Original subtitles

‫הרגע קיבלנו את השם של הגופה החסרה,‬

‫טוביאס תומא.‬

‫אז מישהו הכניס למעבדה שתי גופות‬

‫והוציא את המשורר הזה.‬

‫נו, אבא, די עם זה,‬ ‫אני לא יכולה להשאיר אותך כאן!‬

‫מה את צועקת עליו?‬

‫תן לה שתצעק עד מחר.‬

‫אני רוצה ללכת לאבא.‬

‫מי שפירק את החיים שלנו‬ ‫זאת את, לא אני.‬

‫כן, אבל אתה מזכיר לי את זה כל יום.‬

‫אני לא עושה את זה‬ ‫בשביל לנקום בך, אוקיי?‬

‫תהיי עם שיבלי עד מחר,‬ ‫לא אכפת לי‬

‫אני דואג לילדים ממש.‬

‫רגע רגע, לאן זה?‬

‫אני סטודנט כאן, שכחתי משהו במעבדה‬

‫מה שכחת?‬

‫את השעון שלי.‬

‫סולימאן חיג'אזי וג'אבר איברהים.‬

‫הורדתם אותם, אה?‬

‫אני לא מדבר יותר.‬

‫שחר, שחר לוגסי?‬

‫הוא התחיל להשתולל, לצעוק.‬

‫ירית בו?‬

‫לא הייתי צריך.‬

‫אין מצב שהוא התאבד.‬

‫זה הברוכיאנים.‬

‫נראה לי ככה הם שילמו לו‬

‫כדי להלבין גופות.‬

‫אשר!‬

‫יא זבל, צא!‬

‫תגיד תודה שהוא השאיר אותך בחיים‬ ‫למה לא תהיה פעם הבאה.‬

‫אבא שלי מבקש שתביא את האופנוען.‬

‫יודעים מי זה?‬

‫אנחנו רק בהתחלה, נגיע לכולם.‬

‫פינו עכשיו את לינדה לרמב"ם.‬

‫וואי, מסכנה.‬

‫לאבד בן ובעל בשבוע אחד,‬

‫השם ירחם.‬

‫ואף אחד מהשכנים לא מוכן לדבר.‬

‫למה, את היית מדברת?‬

‫אבל אני לא מבינה משהו.‬

‫אנחנו יודעים‬ ‫שהוא היה אצל אשר ברוכיאן‬

‫ושכנראה טיפלו בו שם.‬

‫מה-זה טיפלו בו.‬

‫מישורי אמר שהקיבה שלו‬ ‫הייתה מלאה במים עם כלור.‬

‫אבל אם הם רצו לחסל אותו,‬

‫למה הם זרקו אותו ברחוב שלו?‬

‫למה לא להיפטר ממנו‬ ‫באיזה מקום שאף אחד לא יראה?‬

‫אולי להעביר מסר.‬

‫טוב, שיבלי,‬ ‫צריך לעצור כל מי שיש לנו משהו עליו,‬

‫מהחיסול בג'יסר ועד לבלגן בטכניון.‬

‫אחרת זה יצא משליטה.‬

‫זה כבר יצא משליטה.‬

‫יאללה, אבא, אנחנו צריכים לזוז,‬

‫אתה לא יכול להישאר פה.‬

‫אנחנו באמצע התה.‬

‫אני מצטער, אדוני.‬ ‫אנחנו צריכים ללכת.‬

‫את לא תשתי איתנו תה?‬

‫אין כמו תה טוב.‬

‫זוכר שפעם אמרת לי‬ ‫שתה טוב צריך להיות מילה אחת?‬

‫תטוב.‬

‫תטוב.‬

‫כן.‬

‫נו, איך התה?‬

‫טוב.‬

‫טוב.‬

‫שומע, אבא?‬ ‫הייתי במקום הזה היום ברוממה.‬

‫מסתבר שיש שם בריכה מחוממת,‬

‫נוף יפה.‬

‫הנוף בחיפה זה בחינם.‬

‫אבא.‬

‫גם בוואדי יש נוף.‬

‫וואי, אני באיחור לעופר.‬

‫אבא, נו, תומר ושירי,‬ ‫רוצים לראות אותך.‬

‫למה שלא תביאי אותם לפה?‬

‫הנה, הוא מתקשר.‬

‫הלו?‬

‫מתי כבר תתחתני עם החרא הזה?‬

‫עופר?‬

‫מה קורה, את מגיעה?‬

‫תגיד רגע,‬

‫יש מצב שהם...‬

‫שהם נשארים אצלך?‬

‫זה הכרחי?‬

‫גם לי יש תוכניות, את יודעת.‬

‫טוב, שיישארו פה.‬

‫מה, באמת, אבא?‬

‫יש!‬

‫הכול בסדר?‬

‫כן.‬

‫מה קרה?‬

‫כן, בסדר, אבא שלי.‬

‫סתם...‬

‫אין לך מה לדאוג לו,‬

‫הוא עוד יקבור את כולנו.‬

‫טוב, אני אבוא לאסוף אותם‬ ‫מחר אחרי בית הספר.‬

‫ביי.‬

‫שיבלי, תראה מי פה.‬

‫מה אתה עושה פה?‬

