1
00:00:09,309 --> 00:00:11,356
אתה רואה את המטוס, הוא
הולך לעשות תמרון.

2
00:00:11,380 --> 00:00:12,948
הדבר הבא שאני יודע, באם.

3
00:01:06,867 --> 00:01:10,167
עמדנו ממש פנימה
מול המעלית.

4
00:01:10,537 --> 00:01:13,767
דליס ואני ועוד 18
אנשים מהמשרד שלי.

5
00:01:14,341 --> 00:01:15,718
כל אלה היו יריות גדולות.

6
00:01:15,742 --> 00:01:20,557
ראש משאבי אנוש,
המנהל הכללי.

7
00:01:20,581 --> 00:01:23,560
כל הצילומים הגדולים האלה פשוט
עומד ממש שם.

8
00:01:23,584 --> 00:01:24,898
אף מילה לא נאמרת.

9
00:01:24,922 --> 00:01:27,148
דלתות המעלית
פתוח, נכנסנו.

10
00:01:42,169 --> 00:01:44,113
כשאני יוצא מהדלת,

11
00:01:44,137 --> 00:01:45,684
המאבטח
מסתכל עליי ואומר,

12
00:01:45,708 --> 00:01:47,750
"לאן אתה הולך?"

13
00:01:47,774 --> 00:01:49,157
אמרתי, "אני הולך הביתה.

14
00:01:49,181 --> 00:01:51,506
ראיתי כדורי אש נופלים
מהבניין השני".

15
00:01:52,946 --> 00:01:54,524
הוא אמר, "שלך
הבניין בטוח".

16
00:01:54,548 --> 00:01:56,948
זה מאובטח. לך
בחזרה למשרד שלך.

17
00:01:58,018 --> 00:02:00,518
אתה יכול לשמוע את
וופ-וופ אותות.

18
00:02:00,887 --> 00:02:02,165
הבניין שלך בטוח.

19
00:02:02,189 --> 00:02:04,934
זה מאובטח. לך
בחזרה למשרד שלך.

20
00:02:04,958 --> 00:02:07,170
"אף אחד אחר לא יוצא".

21
00:02:07,194 --> 00:02:09,472
דליס צעדה
החוצה, והיא אמרה,

22
00:02:09,496 --> 00:02:12,241
"סטן, אני מפחד.
אני רוצה ללכת הביתה."

23
00:02:12,265 --> 00:02:15,535
אמרתי, "טוב, לך, לך, לך.
קח את שארית היום חופש".

24
00:02:16,536 --> 00:02:19,482
הייתה לי הבחירה הזו ללכת
בחזרה למעלית ההיא

25
00:02:19,506 --> 00:02:21,851
בשלב זה או ללכת הביתה.

26
00:02:21,875 --> 00:02:23,853
אז, אני לא יודע מה לעשות.

27
00:02:23,877 --> 00:02:27,957
הדלתות עומדות להיסגר וג'ק
אנדריאצ'ו נאחז בקצה אחד.

28
00:02:27,981 --> 00:02:30,660
ומני גומז מחזיק
אל הקצה השני.

29
00:02:30,684 --> 00:02:32,695
"קדימה, סטן האיש."

30
00:02:32,719 --> 00:02:35,689
אתה לא מפחד לעלות בחזרה.

31
00:02:36,623 --> 00:02:39,393
"קדימה, סטן, אנחנו לא
יש כאן את כל היום."

32
00:02:40,594 --> 00:02:44,064
והלכתי אחורה
במעלית ההיא.

33
00:02:46,133 --> 00:02:49,445
וכל מה שעשיתי זה
להיות נאמן לסמכות.

34
00:02:49,469 --> 00:02:50,516
אמרו תחזור.

35
00:02:50,540 --> 00:02:53,637
בסדר, אז נחזור.

36
00:02:53,874 --> 00:02:55,891
הדלת נסגרת ואני יכול
עדיין זוכר את המבט על

37
00:02:55,915 --> 00:02:58,988
הפנים של כולם
במעלית ההיא.

38
00:02:59,012 --> 00:03:01,359
כי אני הייתי האחרון
אחד שנכנס פנימה,

39
00:03:01,383 --> 00:03:03,196
וכולם כן
מסתכל עליי, כאילו,

40
00:03:03,220 --> 00:03:06,046
"למה לקח לך כל כך הרבה זמן?
חיכינו לך."

41
00:03:08,989 --> 00:03:12,559
לא מבין שאעשה זאת
לעולם לא לראות אותם שוב.

42
00:04:54,594 --> 00:04:58,774
ראינו הרבה דברים ש
יום שאף אחד לא צריך לראות.

43
00:05:03,270 --> 00:05:04,347
עד היום,

44
00:05:04,371 --> 00:05:06,188
עדיין יש לי את הזמנים שלי מתי
אני לא יכול לסבול את זה יותר,

45
00:05:06,212 --> 00:05:08,176
אתה יודע, כשאני
עדיין חושב על זה.

