1
00:00:07,841 --> 00:00:08,881
RAZZANO: האם אתה
רוצה שאתחיל?
2
00:00:08,876 --> 00:00:10,076
אישה: בהחלט.
3
00:00:10,077 --> 00:00:12,807
RAZZANO: בסדר, הייתי רוצה
אוהב להתחיל ככה.
4
00:00:12,813 --> 00:00:19,223
כשנה לאחר 9/11,
קיבלתי טלפון מ
5
00:00:19,219 --> 00:00:25,329
סופר מקצועי
והוא כתב א
סיפור על, אממ, 9/11.
6
00:00:25,325 --> 00:00:29,625
הוא גם היה ב
מלון מריוט,
7
00:00:29,630 --> 00:00:32,870
שלושה מרכז הסחר העולמי
בניו יורק, ב-9/11,
8
00:00:32,866 --> 00:00:34,866
ושהה שם.
9
00:00:34,868 --> 00:00:39,008
והוא ביקש את זה, אה, אני נותן
לו ראיון ואני עשיתי ו
10
00:00:39,006 --> 00:00:42,206
סיפרתי לו את הסיפור
אני עומד לספר לך.
11
00:00:43,010 --> 00:00:45,750
וכן, בסוף ה
סיפור שהוא אמר לי, הוא אמר,
12
00:00:45,746 --> 00:00:49,546
"פרנק, אני לא יודע
אם אתה מבין את זה אבל שם
13
00:00:49,550 --> 00:00:55,420
הם רק 14 אנשים, אה,
שרד את קריסת שניהם
14
00:00:55,422 --> 00:01:00,062
בניינים ב-9/11 ו
אתה אחד מ-14 האנשים."
15
00:01:01,261 --> 00:01:04,871
עכשיו, כשאני מספר את הסיפור,
אתה יכול להגיד לעצמך,
16
00:01:04,865 --> 00:01:08,535
הכנתי בצורה מדהימה
בחירות רעות באותו יום או,
17
00:01:08,535 --> 00:01:12,705
אתה יכול להגיד שהייתי א
אדם בר מזל מאוד.
18
00:01:12,706 --> 00:01:17,206
אתה יכול לשפוט בעצמך
שהן, אה, הסיבות לכך
19
00:01:17,210 --> 00:01:20,250
שרדתי את היום הזה.
20
00:01:20,247 --> 00:01:23,377
ובכן, תן לי
לקחת אותך בחזרה, אה,
21
00:01:23,383 --> 00:01:27,493
אני עורך דין, היה לי
תיק שהיה תלוי ועומד
22
00:01:27,487 --> 00:01:29,687
בארצות הברית
בית המשפט המחוזי,
23
00:01:29,690 --> 00:01:34,190
מקרה גדול מאוד,
ומקרה חשוב מאוד.
24
00:01:34,962 --> 00:01:38,672
הייתה לי סוויטת חדרים
במלון מריוט,
25
00:01:38,665 --> 00:01:40,425
בקומה ה-19.
26
00:01:42,502 --> 00:01:48,112
המלון היה פיזית
מחובר לצפון
מגדל ובעצם,
27
00:01:48,108 --> 00:01:52,678
הקמתי חדר מלחמה עבור
המשפט בסוויטה הזאת,
28
00:01:53,814 --> 00:01:57,154
והיו לי קופסאות בכל מקום
המקום והחומרים,
29
00:01:57,150 --> 00:01:58,950
מתכוננים למשפט.
30
00:02:00,621 --> 00:02:07,091
הייתי במיטה, ואני, פתאום
שמעתי חבטה אדירה ו
31
00:02:07,094 --> 00:02:09,564
הלכתי, אינסטינקטיבית,
הלך לחלונות,
32
00:02:09,563 --> 00:02:11,133
פתחתי את הווילונות,
33
00:02:11,131 --> 00:02:17,301
הסתכלתי החוצה ועכשיו אני
יכול היה לראות כדורי אש נופלים
34
00:02:17,304 --> 00:02:18,514
לתוך הרחוב.
35
00:02:28,448 --> 00:02:31,718
(הזכוכית מתנפצת)
36
00:02:36,690 --> 00:02:41,160
הייתי בשיא שלי
קריירה באותה תקופה ו
37
00:02:41,161 --> 00:02:44,731
המחשבה
עלה בדעתי ש,
38
00:02:44,731 --> 00:02:49,241
"אם אעזוב את החדר הזה
עם כל המסמכים שלי,
39
00:02:49,236 --> 00:02:53,406
אולי לא אוכל
חזור לחדר הזה ו
40
00:02:53,407 --> 00:02:55,937
יש לי משפט
זה מתקרב.
41
00:02:55,942 --> 00:02:58,882
אני צריך את הניירות האלה.
אני חייב להוציא אותם".
42
00:02:59,913 --> 00:03:06,493
וכך, החלטתי,
אה, זה הכי הרבה
דבר חשוב עבורי,
43
00:03:06,486 --> 00:03:10,186
בשלב זה, היה ל
לאסוף את הניירות האלה,
44
00:03:10,190 --> 00:03:11,590
להחזיר אותם לקופסאות,
45
00:03:11,591 --> 00:03:16,061
שים אותם, אה,
תיקי ליטיגציה ו
46
00:03:16,063 --> 00:03:17,933
להוציא אותם
של המלון עכשיו.
47
00:03:19,066 --> 00:03:21,096
ואני חשבתי,
"אני תוהה אם לבלמן
48
00:03:21,101 --> 00:03:23,271
עדיין למטה
מי יכול לעזור לי?"
49
00:03:23,837 --> 00:03:29,937
וכמו שהייתי
מושיט יד לטלפון,
50
00:03:29,943 --> 00:03:34,553
הבניין רעד ו
הסתכלתי מהחלון ו
51
00:03:34,548 --> 00:03:38,788
יכולתי לראות,
נופל מהשמיים,
52
00:03:38,785 --> 00:03:44,685
בטון ופלדה,
עובר ממש מעבר לחלון,
53
00:03:44,691 --> 00:03:48,431
כאילו זה וילון
בתיאטרון, נופל.
54
00:03:49,262 --> 00:03:54,302
וכן, יום אשר
היה שמש בהיר, אה,
55
00:03:54,301 --> 00:03:57,971
יום סוף הקיץ,
הפך לשחור גמור.
56
00:03:59,239 --> 00:04:05,049
הבנתי שאולי אלה
הרגעים האחרונים של חיי.
57
00:04:05,979 --> 00:04:07,309
אממ...
58
00:04:10,183 --> 00:04:12,453
ואז חשבתי, אה,
59
00:04:12,452 --> 00:04:17,822
"אתה יודע, אה, אני אף פעם לא הולך
לראות את הבת שלי מתחתנת",
60
00:04:20,627 --> 00:04:25,067
ואז חשבתי
על ההורים שלי,
61
00:04:25,065 --> 00:04:30,435
ואמרתי לעצמי: "אני
מקווה שחייתי מהסוג
62
00:04:30,437 --> 00:04:33,037
של החיים שלי
ההורים יכולים להיות גאים".
63
00:04:37,811 --> 00:04:43,751
(מוזיקת נושא מתנגנת)
64
00:04:59,766 --> 00:05:05,636
♪ ♪
65
00:05:31,364 --> 00:05:33,174
גבר: כולם בסדר?
66
00:05:35,302 --> 00:05:36,842
איך הדרך החוצה מכאן?
67
00:05:40,507 --> 00:05:43,307
(פטפוט חופף)
68
00:05:43,310 --> 00:05:44,880
גבר 2: כן.
69
00:05:44,878 --> 00:05:46,908
גבר: יש לי משהו,
קדימה חבר'ה.
70
00:05:46,913 --> 00:05:49,153
לָלֶכֶת!
