Original subtitles

יש משפט שאני מאוד אוהבת ועבטה לריחה כמוכה, אבל מה קורה בעצם שעל הריחה הוא בעצם נגדיחה ולא לטובתך, הוא בעצם אתה ועדת שלך, האמונות שלך,

הקהילה שלך לא מאפשרים לחלב באמת את עצמך, היום הולך להיות פופרק שהוא חסוף מטלטל מיוחד מאוד בעיניי במיוחד ואני בטוחה שמי שישמע את זה גם שיש אנשים שאולכים לענות מזה מאוד

והסיכה כנע הזאת החסופה ומטלטל את הולך להיות עם סגי, סגי שהבט, נעים מאוד, ולפני שאנחנו רגע מתחילים, יש פה אנשים שלא מכירים את מי שבה וחוספת את הסיכה הזאת, אז נעים מאוד לטל, אני מפצח את גופנפש, משלבת את הרפוא הסינית עם עולם היהדוד והקבלה ועוד חסגי,

אני מכירה במקום אחר, ואני רוצה שהקירו גם את המקום אחר שאני קרתי, כמה שאפשר בסיכה הזאת, ואני רוצה שנפתח,

אני רוצה שנפתח ולא מהמקום החברי, כי התחס הגיעה נמקירה ממקום נפשי, נשמתי ועמוק, ואני חושבת שעשבנו ודיברנו על הדברים אמרתי לך זה משהו שחייב להיעמר, שחייב לדבר אותו וחייב שהשמעותו, כי אני בטוחה שחשי שמעו את מה שיש לך להגיד,

יש פה אנשים שעשקים או איתך ושאנשים שהתרקשו איתך ושאנשים שעולה את השנה להם גם תחשיבה ותדרך.

כן גם חושבתי, הפרבה הזדעות, שאנשים שגדלו ככה או בדומה לך שאני גדלתי ומה שאני עברתי,

המונה כאילו תסקו לו בלבו, אבל אני מדבר על זה כבר, כן, בהמשך.

נכון, אז אני חנתי קצת דפים או התרקשות, כי אני מכירות חברה לקוקח בהיקחה שאלות וזה עמותי,

אני חינת זה בצורה מסודרת, ואני רוצה שנתחיל במקום שלה זהוד והאמונה.

תסגים בן אדם שהוא מאוד ממין ומחובר לבור העולם, ושכאלה שהגידו אלוהים, יקום,

ולצלחת זה בור העולם. שווח השאלה השאלה היא באמת, איך אתה מחזיק את האמונה הזאת?

שאתה חי בזהות שהיא כביכול עשורה לפי התורה.

נכון, אז בוא נתחיל מזה שגדלתי כאלה דתי, בביתתי, לאומי, וירושלים,

שזה ירשי לכל הדעות מאוד קיצונית, ושם בעצם התחילה בלבו על התיסקול והדיסאוננס בין ירדתי,

שגדל וכונח בבצף הדתי ובביתתי, לבין את זה מאותי גאי, שזה משהו שהוא בעצם עשרו בתורה.

עכשיו, אני אתגיליתי על עצמי שאני גאי, זאת אומרת, זה לא היה גאי, זה אני תהיה מינית וגיל שבע,

שזגיל מאוד מוגדם לכל הדעות, זאת אומרת שאתה מזדות שלי התחילה מגיל שבע.

אני חושב שבאנתי שזה משהו אחר כבר בגיל שמונת האישה, זאת אומרת, בגיל שבע,

הייתה לי סוג שלי דולקות ראשונה על גבר.

אוקיי.

כן, זאת אומרת שישים להדים, כן, וזה היה מישהו שדריך אותי בעת נועת תופים,

כי לא כמו תופים כזה בירושלים, והוא היה מדריך שלי ושם קרד הדבר הראשון,

זאת אומרת, שם מבנתי, שאני נמשך לגברים.

עכשיו כיאד בן שבע, תלא באמת יודעת לזה עוד את זה ולהגדיר את זה,

אוקיי, אני אומר.

אוקיי, זה משהו שעוסור, זה משהו שוקילו.

לאט להדים הזמן, את מתחילה להבין שזה משהו שונה.

מה נעומה?

זה משהו למקובל,

לא בדעת ולא בירושלים, וכתודעת,

אנשים שם עוד פרמטיבים, בבחות מקבלים.

ואיך זה היה באמת?

כי בן אדם ילדתי, מביתתי, ללכת פתאום לבית קנסת שזה גברים ולעמוד עם בניים.

קשה מאוד, כי העלים מאוד גם כאלה, דאולי המון חברות.

את הייתי זה היה מאוד ברור, שאלי יש לי אך שקורמוסלומי,

והוא גדולים אני בשנה בשמונה חודשים, שזה ממש כאילו עודדת.

פעם קטן.

ועכשיו שאלות העבדל בנילה ונועה.

זאת אומרת, אני הייתי ששמים משליקלו בחדר שלה,

על אמיתה, הוא הייתה ננובלות ופסטים שכאילו של נשים,

וכי הבסלון עם אבא שלי.

וכל פעם אבא שלה.

מהוויות עם אמיתה שלי, מה שלי, מה שלי, אני אשל איזה, כי הוא נעוב.

אז כן, אז גרדאה זה היה שאלות העבדל הזה, בנילה פנועה.

תחושב שם ידו.

אני חושב שאיפה שאול שם ממידו כן,

כי איפה, איפה עבדה לחותי אני, שחתי בבר ביות,

כאילו ביקשתי ממש לי, אמה, תקנילי בר ביות,

זה המאוד ברור שיש פה שוני.

ואם כנו לך את הבר ביותו, שם המועסור ולא...

אז בהתחלה זה לא קרה.

ואני כאילת קטן, לא מבין למה.

כאילו מעין, כסף, לא עבים אותי מספיק, אני מבקש פה,

כי לוחד וחלק, אם התביא לי בר בית, תקנילי בר בית,

נסה לכל.

אמרתי למה, את הנה שאני רוצה את זה,

זה בערבי כל אחד בכך משוח, אני רוצה את זה,

כי לא יודעת, בשבילי הכי טבעי.

כן.

מה ששולה הטבעי בשבילה,

אבל בסופו שלך היא כנתלית הבר ביעזות

וזה קסם לי כאילו,

מבקשנתי להקיבה, לקבל עכשיו,

אז תקיד ממטקים כזדולה.

