1
00:00:23,099 --> 00:00:26,269
מעולם לא הייתי כל כך גאה בכך
להיות כבאי כפי שהייתי באותו יום.
2
00:00:31,441 --> 00:00:34,377
הפקודות שלנו היו ללכת
למעלה במגדל הצפוני
3
00:00:34,377 --> 00:00:36,746
לחיפוש והצלה.
4
00:00:36,947 --> 00:00:40,283
אז, התכוונו למשוך כמו
הרבה אנשים בחוץ ככל שיכולנו,
5
00:00:40,283 --> 00:00:42,419
זה מה שהתכוונו לעשות.
6
00:00:46,623 --> 00:00:50,994
והגענו לקומה ה-27
כשהרגשנו וחווינו
7
00:00:50,994 --> 00:00:54,431
משהו שלא היה לאף אחד מעולם
הרגיש או נחווה בעבר.
8
00:00:54,431 --> 00:00:59,669
שמענו רעש חזק בחוץ,
הבניין שלנו רעד בעוצמה,
9
00:00:59,669 --> 00:01:03,173
כל כך אלים שאתה
היה קשה לעמוד,
10
00:01:03,173 --> 00:01:05,942
אתה יודע, זה היה כאילו
היית על ספינה בים;
11
00:01:05,942 --> 00:01:08,945
המגדל הדרומי התמוטט.
12
00:01:09,713 --> 00:01:15,619
ובדעתי,
זה היה הכי מפחיד
חלק מהיום בשבילי.
13
00:01:17,287 --> 00:01:19,322
ידעתי לפני היום הזה א
בניין רב קומות מעולם לא
14
00:01:19,322 --> 00:01:22,759
התמוטט לאחר שריפה,
ועכשיו בניין האחות
15
00:01:22,759 --> 00:01:24,561
לזה שהייתי בו,
16
00:01:24,561 --> 00:01:27,998
שנפגע אחרי
הבניין שלי, היה מושבת.
17
00:01:28,965 --> 00:01:31,201
עשיתי את החישובים המהירים
בראש שלי ואני אומר,
18
00:01:31,201 --> 00:01:33,903
בסדר, אם זה יכול ללכת,
זה יכול ללכת,
19
00:01:33,903 --> 00:01:37,040
הגיע הזמן עבורנו
לצאת מכאן.
20
00:01:37,040 --> 00:01:41,511
אז, אנחנו מתחילים את הנסיגה שלנו
במורד גרם המדרגות B
של המגדל הצפוני.
21
00:01:44,080 --> 00:01:47,517
הגענו לסביבה
הקומה ה-20 ו
הייתה אישה
22
00:01:47,517 --> 00:01:50,754
עומד בפתח,
היא בכתה,
23
00:01:51,354 --> 00:01:53,923
והבחור שלי הפסיק
וטומי פלקו,
24
00:01:53,923 --> 00:01:56,393
אחד מהכבאים שלי, פונה
מסביב ומביט בי,
25
00:01:56,393 --> 00:02:00,330
הוא אומר, "היי קפטן,
מה רצית לעשות איתה?"
26
00:02:00,330 --> 00:02:02,298
והיא תרתי משמע
לא יכולתי ללכת יותר,
27
00:02:02,298 --> 00:02:04,267
היא הצליחה
משנות ה-70,
28
00:02:04,267 --> 00:02:07,070
אני חושב שהקומה ה-73.
29
00:02:07,070 --> 00:02:08,271
לא ידענו את זה בזמנו,
30
00:02:08,271 --> 00:02:10,907
היא הייתה ביישנית בשבוע אחד
ליום הולדתה ה-60,
31
00:02:10,907 --> 00:02:16,179
אז המשכנו בפינוי
עם ג'וזפין האריס בגרירה.
32
00:02:18,014 --> 00:02:22,052
סחבנו אותה
לרדת במדרגות, לאט.
33
00:02:22,052 --> 00:02:24,354
הלכנו כל כך לאט שא
כמה פעמים היינו צריכים לצעוד
34
00:02:24,354 --> 00:02:27,323
בצד כי יצרנו א
פקק של אנשים מאחורינו,
35
00:02:27,323 --> 00:02:29,592
אז היינו צריכים לתת להם לעבור.
36
00:02:29,592 --> 00:02:31,695
והצליח
הקומה העשירית,
37
00:02:31,695 --> 00:02:34,931
אני חושב, וואו, אנחנו
אולי באמת ייצא מכאן.
38
00:02:34,931 --> 00:02:38,935
ואז ג'וזפין האריס
נפל על הרצפה על
הקומה הרביעית.
39
00:02:40,303 --> 00:02:43,640
והיא מתחילה לצעוק
עלינו לעזוב אותה.
40
00:02:43,640 --> 00:02:47,310
ומה, הקריסה
של המגדל הצפוני מתחיל
41
00:02:47,310 --> 00:02:49,913
איתנו עדיין בפנים.
42
00:04:08,291 --> 00:04:09,993
בוא ניכנס לכאן!
43
00:04:09,993 --> 00:04:12,262
תתרחקי מהכוס.
44
00:04:12,262 --> 00:04:13,730
אוי לי
נמצא בחוץ.
45
00:04:13,730 --> 00:04:14,798
שלי נמצא בחוץ.
46
00:04:14,798 --> 00:04:17,801
אתה רוצה למות?
אל תדאג בקשר לזה.
47
00:04:17,801 --> 00:04:19,035
כל הבניין.
48
00:04:19,035 --> 00:04:20,403
שימו לב לפסולת
לרדת לרחוב.
49
00:04:20,403 --> 00:04:21,771
אל תפתח את הדלת, בבקשה.
50
00:04:21,771 --> 00:04:23,940
תתרחקי
מהחלונות.
51
00:04:27,443 --> 00:04:29,979
אוי אלוהים.
52
00:04:29,979 --> 00:04:31,214
תסתכל על
צל של מוות!
53
00:04:31,214 --> 00:04:34,350
אוי אלוהים!
54
00:04:34,350 --> 00:04:37,086
אתה צודק, אלוהים,
הצלת את חיי!
55
00:04:37,086 --> 00:04:38,188
הצלת את חיי!
56
00:04:38,188 --> 00:04:40,089
תודה לך!
תודה לך!
57
00:04:40,089 --> 00:04:42,091
תודה לך.
תודה לך.
58
00:04:43,993 --> 00:04:47,063
תודה, תודה!
59
00:04:47,831 --> 00:04:52,168
אוי אלוהים! תודה לך.
60
00:04:52,168 --> 00:04:54,437
תודה לך. תודה לך.
61
00:05:36,479 --> 00:05:39,749
אני זוכר
מביט אל האבק.
62
00:05:41,184 --> 00:05:45,588
ואני זוכר שחשבתי
בעצמי אני האדם האחרון
63
00:05:45,588 --> 00:05:47,423
שנותר על הפלנטה.
64
00:05:47,423 --> 00:05:48,625
אני לא שומע אף אחד.
65
00:05:48,625 --> 00:05:49,792
אני לא רואה אף אחד.
66
00:05:49,792 --> 00:05:51,828
אני לגמרי לבד.
67
00:05:51,828 --> 00:05:55,965
אני כזה ענק
תחושה של ריקנות.
68
00:05:59,569 --> 00:06:02,906
בזמן שאני מסתכל מסביב יש
מכוניות שנהרסות.
69
00:06:02,906 --> 00:06:05,842
היה
אמבולנס עולה באש.
70
00:06:08,778 --> 00:06:11,147
באמת חשבתי את זה
היה זה, זה היה הסוף,
71
00:06:11,147 --> 00:06:13,850
זה היה סוף העולם,
זה היה הארמגדון.