‫בא לקבל השראה מהים?‬

‫מה אתם רוצים?‬

‫באנו לבדוק אם שכחת משהו באוטו,‬

‫בחניון של רמב"ם,‬

‫עם חור כניסה ויציאה.‬

‫כל הדשבורד מלא די-אן-איי.‬

‫היי, היי, היי!‬

‫בן של זונה!‬

‫היי, היי, היי, היי!‬

‫עצור!‬

‫עצור!‬

‫תעיף את האקדח או שאני יורה בה.‬

‫שיבלי, תוריד אותו.‬ ‫-סתמי את הפה.‬

‫תעיף את האקדח.‬

‫אני יורה בה, תעיף את האקדח!‬

‫זרוק אותו לים!‬

‫אתה סתם מסבך את עצמך.‬

‫אתם רוצים מסר מאשר ברוכיאן?‬

‫תמסרו גם לחוקרת המזדיינת שלכם‬ ‫שאם יש לה טיפת שכל בראש,‬

‫שתפיל את התיק הזה על שחר לוגסי‬

‫ותגמור את הסיפור הזה.‬

‫למה אם לא,‬ ‫כולם ייפגעו מזה, כולל היא.‬

‫הבנת?‬

‫הבנת?!‬

‫מירו?‬

‫אשר.‬

‫קודם כול תירגע.‬

‫איך אני אירגע?‬

‫איך אני אירגע?! איך אני אירגע?!‬

‫כל הזאבים עליי,‬ ‫עד הנמל הם הגיעו, איך אני אירגע?!‬

‫מישהו מהם נפגע?‬

‫כן, איזה בת זונה אחת, מזדיינת.‬

‫משהו רציני?‬

‫לא, לא.‬

‫אשר, אם אנחנו לא נעצור‬ ‫את החקירה הזאת יהיה פה בלגן.‬

‫אתה ראית מה הם עשו לדוד לוגסי?‬ ‫הם יטחנו אותנו אחד-אחד.‬

‫צריך להפעיל לחץ על האיריס אברמוב‬ ‫הבת של אלף זונה הזאת,‬

‫יכולה לסגור ת'תיק הזה בשנייה.‬

‫אתה אל תדאג לאיריס,‬ ‫אני אטפל בה.‬

‫מה קורה, אברמוב?‬

‫כולם מחפשים אותך, נעלמת.‬

‫סורי, אני...‬ ‫לא שמתי לב, הייתי עם אבא שלי.‬

‫בוא, כנס, הילדים אצל עופר.‬

‫לא, לא, אני...‬

‫בדרך לספיבק.‬

‫איך היא?‬

‫אמרו לה:‬

‫"את לא יוצאת מפה‬ ‫עד שלא נגמרת האינפוזיה",‬

‫אז היא הוציאה את השקית‬

‫והיא שתתה הכול מהפה.‬

‫טוב, בוא כנס, נעשה קפה.‬

‫לא, אני..‬

‫מת מעייפות, אז...‬

‫סתם באת עד לכאן?‬

‫מה, לא ענית לטלפון,‬ ‫אז דאגתי.‬

‫אמרנו שלא.‬

‫מה...?‬

‫למה אמרנו את זה?‬

‫כי החיים שלי נראים כמו...‬

‫ואני חייבת להתרכז בילדים שלי,‬

‫ואתה אוהב את...‬

‫מונא.‬

‫אוקיי.‬

‫כן.‬

‫בסדר.‬

‫מאה אחוז, אני אדבר איתך יותר מאוחר.‬

‫היי איריס, הכול בסדר?‬

‫כן, כן, אני פשוט חייבת לעוף.‬

‫רציתי לדעת אם יש חדש בעניין של יותם.‬

‫זה בטיפול.‬

‫יש כיוון?‬

‫רציתי לשאול אותך באמת,‬

‫למה אתה מגדיר את יותם כנעדר?‬

‫מה זאת אומרת?‬

‫אתה בעצמך אמרת שהוא זייף טיול למזרח.‬

‫נו?‬

‫יכול להיות שהוא פשוט...‬

‫רוצה להתנתק מכם קצת.‬

‫ממני, את מתכוונת.‬

‫אימא שלו נפטרה.‬

‫מצטערת לשמוע.‬

‫אז כן,‬

‫להתנתק ממך.‬

‫למה, את פגשת אותו?‬

‫תראה, נוח,‬

‫יותם בגיר.‬

‫והוא לא נעדר, הוא בסדר.‬

‫רגע, מה, את פגשת אותו?‬

‫כן, די במקרה.‬

‫והוא יודע שאתה דואג לו.‬

‫אם אתה שואל אותי,‬

‫פשוט צריך לתת לו קצת זמן.‬

‫איזה זמן?! על מה את מדברת?!‬

‫אני רוצה לדעת איפה ראית אותך,‬ ‫אני רוצה ללכת לדבר איתו.‬

‫אני מצטערת, אני לא יודעת איפה הוא.‬

‫כל מה שאני יכולה להגיד לך‬ ‫זה שהוא בריא ושלם.‬

‫את תגידי לי איפה הוא!‬

