני.

תראה... הבחור הזה... הוא לא סוג רע... כלומר, היה לך יותר גרוע.

בסדר, בסדר, אז יש לו קצת בטן בירה והוא מרכיב משקפיים וזה...

אבל סנדרה, תאהבי, תקשיבי, אני צריך טובה ממנו ממש רע,

והוא ילך עליך בגדול. תעשה את זה בשבילי, בבקשה...?

זה עדיין לא קיבל את זה...

לא עובד. האם זה?

לא לגמרי.

ובכל זאת אני יודע שהכל שם, מחכה להיות...

מה אתה חושב, איאן? - ובכן. זה כמו...

אני יכול להגיד את זה? - אתה יכול להגיד מה שאתה אוהב.

בטח אתה יודע את זה, איאן.

מה לעזאזל הטעם להחזיק עורך אם אתה חושב משהו אחר.

אָנָא! לְדַבֵּר!

תודה לך.

טוֹב? מַה?

אוך. אתה אוהב את האישה הקטנה, הנואו.

מה זה אומר? תוריד את החצאית!

מה זה אומר, ניק, זה שזה מראה.

אני לא לגמרי בטוח כאן במה אתה נוהג.

היא כל כך טובה באופן עקבי בפרט הזה...

מה אתה אומר, איאן?

הִתמַהמְהוּת. - לומר שוב?

ללקק אותה. הפכת אותה לסוכרייה שלך, בנאדם.

זה בדיוק סוג של ערמומי, רווי רמיזות צוחק שעולה לי ממש...

מַבָּט. מה אתה עושה. איך שאתה יושב שם.

אתה מעלה הערות גם כשאתה לא פותח את הפה.

הכל כל כך שלילי... זה בגלל שלא תקשיב, ניק.

היא בסדר בזה ובזה,

למרות שחוסר הניסיון תמיד מראה.

לא אצלי... - אבל אתה דורש שהיא לוקחת את המשקל כמעט מכל סצנה שהיא נמצאת בה.

הדקדוק יוצא מהחלון.

נראה ששכחת יש דבר כזה שתי יריות! אוך!

זו אובססיה. זו אובססיה שאני מחפש.

הזקן הזה אוליבר מורס. הדרך שבה הוא ערסל והתפנק ו

איכשהו עיקם את אהבת חייו הכושלת.

וכך זה לגביה.

לא, לא 'עליה', אני לא מתכוון לזה...

אני מתכוון שהיא מוקד האובססיה. הִיא.

וזו הסיבה, במונחי עריכה, אני רוצה להמשיך להסתכל עליה,

בוחן אותה, בוהה בה, מסתובב סביבה ו... ו...

בְּסֵדֶר. גם ללקק אותה.

אני יודע מה אתה אומר.

אתה כן? - כן.

טוֹב, לפני שנמשיך בדרכינו העייפות...

אולי עשר דקות בערך בחור המחבק הזה שממול... ?

אני פוגש שם את אשתי מאוחר יותר. - זה מה?

בר היין.

אם רק האנגלים יכלו לדבר אנגלית פשוטה.

אבל, אז, אני מניח שזה באמת יהיה לתת את המשחק, לא?

אני יכול ללכת עכשיו? היה לך ציוץ בתוך הביצה וסביבתה. אני מרגיש בסדר.

אני יכול ללכת הלילה? יש הרבה עבודה לעשות.

מממ... עדיף אם תישאר בן לילה, מר פילד.

עברת טראומה לא קטנה. למה לקחת סיכונים מיותרים?

לך בבוקר... מוקדם ככל שתרצה.

בהיר כמו עפרוני. ובכן, אני לא בטוח לגבי הציפור הקטנה...

זה זה שאומר לך דברים? - לא ממש.

התכוונתי להגיד את זה השיר הקטן והשמח שלו לכאורה

ככל הנראה סימן לרעב, פחד או מצוקה כמו כל דבר אחר.

הו, מעין ציפור של דס אוקונור, אתה מתכוון.