72
00:06:20,924 --> 00:06:23,726
אז אני זוכר שחטפתי צינור
קו שהיה מונח על
73
00:06:23,726 --> 00:06:26,262
קומה ואני למעשה הוצאתי
השריפה באמבולנס.
74
00:06:36,406 --> 00:06:39,309
והאבק התחיל להתרומם.
75
00:06:48,818 --> 00:06:52,055
אני, לא האמנתי
מה שראיתי בפועל.
76
00:06:59,329 --> 00:07:02,565
שני הבניינים נעלמו.
77
00:07:09,138 --> 00:07:13,376
ועכשיו זה רק שבע קומות
ערימת פסולת ואשפה ו
78
00:07:13,376 --> 00:07:16,646
היו שם אנשים.
79
00:07:19,515 --> 00:07:21,017
ואני חושב לעצמי
אין מצב שאנחנו
80
00:07:21,017 --> 00:07:24,721
ימצא את זה אנשים
שרד את הקריסה הזו.
81
00:07:55,184 --> 00:07:59,222
הקריסה
התחיל מלמעלה למטה.
82
00:08:00,289 --> 00:08:03,793
ובכל פעם קומה
יפגע בקומה אחרת,
83
00:08:03,793 --> 00:08:05,661
ממוטט את מה שאנחנו
שיחה, אופנת פנקייק,
84
00:08:05,661 --> 00:08:09,265
זה ייצור א
רעש חזק, בום חזק,
85
00:08:09,265 --> 00:08:11,534
אז זה היה בום,
בום, בום, בום.
86
00:08:11,534 --> 00:08:14,170
ובכל פעם רצפה הייתה
תפגע בקומה אחרת תהיה א
87
00:08:14,170 --> 00:08:16,539
רטט אדיר בבניין.
88
00:08:16,539 --> 00:08:19,275
כל אוויר שהיה ב
מדרגות נדחסו
89
00:08:19,275 --> 00:08:22,311
והוא היה מלא בפסולת,
אז נדפקנו
90
00:08:22,311 --> 00:08:28,117
עם פסולת כמו שהיינו
מחפה, אה, אנחנו פשוט
91
00:08:28,117 --> 00:08:30,720
חיכה לקורה הגדולה הזו או
חתיכת הבטון הגדולה הזו
92
00:08:30,720 --> 00:08:33,289
בוא לקחת אותנו.
93
00:08:33,623 --> 00:08:36,392
ואז התמוטט
נעצר וזה לא הגיע.
94
00:08:36,859 --> 00:08:41,998
ו, אה, אז נתתי
צעקה, אמרתי,
95
00:08:41,998 --> 00:08:44,467
"מי עדיין כאן?
את מי אני שומע?
96
00:08:44,467 --> 00:08:45,902
מי יש לי?"
97
00:08:45,902 --> 00:08:49,038
מסתבר שהכל שלי
חבר'ה מסולם 6,
98
00:08:49,439 --> 00:08:55,912
טומי פאלקו, סאל ד'אגוסטינו,
בילי באטלר ומייק מלדרום,
99
00:08:55,912 --> 00:08:59,782
היה לנו מיקי קרוס, שהיה
סגן במנוע 16.
100
00:09:03,920 --> 00:09:05,488
אני חושב שזה לקח
כשמונה שניות עבור
101
00:09:05,488 --> 00:09:08,024
הבניין לרדת.
102
00:09:08,024 --> 00:09:10,426
זה היה אדיר
רעש וגולמי אדיר,
103
00:09:10,426 --> 00:09:15,064
רטט אדיר
ותוך מספר שניות
104
00:09:15,064 --> 00:09:20,103
זה נגמר, וזה הלך
לשקט מוחלט, מוחלט,
105
00:09:21,070 --> 00:09:25,108
לא רועד יותר,
ללא רעש לחלוטין.
106
00:09:25,108 --> 00:09:27,009
אין
לחוות להיות מת,
107
00:09:27,009 --> 00:09:29,645
אתה לא יודע איך זה,
אז חשבתי שאני יכול
108
00:09:29,645 --> 00:09:30,746
להיות מת בגלל
לא יכולתי להרגיש,
109
00:09:30,746 --> 00:09:33,516
לא יכולתי להרגיש את הגוף שלי,
לא יכולתי להרגיש כלום.
110
00:09:33,516 --> 00:09:38,187
ואחרי כמה שניות
שמעתי מדברים כך,
111
00:09:38,187 --> 00:09:40,756
צעקתי ו
התכנסנו כולנו.
112
00:09:40,756 --> 00:09:42,959
זה היה בין
השלישי, אני חושב,
113
00:09:42,959 --> 00:09:46,863
בין השלישי לרביעי
קומות עדיין היו בשלמות.
114
00:09:47,763 --> 00:09:50,366
היינו בחלל ריק.
115
00:09:50,366 --> 00:09:53,002
אתה יודע, זו הייתה העובדה
שג'וזפין עצרה שם,
116
00:09:53,002 --> 00:09:56,472
אתה יודע, לא היו
חללים רבים בבניין הזה,
117
00:09:56,472 --> 00:10:00,243
ומצאנו חלל
כי גם אם עשית
118
00:10:00,243 --> 00:10:02,912
זה לקומת הקרקע,
לא הצלחת.
119
00:10:02,912 --> 00:10:04,580
אם עשית את זה רק
מחוץ לבניין,
120
00:10:04,580 --> 00:10:07,216
לא הצלחת.
121
00:10:07,817 --> 00:10:10,653
הסתכלנו
מסביב למוצא.
122
00:10:10,653 --> 00:10:14,290
לזוג בחורים היו כלים
והם כפו את מה שהיה
123
00:10:14,290 --> 00:10:18,828
משמאל לדלת המדרגות, ו
הם פתחו את זה וזה היה פשוט
124
00:10:18,828 --> 00:10:23,032
קיר של פסולת אז,
הבנו שאין
125
00:10:23,032 --> 00:10:25,067
דבר שנוכל לעשות.
126
00:10:25,067 --> 00:10:27,069
אנחנו לא יוצאים מזה.
127
00:10:27,069 --> 00:10:29,205
אין למעלה, למטה,
בצד, אין מצב.
128
00:10:29,205 --> 00:10:34,410
הדרך היחידה
אנחנו הולכים לצאת אם
מישהו בא ולוקח אותנו.
129
00:10:51,928 --> 00:10:53,829
כבאי
אנחנו הולכים להתארגן מחדש
ברחוב מאריי.
130
00:10:53,829 --> 00:10:55,998
האם למישהו יש
אל טורי איתם?
131
00:11:07,076 --> 00:11:09,312
ישוע המשיח.
132
00:11:18,854 --> 00:11:20,656
מיד לאחר הקריסה,
133
00:11:20,656 --> 00:11:23,492
באורח פלא התארגנו מחדש
עם כולם בחברה.
134
00:11:25,361 --> 00:11:30,099
הבנו ש...
אולי נוכל להיות כמו,
135
00:11:30,099 --> 00:11:33,469
אחת החברות האחרונות ש
קצת יצא מהאזור הזה.
136
00:11:34,604 --> 00:11:35,871
אתה הולך להעלות את זה?
137
00:11:35,871 --> 00:11:37,006
כֵּן.
138
00:11:37,006 --> 00:11:39,175
הנה, קח סמרטוט לבן.
אתה צריך סמרטוט לבן?
