Original subtitles

‫ביי.‬ ‫-ביי.‬

‫תומר ושירי, נכון?‬

‫בואו, אימא שלכם ביקשה‬ ‫שאני אביא אתכם לתחנה.‬

‫מה? למה?‬

‫היא לא יכולה להגיע הביתה,‬ ‫היא רוצה לקחת אתכם לצהריים באזור.‬

‫צחי, הנה הילדים של אברמוב.‬

‫אפשר לסגור את זה?‬

‫פה ימינה, אחי.‬

‫פקוק שם עכשיו.‬

‫יותר טוב ישר, אני מכיר קיצור.‬

‫הווייז אומר להסתובב.‬

‫סמוך עליו, זה.‬

‫ווייז אנושי.‬

‫צריכים עזרה במשהו?‬

‫יואו.‬

‫יואו.‬

‫הלו?‬

‫מה?‬

‫מה?!‬

שבוע קודם

‫כמה פרטים טכניים,‬ ‫קצת להבין מי האנשים שנוכחים‬

‫בחיים של תומר ושירי.‬

‫רוצה?‬

‫לא, תודה.‬

‫סבא וסבתא בתמונה?‬

‫רק סבא.‬

‫איפה הוא גר?‬

‫בדיור מוגן.‬

‫וסבתא?‬

‫היא עזבה את הבית כשהייתי בת שש.‬

‫אוקיי, הבנתי.‬

‫טוב, אז בואי נתחיל בכמה דברים‬

‫שעופר אומר על ההיעדרויות שלך מהבית.‬

‫הוא אומר שיש ימים שלמים‬ ‫שאת לא מגיעה הביתה‬

‫ושבגלל העבודה‬ ‫הילדים בקושי רואים אותך.‬

‫אני מנסה לאכול בריא,‬

‫פחות פחמימות.‬

‫תראי, איריס,‬

‫אני יודעת שלא קל לך להיות כאן,‬

‫אבל אם את רוצה לעשות התנגדויות,‬ ‫אז תלכי לטיפול,‬

‫אני לא פה בשביל לטפל בך,‬

‫אני פה בשביל לבחון‬ ‫את המסוגלות ההורית שלך.‬

‫יש לעופר טענות מאוד לא פשוטות‬ ‫על האימהות שלך‬

‫והוא דורש משמורת מלאה.‬

‫אז את יכולה‬

‫להגיד לי בממוצע‬

‫כמה ימים בשבוע את לא מגיעה הביתה?‬

‫לא יודעת.‬

‫יומיים, נראה לי.‬

‫לא משהו קבוע.‬

‫זה לא שהעבריינים מתחשבים‬ ‫בחוגים של הילדים שלי.‬

הטכניון, הפקולטה לרפואה, חיפה

‫תחשפי את הפלאורה‬

‫מה יהיה?‬

‫עוד לא תשע ואני בחרפת רעב.‬

‫תראי את בועז.‬

‫מכרו לנו חלום.‬

‫"האנטומיה של גריי", עאלק.‬

‫בא לי שווארמה.‬

‫רעות?‬

‫כן.‬ ‫-תראי לי בבקשה את האסנדינג אאורטה‬

‫בואי איתי רגע.‬

‫מה קורה?‬

‫מה זה?‬

‫יש פה עוד גופה.‬

‫יש פה 11 גופות במקום 10.‬

‫אולי זה שנה ב' שכחו גופה?‬

‫שנה ב' עובדים רק על המוח,‬ ‫כאן כל החזה חתוך.‬

‫חייבים לדווח לקותי.‬

‫הלו.‬ ‫-שעה אני מחפש אותך.‬

‫אני צריך שתגיעי לטכניון.‬

‫אבל אמרתי לך שאני לוקחת את הבוקר.‬

‫אבל לא אמרת שאת לוקחת יום חופש.‬

‫אני לא יכולה עכשיו, סנדלר.‬

‫תך לי חצי שעה, אני שם.‬

‫תן לי חצי שעה, אני שם.‬

‫נו, כל הזמן ממהרת.‬

‫מתי תואיל הגברת הנחמדה לשבת איתי?‬

‫כוכבי, אתה יודע‬ ‫שאני שומרת את עצמי למנדלשטיין, נכון?‬

‫יום טוב.‬

‫אחורה.‬

‫שלום, גברתי.‬ ‫-נו, כמה יוצא?‬

‫נו, כמה?‬

1.42

1.42 ‫-מה שלומך, אבא?‬

‫עוד שלושה צעדים אחורה.‬

‫כמה?‬

2.20

‫הבאתי לך משהו.‬

‫תודה רבה לך, גברתי.‬

‫ג'רמי, תקשיב שנייה,‬

‫יותר אתה לא נותר את הדרכון הזה‬ ‫לאף אחד, אוקיי?‬

‫אבל גברתי, המנהל אומר‬ ‫שאני חייב לעשות את זה. -לא משנה,‬

‫מצידי שאלוהים יגיד.‬

‫כן, גברתי, בטח.‬

‫יופי.‬

‫מה שלומו?‬

‫למה טובה התקשרה אליי אתמול?‬

‫אבא שוכח קצת.‬

‫רק זה?‬

‫אה,‬

‫אתמול הוא עשה פיפי,‬

‫אבל רק פעם אחת.‬

‫טוב.‬

‫אבא, הבאתי לך ראשונות מאריה.‬

‫מאריה...‬

‫מה עשית אצל אריה?‬

‫אמרתי לך, חזרתי להדר‬

‫ועופר נשאר בדניה.‬

‫ואיפה הילדים?‬

‫בבית ספר, אבא.‬

‫אז למה באת אם הילדים בבית ספר?‬

‫קח עוד שלושה צעדים אחורה.‬

1.70

‫תגידו, יש מצלמות במתחם?‬

‫צריך לשאול את קותי,‬

‫מנהל המעבדה.‬

‫אוקיי.‬

‫אז תסבירו לי רגע עוד פעם,‬

‫מה בדיוק קרה שם?‬

‫איריס, חכי שנייה.‬

‫אני ממש מצטערת, טובה,‬ ‫אני חייבת להגיע לעבודה.‬

‫איפה את?‬ ‫-אני בדרך לזירה.‬

‫לא צריך, שלחתי כבר את...‬

‫ביי.‬

‫איריס.‬

‫אני ממש ממהרת, טובה.‬