מה ראית שם למטה בבור האישי שלי? איזה סוג של גושי זהב יש לי?

חסימה. בלבלב.

למה הם לא נותנים לאנשים לעשן כאן?

הם התקשרו עם שירותי הניקיון.

סְתִימָה? - חסימה. כֵּן.

זה לשון הרע? אתה לא מתכוון לצמיחה?

אה. אבל אנחנו עדיין לא יודעים בין אם זה שפיר או ממאיר.

ואיך תגלו? אני רוצה שתבוא מחרתיים,

יום שישי, בצהריים. תהיה לך ביופסיה של הלבלב

וביופסיה של הכבד... אז תישאר רק בלילה הזה ל...

כָּאן? - יש לנו את המתקנים הטובים ביותר בפרט הזה...

לא, אני מתכוון כאן במחלקה הזו.

ברור שזה האחד שהם שומרים עבור מתעללי ילדים, רוצחים סדרתיים וקנאים נגד עישון.

מַבָּט, אני ב-BUPA וכל זה. אם אני...

ואז כמובן אפשר לשים אותך לחדר משלך.

כשהגעת לכאן מאוחר אתמול בלילה, כנראה שחסר לך דברים,

ואפילו לא הצליח למלמל את ראשי התיבות הקסומים.

אני חושש שזה מאוחר מדי ביום להזיז אותך להלילה, אבל...

אה, טוב, תדביק את זה!

כל עוד אתה לא הצית את המיטה המזוינת.

מה אמרת? - שמעת אותי מספיק טוב.

אלוהים שלי.

יועצים או איך שלא קוראים לך השתנו הרבה, לא?

זו לא מחלת הפרה המשוגעת או משהו, נכון?

אה. אתם סופרים. תמיד האחרון לשים לב.

ובכן, כמעט. שכחתי את המבקרים, נכון?

לא... הלילה... במיטה הזו... יתנו לך פתיל,

כמה כדורי שינה ומשהו די חזק כדי למנוע את הכאב.

כמו סיגריות? - הו, משהו יותר טוב מזה.

חסימה.

חסימה.

טוֹב. זה מה שתמיד רציתי להיות.

לילה טוב. -לילה טוב.

סְתִימָה.

סופרים חוסמים.

אני זוכר מתי יכולתי לגרום למחלקה שלמה לשיר.

חייב להתרחק. - אתה מה? אתה הולך?

כן, אני. - איך זה אפשרי

להיות מאוד מאושר ואומלל מאוד בו זמנית?

תלבש קונדום.

אני מאוד שמח להכיר אותה.

אבל לפעמים אני מאחל לאלוהים שמעולם לא פגשתי אותה.

לינדה? לינדה.

ניק. לך הביתה, בנאדם. לא, איאן. אני פוגש את אשתי. כָּאן...

היא באה לכאן. היא ערה לערב.

למה שלא תישאר קצת? רות תשמח לפגוש אותך.

אוח, לא... שניכם יותר מדי מגניבים בשבילי. - מה?

אני לא יכול. בִּיוֹשֶׁר. אני מאחר.

והתחלה מוקדמת, כן? כן. התחלה מוקדמת. תודה על המשקה.

לינדה.

מה? אחרי שירדת, צועקת יורדת דם?

המשיח. היה גיהנום לשלם.

שני היפנים המחורבנים המשיכו לשיר... אם זה מה תקראו לזה...

וכל השולחן שלהם הצטרף.

הם נעלבו נכון, אני יכול לומר לך. הם לא רצו שום מהומה, בשום אופן.

אבל חזיר... ככה אנחנו קוראים לו, הבוס... הוא... - חזיר?

כֵּן. ככה אנחנו קוראים לו. בכל מקרה, הוא היה כל כך... - אבל למה חזיר?

״כי זה מה שהוא, אה?

ישו, ערוץ הוא מראה דימום טוב מדי בשבילו כעניין של עובדה.

והוא היה כל כך כועס כשירדת ככה... - חזיר?

