Original subtitles

‫מה זה? יש פה עוד גופה.‬

‫יש פה 11 גופות במקום 10.‬

‫אה, גם לזאת אין מספר סידורי.‬

‫אולי שתי הגופות האלה לא שייכות לכאן.‬

‫את חיה בסרט אם את חושבת‬ ‫שאני אזיז לפה מז"פ בגלל השטויות שלך.‬

‫אני צריכה דחוף מז"פ לטכניון.‬

‫כולם אומרים שאת חוקרת מעולה,‬

‫אבל שלפעמים‬ ‫את נוטה לסבך את העניינים‬

‫רק כדי לא להגיע הביתה.‬

‫מה איתו? הוא יהיה בסדר?‬

‫זה מורכב.‬

‫זה מדהים איך גם ברגע הזה‬

‫את פשוט לא מסוגלת‬ ‫להפסיק לחשוב על עבודה, זה לא ייאמן.‬

‫לפני כמה ימים היה קרב יריות בג'סר.‬ ‫סולימאן היה שם.‬

‫עכשיו מחפשים אותו בכל האזור.‬

‫ומה עם הטכניון?‬

‫אפשר להיכנס?‬ ‫-ומי אתה?‬

‫אתה יודע מי אני‬ ‫ואתה יודע מה אני מחפש.‬

‫שלום, מר לוגסי?‬

‫אנחנו מחפשים את הבן שלך,‬ ‫יש לנו כמה שאלות אליו.‬

‫עופו לי מהבית.‬

‫זה שחר לוגסי.‬

‫לוגסי עשה בלגן עם הגופות וברח לאילת.‬

‫אני צריכה לדעת בני כמה הם.‬

‫זה לא שיניים של זקנים.‬

‫אז יש פה רצח כפול.‬

‫את נראית ממש מאושרת.‬

‫איך פתאום כתם שמן על גופה?‬

‫לג'אבר יש מוסך בג'סר א-זרקא,‬

‫אז אני חושבת שהשמן על הגופה‬ ‫זה מהמוסך של ג'אבר.‬

‫תראו, אנחנו לא מוצאים את שחר‬ ‫ועברו כבר 48 שעות.‬

‫אתם מתים מפחד מהברוכיאנים,‬ ‫אני יודעת את זה,‬

‫אני מכירה את המשפחה הזאת.‬

‫מעכשיו אין יותר סלולרי,‬ ‫לכל משפחת ברוכיאן.‬

‫יש זיהוי ודאי.‬

‫הגופות במעבדה הן של סולימאן חיג'אזי‬ ‫וג'אבר איברהים.‬

‫אתה בטוח? ראית אותן בעיניים שלך?‬

‫המידע ודאי.‬ ‫-יש לי מה לקבור?‬

‫כל העיר הזאת תישרף.‬

‫טוב, קדימה, בואו נתחיל.‬

‫קובי?‬

‫קובי?‬

‫איתך, איתך.‬

‫אתמול בשעה תשע ורבע בבוקר‬

‫הגיעו תוצאות בדיקת הדנ"א‬ ‫של הגופות במעבדה בטכניון.‬

‫לפי בדיקה ראשונית של מישורי‬

‫מדובר בסולימאן חיג'אזי‬ ‫ושומר הראש שלו ג'אבר איברהים.‬

‫החשוד המרכזי שלנו כרגע‬ ‫הוא שחר לוגסי, סטודנט שנעדר מאתמול.‬

‫יש לנו סרטון שלו מהלילה משתמש בסמים,‬

‫התחיל להזיז גופות.‬

‫הנחת העבודה שלנו כרגע‬

‫היא שהברךכיאנים‬ ‫הפעילו את שחר לוגסי במעבדה.‬

‫החיג'אזים כבר בטוח חושדים.‬

‫מגיעים לכל זירה,‬

‫מחפשים את הגופה שלו.‬

‫זה זמן טוב לצאת לפנסיה.‬

‫חברים, אם הסיפור הזה‬ ‫באמת קשור לברוכיאנים,‬

‫זה לא ייגמר כאן.‬

‫אנחנו פותחים פה צח"ם.‬

‫אברמוב, את מובילה את החקירה.‬

‫אם את צריכה עזרה מימ"ר,‬ ‫תגידי לי, אני אדבר עם דוידי.‬

‫אז כמו שאמרתי,‬

‫המפתח הוא הסטודנט שחר לוגסי.‬

‫אתמול קיבלנו איכון‬ ‫של הנייד שלו באילת.‬

‫שלום, מה קורה עם זה?‬

‫שלום?‬

‫לפני כמה דקות הגיעה הודעה‬

‫שמצאו את הטלפון שלו‬ ‫באחד הפחים בקניון באילת.‬

‫ביקשתי מימ"ר שישחזרו‬ ‫את כל השיחות וההודעות שלו.‬

‫רק צריך לוודא שהוא לא יברח לסיני.‬

‫משמר הגבול מעודכן, הדרכון שלו נחסם.‬

‫מעולה.‬

‫קובי עשה אצלו חיפוש בדירה‬ ‫לבדוק אם יש קשר לברוכיאנים.‬

‫בינתיים הוא לא מצא כלום, אבל...‬

‫הפכתי לו את הבית.‬

‫אוקיי.‬

‫צריך לעבור על כל החברים שלו,‬

‫משפחה, הודעות, שיחות.‬

‫אסיה, זה עלייך.‬

‫שיבלי, אני צריכה שתתחילו לרחרח קצת‬ ‫אצל הברוכיאנים.‬

‫עליי.‬

‫כמובן שגם נעשה להם‬ ‫מסאז' בכפות הרגליים,‬

‫שחס וחלילה לא נחטוף עוד תלונה ממח"ש.‬

‫אל תתרגשי מהם.‬

‫אה, אסיה, אני צריכה שתבדקי לי‬ ‫גם על הרכב של לוגסי.‬