כן, אז שם אני חושב שזה עדי ברור כאילו,

בבר בלדות שלי, כי הייתי המונים בנות

וסחק בבר ביות,

ונשיא.

מאוד נשיא בית נגויות שלי, בניו אנסטים,

בטנועות גוף,

אז אני חושב שאפה שהוא הם ראו,

אבל כשאני אצדתי מהרון,

ואין דבר איזה גם בהמשך כמובן,

הייתה פתאה מאוד גדולה,

שגם אשתי אותי,

כן, ציפיתי לזה שמגידו להפקיע,

ידענו, והתכחה שנו או ידענו

והישה אותה לנו את זה עכשיו,

להינו בתוכים,

הייתה פתאה מכולם.

איך מסתאו מהרתפתה,

תקדיר לי הפתאה?

תראה נתחלתי,

אני אברתי לבואי כזה

בזמן של היציאה מהרון,

עצים מהרון מגיל 23.

שזה גיד שהוא יחסית מאוחר,

לעצת מהרון, כן.

סצרים ושלוש,

ותבגיל שבע שבע גבר ידעתה,

שאתה לא באמת נמשך,

שאתה שונה בהגדרה,

מהנשים מהוכלוסיה,

האנושית הרגילה,

שאתה מכיר.

כי שהוא מהיושה שזרשנים,

כי לא יודע מה.

וכמה אני,

אני מנסה לחשוב,

כמה אחתה להחזיק את הדבר

אז הכוכח הרבה שונים,

בידיעה,

במחשבה,

כי בכל שזה אסור,

אתה עושה מה שהוא אסור,

ואתה.

אשכרה המשיך את המקום הזה,

בראש הכילו,

אתה יש בכמה שהוא

דפוק ולקוי.

נכון.

תסקול מאוד מאוד גדול,

בלבול מאוד גדול.

זה היה גם,

להיות עבוד,

ילד עבוד כאילו,

בתוך החיים של עצמו,

שהמסתיר את עצמו,

ומסתיר את מי שהוא

וסמה על עצמו,

הרבה כליפות,

ומסתיחות,

שאני חושב שרק להרחרונה,

בשנים האחרון התחלתי לקלף אותם,

זאת אומרת,

היום אני בן 34,

האחרונות התחלתי ממש כאילו,

להקיר את סגיע המטית,

אז זה עוד של עצ שלי.

אתם יודעת,

ובנדם שם,

מסתיר שם כוכב בשנים,

ורוב החיים בעצם,

קשה מאוד כאילו,

להקיר את עצמחה.

את המסתיר את עצמחה,

את המסתיר את כל מי שאתה,

זה מתבטבע בדאות שלו הבטי,

באמדות שלו הבטי,

בדברים ששל אמרתי,

כי פחדתי שהגלו עליי,

כי זה ממש לחיות בתוך מסתיחה

וכאילו,

ולתחבר,

של התחבר,

ורוב החיים של איסטומט,

על גייסטים שלוש.

זה המאה שתודה שאתה נבר על זה,

זה ממש להיות עם קיסוייניים,

שאתה אשכר על לאיבר,

אבל אתה מחסת העיניים

וכל פעם,

אתה נתקע במה שהוא אחר,

ואת אומרו,

כזה מגיעה לקייני,

אלף בתגמל.

נכון.

בהסתרה הזאת של השנים,

הרבות האלה,

אתה ניסית גם נשים.

ניסית על הצעתיים נשים,

כי רואה,

הלכת הסקרנות הזאת רגע אולי,

אני,

זה לא הייתה סקרנות כמו שזה היה,

מקום ש...

שחשבתי אולי שזה עבור לי המחד,

שרציתי אולי חשבתי,

זאת אומרת,

נוראי חלתי לזה,

שאולי היה,

תולת, נקיר מי שי,

ובעז שמאסליה זה נס,

כי אני מאוד אהבת או מאוד מאמין בו,

ולא בגדתי בדד,

ונשארתי שם,

אז זכר לי זה נס,

וגם התפלל עלתי כל הזמן,

זאת אומרת,

את תפילות שלי היו,

זה שאני אקום יום אחד,

בריק,

נבינה,

כי הסתכלתי את זה מכיכולה,

כי המשש הוא פגום,

זו הייתה הכי לאה,

הקיצוניות שלה,

גשע שייתה לי,

שחוויתי כאלה,

וכנע,

עמיד בגר.

אז גם שאתה דחוי פעם על ידי בריאולם.

האסוק של קס,

כזה, כן,

כי כאילו אתה שמתי,

אתה מביא אותי לא למה זה,

ואתה אומר לי,

אסור לחליות,

מי שאתה?

אסור לך,

לעשות מה שאתה רוצה?

זאת אומרת,

אתה נורא את כגייי,

אבל אין לך פחירה,

אין לך זכות פחירה,

ונוצא כאילו להביאיר,

שליות גי,

זה מולד,

זאת אומרת,

איניתה זאת זה מולד,

זה לא משהו שמתפתח עם החיים,

משנים,

אנשים שם מגלים על זה, על עצמם,

בגיל יותר המתקדם,

אבל זה משהו מולד,

היא אפשר לשנות את זה,

כאילו,

ויש המון רבנים

שחושבים שם יכולים,

וזה מאוד סוטריקה זה גם,

כי כאילו,

אנשים מאמינים בחיים,

בלוקים מהדעה של החיים,

במחזיקים,

וזה תמקילו אומרים להם,

אפשר לשנות את זה,

על שמחמת ממורים את זה,

אתה מחווי אתם את זה,

אתה מקאליו,

וישתנתם,

כאילו...

אני חושבת שם אכזיקים

באזדעה שאין דבר שאי אפשר לשנות,

או אי אפשר להזיא,

זו אי אפשרו

שכל בידי בוראולה,

הכל בידי בוראולה,

זה נכון,

כל דבר שהוא קורא הוא קורא,

אבל גם חלק מזה

שאני כאילו רוצה להגיד נולת,

אבל זה כאילו נשמע לא טוב,

אבל אני שמה של חבל העולם,

עם האדפה, כזו אחרת.

וזה גם חלק מתיקון,

שאתה צריך לעבור בעולם הזה.