71
00:05:49,449 --> 00:05:51,019
עדיין אין אף אחד.
72
00:05:51,451 --> 00:05:58,121
(פטפוט חופף)
73
00:05:58,725 --> 00:06:04,795
(פטפוט חופף)
74
00:06:09,402 --> 00:06:13,172
PFEIFER: היינו ב-
הלובי של המגדל הצפוני,
75
00:06:13,173 --> 00:06:17,343
וכל האזור
מחשיך לחלוטין.
76
00:06:17,344 --> 00:06:19,314
אתה לא יכול לראות את היד
מול הפנים שלך.
77
00:06:19,312 --> 00:06:20,812
גבר: בוא נשיג כמה אורות.
78
00:06:20,814 --> 00:06:27,124
(פטפוט חופף)
79
00:06:31,224 --> 00:06:33,594
פפייפר: וקיבלתי
ברדיו שלי ואמרתי,
80
00:06:33,593 --> 00:06:37,733
"פקודה לכולם
יחידות במגדל אחד,
81
00:06:37,731 --> 00:06:38,901
לפנות את הבניין".
82
00:06:40,800 --> 00:06:44,240
MAN (באמצעות רדיו): פקודה אחת?
83
00:06:44,237 --> 00:06:46,107
PFEIFER: פקודה
פוסט במגדל אחד.
84
00:06:46,106 --> 00:06:47,806
כל היחידות.
85
00:06:47,807 --> 00:06:50,007
לפנות את הבניין.
86
00:06:50,010 --> 00:06:53,650
עמדת פיקוד לכל היחידות.
87
00:06:53,647 --> 00:06:55,877
MAN (באמצעות רדיו):
עמדת פיקוד לכל היחידות.
88
00:06:55,882 --> 00:07:00,492
(פטפוט חופף)
89
00:07:00,487 --> 00:07:02,787
גבר 2: בוא נלך, איזו קומה?
90
00:07:02,789 --> 00:07:04,759
גבר 3: באנו
בצורה כזו, לא?
91
00:07:04,758 --> 00:07:06,858
גבר 2: לא, נכנסנו
לכיוון השני, שם.
92
00:07:06,860 --> 00:07:07,960
גבר 3: בוא נלך!
93
00:07:07,961 --> 00:07:10,831
(פטפטת רדיו)
94
00:07:11,498 --> 00:07:14,868
פפייפר: הכנתי את
צו פינוי ואז
95
00:07:14,868 --> 00:07:17,568
הרגשתי מישהו לרגלי.
96
00:07:19,706 --> 00:07:25,646
תפסתי את הפנס ו,
כשהארתי בפנס,
97
00:07:25,645 --> 00:07:30,375
ראיתי את הצווארון הלבן
של הכומר שלנו,
98
00:07:30,383 --> 00:07:32,653
הוא שכב
הרצפה, לרגלי.
99
00:07:32,652 --> 00:07:35,822
היי חברים, כן,
אנחנו צריכים יד כאן.
100
00:07:35,822 --> 00:07:38,562
גבר: היי חבר'ה, תחזרו למטה!
101
00:07:39,426 --> 00:07:45,166
פפייפר: היי, אנחנו צריכים,
חבר'ה, אנחנו הולכים לקחת את זה.
102
00:07:46,399 --> 00:07:49,369
פפייפר: אז אני,
הסרתי את הצווארון הלבן שלו,
103
00:07:49,369 --> 00:07:53,309
בדקתי דופק
ולא הצלחתי למצוא אחד.
104
00:07:55,075 --> 00:08:00,175
וידעתי, בשלב הזה,
זה, אממ, חלק מהבניין
105
00:08:00,180 --> 00:08:05,390
היה חייב, היה חייב להכות
אותו והוא נעלם.
106
00:08:07,854 --> 00:08:11,264
אז, אמר הצ'יף היידן,
"אנחנו הולכים להוציא אותו החוצה."
107
00:08:13,526 --> 00:08:14,226
גבר: בדרך זו.
108
00:08:14,227 --> 00:08:15,457
(שיעול)
109
00:08:16,830 --> 00:08:18,370
גבר 2: מחוץ ל
דרגנוע ממש כאן.
110
00:08:18,365 --> 00:08:19,265
קדימה.
111
00:08:19,265 --> 00:08:20,195
בְּסֵדֶר? נכון, כאן.
112
00:08:20,200 --> 00:08:26,270
(פטפוט חופף)
113
00:08:27,073 --> 00:08:28,913
גבר: אתה בסדר?
גבר 2: כן.
114
00:08:30,577 --> 00:08:31,747
פפייפר: בסדר,
יש לנו ארבעה בחורים.
115
00:08:31,745 --> 00:08:36,615
(פטפוט חופף)
116
00:08:36,616 --> 00:08:39,786
האם זו הדרך?
מכירים את הבניין?
117
00:08:39,786 --> 00:08:40,986
גבר: אני אמצא דרך לצאת.
118
00:08:40,987 --> 00:08:42,617
PFEIFER: בוא נלך, איזו קומה?
119
00:08:42,622 --> 00:08:44,192
(שיעול)
120
00:08:45,191 --> 00:08:47,931
(פטפטת רדיו)
121
00:08:47,927 --> 00:08:49,297
אנחנו יכולים לצאת מכאן?
122
00:08:49,295 --> 00:08:50,395
(פטפוט חופף)
123
00:08:50,397 --> 00:08:52,227
גבר: נסה לעבור.
124
00:08:52,232 --> 00:08:53,432
גבר: דלת הכניסה
חסום לחלוטין.
125
00:08:53,433 --> 00:08:54,333
גבר 2: האם זה?
126
00:08:54,334 --> 00:08:55,244
גבר 3: האם אנחנו הולכים
לחזור בשבילם?
127
00:08:55,235 --> 00:08:56,165
גבר: חסום לחלוטין.
גבר 2: לגמרי?
128
00:08:56,169 --> 00:08:57,269
גבר: אנחנו חייבים ללכת,
אנחנו חייבים לצאת לשם.
129
00:09:03,043 --> 00:09:06,853
פפייפר: בשלב הזה כל אני
שנשמע ברדיו היה סטטי.
130
00:09:06,846 --> 00:09:10,276
(ביפ)
131
00:09:13,520 --> 00:09:17,360
אני חושב שכולם ניסו
לדבר בו זמנית,
132
00:09:17,357 --> 00:09:19,287
אי אפשר היה לקבל,
133
00:09:19,292 --> 00:09:23,502
או לשדר, כל
הודעה באותו רגע.
134
00:09:24,197 --> 00:09:30,837
(סירנות)
135
00:09:34,774 --> 00:09:39,584
(צלצול פעמון)
136
00:09:42,248 --> 00:09:44,818
MAN: זה ה-
מצב הבניין שלי,
137
00:09:44,818 --> 00:09:46,788
כבאים נכנסים.
138
00:09:46,786 --> 00:09:49,586
(שיעול)
139
00:09:51,858 --> 00:09:53,088
ג'ייני, תנסה את הסלולרי שלך.
140
00:09:53,093 --> 00:09:54,293
ג'ייני: זה לא עובד.
141
00:09:54,294 --> 00:09:55,534
גבר: כן, שלום
רגע, שנייה אחת,
142
00:09:55,528 --> 00:09:57,598
יש לי את שלך
בעל כאן, בסדר?
143
00:09:57,597 --> 00:09:59,627
גבר 2: אתה יכול לקבל
קו חוץ בגלל
אני חייב להתקשר למישהו
144
00:09:59,632 --> 00:10:00,832
להגיד להם שאני חי.
145
00:10:00,834 --> 00:10:07,314
כבאי: שלום?
שלום? אני בסדר.
146
00:10:07,307 --> 00:10:13,847
אני לא מאמין בזה. כולם,
כולם מתים הופ.
