Original subtitles

‏"מודה אני לפניך מלך חי וקיים

‏"שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך."

‏השיחה מועברת לתא הקולי.

‏בהישמע הצליל, נא השאר הודעתך.

‏יידעס, אני…

‏קשה לי.

‏אני צריך אותך, ליבי צריכה אותך.

‏תתקשרי אליי, בואי נדבר.

‏לפחות זה.

‏בבקשה ממך.

‏עברו שלושה שבועות מאז שמאמי עזבה.

‏בבית נדמה שמשהו עומד במקום.

‏קפוא.

‏אבל בחוץ, העונות מתחלפות.

‏הבקרים בהם כאב-הלב מהלילה ‏ממשיך להכות בי נדירים.

‏בבוקר הזה אני קמה ובחוץ שורה אור ‏יפה על כל הדברים,

‏ומהרחוב הריק עולה ריח של ירושלים.

‏ריח של ספסלי עץ. שמישהו צבע לא מזמן,

‏עזרת הנשים בבית הכנסת ‏בבתי ההונגרים במאה שערים.

‏ריח החלות המתוקות של הבובע.

‏הכול מטושטש וחמקמק.

‏בלי גבולות ברורים.

‏ועכשיו אני… ‏-כן, כן.

‏כן, כן.

‏מה?

‏לבשל את יודעת, אין מה להגיד.

‏בתיאבון, טאטי.

‏אבל למה את לא אוכלת?

‏לא יודעת.

‏סתם, אני לא ממש רעבה,

‏משהו יושב עלייך.

‏שטויות.

‏גם שטויות יכולות לשבת.

‏עוד שטות ועוד שטות,

‏בסוף נהיה כבד.

‏סתם, נסעתי לפני כמה שבועות בטראם

‏ובדיוק עלה איזה מבקר,

‏הוא תפס איזה בחור ישיבה בלי כרטיס.

‏הוא היה נראה כל כך מסכן,

‏כנראה לא היה לו כסף לכרטיס,

‏אז נתתי לו את שלי.

‏או-אה,

‏זה חסד אמיתי.

‏וחשבתי לעצמי ש…

‏אולי בעצם לא חסר לו כלום.

‏ואני…

‏טאטי, אני כבר בת 22.

‏ליבי, את יודעת מה הבעיה איתך?

‏בעיה אחת יש?

‏העיקרית, הבעיה העיקרית.

‏נו.

‏את מודאגת.

‏שזה טוב, זה טוב מאוד, ‏אבל לא מהסיבות הנכונות.

‏מה זה הסיבות הנכונות?

‏הו, טוב ששאלת.

‏אז ככה,

‏יש איזה אחד פוץ, פתח סאונה משהו לא יאומן,

‏סאונה מלכותית,

‏אבל מה, הוא לא נותן לי להיכנס.

‏למה?

‏כי אני לא גביר.

‏אתה לא גביר? ‏-נו, שמעת דבר כזה?

‏אבא שלך, נוחעם שטיסל, הוא לא גביר.

‏גם כן דבר בעולם.

‏בשבילי אתה הגביר הכי גדול בעולם.

‏לא גביר ולא בן גביר.

‏טאטי, אני רצינית,

‏הוא היה נראה ממש צדיק.

‏ממשפחה טובה, בחור חסידי,

‏אולי אנחנו יכולים למצוא אותו.

‏ליבי, באמת, על מה את מדברת?

‏זה מתחיל עם בחור שפוגשים בטראם

‏ונגמר עם איזה פלמי שמביאים הביתה, געוואלד!

‏אתם פוסלים כל דבר.

‏אני פוסל?

‏אני צריך להזכיר לך ‏שמאמי שלך הורידה מהפרק כל שם

‏שאיכשהו עלה בשנתיים האחרונות?

‏ליבי.

‏ליביקו,

‏איך שאני פותר את העניינים עם מאמי,

‏אנחנו נמצא את הזמן למצוא ‏לך את השידוך הכי טוב בעולם.

‏אני מבטיח לך.