139
00:11:39,175 --> 00:11:42,678
ולפני כן
זה התמוטט היינו
140
00:11:42,678 --> 00:11:46,882
יורד בחדר המדרגות B
במגדל הצפוני,
141
00:11:46,882 --> 00:11:50,319
ואני זוכר שדיברתי
לקפטן ג'ונאס,
142
00:11:50,319 --> 00:11:52,955
שהיה קפטן שש משאיות.
143
00:11:54,423 --> 00:11:57,760
אז זה היה,
"טוב, איפה שש משאיות?"
144
00:11:59,629 --> 00:12:02,932
הם היו לפחות שלושה
לארבע קומות מעלינו.
145
00:12:03,232 --> 00:12:05,334
כבאי
247, 246.
146
00:12:05,835 --> 00:12:06,869
איפה החבר'ה?
147
00:12:06,869 --> 00:12:09,672
אין לי מושג.
148
00:12:10,439 --> 00:12:12,174
אז, אנחנו
היו כמו, הו גבר,
149
00:12:12,174 --> 00:12:15,044
צריך לנסות להיכנס חזרה
שם ולנסות למצוא אותם.
150
00:12:15,544 --> 00:12:17,013
אתה יודע איפה הוא?
151
00:12:18,247 --> 00:12:21,951
ואז הלכנו
ללכת לעשות את הדרך חזרה פנימה.
152
00:12:22,885 --> 00:12:26,856
אבל, התחום הזה
שהרגע באנו
מ לא היה שם יותר.
153
00:12:31,560 --> 00:12:34,096
אני בערוץ הראשון.
154
00:12:41,337 --> 00:12:44,106
הכל היה
כאילו נהרס לגמרי.
155
00:12:47,810 --> 00:12:49,145
זה קרע חלק
מהלב שלי החוצה,
156
00:12:49,145 --> 00:12:52,782
כאילו, אתה פשוט מרגיש כמוך
נקרע מבפנים.
157
00:12:55,751 --> 00:13:00,556
ויש לך את ההרגשה הזו
של חוסר אונים בגלל
158
00:13:00,556 --> 00:13:03,626
אתה לא יודע מאיפה להתחיל.
159
00:13:18,641 --> 00:13:20,543
כתב
סיקור חי, ממשיך
כאן על 1010 זכיות,
160
00:13:20,543 --> 00:13:22,678
הטרגדיה הנוראה של
מרכז הסחר העולמי.
161
00:13:22,678 --> 00:13:25,648
איך זה נראה
לראות את שני המגדלים התאומים,
162
00:13:25,648 --> 00:13:28,050
כל כך חלק מאיתנו
נוף, להיעלם.
163
00:13:28,050 --> 00:13:30,086
אבל אז עכשיו לזכור
היו אנשים בתוכם
164
00:13:30,086 --> 00:13:32,021
בניינים ו
רבים לא יצאו.
165
00:13:32,021 --> 00:13:33,155
כאשר יש לך
משהו כזה אתה חושב,
166
00:13:33,155 --> 00:13:34,724
ובכן, מספר הרוגים
ונפגעים,
167
00:13:34,724 --> 00:13:36,859
זה משהו שאנחנו פשוט
לא יודע כי ברבים
168
00:13:36,859 --> 00:13:39,962
מכבד את מאמץ ההצלה
ממש רק בתחילת הדרך.
169
00:13:39,962 --> 00:13:42,098
כתב 1010 זכייה...
170
00:13:51,674 --> 00:13:54,944
היינו
לתכנן לגרוע מכל,
171
00:13:54,944 --> 00:13:58,180
תכנון עבור
לכידה ארוכה,
172
00:13:59,215 --> 00:14:03,986
אולי כמה ימים, תנסה
לשמור על סוללות הרדיו שלנו,
173
00:14:03,986 --> 00:14:06,188
סוללות הפנס שלנו.
174
00:14:06,188 --> 00:14:12,561
לא רציתי שהחבר'ה שלי ישתמשו
מסכות האוויר שלהם אבל במהלך
175
00:14:12,561 --> 00:14:17,666
שהזמן קיבל א
mayday ממארק ורקולה
176
00:14:18,734 --> 00:14:24,707
הסגן מ
סולם חמש שהיה לנו
נראה בדרך למטה,
177
00:14:25,274 --> 00:14:28,411
והוא אמר שהוא נמצא ב,
178
00:14:28,411 --> 00:14:33,549
מדרגות B
בקומה ה-12
179
00:14:33,549 --> 00:14:35,918
הוא היה לכוד
והוא נפגע קשות.
180
00:14:35,918 --> 00:14:37,953
אז סאל ד'אגוסטינו הסתובב
מסביב והביט בי,
181
00:14:37,953 --> 00:14:39,755
הוא אומר, "היי קאפ,
הבנת את זה?"
182
00:14:39,755 --> 00:14:41,590
אמרתי, "כן, הבנתי."
183
00:14:41,590 --> 00:14:43,592
והתחלתי
טיפוס במדרגות B.
184
00:14:43,592 --> 00:14:47,897
והמדרגות שם
מתמלא בהריסות,
185
00:14:47,897 --> 00:14:51,834
זה היה כמו אמיתי
בניין פנוי רע
מדרגות אבל זה היה שם.
186
00:14:52,368 --> 00:14:57,339
אז יכולתי לטפס
במעלה הכסה ו
לתמרן את דרכי.
187
00:14:58,307 --> 00:15:02,778
ואז שנייה
מיידיי נכנס כשהייתי
בקומה החמישית עבורו.
188
00:15:02,778 --> 00:15:05,748
ושוב, אני מנסה
לתמרן את דרכי.
189
00:15:05,748 --> 00:15:08,117
והגעתי לחצי הנחיתה
בין החמישי ל
190
00:15:08,117 --> 00:15:11,187
קומה שישית ולא יכולתי
להזיז עוד את הפסולת;
191
00:15:11,187 --> 00:15:13,355
זה היה כבד מדי.
192
00:15:13,355 --> 00:15:17,626
והוא נתן מיידיי שלישי
שהיה מבולבל יותר ו
193
00:15:17,626 --> 00:15:22,832
רק אמרתי, "סליחה,
מייק, אני לא יכול לעזור לך."
194
00:15:27,470 --> 00:15:30,606
זה היה נורא.
195
00:15:31,340 --> 00:15:34,577
הנה מישהו שאנחנו מכירים ו
הוא קורא לעזרתנו ו
196
00:15:34,577 --> 00:15:37,112
אנחנו לא יכולים לעזור לו.
197
00:15:37,112 --> 00:15:39,648
אתה יודע, אנחנו
לא הצליח להגיע אליו.
198
00:15:42,017 --> 00:15:44,487
ואז לא עשינו זאת
לשמוע ממנו יותר.
199
00:15:49,592 --> 00:15:52,595
כן, סוף סוף אני
שידר את ה-mayday שלי.
200
00:16:00,336 --> 00:16:02,104
כבאי
תמשיך עם
במאי, קדימה.
201
00:16:32,801 --> 00:16:34,436
MAN אוקיי, 10-4.
202
00:16:36,839 --> 00:16:41,310
כשכולנו בערך
שמע אותם ברדיו,
203
00:16:41,310 --> 00:16:43,812
אני זוכר את עצמי, באופן אישי,
די פשוט נפלתי על
204
00:16:43,812 --> 00:16:47,082
ברך אחת ונישק את
מתכת שהייתה סביב הצוואר שלי.
205
00:16:47,550 --> 00:16:50,286
זו הייתה תחושה
של התרוממות רוח ש,
206
00:16:50,286 --> 00:16:53,789
בסדר, יש כאן סיכוי.
207
00:16:56,992 --> 00:17:01,230
התחלתי לקבל רדיו
שידורים של בחורים אחרים
208
00:17:01,230 --> 00:17:05,034
שהכרתי, כמה מהם
היו כמה מהחברים הכי טובים שלי.