‫מצלמות כביש חיפה, אילת,‬ ‫תחנות דלק, הכול.‬

‫רגע, מה איתי?‬

‫אתה הולך שוב לחפש אצל לוגסי.‬

‫אבל אמרתי לך, הפכתי לו את הבית.‬

‫סעמק, זאתי.‬

‫מה קרה, מירו?‬

‫התחלת לנסוע "אקונומי" בחיפה?‬

‫מי אלה, מירו?‬

‫לכי הביתה, אני אתקשר אלייך.‬

‫ממש חמודה.‬

‫נראה שהולך טוב.‬ ‫מה, לאיזה גן היא הולכת?‬

‫מה אתם רוצים?‬

‫בוא, בוא הצידה.‬

‫מה עם הגופות בטכניון?‬

‫טכניון?‬

‫מה לי ולטכניון?‬

‫תביא רגע את הטלפון, נראה.‬

‫אני, אין לי טלפון.‬

‫אחח... כוס אמ-אמק, יא בת זונה.‬

‫שברת לי את האף.‬

‫למה אין לך טלפון, יא זין?‬

‫אומר לכם, אין לי טלפון!‬

‫אין לי טלפון, אשר לא מרשה יותר.‬

‫מה, בגלל מה שקרה בטכניון?‬

‫בגלל אימא שלך הזונה.‬

‫די, די, מה יש לכם, אתם? די.‬

‫שלא תיגע בי.‬

‫אל תשכח את המכולה בנמל שהחלקנו לך.‬

‫כל הראיות אצלנו, אין התיישנות.‬

‫בבקשה.‬

‫אני לא מדבר יותר.‬

‫תעשו מה שאתם רוצים.‬

‫יא כוס של האימ-אימא שלך,‬

‫יא בת זונה, יא מזדיינת.‬

‫כוס אמק.‬

‫אני אתן לך אחרי זה טלפון‬ ‫של אף-אוזן-גרון,‬

‫הכי טובה בחיפה.‬

‫סולימאן חיג'אזי וג'אבר איברהים.‬

‫לא מכיר.‬

‫הורדתם אותם, אה?‬

‫החיג'אזים משתלטים לכם‬ ‫על העיר התחתית?‬

‫או שזה בכלל קרה בטעות‬

‫וכשגיליתם נבהלתם?‬

‫אתם לא מבינים מה שאני אומר לכם?‬

‫אני גמרתי לדבר איתכם.‬

‫מירו,‬

‫החיג'אזים לא משחקים משחקים.‬

‫מהר מאוד הם יבינו מה קרה.‬

‫ניתן לך לחשוב על זה עד מחר.‬

‫רק תבואו עם צו.‬

‫כל הכבוד, מירו.‬

‫זה מהלימודי משפטים?‬

‫לא, זה דווקא מהכוס של האימא שלך.‬

‫בואי, בואי.‬

‫בואי.‬

‫פשוט חשוב לי ששניכם תהיו מההתחלה.‬

‫ברור, ברור.‬

‫סליחה על האיחור,‬

‫פשוט היה לי איזה ענייך.‬

‫הכול בסדר.‬

‫פשוט יש דברים‬ ‫שעדיף לדבר עליהם פנים אל פנים.‬

‫עם כל הכבוד לזום,‬

‫ויש כבוד.‬

‫ברור, ברור.‬

‫אבל מה קרה?‬

‫לא קרה כלום.‬

‫ראשית, חשוב לי שתבינו‬ ‫שהכול בסדר עם הילדים.‬

‫גם תומר וגם שירי הם ילדים מקסימים.‬

‫תודה רבה.‬ ‫-באמת, מקסימים.‬

‫אוקיי.‬

‫העניין הוא שאני קיבלתי תלונה‬ ‫מאחת המורות.‬

‫איזו תלונה?‬

‫על התפרצות מסוימת בחדר המורים.‬

‫התפרצות?‬

‫לא, לא של הילדים.‬

‫לא בדיוק התפרצות,‬

‫אני פשוט רציתי לדבר איתה.‬

‫כך או כך, עדי המורה של שירי‬ ‫אמרה שהיא הרגישה מאוימת.‬

‫בסך הכול הסברתי לה‬ ‫שלא צריך להעניש ילדה בגלל כובע.‬

‫קצת מוגזם.‬

‫תראי, איריס,‬

‫יש לנו מדיניות מסוימת‬ ‫בבית הספר, נהלים.‬

‫ברור, אין שאלה בכלל.‬

‫לא רק לילדים, גם להורים.‬

‫מה, זה קודם כול להורים,‬

‫זה הכול דוגמה אישית.‬

‫זה בדיוק מה שאני תמיד אומרת.‬

‫זה תמיד מחלחל מלמעלה למטה.‬

‫אוקיי.‬

‫אני אכתוב מייל התנצלות.‬

‫אנחנו נכתוב ביחד.‬

‫פשוט לא מאמין, באמת.‬

‫תחסוך את זה ממני.‬

‫לא, את איבדת את זה לגמרי.‬

‫את מתנהגת כמו איזה...‬

‫כמו מה?‬

‫כמו מה?‬ ‫כמו משוגעת? כמו חולת נפש?‬

‫מה אתה רוצה ממני כבר?‬

‫מי שפירק את החיים שלנו זאת‬ ‫את, לא אני.‬

‫כן, אבל אתה מזכיר לי את זה כל יום.‬

‫זה לא ייאמן, כל העולם‬ ‫התהפך לי כמו לא יודעת מה‬

‫ואתה שולח אותי לשטות הזאת,‬ ‫מסוגלות הורית?‬

‫בבקשה, את מאבדת שליטה‬ ‫מול המורה של שירי, באמת.‬

‫לא איבדתי שליטה, די כבר,‬

‫היא ניפחה את זה כמו לא יודעת מה.‬

‫תקשיבי,‬