46
00:05:09,009 --> 00:05:12,056
היו זמנים שבהם הייתי עושה זאת
לעבור על גשר ברוקלין

47
00:05:12,080 --> 00:05:13,656
הולך לעבודה,

48
00:05:13,680 --> 00:05:18,461
וזה פשוט עשה לי כל כך רע שאני, אני
לא יכולתי יותר והיה,

49
00:05:18,485 --> 00:05:19,695
בזמן שנהגתי
מעל הגשר,

50
00:05:19,719 --> 00:05:22,098
ממש הרגשתי את עצמי
כמעט מנסה לטלטל

51
00:05:22,122 --> 00:05:24,837
הגלגל מהצד כדי פשוט
סע מקצה הגשר,

52
00:05:24,861 --> 00:05:26,988
רק כדי שלא היה לי
להתמודד עם זה יותר.

53
00:05:27,794 --> 00:05:29,839
אתה יודע, ובכל פעם
עשיתי את זה, הייתי, כאילו,

54
00:05:29,863 --> 00:05:31,210
אתה לא יכול לעשות את זה, אתה יודע,

55
00:05:31,234 --> 00:05:32,448
פשוט תמשיך.

56
00:05:32,472 --> 00:05:35,865
פשוט תמשיך;
אתה יכול לעשות זאת.

57
00:05:48,315 --> 00:05:51,545
עבדתי כמצב חירום
טכנאי רפואי.

58
00:05:53,486 --> 00:05:54,463
הייתי צעיר.

59
00:05:54,487 --> 00:05:56,857
ילד בן 21.

60
00:05:57,123 --> 00:06:00,363
ונסענו למטה אל
סחר סנטר כדי לעזור לאנשים.

61
00:06:04,531 --> 00:06:09,971
כשאנחנו עולים למעלה, אנחנו רואים מאות
של אנשים שפשוט רצים אלינו.

62
00:06:10,270 --> 00:06:13,316
ואתה רק מסתכל דרך
ואתה לא יודע לאן ללכת,

63
00:06:13,340 --> 00:06:15,780
כי יש פשוט
כל כך הרבה כאוס קורה.

64
00:06:17,010 --> 00:06:19,822
הו, בנאדם, בנאדם!

65
00:06:19,846 --> 00:06:21,976
אוי אלוהים!

66
00:06:24,551 --> 00:06:26,791
הו, ילד.

67
00:06:27,120 --> 00:06:31,500
ואני זוכר איך תפסתי את שלי
ציוד ללכת לראות מה אנחנו הולכים לעשות,

68
00:06:31,524 --> 00:06:33,469
כמה אנשים המשיכו
רץ אליי וכמו,

69
00:06:33,493 --> 00:06:35,440
"אתה חייב לעזור לחבר שלי!
אתה חייב לעזור לחבר שלי!"

70
00:06:35,464 --> 00:06:37,240
אני, כאילו, "בסדר."
אני, כאילו, "תירגע."

71
00:06:37,264 --> 00:06:39,442
אני כמו, "איפה שלך
חבר? מה קרה?"

72
00:06:39,466 --> 00:06:40,576
"הם קפצו."

73
00:06:40,600 --> 00:06:42,645
אני, כמו, "מאיפה?"

74
00:06:42,669 --> 00:06:44,816
"מהקומה ה-30.
מלמעלה".

75
00:06:44,840 --> 00:06:47,016
אני, כאילו, "הם מתים.
הגשר הוא כזה.

76
00:06:47,040 --> 00:06:48,810
פשוט רוץ."

77
00:06:53,480 --> 00:06:56,459
ואני זוכר שרק תפסנו את
ארבעה או חמישה אנשים ראשונים שראינו

78
00:06:56,483 --> 00:06:57,760
שהיה עליהם דם,

79
00:06:57,784 --> 00:07:00,154
ונתקלנו ב
האחורי של האמבולנס שלנו.

80
00:07:01,655 --> 00:07:03,532
החוקים כמעט הלכו
מהחלון באותו יום.

81
00:07:03,556 --> 00:07:06,526
עשית מה שיכולת
למי שיכולת.

82
00:07:41,261 --> 00:07:43,439
פרוס צפון. חייב ללכת
אנשים בוא נלך, בוא נלך.

83
00:07:43,463 --> 00:07:45,373
להגיע לסוף הרחוב.

84
00:07:52,472 --> 00:07:56,485
אני בקומה 81
במגדל הדרומי,

85
00:07:56,509 --> 00:07:58,709
במשרד ענק סגור זכוכית.

86
00:08:01,047 --> 00:08:02,725
הטלפון מצלצל.

87
00:08:02,749 --> 00:08:03,826
אני מרים את הטלפון,

88
00:08:03,850 --> 00:08:05,227
זו גברת צעירה מ
שיקגו מהצד השני.

89
00:08:05,251 --> 00:08:07,263
"סטן, צא החוצה."

90
00:08:07,287 --> 00:08:09,432
"למה אני צריך לצאת?"

91
00:08:09,456 --> 00:08:11,033
עם הטלפון שלי
יד, אני עומד,

92
00:08:11,057 --> 00:08:13,104
לא מסתכל באף אחד
כיוון מסוים.

93
00:08:13,128 --> 00:08:15,638
אבל משהו תפס אותי
תשומת לב מסתכלת לעבר

94
00:08:15,662 --> 00:08:17,537
הכיוון של ה
פסל החירות, דרומה.