‫הוא מדווח כנעדר, את שוטרת‬

‫וזו חובתך להגיד לי איפה הוא.‬

‫אני עכשיו מתקשר לדוידי.‬

‫עידן לוריא?‬ ‫נעים מאוד, איריס אברמוב.‬

‫חשבתי להתחיל בלעבור איתך‬

‫על כל התיקים שלך מגיל 15.‬

‫תקיפה,‬

‫התנגדות למעצר.‬

‫מה עוד היה שם? פריצה?‬

‫פריצות.‬

‫די חריג לסטודנט לרפואה, לא?‬

‫כמו שאמרת, גיל 15.‬

‫הבאתי לך משהו.‬

‫תודה.‬

‫אני חייבת לשאול אותך משהו.‬

‫מה הסיפור של השעון הזה?‬

‫זה שעון של יותר מ-10,000 שקל.‬

‫מאיפה יש לך כזה?‬

‫אני אוהב שעונים.‬

‫הבנתי.‬

‫מאיפה הכסף?‬

‫חסכתי.‬

‫מכירה את הקופות חזיר האלה?‬

‫למה הורדת אותו מהיד?‬

‫כי זה לא כל כך נוח‬

‫לחתוך גופות עם שעון.‬

‫אני אגיד לך את האמת,‬ ‫לא מצאנו כלום על השעון הזה.‬

‫לא דם,‬

‫לא סימנים מיוחדים.‬

‫אוקיי.‬

‫אבל גם לא הסתכלנו על הדבר הכי חשוב.‬

‫השעון שלך נעצר ב-04:53.‬

‫נו, אז?‬

‫עד אחת וחצי בלילה‬

‫יש לנו תיעוד של שחר לוגסי במעבדה,‬

‫ואז מישהו הגיע‬

‫והתחיל להיות בלגן.‬

‫אולי היית שם.‬

‫אולי ראית משהו.‬

‫הבנתי.‬

‫רק שאני...‬

‫את כל זה את מסיקה‬

‫כי השעון שלי נעצר על 04:53.‬

‫הכרת את שחר?‬

‫טוב.‬

‫אם זה מה שיש לך,‬ ‫אז ברשותך, אני זז מכאן.‬

‫לא סיימנו.‬

‫לא סיימנו.‬

‫תגידי, מה את רוצה ממני?‬

‫איפה היית ביום ראשון בלילה?‬

‫כמו כל לילה, ברמב"ם.‬

‫אני מאבטח שם,‬ ‫את יכולה לבדוק כרטיס כניסה-יציאה.‬

‫באיזו מחלקה?‬

‫בדרך כלל פנימית ב'.‬

‫הכרת את שחר לוגסי?‬

‫שלום-שלום.‬

‫פעם הוא ניסה למכור לי כדורים,‬

‫להיות יותר מרוכז בבחינות.‬

‫ו...?‬

‫אין לי בעיה של ריכוז.‬

‫יצא לך גם לאבטח‬ ‫בחניוך של בית החולים?‬

‫לא ממש.‬

‫את משפחת ברוכיאן אתה מכיר?‬

‫מהחדשות.‬

‫הם פנו אליך לאחרונה?‬

‫אפשר לשאול אותך שאלה?‬

‫בבקשה.‬

‫למה אני?‬

‫כאילו,‬

‫איך זה שמכל הסטודנטים‬ ‫דווקא אני יושב פה?‬

‫בוא נתחיל מזה ששעון שלך נמצא בזירה.‬

‫ובאופן כללי, ה...‬

‫חיבה שלך לשעוני יוקרה‬

‫לא מאוד מסתדרת לי‬

‫עם מה שאני יודעת‬ ‫על משכורות של מאבטחים.‬

‫אני לא פה בגלל השעונים,‬

‫תודי בזה.‬

‫הרי כל מה שאתם יודעים לעשות‬

‫זה לחפש למי יש עבר פלילי.‬

‫נכון? אז בואי...‬

‫תשאלי אותי את מה שבאמת מעניין אותך.‬

‫מה עבריין לשעבר כמוני‬

‫עושה בפקולטה לרפואה?‬

‫זה מה שאנשים כמוך יודעים לשאול.‬

‫"אנשים כמוני"?‬

‫מה אתה יודע עליי?‬

‫את כאילו מנסה להיות טובה,‬

‫יותר טובה מכולם,‬

‫לחקור,‬

‫להגיע לאמת.‬

‫אבל בסוף את רואה עבר פלילי‬

‫ואת עושה מה שכולם עושים.‬

‫השעון של עידן לוריא זה כיוון,‬

‫אבל בתכל'ס הוא צודק,‬ ‫אין לנו עליו כלום...‬

‫כן...‬

‫כן בבקשה, אפשר לעזור לך?‬

‫לא ידעתי שאתה מתעניין‬ ‫בליגה השנייה באנגליה.‬

‫לא ידעתי שאת מתעניינת‬ ‫במה שאני מתעניין.‬

‫שלום, אתה בטוח שהכול בסדר?‬

‫לא, סתם, אני פשוט...‬

‫אורנה, היא מתעקשת על מטבח איטלקי,‬