‫אני לא עושה את זה‬ ‫בשביל לנקום בך, אוקיי?‬

‫תהיי עם שיבלי עד מחר,‬ ‫לא אכפת לי,‬

‫אני דואג לילדים ממש.‬

‫מה זה המוות הזה?‬

‫מחשבות טובות...‬

‫תראי מה זה, יצא בול בשבילך.‬

‫תקשיבי טוב.‬

‫דיבורים טובים‬

‫שלום, תעשה לי טובה.‬

‫אפשר?..‬ ‫-אברמוב, די,‬

‫בואי נרים קצת את הערב הזה.‬

‫די כבר עם ה"להרים" הזה כל הזמן.‬

‫כל היום כולם מרימים, באמת.‬

‫מה יש לך, תגידי, מה?‬

‫אין לי כלום.‬ ‫אפשר להוריד קצת?‬

‫אפשר?‬

‫איזה כיף.‬

‫היי.‬

‫מה קורה?‬

‫וואלה.‬

‫מה זה הגג הזה?‬

‫השכנים אומרים‬ ‫שפה הוא יושב עם החברים שלו.‬

‫מה, מה קרה פה?‬

‫פירקתי הכול, חיפשתי גידולים.‬

‫אין כלום.‬

‫ג'וינטים?‬

‫אין, ריק.‬

‫חוץ מלהרים פה את הדק, עשיתי הכול.‬

‫מה, זזים?‬

‫נעשה פה עוד איזה סיבוב‬ ‫ואז נרד לדירה שלו.‬

‫אברמוב, מה הקטע?‬

‫מה, את כאילו באה להעניש אותי?‬

‫בזיליקום.‬

‫ברוך אתה ה'...‬ ‫בורא עשבי בשמים.‬

‫כוס אמק.‬

‫או... נו, באמת.‬

‫כל הרגל שלי נרטבה.‬

‫נראה לי הדוד הזה דולף.‬

‫שמונה זה הדירה של לוגסי, לא?‬

‫לוגסי זה שבע.‬

‫אתה בטוח?‬

‫כן, אתה צודק, שבע ושמונה‬ ‫זה קומה אחרונה.‬

‫וואלה, זדייני.‬

‫וואי.‬

‫נו, מה יש לך? את גנובה?‬

‫הרגע אמרתי לך שיש שלולית פה.‬

‫לא נורא, נו.‬

‫מה זה דירה תשע?‬

‫מה זה תשע?‬

‫יכול להיות קומת קרקע.‬

‫תחזיקי רגע.‬

‫וואי.‬

‫לך תביא לנו כפפות מהאוטו.‬

‫מה אתה אומר?‬

‫מה אני אומר?‬

‫זה קשור לברוכיאנים.‬

‫נראה לי ככה הם שילמו לו‬

‫כדי להלביך גופות.‬

‫או שאולי הוא גנב מהם, הם עלו עליו‬

‫ועכשיו הם משתמשים בו.‬

‫אם הוא היה גונב מהם,‬ ‫הוא היה פחות מסתובב באילת.‬

‫טוב, אם זה שייך לברוכיאנים,‬ ‫הם יבואו לקחת את זה.‬

‫אירי.‬

‫כמה זמן לא ראיתי אותך.‬

‫את לא באמת זוכרת אותי, אה?‬

‫גרתי צמוד אליכם.‬

‫היית באה לאכול אצלי צהריים.‬

‫באמת?‬

‫כן, היית קטנה.‬

‫שש, שבע.‬

‫זה היה קצת אחרי שאימא שלך...‬

‫איפה אבא שלי?‬

‫אבא שלך פה, עם ג'רמי.‬

‫תשמעי, אני לא רציתי להציק, אבל..‬

‫הולכים להרוס פה את הכול‬

‫וכולם הולכים להתפנות.‬

‫לא, לא, ברור.‬

‫טוב שהתקשרת.‬

‫כן, אז אני...‬

‫מה?‬

‫כלום.‬

‫אני נזכרת בך כאן,‬

‫בשכונה.‬

‫רצה ממקום למקום, עושה גלגלונים.‬

‫היית ילדה נורא שמחה.‬

‫באמת?‬

‫אני לא זוכרת את זה ככה.‬

‫אני עוד פה אם את צריכה.‬

‫תודה.‬

‫היי, אבא.‬

‫שלום.‬

‫יאללה.‬

‫בוא נלך אליי לדירה, יותר נוח שם.‬

‫אבא.‬

‫אני לא משאירה אותך כאן.‬

‫הפנו אותי לדיור מוגן ברוממה,‬

‫משהו ברמה.‬

‫יש לנו פגישה היום.‬

‫רוצה לצאת, ניסן, למדוד?‬

‫פה אני יודע את המידות.‬

‫טוב, בסדר.‬

‫בוא, בוא פשוט נשב,‬ ‫נחכה כאן עד שתקבל קצת שכל.‬

‫ג'רמי, אל תזוז ממנו,‬

‫הולכים להוריד את כל השכונה‬ ‫על הראש שלו.‬

‫קח, תלכו לאכול משהו,‬

‫אני אבוא יותר מאוחר לקחת אתכם, בסדר?‬ ‫-כן.‬

‫אה, כפפות, סליחה.‬

‫לא חשוב, כבר הוצאנו כל מה שיכולנו.‬

‫תראו, פעם שלישית שאנחנו כאן,‬

‫ואני חייב לומר שהשטח נקי.‬

‫איפה שאתה לא מחפש,‬ ‫אתה מוצא ליזול.‬

‫נו, ומה זה אומר?‬

‫זה אומר שאין לנו ראיות שהיה פה רצח.‬

‫חוץ מסולימן חיג'אזי וג'אבר איברהים,‬ ‫שנרצחו כמובן.‬

‫כדי לומר שהם נרצחו, אני צריך ראיות.‬

‫אז מה תכתוב בדו"ח?‬

‫שהיו פה קורבנות של רצח,‬ ‫רק בלי הרצח?‬