95
00:08:19,032 --> 00:08:23,245
מה שראיתי היה קטנטן
מפרט ראשון של מטוס.

96
00:08:23,269 --> 00:08:28,039
ובתוך שבריר שנייה, זה כן
הולך וגדל יותר ויותר.

97
00:08:32,612 --> 00:08:34,190
הו אלוהים, זה
בא לקראתי.

98
00:08:34,214 --> 00:08:35,697
זה בא בשבילי!

99
00:08:35,721 --> 00:08:37,226
קשר עין בגובה העיניים.

100
00:08:37,250 --> 00:08:39,367
ובזמן שאני צופה,
תוך שבריר שניות,

101
00:08:39,391 --> 00:08:42,898
אני יכול לראות את זה
המטוס מתחיל להטות.

102
00:08:42,922 --> 00:08:44,762
בהדרגה מאוד.

103
00:08:45,525 --> 00:08:47,336
ואני צופה במטוס הזה
כמו להיות מהופנט.

104
00:08:47,360 --> 00:08:48,537
לא יכול להרחיק את העיניים.

105
00:08:48,561 --> 00:08:52,108
ואני שומע את זה מתהפף
צליל המנוע הזה עושה.

106
00:08:52,132 --> 00:08:53,409
כמו כשהמטוס ממריא,

107
00:08:53,433 --> 00:08:54,710
הצליל הזה שהוא משמיע,

108
00:08:54,734 --> 00:08:56,549
ובכן, תכפיל את זה ב-1,000.

109
00:08:56,573 --> 00:08:58,416
והמטוס הזה הוא
בא לקראתי.

110
00:08:58,440 --> 00:09:01,584
והמוח שלי מגיב כל כך מהר
ואני לא יודע מה לעשות.

111
00:09:01,608 --> 00:09:04,820
והדבר הבא שאני זוכר שאמרתי
ואני לא יודע למה אמרתי את זה.

112
00:09:04,844 --> 00:09:07,584
אמרתי, "אלוהים, אני לא יכול
לעשות את זה. אתה משתלט."

113
00:09:08,081 --> 00:09:10,221
הפיל את הטלפון, צרח,
יונה מתחת לשולחן.

114
00:09:21,494 --> 00:09:24,407
קדימה, קום, קום
לקום, לקום, לקום.

115
00:09:24,431 --> 00:09:27,071
קום, עכשיו. לָקוּם!

116
00:09:34,607 --> 00:09:38,307
אוי אלוהים. אוי אלוהים!

117
00:09:42,582 --> 00:09:45,122
ישוע המשיח.

118
00:09:54,494 --> 00:09:57,634
מטוס שני, 727,
פשוט נגח לתוך הבניין.

119
00:10:02,001 --> 00:10:03,871
לאן אני הולך? אני הולך הביתה?

120
00:10:06,372 --> 00:10:08,089
זה US Airway
סילון נחבט בו.

121
00:10:08,113 --> 00:10:10,586
ראיתי את זה.

122
00:10:10,610 --> 00:10:11,720
שלום, ג'רלד?

123
00:10:11,744 --> 00:10:13,159
יו, אני הולך לקבל
מחוץ לעיר, יו.

124
00:10:13,183 --> 00:10:14,190
אני לא נשאר כאן.

125
00:10:14,214 --> 00:10:16,584
מַבָּט! תסתכל על
בניין שני!

126
00:10:23,456 --> 00:10:26,035
כשהמטוס פגע, הגעתי
עפו מהנעליים שלי,

127
00:10:26,059 --> 00:10:28,070
ופגעתי בגולה
קיר מולי

128
00:10:28,094 --> 00:10:29,704
עם פלג הגוף העליון שלי.

129
00:10:30,730 --> 00:10:34,410
ואז הרצון החזק שלי או
העקשנות שלי נכנסה.

130
00:10:34,434 --> 00:10:35,917
אני, כמו, "אה, אין מצב.

131
00:10:35,941 --> 00:10:38,481
אני לא יתום את שלי
ילדים בבניין הזה.

132
00:10:38,505 --> 00:10:41,465
אני יוצא מכאן".

133
00:10:45,778 --> 00:10:49,058
נכנסנו לחדרי המדרגות
ונתקלנו

134
00:10:49,082 --> 00:10:51,522
האדון המוזר הזה ש
היו לו רגליים מלאכותיות.

135
00:10:52,418 --> 00:10:55,297
והוא ישב ואמר:
"אני לא יכול ללכת יותר."

136
00:10:55,321 --> 00:10:58,237
שני הגברים פשוט אמרו, "לא
דרך. לא במשמרת שלנו".

137
00:10:58,261 --> 00:11:00,970
והם הרימו אותו והם
פשוט התחיל לסחוב אותו.

138
00:11:00,994 --> 00:11:04,381
נתקלתי באישה בחדר המדרגות
שעבר התקף אסטמה.

139
00:11:04,405 --> 00:11:07,476
ובכיס שלי
היה לי משאף.

140
00:11:07,500 --> 00:11:08,647
ומסרתי לה את זה.

141
00:11:08,671 --> 00:11:11,013
אמרתי, "הנה. פשוט תשתמש בזה."

