1
00:00:08,542 --> 00:00:10,112
גבר: הו, (בצלצל) הנה!
הנה אנחנו הולכים!
2
00:00:10,110 --> 00:00:11,610
הו, אלוהים!
3
00:00:12,446 --> 00:00:14,046
הו, אלוהים!
4
00:00:15,883 --> 00:00:16,923
הו, אלוהים!
5
00:00:16,917 --> 00:00:18,187
גבר 2: הו, גבר!
6
00:00:18,185 --> 00:00:19,545
גבר: הו, אלוהים.
7
00:00:19,553 --> 00:00:22,093
גבר 2: יש לנו את
מגדל שני, נכון
עכשיו, המגדל השני.
8
00:00:22,089 --> 00:00:24,659
גבר 3: אבל תקשיב,
אתה יכול להרגיש את זה?
9
00:00:24,658 --> 00:00:26,128
גבר 4: אני מרגיש את זה.
אני יכול לשמוע את זה.
10
00:00:26,126 --> 00:00:28,156
גבר: הו, אלוהים! (צפצוף)!
11
00:00:28,161 --> 00:00:30,001
הו, זה הולך!
12
00:00:29,997 --> 00:00:32,997
גבר 3: הו, אלוהים!
בן של (בליפ).
13
00:00:33,000 --> 00:00:34,130
MAN 2: המגדל השני מושבת!
14
00:00:34,134 --> 00:00:35,674
המגדל השני נפל.
15
00:00:35,669 --> 00:00:36,939
ידעתי את זה, בנאדם.
16
00:00:38,572 --> 00:00:42,842
(סירנות רחוקות)
17
00:00:54,888 --> 00:00:55,888
SEREIKA: ב-11 בספטמבר,
18
00:00:55,889 --> 00:00:57,789
התעוררתי מאוחר.
19
00:00:57,791 --> 00:01:00,561
היה לי לגמרי
ישן עד יום שני.
20
00:01:00,561 --> 00:01:03,331
חייתי על
הצד המערבי של מנהטן ו
21
00:01:03,330 --> 00:01:06,000
היה לי א
זמן קשה, אתה יודע?
22
00:01:05,999 --> 00:01:09,369
שתיתי, הייתי
פועל בדרכים שונות,
23
00:01:09,369 --> 00:01:12,069
מאוד מדוכא, ישן.
24
00:01:12,072 --> 00:01:16,612
העיר ניו יורק היא לא מאוד
מקום קל, להיות בו, אוהב,
25
00:01:16,610 --> 00:01:20,110
בעצמך, מנסה
למצוא מקום או אפילו
מנסה למצוא את עצמך,
26
00:01:20,113 --> 00:01:22,653
כי זה א, זה א
עיר עסוקה מאוד, לא אישית.
27
00:01:22,649 --> 00:01:25,189
ואז הדלקתי את הטלוויזיה, בסדר.
28
00:01:25,185 --> 00:01:27,045
ואז ראיתי את זה
מה קרה;
29
00:01:27,054 --> 00:01:30,364
שה, שהמטוסים
פגע במגדלים.
30
00:01:30,357 --> 00:01:32,387
ואם לומר לך את האמת,
31
00:01:32,392 --> 00:01:35,362
לא ממש התחברתי
לעיר, נכון?
32
00:01:35,362 --> 00:01:38,032
ממש לא הייתי
מחובר לכל דבר.
33
00:01:38,031 --> 00:01:40,831
וזה ממש לא, אממ...
34
00:01:40,834 --> 00:01:44,204
אני באמת לא לגמרי
להבין מה הייתי אפילו
מסתכל בטלוויזיה.
35
00:01:44,204 --> 00:01:46,644
לא היה לי
מחשבות על זה, בסדר?
36
00:01:46,640 --> 00:01:48,180
אממ...
37
00:01:48,175 --> 00:01:51,905
אבל, הקשבתי
לתא הקולי שלי.
38
00:01:52,679 --> 00:01:55,779
אז, אחותי המנוכרת,
קוראים לה ג'וי, אה,
39
00:01:55,782 --> 00:01:58,722
היא השאירה הודעה
על שלי, על הדואר הקולי שלי.
40
00:01:58,719 --> 00:02:01,119
וההודעה אמרה,
41
00:02:01,121 --> 00:02:05,931
"אני מקווה שאתה בסדר,
42
00:02:05,926 --> 00:02:08,296
אתה כנראה
שם למטה עוזר."
43
00:02:08,295 --> 00:02:11,125
חשבתי לעצמי,
44
00:02:11,131 --> 00:02:13,171
"היא חושבת שאני
שם למטה עוזר.
45
00:02:13,166 --> 00:02:14,936
למה שהיא תחשוב ככה?"
46
00:02:14,935 --> 00:02:20,305
שום דבר לא היה רחוק יותר
מהראש שלי מאשר ל
להיות שם למטה לעזור.
47
00:02:20,307 --> 00:02:21,777
למה שאהיה
שם למטה עוזר?
48
00:02:21,775 --> 00:02:24,305
אני פרמדיק לשעבר,
49
00:02:24,311 --> 00:02:27,451
מנסה להתאושש
סמים ואלכוהול, בסדר?
50
00:02:27,447 --> 00:02:30,747
והיא חושבת שאני למטה
שם עוזר, אתה יודע?
51
00:02:30,751 --> 00:02:31,991
ובשלב הזה, הייתי כאילו,
52
00:02:31,985 --> 00:02:34,015
"טוב, אני לא
רוצה לאכזב אותה."
53
00:02:34,021 --> 00:02:34,961
אתה יודע למה אני מתכוון?
54
00:02:34,955 --> 00:02:37,185
"אולי אני צריך ללכת
שם למטה ותעזור."
55
00:02:37,190 --> 00:02:43,560
הכוונה שלי לא הייתה
לשים את עצמי בכל
סוג של דרך נזק, בסדר?
56
00:02:43,563 --> 00:02:45,733
חשבתי שאולי אני
ילך לאזור טריאז',
57
00:02:45,732 --> 00:02:47,672
לעזור לחבוש אנשים, לעזור, אה,
58
00:02:47,668 --> 00:02:50,198
אתה יודע, תן להם מים.
59
00:02:50,203 --> 00:02:51,613
דברים מהסוג הזה.
60
00:02:51,605 --> 00:02:56,205
רק רציתי להיות
יכול להתקשר לאחותי,
61
00:02:56,209 --> 00:02:57,709
אחותי המנוכרת, ותגיד,
62
00:02:57,711 --> 00:03:01,011
"היי, נחשו מה?
אני כאן למטה ועוזר".
63
00:03:01,014 --> 00:03:01,984
זה היה זה.
64
00:03:01,982 --> 00:03:03,722
זו הייתה כל המוטיבציה שלי.
65
00:03:08,622 --> 00:03:14,532
(מוזיקת נושא מתנגנת)
66
00:03:29,476 --> 00:03:35,576
♪ ♪
67
00:04:03,777 --> 00:04:10,017
(פטפוט חופף)
68
00:04:17,290 --> 00:04:22,630
תומס: ידעתי שאני צריך,
מוטב שאגיב.
69
00:04:29,603 --> 00:04:32,973
בדיוק יצאתי מה-
חיל הנחתים, תחילת אוגוסט.
70
00:04:32,973 --> 00:04:34,673
שירת שמונה שנים.
71
00:04:36,143 --> 00:04:37,143
הרגשתי מאולץ.
72
00:04:37,144 --> 00:04:40,654
הרגשתי שכן
חובתי להגיב.
73
00:04:40,647 --> 00:04:43,317
עברתי את כל ההכשרה הזו.
74
00:04:43,316 --> 00:04:46,846
אני זוכר שהיה לי
המדים הצבאיים שלי
בתא המטען של המכונית שלי.
75
00:04:46,853 --> 00:04:48,993
בדיוק עברתי דירה
לתוך הבית הזה,
76
00:04:48,989 --> 00:04:52,389
וכל, כל שלי
ציוד צבאי, אמרתי,
77
00:04:52,392 --> 00:04:55,532
"אני הולך, אני אעזוב
בתוך תא המטען של המכונית שלי".
78
00:04:55,529 --> 00:04:58,769
אני זוכר שפשוט תפסתי,
רץ למכונית שלי,
79
00:04:58,765 --> 00:05:02,835
מוציא את המדים שלי,
ואז ישר
80
00:05:02,836 --> 00:05:04,436
לאתר ההתרסקות.
81
00:05:04,437 --> 00:05:11,107
(פטפטת רדיו)
82
00:05:29,029 --> 00:05:32,669
תומס: אני זוכר
רק ממשיך לכיוון
מרכז הסחר,
83
00:05:32,666 --> 00:05:36,596
ו, אה, התחברתי
עם כמה כבאים ו
84
00:05:36,603 --> 00:05:38,173
חיפשנו את ההריסות.
85
00:05:44,978 --> 00:05:46,578
מורביטו: אנחנו
חופר בערימה הזו,
86
00:05:46,580 --> 00:05:50,180
מנסה למצוא אנשים, ו
אנחנו מקבלים אות מ
87
00:05:50,183 --> 00:05:52,993
מרכז הסחר העולמי שבע,
88
00:05:52,986 --> 00:05:57,116
שהבניין הזה הוא
נבלע לחלוטין בלהבות.