‫אני מדבר מבחינת מז"פ.‬

‫הגופות האלה הן כמו שני עצים‬ ‫שנפלו ביער בלי שאף אחד ראה או שמע.‬

‫אז האם הם בכלל נפלו?‬

‫עוד מעט החיג'אזים,‬

‫שעוד לא יודעים‬ ‫שהעצים שלהם נפלו פה ביער,‬

‫יבואו ויבקשו תשובות.‬

‫גם להם תגיד את זה?‬

‫כל מה שאני אומר הוא‬

‫שגם אם מחר תבואי אליי‬

‫ותגידי לי:‬

‫"זה הרוצח, זה כלי הנשק,‬

‫"ככה הוא עשה את זה".‬

‫אני לא אוכל לקשר את זה לזירה פה.‬

‫טוביאס תומא.‬

‫מי זה?‬

‫הרגע קיבלנו את השם של הגופה החסרה,‬

‫טוביאס תומא,‬

‫משורר ערבי נוצרי מחיפה,‬

‫מת מאי ספיקת לב לפני שנה,‬

‫תרם את גופו למדע,‬

‫אין אישה, אין ילדים.‬

‫משורר?‬

‫תעשה עליו גוגל רגע.‬

‫טוביאס תומא.‬

‫אה, הנה, יש עליו ויקיפדיה.‬

‫הוא גר בעיר התחתית.‬

‫יש תמונה?‬

‫לא, איזה, בקושי שני משפטים.‬

‫אז מישהו הכניס למעבדה שתי גופות‬

‫והוציא את המשורר הזה.‬

‫למה?‬

‫אולי כדי להסתיר‬ ‫את החיסול של חיג'אזי ואיברהים.‬

‫מה שמוזר,‬

‫שלא הוציאו שתי גופות.‬

‫אם היו מוציאים עוד גופה אחת,‬

‫לא היו קוראים לנו בכלל.‬

‫את קולטת את זה?‬

‫זה מישהו שבא עם תוכנית,‬ ‫הוא חשב על הכול.‬

‫יש שתי גופות של החיג'אזים,‬

‫הוא הבין שאם דבר כזה מתגלה,‬ ‫זה סוף העולם.‬

‫אסור שיגלו גופה,‬

‫לא באתר בנייה,‬

‫לא ביער.‬

‫אז הוא מגיע למעבדה לאנטומיה,‬

‫להחליף את הגופות,‬

‫משהו משתבש לו.‬

‫טעים, אתה רוצה?‬

‫לא, אני שומר.‬

‫אנחנו כל הזמן מתעסקים עם הלוגסי הזה,‬

‫אבל אין מצב שהוא עשה את זה לבד.‬

‫את יודעת, יש רק בן אדם אחד‬ ‫שמכיר כל פינה במעבדה,‬

‫שיודע לשמר מהר, לחתוך.‬

‫מה, הדוקטור הזה?‬

‫בדיוק.‬

‫אתה חושב שטיפוס כזה‬ ‫יכול להיות בקשר עם הברוכיאנים?‬

‫אברמוב,‬

‫לפעמים צריך לחשוב פשוט וישר.‬

‫אם הוא היחידי שמסוגל לעשות את זה,‬

‫אז איתו נתחיל.‬

‫כשהייתי קטנה,‬ ‫החלום שלי היה לעלות לרכבל.‬

‫שאיפות גדולות.‬

‫כן.‬

‫אבא שלי אף פעם לא לקח אותי.‬

‫אז כשגדלתי, נראה לי הייתי בת 15,‬ ‫הלכתי לבד.‬

‫נו, ו...?‬

‫איך היה?‬

‫מעפן.‬

‫בז'ה צריך אותנו.‬

‫מצאו את האוטו של לוגסי‬ ‫בחניון של רמב"ם.‬

‫צריך ללכת.‬

‫טוב.‬

‫בוא נזמן את הדוקטור צ'ופק הזה.‬

‫הו, אני רואה,‬ ‫מישהי סוף סוף למדה להקשיב.‬

‫מה קרה לך? אני תמיד אומרת לסנדלר,‬

‫כשצריך מישהו שיחשוב פשוט,‬

‫שלום אלדר זה הבן אדם.‬

‫בדיוק.‬

‫מה קורה, בז'ה?‬

‫ברקוביץ', זה מה שקורה.‬

‫קוסם.‬

‫וואלה, שיחק אותה.‬

‫חזיזה ורוזי עברו פה,‬

‫לא הריחו כלום.‬

‫החלונות מושחרים, לא נגענו בשום דבר.‬

‫טוב, תעשה טובה,‬

‫תשלח שתי ניידות שיסגרו פה את האזור.‬

‫סגור.‬

‫תודה, חבר'ה, אנחנו נסתדר מפה.‬

‫יאללה, מכבי, טיקי-טקה.‬

‫שלום,‬

‫קרא למישורי דחוף.‬

‫שיספר לי עכשיו על עצים שנופלים ביער.‬

‫טוב, אין פה קליטה,‬ ‫אני עולה רגע למעלה.‬

‫מה אתה אומר?‬

‫הכול מבוים פה,‬

‫אין מצב שהוא התאבד.‬

‫הרכב היה נעול מבחוץ,‬

‫אין מפתחות,‬

‫זה הברוכיאנים.‬

‫אולי קצת סבלנות?‬

‫עוד לא שלחנו את הממצאים למעבדה,‬ ‫אתם כבר במסקנות.‬

‫זה די ברור, מישורי.‬

‫כן, אצלכם הכול ברור.‬

‫שום דבר לא ברור.‬

‫חבל לנו על הזמן.‬

‫לא ייקח עוד הרבה עד שהחיג'אזים יבינו‬

‫שהברוכיאנים מעורבים פה.‬

‫ואז?‬

‫"בסחנק".‬

‫מה?‬

‫אומרים שטארק חיג'אזי, ראש המשפחה,‬

‫כשהוא התחיל לבקש פרוטקשן,‬