147
00:10:13,847 --> 00:10:15,377
אני אתקשר אליך בחזרה.
148
00:10:15,381 --> 00:10:16,921
גבר: הו אלוהים.
149
00:10:16,916 --> 00:10:23,186
(מצלצל)
150
00:10:24,424 --> 00:10:27,234
כמו שהוא אמר, כולם מתים.
151
00:10:27,227 --> 00:10:29,027
הם חוזרים החוצה.
152
00:10:45,078 --> 00:10:46,208
(בוכה)
153
00:10:46,212 --> 00:10:47,952
גבר: נחמד ואיטי.
פשוט תלך יפה ולאט.
154
00:10:55,822 --> 00:11:02,462
♪ ♪
155
00:11:11,905 --> 00:11:17,505
RAZZANO: בסופו של דבר, ה
הבניין הפסיק לרעוד ו
156
00:11:17,510 --> 00:11:19,310
עדיין הייתי בחדר.
157
00:11:20,313 --> 00:11:25,253
אני, הופתעתי מזה
עדיין הייתי בחיים, אה,
158
00:11:25,251 --> 00:11:27,251
רצתי לעבר הדלת.
159
00:11:29,155 --> 00:11:34,025
פתחתי את הדלת ו
הסתכל במסדרון,
160
00:11:34,027 --> 00:11:35,397
היה שחור גמור.
161
00:11:46,839 --> 00:11:50,509
ג'ונסון: העבודה שלנו
היה לעזור בחיפוש ו
לפנות את מלון מריוט.
162
00:11:51,878 --> 00:11:53,748
אחרי הראשון
מגדל קרס,
163
00:11:53,746 --> 00:11:56,746
היינו במלון,
לא יכולנו לראות,
164
00:11:56,749 --> 00:12:01,319
לא יכולנו בקושי
נשימה ואני, אני...
165
00:12:01,321 --> 00:12:03,521
זה היה כאילו, תרתי משמע
כמו כיבוי אורות.
166
00:12:03,523 --> 00:12:06,833
וכשהאבק שקע,
167
00:12:06,826 --> 00:12:08,726
מולנו
היה בעצם א
168
00:12:08,728 --> 00:12:11,698
קיר של פסולת מ
בצד שמאל של המסדרון,
169
00:12:11,698 --> 00:12:14,998
בצד ימין של המסדרון,
מהרצפה עד התקרה ו
170
00:12:15,001 --> 00:12:17,671
התחלנו לקרוא ל
החבר'ה האחרים ואני אמרנו,
171
00:12:17,670 --> 00:12:19,010
"אני בסדר, אתה בסדר?
172
00:12:19,005 --> 00:12:19,835
מי בסדר?"
173
00:12:19,839 --> 00:12:21,009
אתה יודע, ככה,
סוג של דבר
174
00:12:21,007 --> 00:12:22,437
ואז שמענו עוד שניים,
175
00:12:22,442 --> 00:12:25,652
אני בסדר, איפה
היינו צריכים לשמוע שלושה.
176
00:12:26,179 --> 00:12:27,409
לא היה...
177
00:12:27,413 --> 00:12:32,593
שמו היה, רובן קוריאה,
היה חלק מהצוות שלנו, אה,
178
00:12:32,585 --> 00:12:34,545
צרחנו על
החלק העליון של הריאות שלנו,
179
00:12:34,554 --> 00:12:37,224
מנסה מכשירי רדיו, מכשירי רדיו
היו פשוט מלאים בפטפוטים ו
180
00:12:37,223 --> 00:12:41,263
זה היה פשוט
חסר תועלת כמעט.
181
00:12:41,261 --> 00:12:45,931
וזה היה די מטורף
כשלא הצלחנו למצוא את רובן.
182
00:12:45,932 --> 00:12:47,402
אה...
183
00:12:48,935 --> 00:12:52,365
למצוא אותו, זה הכל,
זה כל מה שרצית לעשות.
184
00:12:54,440 --> 00:13:00,150
(פטפטת רדיו)
185
00:13:00,513 --> 00:13:04,953
RAZZANO: ירדתי למטה
גרם מדרגות האש,
186
00:13:04,951 --> 00:13:06,591
אני לא יודע למה,
אבל צעקתי,
187
00:13:06,586 --> 00:13:09,556
"יש שם מישהו?"
188
00:13:09,555 --> 00:13:15,825
ושמעתי קולות מ
למטה צועק ואומר,
189
00:13:15,828 --> 00:13:19,598
"כן, אנחנו כאן, אנחנו כאן
בקומה השלישית,
190
00:13:19,599 --> 00:13:24,939
אבל אנחנו לא יכולים לרדת
כי לגרם המדרגות יש
התמוטט ארצה".
191
00:13:26,439 --> 00:13:30,879
ויש לי מספיק פסולת
זז כך שהייתי מסוגל
192
00:13:30,877 --> 00:13:34,477
לעבור אל
נחיתה בקומה השלישית.
193
00:13:34,480 --> 00:13:37,250
בשלב זה,
כולנו מכוסים,
194
00:13:37,250 --> 00:13:43,560
ממש מכוסה,
בלכלוך, אה, אבק, פסולת
195
00:13:44,290 --> 00:13:50,930
וב, פשוטו כמשמעו, ב
חסימת דלת של גרם המדרגות,
196
00:13:51,264 --> 00:13:53,504
של גרם מדרגות האש,
197
00:13:53,499 --> 00:13:54,869
היה כבאי.
198
00:13:59,639 --> 00:14:02,139
אני יודע עכשיו שזה
הכבאי היה ג'ף ג'ונסון.
199
00:14:05,778 --> 00:14:09,248
ג'ונסון: התחלנו
לשמוע קולות, אה,
200
00:14:09,248 --> 00:14:11,418
הם היו בקומות מתחתינו.
201
00:14:11,417 --> 00:14:16,457
עשיתי את דרכי למטה
ושם אני
נתקל בשלושה אדונים,
202
00:14:16,456 --> 00:14:18,356
פרנק רזאנו
ושני האנשים האחרים.
203
00:14:18,358 --> 00:14:24,258
לא ידענו את זה אבל את
המגדל הדרומי התמוטט ו
204
00:14:24,263 --> 00:14:27,173
הוציא את כולו
באמצע מלון מריוט.
205
00:14:28,201 --> 00:14:33,441
RAZZANO: היה
קרן פלדה זה היה
תקוע בגרם מדרגות האש.
206
00:14:33,439 --> 00:14:35,739
היה זה
חור ענק בקיר.
207
00:14:35,742 --> 00:14:38,882
הוא עלה על הקורה הזו
והחליק למטה
208
00:14:38,878 --> 00:14:45,488
הקורה אל המדף,
הסתכל עלינו, ואמר,
209
00:14:45,485 --> 00:14:50,355
"כולם החוצה פנימה
הרחוב מת.
210
00:14:50,356 --> 00:14:53,856
השוטר מת.
הכבאים מתים".
211
00:14:54,627 --> 00:14:58,427
הוא אומר, "אף אחד לא
בא להציל אותנו.
212
00:14:58,431 --> 00:15:00,531
אם אנחנו הולכים להשיג
מחוץ לבניין הזה,
213
00:15:00,533 --> 00:15:04,043
אנחנו חייבים לצאת
הבניין הזה לבד."
214
00:15:07,974 --> 00:15:09,484
ג'ונסון: אמרתי,
"כולם תקשיבו,
215
00:15:09,475 --> 00:15:12,445
עקוב אחרי, תעשה מה שאתה
רוצה אבל אני יוצא".
216
00:15:12,445 --> 00:15:14,275
וכולם הסכימו,
לא משנה מה התכוונתי לעשות,
217
00:15:14,280 --> 00:15:16,050
הם התכוונו לעשות.