209
00:17:10,005 --> 00:17:13,509
חבר מאוד קרוב של
שלי היה ניק ויסקונטי.
210
00:17:19,214 --> 00:17:23,886
והוא קיבל את האחריות
211
00:17:23,886 --> 00:17:27,189
של מאמץ החילוץ
למצוא אותנו
212
00:17:27,189 --> 00:17:33,796
ודיברתי איתו
ברדיו, אה...
213
00:17:37,866 --> 00:17:42,071
זה היה נהדר
לשמוע את קולו.
214
00:17:54,516 --> 00:17:56,085
סולם 6.
215
00:17:56,085 --> 00:17:57,653
מגדל אחד.
216
00:17:57,653 --> 00:18:01,890
חדר מדרגות ב'. יש
גם אזרח פצוע
והצ'יף בקומה הראשונה.
217
00:18:07,997 --> 00:18:13,102
זו האהבה
של חבריך הכבאים
218
00:18:14,436 --> 00:18:16,905
בא להציל אותך.
219
00:18:17,673 --> 00:18:21,377
חשבתי לעצמי, אתה יודע,
חייבים להיות אנשים ש
220
00:18:21,377 --> 00:18:24,880
מצבם הרבה יותר גרוע ממני.
221
00:18:24,880 --> 00:18:27,516
אני לא ראוי לזה.
222
00:18:27,516 --> 00:18:30,986
אבל היה לי את זה
צבא הכבאים
באים למצוא אותי.
223
00:18:31,887 --> 00:18:35,391
וזה היה משפיל.
224
00:18:43,499 --> 00:18:45,334
קח כל
ציוד שאנחנו יכולים לשאת,
225
00:18:45,334 --> 00:18:47,903
במיוחד דברים של עזרה ראשונה.
226
00:18:50,139 --> 00:18:53,375
ואז שמעתי ממני
השכן, קליף סטפנר,
227
00:18:53,809 --> 00:18:55,978
"הציל את שלוש לסולם שש,
קפטן ג'יי ג'ונאס,
228
00:18:55,978 --> 00:18:58,914
זה קליף, אני בא
להשיג אותך, איפה אתה?"
229
00:18:59,181 --> 00:19:00,783
ואני אומר לו.
230
00:19:00,783 --> 00:19:03,519
והוא היה מסיים כל
שידור באמירה,
231
00:19:03,519 --> 00:19:06,155
"אני בא בשבילך, אחי,
אני בא בשבילך."
232
00:19:10,025 --> 00:19:10,993
עובדים אנחנו
בא בשבילך, אחי,
233
00:19:10,993 --> 00:19:12,761
אנחנו באים בשבילך.
234
00:19:17,700 --> 00:19:19,201
כבאי
ליברטי, יש לנו את שלך
עמדת פיקוד.
235
00:19:19,201 --> 00:19:20,135
כבאי
קדימה.
236
00:19:29,244 --> 00:19:31,180
כתב
זה עדיין מאוד
סצנה פעילה כרגע.
237
00:19:31,180 --> 00:19:33,649
ראיתי עשרות על עשרות
של כבאים המגיעים ל
238
00:19:33,649 --> 00:19:35,417
אזור מרכז הסחר העולמי.
239
00:19:35,417 --> 00:19:38,454
הם מנסים
להתכנס וללכת
חזרה לשם ותנסה
240
00:19:38,454 --> 00:19:42,357
לדאוג ל
אנשים שברור
נמצאים בבעיה רצינית.
241
00:19:42,357 --> 00:19:44,026
אין אחר
דרך לתאר את זה.
242
00:19:44,827 --> 00:19:46,061
כבר נכנסת?
243
00:19:46,061 --> 00:19:47,496
מַה?
נכנסת?
244
00:19:47,496 --> 00:19:49,198
הייתי שם, כן.
245
00:19:49,198 --> 00:19:50,966
אתה חוזר?
246
00:19:50,966 --> 00:19:53,135
זה העבודה שלי.
247
00:19:59,742 --> 00:20:02,644
כבאי העיר ניו יורק
יש את הקשר המיוחד הזה.
248
00:20:08,083 --> 00:20:12,521
רמת ההוויה הזו,
של שייכות.
249
00:20:13,088 --> 00:20:15,824
אנחנו הופכים למשפחה שנייה.
250
00:20:16,959 --> 00:20:20,596
לא משנה מה יקרה,
אם אתה מרגיש מאוים,
251
00:20:20,596 --> 00:20:24,666
אם אתה מרגיש פחד בשריפה,
החבר'ה האלה יהרסו את
252
00:20:24,666 --> 00:20:26,101
בונה כדי להגיע אליך.
253
00:20:26,101 --> 00:20:28,904
הם יעשו הכל ב
הכוח שלהם להגיע אליך.
254
00:20:30,839 --> 00:20:33,308
אנחנו לא
להשאיר אח מאחור.
255
00:20:52,394 --> 00:20:54,029
הו אלוהים, יש לי
מעולם לא ראיתי דבר כזה
256
00:20:54,029 --> 00:20:56,665
בכל חיי.
257
00:21:00,335 --> 00:21:04,339
יש פסולת
לקילומטרים, בלוקים.
258
00:21:08,310 --> 00:21:09,411
יכול להיות
אנשים כאן מתחת,
259
00:21:09,411 --> 00:21:11,613
אבל שוב, זו הייתה רחבה...
260
00:21:15,551 --> 00:21:18,554
התכוונו לנסות
להתקדם לשדה הפסולת הזה
261
00:21:18,554 --> 00:21:20,722
מנסה לאתר את סולם שש.
262
00:21:20,722 --> 00:21:22,891
זה העליון
של הבניין.
263
00:21:23,325 --> 00:21:25,761
וכשהגענו
שם זה היה פשוט...
264
00:21:25,761 --> 00:21:27,596
היה, לא היה
דרך לעבור את זה,
265
00:21:27,596 --> 00:21:31,266
זה היה רק בטון מוצק,
מוט ברזל ופלדה.
266
00:21:41,009 --> 00:21:43,011
נוסף על כך,
בזמן שהיינו שם,
267
00:21:43,011 --> 00:21:45,480
דברים התחילו
להתמוטט שוב.
268
00:21:51,720 --> 00:21:52,788
MAN חזור!
תחזור.
269
00:21:52,788 --> 00:21:54,756
תוציא את כולם.
270
00:22:00,929 --> 00:22:02,664
אתה יודע, הערימות האלה
היו לא יציבים וכפי שאתה
271
00:22:02,664 --> 00:22:06,301
נכנסים אליהם עכשיו הם
עדיין מתחיל לאהוב,
272
00:22:06,301 --> 00:22:09,204
יש משני ושלישי
מתמוטט על הערימות הללו.
273
00:22:09,638 --> 00:22:12,708
זה היה כמעט כמו
עומד באוקיינוס.
274
00:22:26,989 --> 00:22:30,225
בתחילה,
היינו ממש אופטימיים.
275
00:22:31,960 --> 00:22:36,398
אבל עכשיו היה לנו את זה
תחושה גדולה יותר של איך
אנחנו הולכים למצוא אותם?
276
00:22:53,081 --> 00:22:55,951
כולם פחדו
כי יכולנו לשמוע שריפות
277
00:22:55,951 --> 00:22:58,320
מתפצפץ בחוץ.
278
00:22:58,320 --> 00:23:04,559
ובשלב מסוים,
279
00:23:04,559 --> 00:23:08,096
היה פיצוץ בקרבת מקום,
280
00:23:08,096 --> 00:23:12,100
וזה הרעיד את גרם המדרגות
281
00:23:12,100 --> 00:23:13,969
וזה גרם
קצת פסולת ליפול ו
282
00:23:13,969 --> 00:23:17,606
זה היכה אותנו.