‫והיא לא מבינה שאין לנו כסף לחרא הזה.‬

‫אז מה יהיה?‬

‫את יודעת, הקדוש ברוך הוא‬ ‫ברא לנו כליה מיותרת.‬

‫ושכל לא להמר‬ ‫על הליגה השנייה באנגליה.‬

‫טוב, אני חייבת לזוז,‬ ‫הילדים אצלי היום.‬

‫תעדכן אותי לגבי האבחון הפסיכיאטרי‬ ‫של ד"ר צ'ופק.‬

‫ביי.‬ ‫-ביי.‬

‫תומר ושירי, נכון?‬

‫בואו, אימא שלכם ביקשה‬ ‫שנביא אתכם לתחנה.‬

‫מה? למה?‬

‫היא לא יכולה להגיע הביתה,‬ ‫היא רוצה לקחת אתכם לצהריים באזור.‬

‫צחי, הנה הילדים של אברמוב.‬

‫אפשר לסגור את זה?‬

‫פה ימינה, אחי.‬

‫פקוק שם עכשיו. יותר טוב ישר,‬ ‫אני מכיר קיצור.‬

‫הווייז אומר להסתובב.‬

‫סמוך עליו זה‬

‫ווייז אנושי.‬

‫מה הקטע שלך, תביא ת'טלפון!‬

‫צריכים עזרה במשהו?‬

‫וואי!‬

‫יואו.‬

‫הלו?‬

‫איריס, זאת אימא של יובל,‬ ‫אני בבית ספר, הילדים לא פה.‬

‫מה...?‬

‫יובלי אמר שמישהו כבר אסף‬ ‫אותם לפני שהגעתי.‬

‫מה?!‬

‫שיבלי, עד איפה יש לנו‬ ‫אותם במצלמות?‬

‫יש תמונות שלהם?‬

‫יצאה הודעה עם מספר הרכב‬ ‫לכל הניידות,‬

‫אגף תנועה מנסה לבדוק‬ ‫נתיב נסיעה לפי המצלמות.‬

‫איריס, אל תדאגי. אנחנו על זה.‬

‫מה אתה עושה פה?‬

‫שיבלי, מה קורה פה?‬

‫קיבלנו איכון מהנייד של תומר ושירי.‬

‫מה? איפה?‬

‫כאן.‬

‫חיפשנו הכול, אין שם כלום!‬ ‫-תעזוב אותי!‬

‫חכי רגע, חכי!‬

‫תכף בז'ה מגיע עם הכלבים.‬

‫איזה כלבים?‬

‫אנחנו נמצא אותם.‬

‫מה, שלום?‬

‫אתם בסדר?‬

‫אנחנו בסדר.‬

‫מה קרה?‬

‫לא יודע, הם אמרו שאת שלחת אותם.‬

‫יפה שלי.‬

‫אפשר לעוף מפה?‬

‫בטח.‬

‫כן, בטח, בואו, אני אקח אתכם.‬

‫להתראות, חמודים.‬

‫מה קרה?‬

‫הם השאירו אותם באיזה חור‬

‫ושלחו הודעה אנונימית‬ ‫שיבואו לאסוף אותם.‬

‫הברוכיאנים?‬

‫אולי הגיע הזמן שסוף סוף תביני‬ ‫שבחקירה הזאת אין גבולות,‬

‫אין חוקים, אין נכון, לא נכון,‬

‫אין מח"ש, זה או הם או אנחנו.‬

‫איריס דרורי‬

‫כמה זמן.‬

‫לא יצא לי להגיע לכנס מחזור.‬

‫האמת שגם לי לא.‬

‫יש לך כלב?‬

‫זו לא תוכנית על כלבים,‬ ‫זו תוכנית על אנשים.‬

‫מה זאת אומרת?‬ ‫הוא מאלף כלבים לא?‬

‫הוא מאלף אנשים‬

‫הוא מלמד אותם איך לשפר את עצמם.‬

‫שאם הם לא יודעים איך להתנהג‬

‫והאנרגיה שלהם שלילית,‬

‫אז הכלבים שלהם מחקים את זה.‬

‫אני רואה שאתה ממש בעניין‬ ‫של לשפר אנשים.‬

‫רבי נחמן.‬

‫את מכירה את הסיפור על ההינדיק?‬

‫מה זה הינדיק?‬

‫זה סוג של תרנגול.‬

‫נסיך שהשתגע,‬

‫הוא חשב שהוא תרנגול,‬

‫אז יום אחד הוא נכנס מתחת לשולחן,‬

‫הוריד את הבגדים‬

‫והתחיל לאכול פירורים מהרצפה.‬

‫אז המלך הזמין את כל הרופאים‬ ‫כדי שיעזרו לו,‬

‫אבל אף אחד לא הצליח לטפל בו.‬

‫עד שבא איזה חכם.‬

‫הוריד את הבגדים,‬

‫נכנס מתחת לשולחן.‬

‫אז הנסיך אומר לו:‬

‫"מה אתה עושה פה?"‬

‫אז החכם אומר לו: "מה זאת אומרת‬ ‫מה אני עושה פה?‬

‫"מה אתה עושה פה?"‬

‫אז הנסיך אומר לו:‬

‫"מה זאת אומרת? אני הינדיק".‬