‫אנשים צחקו עליו.‬

‫קראו לו‬

‫"בדואי מג'נון".‬

‫אז הוא חטף את הבן של השייח מג'סר.‬

‫שבוע לא מצאו את הילד.‬

‫בסוף השייח' הגיע אליו לסולחה.‬

‫ישבו, אכלו, שתו.‬

‫השייח' אומר לו:‬

‫"דחילאק, איפה הבן שלי?"‬

‫טארק חיג'אזי קם,‬

‫מנגב את הפה במפית‬

‫ואומר לו:‬

‫"בסחנקיי.‬

‫מה זה אומר?‬

‫"בצלחת שלך".‬

‫שיהיה לנו בהצלחה.‬

‫ואת, תיזהרי.‬

‫הייתי מזמינה אותך אליי היום.‬

‫אבל?‬

‫עבודה,‬

‫הילדים אצלי.‬

‫אין זמן לשטויות האלה, אה?‬

‫אולי בגיל שלנו‬ ‫כבר לא מתעסקים באהבה,‬

‫רק בתפעול.‬

‫לא הייתי מתנגדת לתפעל אותך קצת.‬

‫תיזהרי.‬

‫שלום עליכם.‬

‫עליכם השלום.‬

‫לאן נעלמת?‬

‫אבא שלי מחפש אותך.‬

‫הייתי בירדן.‬

‫עסקים?‬

‫אשתי רצתה לראות את הסלע האדום.‬

‫נו, אז מה כל כך דחוף?‬

‫אבא שלי מבקש שתביא את האופנוען.‬

‫מה קרה?‬

‫אחי...‬

‫סולימאן.‬

‫בני זונות.‬

‫יודעים מי זה?‬

‫יש כיוון...‬

‫אבל אנחנו רק בהתחלה, נגיע לכולם.‬

‫אז מה אתה אומר?‬

‫ממתי אתה צריך אותו?‬

‫מאתמול.‬

‫אברמוב, תכירי,‬

‫נוח קני.‬

‫היי.‬

‫אנחנו מכירים?‬

‫"קני החזקות"‬

‫מהפרויקט של המגדלים בוואדי.‬

‫אה, כן.‬

The valley towers,

‫לאנשים שאוהבים לייף סטייל.‬

‫זה אנחנו.‬

‫אתה יודע, נראה לי שכל האנשים‬ ‫אוהבים לייף סטייל,‬

‫פשוט לא כולם יכולים להרשות לעצמם.‬

‫דווקא המחירים שלנו מאוד הוגנים.‬

‫את מוזמנת לבדוק.‬

‫כן, אבא שלי בדק,‬

‫לא הסתדר.‬

‫הוא היה אצלנו?‬

‫אתם הייתם אצלו.‬

‫פיניתם אותו מהבית.‬

‫אברמוב.‬ ‫-לא, זה בסדר.‬

‫את יודעת,‬

‫כולם קיבלו פיצוי יפה‬

‫והכול חוקי.‬

‫כן, כן, ברור.‬

‫בואו נשב רגע.‬

‫מר קני פנה אלינו.‬ ‫-נוח.‬

‫נוח פנה אלינו עם בקשה‬

‫לאתר את הבן שלו,‬

‫יותם קני.‬

‫כמה זמן הוא נעדר?‬

‫קרוב לחצי שנה.‬

‫לא...‬

‫לא בטוחה שהבנתי.‬

‫תראי, יותם טס לטיול במזרח.‬

‫הוא שלח לנו תמונות מהודו ונפאל.‬

‫אחרי חודש גיליתי‬ ‫שהתמונות האלה הן מהגוגל‬

‫והוא בכלל לא עזב את הארץ.‬

‫שכרתי כמה חוקרים, ניסו לבדוק,‬

‫זה לא עזר.‬

‫אני מקבל כל מיני רסיסי מידע.‬

‫אתמול אמרו לי שראו אותו בחיפה‬

‫עם כל מיני הומלסים מסוממים.‬

‫אני מפחד שקרה לו משהו.‬

‫יש לי תחושה מאוד לא טובה.‬

‫אמרתי לנוח שאת החוקרת‬ ‫הכי קרצייה שלי.‬

‫אין ספק שאתה יודע להחמיא.‬

‫בכל אופן, אני מצטערת, אני לא...‬

‫לא פנויה כרגע.‬

‫סנדלר, אתה יודע מה על הפרק.‬

‫גם מפקד המחוז מעורב בזה.‬

‫נוח,‬

‫אנחנו נעשה הכול‬ ‫כדי למצוא את הבן שלך.‬

‫אני ממש מודה לכם.‬

‫שנחליף טלפונים?‬

‫לא, לא.‬

‫אני... אני אדבר איתך‬ ‫במידה ויהיה צורך.‬

‫שיהיה לך,‬

‫בינתיים,‬

‫לכל מקרה.‬

‫מה, את עוקבת אחרינו?‬

‫לינדה, אני כל כך מצטערת.‬

‫אין לך מה להצטער.‬

‫עשית מה שהיית צריכה לעשות.‬

‫את יודעת, בפעם הראשונה‬ ‫שדוד פתח לך את הדלת,‬

‫רק שמעתי את הקול שלך,‬

‫אני זוכרת שאמרת משהו על שחר.‬

‫אבל לא בגללו דאגתי.‬

‫דאגתי בגללך‬

‫אני זוכרת שאמרתי לעצמי,‬

‫הקול הזה זה קול של מישהי‬ ‫שמביאה איתה אסונות.‬

‫כי אתה חנון.‬

‫מי שמדברת.‬

‫די.‬

‫כל מי שבצופים הוא חנון.‬

‫איזה סתומה את, בחיי.‬

‫די, נו.‬

‫הצופים הקופים מהתחת הם יוצאים‬

‫בשורה ארוכה כמו נזלת ירוקה‬

‫תיזהרי ממני.‬ ‫-תיזהר אתה.‬

‫די, נו.‬

‫די, די!‬

‫עזבי אותי כבר.‬