283
00:23:18,774 --> 00:23:21,276
וג'וזפין, אתה יודע,
התחיל לצעוק את זה
284
00:23:21,276 --> 00:23:22,511
היא פחדה.
285
00:23:22,511 --> 00:23:23,979
ואני אמרתי, "כן,
כולנו קצת מפחדים,
286
00:23:23,979 --> 00:23:25,948
יקירי, תחזיקי מעמד."
287
00:23:25,948 --> 00:23:30,152
אבל כשזה קרה,
288
00:23:31,453 --> 00:23:33,755
מייק מלדרום, הבחור הבכיר שלי,
289
00:23:33,755 --> 00:23:39,795
הנהג שלי, הוא התגלגל
גופו על גופה
290
00:23:39,795 --> 00:23:43,332
אז היא לא הייתה
נפגע מכל פסולת.
291
00:23:45,200 --> 00:23:50,505
וסאל ד'אגוסטינו
הוריד את המעיל
והניח אותו סביבה.
292
00:24:02,184 --> 00:24:05,721
והם אמרו לה כלום
הולך לקרות לך.
293
00:24:07,122 --> 00:24:10,392
כל עוד
אנחנו כאן, שום דבר
הולך לקרות לך.
294
00:24:12,160 --> 00:24:15,831
והם לקחו
פונה מדבר אליה,
295
00:24:15,831 --> 00:24:20,102
מנסה לשמור עליה
שימו לב מה היה
מצב בלתי אפשרי עבורנו,
296
00:24:20,102 --> 00:24:23,672
זה בהחלט an
מצב בלתי אפשרי עבורה.
297
00:24:24,606 --> 00:24:29,077
בלי פקודות ממני,
הם עשו את זה בעצמם,
298
00:24:29,077 --> 00:24:32,647
הם טיפלו באישה הזו.
299
00:24:36,651 --> 00:24:40,655
המצב
נהיה ממש גרוע.
300
00:24:41,189 --> 00:24:45,827
ואז אחרי בערך
שלוש, אולי שניים ו
חצי עד שלוש שעות,
301
00:24:45,827 --> 00:24:47,829
אני לא בטוח, התחלתי,
302
00:24:47,829 --> 00:24:50,966
הסתכלתי למעלה וראיתי
כמו הבהוב של אור.
303
00:24:56,271 --> 00:25:00,142
ואז זה יצא.
304
00:25:00,142 --> 00:25:03,211
ואז זה
הבהב שוב.
305
00:25:04,780 --> 00:25:06,748
ואני מחפשת ומנסה
כדי להבין מה זה.
306
00:25:06,748 --> 00:25:09,017
בהתחלה חשבתי שכן
אור חירום שהיה
307
00:25:09,017 --> 00:25:12,120
מחובר ו
מהבהב לסירוגין.
308
00:25:13,121 --> 00:25:19,795
ואז בעוד כמה
דקות האור נדלק ו
309
00:25:19,795 --> 00:25:22,330
הייתי, זו הייתה השמש.
310
00:25:27,402 --> 00:25:30,572
וזה נכנס, א
קרן שמש נכנסה,
311
00:25:30,572 --> 00:25:34,009
וזה היה כמו
משהו מאלוהים.
312
00:25:34,943 --> 00:25:37,379
זה היה כמו משמיים.
313
00:25:38,080 --> 00:25:41,016
אתה יודע, זה אומר
פתח מעלינו.
314
00:26:11,179 --> 00:26:12,581
מה קרה
היה העשן והאבק
315
00:26:12,581 --> 00:26:15,750
התנקה בחוץ.
316
00:26:17,219 --> 00:26:22,591
והגענו ל
נקודה שבה כל א
פתאום אתה יכול להרים את מבטך
317
00:26:22,591 --> 00:26:27,195
ויכולתי לראות רסיס של
שמיים כחולים מבעד להריסות.
318
00:26:29,364 --> 00:26:34,603
והסתכלתי למטה ויכולתי
לראות קרן אור מכה
319
00:26:34,603 --> 00:26:40,041
המדרגות ואני כמו,
320
00:26:41,543 --> 00:26:47,082
"חבר'ה, פעם היה
106 קומות מעל ראשינו,
321
00:26:48,817 --> 00:26:50,418
עכשיו אני רואה שמיים כחולים."
322
00:26:50,418 --> 00:26:53,555
ואני אמרתי, "אני
חושבים שאנחנו בפסגה
מרכז הסחר העולמי".
323
00:26:57,325 --> 00:27:00,495
אז, אתה יודע, אנחנו
התחיל לחטט.
324
00:27:02,164 --> 00:27:06,668
אתה יודע, עם זה נוסף
אור הצלחנו למצוא
325
00:27:06,668 --> 00:27:10,438
אזור שבו נוכל לפרוץ
חור דרך ההריסות.
326
00:27:13,408 --> 00:27:16,811
כאשר האבק
התפנה וידענו
327
00:27:16,811 --> 00:27:20,515
הייתה לנו פתיחה,
היינו צריכים לטפס אליו,
328
00:27:20,515 --> 00:27:22,117
זה היה 20 רגל מעלינו.
329
00:27:22,117 --> 00:27:25,253
אז, אתה יודע, שם
היה כולו מוצלב,
330
00:27:25,253 --> 00:27:30,692
קורות כפופות
בתוך השטח כך,
331
00:27:30,692 --> 00:27:34,629
אלה מאיתנו שהיו
מסוגלים פיזית היו מסוגלים
332
00:27:34,629 --> 00:27:37,899
לטפס למעלה ולהגיע לזה
פתיחה ובעצם
333
00:27:37,899 --> 00:27:40,235
להתנועע בדרכנו החוצה.
334
00:28:07,229 --> 00:28:08,897
והחטתי את ראשי
החוצה ולא האמנתי
335
00:28:08,897 --> 00:28:11,666
מה שראיתי.
336
00:28:12,834 --> 00:28:18,740
אתה יודע, אתה רואה את
חזית של מה שנשאר ממנו
מרכז הסחר העולמי,
337
00:28:19,541 --> 00:28:24,813
ויש להבה ועשן
עולה מכל מקום,
338
00:28:24,813 --> 00:28:26,114
מספרים ארבע, חמש, שש
339
00:28:26,114 --> 00:28:27,582
מרכז הסחר העולמי עולה באש,
340
00:28:27,582 --> 00:28:30,118
יש כמו
בניינים של שבע קומות.
341
00:28:30,118 --> 00:28:32,821
מספר שבע
מרכז הסחר העולמי הוא א
342
00:28:32,821 --> 00:28:36,258
בניין משרדים רב קומות
וזה בוער.
343
00:28:38,126 --> 00:28:41,463
זה היה מאוד מפחיד
את הראש החוצה ובמיוחד
344
00:28:41,463 --> 00:28:45,567
לראות את החזית האיקונית
של מרכז הסחר העולמי,
345
00:28:45,567 --> 00:28:49,304
הקשתות.
346
00:28:50,105 --> 00:28:53,174
והיה
לא נשאר מזה כלום.
347
00:29:00,649 --> 00:29:04,386
חיכינו עד שאנחנו
יכול לראות כבאי,
348
00:29:04,386 --> 00:29:06,721
ראינו כבאי
כבוי למרחוק,
349
00:29:06,721 --> 00:29:09,190
והיינו צריכים לעשות
קשר איתם.
350
00:29:11,326 --> 00:29:14,062
כבאי
איך קוראים לרחוב
זה פועל?