‫באמת אני מבינה,‬

‫אני רק רוצה להגיד‬ ‫שאנחנו חייבות לדבר על אבא.‬

‫בטח, בטח, נקבע.‬

‫את צריכה להתחיל לחשוב‬ ‫על פתרון בשבילו.‬

‫אבא כבר מבולבל לגמרי.‬

‫אתמול ברח לו, פעמיים.‬

‫פעם אחת.‬

‫העובדים הזרים האלה יגידו לך‬ ‫מה שאת רוצה לשמוע,‬

‫אבל אני אומרת לך,‬ ‫אנחנו לא מקום סיעודי.‬

‫אתמול הופיע פה קובי מידך.‬

‫יופי.‬

‫אני חייבת לזוז, טובה.‬

‫אנחנו נסתדר.‬

‫מה זה הבני דודים פה?‬

‫הם הגיעו אחריך‬

‫הלו, חבר'ה,‬

‫לפזר את ההפגנה!‬

‫הלו, סנדלר?‬

‫יש פה כמה חבר'ה,‬

‫נראים לי כמו חיילים‬ ‫של משפחת חיג'אזי.‬

‫שלח לפה ניידת סיור.‬

‫תגיד, מה אברמוב עושה פה?‬

‫בסדר, אני אגיד לה.‬

‫לא הבנתי, מה את עושה פה?‬

‫סנדלר שלח אותי.‬

‫הוא שלח אותך בבוקר.‬ ‫עכשיו אני פה.‬

‫מה יש לך?‬

‫אני אגיד לך מה יש לי. הכי פשוט.‬

‫אם את פה, אני לא פה,‬ ‫זה מה שיש לי.‬

‫טוב, תרגיע, אז התעכבתי,‬ ‫היו לי עניינים.‬

‫בסדר, עניינים, עכשיו את משוחררת,‬ ‫תחזרי לעניינים שלך.‬

‫אתה יודע מה, שלום? סבבה.‬

‫הייתי פה.‬

‫באמת סבבה.‬

‫לא צריך מישהי שתוציא כרטיס אדום‬ ‫על כל פאול קטן.‬

‫סוף סוף אתה מודה שעשית פאול.‬

‫קטן, אמרתי.‬ ‫-עדיין.‬

‫את יודעת, יש דבר כזה שנקרא‬ ‫חשבון נפש,‬

‫ועושים אותו אנשים שיש להם נפש,‬

‫לא משהו שמצלצל לך מוכר.‬

‫שלום,‬

‫אני עומדת מאחורי מה שעשיתי,‬

‫גם אם התוצאות היו לא נעימות.‬

‫תוצאות לא נעימות?‬

‫וואלה, באמת היה שווה לחכות‬ ‫להתנצלות שלך.‬

‫טוב, מה?‬

‫אתה יודע, אפשר פשוט לחזור לעבודה,‬ ‫לא צריך לסגור מעגל בכל דבר.‬

‫תדברי איתי רק בענייני עבודה.‬

‫לא רוצה לשמוע מילה על המעבר.‬

‫כאילו שמזיז לי ה"מעבר" שלך.‬

‫טוב.‬

‫שני אלה עם החלוקים,‬

‫לב דוידוביץ' וטניה אסולין,‬

‫הם מדריכי...‬

‫דיסקציה.‬

‫מילה חדשה שלמדתי כאן.‬

‫זה ניתוח גופות.‬

‫אז הרוסי הזה, לב,‬

‫פתאום שם לב ש...‬

‫לב שם לב, כאילו.‬

‫מצחיק.‬

‫מצחיק.‬

‫טוב, אז...‬

‫לב ראה‬

‫שיש עוד גופה.‬

‫זאת אומרת, גופה מיותרת.‬

‫מה, פתאום צצה לה עוד גופה?‬

‫לא יודע, בואי, תיכנסי,‬ ‫את מוזמנת לראות‬

‫רק בואי נעשה את זה צ'יק צ'ק‬

‫כי עוד חצי שעה יש לי‬ ‫פגישה בבנק, בסדר?‬

‫מה זה הריח הזה?‬

‫פורמלין.‬

‫אני מבינה שאי אפשר לזהות פנים.‬

‫איפה? הכול חתוך, השם ישמור.‬

‫בואי, בואי אני אקח אותך‬ ‫לגופה הנוספת.‬

‫מאיפה אנחנו יודעים‬ ‫שזאת הגופה הנוספת?‬

‫פעם אחת תראי שאין לה מספר סידורי‬ ‫על הרגל כמו לשאר‬

‫ופעם שנייה‬

‫תראי איך היא חתוכה, שמע ישראל,‬

‫רק פלג הגוף העליון.‬

‫והשאר...‬

‫כן.‬

‫הן חתוכות מלמעלה עד למטה.‬

‫בדיוק.‬

‫בגלל זה המנהל של המעבדה קרא לנו.‬

‫יקותיאל...‬

‫פוצ'ק, שפוצ'ק, משהו כזה.‬

‫הוא היה פה?‬

‫מי עוד היה פה?‬

‫הרבה אנשים, מדריכים, סטודנטים.‬

‫יש להם פה כרטיס מגנטי,‬ ‫הם יכולים להיכנס מתי שהם רוצים,‬

‫אפילו באמצע הלילה,‬

‫כדי לתרגל.‬

‫אה, גם לזאת איך מספר סידורי.‬

‫כן, אני הראיתי את זה ל...‬ ‫נו, זאת, טניה,‬

‫והיא אמרה שזה קורה לפעמים‬ ‫שזה נופל להם מהאצבע.‬

‫זה קורה לפעמים.‬

‫אז פתאום משתי גופות נפלו המספרים?‬

‫הבעיה שלנו זה עם הגופה הזאת,‬

‫שהיא‬

‫לא חתוכה כמו השאר.‬

‫לא יודעת.‬

‫מה "לא יודעת"?‬

‫לא יודעת, אולי שתי הגופות האלה‬ ‫לא שייכות לכאן.‬

‫איך שתי הגופות לא שייכות לכאן?‬

‫אני לא מבין מה את אומרת.‬

‫יש לנו 11 גופות במקום 10.‬

‫נו, אז?‬

‫איזה טעות.‬

‫איזה טעות זאת הייתה.‬

‫מה טעות?‬

‫לא רק שהמקום הזה מנוגד לדת,‬ ‫השם ירחם עליי,‬