142
00:11:11,037 --> 00:11:13,082
והיא השתמשה
זה, והיא אמרה,

143
00:11:13,106 --> 00:11:14,150
"אוי אלוהים, אני יכול לנשום"

144
00:11:14,174 --> 00:11:15,657
והיא התחילה לרדת.

145
00:11:15,681 --> 00:11:16,919
אז פשוט עשית,

146
00:11:16,943 --> 00:11:20,422
כולם רק עשו מה
הם היו צריכים לעשות כדי לעזור.

147
00:11:20,446 --> 00:11:23,626
זה היה קבוע
זרימה מהירה מאוד,

148
00:11:23,650 --> 00:11:25,820
אבל אנשים היו
אדיבים אחד לשני.

149
00:11:39,199 --> 00:11:41,410
צדקנו, כאילו
בדרך של כולם

150
00:11:41,434 --> 00:11:44,751
הפסולת מהשנייה
מטוס ומהבניין,

151
00:11:44,775 --> 00:11:48,041
וזה פשוט צולם נכון
לכיוון האמבולנס שלנו.

152
00:11:49,008 --> 00:11:50,920
כל החולים, הם היו
כולם מצטופפים על הרצפה,

153
00:11:50,944 --> 00:11:53,754
כולם מרוסקים יחד עם
ידיהם מעל ראשיהם.

154
00:11:54,147 --> 00:11:56,417
והיינו סתם
קצת מעליהם.

155
00:11:58,151 --> 00:11:59,595
פחדנו שם בפנים.

156
00:11:59,619 --> 00:12:01,664
כלומר, לפחות אני יודע שאני
לא יכול לדבר בשם אף אחד אחר,

157
00:12:01,688 --> 00:12:02,665
אבל אני יכול לדבר בשם עצמי.

158
00:12:02,689 --> 00:12:04,459
הייתי מבועת.

159
00:12:19,672 --> 00:12:21,189
הסתכלתי על בן זוגי
ואני אמרתי, אתה יודע,

160
00:12:21,213 --> 00:12:23,207
"אנחנו צריכים לצאת מכאן."

161
00:12:25,411 --> 00:12:27,289
כשעזבנו משם,

162
00:12:27,313 --> 00:12:28,860
אני שומע אותו צורח
דרך החזית,

163
00:12:28,884 --> 00:12:31,927
"מסמנים אותי.
מסמנים אותי".

164
00:12:31,951 --> 00:12:33,366
אז, אני פותח את
דלת אחורית, אמרתי,

165
00:12:33,390 --> 00:12:34,530
אני, כמו, "מה קורה?"

166
00:12:34,554 --> 00:12:36,001
הוא, כאילו, "הבחור הזה קפץ
מול האמבולנס.

167
00:12:36,025 --> 00:12:38,867
הוא אמר שאנחנו צריכים
תעזור לגברת הזאת."

168
00:12:38,891 --> 00:12:39,938
אז, אני, כמו, "בסדר."

169
00:12:39,962 --> 00:12:41,806
אז, אנחנו קופצים החוצה ו
אנחנו רואים את הגברת האחת הזו.

170
00:12:41,830 --> 00:12:43,474
היא שכבה חצי
ברחוב,

171
00:12:43,498 --> 00:12:45,074
חצי על המדרכה.

172
00:12:45,098 --> 00:12:48,644
אורלנדו ואני הצלחנו פשוט לזוז
היא קצת הצידה,

173
00:12:48,668 --> 00:12:53,115
וראינו את כל הצד האחורי שלה
נראה כאילו זה פשוט נתלש.

174
00:12:53,139 --> 00:12:55,354
מהשכמות שלה
כל הדרך למטה, כמו,

175
00:12:55,378 --> 00:12:56,785
החלק העליון של הירך שלה.

176
00:12:56,809 --> 00:12:59,626
נראה כמו הכל
פשוט נקרע מיד.

177
00:12:59,650 --> 00:13:02,491
לא ידענו את זה בזמנו,

178
00:13:02,515 --> 00:13:05,427
אבל גילינו מאוחר יותר
שהיא נפגעה מה

179
00:13:05,451 --> 00:13:07,863
ציוד הנחיתה של
המטוס השני.

180
00:13:07,887 --> 00:13:10,817
וזה ירד ישר ו
תלש לה את חצי הגב.

181
00:13:21,601 --> 00:13:25,871
בזמן שאנחנו נוסעים, היא הייתה
צורח בייסורים.

182
00:13:27,907 --> 00:13:31,453
אני זוכר שראיתי את השלושה או הארבעה
חולים אחרים באמבולנס.

183
00:13:31,477 --> 00:13:32,824
אתה יודע, ואתה יכול לראות אותם,

184
00:13:32,848 --> 00:13:34,056
שהם מפחדים.

185
00:13:34,080 --> 00:13:35,627
כולם בכו, הם
כולם הסתכלו מסביב.

186
00:13:35,651 --> 00:13:37,595
כאילו, והם
מביט בי.

187
00:13:37,619 --> 00:13:39,762
והנה אני, ילד בן 21.

188
00:13:39,786 --> 00:13:41,430
מה אני יודע?

189
00:13:41,454 --> 00:13:44,069
ואני זוכר את
אישה על האלונקה,

190
00:13:44,093 --> 00:13:46,205
אני יורד והיא ערה
והיא מביטה בי

191
00:13:46,229 --> 00:13:47,803
והיא צורחת.