אבל את זה אני הבנתי בשלב את תרמית קדם,

סטומאת עד כאילו נראה לי עשרים

ושבע שמונה,

סטומאת לפני כמה שנים,

לא הבנתי ולא קיבלתי את זה,

שנולתי,

ובשביל תקן משהו,

מגילו על קודם שלי,

אתם רדיבטי לעולם הזה,

בשביל לעשות פה, זה תיקון.

אוקיי, עכשיו מה הסיטה?

קדאי להסתיר את זה.

הרי יש בקהילה ויש בעולם הזה

שאני מרגישונה,

אני רוצה כל הזמן להסתיר דברים,

אני רוצה כל הזמן להסתתר,

אני נשאב להיזה מה שהוא לחיצוניות יותר

או לשלמות או בסטרה,

מה הסיטה שם,

קדא להרגיש,

אני ככה חפילו

למקום שחרי שיצת המערון,

מה הסיטה?

קדא להרגיש,

הרי עד עכשיו הייתה בקהילה מסוים,

את קהילה דתית,

מזגרת כזו אחרת.

דייטים,

חברים סטייטים,

בדיוק ופיתום,

מה סיטת השינוי הזה

כי וכל מצצת של העורים

במהשמונים מעלות,

ואז אמרת,

אוקיי,

אני צריך לסתר פה משהו אחר,

קדא להשתייך

לקהילה שהבינו שאני,

שאני משהו אחר.

שזה משני,

סתרמי הייתי לנסיטה,

מה סיטת השם?

קודם כל זה,

הם עוד קיצוני,

כי קהילו,

אני מסתיר את עצמי,

ישרי משהו השנים,

ועכשיו אני יוצא

למקום נולתי מחדש,

נכב להגיד על הדבר הזה,

פשוט,

הרגשתי לדע מחדש.

וזה ידבטה,

בזה שהייתי מאוד קיצוני.

בית נגויות שלי,

בלבוש שלי,

הייתי מאוד נשים,

מאוד קהילו...

קהילו חקרת את המקום הזה.

קיצוני, כן,

עוד קיצוני,

בית היא מקיצון,

לקיצון.

היום אני מאוד נעוזן

כי עברתי קילות דת, גם וגם,

ובנתי מעניו אהב,

ומעני באמת.

אבל כשאתה שזה מה,

רואה נצא לך בוא את הכל.

תרוצה לך בוא את הכל,

וזה אומר,

סמים,

ומסיבות,

וסטוצים,

קילו חוויתי הכל מהכל,

אבל,

הפעם נהגשתי שלם.

זאת אומרת,

הפעם נהגשתי ממקום הנכון.

אז ישת סוג של רכוב הזה.

פשוט שאני חוט,

כי אמרתי,

אמרתי את הלביב,

הכפית עצמים חברים,

חדשים,

בניתי לצמי ממש חבורה,

חדשה של חברים,

שהם מה קהילה שלי.

הציתי להרגיש שיהח למשהו,

צבי הרגיש קילו,

שיש לי עם דברים שותפים,

עם עוד אנשים,

משולה להתנכן.

ועשת השחוט.

לא,

נסידים מעולי שתייך,

תמיד על גרשתי שונה.

מה יש שונה?

שיש אנשים שבסוגונים לעשות קילו,

דברים סוימים

וקיצוניים בקהילה,

מסתבר שזה ארור,

ואני רואה את עצמי,

ואני מול עצמי,

אני לא מסוגל,

וניסיתי.

מאוד היא לא,

בטוח,

אני אכנס לזה,

זה אולי באים הזמן,

כי לא נחדש בזה,

אני תריא,

זה הגיע להם הזמן.

דברים קיצוניים

שקילו הרבה מקילו,

עושים,

ואני בכל סביבה שלי,

אמנה,

מסתנו רוצה להשתודת להחליל,

מה שעשו ובימות יעשו.

ורגשתי שאני לא שם,

שאני לא מסוגל,

שמשהו בנשמה שלי,

לא נותנת לי,

להתנאי ככה,

או לעשות דברים כאלה.

כי מה זה הרגיש לך?

הרגיש לי,

כמו חילול,

כזה,

של עצמי,

של הגוף שלי,

של אנשמה שלי.

אולי זה נובן,

במקום שגדלתי הבאי דתי,

ראיתי מאוד מאמין,

וכונחתי בדרך אחרת,

את מבינה,

זה כאילו נורא נתמבי,

כאילו יש לי נשמה שאני,

כאילו מדנו חובר ללאים,

ומדנו חובר לימונה,

למרות כל העלדות,

בנדם אחר,

יחלכו זה נמקום של,

הוא כאילו ברעות ייקחה,

ואז אומר לי על תיק הזה,

כי מוטיומה,

זאת אומרת,

זה משקב זה אחר זה מוטיומה,

ואני קורא את זה כל פעם של מגיעה להם,

כי פה,

ופותחים את העתידה,

תסידו,

וכל פעם,

ואני תחלתי להתודה את להתפלע בגינמות סעיר,

בגילה סגולה,

תחלתי לשמור רגע,

כי פה,

ואני בא,

ואני קורא את זה,

ואני עושה את זה,

ואני מנצמי יגע,

אנחנו,

אנחנו לחיות,

מה נמור לעשות,

אני מגישבוד,

ואני נומדו בזמן כזה ש...

אני נומדו בזמן כזה ש...

גם אליך את מילה שותף,

את נמצאת לבד,

בודדאים עצמך,

במדברים האלה,

מה שתוברת,

כי לא זה המטורף,

אז כן,

אז אחרי הציימארון

יש קיצוניות מאוד מאוד גדולה,

שאתה רוצה לעשות הכל ולחבות הכל,

ולתלעתי את הזנטי,

כי כי לומדתי שזה לא המקום,

הם שחתי במסה שלי

למורות העציימארון,

סנומה לדשיימארון,

זה לא מהשעין עשתי מהרון,

אנחנו הייתי מחדש,

אני מגיר את משני.

אני יכולות משני.

מי אני?

מזה סגי,

כי לא.

שם מתחיל החיפושה אמיתי,

שם מתחלתי להבין, כי לא...

מטאייה,

פיק הזה,

שתחלת להבין,

שאתה לא במקום שלך.