‏הכול בסדר?

‏נו, מה?

‏תביא עוד מנה.

‏אבל תביא ת'שפיץ ‏השרוף מהלמטה של הסיר, אה?

‏אל תתקמצן לי.

‏מנה אחת, פנינה.

‏שרוף.

‏מה, שטיסל,

‏כשאתה מבקש את השרוף,

‏אני מבין שהמצב, איך לומר, ‏המצב לא איי איי איי.

‏הכול איי איי איי, אקסטרה איי איי איי.

‏מה שלום הרבנית שלך?

‏הכול טוב, למה?

‏למה אתה שואל?

‏לא, לא…

‏סתם לא ראינו אותה פה כבר הרבה זמן.

‏היא מאוד עסוקה.

‏אבל אל תדאג, אם תתפלל טוב היא תגיע בקרוב.

‏נו, העיקר שהכול בסדר. ‏-ברור שהכול בסדר,

‏למה שלא יהיה בסדר?

‏לא, לא, אני רק… ‏-אתה רק תדאג להביא לי קיגל שרוף כמו שצריך.

‏מה, נוחעם,

‏אתה גם אוהב את השרוף של הקוגל, אה?

‏אתה יודע מה חשבתי לעצמי?

‏שצריך לעשות קיגל ‏שעשוי כולו מהשרוף של הקיגל.

‏שאלתי על זה את בומבאך, ‏אתה יודע מה הוא עונה לי?

‏שאם הכול יהיה שרוף ‏זה כבר לא יהיה השרוף של הקיגל,

‏צריכים קיגל בשביל שיהיה השרוף של הקיגל.

‏אתה מדבר הרבה, אה?

‏גם אשתי אומרת לי את זה.

‏ועל נושאים מאוד חשובים.

‏מה מתכוון אדוני?

‏אני אגיד לך למה אני מתכוון,

‏תדע לך כלל,

‏בחיים, קירשנבוים, מאוד חשוב,

‏מאוד מאוד חשוב לדעת להבדיל בין עיקר לטפל

‏ולהתמקד תמיד בטפל.

‏תמיד תתמקד בטפל.

‏יידעס? ‏-נוחעם.

‏אני לא מאמין שאת חוזרת אליי.

‏אני פה בבית.

‏איזה בית?

‏בבית.

‏אה, באמת?

‏כן, חשבתי שתהיה פה, נוכל לדבר קצת.

‏אה, בטח, בטח, איזה יופי.

‏בטח, אני מגיע, אני מגיע.

‏עשרים דקות ואני שם.

‏בסדר.

‏שטיסל.

‏יידעס?

‏מה זה…

‏יידעס, מה השמוייקעס האלה עושים פה?

‏יידעס, מה קורה?

‏מה שאתה רואה זה מה שקורה.

‏תודה, הם יפים.

‏אבל מה, אני…

‏אני חשבתי שאת רוצה שאנחנו נדבר.

‏בבקשה.

‏בוא נדבר.

‏הקמע, כמה קיבלת בשבילו?

‏מה זאת אומרת? אני אמרתי לך, 100 אלופים.

‏אתה בטוח?

‏כן.

‏אני יודעת שקיבלת עליו 200.

‏כלום עם כבד קצוץ.

‏מאיפה הגרלת את השטויות האלה?

‏בסדר.

‏תגידי לי, יידעס,

‏זה שווה? זה שווה כל זה?

‏זה שווה?

‏נוחעם,

‏קיבלנו הצעה מאוד טובה בשביל ליבי,

‏אחד השפיצים של ווילרייק.

‏אה, פתאום יש בעולם מישהו שהוא מספיק טוב

‏בשביל הנסיכה שלך, מה?

‏זאת הצעה מדהימה,

‏הורים עשירים, בחור מצוין, משפחה טובה,

‏ממש מן השמיים.

‏זה בדיוק מה שחיכיתי לו כל השנים האלה.

‏מי זה?

‏קוראים לו וורמוט,

‏יויליש וורמוט.

‏וורמוט? איזה וורמוט?