351
00:29:16,197 --> 00:29:17,365
תודה.
352
00:29:17,365 --> 00:29:19,934
והם עשו
דרכם אל גרם המדרגות.
353
00:29:28,576 --> 00:29:33,882
יש את ג'וזפין האריס,
מנוע 53 וסולם 43
הוציא אותה.
354
00:29:33,882 --> 00:29:36,518
הם הביאו את
סטוקס סל אלונקה למעלה.
355
00:29:36,518 --> 00:29:39,554
זה כמעט כמו
היא נקטה עמדה,
356
00:29:39,554 --> 00:29:41,289
כמו על
קומה רביעית, כאילו,
357
00:29:41,289 --> 00:29:43,792
איכשהו היא ידעה.
358
00:29:45,226 --> 00:29:48,229
שאנחנו חייבים להיות כאן,
זה המקום.
359
00:29:52,834 --> 00:29:56,838
אחד אחד שלחתי
כולם במדרגות החוצה.
360
00:29:57,739 --> 00:30:02,644
ואחד אחד ראיתי כל אחד
מהחבר'ה שלי מטפסים על החבל ו
361
00:30:02,644 --> 00:30:06,648
זה היה מאוד
חלק מספק של
יום בשבילי לראות את זה.
362
00:30:07,315 --> 00:30:09,517
זה היה א
תחושה נפלאה.
363
00:30:09,517 --> 00:30:12,287
אני לא צריך להסביר את זה.
364
00:30:13,888 --> 00:30:15,824
אתה חושב שאתה עלול למות בפנים
החור הזה ואז הכל של א
365
00:30:15,824 --> 00:30:18,560
פתאום אתה בחוץ ו
מישהו נותן לך א
366
00:30:18,560 --> 00:30:20,128
כריך וסודה.
367
00:30:20,128 --> 00:30:22,130
זה יפה
הרגשה נחמדה, נכון.
368
00:31:22,257 --> 00:31:23,792
היינו
האנשים האחרונים שיצאו
369
00:31:23,792 --> 00:31:25,794
לפני שהמגדל הראשון נפל.
370
00:31:27,228 --> 00:31:29,898
אנחנו
שולחים את זה לכולם
בדרך, לכיוון המים.
371
00:31:31,599 --> 00:31:35,236
ואני פיניתי
עם עמיתי לעבודה, Muzua,
372
00:31:35,804 --> 00:31:37,739
מי עד היום הגיבור שלי.
373
00:31:46,147 --> 00:31:49,184
ירדנו ב
מדרגות ורציתי לעצור
374
00:31:49,184 --> 00:31:51,286
כי הייתי עייף.
375
00:31:51,286 --> 00:31:52,987
אז הוא תפס את ידי
והוא פשוט משך אותי למטה
376
00:31:52,987 --> 00:31:54,155
את שאר הדרך.
377
00:31:54,155 --> 00:31:56,424
ואני יורד כאילו,
"בבקשה, בבקשה, תן לי לעצור."
378
00:31:56,424 --> 00:31:59,294
הוא אמר, "אנחנו לא יכולים להפסיק.
אנחנו חייבים להמשיך לנוע".
379
00:31:59,294 --> 00:32:02,096
וכשבאתי
החוצה והעשן הזה,
380
00:32:02,096 --> 00:32:06,034
או הענן הזה, זה
הפחיד את החיים ממני.
381
00:32:06,801 --> 00:32:09,771
זה כמו הוריקן שמגיע
דרך וזה היה האוויר הזה
382
00:32:09,771 --> 00:32:12,240
נושבת דרך וראיתי
אנשים נתפסו ב
383
00:32:12,240 --> 00:32:14,509
אוויר שרק נושב.
384
00:32:16,177 --> 00:32:17,779
אתה יכול
ספר לי מה קרה?
385
00:32:17,779 --> 00:32:19,280
מה ראית?
386
00:32:19,280 --> 00:32:20,482
הגענו ל...
387
00:32:20,482 --> 00:32:22,383
כל הדרך אל
לובי ופתאום זה
388
00:32:22,383 --> 00:32:24,219
היה הפיצוץ הגדול הזה.
389
00:32:24,219 --> 00:32:26,221
אמא, אני רק רוצה אותך
לדעת שאני בסדר.
390
00:32:27,255 --> 00:32:28,356
אני לא יודע מה
אחרת לומר לך.
391
00:32:28,356 --> 00:32:29,791
הגענו מקומה 82
ואני לא יודע איפה
392
00:32:29,791 --> 00:32:33,027
בני גילי הם, אני לא יודע,
אני מקווה לאלוהים שהם בסדר.
393
00:32:33,361 --> 00:32:36,865
זה היה כמו א
השביט פשוט פגע בכדור הארץ.
394
00:32:37,298 --> 00:32:38,933
כמו שביט?
כֵּן.
395
00:32:38,933 --> 00:32:40,768
תראה את זה.
תראה את זה.
396
00:32:40,768 --> 00:32:43,137
תסתכל על הבגדים שלך.
תסתכל עליך.
397
00:32:45,840 --> 00:32:49,911
לא משנה מה החומר הזה
כלומר, אני מקווה שזה לא יהרוג אותך.
398
00:32:56,918 --> 00:33:00,221
דפנה,
אל תוותר עכשיו. דַפנָה.
399
00:33:00,755 --> 00:33:01,756
פשוט בכיתי.
400
00:33:01,756 --> 00:33:03,258
אני זוכר שבכיתי הרבה.
401
00:33:03,258 --> 00:33:06,528
אני פשוט עייף.
אני עייף.
402
00:33:07,362 --> 00:33:11,199
ואני זוכר רק
בהיותי עצוב, הייתי עצוב.
403
00:33:11,900 --> 00:33:16,137
הייתי כאילו, פשוט לא יכולתי
מבין, אתה יודע,
404
00:33:16,137 --> 00:33:19,173
מה קרה,
למה זה קרה.
405
00:33:21,075 --> 00:33:23,945
ואני זוכרת
יושב שם וזה
הגברת ניסתה לומר לי.
406
00:33:24,879 --> 00:33:27,615
אתה יכול
אפילו להתחיל להבין את
אנשים שאולי עשו את זה?
407
00:33:28,149 --> 00:33:29,918
אני לא יודע.
408
00:33:29,918 --> 00:33:32,053
אתה יכול
אפילו להתחיל להבין למה?
409
00:33:32,053 --> 00:33:33,821
למה זה קרה?
410
00:33:33,821 --> 00:33:35,123
למה מטוס פגע בבניין?
411
00:33:35,123 --> 00:33:37,525
למה א
התוכנית נחטפה ו...
412
00:33:37,525 --> 00:33:39,093
סליחה.
413
00:33:39,093 --> 00:33:40,261
אני מקווה
אתה מבין,
414
00:33:40,261 --> 00:33:43,398
המטוס הזה יכול היה להיות
נחטף על ידי מחבל.
415
00:33:44,666 --> 00:33:46,701
זה לא קרה במקרה.
416
00:33:46,701 --> 00:33:50,204
יֵשׁוּעַ.
באמריקה?!
417
00:33:51,506 --> 00:33:58,079
אני לא יודע מה להגיד.
אני לא יודע מה להגיד.
418
00:34:03,384 --> 00:34:07,555
כל מה שיכולתי לחשוב עליו
היו כל הכבאים...
419
00:34:10,725 --> 00:34:12,727
ריצה במעלה המדרגות,
420
00:34:12,727 --> 00:34:14,529
אתה יודע, הולך
לעזור למי,
421
00:34:14,529 --> 00:34:17,332
אתה יודע, היה שם למעלה.