מטאייה,

שבנתה,

רגה, רגה, רגה,

אני לא בעצם סותם מהדרך,

כי אני רוצה לנסות פה משהו,

אני רוצה מכלל איזון לגמרי,

ואני ככל שאני מנסה יותר להשתייך,

אני יותר מתרחק מהצמי.

מטאייה לך,

אתפיק הזה,

שאני מאמינה שגם הריחוק,

ואני סיון,

זה גם איפה שהוא שנייה,

לשים את בריאולם,

ואת המקום של האמונה,

שנייה,

בזה קיסוי כמו,

שמחסים את זה,

ראיתי השן,

שנייה אני עשים אותו בצד,

ואני,

אני נסב,

אולי אני אחזור אליו,

מטאי שהוא.

אז אני נגלח מה,

אני תחלתי טיפולים,

כבר כאילו מאוד,

לא צעיר,

אבל כאילו,

עברתי טיקשורים את טיפולים,

וגם מייתה משליטה אותי בעצי המערון,

כי הייתי צריך את הליבוע הזה,

לא צריך לזה,

לחזיק מעמד כאילו בעצייה,

עם עוד הזה,

יגל הצט,

אבל טיפולים,

לנפשל הנפשלי,

תחלתי לעבור בגיל סטרים,

ושמונה,

כזה תאישה,

שזה כאילו חסיתי מאוחה,

אבל לא הבנתי שאני צריך טיפול,

הבנתי שאני צריך משהו שכאילו,

יזור לי למצוא את עצמי.

אני לא חושב את שיש דבר כזה מאוחה,

אתה יודע.

כזה הזמן שחקה.

אז ברור שזה לא מאוחה,

יום אני מבינת זה,

אבל אז אמרתי את עצמי,

וואי, כמה שנים בזבזתי,

זה מרגיש לי פספוס,

מגיע בגיל סטרים את האישה,

לטיפול,

ואת אומרת,

כאילו,

כל השנים החיפות שלי,

כאילו נלמולי.

יש פה כסף,

שחלק יכולה לליה שלמה,

יש פה פספוס,

ופיק עצמו היה בקורונה.

שם,

אפסיקום סיבות,

אפסיקה הדברים,

עסמים,

עסתוצים,

או קט,

צריך רט כאילו,

זה חשבו הנפש,

שגם היית רוצה,

לא היה איזה כאילו,

תדעת,

ושם הבנתי,

התחדיל לך ברל הצביותר,

ובנתי כאילו,

שיכולת שאני לא,

לא מתמוכובר לזה,

שסתית כל הדברים האלה דחשב,

כי זה מה שם מסביב,

זה מה שחשבתי שאני,

וניסי נמצא שחות למשום מסוים,

ולהגדיר את עצמי כאילו,

והדבר המתיא,

המקה המתיא הייתה כאילו,

כשיבדת הבא שלי לפני הרבה שנים,

שבא שלי נשתה,

כן,

ואתה הכי ניסמח ללספר,

זה הייתה תקופה,

הכי קשה בחיים שלי.

זה היה כשבעצם נגמירה הקורונה.

זה בסוף הקורונה כזה,

בגל השלישי,

ששם בעצם נדיבה קבי קורונה,

ויש בזרות או בבטחולים,

כי הוא איתה לבוא בית,

ובדה סטורציה את המודמון נמוכה,

היא בדקרה כזה פעמיים,

יש בזרות או בבטחולים ישר הצדק,

ושם הצבא לחביד עודר.

להם מידברה שזה היה בתחולים

עם הזיומים ואחד הקים,

כאילו,

שזה השם אחי הרבה,

הכי מזועם,

ושם בשני נדבר כבר אחד הקים

ובזיומים,

ופתאום החשבו השושם

והוא מגיעק בשביל קבל חמצן,

כאילו זה משם רואה לנו,

מרדימים ומנשימים אותו,

בלי לקבל אישיומה המשפחה,

כי מבחינתם,

אם יש אישור שצר שרופים,

אז זה אפשר להרדימים אנשים,

זאת אומרת...

מה אתה עבר את הבתקופה הזאת

בזמן שהבשך הרבה את חולים?

בוא ניקח אותך רגע את סגי,

שהיה בתקופה הזאת מנותק מהצמו,

ופתאום כאילו מישהו נתנו

איזה סטירת את עוררות,

כאילו שליט,

הפסק,

אני צריך פרגע להיות בשביל המשפחה.

איךון,

אז הייתי מאוד משפחה.

מה קרה שם?

איך זה היה להרגיש פתאום להיות בצד שרגע?

זה שבעצם מחיל ואותה...

שהיה צריך תחיבוק,

והיה צריך תחלה,

והיה צריך תתמיכה.

אבל הסייזה בשביל אחרי.

ופתאום הפכת את ההסתכלות הזאת,

והוא זה שעושה.

זה הראש לי מאוד טבעי.

אני חושב שהחיים שלי הכינו אותי לזה,

זאת אומרת,

מאוד, כל העבדידות שעברתי

באלידות שלי,

הכינו אותי,

לחיים האמיתיים,

זאת אומרת להיות חזק ולעמוד בעקשה,

אם מאוד כמו כפנועזקי,

ולעמוד בגשיים שהתולדת,

אף אחד לא מכינות הכל לזה.

נכון.

אני חושב שהחיים שלי,

שום השעברתי,

הכינו אותי לדבר הרזה,

וזה הראש מאוד טבעי.

אז למרת אומר,

הפכת לא הכינו אותי לדבר הרזה.

הכינו אותך.

יש פה מישהו שכיוון את הכול.

כן.

הזמן אמטים והמדויק,

שתוכל בעצם להתמודלת אותו.

זה אומר, תיקילו,

לא אף אחד לא מכינותך,

אבל החיים בעצם מכינות תסתומה.

בדיוק.

לא, פה חשבתי שזה קילו,

אככה אבל בעצם,

התבדעת,

ונוכחת לדעת שקילו,

את החיים מכינות הכל לזה.

נכון.

זאת אומרת, שמה תשאמת נווינה,

שכשהן ברירת,

כפך הכל להיות,

הכי חזקה שיכול עליות,

בישבל כל המשפחה.

מה קרה כשעבר של חנפתה?

ואני פתאום מסכר,

ביום הזה שקילו,

זה שעוד יולי,

זה היה חכוד השואה ואת חולים,

קודש ושעברה.