218
00:15:16,048 --> 00:15:19,448
לא שאלתי אותם לשמות שלהם,
או משהו כזה,
219
00:15:19,452 --> 00:15:20,752
בדקנו והם בסדר,
220
00:15:20,753 --> 00:15:22,463
אז אז הם הפכו
חלק מהקבוצה שלנו ואנחנו,
221
00:15:22,455 --> 00:15:24,715
המשכנו למטה משם.
222
00:15:39,939 --> 00:15:41,209
דובסון: אנחנו בפנים
החלק האחורי של האמבולנס,
223
00:15:41,207 --> 00:15:43,437
איפה אתה בדרך כלל
יש רק שלושה אנשים,
224
00:15:43,443 --> 00:15:44,943
יש לנו שבעה.
225
00:15:44,944 --> 00:15:49,554
הרוח היא כמעט כמו א
ציקלון שאנחנו נמצאים בו עכשיו.
226
00:15:49,549 --> 00:15:51,419
היה חשוך,
הם צרחו,
227
00:15:51,417 --> 00:15:54,317
האנשים על הרצפה, אני
אמר להם, דבר ראשון,
228
00:15:54,320 --> 00:15:57,660
"אנחנו הולכים
תהיה בסדר, אתה יודע?"
229
00:15:57,657 --> 00:16:00,257
אז שמתי את
נדלק ואמרתי,
230
00:16:00,259 --> 00:16:02,259
"אנחנו נהיה בסדר,
אנחנו נהיה בסדר.
231
00:16:02,261 --> 00:16:03,561
הם ימצאו אותנו כאן.
232
00:16:03,563 --> 00:16:05,533
אנחנו נהיה בסדר."
233
00:16:05,531 --> 00:16:09,101
אבל בינתיים אני אומר
לעצמי במוחי,
234
00:16:09,101 --> 00:16:14,411
"ג'ימי, זה
זה רע, אתה יודע?
235
00:16:17,143 --> 00:16:20,883
זה רע, אולי לא, אה,
לצאת מכאן."
236
00:16:20,880 --> 00:16:27,390
זה הרגיש כמו, אממ
מישהו שם א
גרב לוהטת במורד הגרון.
237
00:16:27,386 --> 00:16:33,126
האוויר הזה היה מחומם
והתעצם ו
מכיוון שזה היה מלט,
238
00:16:33,125 --> 00:16:38,125
זה היה כל כך יבש שזה
פשוט הרגיש כמו משהו
סתם לך את הגרון,
239
00:16:38,130 --> 00:16:41,170
לביטוי שאתה
לא יכול לנשום יותר.
240
00:16:41,167 --> 00:16:46,707
אז סליחה,
אז אני אומר לעצמי,
241
00:16:46,706 --> 00:16:49,976
"מה אני יכול לעשות?
אני חייב לאלתר".
242
00:16:49,976 --> 00:16:53,476
אז אני אומר להם, "אני
מפעיל את החמצן"
243
00:16:53,479 --> 00:16:55,549
ואני אמרתי, "אנחנו הולכים
לעשות כמו צוללני עור,
244
00:16:55,548 --> 00:16:57,348
אנחנו הולכים חבר לנשום."
245
00:16:57,350 --> 00:16:59,720
אמרתי, "אתה לוקח
זה קצת,
246
00:16:59,719 --> 00:17:02,319
להעביר את זה לאדם הבא,
247
00:17:02,321 --> 00:17:05,091
אתה מקבל קצת יותר,
תמשיך להעביר את זה."
248
00:17:05,091 --> 00:17:08,861
אמרתי, "אם אנחנו
יכול לצאת עכשיו,
זה הזמן לצאת".
249
00:17:17,069 --> 00:17:23,739
♪ ♪
250
00:17:25,077 --> 00:17:28,547
כשיצאנו
זה היה שקט.
251
00:17:38,190 --> 00:17:40,660
לא היה איש
קורא לכל אחד.
252
00:17:40,660 --> 00:17:42,600
כולם נעלמו.
253
00:17:45,331 --> 00:17:48,371
כמעט כמו ה
סוף העולם.
254
00:17:52,071 --> 00:17:57,481
(סירנות רחוקות)
255
00:18:01,147 --> 00:18:05,147
ואז הבנתי מתי
יצאתי מהאמבולנס,
256
00:18:05,151 --> 00:18:06,451
יש אחד מאיתנו חסר.
257
00:18:08,421 --> 00:18:10,661
השותף שלי, מרווין,
לא היה איתי.
258
00:18:13,960 --> 00:18:15,560
ולא היה לי
מרווין באמבולנס,
259
00:18:15,561 --> 00:18:17,131
חשבתי שהוא מת אז.
260
00:18:21,534 --> 00:18:27,074
עבדתי איתו כל פעם
יום שלישי ועבדנו עבור א
261
00:18:27,073 --> 00:18:30,213
שנתיים ביחד ו,
262
00:18:30,209 --> 00:18:32,309
כשאתה יושב כך
קרוב לאדם אחר,
263
00:18:32,311 --> 00:18:33,651
אתה מתחיל לדעת
אותם יותר טובים מ
264
00:18:33,646 --> 00:18:35,506
אתה מכיר את אשתך.
265
00:18:38,584 --> 00:18:41,554
פשוט אדם טוב באמת,
אה, לב טוב,
266
00:18:41,554 --> 00:18:44,964
החלק הגדול הוא לעבוד עם
שותף כמו, מרווין, הוא,
267
00:18:44,957 --> 00:18:46,327
אחרי שיש לך שיחה גרועה,
268
00:18:46,325 --> 00:18:49,155
אתה מדבר איתו על זה,
או שהוא ידבר איתי על
269
00:18:49,161 --> 00:18:52,631
איך הוא הרגיש ו
זה חבר אמיתי.
270
00:18:52,632 --> 00:18:56,142
זה לא שותף
לא יותר, זו משפחה.
271
00:18:56,135 --> 00:19:00,165
הייתי צריך לדעת בוודאות אם,
אם מרווין הצליח או לא.
272
00:19:00,172 --> 00:19:01,512
הייתי חייב למצוא אותו.
273
00:19:11,183 --> 00:19:14,023
(פטפטת רדיו)
274
00:19:14,020 --> 00:19:16,220
פפייפר: גדוד ראשון
לליגה א'.
275
00:19:16,222 --> 00:19:20,392
(פטפטת רדיו)
276
00:19:20,393 --> 00:19:22,093
מגדוד א' לאוגדה א'.
277
00:19:22,094 --> 00:19:26,674
(פטפטת רדיו)
278
00:19:26,666 --> 00:19:28,296
מגדוד א' לאוגדה א'.
279
00:19:30,002 --> 00:19:33,042
PFEIFER:
לא היה לנו מושג שא
הבניין פשוט קרס.
280
00:19:33,039 --> 00:19:36,739
(פטפטת רדיו)
281
00:19:36,742 --> 00:19:40,212
אבל היינו צריכים למצוא א
דרך החוצה וידעתי שיש
282
00:19:40,212 --> 00:19:43,082
מעבר אל
המרכז הפיננסי העולמי,
283
00:19:43,082 --> 00:19:44,852
שהיה מעבר לרחוב.
284
00:19:50,690 --> 00:19:57,360
(פטפטת רדיו)
285
00:20:06,038 --> 00:20:09,808
ואני זוכר הצטננות
צמרמורת עוברת על עמוד השדרה שלי.
286
00:20:10,476 --> 00:20:15,746
(פטפטת רדיו)
287
00:20:23,556 --> 00:20:27,526
ולא הצלחתי להבין
מה שראיתי.
288
00:20:38,237 --> 00:20:44,907
♪ ♪
289
00:21:02,228 --> 00:21:08,868
♪ ♪
290
00:21:11,670 --> 00:21:14,440
היידן: עכשיו, יש לנו
כולם מחוץ ללובי.