‫אני גם שכחתי כמה זה קשה לעבוד איתך.‬

‫הרי לא משנה מה אני אגיד,‬ ‫את תמצאי דרך להפוך את זה,‬

‫גם אם זה עקום לגמרי.‬

‫שלום, לא הכול מתחיל ונגמר בך.‬

‫כן?‬

‫אז בואי תסבירי לי איך זה מסתדר‬ ‫עם התיאוריה שלך‬

‫שרק הגופה הזאת חתוכה, כן?‬

‫רק היא‬

‫לא כמו האחרות.‬

‫לא יודעת, אולי מי שחתך אותה‬ ‫לא הספיק לגמור את העבודה.‬

‫מי שחתך אותה...‬

‫חיכיתי לזה.‬

‫אז את אומרת שיש לנו גם כאן רצח, לא?‬

‫אולי רצח כפול.‬

‫טוב, זה...‬

‫מצטער, אני הייתי פה.‬

‫נו, חכה רגע.‬

‫לא, לא, לא, אני מצטער, אין לי רגע.‬ ‫אני הייתי פה.‬

‫את יודעת מה?‬

‫לא משנה.‬

‫מה, מה? תגיד.‬

‫לא, סתם, אני מתחיל לחשוד‬ ‫שכל מה שאומרים עלייך נכון.‬

‫מתה לדעת מה אומרים עליי.‬

‫כולם אומרים שאת חוקרת מעולה,‬

‫אבל שלפעמים את נוטה‬ ‫לסבך את העניינים‬

‫רק כדי לא להגיע הביתה.‬

‫כן, שלום?‬

‫זה מה שאומרים?‬

‫מה, אתם ממש יושבים‬ ‫ומעלים תאוריות על החיים שלי‬

‫או שזה רק אתה חושב‬ ‫ואתה מפחד להגיד לי את זה בפנים,‬

‫אז אתה בורח ל"מה אומרים"?‬

‫מי בורח? הנה, אני אומר.‬

‫יופי, אז אני מודה לך‬ ‫על הניתוח המעמיק,‬

‫רק לפני שאתה בורח, תזמיך מז"פ,‬

‫שמישורי יגיע לפה עם הניידת שלו‬ ‫ואז כולנו נהיה יותר חכמים.‬

‫כן? את חיה בסרט אם את חושבת‬ ‫שנזמין לפה מז"פ‬

‫בגלל השטויות שלך.‬

‫על מה?‬

‫על מה אני אפתח לך פה זירה?‬ ‫אין פה כלום.‬

‫ועכשיו אני הולך לבנק‬ ‫לבקש הלוואה מחורבנת‬

‫בשביל המטבח של אורנה,‬ ‫שתפסיק לאכול לי את הראש.‬

‫חשבתי שאמרנו בלי המעבר.‬

‫אם את רוצה להישאר פה‬ ‫עם החברים החדשים שלך,‬

‫אין לי בעיה,‬

‫אבל רק שתדעי‬

‫שאני אגיד לסנדלר את מה שאני חושב.‬

‫ד"ר צ'ופק?‬

‫אני איריס אברמוב,‬

‫מחוז חוף חיפה.‬

‫הבנתי שאתה התקשרת אלינו.‬

‫כן.‬

‫למה בעצם התקשרת למשטרה?‬

‫מה זאת אומרת?‬

‫לומדים כאן אנטומיה, לא?‬

‫ממילא יש פה גופות.‬

‫תארי לך שבתינוקייה‬ ‫היה מופיע פתאום תינוק חדש,‬

‫זה לא היה נראה לך משונה?‬

‫גם ככה זה מקום שיש בו תינוקות.‬

‫תגיד לי רגע,‬

‫נניח שהייתי רוצה להכניס למעבדה‬ ‫גופה נוספת‬

‫שלא שייכת לכאן.‬

‫מה, מישהו שמתת הרגע?‬

‫נניח.‬

‫לא, זה בלתי אפשרי.‬

‫למה?‬

‫כי קודם כול צריך לטפל בגופה,‬

‫צריך לרוקן לה את הדם,‬

‫צריך להכניס פורמלין‬

‫ולתפור קצת, שזה ייראה נורמלי.‬

‫את חייבת להבין,‬

‫הגופות האלה‬

‫אלה אנשים שהבקשה האחרונה שלהם‬

‫הייתה לתרום את הגוף שלהם למדע.‬

‫החובה שלנו היא להגן עליהם‬ ‫בארבע עיניים.‬

‫בשבע עיניים.‬

‫אז מה לדעתך קרה כאן?‬

‫מישהו מתנכל לנו.‬

‫מי זה "לנו"?‬

‫לי.‬

‫לפקולטה.‬

‫לגופות.‬

‫אני יכולה לשאול אתכם כמה שאלות?‬

‫טניה, נכון?‬

‫כן.‬ ‫-אתה לב?‬

‫רגע, רגע, לאן זה?‬

‫אני סטודנט כאן, שכחתי משהו במעבדה.‬

‫מה שכחת?‬

‫השעון שלי.‬

‫לא משנה, אני גם יכול לחזור אחר כך.‬

‫מה "אחר כך"?‬

‫ייקחו לך את זה.‬

‫עזבי את זה כבר, נו. בואי.‬

‫אני שולחת לפה ניידת‬ ‫שתאסוף מכם את החומרים.‬

‫תכינו שמות של כל הגופות,‬ ‫כולל מספרים סידוריים, כולל הכול.‬

‫גם רשימות של הסטודנטים.‬

‫אני רוצה לדעת בדיוק‬ ‫מי עבד על איזו גופה.‬

‫נתעדכן.‬

‫מה קורה?‬

‫איך היה?‬

‫סבבה.‬

‫משעמם.‬

‫למה משעמם?‬

‫עוד פעם לא הוציאו אותי‬ ‫לחווה החקלאית.‬

‫מה? למה?‬

‫כי לא היה לי כובע.‬

‫בגלל כובע? את רצינית איתי?‬

‫למה לא דאגת שיהיה לך כובע?‬

‫כי אמרתי לאימא.‬

‫סתומה.‬

‫מה? נו, אימא.‬

‫די.‬

‫טוב חכו לי פה רגע.‬

‫עדי, אפשר לדבר איתך רגע?‬

‫איריס, את רואה שאני אוכלת.‬