כֵּן. והוא היה כל כך כועס, שנלחמתי לרגע הוא התכוון להטביע את חותמתך.

אה. זה נחמד. – וגם לא הייתי מפריע לי!

כלומר... תפסת את רגלי הישנות ממני ומפחיד את החרא עליי.

נלחמתי שאתה מטומטם נכון ואין טעות.

אני חושש שהייתי מאוד מאוד שיכור... בין היתר.

הו, זה בסדר. אני יודע אחרת עכשיו, נכון?

אבל לא חצי נתת לי תור,

וכאשר הופיעו בחורי אמבולנס אחרי שאלוהים יודע כמה זמן,

יכולתי לשמוע אותם אומרים לאן היית הולך...

אבל לא הצלחתי למצוא איזו מחלקה, לא לגילאים.

הם חסרי תועלת ליד השולחן הזה בחזית הכל.

וגם לא מאוד מנומס לגבי זה.

ובכן, זה היה מאוד חכם מצידך למצוא אותי בכלל.

הופתעתי מאוד כשנכנסת דרך הדלת הזו.

שינית צבע.

ואני לא אומר שאתה עדיין אל תיתן לי קצת את הווילי.

אבל אני יכול לראות שלא יצאת ממך.

אתה יודע איך אני מתכוון. לא ככה, בכל מקרה.

... בקרוב לראות קצת סדר בתוך כל הכאוס...

כל עבודה חדשה היא די כמו היום הראשון בבית הספר, אתה לא חושב?

גיר לוח ומקלות הוקי. כמעט הלוואי.

העניין הוא לא להיות מהופנט על ידי המחשב gobbledygook.

לא הייתי רוצה את כל ה-VDUs האלה לקלקל את העיניים המקסימות שלך באמת.

לא רוצה אותו.

היי! זאת לינדה לנגר!

אני לא בטוח איך האצבעות האלה עובדות. האם אני בחוץ או שאני בחוץ?

תגיד מי אתה ועזוב את האהבה שלך או מה שזה לא יהיה אחרי ה-bee-ee-p הקטן והמצחיק. ביי-אי!.

לינדה. זה ניק. ניק באלמר ב... הו... 6.20 ביום רביעי בערב.

איכשהו אני מרגיש שאתה שם. נא להרים טלפון.

לינדה?

אָנָא!

יש לך אותו, בחורה!

קיבלת אותו טוב וראוי!

בְּסֵדֶר. בְּסֵדֶר. אולי אתה לא שם אחרי הכל.

אתה גורם לי להרגיש פרנואיד!

אתה גורם לי להרגיש מיליון סוגים שונים של דברים, ו...

הנקודה היא, המסר הוא, אתה יכול להיפגש לארוחת צהריים

או לפחות משקה מחר, יום חמישי, בשתיים עשרה וחצי באותו מקום ישן?

אני אהיה שם, בכל מקרה. ביי.

ברור שאתה יכול!

`האם אני בחוץ או בחוץ?'

היא לא הייתה בפנים? - מה?

הדרור הקטן והצפצף. היא לא בקן שלה? אוֹ

היא יוצאת ללכלך על של מישהו אחר? על מה אתה מדבר?

הו, ניק. - רות. למען השם! אני הייתי...

אתה רוצה לדעת מה עשיתי?

רות, מה זה?

ניסיתי לברר על דניאל פילד, הממזר המוזר.

יש לך והוא עוד שורה? דניאל פילד בנתיב המלחמה, נכון?

לא, זה רק צרחות וצעקות.

אצלך, נכון? אתה לא תאמין לזה...

אבל אתמול בלילה, אחרי דיבור כמו פסיכוטי אמיתי לאנה המסכנה,

הוא המשיך לשתות אלכוהול באיזה קליפ ג'וינט מטופש או אחר,

התמוטט קרה אבן מחוסר הכרה, והובל לבית החולים.

הם לא נותנים לו לצאת עד מחר, כנראה.

רות. מה הקטע...?