192
00:13:47,827 --> 00:13:49,174
היא, כאילו, "זה כואב.

193
00:13:49,198 --> 00:13:52,125
אני פגוע. עזור לי!
שמישהו בבקשה יעזור לי."

194
00:13:53,633 --> 00:13:57,313
ואני זוכר רק
יורדת על הברך ו

195
00:13:57,337 --> 00:13:59,184
רק מחזיק את ידה
ולהתקרב אליה.

196
00:13:59,208 --> 00:14:01,383
אני, כאילו, "זה בסדר.
זה בסדר. תפסנו אותך."

197
00:14:01,407 --> 00:14:02,484
אני, כאילו, "אני כאן עכשיו.

198
00:14:02,508 --> 00:14:03,986
אני הולך להשיג אותך
לבית החולים".

199
00:14:04,010 --> 00:14:06,219
אתה יודע, "אנחנו הולכים, אנחנו
ידאג לך."

200
00:14:13,720 --> 00:14:17,833
הייתה חבורה של רופאים
רק מחכה לנו ליד הדלת.

201
00:14:17,857 --> 00:14:19,804
והם מתחילים לחטוף כמה
של החולים האחרים שאנחנו

202
00:14:19,828 --> 00:14:21,337
הביאו ואנשים אחרים.

203
00:14:21,361 --> 00:14:22,738
ואנחנו, כמו, "לא,
לא, לא, שכח את אלה.

204
00:14:22,762 --> 00:14:23,879
אני, כאילו, זה.

205
00:14:23,903 --> 00:14:26,996
אתה חייב לקחת את זה
אחד בפנים, ממש כאן."

206
00:14:27,367 --> 00:14:29,178
אתה יודע, אתה פשוט
מסירת החולה

207
00:14:29,202 --> 00:14:31,814
זה, כאילו, בסדר,
עשיתי את שלי.

208
00:14:31,838 --> 00:14:35,017
עשיתי את שלי, עשיתי את
הכי טוב שיכולתי בשבילה.

209
00:14:35,041 --> 00:14:38,981
והבאתי אותה לאנשים את זה
יכול לעזור לה הרבה יותר ממני.

210
00:15:14,781 --> 00:15:17,081
באמת חשבתי שמתתי.

211
00:15:18,084 --> 00:15:19,862
הנה אני חי.

212
00:15:19,886 --> 00:15:22,516
זה לא אפשרי.

213
00:15:23,456 --> 00:15:28,404
עם הפגיעה, נתח גדול
של המטוס הזה היה תקוע

214
00:15:28,428 --> 00:15:30,074
בפתח המשרד.

215
00:15:30,098 --> 00:15:33,526
לחץ האוויר היה כל כך גדול,
זה היה מוצץ הכל החוצה.

216
00:15:34,967 --> 00:15:38,680
זה נראה כאילו צוות הריסה נכנס
ופשוט קרע את כל הרצפה לגזרים.

217
00:15:38,704 --> 00:15:40,716
כל קיר משוטח.

218
00:15:40,740 --> 00:15:43,385
כל חתיכה של
רהיטים מעוותים.

219
00:15:43,409 --> 00:15:45,621
אני מתחבא מתחת לשולחן.

220
00:15:45,645 --> 00:15:49,591
זה נראה כאילו מישהו לקח ענק
שקית מלט וזרק אותה באוויר.

221
00:15:49,615 --> 00:15:52,561
הדלק הסילוני הוא
מריח כל כך בשפע.

222
00:15:52,585 --> 00:15:56,265
הצליל היה כל כך מחריש אוזניים
שהאוזניים שלי קופצות.

223
00:15:56,289 --> 00:15:59,468
התחרשתי זמנית.

224
00:15:59,492 --> 00:16:02,171
כל הכבלים שהיו
תלוי בתקרה נשמט.

225
00:16:02,195 --> 00:16:03,205
והם מקצרים.

226
00:16:03,229 --> 00:16:05,207
מערכת הספרינקלרים נדלקה.

227
00:16:05,231 --> 00:16:07,443
וחלק מהרצפה קרס.

228
00:16:07,467 --> 00:16:10,279
וזה מרחף כאילו
זה, ממש מעל השולחן.

229
00:16:10,303 --> 00:16:13,849
אם אני לא נשרף, ובכן,
ואז, אני אתחשמל.

230
00:16:13,873 --> 00:16:15,760
אם לא אתחשמל
ונשרף, ובכן, אז,

231
00:16:15,784 --> 00:16:17,453
הרצפה הולכת להתמוטט.

232
00:16:17,477 --> 00:16:19,907
אני הולך למות. אני
הולך להימעך.

233
00:16:20,513 --> 00:16:22,391
ואם שלושתם של
הם מתגעגעים אליי, ובכן,

234
00:16:22,415 --> 00:16:23,759
ואז אני אתבאס
החוצה על ידי לחץ האוויר.

235
00:16:23,783 --> 00:16:26,161
כך או כך, אינני.

236
00:16:26,185 --> 00:16:28,785
והתחלתי לצרוח.