‫אז החכם אומר לו:‬

‫"גם אני הינדיק".‬

‫החכם אומר לנסיך:‬

‫"אז מה, הינדיק לא...‬ ‫לא מסוגל להתלבש?"‬

‫ואז הם מתלבשים יחד.‬

‫אז החכם אומר לו:‬

‫"הינדיק לא מסוגל לאכול?"‬

‫אז הם אוכלים יחד.‬

‫וככה הוא חוזר להיות נורמלי.‬

‫אבל הנסיך עדיין חושב שהוא הינדיק.‬

‫כן.‬

‫סיפור מעפן.‬

‫אתה יודע מה כן מעניין בסיפור הזה?‬

‫שכדי לרפא אותו‬ ‫הוא חייב להיות כמוהו.‬

‫חייב להוריד בגדים,‬

‫לאכול פירורים...‬

‫לרדת נמוך, כמוהו.‬

‫גם אני יכולה לרדת נמוך, אשר.‬

‫טארק חיג'אזי כבר יודע שהבן שלו מת,‬

‫אבל הוא לא יודע בדיוק איך ומה.‬

‫מילה אחת שלי על מה שניסיתם לעשות‬ ‫עם הגופה שלו,‬

‫והילדים שלך...‬

‫אני באמת לא רוצה לאיים.‬

‫אבל את מאיימת.‬

‫אשר, אני לא פה בתפקיד.‬

‫לא באתי עם צווים,‬ ‫לא באתי עם תגבורת.‬

‫איריס דרורי מ-י"א 3.‬

‫אתה ואני גדלנו באותה שכונה,‬

‫ואני יודעת שאני יכולה‬ ‫לסמוך על המילה שלך‬

‫שלא משנה מה,‬

‫לא משנה מה, לא מערבים ילדים.‬

‫את יודעת, לפני עשר שנים‬

‫אני באתי אלייך עם הנוסטלגיה הזו.‬

‫אני אמרתי לך: "לירז שלי,‬

‫"הוא ילד טוב.‬

‫"תשמרי עליו,‬

‫"תדאגי לו".‬

‫אשר.‬

‫שנה הוא קיבל בכלא אופק.‬

‫שנה!‬

‫אשר, אני צריכה‬ ‫שתיתן לי את המילה שלך.‬

‫את יודעת, כנראה בסופו של דבר,‬ ‫החיים לקחו אותנו לאותו מקום.‬

‫את מאיימת על הילדים שלי,‬

‫אני מאיים על הילדים שלך.‬

‫אני באתי לפה כדי שנעצור את זה.‬

‫היחידה שיכולה לעצור את זה זו את.‬

‫תעלי מחר על המסך הגדול הזה‬

‫עם כמה עיתונאים סביבך‬

‫ותודיעי שמצאו את הרוצח של החיג'אזים,‬

‫שחר לוגסי,‬

‫סוחר סמים שהתחזה לסטודנט לרפואה‬

‫ו"הלבין" גופות במעבדה.‬

‫כל מה שצריך‬

‫זו חתימה אחת קטנה שלך,‬

‫והארץ תשקוט 40 שנה.‬

‫אתה יודע שלא יהיה שקט.‬

‫לא יהיה שקט כי בך אין שקט.‬

‫אף פעם לא היה.‬

‫כנראה ככה זה כשאימא שלך‬ ‫עוזבת אותך בגיל שש.‬

‫זה הכי טוב לחיפה.‬

‫הכי טוב לברוכיאנים,‬

‫הכי טוב לחיג'אזים,‬

‫אבל בעיקר לך.‬

‫את רוצה להציל את הילדים שלך?‬

‫תצילי את הילדים שלי.‬

‫טוב, אז כמו שאמרתם לי,‬

‫לקחתי את כל הסרטונים‬ ‫ממצלמות האבטחה של רמב"ם‬

‫ועקבתי אחרי עידן לוריא‬ ‫החל מאחת בלילה.‬

‫אתם יכולים לראות אותו כאן במיון.‬

‫ב-04:46 בלילה עידן יוצא.‬

‫סיים את המשמרת שלו.‬

‫אבל מה זה נותן לנו?‬

‫חיפשתי במצלמות של הטכניון‬ ‫בסביבות השעה הזאת,‬

‫כל המצלמות החיצוניות במעבדה‬ ‫לא עובדות.‬

‫אבל מצאתי מצלמה אחת‬ ‫שתפסה את זה.‬

‫אז בערך בזמן החלפת הגופות‬ ‫הוא היה באזור של המעבדה.‬

‫יופי של עבודה, אסיה.‬

‫תריצי רגע את הסרטון.‬

‫זה לא מספיק חד,‬ ‫יעשו לנו מלא בלגן בפרקליטות.‬

‫מצד שני, כשדיברתי איתו,‬ ‫הוא לא אמר שבסוף המשמרת‬

‫הוא חזר למעבדה.‬

‫את חושבת שהוא היה שם עם שחר לוגסי?‬

‫יכול להיות.‬

‫טוב, הבן אדם הזה‬ ‫משקר לשוטרים מגיל 15,‬