מוֹתֶק! האם קרה משהו?

לא, ניקולס. שום דבר.

אבל אתה נראה... את נראית כאילו את צריכה משקה, אהובי.

אתה מתכוון, אני נראה זקן? - אין דבר כזה.

פשוט, אתה צריך משקה. וכך גם אני!

כן, אתה תמיד עושה זאת. - אני?

כשאתה איתי. אה, סלח לי.

ובכן, בוא נסתלק מכאן ולשמוע את עצמנו חושבים.

מקום עליז ומעורר השראה כמו YMCA או הקיסוס.

כולל בועה וחריקה.

או עוגת רועים! אני אקבל את החריקה.

אבל אני בכלל לא בטוח לגבי הבועה.

הו, קדימה אהובתי, אהובתי, זה הדבר היחיד שלעולם לא תאבד. השמפניה שלך נוצצת.

אנה! - ניק...ר-רות...

אני... וואי. כמעט נגמר לי הנשימה.

הלכתי לכל פאב ארור ובר יין אני יודע שאתה לפעמים הולך

אחרי חדר החיתוך... מלבד, כמובן, הקרוב ביותר!

משהו קורה.

את צריכה לשבת, אנה. זאת אנה, לא?

כמה חכם מצידך לזכור, נפגשנו רק ב... לא, אני לא יכול להישאר.

באמת לא יכול, זאת אומרת... כן, זו בעיה.

צניחה מטומטמת של עורך דין הרגע מצא איזה מזל רע מדהים...

קדימה! לצאת עם זה!

יש ארתור מייליון. - מה?

והכינוי שלו הוא 'חזיר'.

דואר 'חזיר'! לא... אני לא מאמין! - לא! הו... לא-או-או!

אני חושש שכן. ומה יותר גרוע... עכשיו זה באמת לוקח את הביסקוויט...

מה שגרוע יותר הוא שהמיילון הזה עושה למעשה, באמת ובתמים,

להחזיק או לנהל סוג של... ובכן מקום מפוקפק למדי

איפה הם משחקים קריוקי!

שב, אנה. קדימה.

היי! - נימוסים ארורים. מגעיל לעזאזל.

ובכן, מייליון הוא לא הסליל הראשון... לא בשנייה,

אבל רגע, הוא מוזכר בשמו, לא?

כמה פעמים. - ארבע עשרה פעמים.

אוי, חרא. חרא... חרא... חרא! - ושפה שתתאים!

פשוט תקרא לו טאליון או ראליון או משהו שנשמע קצת כמוהו.

טלי 'חזיר'... אה, כן... נהדר...

אתה לא רואה את הבדיחה הקטנה? מייליון 'חזיר'.

אתה יודע... פיגמליון...

חשבתי שרק הצלחתי להתאמן עדינות כה מעודנת, ניקולס.

מִצטַעֵר. מִצטַעֵר. אֲבָל... - אבל הבעיה האמיתית היא בסצנות שבהן הוא בעצם משחק.

כלומר, אנחנו יכולים להפסיד בדיחה ולעקוף את רוב השאר...

הו, זה מציק. זה מציק אמיתי.

אַתָה! תתעסק בעניינים שלך! - אתה מדבר אלי!

כֵּן! אַתָה! דאג לעניינים שלך. - אלוהים שלי.

עכשיו תקשיב לי, בחור...!

אני מאוד מצטער על זה. תסלחו לנו.

אני חושש שזה עתה היה לנו כמה חדשות רעות למדי,

וזה כל כך מרגיז את בעלי הוא שכח לגמרי את הנימוסים שלו.

רות! כן. מִצטַעֵר! אשמתי.

זה בסדר, אהובה. לא ידעתי. זו פשוט אי הבנה.

היי. איפה הכיסא שלי? אני מצטער... חשבתי שהלכת.

טא.

ברור שאנחנו לא יכולים לשנות מה שכבר נורה.