‫בסדר, אז תעשי הפסקה.‬

‫סליחה?‬

‫-למה שירי לא יצאה לחווה היום?‬

‫כי זאת הפעם השלישית‬ ‫שהיא לא הביאה כובע.‬

‫אבל אני דיברתי איתך.‬

‫את יודעת שכרגע החיים של שירי‬ ‫זה לא הדבר הכי יציב שיש,‬

‫אז היה חשוב לבחור את הרגע הזה‬ ‫בשביל לחנך אותה?‬

‫הילדה צריכה ללמוד‬ ‫לשמור על הציוד שלה,‬

‫יש גבול.‬

‫אבל יש גם הקשר.‬

‫אבל יש חוקים בבית הספר,‬

‫לא יוצאים בלי כובע.‬

‫וגם לא מפריעים למורה לאכול.‬

‫הנה כובע.‬

‫בבקשה.‬

‫הנה עוד אחד.‬

‫כובע.‬

‫את רואה?‬

‫הנה.‬

‫את יודעת, עדי,‬

‫אפשר לחנך לעזרה,‬

‫לזה שלא צריך להשאיר ילד מאחור,‬

‫לזה שלא מבאסים ילדה‬ ‫שההורים שלה בדיוק נפרדו.‬

‫לאך הלכת?‬

‫סתם, הייתי צריכה לסדר משהו במזכירות.‬

‫הלכת לדבר עם עדי?‬

‫לא, מה פתאום.‬

‫אני לא מאמינה שאת עושה לי את זה,‬ ‫מה את מתערבת לי?‬

‫שירי, תסמכי עליי.‬

‫איך אני יכולה לסמוך עלייך?‬

‫אפילו כובע את לא זוכרת לשים לי.‬

‫טובה, לא עכשיו, אני אחזור אלייך.‬

‫אבא עלה למגדל, תבואי עכשיו!‬

‫מה?!‬

‫תישארו באוטו!‬

‫אבא!‬

‫מה קורה פה, ג'רמי?‬

‫אני לא יודע, גברתי.‬

‫אבא אמר: "ג'רמי, לך כביסה",‬

‫כשחזרתי הוא לא היה שם.‬

‫אימא!‬

‫ג'רמי, לך תשמור עליהם.‬

‫אברמוב, אי אפשר,‬ ‫את לא יכולה‬

‫היי, היי!‬

‫אבא.‬

‫כמה יצא?‬

‫בוא נמדוד מהפינה הזאת.‬

‫כמה?‬

4.87

‫שמונים ושבע?‬

‫בוא נמדוד בפינה השנייה.‬

‫כמה עכשיו?‬

4.92

‫בוא נמדוד עכשיו לכיוון שלי.‬

‫קדימה.‬

‫קדימה.‬

‫קדימה.‬

‫כמה יצא?‬

2.13

‫את יודעת שבתוכניות‬

‫זה 2.15?‬

‫אבא, מה אתה רוצה ממני?‬

‫מה אתה רוצה שאני אעשה?‬

‫זה שני סנטימטר הבדל.‬

‫אתה רוצה שאני אוציא אותך מכאן?‬

‫איפה שירי וחומר?‬

‫למה תמיד את באה בלעדיהם?‬

‫הם פה, אבא.‬

‫הם פה?‬

‫התגעגעו לסבא?‬

‫כן.‬

‫אז יאללה, בואי נשלם ונלך.‬

‫בואי.‬

‫כן?‬ ‫-אברמוב,‬

‫אנחנו סיימנו כאן,‬ ‫הוצאנו את כל החומרים.‬

‫"אברמוב, אברמוב".‬

‫ששש...‬

‫טוב, אני אשלח מישהו‬ ‫להוריד את החומרים מהמצלמות.‬

‫יש לכם את הרשימות של הסטודנטים?‬

‫כבר העברנו אותן למוקד,‬ ‫הם איתרו את כולם, כמו שביקשת.‬

‫חוץ מאחד.‬

‫מה?‬

‫שום דבר, יש אחד שלא עונה לטלפון,‬ ‫נמצא אותו מחר.‬

‫הרגע אמרת שאיתרו את כולם.‬

‫נו, בדיוק מה שאמרתי,‬ ‫את כולם חוץ מאחד.‬

‫קובי, אני לא בטוחה שאתה מבין‬ ‫את משמעות המילה "כולם".‬

‫אסיה, מאיזה שולחן הוא?‬

‫מהשולחן של טניה,‬

‫שחר לוגסי.‬

‫טוב, אני צריכה שתמצאו לי אותו.‬

‫עכשיו.‬

‫מה עכשיו? נגמרה לנו המשמרת.‬

‫ולגבי החבר'ה ששאלת אותי עליהם,‬

‫הם חזרו.‬

‫הבנתי. אז חכו שם,‬

‫אני אדבר עם סנדלר. ביי.‬

‫ס'עמק.‬

‫אתה לא רואה שהוא לבד?‬

‫לך לקו האמצע.‬

‫אתה זוכר את ההוא שלא דיבר?‬

‫אז הוא דיבר.‬

‫לפני כמה ימים היה קרב יריות בג'סר.‬

‫סולימאן היה שם.‬

‫לא רחוק מהמוסך של ג'אבר.‬

‫נו, ו...?‬

‫עכשיו מחפשים אותו בכל האזור.‬

‫ביער, במזבלה,‬ ‫אבל בינתיים לא מצאו כלום.‬

‫שימשיכו לחפש.‬

‫ומה עם הטכניון?‬

‫לא קשור אלינו.‬

‫מחפשים שם איזה סטודנט,‬

‫יעני דקסטר.‬

‫מה "דקסטר"?‬

‫לא משנה.‬

‫נכנסת פנימה?‬

‫יש שם המון משטרות.‬

‫יש לך ריח טוב. באת מהבית?‬

‫לראניה יש יום הולדת.‬

‫אם אתה היית נעלם,‬ ‫סולימאן לא היה חוזר הביתה.‬

‫שכנים חדשים?‬

‫נאים בעינייך?‬

‫נאים.‬

‫מה איתו? הוא יהיה בסדר?‬

‫זה מורכב.‬

‫הילדים לא היו צריכים‬ ‫לראות את זה, את יודעת.‬

‫לא הייתה לי ברירה.‬

‫תמיד יש ברירה.‬

‫תובנה מאוד יפה, עופר,‬

‫אתה מעביר גם חוגי בית?‬