89
00:05:57,123 --> 00:05:59,593
והם הרגישו
שזה הולך
להתמוטט בזמן שאנחנו חופרים.
90
00:06:03,196 --> 00:06:05,096
אז, אנחנו על הערימה
והם תוקעים בקרן,
91
00:06:05,098 --> 00:06:06,198
"כולם יורדים מהערימה."
92
00:06:06,199 --> 00:06:09,339
עכשיו אנחנו מתחילים לטרוף
ואנחנו יורדים מהערימה.
93
00:06:09,336 --> 00:06:10,536
ואנחנו מסתכלים אחורה
בבניין,
94
00:06:10,537 --> 00:06:13,037
הם נותנים הכל ברור,
אנחנו חוזרים לערימה.
95
00:06:13,039 --> 00:06:14,979
אנחנו חופרים, אנחנו חופרים;
כעבור חצי שעה,
96
00:06:14,975 --> 00:06:16,775
הם נוקפים בצופר,
"כולם ירדו מהערימה!"
97
00:06:16,776 --> 00:06:18,136
כתב (בטלוויזיה):
עדיין לא שמענו.
98
00:06:18,144 --> 00:06:20,984
בניין מספר שבע עולה באש
ובסכנת קריסה ב
99
00:06:20,981 --> 00:06:21,881
מרכז הסחר העולמי.
100
00:06:21,882 --> 00:06:23,852
שני המגדלים
נעלמו כמעט.
101
00:06:23,850 --> 00:06:25,550
שום דבר מלבד הריסות, בעצם.
102
00:06:25,552 --> 00:06:26,992
אבל בניין
מספר שבע עולה באש,
103
00:06:26,987 --> 00:06:30,817
אז הצרות רחוקות
מהמתחם ההוא...
104
00:06:30,824 --> 00:06:34,964
כתב 2 (בטלוויזיה): עכשיו,
שמונה שעות לאחר הראשון
מהמטוסים שנפגעו, אה...
105
00:06:34,961 --> 00:06:37,361
מורביטו: וכל מה שאנחנו יודעים
האם עלינו למצוא אנשים ו
106
00:06:37,364 --> 00:06:39,904
הזמן הוא של
חשיבות עליונה.
107
00:06:39,900 --> 00:06:41,370
אנחנו צריכים למצוא
האנשים האלה מהר.
108
00:07:04,157 --> 00:07:06,787
מורביטו: אנחנו
כולם יושבים שם ומתבוננים,
109
00:07:06,793 --> 00:07:08,263
והבניין הזה מתמוטט.
110
00:07:10,630 --> 00:07:12,130
ישר למטה לערימה.
111
00:07:16,770 --> 00:07:19,370
(רעם)
112
00:07:19,372 --> 00:07:26,012
(צרחות)
113
00:07:32,085 --> 00:07:33,415
מורביטו:
היו כבאים,
114
00:07:33,420 --> 00:07:36,420
שידעו שהם אהבו
אלה שהיו שם למטה.
115
00:07:36,423 --> 00:07:41,263
ויכולתי לראות את
תחושת דחיפות להיות
מסוגל למצוא את אותו אדם;
116
00:07:41,261 --> 00:07:42,531
להיות מסוגל
למצוא את אחיהם;
117
00:07:42,529 --> 00:07:46,169
כדי שיוכלו למצוא את בנם
או אביהם או אשתו.
118
00:07:46,166 --> 00:07:48,496
הם עדיין לא נתנו
לחפש אותם.
119
00:07:55,742 --> 00:07:57,212
גבר: דרך לשם.
120
00:07:59,679 --> 00:08:01,579
תומס: עמדתי
מעבר לרחוב מה
121
00:08:01,581 --> 00:08:02,751
מרכז הסחר העולמי.
122
00:08:16,629 --> 00:08:19,469
כולם, אתה יודע, ניסו
לגבש תוכנית כיצד לעשות זאת
123
00:08:19,466 --> 00:08:22,436
ללכת לנצח
חיפוש והצלה.
124
00:08:23,303 --> 00:08:28,483
ופשוט ידעתי
שעלינו לפעול.
125
00:08:28,475 --> 00:08:32,375
אתה יודע, אני יכול רק
לדמיין להיות לכוד ו
126
00:08:32,379 --> 00:08:34,949
לא מסוגל
לעזור לעצמי, אממ
127
00:08:34,948 --> 00:08:38,348
ואף אחד לא
בא להציל אותי.
128
00:08:43,890 --> 00:08:45,630
תומס: אני
נתקל במארינס אחר.
129
00:08:45,625 --> 00:08:49,355
הוא לבש גם את המדים שלו
והוא הציג את עצמו.
130
00:08:51,431 --> 00:08:55,641
וידעתי בזה
הזמן הזה, שהוא היה
הולך להיות, אתה יודע,
131
00:08:55,635 --> 00:08:57,765
שהוא הולך
לראות את זה איתי.
132
00:09:03,877 --> 00:09:07,107
התחלנו לזחול
על פני הפסולת.
133
00:09:07,113 --> 00:09:08,483
וזה היה כל כך חם.
134
00:09:13,920 --> 00:09:18,260
המגפיים שלי היו שוקעות
המוט כי הוא היה חם.
135
00:09:18,258 --> 00:09:22,858
ואני זוכר שהסתובבתי
ומסתכל למעלה ורואה את זה
136
00:09:22,862 --> 00:09:25,832
הכבאי הזה,
137
00:09:25,832 --> 00:09:27,972
והוא צועק עלינו,
אומר לנו,
138
00:09:27,967 --> 00:09:31,097
"תחזור! תחזור!
רדו מה, ה, רדו
מעל ערימת ההריסות".
139
00:09:32,072 --> 00:09:34,572
ואני זוכר שצעקתי
חזרה אליו, ואמרה,
140
00:09:34,574 --> 00:09:35,444
"אנחנו נחתים.
141
00:09:35,442 --> 00:09:37,842
אנחנו לא הולכים אחורה,
אנחנו הולכים קדימה."
142
00:09:41,915 --> 00:09:44,975
ידעתי שאנחנו
להמשיך להתקדם,
143
00:09:44,984 --> 00:09:49,724
חופר ומחפש,
נמצא מישהו.
144
00:09:56,529 --> 00:09:58,259
ג'ימנו:
תחשוב על, אתה יודע, את
סיוט גרוע יותר שיש לך
145
00:09:58,264 --> 00:10:00,374
ולהכפיל אותו במיליון.
146
00:10:04,737 --> 00:10:06,937
ומצאנו את עצמנו
ממש נקבר בחיים.
147
00:10:09,676 --> 00:10:11,606
וזה היה שחור.
148
00:10:11,611 --> 00:10:16,251
כלומר, מצאתי
עצמי במערה שחורה,
149
00:10:16,249 --> 00:10:19,619
אם תרצו, אה,
לא יכולתי לראות.
150
00:10:19,619 --> 00:10:22,389
ואז פתאום,
בערך 30 רגל מעלי,
151
00:10:22,388 --> 00:10:24,588
היה חור ו
האור התחיל לעבור
152
00:10:24,591 --> 00:10:25,591
החור הקטן הזה.
153
00:10:25,592 --> 00:10:28,532
וזה היה מאוד
סביבה מלאה באבק,
154
00:10:28,528 --> 00:10:31,868
וכשיכולתי סוף סוף לראות,
אני זוכר שהסתכלתי על עצמי
155
00:10:31,865 --> 00:10:36,035
ורק לראות את הקיר הזה
של בטון עליי.
156
00:10:36,035 --> 00:10:37,135
אתה יודע, בשלב הזה,
157
00:10:37,137 --> 00:10:40,467
הכאב באמת התחיל,
אה, משתלט עלי.
158
00:10:40,473 --> 00:10:42,443
פשוט כאב לי מאוד.
159
00:10:44,444 --> 00:10:45,614
חברי הקצין, דומיניק,
160
00:10:45,612 --> 00:10:48,212
נקבר אצלי
נשאר, אה, בפסולת,
161
00:10:48,214 --> 00:10:50,324
וראש הצוות שלנו,
סמל מקלולין,
162
00:10:50,316 --> 00:10:54,746
הוא היה בערך 15 רגל
מעבר לרגליים שלי.
163
00:10:54,754 --> 00:10:57,294
וסמל מקלולין הוא
איש המקצוע שאומרים לו,
164
00:10:57,290 --> 00:10:59,030
"בסדר, מה זה
המצב של כולם?"
165
00:10:59,025 --> 00:10:59,785
אמרתי,
166
00:10:59,792 --> 00:11:01,592
"אני לא יכול לזוז. אני תקוע.
167
00:11:01,594 --> 00:11:04,134
אני בעצם נמחץ".
168
00:11:04,130 --> 00:11:07,400
דומיניק אמר, "אני חושב
אני יכול לצאת מכאן."