‏וורמוט מהבורסה?

‏הבן של הרשל, הגביר.

‏את רצינית?

‏כן, למה?

‏איך הם הגיעו אלייך?

‏התקשר איזה אחד לאימא שלי, ‏אמר שקוראים לו גילרנטר.

‏זה הזדמנות, אנחנו חייבים לקפוץ על זה.

‏אני לא בטוח.

‏אתה יודע טוב מאוד שאנחנו צריכים ‏לסגור את האירוסים של ליבי

‏לפני שאנחנו נפרדים.

‏יידעס, עשיתי טעות, שילמתי עליה מחיר וזהו,

‏לא בשביל זה מחריבים בית.

‏אתה צריך לכבד את מה שהחלטתי.

‏אנחנו סיימנו, ניפגש שם?

‏מצוין, אני אגיע בטראם.

‏תודה.

‏יידעס,

‏קשה לי.

‏קשה לי בלעדייך. קשה לי.

‏אני הייתי בטוח שזה שיגעון שיחלוף,

‏שתביני שאת עושה טעות.

‏אני רוצה להתגרש,

‏זה לא ישתנה, נוחעם.

‏אני רוצה להמשיך בחיים שלי.

‏אנחנו צריכים לחתן את ליבי ולהתקדם.

‏אבל אני אומר לך, ‏אני לגמרי לא בטוח עם השידוך הזה.

‏היה לי איזה עניין עם אבא שלו, טיפוס…

‏טיפוס…

‏בקיצור, חתיכת פוץ.

‏את יודעת שהוא אוסף ‏בקבוקי פלסטיק ריקים למחזור

‏כמו איזה הומלס?

‏אתה מכיר את הגבירים האלה,

‏הם גם יעבדו בזבל ‏כדי שלא יחשבו שיש להם כסף.

‏הוא לא מוצא חן בעיניי. ‏-למה הוא צריך למצוא חן בעיניך?

‏היא הולכת להיפגש עם הבן שלו, לא איתו.

‏באמת מזל.

‏נוחעם,

‏תתחיל לברר עליו, ‏אני רוצה שהם יפגשו עוד השבוע.

‏ו…

‏תמצא לך טוען רבני.

‏הלו?

‏שלום.

‏מדברת ליבי שטיסל.

‏הייתי אצלך בבית עם הספר שלי.

‏אה, כן, כן. מה שלומך?

‏ברוך השם. אני לא רוצה להפריע, ‏רק לשאול אם…

‏אולי במקרה יצא לך לקרוא.

‏את צריכה סבלנות, יקירה שלי.

‏במקצוע הזה חייבים סבלנות.

‏כמובן, רק…

‏רק לשאול אם את מתכננת לקרוא מתישהו.

‏אני קראתי אותו.

‏אה.

‏ו…

‏כמו שאמרתי, את צריכה סבלנות.

‏הכתיבה שלך מאוד מאוד בוסרית, ו…

‏יש בזה לא מעט קסם, אני מודה. אבל,

‏אם מדפיסים משהו ועושים לו כריכה יפה

‏הוא עדיין לא הופך לספר, את מבינה?

‏אוקיי. כן, בסדר.

‏את ממש ממש מוזמנת ‏להצטרף לאחת הסדנאות שלי,

‏אני באמת חושבת שאני יכולה לעזור לך.

‏אוקיי, אני אחשוב על זה. תודה רבה.

‏בהצלחה, יקירה.

‏תודה.

‏טאטי אוהב לספר איך כשהייתי ילדה

‏הייתי מבקשת מכל אורח שהגיע אלינו הביתה

‏"ספר, בבקשה ספר."

‏ועכשיו אני גם הילדה וגם האורחים שבאו לבקר

‏ואני פונה אליהם ומתחננת, ‏כמו על החיים שלי אני מתחננת,

‏"ספרי, בבקשה ספרי.

‏"ספרי כדי לזכור,

‏"ספרי גם אם אף אחד לא יקרא.

‏"ספרי,

‏"כי את לא יכולה לעשות שום דבר אחר."