422
00:34:17,332 --> 00:34:20,301
ואני זוכר את הצעיר הזה
ילד רץ מאחוריהם עם
423
00:34:20,301 --> 00:34:23,638
מטף כיבוי אש
הולך לעזור לאנשים,
424
00:34:24,806 --> 00:34:27,008
אני חושב שזה היה
כמו ילד צעיר,
425
00:34:27,008 --> 00:34:29,844
ממש מבית הספר התיכון,
נראה כמו ילד קטן.
426
00:34:30,378 --> 00:34:34,082
והוא, הוא התכוון לעזור.
427
00:34:39,220 --> 00:34:41,022
ואני זוכרת
הפנים שלו, הוא היה כמו,
428
00:34:41,022 --> 00:34:43,958
"כן, אני הולך, אני הולך
הולך לעזור לכמה אנשים,
429
00:34:43,958 --> 00:34:45,760
אני הולך לעזור לכמה אנשים."
430
00:34:45,760 --> 00:34:49,497
אני כמו, "בסדר,
בסדר, בסדר."
431
00:34:51,432 --> 00:34:55,570
וכשאני מקבל
למטה, אתה יודע,
432
00:34:55,570 --> 00:34:59,173
לצאת כדי לגלות את זה
הבניין קרס.
433
00:35:00,375 --> 00:35:04,812
ואני כזה, זה
ילד צעיר מנסה...
434
00:35:04,812 --> 00:35:09,484
אני מחשיב אותו כגיבור.
435
00:35:10,051 --> 00:35:12,153
ואני כאילו, אני
תמיד שואל את עצמי,
436
00:35:12,153 --> 00:35:14,922
מעניין אם הם שרדו?
437
00:35:14,922 --> 00:35:18,526
מעניין אם הם יצאו מזה?
438
00:35:18,526 --> 00:35:21,496
זה הפריע לי מאוד.
439
00:35:32,840 --> 00:35:34,442
כמה חברות
אבל לא יצא מזה
440
00:35:34,442 --> 00:35:40,214
שהיו במקור הזה
אזעקה חמישית, יצאה
אבל הרבה בחורים לא.
441
00:35:45,353 --> 00:35:47,522
לאחר זמן מה
הבנתי שאני צריך
442
00:35:47,522 --> 00:35:49,891
ליצור קשר עם המשפחה שלי.
443
00:35:52,060 --> 00:35:55,396
אני זוכר שהוצאתי את התא שלי
טלפון ואני חושב תן לי
444
00:35:55,396 --> 00:35:58,199
נסה להתקשר לאמא שלי, אתה יודע,
ואנשים שמכירים אותי.
445
00:35:58,199 --> 00:36:00,435
אז אני מחייג לטלפון
ואני קורא לאמא שלי ו
446
00:36:00,435 --> 00:36:01,836
עסוק, עסוק, עסוק.
447
00:36:01,836 --> 00:36:04,639
ואז כל א
פתאום בחר הטלפון
למעלה וזו הייתה דודה שלי.
448
00:36:04,639 --> 00:36:06,974
והיא אומרת לי,
"אוי אלוהים, אתה
בסדר, אתה בסדר."
449
00:36:06,974 --> 00:36:09,210
אני הולך, "כן, אני בסדר,
אני חי, אני כאן למטה,
450
00:36:09,210 --> 00:36:10,578
אני עובד", אמרתי,
451
00:36:10,578 --> 00:36:12,246
"אבל שרדתי",
אמרתי, "הייתי ב
בבניין, שרדתי".
452
00:36:12,246 --> 00:36:14,215
היא אומרת, "אמא שלך כאן,
אמא שלך כאן."
453
00:36:14,215 --> 00:36:15,983
ואני זוכרת את אמא שלי
מתקשרים ו
454
00:36:15,983 --> 00:36:17,518
היא נכנסה לפאניקה ו
בוכה והיא כאילו,
455
00:36:17,518 --> 00:36:19,320
"אוי אלוהים, תודה לאל
אתה חי, תודה לאל."
456
00:36:19,320 --> 00:36:20,955
היא אומרת, "שלך
אח נשלח,
457
00:36:20,955 --> 00:36:23,558
הוא איפשהו שם למטה."
458
00:36:27,361 --> 00:36:30,732
אחי מייקל
היה גם כבאי.
459
00:36:34,068 --> 00:36:35,636
אז אמרתי,
"בסדר, אני חייב ללכת מאמי.
460
00:36:35,636 --> 00:36:37,371
אני חייב ללכת, אני
צריך ללכת למצוא את מייקל,
461
00:36:37,371 --> 00:36:38,840
אני צריך ללכת למצוא את אחי."
462
00:36:38,840 --> 00:36:42,009
ואני זוכרת
עולה לרדיו שלי ו
מתקשר לחברה של אחי,
463
00:36:42,009 --> 00:36:44,112
והוא היה בפנים
חברת מנועים 228.
464
00:36:44,112 --> 00:36:46,414
ואני כאילו,
"סולם עשר למנוע 228.
465
00:36:46,414 --> 00:36:48,549
בוא במנוע 228",
כמה פעמים,
466
00:36:48,549 --> 00:36:50,051
"סולם עשר למנוע 228."
467
00:36:50,051 --> 00:36:51,119
אין תגובה.
468
00:36:51,119 --> 00:36:54,322
ואז אני הולך, "ג'ון מוראביטו
למייקל מוראביטו",
469
00:36:54,322 --> 00:36:56,657
כמו עכשיו אני כמו
נואש למצוא אותו.
470
00:36:56,657 --> 00:36:58,626
ואני רואה את הקפטן שלי,
קפטן מלורי,
471
00:36:58,626 --> 00:37:00,228
הוא בא ברגל
בשבילי הוא כמו,
472
00:37:00,228 --> 00:37:01,662
"מה עושה?
אתה בסדר, נכון?
473
00:37:01,662 --> 00:37:03,064
עברת את זה?"
474
00:37:03,064 --> 00:37:05,533
ואני כמו, "כן, קאפ",
אני הולך, "אבל אני מחפש
בשביל אח שלי".
475
00:37:05,533 --> 00:37:08,236
הוא כמו,
"בסדר," הוא אומר, "בואו",
476
00:37:08,236 --> 00:37:10,772
הוא אומר, "יש א
מרכז הפיקוד נגמר
הנה, הם חייבים לשולחן",
477
00:37:10,772 --> 00:37:13,174
הוא אומר, "הם
מסמן את כולם
זה לא מובא בחשבון".
478
00:37:13,174 --> 00:37:15,643
הוא אומר, "בוא נלך לחפש
במרכז הפיקוד".
479
00:37:25,019 --> 00:37:28,222
ניגשנו לפקודה
מרכז ואני מסתכל על
480
00:37:28,222 --> 00:37:30,491
נייר שהם קיבלו ו
הם רשמו את כל השמות
481
00:37:30,491 --> 00:37:33,528
חתיכות של תיוג עץ אלון
ואני מזהה שמות
של בחורים שאני מכיר.
482
00:37:33,528 --> 00:37:35,396
אני כמו, "אוי אלוהים
אלוהים, הוא לא כאן".
483
00:37:35,396 --> 00:37:37,565
וזו הייתה רק רשימה
של שמות של בחורים שהיו
484
00:37:37,565 --> 00:37:39,300
ללא הסבר.
485
00:37:39,300 --> 00:37:41,803
וכשאנחנו יורדים ברשימה, שלי
שמו של האח נמצא ברשימה.