237
00:16:41,334 --> 00:16:45,974
כשהמגדל השני נפגע,
זה היה רגע מפחיד.

238
00:16:52,478 --> 00:16:55,591
כמובן, עכשיו אתה מבין,
זה לא מקרי.

239
00:16:55,615 --> 00:16:57,292
זה מכוון.

240
00:16:57,316 --> 00:17:03,216
וזה משנה את כל התפיסה שלך
ממה שאתה מתמודד איתו עכשיו.

241
00:17:03,990 --> 00:17:09,004
אחת מהמחשבות שלי הלכה
דרך הראש שלי, זה להישאר רגוע.

242
00:17:09,028 --> 00:17:11,173
אתה יודע.

243
00:17:11,197 --> 00:17:12,841
אתה חייב להכין,

244
00:17:12,865 --> 00:17:17,279
ידעתי שאני אצטרך
לקבל החלטות רציניות מאוד

245
00:17:17,303 --> 00:17:20,048
מערב חיים של אנשים.

246
00:17:20,072 --> 00:17:21,483
מה העבודה שלי,

247
00:17:21,507 --> 00:17:22,853
שאליו הוכשרתי,

248
00:17:22,877 --> 00:17:25,687
ואני מאומן טוב מאוד
עבור מכבי האש.

249
00:17:25,711 --> 00:17:30,058
ורציתי לעשות את זה
הכי ברור קדימה ככל שיכולתי.

250
00:17:30,082 --> 00:17:36,082
אז, הייתי צריך להימנע מהבהלה הקטנה הזו
דבר שאתה עובר בהתחלה.

251
00:17:42,628 --> 00:17:46,608
עליתי במדרגות
במגדל הצפוני.

252
00:17:46,632 --> 00:17:50,572
והפקודות שלנו היו
לדווח לקומה 23.

253
00:17:50,870 --> 00:17:52,516
אז, אני הולך
מסביב לרצפה,

254
00:17:52,540 --> 00:17:55,578
אני מחפש את המפקד הזה
אני אמור לדווח ל.

255
00:17:57,009 --> 00:18:00,122
ואני שומע פטפוטים.

256
00:18:00,146 --> 00:18:02,006
אני שומע אנשים מדברים.

257
00:18:03,382 --> 00:18:07,996
וכמובן, אני סקרן.
אף אחד לא אמור להיות שם.

258
00:18:08,020 --> 00:18:12,290
ואני פותח את הדלת והנה
שני אנשים בתוך גרם המדרגות.

259
00:18:12,792 --> 00:18:14,937
זה היה מזכיר פצוע,

260
00:18:14,961 --> 00:18:20,008
אישה והבוס שלה
נשאר איתה.

261
00:18:20,032 --> 00:18:22,110
זה מדהים
בחור גיבור.

262
00:18:22,134 --> 00:18:24,313
הלוואי ויכולתי לזכור את שמו.

263
00:18:24,337 --> 00:18:27,049
אבל הוא נשאר ולקח את שלו,

264
00:18:27,073 --> 00:18:30,290
מנסה להיפצע
מזכירה מחוץ לבניין.

265
00:18:30,314 --> 00:18:32,421
והם היו במדרגות ג'.

266
00:18:32,445 --> 00:18:33,855
עכשיו, הם היו לבד;

267
00:18:33,879 --> 00:18:36,158
לא היה אף אחד אחר במדרגות
ג, ודאגתי להם.

268
00:18:36,182 --> 00:18:38,360
אז אמרתי להם,
"לך למדרגות ב'.

269
00:18:38,384 --> 00:18:41,964
מכבי האש נכנסים
גרם מדרגות ב'; הם יעזרו לך".

270
00:18:41,988 --> 00:18:44,399
ויקפאו;
הם לא יכלו לזוז.

271
00:18:44,423 --> 00:18:45,701
הם פשוט קפאו.

272
00:18:45,725 --> 00:18:48,003
ואז צעקתי עליהם.

273
00:18:48,027 --> 00:18:49,538
הרגשתי רע, אבל
צעקתי עליהם.

274
00:18:49,562 --> 00:18:50,906
אני רק, "קבל!"

275
00:18:50,930 --> 00:18:53,709
אתה יודע, "מדרגות B!"

276
00:18:53,733 --> 00:18:55,844
אני לא הולך לספר לך
שוב," אתה יודע, ככה.

277
00:18:55,868 --> 00:18:57,446
אבל הייתי חייב לעשות את זה, אתה
יודע, כי הייתי חייב

278
00:18:57,470 --> 00:18:59,915
להבהיל אותם לקבל
יצאו מזה.

279
00:18:59,939 --> 00:19:02,718
הם היו ב, כאילו, א
פאנק, אתה יודע למה אני מתכוון?

280
00:19:02,742 --> 00:19:06,482
ולבסוף הם הקשיבו
אותי וניגשתי למדרגות ב'.

281
00:19:06,979 --> 00:19:08,126
והם שרדו.

282
00:19:08,150 --> 00:19:10,347
הם יצאו. זה היה טוב.

283
00:19:28,768 --> 00:19:31,968
תירגע, אנחנו האש
המחלקה היא תהיה בסדר.

284
00:19:41,147 --> 00:19:44,547
כדי לעזור למישהו, עשית
צריך להתחיל לבחון.