‏אוי ואבוי, אוי ואבוי ויי וויי…

‏איזה מין דבר.

‏השם ירחם.

‏רק אתמול ישבתי איתו פה, אכלנו פיסטוקים.

‏על זה נאמר, "כי לא ידע האדם את עיתו".

‏אוי ואבוי.

‏אבל מה?

‏הוא היה חולה? ‏-אין לי מושג, לא נראה לי.

‏אני מצאתי אותו פה אתמול בלילה.

‏מה הפשט מצאת אותו?

‏אתמול בלילה מאוחר ‏הלכתי להתקלח במקווה של סאטמר.

‏מה? אתה מתקלח גם באמצע השבוע?

‏כל לילה אני מתקלח לפני השינה, ‏על מה אתה מדבר?

‏עם סבון והכול?

‏תשתוק רגע!

‏נו, תמשיך.

‏בומבאך, איזה קיגל אני הולך לאכול.

‏איי, איי, איי…

‏בומבאך.

‏רק חסר לך שהקיגלעך

‏של החתונה שלי יהיו כמו מה שאתה מכין שמה

‏כי זה לא מריח משהו…

‏הנעבאך חטף התקף לב

‏בדיוק כשהוא היה באמצע לערבב את האטריות,

‏נפל ומת.

‏כמה שלומיאל יהודי יכול להיות, ‏תגיד לי, נוחעם?

‏אתה מדבר עליך או על בומבאך?

‏עליך, חתיכת שוואנץ.

‏החיים הם עוגת טורט.

‏על זה מתפללים,

‏"ותצילינו משעות רעות, ‏מפגע רע וממיתה משונה."

‏הרי ידוע,

‏מה שכתוב בספורים הקדוישים

‏על הסודות שטמונים בקיגל.

‏מספרים

‏על הרבי ר' מענדל מרימינוב

‏והרבי הקדוש מרופשיץ, זכותו תגן עלינו

‏שדיברו על הסודות הנוראיים

‏והטמירים שמוחבאים

‏בתוך פרוסה אחת של קיגל.

‏גברת בומבאך.

‏כמה הצטערתי לשמוע על האסון הנורא.

‏תודה רבה, הרב שטיסל.

‏אני משתתף בצערכם.

‏תודה.

‏יש לך רגע, גברת בומבאך?

‏יש לי משהו חשוב להראות לך.

‏אני יודע שזה לא הזמן הכי טוב, אבל…

‏מצד שני, זה גם בדיוק הזמן.

‏אהרל'ה שלך, זכרונו לברכה,

‏הגיע אליי רק לפני כמה ימים,

‏הוא אמר לי שהוא רוצה להפתיע אותך ב…

‏שרשרת פנינים אמיתיות.

‏פנינה,

‏כמו השם שלך.

‏כן, כן.

‏אז אני אמרתי לו, "בטח, אהרל'ה,

‏"אני אעשה לך מחיר טוב, אין לך מה לדאוג."

‏הוא רצה את זה כמה שיותר מהר ‏ואני הבטחתי לו ש…

‏הוא יקבל את זה תוך כמה ימים.

‏והבוקר…

‏הבוקר קיבלתי את זה.

‏זה…

‏מקסים.

‏אני בהלם.

‏אני לא מאמינה, הוא…

‏הוא היה שקוע בחובות אבל…

‏אנשים רדפו אחריו.

‏באמת?

‏אף אחד לא ידע מזה, ‏גם ממני הוא ניסה להסתיר את זה.

‏הגוף שלו לא יכל להחזיק את כל הלחץ הזה.

‏הלב שלו לא עמד בזה.

‏אני מצטערת, אני לא חושבת ‏שיש לי איך לשלם לכם.

‏מה אתם מדברים, מאדאם בומבאך,

‏אל תעליבי אותי,

‏כמובן שאת לא צריכה לשלם לי על זה.

‏אני אגיד לך פחות מזה, ‏בעלך כבר שילם לי על זה.

‏באמת?

‏אני לא יודעת איך להודות לך על זה.