ומצב שלו כל החביד עודר,

ואני שענו מאוד חזקים,

כי התפללנו,

ואת יודעת,

היינו בהם הוא נשלמה שויות,

ייצא מזה והעבור את זה,

בשליאת צדיק גדול,

ובנדם מדהים,

ובאמת כאילו,

אפשר להגיד אלף אחד דברים,

אבל בגדול,

זה היה נורא.

כשעולה,

הבתחולים הייתי בתל אביב,

התרגנתי בכלל,

ומולד של חבר,

אני כאילו עם מוגע,

ויהיה לי,

תלוגסי החיים של חבר,

הבאה.

אתכמה שאני יכול, כן?

זאת כוכמה מאוד מאוד קשה,

אבל אהפה,

אהרב כזה שעשו את זה בשבילי,

כי לא חוטי להגיע על המסיבות רגילות,

כי לא קשתי את התודת,

תהייכולת,

להגיע להורים חופרתי עם החודש הזה,

ועושה את זה,

את תודת,

שיבה כזה תודת חברית,

בשביל שאני גם מרגיש חלק,

ואז כשוראלה הי,

הסתימה מכלה אחת,

אני רואה שסיכות שואנינו,

גיסי, אחותי, אחי,

שם נפל ילב,

שם אמרתי,

אוקיי, כאילו,

זה נגמר.

ויהיה לי קשה מאוד,

כי לא חזור אליהם

בחזרה על טלפון,

כי לא נזכר בזה,

אבל אוקיי,

לא יודעת, אתם רגע עצמו,

חוזר אליי,

מתקשרתי אליהם,

ואמרתי אליהם,

זה נגמר כאילו,

אז הם יכולי, כן.

תגיע מהר בתחולים,

כי צריכתי פגד ממנו,

ואתה הולכתי בו על כאילו,

נכתתי על המטע,

לא צריכתי למדלה הגליים,

ואמרתי,

מה עושים,

כי לא איך לצימפו,

מה לא קחים,

כי לא מה זה עכשיו שבעה,

וכאילו איך,

נכנתי מגיע לירושלים,

שעשך,

בעלי להנגיע איך,

קשה לי לחווה של ימותיות,

הכשיב מורי על הנולגיה.

אני חייב לזה לירושלים,

לא רצתי גם להגיע,

לא שכאילו זה נגמר,

כי לא רצת דת,

ובאמרת את שלך שבו חברים סביב,

וזה דווחים שרציל לעשות,

זה לא רוצה אתם,

אז זה,

אז אמר לי,

מה, מה קרה עסגי?

אמרתי,

אני חייב לגיע לבטחולים,

כי לא קראו לנו לבטחולים.

אין מצב,

אני חייב לנוקח אותך,

כי אלה מתאות את הסודקו,

אתם אותי לא מוריאטם,

משלוצה מה בית,

אתה נישאר בבית,

אני ילך בלבד,

אתה נמצד איך ללכת,

אני שממונית הכל טוב.

הכשתי עבוד,

הכשתי שכי לא יודע,

איך לתודת,

להחיל לסיטוארציה

הזו ותדבר הזה,

ואז באמת הוא לקחותי לשם,

ואני מגיע לבטחולים,

ואטלות את מה להגיד,

כי לא אומרים,

אנחנו נפרדים,

בכלל,

הוא בכל ונבמכונתן שמה,

והוא כאילו תראה,

אתה כבר הלך,

סלמות נפטר,

אנחנו פשוטה משביש,

וישות הרגע הזה של הפרדה.

כן.

וזה ארג הכי,

קשה בחיים שלי לריקלתי כל כך,

דיברתי,

כולם מסתכלו על ההחיפקות,

ישם צעקות המון בלחי,

ובאתי פשוט,

המילים עצום התוכי,

כמו רובות,

לא יקלתי,

במשושיב שלה,

כאלה באותו,

גם בגלל שאת מאוד מאמינה שזה,

גם הבדרך אחרת,

אתה לא רוצה להבין שזה נקרא.

לא רוצה להמין באמת.

לא רוצה להמין,

אתה תמודה שלו כאילו מסוים להבין,

ולהקרא את זה,

ואחרי שהצענו בחזרה,

בשביל שנתקראות,

המכונתן שמה,

והכניסות פעם לפני שנפרדים,

אני פרדים על החדר כרור,

שם לפעלי,

שם הבנתי ותדעת שואלך,

ושאגים הייתה,

אם הייתה יכול,

אם היום יכולים להחזיר לך,

רגע את המקום הזה,

שהאפשרות להיפרד ממנו באמת,

ולהגיד לו מה שאתה רוצה להגיד לו.

מה הייתה רוצה להגיד לו?

קודם כול להגיד לתודה,

אמרה שלא מספיק מעטי לתודה,

על מי שאני היום,

אז קודם כל תודה לסשה,

מי שאני היום בעצם,

אני חושב של קחתי מנהמון,

אמון, אמון, אמון,

ולהגיד לו סליחה שלא רכת את המספיק,

שאני אוהב אותו,

ואני מאריך במוקיר,

את כל מ-6 שבילים,

ושאם הייתה להזדמנות באמת,

עוד הזדמנות אחת,

לחוות איתו, חיים,

אחרים תדעת כאילו לזמנות לחיים,

עוד הזדמנות אחת,

לחוות איתו, חיים, אחרים תדעת כאילו לזמנות לחיים,

הייתה עושה דברים שונה וחיית לגמרי,

ו...

חושב שמה ותשאלו יצאו אותך?

כן.

מאוד.

זה שם התחלתי את התהליך של הקיר את סגית,

אז יורי עצמי שלי.

של עם צועות,

עם צועות מישה אני באמת,

חתוב את להשלים,

עם התהליך הזה,

שהיום אני בעצם עובר השלמה הזאת.

ואתה מגישה הוא.

הרבה שנים אחרי.

אתה מגישה הוא גאה בחה, היום.

כן, מאוד.

היו פעמים שחשבתה,

אולי אני עושה מה שהוא לא בסדר,

איך הרבה שלי רואה אותי,

אז זה בושות או...

תראי, אבא שלי מאוד,

האדתי, האדתי,

אדתי כאילו וגם הוא חינך אותנו לדעת

ו...