169
00:11:07,400 --> 00:11:08,670
ולא היה
הרבה מקום, זאת אומרת,
170
00:11:08,668 --> 00:11:10,768
היה
בטון ממש מעלי;
171
00:11:10,770 --> 00:11:12,810
לא היה
יותר מדי מקום, אממ
172
00:11:12,805 --> 00:11:15,935
אבל הוא הצליח להשתחרר
וממש לזחול
173
00:11:15,942 --> 00:11:19,212
הפנים שלי לתוך זה מאוד
חלל קטן מימיני.
174
00:11:19,212 --> 00:11:23,482
ובשלב הזה הוא התחיל
לנסות לנסות לתפוס אותי
175
00:11:23,483 --> 00:11:27,153
מתוך מה הבטון הזה
קוקון נראה באמת.
176
00:11:27,153 --> 00:11:29,023
הוא עבד
עלי על, הייתי אומר,
177
00:11:29,022 --> 00:11:32,762
כעשר, אולי 20 דקות,
אה, מנסה להוציא אותי,
178
00:11:32,759 --> 00:11:34,959
ואז אנחנו
שמע בום אדיר.
179
00:11:34,961 --> 00:11:39,171
רעידת אדמה מסוג של
אירוע שבו הכל נמצא
רועד סביבי.
180
00:11:39,165 --> 00:11:41,295
פסולת פשוט נשמרה
יורד עלינו, אממ.
181
00:11:41,301 --> 00:11:42,741
המשכתי לקבל מכה.
182
00:11:42,735 --> 00:11:45,095
אני זוכר שחשבתי לעצמי,
"אני לא אצליח."
183
00:11:45,104 --> 00:11:47,874
ומשהו שתמיד עשיתי
נעשה לאשתי אליסון,
184
00:11:47,874 --> 00:11:49,114
והילדה הקטנה שלי, ביאנקה,
185
00:11:49,108 --> 00:11:51,678
תמיד היה אומר
ה"אני אוהב אותך"
סימן בשפת הסימנים.
186
00:11:51,678 --> 00:11:52,778
"אני אוהב אותך."
187
00:11:52,779 --> 00:11:54,609
וכל מה שיכולתי
לעשות זה לקחת את ידי,
188
00:11:54,614 --> 00:11:57,054
לעשות את הסימנים "אני אוהב אותך".
ולהעביר אותם על החזה שלי,
189
00:11:57,050 --> 00:11:59,190
כי חשבתי
עמדתי למות,
190
00:11:59,185 --> 00:12:01,385
ואם ימצאו אותי,
הם יכלו להגיד לאליסון,
191
00:12:01,387 --> 00:12:02,787
"זהו ה
איך שמצאנו אותו."
192
00:12:02,789 --> 00:12:05,389
והיא תדע את זה אצלי
הרגעים האחרונים על פני האדמה הזו,
193
00:12:05,391 --> 00:12:06,931
חשבתי עליהם.
194
00:12:21,941 --> 00:12:23,681
ואז אני
די העיף מבט ו
195
00:12:23,676 --> 00:12:26,706
ראיתי משהו בא
דרך החור מעלינו,
196
00:12:26,713 --> 00:12:29,483
והכה את דומיניק באמת,
ממש קשה.
197
00:12:29,482 --> 00:12:31,222
אבל אז זה הפסיק.
198
00:12:31,217 --> 00:12:32,687
ומתי הכל
שוב התבהר,
199
00:12:32,685 --> 00:12:34,845
בשלב זה יכולתי לשמוע
סמל מקלולין צועק,
200
00:12:34,854 --> 00:12:36,424
צעקתי יותר.
201
00:12:36,422 --> 00:12:38,562
אבל אז הסתכלתי
ויכולתי לראות את דומיניק,
202
00:12:38,558 --> 00:12:42,728
ודומיניק דימם כעת
מהפה שלו, די גרוע.
203
00:12:42,729 --> 00:12:44,399
ודומיניק אמר,
"ווילי, אני נפגעתי מאוד."
204
00:12:44,397 --> 00:12:45,567
אמרתי, "תחזיק מעמד."
205
00:12:45,565 --> 00:12:47,795
אתה יודע, המשכתי לנסות
לתת לו מילים מעודדות.
206
00:12:47,800 --> 00:12:50,640
דיברנו קצת
עוד והוא בעצם אמר,
207
00:12:50,637 --> 00:12:52,267
"סריג, אני יכול
לקבל שלוש-שמיני?"
208
00:12:52,272 --> 00:12:53,872
מה שאומר הפסקה.
209
00:12:53,873 --> 00:12:56,483
הוא עושה בדיחה
באמצע זה.
210
00:12:56,476 --> 00:12:58,176
והסמל מקלולין
הפסיק לצעוק ואמר,
211
00:12:58,177 --> 00:13:00,007
"כן, אתה יכול
יש שלוש-שמינייה."
212
00:13:00,013 --> 00:13:01,753
ואני אמרתי, "דום, תחזיק מעמד."
213
00:13:01,748 --> 00:13:03,248
והוא הולך,
"ווילי, אני מת."
214
00:13:03,249 --> 00:13:05,119
והוא אומר, "סתם
אל תשכח שמתתי
215
00:13:05,118 --> 00:13:06,118
מנסה להציל אתכם".
216
00:13:06,119 --> 00:13:07,019
ואני אמרתי, "דומיניק,
217
00:13:07,020 --> 00:13:09,360
לעולם לא אתן
מישהו שוכח את זה."
218
00:13:09,355 --> 00:13:12,125
אתה יודע, בשלב הזה,
הוא הוציא את זרועו הצדדית,
219
00:13:12,125 --> 00:13:15,595
הוא הצביע על זה
חור שאמרתי לך איפה
האור נכנס,
220
00:13:15,595 --> 00:13:18,055
הוא ירה כדור אחד
במאמץ אחרון
221
00:13:18,064 --> 00:13:20,234
לתת למישהו
יודע שהיינו שם למטה.
222
00:13:20,233 --> 00:13:22,503
ואז הוא עבר,
ממש מול העיניים שלי.
223
00:13:29,876 --> 00:13:31,006
גבר: סוף סוף.
224
00:13:31,010 --> 00:13:33,950
גבר 2: סוף סוף.
225
00:13:35,014 --> 00:13:35,784
בסדר, אתם.
226
00:13:35,782 --> 00:13:37,122
לַחֲזוֹר.
227
00:13:50,630 --> 00:13:52,230
SEREIKA: כולם
רק חיכה.
228
00:13:54,033 --> 00:13:56,073
ועכשיו זה
מחשיך למדי.
229
00:13:56,069 --> 00:13:58,499
אף אחד לא חיפש
ההריסות כי הם,
230
00:13:58,504 --> 00:14:01,944
גם הם חשבו את זה
מסוכן לחיפוש.
231
00:14:01,941 --> 00:14:04,841
ואז הייתי, צדקתי
בקצה ההריסות,
232
00:14:04,844 --> 00:14:08,084
וראיתי, ראיתי
מסתכל מעל ההריסות,
233
00:14:08,081 --> 00:14:09,451
שהיה א
מעט אנשים מחפשים.
234
00:14:09,449 --> 00:14:15,249
אבל אתה יכול להסתכל למטה
הסדקים בהריסות ו
235
00:14:15,254 --> 00:14:17,464
אתה רואה את האש עולה.
236
00:14:17,457 --> 00:14:19,157
אני מאוד מפחד מאש.
237
00:14:19,158 --> 00:14:21,088
אני מאוד מפחדת מעשן.
238
00:14:21,094 --> 00:14:22,564
אני בצורה קיצונית
מפחד גבהים.
239
00:14:22,562 --> 00:14:24,062
בְּסֵדֶר?
240
00:14:24,063 --> 00:14:29,173
אין לי תוכניות לזחול
בכל הריסות לנסות
241
00:14:29,168 --> 00:14:31,768
להציל כל אדם, נכון?
242
00:14:31,771 --> 00:14:37,881
התוכניות שלי היו להיות מסוגל
לקרוא לאחותי, ג'וי,
243
00:14:38,845 --> 00:14:42,975
בסדר, ותגיד לה את זה
אני שם למטה עוזר.
244
00:14:44,016 --> 00:14:48,446
ואני זוכר שלקחתי את
צעד ראשון על ההריסות.
245
00:14:48,454 --> 00:14:50,494
אני לא זוכר למה עשיתי את זה.
246
00:14:50,490 --> 00:14:51,520
בְּסֵדֶר?
247
00:14:51,524 --> 00:14:53,064
אני רק זוכר
עושה את הצעד הזה.
248
00:15:06,038 --> 00:15:07,568
גבר: שלום!
249
00:15:11,978 --> 00:15:14,708
תומס: היינו
מחפש שעות.
250
00:15:14,714 --> 00:15:18,024
כל אזור שאליו אנחנו מגיעים
היינו צועקים מבפנים,
251
00:15:18,017 --> 00:15:19,717
"יש מישהו שם למטה?
252
00:15:19,719 --> 00:15:22,389
זה ה, זה ה
נחתים של ארצות הברית".
253
00:15:22,388 --> 00:15:28,828
והיינו מקשיבים לקולות
ולא היינו מקבלים כלום.
254
00:15:31,864 --> 00:15:33,634
בזמן שאני מסתכל מסביב,
255
00:15:33,633 --> 00:15:37,043
זה הרגיש כאילו אנחנו
לא הולך למצוא אף אחד.