486
00:37:52,914 --> 00:37:55,183
והוא אומר, "תשמע,
זו רק רשימה מוקדמת,
487
00:37:55,183 --> 00:37:56,984
לא חושב
על זה", אתה יודע,
488
00:37:56,984 --> 00:37:58,319
"אל תדאג בקשר לזה."
489
00:37:58,319 --> 00:37:59,921
ואני רואה את כל
בחורים בחברתו,
490
00:37:59,921 --> 00:38:01,022
אני רואה את שלהם
שמות ברשימה הזו,
491
00:38:01,022 --> 00:38:03,024
אני כאילו, כל החברה שלו
נעלם, הם נעלמו.
492
00:38:03,024 --> 00:38:04,692
אני כאילו, אני אפילו לא
יודע איך אני הולך הביתה,
493
00:38:04,692 --> 00:38:06,727
איך אני הולך
הביתה ולהתמודד עם המשפחה שלי,
494
00:38:06,727 --> 00:38:09,831
בידיעה שאחי,
מי נכנס לתפקיד אחרי,
495
00:38:09,831 --> 00:38:13,100
קצת הלך בעקבותיי,
הוא כבר לא איתנו כי
496
00:38:13,100 --> 00:38:15,269
של המצב הזה,
איך אני אעשה את זה
497
00:38:15,269 --> 00:38:18,239
הרגשתי אבודה.
498
00:38:26,214 --> 00:38:28,783
ואני זוכר שהסתובבתי,
499
00:38:30,551 --> 00:38:32,153
ואני זוכר
לראות ברז כיבוי
500
00:38:32,153 --> 00:38:35,690
באמצע ה
ברחוב והייתי כל כך צמא
501
00:38:35,690 --> 00:38:37,558
ולקחתי א
מעט מים.
502
00:38:37,558 --> 00:38:39,360
ואני שותה את המים ו
אני שוטף את הפנים והסתכלתי למעלה
503
00:38:39,360 --> 00:38:40,728
ואחי...
504
00:38:42,930 --> 00:38:45,967
הולך ממש מולי,
כמו שזה היה אמור להיות.
505
00:38:46,200 --> 00:38:47,935
אני כאילו, אני תופס אותו,
אני כמו, "מייק! מייק"
506
00:38:47,935 --> 00:38:49,170
והוא קופץ,
הוא כמו, "ג'ון",
507
00:38:49,170 --> 00:38:50,137
הוא הולך,
"איך אתה חי?"
508
00:38:50,137 --> 00:38:51,339
אני הולך, "איך אתה חי?"
509
00:38:51,339 --> 00:38:53,107
הוא אומר, "יצאתי
של המנהרה כשראיתי את זה
510
00:38:53,107 --> 00:38:54,909
הפסולת הולכת, אז הסתובבתי
לחבר שלי ואמרתי,
511
00:38:54,909 --> 00:38:57,111
אחי פשוט מת."
512
00:38:57,111 --> 00:38:59,080
וזה בדיוק כמו הרגע הזה
של הגורל במקום בו היינו
513
00:38:59,080 --> 00:39:02,450
אותו מקום, באותו זמן,
והיינו צריכים ליצור קשר.
514
00:39:02,450 --> 00:39:03,985
ואנחנו תופסים כל אחד
אחר ואמרתי לו,
515
00:39:03,985 --> 00:39:05,486
אמרתי, "זהו,
בשאר היום,
516
00:39:05,486 --> 00:39:07,021
אני לא הולך להפסיד
אתה שוב", אני הולך,
517
00:39:07,021 --> 00:39:08,289
"אנחנו נשארים ביחד.
518
00:39:08,289 --> 00:39:09,290
אנחנו נשארים ביחד.
519
00:39:09,290 --> 00:39:11,959
אנחנו חייבים ללכת הביתה ביחד".
520
00:39:14,161 --> 00:39:17,064
זו הייתה הקלה עצומה.
521
00:39:17,064 --> 00:39:19,400
היינו בטוחים.
522
00:39:23,704 --> 00:39:25,539
כל מה שאתה רוצה לעשות בזה
הנקודה היא לצאת מכאן,
523
00:39:25,539 --> 00:39:27,475
אתה רק רוצה לקבל
הרחק מכל זה.
524
00:39:30,144 --> 00:39:33,180
אבל ידענו שאנחנו צריכים
להסתובב ולחזור פנימה.
525
00:39:46,894 --> 00:39:49,997
היו אנשים ש
היו מתחת לפסולת.
526
00:39:56,871 --> 00:40:00,074
ושלא יכולנו לתת
לחפש אותם.
527
00:40:43,217 --> 00:40:44,885
פשוט הרגשתי כל כך רע.
528
00:40:44,885 --> 00:40:50,424
פשוט הרגשתי כך
אשם על היותו בחיים
כי כל כך הרבה נעלמו.
529
00:40:52,326 --> 00:40:58,566
וחשבתי על
את הכבאים שראיתי
והילד הקטן הזה,
530
00:40:59,633 --> 00:41:03,104
ועד היום אני
עדיין תוהה על זה.
531
00:41:03,104 --> 00:41:06,674
הם יצאו מזה?
532
00:42:10,271 --> 00:42:13,074
הם יכלו לזוז, אני לא יכולתי.
533
00:42:13,074 --> 00:42:14,375
ואני הבנתי
שהם יוכלו לרוץ,
534
00:42:14,375 --> 00:42:16,710
הם יכלו לצאת.
535
00:42:16,710 --> 00:42:18,846
אבל הם נשארו איתי.
536
00:42:25,119 --> 00:42:28,856
שלום, מה שלומך?
537
00:42:29,857 --> 00:42:32,426
שלום.
538
00:42:34,095 --> 00:42:36,664
היה הרבה
של תשומת הלב התקשורתית וה,
539
00:42:36,664 --> 00:42:40,267
מכבי האש
רצה לקבל את הסיפור שלנו
החוצה כי זה היה אחד
540
00:42:40,267 --> 00:42:43,304
מבין החיוביים המעטים
סיפורים מה-11 בספטמבר.
541
00:42:44,472 --> 00:42:46,740
האם הבנת שה
מגדל אחר קרס?
542
00:42:46,740 --> 00:42:48,709
לא.
לא, אתה לא.
543
00:42:48,709 --> 00:42:50,311
תהיתי למה
היית כל כך רגוע.
544
00:42:55,749 --> 00:43:00,387
היא בטחה בנו מאוד
והגנתנו עליה.
545
00:43:40,761 --> 00:43:43,364
כתב יש לך
מאזין לחדשות בשידור חי
כנס בנושא 1010 Wins
546
00:43:43,364 --> 00:43:46,333
של ראש העיר ג'וליאני ו
מפכ"ל המשטרה,
ברנרד קריק.
547
00:43:46,333 --> 00:43:50,271
ברנרד קריק אומר את זה
יש כמה אנשים בחיים
548
00:43:50,271 --> 00:43:52,373
בהריסות של
מרכז הסחר העולמי.
549
00:43:52,373 --> 00:43:54,875
הוא מאשר את זה
יש כמה אנשים בחיים.
550
00:43:54,875 --> 00:43:57,278
כתב 2
ראש העיר ג'וליאני אישר זאת
כמה אנשים בהריסות
551
00:43:57,278 --> 00:43:59,480
התקשרו מ
טלפונים סלולריים לבני משפחה
552
00:43:59,480 --> 00:44:02,516
כולל אדם שהיה
מתקשר למשפחה בסיאטל.
553
00:44:02,516 --> 00:44:03,784
כתב 3 אולי
יש מעט בהירות,
554
00:44:03,784 --> 00:44:05,352
יש מחר.
555
00:44:05,352 --> 00:44:06,954
כתובית על ידי
Cotter Media Group.