291
00:21:18,811 --> 00:21:20,681
פפייפר: ואנחנו
הלך לפינה ממול
292
00:21:20,679 --> 00:21:22,819
One World Trade Center,
293
00:21:22,815 --> 00:21:25,375
והתחלנו להתארגן מחדש.
294
00:21:25,384 --> 00:21:26,924
כבאי: פנימה
הלובי של המלון,
295
00:21:26,919 --> 00:21:28,719
יש לנו בערך 12.
296
00:21:28,721 --> 00:21:30,291
פפייפר: זהו
לכוד בלובי?
297
00:21:30,289 --> 00:21:30,959
כבאי: כן,
של המלון.
298
00:21:30,956 --> 00:21:32,156
פפייפר: בסדר.
299
00:21:32,158 --> 00:21:34,158
כבאי: יכול להיות,
כל הכבאים שאני מכיר בחוץ.
300
00:21:34,160 --> 00:21:35,060
פפייפר: מה
בערך במגדל אחד,
301
00:21:35,060 --> 00:21:37,430
יש לנו אנשים למעלה
בקומות העליונות.
302
00:21:37,429 --> 00:21:38,959
כבאי: אין לי מושג.
303
00:21:53,212 --> 00:21:54,882
קצין: זה מה
מגיע דרך הרדיו שלנו,
304
00:21:54,880 --> 00:21:57,380
לצאת מהאזור, ה
המגדל השני יורד.
305
00:21:57,383 --> 00:21:58,583
כתב: הם אומרים לך את זה
המגדל השני יורד?
306
00:21:58,584 --> 00:22:00,394
קצין: כן, זה
עומד להתמוטט.
307
00:22:00,386 --> 00:22:02,986
מחוץ לאזור.
308
00:22:02,988 --> 00:22:05,888
כבאי: ג'ו, ג'ו.
309
00:22:05,891 --> 00:22:07,161
ג'ו!
310
00:22:07,159 --> 00:22:09,899
תשמור על כולם ו
תגיב למרכז בבקשה.
311
00:22:13,199 --> 00:22:17,099
פפייפר: כמונו
ניסו פשוט להתארגן מחדש,
312
00:22:17,102 --> 00:22:19,412
מישהו צעק ש
בניין אחר עלול לקרוס.
313
00:22:19,405 --> 00:22:23,375
(פטפטת רדיו)
314
00:22:23,375 --> 00:22:28,305
הרמתי את מבטי ואז
315
00:22:28,314 --> 00:22:31,484
שמענו עוד רעם חזק.
316
00:22:31,951 --> 00:22:35,351
(רעם)
317
00:22:35,354 --> 00:22:36,724
גבר: הו אלוהים!
318
00:22:37,389 --> 00:22:43,629
(רעם)
319
00:22:58,811 --> 00:23:04,221
(נושבת פסולת)
320
00:23:09,655 --> 00:23:12,755
(שיעול)
321
00:23:30,075 --> 00:23:34,145
פפייפר: ואני הייתי עם,
ג'ולס, והייתה לו את המצלמה שלו
322
00:23:34,146 --> 00:23:37,146
ואני זוכרת אותו מתכופף
מאחורי משאית קטנה.
323
00:23:38,350 --> 00:23:42,120
קפצתי עליו, וזה
נראה כמו רעיון טוב ב
324
00:23:42,121 --> 00:23:47,761
זמן עד ששמענו את כל
פלדה מתרסקת סביבנו.
325
00:23:49,128 --> 00:23:52,828
(מרסק)
326
00:23:52,831 --> 00:23:54,171
(שיעול)
327
00:23:58,304 --> 00:24:01,044
MAN (באמצעות רדיו):
Mayday, Mayday.
328
00:24:02,508 --> 00:24:06,078
פפייפר: וגם, בשביל
כמה שניות,
329
00:24:06,078 --> 00:24:08,048
תהיתי אם אני
היה מת או חי.
330
00:24:08,814 --> 00:24:12,424
(שיעול)
331
00:24:18,557 --> 00:24:22,387
MAN (באמצעות רדיו):
בקרה, איפה אתה?
332
00:24:22,394 --> 00:24:23,704
MAN 2 (באמצעות רדיו): נגמר.
333
00:24:23,696 --> 00:24:28,696
(צועק)
334
00:24:28,701 --> 00:24:30,571
(יריקה)
335
00:24:33,605 --> 00:24:34,665
MAN: אנחנו צריכים עזרה!
336
00:24:36,742 --> 00:24:39,352
(יורק)
337
00:24:39,345 --> 00:24:42,105
(פטפטת רדיו)
338
00:24:42,114 --> 00:24:44,384
בדרך זו.
339
00:24:46,685 --> 00:24:48,685
גבר 2: עזרה, עזרה.
340
00:24:51,991 --> 00:24:56,501
(שיעול)
341
00:24:59,999 --> 00:25:03,639
דובסון: באותו יום, לא משנה
כמה אתה מנוסה,
342
00:25:03,635 --> 00:25:05,935
היה לך את זה אצלך
ראש שאתה עלול למות.
343
00:25:05,938 --> 00:25:08,208
(שיעול)
344
00:25:08,207 --> 00:25:11,977
כשהמגדל הזה ירד,
זה המגדל הצפוני,
345
00:25:11,977 --> 00:25:15,107
ואני בצפון,
זה יורד עליי.
346
00:25:19,952 --> 00:25:24,662
אני חוזר לחזית, אני
הכנס את האמבולנס להילוך,
347
00:25:24,656 --> 00:25:27,386
אני אומר, "קדימה,
אל תתקע עכשיו,
348
00:25:27,393 --> 00:25:29,163
אני חייב לצאת מכאן."
349
00:25:29,161 --> 00:25:32,531
אני רק מנסה
לשרוד ואני הולך ו
350
00:25:32,531 --> 00:25:34,431
אני מגיעה לחדר מיון.
351
00:25:34,433 --> 00:25:38,003
אני מגיע ל
חדר מיון לפני ה
עשן מכה שם ואמרתי,
352
00:25:38,003 --> 00:25:40,543
"סגור את הדלתות,
זה קרה שוב,
353
00:25:40,539 --> 00:25:42,409
שני המגדלים מופלים.
354
00:25:42,408 --> 00:25:43,578
הם יורדים,
355
00:25:43,575 --> 00:25:44,975
אין דבר מלבד
עשן שחור מגיע."
356
00:25:46,745 --> 00:25:48,705
מאן: בוא נלך, אנחנו חייבים לזוז.
357
00:25:51,850 --> 00:25:53,050
דובסון: ואתה
לשמוע את כולם אומרים,
358
00:25:53,052 --> 00:25:55,152
"אוי אלוהים, הו אלוהים."
359
00:25:59,224 --> 00:26:01,064
כמה אנשים פשוט מתו?
360
00:26:08,367 --> 00:26:10,967
ואני חושב, "אני עדיין
לא יודע איפה מרווין נמצא."
361
00:26:13,639 --> 00:26:15,539
אני יוצא מה
חדר מיון ואמרתי,
362
00:26:15,541 --> 00:26:20,511
"אני רוצה לקום לאן
הבניין קרס",
363
00:26:20,512 --> 00:26:22,382
כי...
364
00:26:22,381 --> 00:26:26,891
(בוכה)
365
00:26:26,885 --> 00:26:30,215
כי להיות
שותף, כזה,
366
00:26:30,222 --> 00:26:33,332
ובעל הקשר הזה,
367
00:26:33,325 --> 00:26:36,855
לא יכולתי לעבוד כל יום
בידיעה שהוא מת ו
368
00:26:36,862 --> 00:26:41,772
הייתי מאשים את עצמי,
כי בהתחלה,
369
00:26:41,767 --> 00:26:46,207
היינו צריכים להישאר ביחד,
אבל החלטתי,
370
00:26:48,907 --> 00:26:50,907
לבד,
371
00:26:50,909 --> 00:26:54,009
שאני הולך לעשות את זה,
לא משנה מה יקרה.