256
00:15:40,106 --> 00:15:46,346
ככל שאנו מתקדמים
שלושת רבעי הדרך,
הדרך על פני הפסולת,
257
00:15:46,345 --> 00:15:50,775
אני רואה את החור הזה מימין,
וצעק לתוך החור הזה,
258
00:15:50,783 --> 00:15:52,293
"זהו ה
נחתים של ארצות הברית.
259
00:15:52,285 --> 00:15:54,315
יש מישהו שם למטה?"
260
00:15:54,320 --> 00:15:57,760
ושמעתי קול.
261
00:16:01,360 --> 00:16:04,900
ג'ימנו: הייתי פיזית,
תשוש נפשית.
262
00:16:04,897 --> 00:16:08,127
כל כך עייף שרציתי למות.
263
00:16:08,134 --> 00:16:10,774
ואז שמעתי
קולות מרחוק.
264
00:16:10,770 --> 00:16:13,070
ומה ששמעתי זה,
"חיל הנחתים של ארצות הברית.
265
00:16:13,072 --> 00:16:14,642
מישהו שומע אותנו?"
266
00:16:14,640 --> 00:16:17,080
והתחלתי לצעוק
בראש הריאות שלי.
267
00:16:18,244 --> 00:16:22,114
תומס: זה היה חלש,
אבל שמעתי את הקול הזה.
268
00:16:22,114 --> 00:16:25,424
אבל חיפשנו
כל היום ולמשך שעות,
269
00:16:25,418 --> 00:16:27,718
והנה זה.
270
00:16:27,720 --> 00:16:31,120
אני אומר שזה משאלה,
זה רק משאלת לב?
271
00:16:31,691 --> 00:16:33,361
ג'ימנו: וזה היה
כמעט כמו חלום בשבילי.
272
00:16:33,359 --> 00:16:34,759
אני, בעצם שאלתי את עצמי,
273
00:16:34,760 --> 00:16:37,030
"אני הוזה?
אני חולם את זה?"
274
00:16:37,029 --> 00:16:39,869
אה, אבל הם ענו לי.
275
00:16:39,866 --> 00:16:42,066
תומס: וזה
הקול מבוהל,
276
00:16:42,068 --> 00:16:45,038
וזה נראה כמו
הקול רועד.
277
00:16:45,037 --> 00:16:46,837
ג'ימנו: ואני אמרתי,
"היי, משטרת רשות הנמל.
278
00:16:46,839 --> 00:16:48,309
יש לנו גברים כאן למטה.
279
00:16:48,307 --> 00:16:50,077
אני והסמל שלי
נפגעים רע".
280
00:16:50,076 --> 00:16:51,076
אתה יודע, "אל תעזוב אותנו."
281
00:16:51,077 --> 00:16:52,577
והם אמרו: "אנחנו
לא הולך לעזוב אותך."
282
00:16:52,578 --> 00:16:54,548
ואני הייתי כמו, "תודה לאל".
283
00:16:55,214 --> 00:16:58,854
תומס: אבל הוא נקבר,
קבור מתחת לאדמה.
284
00:16:58,851 --> 00:17:00,451
לא היה קל להגיע אליו.
285
00:17:04,056 --> 00:17:07,326
SEREIKA: אני ממשיך לזחול
ולעבור על ההריסות.
286
00:17:07,326 --> 00:17:10,426
ואז ראיתי
יש ימית,
287
00:17:10,429 --> 00:17:12,929
עומד בתוך א
חור בהריסות,
288
00:17:12,932 --> 00:17:14,532
עם עשן ו
אש יוצאת,
289
00:17:14,534 --> 00:17:18,144
עם אנשים למטה בזה
חור שצריך לחלץ.
290
00:17:19,705 --> 00:17:21,135
אני לא יודע מה
הוא חשב,
291
00:17:21,140 --> 00:17:22,780
אבל חשבתי, אתה יודע,
292
00:17:22,775 --> 00:17:26,405
"איפה כל, איפה
הם כל הגברים ואיפה
החילוץ הזה קורה?"
293
00:17:26,412 --> 00:17:27,282
אתה יודע.
294
00:17:27,280 --> 00:17:29,220
והוא מסתכל
אלי כמו, "הידר!
295
00:17:29,215 --> 00:17:30,675
המחלצים הגיעו".
296
00:17:30,683 --> 00:17:34,953
תומס: הוא הציג
את עצמו אליי, אממ
297
00:17:34,954 --> 00:17:36,664
שהוא היה פרמדיק,
298
00:17:36,656 --> 00:17:41,986
וידעתי שזה בדיוק
מה שהיינו צריכים בבור הזה.
299
00:17:41,994 --> 00:17:46,504
SEREIKA: הוא הצביע,
למטה לתוך החור.
300
00:17:46,499 --> 00:17:47,169
והוא אמר,
301
00:17:47,166 --> 00:17:48,936
"תראה. תראה את היד הזאת."
302
00:17:48,935 --> 00:17:54,065
ולבסוף אני
ראיתי את היד המלוכלכת הזו
צץ מההריסות,
303
00:17:54,073 --> 00:17:58,683
אולי 50 רגל למטה
ההריסות, ומנופפים.
304
00:18:00,413 --> 00:18:03,923
וחשבתי לעצמי,
305
00:18:03,916 --> 00:18:06,646
אני לא יודע מה אני
חשבתי לעצמי, אתה יודע?
306
00:18:06,652 --> 00:18:08,892
אני פשוט, אולי רק...
307
00:18:08,888 --> 00:18:12,358
אתה יודע, ההכשרה שלי,
האימון שלי של, אממ, אתה יודע,
308
00:18:12,358 --> 00:18:16,998
אני מניח שכל הסיבות לכך
אי פעם הפך לחובש,
אה, אה, בעט פנימה.
309
00:18:16,996 --> 00:18:17,996
חשבתי לעצמי,
310
00:18:17,997 --> 00:18:20,297
"אולי החיים שלו
שווה יותר מהחיים שלי".
311
00:18:20,299 --> 00:18:23,239
אתה יודע, החיים שלי
לא הלך כל כך טוב, אממ.
312
00:18:23,235 --> 00:18:27,305
אז, התחלתי לזחול
למטה לתוך החור הזה,
313
00:18:27,306 --> 00:18:32,376
הלוהט, המעשן הזה,
חור של 50 רגל, לתוך ההריסות.
314
00:18:52,698 --> 00:18:54,798
תומס: כמו שאנחנו
זוחל לתוך החור,
315
00:18:54,800 --> 00:18:57,470
יש פסולת בכל מקום.
316
00:18:57,470 --> 00:19:02,440
אנחנו לא יכולים להגיע לזה
קול שזקוק.
317
00:19:02,441 --> 00:19:05,711
אני זוכר שצעקתי עבור
הקול הזה, שואל אותו,
318
00:19:05,711 --> 00:19:07,211
"איפה אתה?"
319
00:19:07,213 --> 00:19:11,053
והוא צועק בחזרה,
320
00:19:11,050 --> 00:19:14,320
והחור כל כך חם,
321
00:19:14,320 --> 00:19:17,420
ויש כל כך הרבה עשן אתה
לא יכול היה אפילו לנשום.
322
00:19:18,424 --> 00:19:24,304
SEREIKA: אני מגיע לנקודה שבה
אני נתקל באדם שהיה לו
323
00:19:24,296 --> 00:19:28,496
הוציא את ידו, ו
הוא אמר ששמו וויל.
324
00:19:28,501 --> 00:19:30,771
ברור שהוא צריך עזרה, בסדר?
325
00:19:30,770 --> 00:19:32,140
הוא מחוץ לעצמו.
326
00:19:32,138 --> 00:19:34,468
הוא, אממ, הוא לכוד.
327
00:19:34,473 --> 00:19:36,413
הוא במצב רע מאוד.
328
00:19:36,409 --> 00:19:38,209
הוא ב-
מרכז ההריסות,
329
00:19:38,210 --> 00:19:40,450
50 רגל למטה, לכוד.
330
00:19:41,347 --> 00:19:43,817
ג'ימנו: כשהם הגיעו אליי,
אני זוכר שפשוט רציתי
331
00:19:43,816 --> 00:19:47,186
לוותר על עצמי כי
הייתי כל כך מותשת.
332
00:19:47,186 --> 00:19:49,456
אני זוכר שהתחלתי
להיפרונטיל עד לנקודה
333
00:19:49,455 --> 00:19:51,485
חשבתי שאני הולך
לתת לעצמי התקף לב.
334
00:19:51,490 --> 00:19:52,430
ואני זוכר שצ'אק אמר,
335
00:19:52,425 --> 00:19:55,285
"היי, חבר, אתה
צריך להחזיק את זה ביחד.
336
00:19:55,294 --> 00:19:57,404
אתה צריך לשלוט בעצמך."
337
00:19:57,396 --> 00:19:58,426
ואני זוכרת
חושב לעצמי,
338
00:19:58,431 --> 00:19:59,901
"בסדר, תרגיע את עצמך."
339
00:19:59,899 --> 00:20:03,399
אכן הרגעתי את עצמי, ו
הם התחילו לחפור אותי החוצה.
340
00:20:05,905 --> 00:20:09,235
תומס: היינו חייבים
להסיר גושי בטון.