‏תשמרו לי על הקיגלים השרופים, זה יספיק.

‏כן.

‏"המקום ינחם אתכם ‏בתוך שאר אבלי ציון וירושלים,

‏"ולא תוסיפו לדאבה עוד."

‏אמן.

‏מאדאם בומבאך.

‏יידעס. ‏-מה נשמע?

‏ברוך השם, ברוך השם.

‏בומבאך נעבאך.

‏מה איתו?

‏הוא הפסיק לעשן.

‏נו, יופי.

‏לא, לא הבנת אותי, הפסיק לגמרי.

‏אני מתכוון, הלך…

‏החזיר את הקפוטה.

‏מה, באמת?

‏אני מתכוון, הלך לפצח גרעינים.

‏השם ירחם.

‏כן, טרגדיה.

‏אף אחד לא יודע איך זה קרה.

‏מסכנה אשתו והילדים, רחמנות.

‏כן.

‏מה עם השידוך, נוחעם?

‏אה, זה.

‏כן, כן, ביררתי.

‏נו?

‏תשמעי, אין ספק שהמשפחה טובה,

‏גם אם האבא קצת פוץ,

‏אבל אני אגיד לך מה…

‏נוחעם, רק אל תתחיל עכשיו.

‏אני לא מתחיל ולא גומר!

‏תשמעי קודם.

‏אני מסכים להתקדם, ‏אבל לא לפני שאני פוגש את התכשיט.

‏בשביל מה?

‏אני רוצה לבחון אותו.

‏אוקיי, אם זה מה שיקדם את זה.

‏אני רוצה לבדוק ‏אם הוא באמת שפיץ כמו שאומרים

‏או שהוא נוכל כמו האבא שלו.

‏בסדר, בסדר, אני אדבר איתם.

‏בסדר.

‏אתה יויליש?

‏כן, הרב שטיסל.

‏שולם עליכם. ‏-עליכם שולם.

‏או-אה, אתה לוחץ חזק.

‏שחרר, שחרר צדיק.

‏שחרר.

‏מה זה?

‏אתה לומד בבא מציעא?

‏יפה. יפה מאוד.

‏האמת שאנחנו לומדים בישיבה נדרים,

‏אבל לבד אני לומד עוד מסכתות.

‏יפה, יפה מאוד.

‏אתה יודע, אני, כשאני לוקח גמרא,

‏אני תמיד אוהב לפתוח את הדף הראשון.

‏תדע לך כלל בחיים, הכול מתחיל בדף הראשון.

‏אתה מבין?

‏רגע,

‏משהו חסר פה.

‏רגע, זה דף ב'.

‏איפה דף א'?

‏אני אומר בוא נביא גמרא אחרת,

‏נראה לי שחסר פה דף אחד.

‏חכה.

‏משונה, מאוד משונה.

‏מה הפשט?

‏הרב, אם אני לא טועה, ‏כל הגמרות מתחילות בדף ב'.

‏מה פתאום, על מה אתה מדבר?

‏בוא תראה בעצמך, מה.

‏אה, כן, כן, כמובן, כמובן.

‏כל הגמרות מתחילות בדף ב'.

‏זה היה ככה בזמנים שלמדתי בישיבה.

‏הייתי בטוח שהמתחכמים של היום שינו את זה.

‏כן.

‏האמת ששמעתי על זה פעם פשט נפלא.

‏כדי שבן אדם לא יתגאה ויגיד,

‏"אני למדתי את כל הש"ס",

‏פותחים לו את הגמרא ומראים לו, "תשב בשקט,

‏"אפילו את דף אלף לא למדת."

‏אה.

‏יפה. יפה מאוד.

‏אז זה באמת נכון מה שאומרים, אה?

‏מה אומרים?

‏שאתה שפיץ.

‏אפילו את דף ב' אני לא יודע.

‏אהה.

‏תראי מה זה,

‏רק דיברת איתי והנה,

‏קיבלנו הצעה בשבילך, ליבי, משהו מיוחד מאוד.