372
00:26:56,849 --> 00:27:01,849
בלי לדעת מה קרה
למרווין גרם לי לחזור.
373
00:27:02,221 --> 00:27:06,261
(מצפצף)
374
00:27:06,258 --> 00:27:08,788
וכמו שאני מקבל
יותר ויותר קרוב,
375
00:27:08,794 --> 00:27:12,264
אני שומע, כאילו, סטירות
הצד של האמבולנס ו
376
00:27:12,264 --> 00:27:13,474
אנשים סובלים
קשיי נשימה,
377
00:27:13,465 --> 00:27:16,635
אלה האנשים ש
שכבו על הרצפה עכשיו.
378
00:27:22,541 --> 00:27:25,111
ואני לוקח אותם ל-
בית חולים ואני עושים את זה,
379
00:27:25,110 --> 00:27:27,550
כמו שלוש עד ארבע פעמים.
380
00:27:29,781 --> 00:27:32,551
ואני כנראה
הובלה 16, 17 אנשים
381
00:27:32,551 --> 00:27:34,091
לבית החולים באותו יום.
382
00:27:36,255 --> 00:27:37,785
ועכשיו, אני
רק מקבל, כאילו,
383
00:27:37,789 --> 00:27:39,929
בלוק או שניים פנימה,
שוטר אומר,
384
00:27:39,925 --> 00:27:41,525
"אל תמשיך הלאה."
385
00:27:41,527 --> 00:27:43,327
אז אמרתי, "טוב, אני
צריך לעלות לשם,
386
00:27:43,328 --> 00:27:44,228
אני חייב לעלות לשם".
387
00:27:44,229 --> 00:27:45,499
אני אומר לו, הוא אומר,
388
00:27:45,497 --> 00:27:49,167
"אל תמשיך הלאה
כי המדרכה היא
389
00:27:49,168 --> 00:27:52,138
נהיה עיסתי ו
הרכבת התחתית נמצאת שם,
390
00:27:52,137 --> 00:27:56,907
האמבולנס עלול לעבור
הקרקע לתוך הרכבת התחתית."
391
00:27:56,909 --> 00:27:59,979
אז, אני אומר, "אני הולך."
392
00:28:04,183 --> 00:28:08,153
עכשיו זה נראה כמו גיהנום ו
זה רק עשן שחור ו
393
00:28:08,153 --> 00:28:14,493
אש ו, תוך כדי
עד ממש לברודווי,
394
00:28:15,794 --> 00:28:20,434
פתאום אני רואה מישהו
והוא עומד שם ו
395
00:28:20,432 --> 00:28:24,072
יש לו טלפון ו
אין אף אחד אחר בסביבה ו
396
00:28:24,069 --> 00:28:26,439
אני אומר ל
עצמי, "מרווין?"
397
00:28:35,847 --> 00:28:38,117
בת'ה: כאשר ה
הבניין ירד
398
00:28:38,116 --> 00:28:40,516
בוודאי חשבתי שאני מת.
399
00:28:53,398 --> 00:28:56,938
אני עומד שם, בתוך
באמצע כל הפסולת הזו,
400
00:28:56,935 --> 00:29:01,165
ואני רואה מה
נראה כמו סטרוב
אורות ואני, כאילו,
401
00:29:01,173 --> 00:29:04,413
"הו, זה המוח שלי
עכשיו מתעתע בי."
402
00:29:04,409 --> 00:29:05,279
ואז, פתאום,
403
00:29:05,277 --> 00:29:08,177
הרכב הזה עוצר
והנה,
404
00:29:08,180 --> 00:29:10,280
קופץ החוצה, זה ג'ימי.
405
00:29:10,282 --> 00:29:14,892
דובסון: שמתי את האמבולנס
בפארק ורצתי לעברו.
406
00:29:14,886 --> 00:29:15,916
הוא רץ לעברי.
407
00:29:18,357 --> 00:29:20,957
התחבקנו כמו מעולם
ראו אחד את השני בעבר.
408
00:29:22,894 --> 00:29:25,604
אנחנו חיים ו
אנחנו חיים ביחד.
409
00:29:28,700 --> 00:29:30,170
בת'ה: לא עשינו זאת
יש זמן לבכות,
410
00:29:30,168 --> 00:29:32,438
פשוט חיבקנו
אחד את השני ואמרו,
411
00:29:32,437 --> 00:29:34,167
"בסדר, יש לנו עבודה לעשות.
412
00:29:34,172 --> 00:29:35,412
בוא נעשה את זה".
413
00:29:36,208 --> 00:29:42,448
(פטפטת רדיו)
414
00:29:45,284 --> 00:29:48,824
(פטפטת רדיו)
415
00:29:53,992 --> 00:30:00,072
(פטפטת רדיו)
416
00:30:04,202 --> 00:30:06,742
RAZZANO: אחרי ה
המגדל הצפוני ירד,
417
00:30:06,738 --> 00:30:10,738
נקברו בערך
פסולת בשווי ארבעה רגל,
418
00:30:10,742 --> 00:30:13,552
ואני, אני זוכר שחשבתי,
419
00:30:13,545 --> 00:30:16,515
"זה לא יכול לקרות
לי פעמיים ביום אחד."
420
00:30:17,716 --> 00:30:23,816
כשהכבאי, אה,
חפר את דרכו החוצה מה
פסולת וקם,
421
00:30:23,822 --> 00:30:28,692
התגובה המיידית שלו
היה להעריך את המצב,
422
00:30:28,694 --> 00:30:33,074
הוא אומר, "קורת הפלדה הזו
מתחיל להתכווץ, ו,
423
00:30:33,065 --> 00:30:34,795
אם לא נעשה זאת
לצאת מהחדר הזה,
424
00:30:34,800 --> 00:30:36,340
אנחנו הולכים למות בחדר הזה."
425
00:30:40,806 --> 00:30:44,306
ג'ונסון: לא יכולנו
לראות בחוץ יותר.
426
00:30:44,309 --> 00:30:47,549
היינו בעצם,
תקוע באזור זה ו
427
00:30:47,546 --> 00:30:53,016
ראיתי קצת
אור מתחת לשולחן ו
428
00:30:53,018 --> 00:30:54,918
זחלתי מתחת לשולחן ו,
429
00:30:54,920 --> 00:30:56,420
סוג של, הוציא לי את הראש החוצה.
430
00:30:56,421 --> 00:31:00,431
היינו בערך
עשרה מטרים מעל הרצפה,
431
00:31:00,425 --> 00:31:04,295
מכוסה בברזל פלדה,
קורות פלדה, בטון,
432
00:31:04,296 --> 00:31:06,626
זה לא היה רמה...
433
00:31:06,631 --> 00:31:08,731
זה היה שדה הריסה.
434
00:31:09,568 --> 00:31:14,038
PFEIFER: ב
פסולת הוא מוצא שטיח,
435
00:31:14,039 --> 00:31:19,009
הוא מעגן אותו על הרצפה
והוא זורק את השטיח
436
00:31:19,010 --> 00:31:22,210
הצד של הבניין,
והוא אומר,
437
00:31:22,214 --> 00:31:24,354
"זו הדרך החוצה."
438
00:31:27,252 --> 00:31:29,222
ג'ונסון:
למעשה, זה לא היה שטיח,
439
00:31:29,221 --> 00:31:32,561
זה היה חתיכת
וילון ואמרתי,
440
00:31:32,557 --> 00:31:36,897
"תקשיב, לך קודם רגליים,
דרך החור,
441
00:31:36,895 --> 00:31:40,725
להחזיק את הווילון
כל עוד אתה יכול ו
442
00:31:40,732 --> 00:31:44,942
אז כדאי,
הרגליים שלך צריכות להכות
הקורות או הרצפה."