‫צריך להביא אותו לעוד חקירה.‬

‫כרגע הוא חשוד ברצח.‬

‫תביאו אותו באזיקים וחכו ללילה,‬ ‫הוא צריך להבין שזה רציני.‬

‫"אוהבים משאירים זה על זה‬ ‫טביעות אצבעות‬

‫"וראיות רבות ומילים אין-סוף.‬

‫"ועדויות.‬

‫בגד מקומט,‬

‫"עיתון עם תאריך מדויק.‬

‫"שעון ושעון".‬

‫"בכל בוקר מסמנים את מתאר גופיהם‬

‫"כמו ששמשטרה מסמנת‬

‫"קו גיר לבן במקום הגופה על הכביש".‬

‫כמה רומנטי.‬

‫"אוהבים מסגירים זה את זה".‬

‫עידן לוריא,‬

‫בוא, בוא.‬

‫תביא את הידיים.‬

‫עידן!‬

‫תביא את היד.‬

‫תביא את היד השנייה.‬

‫בוא לפה, בוא!‬

‫תעמוד.‬

‫שים את הידיים מאחורה.‬

‫תרד ממנו!‬

‫רד לרצפה, על הברכיים.‬

‫זוזי את. אסיה, קחי אותה מפה.‬

‫תוציאי אותה החוצה.‬

‫תצאי מפה.‬

‫תצאי מפה.‬

‫עזוב אותו!‬

‫בן זונה, קום.‬

‫יא בן זונה.‬

‫קובי.‬

‫קובי!‬

‫מספיק.‬

‫בן זונה.‬

‫בוא'נה, תגידי, את בסדר?‬ ‫-מה יש לך?‬

‫אני גמרתי איתך.‬

‫יא מיץ של הזבל, יא מזדיינת!‬

‫מה, השתגעתם?‬ ‫-אני גמרתי איתך.‬

‫שמישהו ישתלט על חולת הנפש הזאת!‬ ‫-יותר אתה לא נכנס לשום חקירה,‬

‫אתה הבנת אותי?‬

‫שלא יתקרב אליי.‬

‫מי רוצה להתקרב אלייך, יא חתיכת...‬

‫הלו, מה יש לך?‬ ‫-תירגעי.‬

‫שאני אירגע?‬

‫אני ביקשתי ממנו להביא חשוד לחקירה,‬

‫אתה יודע איפה‬ ‫אני צריכה לבקר אותו עכשיו?‬

‫במיון.‬

‫הבן זונה התנגד למעצר,‬ ‫הנה, תשאל את אסיה, דבר עם שלום‬

‫היו איתי שם.‬

‫תראה מה הוא עשה לי לפה.‬

‫אתה יודע מה? בבקשה.‬

‫בוא נשאל את שלום.‬

‫אני הגעתי בסוף.‬

‫גם אני הגעתי בסוף.‬

‫אתה מבין למה הייתי חייבת ללכת למח"ש?‬

‫אתה זוכר ששאלת אותי‬

‫למה אני מכבסת‬ ‫את הכביסה המלוכלכת בחוץ?‬

‫הנה, בבקשה.‬

‫אפסים אחד-אחד.‬

‫לכי, לכי למנאייקים שלך.‬

‫חבורה של מאוננים.‬

‫יותר גרועים מעבריינים אלה,‬

‫יושבים להם במזגנים‬ ‫ותופרים לחברים שלך תיקים.‬

‫אתה לא חבר שלי.‬

‫כי אין לך חברים, יא בת זונה!‬

‫קובי.‬

‫אני אזיין אותה.‬

‫קובי!‬

‫שלום עליכם.‬

‫ועליכם השלום.‬

‫מגיע מרחוק?‬

‫רחוק מאוד.‬

‫אבא ביקש למסור‬ ‫כמה הוא מעריך את זה.‬

‫זה בשביל האופנוען.‬

‫תיזהר, זה לא חומר יציב.‬

‫זה הכול?‬

‫חשבתי זה יותר גדול.‬

‫זה מספיק, תאמין לי.‬

‫אני מצטערת שלא דיברתי באותו רגע,‬

‫אבל עכשיו דיברתי.‬

‫אם היית יודעת כמה זמן לקח לי לדבר.‬

‫אני רוצה להגיד לך תודה,‬

‫למדתי ממך הרבה.‬

‫מה תודה?‬

‫לאן את הולכת?‬

‫אני לא מתאימה למקום הזה.‬

‫אני לא יכולה להסתכל לקובי בעיניים‬ ‫אחרי מה שאמרתי עליו.‬

‫אין יום שאני לא קמה בבוקר‬

‫וחושבת אם אני‬ ‫מתאימה למקום הזה.‬

‫אז איך את בכל זאת מגיעה?‬

‫המשכורת.‬

‫אל תוותרי.‬

‫היי.‬

‫היי, גברתי.‬

‫מה העניינים, ג'רמי?‬

‫טוב, יאללה, מתלבשים יפה היום,‬ ‫יש לנו את הפגישה בדיור מוגן ברוממה.‬

‫אבא, בוא להתלבש.‬

‫רוצה לאכול?‬

‫עשיתי במיה.‬