‏לא אמרת לי שזה מה שאת רוצה?

‏אמרתי לך מה אני רוצה.

‏אוקיי, הבחור מהטראם. באמת ליבי,

‏אל תבלבלי את השטריימל, זה לא עובד ככה.

‏את לא תתחתני עם בחור שפגשת בטראם,

‏לא אצלנו בבית. ‏-אתה אפילו לא יודע מי זה.

‏אני לא צריך לדעת מי זה.

‏תיקני לך שמלה,

‏את צריכה להיות משהו משהו היום.

‏את שומעת אותי?

‏משהו משהו, לא פחות.

‏ליבי.

‏יויליש?

‏כן.

‏נראה לי.

‏אתה עוקב אחריי?

‏אני צריך להסוות את עצמי יותר טוב, אה?

‏או לפחות לקנות כרטיס נסיעה.

‏האמת ש…

‏האמת שהיה לי כרטיס שלי בכיס.

‏מה?

‏כן.

‏למה לא השתמשת בו?

‏לא יודע, לא רציתי.

‏למה? ‏-לא יודע.

‏לא יודע בעצמי אפילו.

‏מה, זה משהו שאתה עושה הרבה פעמים?

‏זה קצת מוזר לי לשתף אותך בזה, אבל…

‏לפעמים יש לי איזה רצון כזה פנימי,

‏אני לא יודע להסביר למה,

‏לחטוף קצת ביזיונעס,

‏איזו השפלה קטנה פה, איזו בושה קטנה שם.

‏מעניין.

‏כן, קצת ייסורים וביזיונעס ‏לא הרגו אף אחד, אה?

‏או שאולי…

‏אולי דווקא רצית ‏שאני אביא לך את הכרטיס שלי.

‏את חושבת?

‏לא יודעת.

‏יכול להיות.

‏יכול להיות.

‏"ברוך אתה ה' ‏אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו."

‏אמן.

‏אז מה, מה את חושבת לעשות אחרי החתונה?

‏מה אני חושבת לעשות או מה אני אעשה תכל'ס?

‏אוקיי, כבר מסקרן.

‏תכל'ס אני כנראה אהיה מורה,

‏במה אני כבר יכולה לעבוד?

‏אבל היה לי איזה חלום לכתוב.

‏לכתוב מה?

‏לכתוב סיפורים

‏ואולי אפילו יום אחד להיות סופרת.

‏סופרת? או-אה.

‏כן, אני… לא נראה לי שאני אעשה עם זה משהו.

‏הבעל שם טוב היה סופר, רבי נחמן.

‏כתבו הרבה סיפורים, זה דבר נפלא.

‏כן? ‏-ודאי, הם כתבו.

‏מעייסס קדוישים ונפלואים.

‏כן, לא, אני יודעת, אני…

‏אני שואלת אם אתה באמת חושב ‏שזה דבר נפלא לכתוב.

‏זה דבר נפלא, זה דבר נפלא.

‏ולמה את חושבת שלא תוכלי לעשות את זה?

‏לא יודעת, זה נראה לי רחוק.

‏גם אני חושבת שבשביל להיכנס לעולם הזה

‏צריך להכיר אנשים ולהתחיל לכתוב ‏בעיתונים החרדיים ו…

‏אני לא מכירה אף אחד, אתה מבין?

‏טוב, את מכירה אותי.

‏כן, זה… זה נכון.

‏לא, אני רציני, ‏אני יכול לעזור לך עם החלום הזה.

‏איך?

‏החברותא שלי בישיבה, קוראים לו בוראך,

‏הוא עובד ב"זמנים", ‏הוא עורך את הסיפורים שם.

‏די!

‏כן.

‏אתה לא מבין כמה פעמים ‏שלחתי להם דברים שכתבתי

‏ואף אחד אפילו לא קרא את זה.

‏מה זה אומר "דברים שכתבתי"?

‏סיפורים, שירים, כל מיני מחשבות.

‏אה, אז את ממש כותבת,

‏אני חשבתי שזה איזה חלום רחוק כזה ו…

‏כן, הוא קצת רחוק.