341
00:20:09,241 --> 00:20:12,481
אני זוכר שלקחתי את אלה ענקיים
סלעים והרמתם למעלה
342
00:20:12,478 --> 00:20:15,348
וגם, אה,
להוליך אותם בחזרה.
343
00:20:15,347 --> 00:20:19,017
זה, שוב, זה
כל כך חם שהיינו חייבים
344
00:20:19,018 --> 00:20:22,118
להסיר את עצמנו מהחור.
345
00:20:22,121 --> 00:20:24,291
ועשינו את זה
מספר פעמים,
346
00:20:24,290 --> 00:20:26,090
עשינו את זה מספר פעמים,
347
00:20:26,092 --> 00:20:29,102
לחפור חזק כמונו
יכול ולהזיז פסולת.
348
00:20:29,095 --> 00:20:31,325
ואמ, וכל
פעם שהלכנו למעלה,
349
00:20:31,330 --> 00:20:35,030
היינו צועקים
לעזרה ולצעוק עבור
לעזור ולהניף את ידינו
350
00:20:35,034 --> 00:20:38,704
ולעשות הכל
אנחנו אולי יכולים, אה,
351
00:20:38,704 --> 00:20:42,014
להזהיר אנשים.
352
00:20:42,007 --> 00:20:43,837
ואף אחד לא היה בסביבה.
353
00:20:49,849 --> 00:20:53,889
היינו, כאילו, נכנסנו פנימה
באמצע הפסולת.
354
00:20:53,886 --> 00:20:55,216
אף אחד לא שמע אותנו.
355
00:20:58,991 --> 00:21:02,131
SEREIKA: אז היה
בעצם נקודה שבה
356
00:21:02,128 --> 00:21:04,598
החדר התמלא
עם עשן, בסדר?
357
00:21:04,597 --> 00:21:06,497
ובנקודה ה
חדר מלא עשן,
358
00:21:06,499 --> 00:21:07,999
קצת נבהלתי.
359
00:21:08,000 --> 00:21:11,540
אש הייתה, אש הגיעה
דרך במקומות מסוימים.
360
00:21:11,537 --> 00:21:15,137
זה היה, אתה יודע, זה
היה ברור שאנחנו
היו בסכנה חמורה.
361
00:21:15,141 --> 00:21:19,251
והכל, כל, כאילו,
כל תא בגוף שלי אמר,
362
00:21:19,245 --> 00:21:21,375
"לך מפה."
363
00:21:21,380 --> 00:21:22,580
אתה יודע?
364
00:21:22,581 --> 00:21:26,021
ווויל היה, אה,
וויל גם פחד,
365
00:21:26,018 --> 00:21:28,418
והוא אומר לי
לחתוך לו את הרגל.
366
00:21:29,188 --> 00:21:30,588
ג'ימנו: כדורי האש האלה,
367
00:21:30,589 --> 00:21:33,459
אתה יודע, התחיל
נופל לתוך החור.
368
00:21:33,459 --> 00:21:36,459
והם עבדו
עליי הרבה זמן,
369
00:21:36,462 --> 00:21:38,302
ובשלב מסוים, הם
לא הצלחתי להוציא את רגלי השמאלית.
370
00:21:38,297 --> 00:21:41,067
ואני זוכר שאמרתי,
"פשוט חתוך לי את רגל שמאל.
371
00:21:41,066 --> 00:21:42,796
אני יכול לראות את החור.
חתוך לי את רגל שמאל."
372
00:21:43,869 --> 00:21:47,269
SEREIKA: אני לא יודע איך
לחתוך למישהו את הרגל.
373
00:21:47,273 --> 00:21:48,173
זו לא הייתה, כאילו, אופציה.
374
00:21:49,775 --> 00:21:50,605
תומס: מה אני עושה?
375
00:21:50,609 --> 00:21:53,709
האם אני מושך את עצמי
לצאת מהחור הזה?
376
00:21:53,712 --> 00:21:57,282
האש הזו הייתה
מתחיל להיות גדול יותר.
377
00:21:57,283 --> 00:22:00,053
ידעת שהחור
עמד להתמוטט.
378
00:22:00,052 --> 00:22:02,692
זה פשוט הרגיש ככה
עמד להתמוטט.
379
00:22:02,688 --> 00:22:03,888
זה היה רק עניין של זמן.
380
00:22:05,758 --> 00:22:09,088
לא ידעתי אם אני
היה חזק מספיק כדי
להשיג את המשימה הזו.
381
00:22:10,563 --> 00:22:13,273
(אנחות)
382
00:22:13,265 --> 00:22:16,295
וויל משתף את זה
אשתו בהריון.
383
00:22:16,302 --> 00:22:18,002
היא בחודש השישי להריונה.
384
00:22:18,003 --> 00:22:19,943
הם מצפים לתינוקת.
385
00:22:23,709 --> 00:22:30,279
אמא שלי גידלה אותי להגיב
כשאתה רואה מישהו במצוקה.
386
00:22:31,317 --> 00:22:33,817
היא תמיד הייתה אומרת לנו,
387
00:22:33,819 --> 00:22:35,349
"אתה שלך
השומר של האח.
388
00:22:35,354 --> 00:22:37,624
לעולם אל תעזוב את שלך
אח מאחור."
389
00:22:37,623 --> 00:22:40,493
ובמשך שנים,
היא הייתה אומרת את זה.
390
00:22:40,492 --> 00:22:45,702
הבטחתי את זה,
זה, רשות הנמל הזו
שוטר, וויל חימנו,
391
00:22:45,698 --> 00:22:46,998
הבטחתי לו, אמרתי,
392
00:22:46,999 --> 00:22:49,739
"אני הולך, אני מבטיח
אני הולך לראות את זה עד הסוף".
393
00:22:52,605 --> 00:22:54,635
ג'ימנו: בשלב מסוים,
אני זוכר שהם אמרו,
394
00:22:54,640 --> 00:22:56,540
אתה יודע,
רק אומר, אתה יודע,
395
00:22:56,542 --> 00:22:58,312
"אנחנו לא
עוזב את החבר'ה האלה".
396
00:22:58,310 --> 00:22:59,480
אתה יודע?
397
00:22:59,478 --> 00:23:02,178
"אם נמות, נמות איתם".
398
00:23:02,181 --> 00:23:05,221
וזה
היה לי הרבה.
399
00:23:05,217 --> 00:23:06,787
כולם רצו
לעזור, אתה יודע,
400
00:23:06,785 --> 00:23:08,615
וזה, זה אומר
הרבה מאוד בעיני.
401
00:23:12,191 --> 00:23:14,991
SEREIKA: אנחנו
כולם בדיוק עשו את זה
החלטה שאף אחד לא היה
402
00:23:14,994 --> 00:23:17,504
הולך לעזוב את זה
חור בלעדיו.
403
00:23:17,496 --> 00:23:18,696
"אף אחד לא עוזב אותך.
404
00:23:18,697 --> 00:23:20,097
אם אתה מת,
כולנו נמות."
405
00:23:22,768 --> 00:23:25,668
תומס: אמרתי
לעצמי, אתה יודע,
406
00:23:25,671 --> 00:23:29,311
"איך אתה מספר למשפחה שלך?
407
00:23:29,308 --> 00:23:32,438
איך הם יודעים מה
התכוונת לעשות,
408
00:23:32,444 --> 00:23:34,484
מה עשית?"
409
00:23:34,480 --> 00:23:36,880
אני זוכר שהגעתי
אל הכיס שלי ו
410
00:23:36,882 --> 00:23:41,292
הייתה לי מצלמה,
מצלמה חד פעמית,
411
00:23:41,287 --> 00:23:42,657
ולקחתי זוג
תמונות שלי.
412
00:23:59,939 --> 00:24:05,909
אם אמות, אני מקווה
אלוהים יאפשר למישהו
כדי למצוא את המצלמה הזו ו
413
00:24:05,911 --> 00:24:09,451
מקווה שזה יקרה
לענות על כמה שאלות.
414
00:24:14,320 --> 00:24:15,690
ולקחתי את זה
מצלמה ושמתי אותה,
415
00:24:15,688 --> 00:24:17,758
וזה היה רק ה
הדבר הכי קשה לי לעשות.
416
00:24:17,756 --> 00:24:19,786
ואני זוכר שלקחתי את זה
מצלמה והנחתה על א
417
00:24:19,792 --> 00:24:24,962
נקודת השיא של הפסולת,
וחזרתי לתוך החור.
418
00:24:32,237 --> 00:24:37,977
(מצפצף)
419
00:24:38,243 --> 00:24:40,753
תומס: אבל לפני
אני יורד בחזרה,
420
00:24:40,746 --> 00:24:42,606
אני רואה אור.
421
00:24:45,484 --> 00:24:47,124
(צרחות)
422
00:24:52,224 --> 00:24:55,034
תומס: כמו אלה
נראה שהאורות היו גם כן
423
00:24:55,027 --> 00:24:58,397
פנסים או
מנורות צמודות ראש,
424
00:24:58,397 --> 00:25:02,967
והם כל קטע
במרחק של 100 עד 200 מטרים משם.
425
00:25:02,968 --> 00:25:05,938
ואני צועק על אלה
אורות ומנופפת בידיים.