‫מה יהיה איתו?‬

‫לא יודעת.‬

‫גם השארתי זירה באמצע.‬

‫הייתי מבקשת ממך לעשות לי טובה,‬ ‫שיישאר אצלך איזה שעה,‬

‫אבל אני יודעת שאין לי סיכוי.‬

‫אין, זה מדהים איך גם ברגע הזה‬

‫את פשוט לא מסוגלת‬ ‫להפסיק לחשוב על עבודה,‬

‫זה לא ייאמן.‬

‫טוב, עופר, תודה.‬

‫אולי תבקשי משיבלי?‬

‫סבבה.‬

‫אני אאסוף אותם מחר.‬

‫מה המצב, שיבלי?‬

‫מה אתה עושה פה?‬

‫כלום.‬

‫באתי להירשם לטכניוך.‬

‫יאללה, יאללה, לכו מפה.‬

‫למה, יש חוק שאסור לעמוד פה?‬

‫יאללה.‬

‫אפשר להיכנס?‬

‫ומי אתה?‬

‫אתה יודע מי אני‬ ‫ואתה יודע מה אני מחפש.‬

‫מה שאתה מחפש לא נמצא כאן.‬

‫יאללה, לך מכאן.‬

‫איך זה להיות בצד השני?‬

‫זה כיף, אה?‬

‫איפה שלום?‬

‫הוא אמר לי לעדכן אותך‬ ‫שהוא לא יכול להגיע.‬

‫איזה אפס.‬

‫קיצור, היינו בדירה של שחר לוגסי,‬

‫אין מענה, הסלולרי שלו מנותק,‬

‫כאן גרים ההורים שלו.‬

‫הסטודנטים שאיתו בקבוצה‬

‫אומרים שהוא לא הגיע היום לשיעור.‬

‫כן, הם גם אמרו שהוא בדרך כלל‬ ‫לא מגיע לשיעורים.‬

‫טוב, שאחד מכם יבוא איתי.‬

‫שלום.‬

‫מר לוגסי?‬

‫אני איריס אברמוב,‬

‫מחוז חוף חיפה.‬

‫אפשר להיכנס רגע?‬

‫על מה מדובר?‬

‫אנחנו מחפשים את הבן שלך,‬ ‫יש לנו כמה שאלות אליו.‬

‫מה יש לכם לחפש אצלן?‬

‫אפשר רגע?‬

‫אין בעיה, רק שהוא לא גר כאן.‬

‫בכל זאת, אפשר?‬

‫בבקשה.‬

‫תודה.‬

‫מה זה? מה קרה?‬

‫לא, לא קרה כלום.‬

‫היה אירוע בטכניון,‬ ‫אנחנו רק באנו לוודא ששחר בסדר.‬

‫למה? מה קרה?‬

‫מתי דיברתם איתו פעם אחרונה?‬

‫תתקשר אליו.‬

‫איפה הטלפון שלי?‬

‫אתמול הוא התקשר.‬

‫אבל על איזה אירוע מדובר?‬

‫באיזו שעה דיברת איתו?‬

‫בבוקר, הוא ביקש ממני את האוטו.‬

‫בשביל מה?‬

‫לא שאלתי.‬

‫בדרך כלל הוא נוסע עם חברים לבלות.‬

‫אני לא מבינה מה זו החקירה הזאת.‬

‫גברת לוגסי,‬

‫הכול בסדר, אנחנו רק בודקים‬ ‫כמה דברים, טוב?‬

‫סגר את הטלפון.‬

‫מה קרה לטלוויזיה?‬

‫התקלקלה.‬

‫ואת האוטו אתה לא צריך בחזרה?‬

‫לא, העבודה שלי קרובה.‬

‫מה אתה עושה, אם אפשר לשאול?‬

‫יש לי חנות להדפסות בעיר תחתית,‬

‫"לוגסי מסמכים".‬

‫לוגסי, אני מכירה.‬

‫זה לא רחוק מהמסגד.‬

‫כן.‬

‫שמעתי שהיה בלגן עם הפרוטקשן,‬ ‫הציתו חנויות.‬

‫תגידי, עכשיו אתם נזכרים לבוא?‬

‫את יודעת מה אמרו לי כשנשרף לי המחסן?‬

‫"צריך לבדוק עם חברת חשמל".‬

‫אני יוצאת לחפש אותו.‬

‫בשביל מה באתם לפה?‬

‫יש לך צו?‬

‫אנחנו הולכים.‬

‫יש משהו שאת רוצה להגיד לי על שחר?‬

‫את רוצה שנכריז עליו כנעדר‬ ‫ונתחיל לחפש אותו?‬

‫עופו לי מהבית!‬

‫עופו!‬

‫נראה לי, לא יודעת.‬

‫אז את לא אוהבת אותו.‬

‫ראית שלקחו לו את הטלוויזיה?‬

‫הוא אמר שהיא התקלקלה.‬

‫נו, באמת.‬

‫מישהו עשה עליהם סיבוב.‬

‫אולי הם בחובות לשוק האפור.‬

‫לא יודעת.‬

‫יש גופה מיותרת בטכניון,‬

‫פתאום סטודנט נעלם‬

‫ועכשיו אנחנו מגלים שלאבא שלו פה‬

‫יש חנות באזור הכי גדול‬ ‫של הפרוטקשנים,‬

‫בשטח של הברוכיאנים.‬

‫יאללה, ברוכיאנים.‬

‫אתה שמעת מה הוא אמר,‬ ‫שרפו לו מחסן.‬

‫להגיד לך את האמת,‬

‫הכי סביר שהלוגסי הזה‬ ‫לקח לאבא שלו את האוטו‬

‫ועכשיו הוא מבלה עם חברים שלו‬ ‫באיזה מועדון.‬

‫מעבר לכול, אני לא מבין‬ ‫איך זה קשור בכלל לגופה במעבדה.‬

‫או הגופות.‬

‫טוב, אני הולכת‬ ‫לבדוק משהו בטכניון.‬

‫תפגשו אותי בתחנה עוד חצי שעה.‬

‫בת זונה, היום הזה לא נגמר.‬

‫מה יש לך ממנה?‬

‫כשתגדלי תביני.‬

‫תיזהרי ממנה, זאת.‬

‫יואו.‬

‫איך נבהלתי.‬

‫מה אתה עושה כאן, שיבלי?‬

‫סנדלר שלח אותי להפגין נוכחות.‬