‫די, נו!‬

‫אימא!‬

‫אתם בסדר?‬ ‫-בושה! בושה!‬

‫מה זה היה?‬

‫בושה! בושה!‬

‫חכו לי פה.‬

‫בושה! בושה!‬

‫לא לצאת, תישארו באוטו.‬

‫בושה! בושה! בושה! בושה!‬

‫בושה! בושה!‬ ‫-מה קורה?‬

‫היי, תתכופפי.‬

‫תן לי לעבור, אבא שלי שם.‬

‫אני מצטער, את לא יכולה לעבור,‬ ‫זה שטח סגור.‬

‫תקשיב שנייה, זו השכונה שלי,‬ ‫תן לי רגע לעבור, אני אדבר איתם.‬

‫אין עם מי לדבר,‬ ‫אנחנו מחלקים להם צווי פינוי,‬

‫השטח סגור.‬

‫הון, שלטון,‬

‫עולם תחתון!‬

‫הון, שלטון, עולם תחתון!‬

‫תיכנסו לאוטו.‬

‫תיכנסו לאוטו עכשיו.‬

‫אבל סבא כאן.‬ ‫-תיכנסו לאוטו‬

‫אני רוצה הביתה.‬

‫בסדר, אני תכף לוקחת אותך , טוב?‬

‫אני רק רוצה לבדוק שסבא בסדר.‬

‫בושה! בושה! בושה!‬

‫הון, שלטון, עולם תחתון!‬

‫לכו הביתה!‬

‫קני, בוא כבר, נו.‬

‫טוב, אבא, גם אם תרצה וגם אם לא תרצה,‬ ‫הולכים להרוס את המקום הזה.‬

‫השבוע נסגור לך מקום חדש.‬

‫נו, אבא, די עם זה,‬ ‫אני לא יכולה להשאיר אותך כאן!‬

‫מה את צועקת עליו?‬

‫תן לה שתצעק עד מחר.‬

‫נו, אימא, אולי נישאר לישון פה?‬

‫איפה, תומר?‬

‫איפה, איפה תישן?‬

‫לא יודע, מצידי על הרצפה,‬ ‫אני לא עוזב את סבא.‬

‫ואני רוצה ללכת הביתה.‬

‫טוב, תקשיבו רגע.‬

‫אנחנו נלך אליי עכשיו לדירה,‬

‫כולם, עם סבא,‬

‫נאכל, נירגע, נישן כמו בני אדם, בסדר?‬

‫אני רוצה ללכת לאבא.‬

‫בסדר, אני אקח אותך.‬

‫אני נשאר פה.‬

‫משתתפים בצערך, דוד.‬

‫זה מאשר, הוא אמר לי להגיד לך‬

‫שהורים לא צריכים‬ ‫לקבור את הילדים שלהם.‬

‫תעשה לי טובה, אל תיכנס.‬

‫לא, לא, בטח, בטח, בטח,‬

‫אני גם...‬

‫גם ממהר.‬

‫רק הבאתי את מקס, אתה מכיר את מקס.‬

‫הוא בא לעזור לכם.‬

‫להגיש, לפנות, לנקות.‬

‫צריך שיהיה מי שידאג לאורחים.‬

‫לוודא שאנשים לא מדברים‬ ‫מה שלא צריך לדבר עליו.‬

‫בסדר?‬

‫אז בוא תגיד לי בבקשה‬

‫מי בפקולטה או בכלל, חוץ ממך,‬

‫מסוגל לשמר גופות ולחתוך אותן ככה‬

‫שייראו כאילו הן גופות רגילות במעבדה?‬

‫אתה יודע שב"סטנפורד"‬ ‫היו עושים לנו תחרויות על זמן?‬

‫נו, בחייאת, חלאס‬ ‫עם ה"סטנפורד" הזה כבר.‬

‫בוא נדבר רגע על חיפה.‬

‫חיפה?‬

‫שמע, דוקטור צ'ופק,‬

‫אני מנסה לעזור לך פה.‬

‫ביני ובינך,‬

‫אני יודע שאתה לא רוצח.‬

‫אבל מצד שני,‬

‫אני בטוח ששחר לוגסי‬ ‫לא עשה את הכול לבד.‬

‫אני חושב‬

‫שאתה רק שימרת את הגופות.‬

‫אומנם זה פלילי,‬

‫אין ספק,‬

‫אבל זה לא רצח.‬

‫ואתה חייב להבין שכל עוד‬ ‫אתה לא משתף איתנו פעולה,‬

‫אתה אוטומטית הופך להיות‬

‫החשוד העיקרי ברצח.‬

‫לא חבל?‬

‫מה קורה?‬

‫אני רואה שהתחלתם בלעדיי.‬

‫מה עם הבן של קני?‬

‫זה בטיפול.‬

‫בקיצור, לא עשית כלום.‬

‫לפני כמה חודשים,‬

‫כשריסקת לי פה חצי מהשוטרים במח"ש,‬

‫אמרתי, בוא'נה,‬

‫זאת, אין לה אלוהים.‬

‫אבל מה, צודקת.‬

‫היו פה דברים לא תקינים‬

‫ואני אגבה אותה.‬

‫אז הורדתי את קובי מהבילוש,‬

‫ביטלתי לאלדר את הקידום‬

‫וספיבק חטפה חתיכת נזיפה.‬

‫אבל כשצריך לכופף את הכללים בשבילך,‬

‫כמו לפתוח זירה בלי אישור,‬

‫עם זה אין לך בעיה.‬

‫אני אטפל בזה.‬

‫יש לי כיוון.‬

‫אתה צודק.‬

‫הנה, אמרתי.‬

‫בסדר?‬

‫מה קורה עם זה?‬

‫עובד עליו יפה.‬

‫עידן לוריא‬

‫הוא סטודנט מוכשר מאוד.‬

‫גם שחר לוגסי.‬

‫לשניהם יש ידיים טובות.‬