426
00:25:07,339 --> 00:25:09,809
הם התחילו להכין את שלהם
בדרך ישירות אליי.
427
00:25:20,185 --> 00:25:21,245
ג'ימנו: לפני שהכרת את זה,
428
00:25:21,253 --> 00:25:23,563
יכולתי לשמוע יותר
אנשים מעלינו.
429
00:25:29,328 --> 00:25:33,068
ושני קציני NYPD ESU,
סקוט שטראוס, פאדי מקגי,
430
00:25:33,065 --> 00:25:36,195
לשים את חייהם על הסף
והם נכנסים לחור הזה.
431
00:25:39,872 --> 00:25:42,942
אני זוכר שהם אמרו, "אנחנו
קיבל את הפרשים בדרך.
432
00:25:42,941 --> 00:25:44,141
תחזיק מעמד."
433
00:25:46,779 --> 00:25:49,149
צ'אק אומר,
"אני אכניס IV."
434
00:25:49,148 --> 00:25:52,678
ואם אני זוכר נכון, אני חושב
הוא השתמש בנייר דבק או משהו,
435
00:25:52,684 --> 00:25:55,794
קלטת אחרת
מאשר סרט רפואי
להכניס לי IV.
436
00:25:56,321 --> 00:25:59,291
SEREIKA: זה שנים
ושנים ושנים
מאז שהתחלתי IV,
437
00:25:59,291 --> 00:26:00,661
אני אפילו לא יודע.
438
00:26:00,659 --> 00:26:03,359
זה, כאילו, היו כל כך הרבה
שנים מאז שהתחלתי IV
439
00:26:03,362 --> 00:26:05,962
כי הצנתרים
השתנו, בסדר?
440
00:26:05,964 --> 00:26:07,634
והם...
441
00:26:07,633 --> 00:26:09,443
ואני כמו, "איך עושים
אני משתמש בקטטר הזה?"
442
00:26:09,435 --> 00:26:11,035
התחיל את ה-IV מיד.
443
00:26:11,036 --> 00:26:14,036
זה היה, זה היה מקל אחד,
זה היה כמו IV מושלם.
444
00:26:18,210 --> 00:26:20,810
אבל רגליו היו לכודות.
445
00:26:20,813 --> 00:26:24,023
והם התקשרו
למטה עבור כלי Hurst.
446
00:26:24,016 --> 00:26:26,546
כלי Hurst הוא מה
הם ישתמשו בתאונת דרכים
447
00:26:26,552 --> 00:26:28,292
לפתוח דלת,
448
00:26:28,287 --> 00:26:31,717
איפה זה כמו,
בעל לסתות החיים.
449
00:26:31,723 --> 00:26:34,493
בשלב מסוים,
זה פשוט תפס נכון.
450
00:26:34,493 --> 00:26:38,203
זה פשוט תפס, אתה יודע,
זה פשוט תפס בצורה מושלמת.
451
00:26:38,197 --> 00:26:43,437
וזה שיחרר את רגליו.
452
00:26:43,435 --> 00:26:44,735
והרגל שלו השתחררה.
453
00:26:50,142 --> 00:26:52,442
ג'ימנו: הם שמו אותי,
סוף סוף, על סל של סטוקס,
454
00:26:52,444 --> 00:26:53,684
והם התחילו
מעלה אותי.
455
00:26:57,783 --> 00:27:00,153
ובשלב הזה, הם
התחיל להעביר לי את זה
456
00:27:00,152 --> 00:27:02,652
שורה ארוכה של צוותי הצלה
מכל עבר;
457
00:27:02,654 --> 00:27:05,524
מניו יורק,
ניו ג'רזי, קונטיקט.
458
00:27:05,524 --> 00:27:08,364
אתה יודע, אני זוכר
רק תופס טלאים
ולהודות לאנשים.
459
00:27:17,169 --> 00:27:22,939
(פטפוט חופף)
460
00:27:29,314 --> 00:27:32,454
לא הכרתי אף אחד
עד שפגעתי באדם אחד.
461
00:27:32,451 --> 00:27:34,721
היה אדם אחד
שתפס אותי ו
462
00:27:34,720 --> 00:27:36,260
בעצם חיפש
למטה אלי ו
463
00:27:36,255 --> 00:27:37,285
הסתכלתי עליו.
464
00:27:37,289 --> 00:27:38,719
זה היה איזה חבר שלי לכיתה.
465
00:27:38,724 --> 00:27:40,264
אבל שמעתי אותו אומר, "ג'ימנו?"
466
00:27:40,259 --> 00:27:44,599
והכינוי שלו ב-
האקדמיה הייתה 'כלב השטן'.
467
00:27:44,596 --> 00:27:47,566
אז מיד ידעתי
מי זה היה, ואני כאילו,
468
00:27:47,566 --> 00:27:48,326
"כלב השטן?"
469
00:27:48,333 --> 00:27:49,943
הוא כמו, "כן, זה גרנט."
470
00:27:49,935 --> 00:27:51,565
ואני זוכרת.
471
00:27:51,570 --> 00:27:52,800
אני לא מתכוון
להיחנק,
472
00:27:52,804 --> 00:27:57,444
אבל אני זוכר
רק שאמרתי,
473
00:27:57,442 --> 00:27:58,212
"כלב השטן," והוא אמר,
474
00:27:58,210 --> 00:27:59,680
"כן, חימנו, זה אני."
475
00:27:59,678 --> 00:28:03,148
הרגשתי שכן
מישהו שאני מכיר,
476
00:28:03,148 --> 00:28:05,918
וכן, אה, זה
היה לי הרבה.
477
00:28:05,918 --> 00:28:06,918
רק הוא אומר,
478
00:28:06,919 --> 00:28:08,519
"חכה, חבר,
אתה תסתדר."
479
00:28:15,294 --> 00:28:19,004
אבל אז הרמתי את מבטי ואני
לא ראה את הבניינים.
480
00:28:20,966 --> 00:28:24,196
ושאלתי,
"איפה הכל?"
481
00:28:24,203 --> 00:28:26,373
וכבאי אמר,
"הכל נעלם, ילד."
482
00:28:46,558 --> 00:28:48,258
הורידו אותי
לאמבולנס.
483
00:28:48,260 --> 00:28:49,290
הכניסו אותי לאמבולנס.
484
00:28:49,294 --> 00:28:51,234
לקחו אותי לבית החולים.
485
00:28:51,230 --> 00:28:52,860
כשהגענו
שם אני חושב,
486
00:28:52,864 --> 00:28:54,534
"בסדר, אני א
שוטר, אני נפגע.
487
00:28:54,533 --> 00:28:57,273
אני בטוח שיש
כנראה של מאות אם
לא אלפי אנשים
488
00:28:57,269 --> 00:28:58,439
הם עובדים על.
489
00:28:58,437 --> 00:29:00,437
אני מקווה שמישהו יכול
תסתכל על הפציעות שלי."
490
00:29:00,439 --> 00:29:01,469
אתה יודע?
491
00:29:01,473 --> 00:29:02,873
וכשהם מקבלים
אותי מהאמבולנס,
492
00:29:02,874 --> 00:29:04,984
כל מה שאני רואה זה את הרופאים האלה
ואחיות עומדות מסביב.
493
00:29:04,977 --> 00:29:05,937
ואני הייתי כמו,
"איפה כולם?"
494
00:29:05,944 --> 00:29:07,514
והם כמו, "אתה זה."
495
00:29:07,512 --> 00:29:11,482
זה עכשיו, אני לא יודע,
11:30 בלילה, רבע ל-12,
496
00:29:11,483 --> 00:29:13,153
והם מספרים
אותי שאני זה.
497
00:29:20,225 --> 00:29:26,095
(פטפטת רדיו)
498
00:29:34,306 --> 00:29:36,136
PFEIFER: ליום הראשון,
499
00:29:36,141 --> 00:29:39,381
הייתה תקווה לכך
אנשים היו שורדים.
500
00:29:41,113 --> 00:29:44,253
ואני קיוויתי שלי
אח ישרוד.
501
00:29:48,954 --> 00:29:49,964
בחלק האחורי של דעתי,
502
00:29:49,955 --> 00:29:53,755
קיוויתי לזה
הייתי רואה אותו או
503
00:29:53,759 --> 00:29:56,129
הוא פשוט ניגש ו
תקיש לי על הכתף.
504
00:29:58,597 --> 00:30:02,927
ואז היינו, אה, מדברים
על זה לשבועות הבאים.
505
00:30:05,003 --> 00:30:09,613
(פטפטת רדיו)
506
00:30:15,147 --> 00:30:18,077
עד הערב
של 12 בספטמבר,
507
00:30:18,083 --> 00:30:21,923
עדיין היה אבק ו
עשן יוצא מהערימה,
508
00:30:21,920 --> 00:30:25,020
וקצה מנהטן
היה בשחור מוחלט.
509
00:30:41,206 --> 00:30:44,176
ואני הולך
חזרה לבית הכיבוי,
510
00:30:44,176 --> 00:30:45,676
ולדעת את זה
אח שלי נעלם.