למונה,

היום אני לא בנדה אדתי,

מגדיר את עצמי כי מסורתי,

אבל אז אתה מי שאני יכולה לשבת,

את יודעת אולי היו,

הוא היה רוצה שאני עשה דברים אחרת,

אבל אני מאמין שמה שאני עושה

והאמונה שיש בין,

זה מספיק,

והוא מספיק עושה אותו גאה

וכאילו,

עושה לא נכת מלמלה.

אני ממש מחל לשמוע את זה.

כן.

אני רוצה לשאול אותך

במקום הזה באמת,

איך...

איך אז חזרת,

כאילו איך הדי נשירה

בחיימונה הראש הרבה

שהם יוצאים מהרון

ומשנים את החיים שלהם

ומאבדים את האמונה,

אומרים אם אני גאי,

אז אני לא יכול להמין,

כאילו,

איך הצליחה את ההחזקת את המקום הזה?

ו...

ויותר מזה?

אם יש אנשים

שהכמו סגיל לפני כמה שנים,

מה הטיפשהייתה נותן להם

כדי ש...

יוכל ככה לעזור להם

למשך הדרך,

למישהו שאומר אותנו?

אז כן,

זכותם כואני,

חושב שהסתכלתי על זה

כמשנת,

עדה את האמונה אלוהים,

זה איתה,

זה איתה משנת שלי,

בכל להגיים שלה על יפחד.

ולמי זה אלוהים בענכה.

כי יש אנשים

שאומרים אלוהים

את יודעים מה שלומדים

בבא...

בישיבות

או בדרך שהעורים

אלמדים

או מחוונים,

אתה יודע זה?

נמשתכל עלוהים כאבא.

אוקיי.

זה היה המשני בשבילי.

זאת אומרת,

לא אלית משתף שהייתי את זה,

אז אז הייתי מדבר איתו.

והיו לילות שהייתי

נלדם עם נועד בענאים,

זאת אומרת,

בוחר ונתפלל ומאחל אלוהב

שאני אחר,

שאני קום בבוקר,

בריא, שאני קום כאילו,

תדעת משהו של...

סטרייט.

ממש ככה התפללתי,

וההמון לילות שהייתי

נלדם

ופשוט בוחר למיתה.

ובעצם הוא לא חזירות,

חאולה,

סעות חסטרייט.

אז זה לא החזיר גם.

הוא לא...

הוא לא נתן לכת השינוי.

כי היום, אני מאוד...

אני יודע שכי אני שמה,

שרדה העולם הזה...

אני חתמטי עלסכם

שאני מסכים ליבלם כגי

ולאווא פות хорошיתיקון הזה.

ואני חושב שאתה תכרלק מהחיים שאבטתי

וההקושה ואתidden awakenedות

וזה חלק מהתיקון

שאני באה ההגלתו לזה.

ואני מקבל את זה בעבר.

מאוד מאוד דולה.

היום, אתה מקבל את זה בעבר.

היום, היום, אני מקבל את זה בעבר.

אז אם אני יכול להתדות את טיפ,

לאנשים שעדודת,

עדיין בארון, דתיים,

או עוברים מה שאני באותי לפני כמה שנים,

קרוץ הקטיקון,

ותבין השעשיום האלה ותקולם.

ושוברות חם ככה כי כנראה אתם

ביקשתם ליבלת ככה

ושלכם פרודיזם מוטטקן.

אבל זה הככה הזה.

זה משהו שאני אסבך.

המזה הככה הזה.

כי הככה זה שאום ככה.

כי לא אתה איזה משהו שהוא

דפוק ופגום

ואי אפשר לתפל בו.

כי מצד אחד אתה אומר ככה אוהבי אותי

וזה הדרך שלי וזה האדגר שלי

ולשם כך כאילו

בתי לתקן בעולם ולעשות את השימים.

המצד שאני את אומר

שאוהבי אותי.

אתה לא דפוק.

כאילו,

רד משרד של דפוק.

אף אחד לא דפוק

ולא צריכים כאילו זה משהו

שהקיסויה זה במסכות

ולגמד את האחר

ולאקטין

ולרחל

וליכנס למין מרירות

כאילו אם לא טוב לי,

אז לכולם לא יתוב

ואם אני רוצה רגע לענות,

אז אני צריך משהו

ששתפוס אותי כדי לענות

כי אני לא יודע מה הוא עושה רמטי

והרבה ברכים

מהמקום הפנימי הזה.

הרבה ברכים

והאבריכה היא

בכמה שיותר לתפל

ולתפח את החיצוני

וכמה שיותר כאילו

לנסות ולעשות שינויים

ולרות שאתה קובע שאתה עולם

וכאילו אני רואה מסיבות של גי

זה קודם כל האורית חולצה

ואז לפני שמורדים חולצה

אתה בחדר קושר

אתה פתאום בזמן חיתוב

פתאום לא חל

וסמיים שצריך לקחת

ותפחריד ואינניינים

ואתה כמה חכח

ויש ריק

נכון

נכון

וזה משכבתי רוב החיים

סתאום את ראיתי את החיצוני

יוצא לי כקלף

אז מאוד השקטיבה

אם זה חם מישימונים

בשבוע

חם שם מישבוע

אם זה

לתפח את עצמי

תיפול הפנים

בשבועות ולהיזרים

ודברים כאלה

וכאילו קושר

ואתה מדליות על זה

כי אם אני פחות מהתדעת

מהסטנדרט?

מהסטנדרט?

אז זה סתקלו עליי

וזה הסטנדרט את המבין?