‫עידן לוריא זה הסטודנט הזה‬ ‫עם השעון היוקרתי, לא?‬

‫אין לי מושג, אני לא מסתכל‬ ‫על השעונים שלהם‬

‫וגם אם הייתי מסתכל,‬ ‫לא הייתי יודע אם הם יוקרתיים.‬

‫מה שאני כן יכול להגיד זה ש...‬

‫בזמן האחרוך הוא התחיל להתענייך‬ ‫בשימור גופות.‬

‫אוקיי.‬

‫אנחנו נדבר איתן .‬

‫אז...לפני כמה שנים אמרת שחזרת‬ ‫מפאלו אלטו?‬

‫שבע שנים.‬

‫למה חזרת?‬

‫מה, היית שם פעם?‬

‫פאלו אלטו? לא.‬

‫זה המקום הכי יפה בעולם.‬

‫יש שם שמש מלטפת,‬

‫לא כמו השמש בארץ שחותכת לך את הראש,‬

‫שמש צלולה,‬

‫מנומסת.‬

‫שמש כמו ששמש צריכה להיות,‬

‫מנחמת.‬

‫נשמע טוב.‬

‫כשהייתי שם, כל יום שישי‬

‫הייתי מתקשר לאבא שלי,‬

‫בתשע בבוקר זה היה שבע בערב אצלו,‬

‫כניסת השבת,‬

‫וכל השבוע הייתי מחכה לטלפון הזה.‬

‫וכשאבא שלי מת, אתה יודע מה קרה?‬

‫מה קרה?‬

‫המשכתי להתקשר אליו.‬

‫אותו יום, אותה שעה.‬

‫אני מה-זה יכול להבין אותך.‬

‫תדע לך,‬

‫אני גם, ה...‬

‫הכי מתגעגע לאבא שלי זה בשבת.‬

‫ללכת איתו לבית כנסת,‬

‫הפיוטים שלו.‬

‫והנה, אני יושב לי עם הקולגות שלי‬

‫מהמחלקה לרפואה ב"סטנפורד"‬

‫ובמקום להגיד,‬

‫"אין יותר לאן ללכת,‬

‫"הגעתי הביתה,‬

‫"אני נמצא במקום הכי טוב בעולם",‬

‫כל מה שאני חושב עליו‬

‫זה מתי כבר אני אוכל להתקשר לאבא שלי.‬

‫אז בגלל זה חזרת?‬

‫כולם אמרו לי: "אף אחד לא עוזב‬ ‫את פאלו אלטו,‬

‫"אף אחד".‬

‫אבל אתה עזבת,‬

‫למרות שאבא שלך כבר נפטר.‬

‫בדיוק,‬

‫נפטר.‬

‫אז באותו הלילה, ש...‬

‫הגעת למעבדה‬

‫וראית את שחר לוגסי,‬

‫מה, מה קרה שם בדיוק?‬

‫אני אף פעם לא הכרחתי‬ ‫את הסטודנטים שלי‬

‫להיקשר למתים,‬

‫אבל כשהגעתי אל המעבדה‬

‫וראיתי אותו שם,‬

‫מסומם,‬

‫משחק עם הגופות,‬

‫מזלזל בכל מה שאי פעם...‬

‫את מי ראית?‬

‫את שחר, שחר לוגסי?‬

‫ומה, איך הוא הגיב כשהוא ראה אותך?‬ ‫מה הוא עשה?‬

‫הוא נבהל, הוא התחיל להשתולל, לצעוק.‬

‫זה היה אמצע הלילה,‬

‫כולם ישנו.‬

‫מי זה כולם?‬

‫כל אלה שאסור להעיר אותם.‬

‫אז מה עשית?‬

‫פגעת בו?‬

‫ירית בו?‬

‫לא הייתי צריך.‬

‫אנשים כאלה הם כבר פגועים.‬

‫יותר טוב בשבילם שיהיו מתים.‬

‫אתה מבין את זה?‬

‫אני מבין את זה.‬

‫עבודה יפה, שלום.‬

‫נשמע כמו הודאה ברצח‬ ‫או שזה רק נדמה לי?‬

‫חד-משמעית.‬

‫אני יודע מה את הולכת להגיד.‬

‫אבל מיקמנו אותו במעבדה,‬

‫הוא היחיד שמיומן בשימור גופות,‬

‫יש 90 אחוז הודאה מפורשת,‬

‫בלי לחץ, בלי תרגילים.‬

‫הכנסנו אנשים למאסר עולם‬ ‫על הרבה פחות.‬

‫צריך לשלוח אותו לאבחון פסיכיאטרי,‬ ‫לא למאסר עולם.‬

‫גם את זה נעשה,‬

‫אבל אין קשר בין הדברים.‬

‫מבחינה ראייתית,‬ ‫ושניכם יודעים את זה טוב,‬

‫הוא יושב בול,‬

‫כולל פרטים מוכמנים.‬

‫איזה פרטים מוכמנים?‬

‫מאיפה הוא יודע שלוגסי היה מסומם?‬

‫מאיפה הוא יודע שהוא שיחק עם הגופות?‬

‫הוא היה שם, הוא ראה אותו.‬

‫או שטניה אסולין‬ ‫ולב דוידוביץ' סיפרו לו.‬

‫לא הבנתי.‬

‫המתרגלים שלו‬ ‫ראו את הסרטון מהלילה לפנינו.‬

‫איך קרה דבר כזה?‬

‫זה לא באשמתה.‬

‫גם אם מה שאתם אומרים הוא נכון,‬

‫זה הכיוון שלנו כרגע.‬

‫אני מצפה מכם לסיים את החקירה‬ ‫ולסגור את זה.‬

‫תיכנסו אליו,‬

‫תשאלו אותו אם הוא עקב אחריו‬ ‫עד החניון,‬

‫מאיפה הוא השיג את האקדח‬

‫ונגמור עם זה.‬

‫סבבה.‬

‫תודה.‬

‫עלה לי בבריאות.‬

‫אתה עדיין מתגעגע לאבא, אה?‬