אבל חיפשתי את זה... יש שלוש סצנות איפה מייליון 'חזיר' הוא סוג של מרכזי,

שניים מהם עם פיטר ואחד איפה הוא הבריון האחר... מה שם?

Reg. -רג... איפה שהוא האורח של רג ממש בפתיחה,

להשוויץ בבר הקריוקי, שר 'למה אני חייב להיות נער...'

'הלב הבוגד שלך', אתה מתכוון. - או מה שלא יהיה...

אבל אין בעיה בסצנה ההיא על השם.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו אפילו חצי יום של צילום מחדש... - מי אומר כך?

לא אלא אם כן יגיע עוד כסף. - ובכן, זה יכול...

מה שאין.

אבל אם זה אומר... - אין יותר כסף.

כֵּן. כֵּן. הועלה נקודה.

אלא אם כן נוריד את זה החוזה של השוטה השיכור הזה.

הוא זה שאחראי ישירות. - למה אתה מתכוון?

דניאל פילד! אני מתכוון לאלוהים!

הוא משתמש בשם האמיתי בעל אופי אמיתי

במצב שיכול בקלות להיות מיוצג מחייו האמיתיים...

אתה אומר לי שזה רק צירוף מקרים, פשוט סתם סיכוי?

אין מצב! זה הכי לא מקצועי, הכי... אבל הוא לא יכול היה לעשות את זה בכוונה, ניק.

זה פשוט לא הגיוני. - כמובן שלא.

לְהַקְשִׁיב. האיש הזה הוא בחור מאוד חולה! - אני...

כֵּן. אני חושש שהוא כן.

יותר ממה שהבנו, אני חושב. אבל לא במובן שאתה מתכוון, ניק.

אז מה עושים? כאילו הסרט הזה אין לו מספיק בעיות כבר!

לְחַרְבֵּן! לְחַרְבֵּן!

מתחשק לי להתרחק כל הבלגן המזוין! ממש עכשיו!

יש כאן כיסא עכשיו, אם אתה עדיין רוצה אחד.

אבל מוזר לעזאזל, אניט?

כן, זה כן. אבל אתה לא באמת חושב שאני...

לא. זה טיפשי.

זה חייב להיות. זה חייב להיות.

תראה... אני... - אני מצטער. זמן הביקור הסתיים,

לפני יותר מעשר דקות. כן, אבל לא התחלתי בזמן, נכון?

זה לא הוגן, נכון? אני מצטער, אבל הנה זה...

אנחנו מתחילים את הסיבוב העמוס שלנו עכשיו ואני חושש...

זה בסדר, אחות. אני רק אלך קצת במסדרון עם האורח שלי.

אה, אבל אני לא... - אין בזה שום נזק.

בכל מקרה, זה מה שאני מתכוון לעשות.

אל תהיה ארוך.

זה אומר לה!

אני יוצא מכאן בבוקר. אני יכול להרשות לעצמי לפגוע במי שאבחר.

אני אוהב את איך שאתה מדבר!

האם אתה? - לא אלף. אני יכול להקשיב לך שעות!

אז איזה סוג של אצבעות אתה כותב?

אה. טלוויזיה לילדים הלכתי לישון באופן רשמי,

סרטים שכמעט ולא נוצרים,

ספרים עם כריכות נייר,

הספד, כרטיסי ברכה.

האם הייתי רואה משהו מה עשית?

לא אלא אם כן היה לך יומולדת לאחרונה.

כֵּן! אני עשרים ושתיים.

עשרים ושתיים. הו, אלוהים.

כֵּן. מסתדרת קצת, עננית?

מקומות כאלה...

פיסות שנשארו מפעמים אחרות, אנשים אחרים...

אתה רואה, חיי ניתנו לכתיבה.

מילים. מילים. מילים מזוינות. - אוהו.

מילים. זה כל מה שאי פעם הייתי טוב בו, אם אני בכלל טוב.

ויש לי רעיון שאני בקרוב הולך לברר על זה,

כך או כך. - Watchewmean?