285
00:19:45,918 --> 00:19:51,288
אתה מנסה לקבוע את הפציעה
בשנייה ברגע.

286
00:19:52,324 --> 00:19:57,334
כדי שהיחידה באה מאחוריך
יכול לטפל מיד באותו אדם.

287
00:20:03,536 --> 00:20:08,436
תג ירוק לפציעות קלות,
אתה מבין הכל.

288
00:20:09,075 --> 00:20:12,105
אז יש לך את, אה,
תג אדום עבור מיידי.

289
00:20:12,611 --> 00:20:15,257
ואז כשאנחנו
להגיע אל המנוח,

290
00:20:15,281 --> 00:20:18,481
זה אומר שאין צורך בטיפול.

291
00:20:20,186 --> 00:20:23,156
בזמן הזה, זה
אדם נחשב מת.

292
00:20:29,729 --> 00:20:33,899
הייתי מתחת למגדלים,
עוברים מאזור לאזור.

293
00:20:35,701 --> 00:20:41,471
לא ראיתי חיים
אדם על הקרקע.

294
00:20:43,976 --> 00:20:46,946
כולם נפטרו.

295
00:20:52,918 --> 00:20:58,588
אז, עוברים על פני, אתה פשוט קורע את
מתייגים ונשארים מתים, מתים.

296
00:20:59,158 --> 00:21:02,498
עד שנתקלתי
אותו אדם אחד.

297
00:21:04,296 --> 00:21:08,996
שמתי נפטר, אשר
הוא התג השחור.

298
00:21:10,336 --> 00:21:12,047
ואז היא אומרת,

299
00:21:12,071 --> 00:21:16,011
"אני לא מת.
תתקשר לבת שלי."

300
00:21:19,044 --> 00:21:22,684
אבל היא לא ידעה מה אני יודע,
והיא לא ראתה את מה שאני ראיתי.

301
00:21:25,317 --> 00:21:30,632
ראשה לא פגע באדמה,
או שלא יכולתי לראות שהראש,

302
00:21:30,656 --> 00:21:33,826
בגלל השיער
עדיין היה שלם.

303
00:21:34,527 --> 00:21:36,274
היא נראתה כמו
אנשי משרד.

304
00:21:36,298 --> 00:21:40,125
היא נראתה כמו אולי א
אישה שהייתה על המטוס.

305
00:21:40,666 --> 00:21:42,177
והאיפור.

306
00:21:42,201 --> 00:21:47,111
אבל מה שראיתי
מתחת לגו היה

307
00:21:49,141 --> 00:21:54,511
עיוות כתוש מוחלט.

308
00:22:12,131 --> 00:22:15,601
הגברת הזאת חייבת להיות
ירד רגליים ראשון.

309
00:22:20,773 --> 00:22:24,043
אתה לא יכול לקחת, "תפסיק!
עצור! אני לא מת!"

310
00:22:28,314 --> 00:22:33,624
יכולתי לעשות משהו
מיד לעזור לה.

311
00:22:34,320 --> 00:22:37,465
אבל הייתי בפאניקה בעצמי.

312
00:22:37,489 --> 00:22:41,559
בעצמי התמודדתי עם המוות.

313
00:22:43,762 --> 00:22:47,446
למרות שלא פחדתי מהמוות,
או שלא חשבתי על המוות.

314
00:22:47,470 --> 00:22:51,366
אבל ראיתי את המוות, וראיתי את המוות,
וראיתי את המוות וראיתי את המוות.

315
00:22:52,071 --> 00:22:56,511
היא לא תשרוד
עוד כמה דקות.

316
00:22:57,276 --> 00:23:00,506
אז שיקרתי.

317
00:23:02,081 --> 00:23:03,792
ואמר, "אתה בסדר."

318
00:23:03,816 --> 00:23:05,160
זה ראשוני.

319
00:23:05,184 --> 00:23:09,698
זה רק, התכוונתי לעשות,
קרעתי את הדבר הלא נכון.

320
00:23:09,722 --> 00:23:10,739
לְהִרָגַע.

321
00:23:10,763 --> 00:23:13,586
הם באים, הם
באים, הם באים.

322
00:23:13,926 --> 00:23:17,296
"אל תדאג
מה שעשיתי הרגע."

323
00:23:17,863 --> 00:23:20,950
היה לי חוסר מצפון
על מה שאמרתי,

324
00:23:20,974 --> 00:23:23,445
וששיקרתי.

325
00:23:23,469 --> 00:23:26,948
אבל לא שכבתי ב
עובדת מצבה.

326
00:23:26,972 --> 00:23:32,382
שיקרתי בעובדה ש
חשבתי שהיא מתה.

327
00:23:46,525 --> 00:23:51,095
והתג השחור הזה
נשאר איתי.

328
00:23:52,131 --> 00:23:57,946
לקח לי שלוש שנים לדחוף את זה
בחזרה או מהחלק הזה בקליפת המוח שלי

329
00:23:57,970 --> 00:24:01,116
המוח לחלק הקדמי
של המוח שלי, הזיכרון.