‫מאוד.‬

‫טוב, עברו כמעט שנתיים.‬

‫אני חוזר אליו.‬

‫תפני את הדרך, תפני את הדרך.‬

‫רגע, תן לי את זה.‬ ‫-גברת.‬

‫אל תתווכח.‬

‫בסדר, אבל תן לי את הצו.‬ ‫-לא, בסדר, זה לא...‬

‫אבל בשביל מה לצער אותו?‬

‫בשביל מה?‬ ‫-כי זה החוק,‬

‫את לא בעלת הנכס, גברת.‬

‫אבל מדובר באדם לא בריא.‬

‫נו, זוזי מפה.‬

‫ממש מפחיד אותי.‬

‫לך, כוס אמק.‬ ‫-נו, באמת.‬

‫גברת.‬

‫תביאי את זה, נו.‬ ‫-שים אותה איתו, שים אותה איתו.‬

‫תביא.‬

‫תביאי לי את זה, נו.‬

‫היי, היי, היי, היי!‬

‫היי, תעזבו אותה בבקשה.‬ ‫-אל תתערבי.‬

‫זאת אישה מבוגרת, תעזבו אותה בבקשה.‬ ‫-אל תיגע בי.‬

‫תעזבו אותה.‬ ‫-כבר אין לי זין לחרא הזה.‬

‫תעזוב אותה, תעזוב אותה.‬

‫הכול בסדר, די.‬

‫תיכנסי הביתה, אני אטפל בזה, די.‬

‫היי,‬

‫את בסדר?‬

‫זה הבית של אבא שלי,‬ ‫תשחררו את זה היום.‬

‫טוב, יאללה, בואו נעוף מפה.‬

‫רגע, ומה איתך?‬

‫לא יודע.‬ ‫-תעמיס, תעמיס אותו לניידת.‬

‫בוא איתנו.‬

‫אל תתנגד.‬

‫בוא איתנו.‬

‫מה, מה הוא עשה?‬

‫הוא קרע לנו צווים,‬

‫אנרכיסט מזדיין.‬

‫בסדר, עזבו,‬ ‫אתמול הוא ניפץ לי שמשה בניידת,‬

‫אני אקח אותו למעצר, תשחררו אותו.‬

‫באהבה, קחי אותו.‬

‫איפה הדברים שלך?‬

‫רק שתדעי שלא ידענו‬ ‫שהילדים שלך היו באוטו.‬

‫את לא מתכוונת לעצור אותי?‬

‫לא.‬

‫אתה יותם קני, נכון?‬

‫אתה יודע שאתה מוכרז כנעדר?‬

‫אבא שלך דואג לך,‬ ‫אני רוצה שנתקשר אליו עכשיו.‬

‫אבא שלי חושב שדאגה ואהבה‬ ‫זה אותו דבר.‬

‫אני לא נכנסת לכם לחיים עכשיו,‬

‫אבל הוא מחפש אותך בכל העולם.‬

‫אתה מסתובב לו פה בין הטרקטורים שלו,‬

‫זורק אבנים.‬

‫תשמעי,‬

‫אם את רוצה לעצור אותי, תעצרי אותי.‬

‫אבל אל תזייני לי את השכל.‬

‫יותם.‬

‫יותם.‬

צו הודעה על פינוי

לכבוד, טוביאס תומאס

‫הלו?‬

‫שלום, שומע רגע?‬

‫הגופה שנעלמה, טוביאס תומא, המשורר,‬

‫אתה זוכר?‬

‫נו?‬

‫מסתבר שהוא היה גר בוואדי סאליב.‬

‫אוקיי.‬

‫מה "אוקיי"?‬

‫זה לא נראה לך‬ ‫צירוף מקרים מטורף שהוא היה שכן שלי?‬

‫שים לי אלפייה על...‬

‫רוזנבורג.‬

‫אתה איתי?‬

‫כן, כן, כן, אני איתך.‬

‫אברמוב,‬

‫לפני כמה ימים מצאנו גופה מיותרת‬ ‫במעבדה לאנטומיה,‬

‫אחר כך גילינו שזה רצח כפול,‬

‫ועכשיו אנחנו מבינים שזה משפחות פשע‬ ‫מלבינות גופות.‬

‫אז אם את שואלת אותי אם זה מטורף,‬

‫כן.‬

‫מצד שני, זה חיפה.‬

‫אולי אנחנו צריכים לחקור יותר לעומק‬ ‫את הטוביאס תומא הזה?‬

‫אבל למה?‬

‫הם יכלו להחליף כל גופה אחרת במעבדה.‬

‫זו מקריות גדולה מדי,‬ ‫אנחנו מפספסים פה משהו.‬

‫טוב, אברמוב, אני פה באמצע משהו,‬

‫אני אדבר איתך אחר כך, טוב?‬

‫יאללה, ביי.‬

‫אשר!‬

‫אשר ברוכיאן!‬

‫אשר!‬

‫צא, צא, יא זבל, צא!‬

‫איפה אשר?‬

‫שיצא החוצה, עכשיו.‬

‫למה שיצא? בוא, קפוא בחוץ.‬

‫בוא, כנס.‬

‫כנס, חבל לצעוק ככה באמצע הלילה, בוא.‬

‫איפה הוא?‬

‫חכה פה, הוא עוד מעט יבוא.‬

‫להביא לך משהו לשתות בינתיים, דוד?‬

‫משהו חם אולי?‬

‫לא, זה בסדר.‬ ‫-לא?‬

‫הלו?‬

‫איריס, דוד יצא מהבית,‬

‫אני לא יודעת איפה הוא.‬

‫אני פוחדת שהוא הלך לאשר ברוכיאן.‬

‫טוב, לינדה, תירגעי, אני בדרך אלייך.‬

‫תגיד תודה שהוא השאיר אותך בחיים‬

‫למה לא תהיה פעם הבאה.‬

Ripped with @rySubRipper 1.7 https://github.com/arysoftplay/-rySubRipper