תראה, אם נלך לקצה המרפסת הזו, ואם השער הקטן והמצחיק הזה ייפתח

אנחנו יכולים לרדת עד הסוף מעבר למרפסות האחרות...

לגנים, כן.

אתה אוהב גנים? - אני אוהב את המילה 'גן'.

יש לו... ובכן, טבעת התמימות הראשונית.

מה? - אדם וחווה.

אה, השניים. כֵּן.

אבל מה עם הוואטסיט? הנחש.

מילים. אה, מילים.

'נחש' הוא למעשה די נחמד,

אם כי לא טוב כמו 'מרפק', אני חייב להודות. - מרפק.

איזה סאונד מקסים העקבים שלך עושים על הברזל הישן הזה.

האם הם? טא.

יש לי את הצליל הזה באחד מכיווני הבמה שלי בתסריט האחרון שסיימתי.

רק אחד הדברים הקטנים זה הפריע לי.

איך קוראים לזה? הסיפור שלך?

קריוקי.

קראתי לזה קריוקי כי...

הו, אתה יודע, השיר או סיפור חיינו

בערך כבר מפצה בשבילנו.

ובכן... במובן מסוים... זאת אומרת, כן. אני מכיר את ההרגשה. - האם אתה?

הו, תראה! ספסל גן ישן אמיתי! קצת מלוכלך.

שָׁם. נקי לחלוטין, יקירתי. טה! אתה ג'ון.

כפי שאתה יכול לראות, לא הרגשתי יותר מדי בזמן האחרון.

מה רע, אם כך?

עשיתי דיאטה לא נכונה. אוכל ושותה את המחשבות שלי.

וכל הזמן שמעתי מה חשבתי איפה השורות שלי חוזרות אליי!

הבראסרי הזה. איפה שהמשכתי להביט בך. - לא אלף!

ובכן, צילמנו במקום הזה לפני כמה חודשים. זה חלק מהסיפור שלי, אתה מבין.

וכאן יש לילדה הזאת סנדרה ריב עם הבחור הבריון הזה שנקרא פיטר.

סנדרה ופיטר. - חשבתי... אלוהים, כמה אתה יכול להתעצבן! או כמה עצבני!

חשבתי שאתה אומר את המילים שלי. באמת עשיתי זאת.

ובסיפור שלי...

בסיפור היא נרצחת. - תפסיק עם זה!

זה מה שעושה לי את הצמרמורות, אניט!

כלומר, אתה עלול להיות מדיום או איך שלא קוראים לזה.

מה הבחורה הזו עושה סנדרה? הו, היא סוג של דוגמנית...

דוגמנית זוהר, אני חושב שקוראים לזה...

לא, סנדרה הזו לא באמת הייתה מה שהיית מכנה ילדה טובה.

אבל היא גם עובדת במשרה חלקית כמארחת, אם זו המילה הנכונה,

במועדון המושחת הזה. זה מנוהל על ידי נבל.

הדמות הכי מגעילה שכתבתי אי פעם, ללא ספק.

דבר מצחיק הוא... ובכן, קוראים לו גם חזיר.

כל הבנות שעובדות שם, בערך, לשמור על לקוחות מרוצים

בדרכים שאינן תמיד ראויות, בלשון המעטה.

חֲזִיר? כן, חזיר.

זה התחיל בעמוד בתור בדיחה קטנה.

שם המשפחה שלו הוא מייליון. אתה רואה. מייליון 'חזיר'. פיגמליון. לקבל את זה?

מה העניין!

סנדרה! לַחֲכוֹת! סנדרה!

לֹא! - סנדרה!

אָנָא. בבקשה אלוהים.

אָנָא.

בבקשה אל תתנו לכל זה להיות נכון.

מר פילד.

מר פילד!

מר פילד. מה אתה עושה! תחזור למיטה שלך!

מר פילד!

אנחנו עושים את סבב הסמים! רק תן לי משקה במקום.

זה מאוד מאוד שובב! בבקשה, תחזור מיד!

הו, אלוהים.

משנה בעריכת CINEMAAS.