443
00:31:46,071 --> 00:31:50,141
RAZZANO: אני
באמת להאמין בזה,
444
00:31:50,142 --> 00:31:53,252
אם נשארתי
למכשירים שלי,
445
00:31:53,245 --> 00:31:54,445
אני עדיין אהיה...
446
00:31:54,446 --> 00:31:59,176
עדיין הייתי על זה,
אה, נחיתה בקומה השלישית, אה,
447
00:31:59,184 --> 00:32:01,694
ואני לא יודע אם
הייתי, הייתי שורד.
448
00:32:05,857 --> 00:32:08,757
אז ירדתי למטה
הכבאי ירד.
449
00:32:12,898 --> 00:32:17,538
והדבר האחרון שאני זוכר
הכבאי אמר היה,
450
00:32:17,536 --> 00:32:21,106
"תמשיך לנוע מערבה עד שאתה
להגיע לנהר ההדסון".
451
00:32:26,545 --> 00:32:33,115
♪ ♪
452
00:32:48,166 --> 00:32:53,236
הם הקימו טריאז'
מרכז באליס איילנד.
453
00:32:53,238 --> 00:32:54,908
גבר: אני רוצה אותך
להחזיק את ידי,
454
00:32:54,906 --> 00:32:57,536
לעלות על הסיפון, להיכנס פנימה.
455
00:32:57,542 --> 00:32:59,442
כל אחד אחר, קדימה!
456
00:32:59,444 --> 00:33:01,884
RAZZANO: יצאנו לתוך
באמצע הנהר ו
457
00:33:01,880 --> 00:33:05,020
הבטתי בחזרה
קו הרקיע של ניו יורק
458
00:33:08,954 --> 00:33:10,894
ולא היו
מרכז הסחר העולמי שם.
459
00:33:16,828 --> 00:33:19,358
פניתי אל הבחור ש
נהג בסירה אמרתי,
460
00:33:19,364 --> 00:33:23,344
"איפה הם
מרכז הסחר העולמי?"
461
00:33:23,335 --> 00:33:25,665
הוא אמר, "הם נעלמו,
462
00:33:25,670 --> 00:33:28,510
הם קרסו למטה
ליסודות שלהם".
463
00:33:31,243 --> 00:33:33,883
(בוכה)
464
00:33:33,879 --> 00:33:35,479
וזו הייתה הפעם הראשונה,
465
00:33:35,480 --> 00:33:38,180
(מכחכח גרון)
466
00:33:38,183 --> 00:33:40,993
ידעתי ש,
זה מה שקרה.
467
00:33:43,588 --> 00:33:47,758
הדבר השני אני
חשבתי על, אה, היה, אה...
468
00:33:49,828 --> 00:33:51,228
סבא וסבתא שלי.
469
00:33:51,563 --> 00:33:54,503
(רועד)
470
00:33:54,499 --> 00:33:55,729
התבגרתי
בעיר ניו יורק,
471
00:33:55,734 --> 00:33:59,504
אבל מעולם לא עשיתי זאת
הייתי באליס איילנד, אה,
472
00:33:59,504 --> 00:34:01,914
כל ארבעת סבי וסבתי
נכנס לארצות הברית
473
00:34:01,907 --> 00:34:07,307
דרך אליס איילנד
ותהיתי, אה,
474
00:34:07,312 --> 00:34:12,452
בין אם סבא וסבתא שלי...
475
00:34:12,450 --> 00:34:16,050
(בוכה)
476
00:34:20,759 --> 00:34:25,559
היה, יכול
אי פעם דמיינו
477
00:34:25,564 --> 00:34:31,004
שזה יקרה
בארצות הברית.
478
00:34:43,315 --> 00:34:44,945
(שיעול)
479
00:34:44,950 --> 00:34:46,950
אישה: כל אחד
צריך קצת מים?
480
00:34:59,531 --> 00:35:05,201
(פטפטת רדיו)
481
00:35:11,276 --> 00:35:14,406
PFEIFER: אחרי
קריסת המגדלים,
482
00:35:14,412 --> 00:35:17,922
איבדנו את צוות הפיקוד שלנו,
483
00:35:17,916 --> 00:35:21,216
המחלקה הראשית שלנו ו
484
00:35:21,219 --> 00:35:24,059
כל כך הרבה ראשי מטה אחרים,
485
00:35:24,055 --> 00:35:25,855
כולם נהרגו.
486
00:35:27,292 --> 00:35:32,532
אחד המדהימים
סיפורים מאותו יום,
487
00:35:32,530 --> 00:35:36,900
כיצד להקים מחדש את הפיקוד,
נעשה על ידי, צ'יף היידן.
488
00:35:38,503 --> 00:35:43,313
הוא קם על א
כבאית שרופה ו
489
00:35:43,308 --> 00:35:47,678
אלו מאיתנו ששרדו
התחיל לאסוף ו
490
00:35:47,679 --> 00:35:51,179
הצ'יף היידן נתן לנו פקודה,
491
00:35:51,182 --> 00:35:56,722
זה נשמע יפה
מוזר בזמנו, הוא אמר,
492
00:35:56,721 --> 00:36:00,391
"אני רוצה שתקחי
תוריד את הקסדות שלך."
493
00:36:00,392 --> 00:36:01,992
והסתכלנו עליו,
494
00:36:01,993 --> 00:36:05,403
"אנחנו לא מורידים את שלנו
קסדות, זה מי שאנחנו."
495
00:36:07,165 --> 00:36:08,995
והראש אמר,
496
00:36:09,000 --> 00:36:13,840
"לא, אני רוצה שתעשה זאת
להוריד את הקסדות ו
497
00:36:13,838 --> 00:36:16,708
יהיה לנו א
רגע של שקט,
498
00:36:16,708 --> 00:36:18,778
כי הפסדנו א
הרבה אנשים היום".
499
00:36:26,051 --> 00:36:32,091
♪ ♪
500
00:36:47,105 --> 00:36:50,305
וכפי שבאו אחרים
חזרה לאתר,
501
00:36:50,308 --> 00:36:52,638
הצלחנו
לכונן מחדש את הפיקוד,
502
00:36:52,644 --> 00:36:55,254
לחפש ולהציל אנשים.
503
00:36:58,083 --> 00:37:02,423
ואז, אני
חשבתי על אח שלי,
504
00:37:02,420 --> 00:37:05,490
ולמרות שאני יודע שהוא היה
שם הסתכלתי על מנוע 33,
505
00:37:05,490 --> 00:37:08,730
רשימת הרכיבה,
אה, במשאית,
506
00:37:08,727 --> 00:37:10,927
אני זוכר שראיתי, אתה יודע,
507
00:37:10,929 --> 00:37:12,329
כן הוא עבד באותו יום,
508
00:37:12,330 --> 00:37:16,330
לא הייתי סתם
מדמיין את זה, אממ
509
00:37:16,334 --> 00:37:17,874
ניסיתי להתקשר
אותו ברדיו,
510
00:37:17,869 --> 00:37:24,009
"גדוד ראשון למנוע 33,
גדוד א' למנוע 33".
511
00:37:25,477 --> 00:37:28,707
ולא הייתה תשובה.
512
00:37:28,713 --> 00:37:33,323
כמו כל כך הרבה יחידות
יום שלא הייתה תשובה
513
00:37:33,318 --> 00:37:34,818
כשהתקשרנו אליהם.
514
00:37:45,530 --> 00:37:48,230
ידענו מרעידות אדמה
515
00:37:48,233 --> 00:37:50,573
אנשים נמצאים ב
כל הכיסים השונים.
516
00:37:52,370 --> 00:37:56,470
חשבנו, בסדר, אולי
יש שם כיס,
517
00:37:56,474 --> 00:38:00,384
שבו נמצא א
חבורה של אנשים ו
518
00:38:00,378 --> 00:38:03,248
קיוויתי שלי
אח ישרוד.