‫לא, תודה, אנחנו ממהרים.‬

‫שב!‬

‫הפקרת את הצריח שלך.‬

‫טוב, תגמרו את המשחק ויאללה.‬

‫סליחה, גברתי,‬ ‫אני לא רוצה להלביש אותו.‬

‫מה? למה?‬

‫אני מכיר את אבא,‬

‫אני יכול להבין את אבא.‬

‫אבא אוהב את הבית הזה.‬

‫רוממה לא טובה בשבילו.‬

‫תודה.‬

‫טעים.‬

‫תמיד אהבת במיה.‬

‫כן.‬

‫אני מנסה לאכול בריא,‬

‫פשוט לא כל כך מסתדר לי‬ ‫עם העבודה שלי.‬

‫את לא כל כך זוכרת אותי מהילדות, אה?‬

‫מצטערת, נמחקו לי מלא דברים.‬

‫טוב, היית ממש קטנה.‬

‫אני זוכרת מהשכונה איזה משורר אחד,‬

‫טוביאס משהו.‬

‫טוביאס.‬

‫הוא גר לא רחוק מפה.‬

‫איפה הוא עכשיו?‬

‫הלך.‬

‫מצטערת.‬

‫זה בסדר.‬

‫ממה הוא נפטר?‬

‫משהו... משהו עם הלב.‬

‫הוא תמיד היה צוחק ש...‬

‫לכל אחד יש את סיבת המוות משלו,‬

‫שלא כתובה לו בדו"חות הרפואיים,‬

‫סיבת מוות פרטית,‬

‫שרק הגוף שלו יודע אותה.‬

‫את אכלת איתו פעם צהריים, את יודעת?‬

‫אני?‬ ‫-כן.‬

‫את היית באה אליי הרבה.‬

‫אבא שלך היה מבקש שאני אשמור עלייך.‬

‫אני רוצה שתדעי‬ ‫שאימא שלך מאוד אהבה אותך.‬

‫כן, אבא שלי אמר לי את זה גם הרבה,‬

‫זה פשוט לא כל כך מסתדר לי עם הראיות.‬

‫לא תמיד הראיות מספרות את כל הסיפור.‬

‫טוב, אבא שלך עוד שנייה נרדם,‬

‫תשאירי אותו לישון פה ולכי הביתה.‬

‫לא, לא, אני לא יכולה‬ ‫להשאיר אותו כאן.‬

‫וגם לרוממה כבר לא נגיע היום...‬

‫איריס,‬

‫הוא בידיים טובות.‬

‫אני פה.‬

‫לכי הביתה.‬

‫נו?‬

‫תגידי, אני יכולה לקחת קצת‬ ‫מהאוכל שנשאר?‬

‫ברור.‬

‫קחי את כל הסיר.‬

‫מרקו?‬

‫לא, זאת אני.‬

‫הבאתי לך משהו לאכול.‬

‫תודה.‬

‫טעים.‬

‫לא אני הכנתי,‬

‫וטוב שכך.‬

‫גם אימא שלי לא ידעה לבשל.‬

‫לפעמים אני רואה‬ ‫את תוכניות הבישול האלה‬

‫והשפים שם מדברים על המטבח של אימא,‬

‫על הריחות והסירים.‬

‫אני שואלת את עצמי,‬ ‫למה הילדים שלי יתגעגעו?‬

‫לקול שלך.‬

‫אחרי שהיא מתה, פתאום...‬

‫התגעגעתי נורא לקול שלה.‬

‫התחלתי לשמוע אותו בראש שלי.‬

‫מאז כל היום אני מדבר איתה.‬

‫הבת שלי בקושי מדברת איתי,‬

‫והיא צודקת,‬

‫אני פירקתי את הבית.‬

‫זה שהיא לא מדברת איתך‬

‫זה הסימן הכי טוב‬ ‫לזה שהיא מדברת איתך.‬

‫אז לפי ההיגיון הזה‬ ‫אתה ואבא שלך מדברים כל הזמן.‬

‫מה, זה לא ברור?‬

‫על מה?‬

‫על זה שאני לא צריך אותו,‬

‫שיש עוד דברים בעולם הזה‬ ‫חוץ מכסף ומגדלים.‬

‫אתה יודע, פגשתי את אבא שלך.‬

‫אם נשים בצד‬ ‫את העובדה שהוא רוצה להחריב‬

‫את השכונה שגדלתי בה,‬

‫הוא דווקא טיפוס נחמד.‬

‫הוא באמת נחמד.‬

‫אבל מה אתה חושב שיקרה?‬

‫אתה יושב לו פה מתחת לאף,‬ ‫בסוף הוא ימצא אותך.‬

‫כשהייתי קטן,‬ ‫אני ואימא שלי הלכנו ברחוב,‬

‫ראינו יונה פצועה,‬

‫מנסה לעוף‬

‫ולא מצליחה.‬

‫אימא שלי ניסתה לתפוס אותה,‬ ‫היא רדפה אחריה שעה,‬

‫בסוף לקחנו אותה לווטרינר.‬

‫קנינו לה כלוב, נתנו לה תרופות,‬