‏רגע, אבל מה זאת אומרת שהוא עובד בעיתון? ‏הוא הרי לומד איתך בישיבה, לא?

‏אל תשאלי אותי ‏איך הוא מוצא לזה זמן, באמת, הוא…

‏לפי דעתי הוא גם יהיה סופר גדול יום אחד.

‏למה?

‏הוא, יש לו נשמה כזאת של…

‏סופר.

‏ולי?

‏לך?

‏לך יש נשמה של…

‏יש לך נשמה גבוהה.

‏כל כך גבוהה שאני לא בטוח שאני ראוי לה.

‏רגע, אני חייבת לשאול אבל…

‏איך ידעת מי אני?

‏אני יכול רגע את הסידור?

‏טאטי.

‏"מודה אני לפניך מלך חי וקיים

‏"שהחזרת בי נשמתי בחמלה…" ‏-לא מאמינה שנרדמת אתמול.

‏אתה לא מבין, היה מדהים.

‏"רבה אמונתך." ‏-הוא כל כך…

‏כל כך חכם ו…

‏לא יודעת, יש לו לב טוב.

‏יש לו עיניים טובות.

‏לא יכולתי להפסיק להסתכל על העיניים שלו.

‏נו, מצוין, ברוך השם, ברוך השם,

‏עוד יהיו לך הרבה שנים להסתכל עליהן.

‏אז מה עכשיו? אתה דיברת עם מאמי?

‏היא משתגעת כבר לדעת איך היה.

‏הבטחתי שאני אתקשר אליה כשאת קמה.

‏נו, אז תתקשר אליה.

‏אולי את תתקשרי אליה?

‏לא, טאטי, אני לא רוצה לדבר איתה.

‏ליבי, ליביקו, זה לא טוב,

‏את צריכה לסלוח לה ולהמשיך הלאה.

‏אני לא רוצה להמשיך הלאה.

‏הלו?

‏הגעתי לטלפון של ליבי שטיסל?

‏כן.

‏שלום וברכה, שמי סלונים, בוראך סלונים.

‏כן.

‏אני חבר של וורמוט.

‏אה, סלונים.

‏כמובן, סליחה.

‏הכול בסדר, אז הבנתי ממנו ‏שאת רוצה אולי לכתוב אצלנו בעיתון.

‏שלום. ‏-כן.

‏איפה יושב בוראך סלונים?

‏מצד ימין. ‏-תודה.

‏בשורות טובות, תודה רבה.

‏שלום. ‏-שלום.

‏גברת שטיסל?

‏כן, ליבי. ‏-כן, כן.

‏תשבו, תשבו תשבו, ‏אני אביא לכן משהו לשתות,

‏תה? מיץ?

‏לא, לא, הכול בסדר. ‏-כן, בטוח?

‏כן, תודה.

‏תודה רבה שהסכמת לפגוש אותי.

‏כן, בטח, איזו שאלה. בשביל וורמוט ‏אני אעשה כל דבר.

‏כן. ‏-כן.

‏ניגש לעניין, אני…

‏אני אגיד לך את האמת, את…

‏את כותבת…

‏יפה מאוד.

‏הבעיה היא ש…

‏את קוראת את העיתון שלנו?

‏כן, כמובן.

‏כן, אז את בטח יודעת ‏שאין אצלנו בעיתון כל כך את ה…

‏את הפורמט הזה של סיפורים קצרים.

‏כן, רק סיפורים בהמשכים.

‏אז השאלה היא האם את חושבת שאת יכולה

‏לקחת את הסיפור ששלחת לנו, לעבות אותו

‏ואולי לנסות לעשות ממנו סיפור בהמשכים?

‏אני חושבת שכן, אני חושבת שכן.

‏כן? אז עד יום ראשון הבא את יכולה ‏כבר לשלוח את הפרק השני?

‏אני יכולה אפילו לפני.

‏אוקיי, אז תשמעי,

‏אני לא מבטיח ‏כי אני צריך עוד לדבר עם ווסרמן.