519
00:38:13,558 --> 00:38:17,358
ג'ונסון:
מבחינה רגשית הייתי שבר.
520
00:38:17,362 --> 00:38:21,502
המאוד מתסכל
והדבר מטריד היה
521
00:38:21,499 --> 00:38:24,769
לא יודע,
על רובן, אתה יודע?
522
00:38:25,403 --> 00:38:28,573
והקפטן שלי, אה,
523
00:38:28,573 --> 00:38:33,183
קפטן לוב, אה, אני
רצה לחזור החוצה ו
524
00:38:33,178 --> 00:38:36,548
הוא לא הרשה
אני חוזר החוצה.
525
00:38:36,548 --> 00:38:42,088
אז הוא רצה אותי
ללכת הביתה, אה...
526
00:38:42,086 --> 00:38:44,316
(בוכה)
527
00:38:44,322 --> 00:38:47,562
התחננתי בפניו שיישאר.
528
00:38:52,397 --> 00:38:54,097
מִצטַעֵר.
529
00:38:55,466 --> 00:38:57,796
לא ידעתי
מה התכוונתי לעשות.
530
00:38:57,802 --> 00:38:59,702
פשוט לא רציתי לעזוב.
531
00:39:00,471 --> 00:39:04,141
העניין של להפסיד
רובן ולמרבה הצער,
532
00:39:04,142 --> 00:39:07,182
מעולם לא מצאנו אותו, אה,
533
00:39:07,178 --> 00:39:12,918
האם הייתה לו אישה
ובנות, אה,
534
00:39:12,917 --> 00:39:14,917
שהפריע לי
535
00:39:14,919 --> 00:39:18,619
הרבה שמעולם לא מצאנו אותו.
536
00:39:38,743 --> 00:39:43,283
RAZZANO: בעקבות ה-11 בספטמבר,
537
00:39:43,281 --> 00:39:47,691
אני חושב שהדרך
ניהלתי את חיי
538
00:39:47,685 --> 00:39:51,485
ב-20 השנים האחרונות
539
00:39:51,489 --> 00:39:57,059
היה שונה מ
איך שחייתי את זה קודם.
540
00:39:57,061 --> 00:40:01,871
ניסיתי, ב
20 השנים האחרונות,
541
00:40:01,866 --> 00:40:06,166
להוציא יותר
זמן עם המשפחה שלי, אה,
542
00:40:06,170 --> 00:40:12,580
ניסיתי להיות
פחות, אה, אובססיבי
543
00:40:12,577 --> 00:40:16,277
על הקריירה הפרטית שלי,
544
00:40:16,281 --> 00:40:18,251
המקצוע שלי ושלי.
545
00:40:18,249 --> 00:40:21,049
האם הייתי
מצליח כל הזמן?
546
00:40:21,052 --> 00:40:22,122
לא.
547
00:40:22,120 --> 00:40:27,530
אשתי תספר לך
שעדיין יש לי את...
548
00:40:27,525 --> 00:40:34,195
אותה נטייה
אבל, אה, אני מנסה, אממ...
549
00:40:35,333 --> 00:40:41,643
אתה יודע, כשאתה מפסיק
ותחשוב על זה, לא
זה מה שקרה עם, אה.
550
00:40:41,639 --> 00:40:42,739
אה...
551
00:40:42,740 --> 00:40:46,180
אבנעזר סקרוג' ב,
במזמור חג המולד?
552
00:40:46,177 --> 00:40:52,377
אחרי האירועים של זה, אה,
ערב חג המולד המפורסם, אה,
553
00:40:52,383 --> 00:40:55,923
הוא ניסה לשנות את חייו,
הוא ניסה להשתפר, אה.
554
00:40:55,920 --> 00:40:58,420
האם הוא תמיד הצליח?
555
00:40:58,423 --> 00:41:02,093
ובכן, אנחנו לא יודעים
כי צ'ארלס דיקנס
לא אומר לנו, אבל,
556
00:41:02,093 --> 00:41:04,463
אני בטוח שהוא לא היה
תמיד מצליח,
557
00:41:04,462 --> 00:41:06,862
אבל אני בטוח שהוא
תמיד ניסה.
558
00:41:06,864 --> 00:41:11,104
כשחשבתי על, אה...
559
00:41:11,102 --> 00:41:15,312
התפקיד שלי ב-9/11,
560
00:41:15,306 --> 00:41:20,876
הבנתי את זה
זה היה הכבאי הזה
561
00:41:20,878 --> 00:41:23,978
שסיפק לי
עם ההנהגה
562
00:41:23,982 --> 00:41:28,422
לכוון אותי החוצה
של אותו בניין ו
563
00:41:28,419 --> 00:41:31,319
שלעולם לא יכולתי, הייתי עושה זאת
לא עשיתי את זה לבד.
564
00:41:45,269 --> 00:41:47,409
קתרין: אני,
קתרין לוקאס רזאנו.
565
00:41:47,405 --> 00:41:50,005
פקיד: קח אותך,
תומס מרטין רייל.
566
00:41:50,008 --> 00:41:52,178
קתרין: קח אותך,
תומס מרטין רייל.
567
00:41:52,176 --> 00:41:54,006
פקיד: להיות
בעלי האהוב.
568
00:41:54,012 --> 00:41:55,552
קתרין: להיות
בעלי האהוב.
569
00:41:55,546 --> 00:41:57,616
פקיד: אני מבטיח
להיות נאמן לך.
570
00:41:57,615 --> 00:41:59,215
קתרין: אני מבטיחה
להיות נאמן לך.
571
00:41:59,217 --> 00:42:01,017
פקיד: הכל
ימי חיי.
572
00:42:01,019 --> 00:42:02,319
קתרין: הכל
ימי חיי.
573
00:42:04,989 --> 00:42:09,189
RAZZANO: עכשיו שלי
ההורים איננו אני, אני
יש את שתי בנות בורגר,
574
00:42:09,193 --> 00:42:10,763
מי הם עכשיו
ראש המשפחה.
575
00:42:10,762 --> 00:42:12,302
(מוחא כפיים)
576
00:42:12,296 --> 00:42:16,996
יש לי אחד אחר,
אה, אדם לזכור
וזה, ג'ף ג'ונסון,
577
00:42:17,001 --> 00:42:21,271
הבחור, אה,
הוביל אותי החוצה
מרכז הסחר העולמי ב-9/11.
578
00:42:21,272 --> 00:42:27,482
(מריע)
579
00:42:36,754 --> 00:42:42,664
(מחיאות כפיים)
580
00:42:48,833 --> 00:42:50,543
תודה רבה.
581
00:42:52,804 --> 00:42:59,214
זה היה אחד מה
הימים המאושרים בחיי, אה,
582
00:42:59,210 --> 00:43:05,480
ולבת שלי יש, אה...
583
00:43:06,017 --> 00:43:08,717
היו נישואים נפלאים ו
584
00:43:08,719 --> 00:43:11,189
שני ילדים יפים ו...
585
00:43:11,189 --> 00:43:12,389
(בוכה)
586
00:43:12,390 --> 00:43:16,760
ג'ף, תודה, תודה
על שנתת לי את הרגע הזה ו
587
00:43:16,761 --> 00:43:22,571
על שנתת לי כל הזמן
היה לי עם הבנים שלה ו
588
00:43:22,567 --> 00:43:24,667
עם הנכדים האחרים שלי.
589
00:43:24,669 --> 00:43:25,999
תודה רבה.
590
00:43:29,340 --> 00:43:36,010
♪ ♪
591
00:43:53,631 --> 00:43:57,941
♪ ♪
592
00:44:04,075 --> 00:44:05,605
כתובית על ידי
Cotter Media Group.