‫את יודעת, מקודם ראיתי בחוץ‬ ‫את אדהם חיג'אזי.‬

‫אדהם חיג'אזי? מה יש לו לחפש כאן?‬

‫את אח שלו,‬

‫סולימאן חיג'אזי.‬

‫עכשיו כל זירה שנפתחת,‬ ‫הוא מגיע עם האנשים שלו לבדוק.‬

‫הגופות פה חתוכות לגמרי,‬ ‫הוא לא יזהה כלום.‬

‫את חושבת שזה מעניין אותו?‬

‫הוא יודע מי עשה את זה,‬

‫הוא רק מחפש תירוץ‬ ‫להתחיל מלחמת עולם עם הברוכיאנים.‬

‫איך את?‬

‫איך אבא?‬

‫הוא פה בחוץ,‬

‫אתה יכול לבדוק בעצמך.‬

‫לא, לא, אני...‬

‫חייב לעוף.‬

‫ברור, ברור.‬

‫אני אעשה פה סריקה.‬

‫את יודעת שהייתי רוצה להישאר איתך.‬

‫אני יודעת.‬

‫המצב בבית לא משהו,‬

‫מונא...‬

‫אני יודעת, שיבלי.‬

‫הלו?‬

‫שלום, אתה ער?‬

‫אברמוב.‬

‫ידעת שיש צבים שנושמים מהתחת?‬

‫תקשיב רגע,‬

‫צריך לפתוח זירה בטכניון.‬

‫אחת עשרה בלילה וגם הפסדתי בווינר.‬

‫טוב, תהיה איתי רגע.‬

‫על אחת מהגופות בלי המספר הסידורי‬

‫יש משהו שנראה כמו קעקוע.‬

‫נו, ו...?‬

‫האנשים שתורמים את הגוף שלהם למדע‬

‫צריכים להיות מינימום בני 70,‬ ‫זה החוק.‬

‫אתה מכיר הרבה מבוגרים שיש להם קעקוע?‬

‫מכיר כמה, כן.‬

‫את יודעת שאח של אבא שלי הוא בן 80,‬

‫בקושי יש לו שיניים,‬

‫אבל יש לו קעקוע של כריש.‬

‫וגם יש סטודנט אחד‬ ‫שאנחנו לא מצליחים לאתר, הוא לא זמין.‬

‫חבל שאני זמין.‬

‫לאבא שלו יש חנות‬ ‫בטריטוריה של הברוכיאנים,‬

‫והחבר'ה שחיכו היום מחוץ לגדר‬ ‫הם ממשפחת חיג'אזי.‬

‫או-אה,‬

‫אז בכלל אני לא רוצה להיכנס לזה.‬

‫שלום...‬ ‫-איריס,‬

‫בואי נדבר על זה מחר.‬

‫בסדר? אני אקום מוקדם.‬

‫ביי.‬

‫הלו?‬

‫היי, מי זאת, קרן?‬

‫מה קורה, איריס?‬

‫אני צריכה דחוף מז"פ לטכניון.‬

‫מי בכוננות עכשיו?‬

‫אני כבר בודקת לך.‬

‫מישורי.‬

‫מישורי זה מעולה.‬

‫אבל רגע, סנדלר אישר לפתוח זירה?‬

‫כן, ברור, מה נראה לך?‬

‫ותפתחי לי גם קריאה על נעדר.‬

‫שחר לוגסי.‬

‫בוקר טוב, אברמוב.‬

‫אני רואה שאת ממש לא רוצה‬ ‫להיות בבית, אה?‬

‫ראיתי את סנדלר בחוץ,‬

‫במקומך לא הייתי יוצא מפה.‬

‫פה יותר נחמד.‬

‫התקבל איכוך מהנייד של שחר לוגסי.‬

‫הוא באילת.‬

‫מנסים לאתר אותו.‬

‫אברמוב.‬

‫שמע ישראל.‬

‫למה בלי כפפות?‬

‫הנה, סליחה.‬

‫בסדר, אחרי זה אני אביא.‬

‫אז אחרי זה נדבר.‬

‫מה יש לך? תירגע.‬

‫לא, לא, לא, אל תגיד לי להירגע.‬

‫אתם מזהמים לי את הזירה.‬

‫אי אפשר להיכנס לאותה זירה פעמיים.‬ ‫-אי אפשר להיכנס לאותה זירה פעמיים.‬

‫בדיוק.‬

‫אתה לא מבין את זה?‬

‫טוב.‬

‫טוב, קח, קח.‬

‫תודה.‬

‫נו, מצאת משהו?‬

‫מצאתי הרבה דברים.‬

‫שערות, דנ"א,‬

‫טביעות אצבע, טביעות נעל.‬

‫מצד שני, היו פה איזה 60 סטודנטים‬ ‫אתמול בבוקר,‬

‫אז לא ברור לי בכלל מה אנחנו מחפשים.‬

‫ראיות.‬

‫כן, אבל ראיות למה?‬

‫הגופות האלה משומרות בפורמלין,‬ ‫זה לא גופות טריות,‬

‫אין סימני מאבק או כתמי דם.‬

‫גם השעון הזה,‬

‫מבחינה פורנזית איך עליו כלום.‬

‫ומה לגבי הקעקוע?‬

‫זהו, שזה בכלל לא קעקוע.‬

‫בואו תראו איזה יופי.‬

‫בואו. בואו, בואו.‬

‫כמובן שאני אשלח את זה למעבדה והכול,‬

‫לבדוק, אבל...‬

‫תכל'ס, זה נראה כתם שמן.‬

‫סתם לכלוך.‬

‫לא ברור לי בכלל‬ ‫איך סנדלר אישר את הזירה הזאת.‬

‫תודה.‬

‫על מה?‬

‫על זה שלא אמרת "אמרתי לך".‬

‫אה.‬

‫אמרתי בלב.‬

‫רגע, יש לי שיחה,‬

‫אני צריך לקחת אותה.‬

‫הורדתם את כל הסרטונים?‬

‫כן, דיברתי איתם.‬ ‫-כן.‬

‫זה כרגע לא מתאפשר.‬ ‫-מה אנחנו רואים?‬

‫ממה שהספקנו לא הרבה,‬

‫היו כמה תלמידים שבאו ללמוד בלילה.‬

‫כולל לוגסי?‬

‫הוא נשאר אחרון.‬

‫תראי לי אותו.