‏מי זה ווסרמן?

‏ווסרמן זה הבעלים של העיתון, ‏הוא העורך הראשי,

‏למעשה הוא…

‏כן, הוא קצת בעייתי, אבל…

‏יהיה בסדר, בעזרת השם, לא לדאוג.

‏טוב, תודה רבה.

‏בשמחה, כן.

‏אז אני…

‏אני אעדכן אותך.

‏אוקיי, כן. כל טוב. ‏-כל טוב.

‏ליבי אמרה שהיה מעולה.

‏היא חזרה בעננים.

‏אתה מתאר לעצמך, הבת שלנו

‏והבן של הגביר הכי גדול באנטוורפן.

‏נו, זייער שיין, זייער שיין.

‏נוחעם. ‏-כן.

‏דיברת כבר עם טוען רבני?

‏איפה? בתוך כל הבלגן ‏את חושבת שהיה לי רגע בשביל זה?

‏אני רוצה שנקדם את הגט מיד אחרי הוורט.

‏את לא מבזבזת זמן, אה?

‏הבטחת לי.

‏בסדר, בסדר, בואי נגמור צרה צרה.

‏נראה קודם שליבי מתארסת,

‏אחר כך הכול יהיה בסדר.

‏בסדר.

‏אוי, אהרל'ה, אהרל'ה,

‏איזה קיגל שהיית מכין, איזה קיגל קדוש.

‏שרוף מבחוץ ורך מבפנים,

‏מתוק כמו רחל אמנו.

‏וחריף כמו הדמעות של לאה אמנו.

‏אני אגיד לכם עוד דבר.

‏הסבא שלנו, החוזה הקדוש, זכותו יגן עלינו, ‏אמר שכשיהודי מגיע לבית דין שלמעלה,

‏כאשר שוקלים במאזניים את המצוות ‏והמעשים הטובים כנגד העבירות שלו, חס ושלום,

‏לצד המצוות מוסיפים את הקיגל ‏שהוא אכל לכבוד שבת קודש.

‏אני רוצה להגיד לכם ילדים יקרים,

‏הנשמה של אבא שלכם עולה עכשיו לשמים,

‏אבל היא לא עולה לבד.

‏היא עולה שמה עם טונות של טונות של קיגל.

‏שאבא שלכם האכיל יהודים במשך עשרות שנים.

‏שמעתי גם בשם ההייליגער ריז'ינער

‏שהיה מקפיד מאוד

‏לא לאכול קיגל בידיים.

‏למה?

‏קיגל רומז על מידת יסוד.

‏וביסוד, כולם יודעים…

‏מוריי ורבותיי, המשפחה צריכה קצת לנוח.

‏לאכול, לאגור כוחות.

‏קיגל רומז על מידת יסוד

‏ויסוד, בזה לא נוגעים בידיים. ‏-רבותיי, אני מבקש עוד הפעם,

‏נא לעזוב עכשיו ‏את הבית ולחזור מחר. תודה.

‏מבקשים לעזוב עכשיו את הבית ‏ולתת קצת מנוחה למשפחה.

‏אפשר לחזור מחר.

‏תודה.

‏"המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון ‏וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד."

‏זה חם וטרי.

‏תאכלו בתיאבון, לבריאות. ‏-תודה רבה.

‏תן לאחיך.

‏תודה רבה לך על הכול, אתה צדיק אמיתי.

‏בשבילכם היינו עושים הרבה יותר.

‏אתם מאכילים אותנו כל כך הרבה שנים,

‏זה המעט שאנחנו יכולים להחזיר.

‏שכוייח. ‏-שכוייח.

‏מה זה?

‏- שוויץ -

‏- נוחעם שטיסל -

‏- אנו מתכבדים לבשר לך ‏שהחל מהיום אתה חבר VIP -

‏- בסאונה המפוארת ביותר באירופה. -

‏- מהיום "שוויץ" זהו הבית השני שלך. -

‏כן, כן.

‏קודם שיהיה לי בית ראשון.