511
00:30:49,348 --> 00:30:53,218
(סירנות רחוקות)
512
00:30:53,218 --> 00:30:59,118
זה היה, זה היה א
תחושה מאוד מפחידה של,
513
00:30:59,124 --> 00:31:00,394
של אובדן.
514
00:31:11,770 --> 00:31:13,540
בהחלט, להיות חלק
של מכבי האש
515
00:31:13,538 --> 00:31:19,138
ראיתי הרבה
דברים ו, ו, אממ
516
00:31:19,144 --> 00:31:21,414
ואנשים מתים.
517
00:31:21,413 --> 00:31:25,583
פשוט אף פעם לא חשבתי
שאני אצטרך
להעביר את אותה הודעה
518
00:31:25,584 --> 00:31:29,224
למשפחה שלי על אחי.
519
00:31:32,657 --> 00:31:35,927
ניגשתי ל
הבית של ההורים שלי,
520
00:31:35,927 --> 00:31:40,127
נמשך לתוך הקטן
שביל הכניסה ונכנס פנימה
521
00:31:40,132 --> 00:31:46,072
הדלת האחורית, אה,
522
00:31:46,071 --> 00:31:49,211
ואמר להם, אממ
523
00:31:49,207 --> 00:31:54,047
שהיה, אממ,
524
00:31:54,045 --> 00:31:55,775
לא הייתה תקווה.
525
00:31:59,050 --> 00:32:04,690
זה לא חלק מהטבע בשביל
הילדים שלך ימותו לפניך.
526
00:32:18,470 --> 00:32:24,640
♪ ♪
527
00:32:27,078 --> 00:32:29,208
MAN: הדבר היחיד שזה
חשוב בחיי כרגע
528
00:32:29,214 --> 00:32:32,084
זה להישאר ממוקד
איך אני מוצא את הבת שלי,
529
00:32:32,083 --> 00:32:33,953
איך מגיעים לאיפה שהיא נמצאת
530
00:32:36,054 --> 00:32:39,464
אני הולך למצוא את הבת שלי
לא משנה מה צריך,
531
00:32:39,458 --> 00:32:40,958
לא משנה מה אני צריך לעשות.
532
00:32:43,495 --> 00:32:45,125
יש רק דבר אחד
בחיי כרגע ו
533
00:32:45,130 --> 00:32:46,770
זה להחזיר אותה הביתה.
534
00:32:47,098 --> 00:32:49,228
כתב: גברתי, ספרי לי,
היית החברה הכי טובה של איבון.
535
00:32:49,234 --> 00:32:50,344
ספר לי על איבון.
536
00:32:50,335 --> 00:32:51,365
אישה: כולנו היא
החברים הכי טובים כאן.
537
00:32:51,369 --> 00:32:52,539
אנחנו מחפשים את איבון.
538
00:32:52,537 --> 00:32:54,737
היא הייתה בקומה ה-94.
539
00:32:54,739 --> 00:32:58,279
היא הייתה עובדת אמקס
שעבד במארש מקלנן.
540
00:32:58,276 --> 00:33:01,506
בבקשה, מישהו מ
כל קומות, מגיל 88 ומעלה,
541
00:33:01,513 --> 00:33:06,453
נא להתקשר למספר שלנו,
917364, וספר לנו...
542
00:33:06,451 --> 00:33:07,451
(בוכה)
543
00:33:07,452 --> 00:33:10,362
מה קרה שם
ואם מישהו יצא.
544
00:33:10,355 --> 00:33:12,585
ואם מישהו הצליח,
אנא התקשר אלינו.
545
00:33:13,959 --> 00:33:15,589
כתב: ג'ואי,
כפי שאתה יכול לדעת,
546
00:33:15,594 --> 00:33:19,904
זה פשוט אינסופי
ים של אנשים שכן
מחפשים את יקיריהם,
547
00:33:19,898 --> 00:33:23,438
שעושים
כל מה שהם יכולים לעשות
למצוא איזה סימן, כל סימן.
548
00:33:23,435 --> 00:33:24,635
ג'ואי.
549
00:33:24,636 --> 00:33:26,196
מאן: תודה, ראש העיר.
550
00:33:26,204 --> 00:33:28,344
אישה 2: כולם,
תודה על עזרתך.
551
00:33:59,671 --> 00:34:06,341
♪ ♪
552
00:34:15,887 --> 00:34:22,287
♪ ♪
553
00:34:31,603 --> 00:34:35,773
SEREIKA: אני לא נותן לעצמי קרדיט
עבור כל חלק של ההצלה.
554
00:34:39,511 --> 00:34:43,421
אלוהים משתמש בחלשים
לבלבל את החכמים.
555
00:34:43,415 --> 00:34:47,615
אז אלוהים משתמש בשפל,
האנשים הנמוכים בעולם,
556
00:34:47,619 --> 00:34:49,219
לבלבל את החכמים.
557
00:34:49,220 --> 00:34:51,320
אין מצב שאני...
558
00:34:51,323 --> 00:34:55,433
שאי פעם אוכל לפנות
מסביב ואומר שזה אני.
559
00:34:55,427 --> 00:34:57,827
לא היה לי רצון, לא רצון,
אין כוח, אין אימון,
560
00:34:57,829 --> 00:35:03,199
אין כוח, יש
השיג את מה שה'
השתמש בי לעשות באותו לילה.
561
00:35:19,918 --> 00:35:23,788
פפייפר: זה היה
סופרבול יום ראשון,
562
00:35:23,788 --> 00:35:26,288
ועבדתי באותו יום.
563
00:35:29,094 --> 00:35:33,834
אה, אני זוכר שהייתי
התקשר לאתר ו
564
00:35:33,832 --> 00:35:35,032
הם לא יגידו לי למה.
565
00:35:39,137 --> 00:35:40,737
אבל ידעתי למה.
566
00:35:51,750 --> 00:35:55,290
My brother, he was found
לאחר חפירה במשך חודשים.
567
00:36:01,192 --> 00:36:02,162
Placed him on
a stretcher and
568
00:36:02,160 --> 00:36:05,160
carried him to a
waiting ambulance.
569
00:36:08,800 --> 00:36:10,900
And I got in the back.
570
00:36:19,911 --> 00:36:22,581
And it was one of
the saddest moments or
571
00:36:22,580 --> 00:36:24,250
הרגע הכי עצוב בחיי.
572
00:36:27,285 --> 00:36:32,185
אני, אממ, ישבתי
על הספסל,
573
00:36:32,190 --> 00:36:35,290
next to the stretcher,
574
00:36:35,293 --> 00:36:37,033
בדמעות.
575
00:36:37,762 --> 00:36:41,032
The lights of the
כבאית מאחור, מהבהבת,
576
00:36:41,032 --> 00:36:45,642
אה, עם המספר 33 עליו.
577
00:36:48,073 --> 00:36:53,143
ואז יכולתי להיזכר
נע מתוך עצב עז
578
00:36:55,246 --> 00:36:59,076
to thinking about
הפעמים בהן הפלגנו.
579
00:37:02,721 --> 00:37:09,191
והעצב נעלם
לתוך זיכרונות נפלאים.
580
00:37:21,172 --> 00:37:27,282
♪ ♪
581
00:37:40,725 --> 00:37:46,895
♪ ♪
582
00:37:54,472 --> 00:38:01,082
סיפר אחד הקברניטים
אותי שהוא פגש את אחי
בקומה התשיעית ו
583
00:38:01,079 --> 00:38:05,449
הוא אמר שאם זה
לא היה בשביל אח שלי
מכוון אותו ואת היחידה שלו,
584
00:38:05,450 --> 00:38:07,020
הוא לעולם לא ייצא בחיים.
585
00:38:09,587 --> 00:38:11,687
הוא יכול היה לצאת.
586
00:38:11,689 --> 00:38:13,989
לא רק הוא, אלא היחידה שלו.
587
00:38:13,992 --> 00:38:19,362
מנוע 33 התחייב
לעזור לכבאים אחרים,
588
00:38:20,665 --> 00:38:24,565
אז הם הפסיקו, ו
הם הפנו לא רק
589
00:38:24,569 --> 00:38:28,239
הכבאים
אלא אזרחים אחרים
למדרגות הבטוחות ביותר.
590
00:38:29,274 --> 00:38:31,144
אממ...
591
00:38:31,142 --> 00:38:34,512
וזה כנראה
מה שאנחנו הכי גאים בו.
592
00:38:59,804 --> 00:39:04,784
(מים זורמים)
593
00:39:15,887 --> 00:39:17,387
קנאבן: בשבילי זה
עדיין בית קברות.
594
00:39:19,490 --> 00:39:22,160
אני יודע שזו אנדרטה,
יש אנשים שחושבים שזה פארק,
595
00:39:22,160 --> 00:39:24,330
אבל בשבילי זה בית קברות.
596
00:39:24,329 --> 00:39:27,069
מעל 1,100 איש
עדיין חסרים את זה
מעולם לא נמצאו.
597
00:39:30,869 --> 00:39:33,339
אני עובד ב
מוזיאון זיכרון 9/11.
598
00:39:33,338 --> 00:39:36,508
אנו מטפלים בבריכות;
אנחנו שומרים על המקום נקי;
599
00:39:36,507 --> 00:39:38,907
אנחנו דואגים לדשא;
אנחנו דואגים לעצים.