‫אני הסברתי לך את המצב,‬ ‫אני עובד על זה,‬

‫אני משתדל, בסדר?‬

‫זה שחר לוגסי.‬

‫טניה ולב זיהו אותו.‬

‫אז המדריכים שגילו את הגופה‬

‫ראו את הסרטון לפניי?‬

‫מה הפסדתי?‬

‫הכול בסדר?‬ ‫המטבח של אורנה בסדר?‬

‫מה השעה פה?‬

‫01:26 בלילה.‬

‫זהו, זה מה שיש לנו עד הבוקר.‬

‫איך הסרט?‬

‫נשאר פופקורן?‬

‫אסיה, קובי, תודה.‬

‫סנדלר, אני לוקחת את כל האחריות עליי.‬

‫אחריות עלייך?‬

‫יפה מאוד.‬

‫עלייך דוידי צרח‬ ‫שאת יוצרת פה פניקה מיותרת?‬

‫אלייך התקשר השר לשאול‬ ‫למה סגרתם אוניברסיטה שלמה‬

‫על כלום ושום דבר?‬

‫סנדלר.‬ ‫-לא, לא, שום "סנדלר".‬

‫ראינו עכשיו בסרטון סטודנט על קוק‬

‫מזיז גופות באמצע הלילה.‬

‫וואו, סטודנט מסומם.‬

‫כזה עוד לא היה לנו.‬

‫עד עכשיו לא מצליחים לאתר אותו.‬

‫יש איכון של הנייד שלו באילת,‬

‫המשטרה המקומית מטפלת בזה.‬

‫באילת?‬

‫אולי הוא נסע לעשות קעקוע בטיילת,‬

‫כזה שלא יורד עם האצבע.‬

‫הרגע דיברתי עם הדיקן.‬

‫ככל הנראה מדובר בגופה‬ ‫שהייתה אמורה להגיע לרמב"ם,‬

‫סך הכול טעות במשלוח.‬

‫הסטודנטים מגיעים פה כל לילה לתרגל,‬

‫אז מזיזים גופות.‬

‫טוב, אני...‬

‫מחכה לכם בחוץ.‬

‫אברמוב, ביני לבינך,‬

‫עזבי שפתחת לי פה זירה בלי אישור,‬

‫רק על זה אני יכול‬ ‫להטיס אותך לקיבינימט,‬

‫עזבי שהחבר'ה פה לא סומכים עלייך‬

‫אחרי שפתחת עליהם במח"ש,‬

‫אבל מבחינה מקצועית אני אומר,‬

‫על מה ולמה טרללת פה את כולם?‬

‫לא מתאים לך.‬

‫לא, תודה.‬

‫תגיד, מישורי.‬

‫מה זה נראה לך, הכתם הזה?‬

‫מה מצחיק?‬

‫סנדלר ביקש ממני‬ ‫לא לדבר איתך על הזירה.‬

‫בסדר, לא...‬

‫אין זירה, לא מדברים על הזירה.‬

‫איך פתאום כתם שמן על גופה?‬

‫אין לי מושג.‬

‫פינטו אומר שזה לא שמן מנוע‬ ‫אלא משהו סינתטי.‬

‫אולי הגה כוח.‬

‫אבל איך כתם כזה מגיע לגופה משומרת?‬

‫אולי הסטודנטים לא נזהרים פה,‬

‫מגיעים לפה ישר מהמוסך.‬

‫לכי תדעי.‬

‫אוקיי.‬

‫למרות שהם תמיד חייבים‬ ‫לעבוד עם כפפות.‬

‫זה יכול להיות מיליון דברים.‬

‫ברור, מיליון דברים.‬

‫מילה אחת לסנדלר ואני איתך גמרתי.‬

‫אני צריכה לדעת בני כמה הם.‬

‫אמרתי לך כבר,‬ ‫אני לא יכול להגיד לך בני כמה הם.‬

‫צריך להביא לפה ציוד מיוחד,‬

‫לבדוק שיניים, עצמות.‬

‫אתה לא יכול לתת לי הערכה גסה?‬

‫לא בגילאים האלה.‬

‫אנשים פה בני 70, 80.‬

‫ומה אם הם לא כאלה?‬

‫מה?‬

‫תראי, כמובן שצריך עדיין‬ ‫לעשות צילומים כמו שצריך,‬

‫לשלוח למעבדה‬

‫בשביל לקבל תשובה ודאית, אבל...‬

‫יש מצב שאת צודקת.‬

‫זה לא שיניים של זקנים.‬

‫הייתי אומר, 30,‬

‫גג 40.‬

‫אז יש פה רצח כפול.‬

‫את נראית ממש מאושרת.‬

‫לוגסי עשה בלגן עם הגופות וברח לאילת.‬

‫אני רוצה בדיקות דנ"א של שתי הגופות.‬

לוגסי מסמכים

‫בוקר טוב.‬

‫בוקר טוב.‬

‫נו, אז מצאו את מספר הרישוי‬ ‫של האופנוע?‬

‫כן, אבל הוא מזויף, לא קיים במערכת.‬

‫ואיפה הלוגסים?‬

‫פה, בפיצה.‬

‫אפשר לשבת רגע?‬

‫תראו, אנחנו לא מוצאים את שחר‬ ‫ועברו כבר 48 שעות,‬