כן, לא הסטקלו עליי

לא הסימו עליי

מבינה

וזו הייתה מהחשיבה

ועכשיו השליקו על החיים

סתאום את שחיצוניו

יוצא לי זיקר דבר

זה כאילו גם פה יש לך תפק

סטנדרט תפק

וגם במקום אחרדי

ידתי

היה תפק

ואני חושבת

שהמקום הזה ש

הייתה בקיצון

של החיים שלך

נפלתה לקיצון אחר

ואז

היום

אני יכולה לראות ולהגיד

שאתה לומד את העיזון שלך

כאילו התלומד

בידוד זה נקרא תפארת

אם הייתה בקיצון

והייתה בקיצון

אתפיתם לומד רגע

להביא את המקום

לתפארת

שבחל העיזון שלך

והתשלמה

כי לא אני עוקן

אוהב לתפאר

ולהסוד

ולשמור קירועים

מישרוע רואים

כמה שאתה בחור יפה ומדים

ואם נשמה

עוד יותר יפה ומדים

והמקום הזה

שפיתום

ההסתכלות על החיצוניות

היא לא רק כדי

להרעות

ולהירעות

אלא במקום

שבאמת חשוב לך

הכלי שלך, הגוף שלך

זה המקום

שבחיל את הנשמה שלך

ולא מחלל

את הנשמה שלך

נכון

אז כן

סודקת לגמרי

היום אני גם מבין את זה יותר

היום אני יותר

משקיע בעצמי

והתודה

את גמר טיפולים האלה

ועושה דברים

לתחום העניין שלי

ותודה רבה

ותודה רבה

ותודה רבה

אני אשל אותך

כי כתה

מטא

מטא את חלטה

לחיות באמת

מטאי סגי

אתחיל לחיות כסגי

ולא אתחיל

ולא חי

כמו שבקשו ממנו לחיות

או כמו שיהיה נעוג לחיות

או כמו שצריך לחיות

בתל אביב

בירושלים

מטאים עצתה

קרה

קרה

קרה

שנתי בן שעברתי

זאת אומרת שעבר שלי נפטר

קודם כל הנה קורונה

אמרתי שתשינו עם מועד ודול

בתפיסה שלי

ארבע שלי נפטר

שנתי עבל

סתיבת להצאתי למסיבות

ולא לסמחות

או לשמתי מוזיקה

אז דומה את הייתי משני

אחרי השנתי

ולשמתחלתי להבין

אישה חזאתי למסיבות

וחזאתי לזכי

רגע, זאת החיים מהישנים שלי

עבור שאלה שנים

פנתיים קורונה שנתר

איך לחזור לשייחות משיימת

כן, כן, אני חייב לחזור למה שקרתי

ושם הבנתי שזה נגמר

זהו, יש פה סגר אחר

אני לא מאגיש שייך וניסיתי

במשך עצי שאני נסתי לחזור

למה שייתי לפני חן

ולא צלחתי

ואז הבנתי ש...

אוקיי, זהו סגיש תנטה

אבל אתה פה

שאלה שנים משמעותיות

שעברת הבאה הם סוג שלה

תלעתית בגרות כזה

אתי בגרתה התחזק

את חשלתה

כן

בתה מבין שזהו

צריך כאילו לך פסטה

דבר אחרת

ולא שייח למה קום הזה

זה כבר לא שלך

ששם התחלתי לך אותניק

סגיעה מתי

ותחלתי לך פסט יותר

מה עושה לי זה?

מה אני אוהב

כאילו...

וסגיע היה כסגי

במערכות יחסים

לפני חן?

לא

איך סגיעיה

לא, פגשבי

זו פגשתי גם

הרחות יחסים

כשנכנסתי למחות יחסים

היא בעליתי את עצמי

כאילו, חיפשתה גם

שעייכות במערכות יחסים

אהייתי מאוד את לוטי

הפכתי מאוד להיות לוטי

במערכות יחסים

ואיא בעליתי את עצמי

סתאום ייצמתי

אותו בפני

וזה מה שאסור לעשות

בכלל לאutch פסטו

זה מה שקרה

ובשות על אחת לי ליבוד

וזה אושה זה היה

כשר שהוא ראיל

כי

תלוד ופססיה

אז המשהו לא בריא

תמר את שנפת על מאחות יחסים

מנרכיסיסטיות

נכון

שאני אצלו את המקום

האמפטי והתמים

והרגיש

והתעור

ורצו

כמו שאמרת

כי הייתה

התפיסטה של חברו שאתה חילול

ולא טוב

וזה מה שבעצם

זימנתה ששלים לך

את המקום הזה של הפאזל

שיתן לך את המטף

ותחום

ותעבא

אבל על חשבון

בגיעה וכאב

נכון

כן יש לנו קסיסטים

תודה את

מה שהמוסים בהתחלה

הם גורמלך להתאר

הם מרכים

הם מרכים

קודם כלום צדים

הם צדים את אנשים

האלה את הקורבנות שלהם

וזה מתחיל

בתודה את בעמון שקר

כאילו

מנסים תודה את לגורמלך להתאר

בהם וקופשים

את החריכונים

לך ומילים יפוד

ותלפון עם כל הזמן

וזה מקום שחסה לך

שצריך האוטו

שאלו חבית האוטו במרח הידוד

כן, מאוד התמחת

ואז מתחיל לרגדת

זאת אומרת, מתחיל מאוד גבוהה

וזאת מתחיל לרגדת

אחריכות שם

נתמחת בתחלה

תמakin תמנסתם

תמחת להתחלה שהיותר לכם

שהתוב

ומדימץ את המטוב

הוא לעז את קופע שטבו

תוב הוא לעני שם

הוא לעניס אתם

מה שלו בסדה

שגרם הוא לי את הצבנה לרע

שגרם הוא לחושלת

שגרם הוא לי את גוד בית שקבי

ובחפווי את האצ' בגוף

הרקול כאב בעצם שהוא נפשי

בביתן

כן

והיום מחתה

היום אני מרגישה לי הרבה יותר בריא

זאת אומרת, אני חושב שאני מוכן לזגיעות המטית

לעבה המטית

אני מרגישה את זה בקרביים שאלה היא כאילו

כאילו כאילו חמשה לי מחשבתי שאני מוכן

אבל לא הייתי מוכן

מה אתה מאחל עצמחה בזוגיות

איזה זוגיות התורצה שתהיה לך

קודם כול אני מאחל עצמי

ומתחבר הכי טוב עם אפשר

זאת אומרת, תחבר שיש אני חושב תפות הבא כל

שנעשה הכל בעכת

שאתה יחימי אמרות אובה בינינו

חשו לי מאוד נעמנות ועמינות

וכן, שאתה יחימי איתו ואז המשך שוב

ותשוקה

ותשוקה כמובן, מתן

שוב חשיום

חשיום חשיום

אני חושב שאתה לא בלמל

חששתי ישום צבקה אני מזרק רב

וכן

מונדה וער את דברים

אני מדברים על השורכם בחיים

אז כן, אז חששתי את שוקה

ובחיםי אתה רבה

ובסיס טוב של חברות

וכן, עמינות, נעמנות

תשתמש חשוב לי בטח

מה חששר לך עוד בדרך?