600
00:39:39,844 --> 00:39:41,554
אני רוצה לשמור
המקום הבתולי הזה,
601
00:39:41,546 --> 00:39:44,116
אז כאשר בני המשפחה
בוא לשם הם גאים
602
00:39:44,115 --> 00:39:46,345
איך אנחנו זוכרים את שלהם,
יקיריהם.
603
00:39:50,722 --> 00:39:54,132
עדיין בסביבה, חבר"ה,
עדיין בסביבה.
604
00:39:54,125 --> 00:39:55,385
הצלחתי.
605
00:39:58,796 --> 00:39:59,596
כתב: איך קוראים לך?
606
00:39:59,597 --> 00:40:00,427
קנבן: טום קנאבן.
607
00:40:00,431 --> 00:40:01,371
כתב: טום,
מה קרה אחי
608
00:40:01,366 --> 00:40:03,766
קנאבן: אה, בום גדול.
609
00:40:03,768 --> 00:40:04,868
רדו במדרגות,
610
00:40:04,869 --> 00:40:06,269
הכל בסדר עד
הגענו למרתף,
611
00:40:06,271 --> 00:40:08,011
ואחר כך הכל
פשוט נפל פנימה.
612
00:40:08,006 --> 00:40:09,506
נלכדתי
שם עם בחור אחר.
613
00:40:09,507 --> 00:40:12,207
CANAVAN:
קשה לפעמים ללכת
614
00:40:12,210 --> 00:40:15,250
רק דרך
חיי היומיום בלי
615
00:40:15,246 --> 00:40:16,646
חושב על היום ההוא.
616
00:40:19,050 --> 00:40:20,150
ואני יודע א
הרבה אנשים הולכים,
617
00:40:20,151 --> 00:40:21,991
"טוב, אתה חי.
תתגבר על זה".
618
00:40:21,986 --> 00:40:24,016
אין להתגבר על זה.
619
00:40:24,022 --> 00:40:25,192
אין...
620
00:40:25,189 --> 00:40:28,529
יש התמודדות עם זה ו
להמשיך הלאה בחייך,
621
00:40:28,526 --> 00:40:30,126
אבל זה תמיד
הולך להיות שם.
622
00:40:30,128 --> 00:40:33,158
וזה חלק גדול מהחיים שלי
כי עכשיו בחרתי לעשות את זה
623
00:40:33,164 --> 00:40:34,574
כחלק מחיי.
624
00:40:34,565 --> 00:40:37,035
וזהו, אני חושב
זו המורשת שלי עכשיו.
625
00:40:42,440 --> 00:40:45,040
כשאני מביא אנשים
דרך לפעמים, שמבקרים,
626
00:40:45,043 --> 00:40:46,313
אנחנו הולכים לתערוכת הזיכרון
627
00:40:46,311 --> 00:40:48,851
איפה יש לנו
תמונות של הקורבנות.
628
00:40:55,453 --> 00:40:57,563
שאלתי את זה מהאנשים
אני מביא דרך,
629
00:40:57,555 --> 00:41:00,555
"אתה שם לב
משהו דומה איתם?"
630
00:41:08,700 --> 00:41:09,500
הם יסתכלו עליהם.
631
00:41:09,500 --> 00:41:11,240
כמה אנשים
קבל את זה, חלק לא.
632
00:41:16,607 --> 00:41:19,537
והם יגידו,
"הם מחייכים."
633
00:41:28,953 --> 00:41:33,293
♪ ♪
634
00:41:33,291 --> 00:41:38,031
קליפורד: רות קליפורד מק'קורט
635
00:41:38,029 --> 00:41:42,669
ואת בתה
ג'וליאנה ולנטיין מק'קורט.
636
00:41:43,768 --> 00:41:45,198
ג'ניאן מאפיאו.
637
00:41:47,538 --> 00:41:49,668
ג'ונאס: אנדי פרדריקס.
638
00:41:49,674 --> 00:41:51,714
אוריו פאלמר.
639
00:41:51,709 --> 00:41:52,879
בילי מקגאן.
640
00:41:52,877 --> 00:41:54,377
קומפורד: טומי סוויפט.
641
00:41:54,379 --> 00:41:56,049
סטיב שטראוס.
642
00:41:56,047 --> 00:41:57,617
לינדזי הרקס.
643
00:41:57,615 --> 00:41:58,845
ריק רסקורלה.
644
00:41:58,850 --> 00:42:00,250
בת'ה: זה היה מארק שוורץ,
645
00:42:00,251 --> 00:42:03,291
קרלוס לילו,
ג'יימס פפג'ורג'.
646
00:42:03,287 --> 00:42:06,417
קלארק: קווין קלירי.
647
00:42:06,424 --> 00:42:07,894
סטיבן צ'אקניק.
648
00:42:09,761 --> 00:42:11,461
חוסה מררו.
649
00:42:16,634 --> 00:42:19,574
קנאבן: וחלק
התפקיד שלנו כאן הוא להראות לך
650
00:42:19,570 --> 00:42:21,440
כך
האנשים האלה חיו.
651
00:42:24,308 --> 00:42:25,678
הם היו סתם
אנשים רגילים;
652
00:42:25,676 --> 00:42:27,206
הם קמו,
הם הלכו לעבודה;
653
00:42:27,211 --> 00:42:29,081
להאכיל את הילדים שלהם, שים
בגדים על הגב,
654
00:42:29,080 --> 00:42:31,480
להעביר אותם דרך בית הספר,
לעשות להם חיים טובים.
655
00:42:33,051 --> 00:42:34,721
TOTI: אנטואנט שרמן.
656
00:42:34,719 --> 00:42:36,289
הואגלנד: מארק בינגהם.
657
00:42:36,287 --> 00:42:38,087
פאהי: ג'ו האנטר.
658
00:42:38,089 --> 00:42:40,319
ARMSTEAD: ריצ'י אלן.
659
00:42:40,324 --> 00:42:42,164
פומה: דיוויד מארק סאלינס.
660
00:42:42,160 --> 00:42:43,860
דובסון: טומי לנגון.
661
00:42:43,861 --> 00:42:45,501
בלאיך: ג'ון ברגין.
662
00:42:45,496 --> 00:42:47,626
קנדי: בלש
יוסף ויג'יאנו.
663
00:42:47,632 --> 00:42:49,632
מורביטו:
סגן גרג אטלס.
664
00:42:49,634 --> 00:42:51,204
ג'ימנו: דומיניק פזולו.
665
00:42:51,202 --> 00:42:52,742
קווין: עבדו מלאהי.
666
00:42:52,737 --> 00:42:54,737
בורקט: דון דיפרנקו.
667
00:42:54,739 --> 00:42:56,109
PRAIMNATH: מני גומז.
668
00:42:56,107 --> 00:42:57,707
פני: לירוי הומר.
669
00:42:57,708 --> 00:43:00,948
פפייפר: אח שלי,
סגן קווין פייפר.
670
00:43:00,945 --> 00:43:04,215
קרוס: האב מיכל ג'אד:
החבר הכי טוב שלי.
671
00:43:06,984 --> 00:43:10,664
קנבאן: שלך
הזיכרון לא צריך להיות שלך
שם על קיר איפשהו.
672
00:43:12,056 --> 00:43:14,226
זה לא אתה.
673
00:43:14,225 --> 00:43:17,125
אתה האדם
באלבום התמונות ההוא.
674
00:43:18,362 --> 00:43:20,362
אתה האדם המחייך,
לחיות את חייך.
675
00:43:22,667 --> 00:43:24,537
ככה אתה רוצה
אנשים שיזכרו אותך.
676
00:43:25,636 --> 00:43:26,736
גבר: ויני דנץ.
677
00:43:26,737 --> 00:43:28,007
MAN 2: וולטר וויבר.
678
00:43:28,005 --> 00:43:29,165
איש 3: סגן
סטיבן הראל.
679
00:43:29,173 --> 00:43:30,143
MAN 4: טוינה סקינר.
680
00:43:30,141 --> 00:43:31,281
אישה: טום ברנט.
681
00:43:31,275 --> 00:43:32,675
אישה 2: דן ברגשטיין.
682
00:43:32,677 --> 00:43:33,707
גבר 5: רונלד קלופפר.
683
00:43:33,711 --> 00:43:35,151
אישה: ברנרד קרטיס בראון השני.
684
00:43:35,146 --> 00:43:36,976
גבר 6: כרמן אלישיה ריברה.
685
00:43:36,981 --> 00:43:37,881
גבר 7: ג'ק פאנץ'.
686
00:43:37,882 --> 00:43:38,622
אישה 4: פאט קודי.
687
00:43:38,616 --> 00:43:39,346
גבר 8: בובי קול.
688
00:43:39,350 --> 00:43:40,080
אדם 9: ורנון ריצ'רד.
689
00:43:40,084 --> 00:43:41,224
(שמות חופפים)
690
00:43:41,219 --> 00:43:42,289
גבר 11: קתי רובינסון.
691
00:43:42,286 --> 00:43:48,886
(שמות חופפים)
692
00:43:58,269 --> 00:44:01,839
♪ ♪
693
00:44:03,474 --> 00:44:04,784
כתובית על ידי
Cotter Media Group.