‫כולל כוחות של משמר הגבול‬ ‫שמחפשים אותו באילת.‬

‫אתם מתים מפחד מהברוכיאנים,‬ ‫אני יודעת את זה,‬

‫אני מכירה את המשפחה הזאת,‬

‫אבל אם לשחר היה קשר איתם,‬ ‫הפיצוץ הזה זה רק ההתחלה.‬

‫אני אומרת לכם מניסיון,‬

‫עכשיו זה הזמן.‬

‫אין זמן אחר.‬

‫אחרת אני לא בטוחה‬ ‫שאנחנו נצליח למצוא את שחר.‬

‫אם את יודעת מי זה הברוכיאנים,‬

‫איך בכלל הגענו למצב הזה?‬

‫דוד.‬

‫אנשים פה,‬ ‫החיים שלהם בגיהינום ואתם...‬

‫חבורת אפסים.‬

‫דוד.‬

‫חלאס.‬

‫קחו.‬

‫זה הישיר שלי.‬

‫תפעילו לחץ על האימא,‬

‫היא תדבר.‬

‫מה איתך?‬

‫את נראית "פסרה".‬

‫כיף לשמוע.‬

‫אתה דווקא נראה רענן.‬

‫זכיתי בעשירייה בווינר.‬

‫איזה דרבי זה היה.‬

‫אני קצת מבולבלת,‬

‫זה לא נחשב לדבר על ה"מעבר"?‬

‫אברמוב,‬

‫תלמדי להרים קצת,‬

‫לא כל דבר צריך להתמרמר.‬

‫אתה מבלבל בין ביקורת למרמור.‬

‫אותו דבר.‬

‫להרים.‬

‫תקשיבו שנייה,‬

‫עברתי על כל התיקים‬ ‫של סולימאן חיג'אזי.‬

‫בכל כתבי האישום נגדו‬ ‫מופיע גם ג'אבר איברהים.‬

‫מי זה?‬

‫לפי טענת התביעה, שומר הראש שלו.‬

‫אוקיי.‬ ‫-לג'אבר יש מוסך בג'סר א-זרקא.‬

‫לפני כמה ימים היה שם קרב יריות.‬

‫במוסך?‬

‫כן, אמרו לנו את זה בתדריך.‬

‫נו, ו...?‬

‫אז אני חושבת שהשמן על הגופה‬

‫זה מהמוסך של ג'אבר.‬

‫מישורי, מה קורה?‬

‫תוצאות דנ"א של שתי הגופות‬ ‫בדרך אלייך.‬

‫מעולה. תקשיב שנייה,‬ ‫אני צריכה ממך עוד טובה.‬

‫אני צריכה שתצליב לי את התוצאות האלה‬ ‫עם הדנ"א שיש לנו במאגר‬

‫ותבדוק התאמה לסולימאן חיג'אזי‬ ‫וג'אבר איברהים.‬

‫רגע, אני צריך לרשום.‬

‫סולימאן חיג'אזי וג'אבר איברהים.‬

‫אוקיי, יש.‬

‫שלח לי את זה כמה שיותר מהר.‬

‫תוציאי את הסלטים לברוכיאן.‬

‫מה קורה?‬

‫הבנתי שהיה איזה עניין בטכניון.‬

‫אל תדאג.‬

‫אני מטפל בזה.‬

‫מה עם הזאבים?‬

‫בינתיים רק פתחו זירה.‬

‫מי מוביל את זה?‬

‫איזה אחת.‬

‫איריס אברמוב.‬

‫מכיר?‬

‫איריס דרורי.‬

‫הבנתי שהיא לוחצת חזק.‬

‫שהכול תפוס שם.‬

‫אתה רוצה שאני אברר לגבי מסאז'?‬

‫אבא שלי פה?‬

‫לא, הוא פה.‬

‫שב, שב, תכף הוא יבוא.‬

‫טוב, אל תדבר ליד הילד,‬

‫מעכשיו אין יותר סלולרי‬

‫לכל משפחת ברוכיאן.‬

‫אה, לירז, תכף אבא שלך יבוא.‬

‫קח, קח, תאכל, אני...‬

‫מפוצץ.‬

‫כן.‬

‫מה?‬

‫אוקיי, תודה.‬

‫קרה משהו?‬

‫יש זיהוי ודאי.‬

‫הגופות במעבדה‬

‫הן של סולימאן חיג'אזי‬ ‫וג'אבר איברהים.‬

‫סך הכול היה כיף לחיות.‬

‫צריך לעדכן את סנדלר,‬ ‫שישיג אישור משפטי‬

‫לעכב את ההודעה על החיג'אזים.‬ ‫-אוקיי.‬

‫אסור שהם ידעו על זה‬ ‫עד שאנחנו נבין בדיוק מה קרה.‬

‫ובכלל, שיתחיל להתעורר‬

‫כי בזמן שהלשון שלו בתחת של דוידי,‬

‫כל העיר הזאת תישרף.‬

‫אתה בטוח? ראית אותו בעיניים שלך?‬

‫אין מה לראות.‬

‫המידע ודאי.‬

‫המשטרה מנסה להסתיר את זה מאיתנו.‬

‫מה הם עשו לו?‬

‫הם הכניסו את הגופה שלו‬ ‫למעבדה לאנטומיה.‬

‫אותו ואת ג'אבר.‬

‫יש לי מה לקבור?‬

‫חיות אדם.‬

Ripped with @rySubRipper 1.7 https://github.com/arysoftplay/-rySubRipper