קודם כול, השלים את עצמי לגמרי

למגיש אני עוד קצת

כאילו צריך שם עוד להיטוש קטן

ואני שם לגמרי

אז חששר להיות טיפה את ההשלמה הזאת

כי לא יום להחשב דקחים האחרוז

אז אני כזה מגיש

שמוני וחמש החוז

ובבני, את יודעת עשיום של ההשלמה

והרזע אבל חוץ מזה כאילו

והעבר כמובן

לא נאים לי להגיד לחסגי

אבל אנחנו אף פעם לא נהיה במאחרו

נכון, יודעת

כי תמיד יהיה לך את גרים בחיים

ותמיד יהיה לך מצבים

שאתה צריך להתמודד איתם

וקיים שאתה צריך

וכולם עוברים את זה

השאלה האחר אנחנו עוברים את זה

ואם את זה קלים אתה עובר

ואני חושבת שאתה קיבל להרגז קלים

שנולד את הרק

וכל פעם קיבל את הכלים

שלא מתאימים להרגז קלים שלך

וכשהבנתה

שאתה עם הרגז קלים

שהוא לא טועם

לכלים שכנס תפנים

התחלת לעשות שם סדר

כי חיפשת את המנאול הזה רגע

שאין אל ואפסיק לחניס קלים

שלא מתאימים ולא טועמים

למי שאתה באמת

והיום אני חושבת שאתה עם הרגז קלים

וכלים שנכונים ומדויקים

לכם נכון לחשב

וכל פעם

אתה בוא נעוד כלי

ועוד כלי

ועוד כלי

כדי שבעתיד

אתה תוכל להתנהל

בכל סיטואציה

במקום הכי טוב

הכי נכון שלך

נכון

וזה משהו שאני חושבת שכולם צריכים גם לדעת

ולסיכום

אני רוצה שתגיד מה אתה רוצה

שאנשים יבינו מהפרק הזה

מי ששומע אותנו עכשיו

מי שרגע מהסס

ויש כאלה שכלם הוא לא תגמבית

נגדות כאילו של

דברים

אני לא מאמין

שכולם מסכימו אתי

או כולם מזדי מתי

אלמן הסרטי

כשהוא ללחצת את כולם

אבל אני חושב

שבר לי להביא

את זה שפשר לי עודתי

ובפשר להעמין

במונה שלמה

ובפשר להסתת את זה

כל אחד בדרך שלא

זה לא חבליות

כמו שרבנים

להחוק כמו שאת חושבת שזה כאילו

או שזה קיצון

נמידי

זאת אומרת לא חייב גם

שמושבת בגמל

לעשות דברים בדרך

שלך

אוהב אותך

כי יש לי עם הצמחה

אז כן

זה מה שרבחשובי להביא

זאת אומרת

שכל אחד היא חדיק את הדרך שלא

בהאמונה שלא

ושיש לי עם הצמו

זה מה שחשוב

שעשה משהו

משהו

אויה ורוצה

מבשנים

בלי תחסות לה

תודת

ראש ריקה

וכלות ריקה

מדהים

זה מה מה שאתה אומר

אני יכולה להגיד

שהסגיש שאני זכיתי להכיר

זה סגיש הוא

מאוד רוחני

בצמל להתפתחות והצמה

אני אקרתי אותך

במקום שלגבר השינוי

של חכני בתוכה

שאימיינו

מכירים לפני שנתיים שלוש

לא יודעת אם היינו יושבים

פה היום

והאחדן סיכו יפה לו

ו

אני רוצה רגע

גם המקום של העבה

כולנו צמאים

לעבה

וכולנו מחפשים

העבה

וכל החיים

כל הדרך העיים

כל מי שישמע וירה

ברגע יחשוב

כל מה שאנחנו עושים

זה למען העבה

זה להיות העובנייה

וזה להרגיש את המקום הזה

שאני באמת העובב בעולם הזה

עכשיו

העבה

ההדמור הזה כן בתניה

המגדיר את העבה

כעבה

העבה היא מחולקת

לשייחות ומכויבות

השאלה למי

ושייחות

ומכויבות

זה כלפי עצמחה

בכולנו

יש את הרסיסן

השמה הלוקית

וכולנו

נשמות יקרות

ומדימות

שהמקום של השייחות

היא כלפי עצמנו

כי אם אני מרגיש

שאני שייח

ואני מחויב את להצמי

אז הרבה דברים

יותר קלים לי בדרך

כאילו משנה

איזה דרך אתה עובר

לא משנה איזה דרך

ברגע שאתה מבין

שהכוח הוא אצלחה

והשייחות היא אצלחה

והכוח הוא יבוד היא כלפי עצמחה

דברים התחילים להשתנות

כי אתה

חלק מהבורה

בדיוק כמו קו

אחד אחר

זה לא משנה מהתתלבש

וזה לא משנה מהתתעסים

כל אחד יש לו תיקון

בעולם הזה

והמשפט

ואבטה

לרחק המוחה

אני חושבת שיכול

לסכם פה את כל

את כל הפרק הזה בעצם

כי כדי שנועבת

האחר בצורה

שהיא באמת

בהסתכלות

ולדונות אותמיד

לקב סכות

בצדה יפה שלו

זה קודם כל

לעובת עצמחה

מהמקום הפנימי שלך

ולא לך פסט

הפקים באחר

ולא לך פסטים

בין אדם נירתוב

אז הוא ככה והוא ככה

ולגע

למסקנות

כי הוא נירתוב

או אם הוא

פחות נירתוב

בין לי הקהילה

של שפות

להפסיקים הביקורת הזאת

זה ביקורת הרסנית

וזה יכול להרובי לדברים

שהם לא טובים

וזה הרבה אנשים

פספסטים, פספסטוברים

שהם טובים

גם הביקורת

והשיפותיות הזאת

אז חשוב מאוד להביא לנשים

ובאית

של הפסיקים זה

אז אני מאחרת

לכולם וגם לך

לאור וליות נעב

וליות שלהם עם הצמחה

ובמונה

שכל לטובה

כן, וואו

זה המשפט

סיכום

הכי טוב שיכוליות

כל לטובה

אז זה נומה כרגע

כן, רגע

שאנשים כאילו אולכויים

הדבר הזה את יודעת

אם המשפט את זה בראש

חיים מפחים להיות הרבה יותר טובים

ונומה זה אמין

אמין