‫וכל פעם שאימא שלי ניסתה‬ ‫לדחוף לה את התרופה לגרון,‬

‫היונה הזאת הייתה משתוללת.‬

‫ניסתה לנשוך כמו משוגעת,‬ ‫הטיחה את הגוף שלה בכלוב,‬

‫משהו מטורף.‬

‫ואני לא הבנתי איך היא לא רואה‬ ‫שאנחנו בסך הכול באים לעזור לה.‬

‫וכשהיא הבריאה‬

‫ושחררנו אותה מהכלוב,‬

‫הייתי בטוח שהיא תחזור‬ ‫לקחת אוכל ומים,‬

‫אבל היא לא חזרה.‬

‫ואימא שלי אמרה לי:‬

‫"אל תהיה עצוב,‬

‫"ככה זה.‬

‫"היונה מעדיפה חופש‬

‫"יותר מנוחות".‬

‫אבא שלי בדיוק ההפך.‬

‫אני לא רוצה להיות כמוהו.‬

‫תודה על האוכל.‬

תסגרי את החקירה הזאת והארץ תשקוט ארבעים שנה.

‫באמת תודה.‬

‫שלום.‬

‫דוידי, אתה רוצה להתחיל?‬

‫לא, אין לי מה להתחיל, זה שלך.‬

‫אם התיק היה מפוענח,‬ ‫תאמיני לי שהוא היה מתחיל‬

‫טוב, כמו שאתם יודעים,‬

‫משטרת חיפה חוקרת‬ ‫כמה מקרי רצח שאירעו בעיר.‬

‫אנחנו עושים את כל המאמצים הנדרשים‬

‫ומגייסים את כל המשאבים‬ ‫כדי להחזיר לתושבים את הביטחון.‬

‫את החקירה מובילה פקד איריס אברמוב,‬ ‫שתתדרך מכאן.‬

‫אנחנו חוקרים כמה כיוונים.‬ ‫יש לנו מספר חשודים,‬

‫יש אפילו חשוד אחד שחתם על הודאה,‬ ‫אבל החשוד הזה ישוחרר בקרוב.‬

‫הוא עובר אבחון פסיכיאטרי,‬

‫וכרגע אנחנו לא מאמינים‬ ‫שההודאה שלו תקפה.‬

‫מבחינתנו נכון לעכשיו החקירה נמשכת.‬

‫בת זונה.‬

‫הלו, אבא.‬

‫אמרתי לך להיות בלי טלפון.‬

‫נו, באמת.‬

‫אני צריך שתקשיב רגע,‬ ‫זה רציני.‬

‫אני שולח לך את מקס וייצמן‬ ‫עם עוד שני אנשים, שיבואו לשמור עליך.‬

‫הם ייקחו אותך לדירה,‬ ‫אל תצא משם.‬

‫תגיד, מה, אתה רציני?‬

‫זה לא יהיה להרבה זמן.‬

‫מה קורה?‬ ‫איפה אימא?‬

‫אל תדאג, אימא איתי.‬

‫פקד אברמוב, האם את יכולה לאשר‬

‫שאחד מכיווני החקירה‬ ‫מוביל למשפחת ברוכיאן?‬

‫אנחנו בודקים‬ ‫את כל הכיוונים האפשריים,‬

‫כמובן תחת צו איסור פרסום.‬

‫יש אישור.‬

‫חו"ל?‬ ‫-רק משפחה קרובה.‬

‫אבל מה עם נתב"ג?‬

‫יוצאים מהנמל.‬

‫האם תופעת הפרוטקשן יצאה‬ ‫מכלל שליטה בחיפה?‬

‫אנחנו מטפלים בכל הנושאים,‬

‫גם בנושא הזה.‬

‫בת של זונה, ראית את זאת?‬

‫הוא אמר כמה זמן?‬

‫צריך להיעלם מפה,‬

‫לפחות חודש.‬

‫היי.‬

‫מה קורה חמודים?‬

‫איך היה?‬

‫היי.‬

‫מה קורה, אבאל'ה, התבלבלת ביום?‬

‫תיכנסו שנייה לאוטו, חמודים.‬

‫מה "כנסו לאוטו"?‬ ‫עופר, מה קורה?‬

‫עורך הדין שלי‬ ‫מנסה להשיג אותך כל היום.‬

‫איזה עורך דין?‬ ‫אני הייתי בעבודה.‬

‫לא משנה.‬

‫כרגע יש החלטה של בית משפט.‬

‫מה?‬

‫זה זמני וזה לטובתם.‬

‫חייבים להרגיע אחרי מה שקרה.‬

‫אני רגועה, בסדר? שיצאו מהאוטו.‬

‫היי, היי, היי.‬

‫זה צו הרחקה זמניה זמני‬ ‫עד שנדע שהם בטוחים במאה אחוז איתך.‬

‫בן זונה.‬

‫אני מתחנן אלייך פעם אחת בחיים שלך.‬ ‫תעשי את הדבר הנכון,‬

‫שנעוף מפה בלי דרמות.‬

‫הם יתקשרו אלייך, תעשו וידאו.‬

Ripped with @rySubRipper 1.7 https://github.com/arysoftplay/-rySubRipper