330
00:24:01,140 --> 00:24:06,610
או לשים את זה איפשהו עם
הפסיכיאטר והקלינאי

331
00:24:07,112 --> 00:24:12,527
לעזור לי להזיז אותה
מסביב כדי שהיא לא

332
00:24:12,551 --> 00:24:18,533
בעיני הנפש ב
בשעות היום או בלילה.

333
00:24:18,557 --> 00:24:20,887
או בכל עת.

334
00:24:21,226 --> 00:24:25,273
גוף האדם או האדם
המוח לא ממוקם,

335
00:24:25,297 --> 00:24:27,744
או שהמוח יכול
לעולם לא להתמקם

336
00:24:27,768 --> 00:24:30,345
להתמודד עם טרגדיה של
בן אדם אחר.

337
00:24:30,369 --> 00:24:35,183
זה רק מזכיר לך את זה
זו יכולה להיות אמא שלך.

338
00:24:35,207 --> 00:24:37,554
זה אבא שלך,
זו המשפחה שלך.

339
00:24:37,578 --> 00:24:40,188
זהו בן אדם.

340
00:24:40,212 --> 00:24:43,282
אתה לא משקר לגוססים.

341
00:25:14,747 --> 00:25:19,894
יצאתי לקומה 44, כי
שם מסתיים חדר המדרגות שלנו.

342
00:25:19,918 --> 00:25:23,988
והייתה בהלה ו
bedlam, וזה היה שחור גמור.

343
00:25:25,424 --> 00:25:29,434
ואז פתאום פנימה
החושך הזה הוא הקול הזה.

344
00:25:29,928 --> 00:25:31,239
הוא שר,

345
00:25:31,263 --> 00:25:33,978
ואני חושב שהשירה הסיחה את דעתה
כל מי שהם היו,

346
00:25:34,002 --> 00:25:36,978
הם עצרו על עקבותיהם
לראות למה הוא שר,

347
00:25:37,002 --> 00:25:38,517
או מאיפה הוא שר.

348
00:25:38,541 --> 00:25:40,415
וזה הרגיע את כולם.

349
00:25:40,439 --> 00:25:41,986
ואז הוא אמר את המילים האלה.

350
00:25:42,010 --> 00:25:47,147
הוא אמר, "היום הוא גאווה
יום להיות אמריקאי".

351
00:25:50,582 --> 00:25:54,392
זה היה ריק רסקורלה,
ראש הביטחון שלנו.

352
00:25:59,391 --> 00:26:03,204
ריק היה כל כך מודאג
במשך שנים רבות בערך

353
00:26:03,228 --> 00:26:04,975
האבטחה ו
הבטיחות של כולם

354
00:26:04,999 --> 00:26:06,975
במרכז הסחר העולמי.

355
00:26:06,999 --> 00:26:08,943
זה הותקף בעבר,

356
00:26:08,967 --> 00:26:11,937
והוא היה בטוח בכך
יקרה שוב.

357
00:26:12,805 --> 00:26:14,849
הוא כן חזה את זה
הם היו מגיעים.

358
00:26:14,873 --> 00:26:17,288
אם הם יבואו שוב, זה
הם היו באים מהאוויר.

359
00:26:17,312 --> 00:26:20,255
וקשה מאוד להגן עליו
אנשים כשהם באים מהאוויר.

360
00:26:20,279 --> 00:26:24,325
אז, ההגנה היחידה תהיה
להיות ללמד אותם איך לצאת

361
00:26:24,349 --> 00:26:27,189
למקרה שקרה אסון.

362
00:26:39,364 --> 00:26:42,377
ריק ביקש מהם לעשות את זה מחדש
חדרי מדרגות, לצבוע אותם מחדש,

363
00:26:42,401 --> 00:26:43,948
לוודא שיש תאורה

364
00:26:43,972 --> 00:26:46,809
כדי שכולם יוכלו לראות
לאן הלכנו.

365
00:26:51,477 --> 00:26:52,720
וארבע פעמים בשנה,

366
00:26:52,744 --> 00:26:56,057
הלכנו מ 70 כל
דרך למטה ללובי השמיים

367
00:26:56,081 --> 00:26:58,581
לצאת מהבניין.

368
00:27:04,189 --> 00:27:07,405
אתה יודע, בהתחלה אנשים היו עושים זאת
רק נניח שזה מוגזם,

369
00:27:07,429 --> 00:27:08,803
זה היה מוגזם.

370
00:27:08,827 --> 00:27:10,273
האם אנחנו באמת צריכים לעשות את זה?

371
00:27:10,297 --> 00:27:11,673
זאת אומרת, בראש שלי,

372
00:27:11,697 --> 00:27:12,974
השורה האהובה עליי הייתה,

373
00:27:12,998 --> 00:27:15,110
"ברק אף פעם לא מכה
אותו מקום פעמיים".

374
00:27:15,134 --> 00:27:18,218
אז, אחרי 93', אפילו לא חשבתי
על זה כי הייתי, כאילו,

375
00:27:18,242 --> 00:27:21,237
אף אחד לעולם לא יתקוף
שוב אותו בניין.

376
00:27:30,349 --> 00:27:32,994
באותו יום, הדברים עלו באש.

377
00:27:33,018 --> 00:27:34,664
אתה יודע, דברים
היו מתפוצצים,

378
00:27:34,688 --> 00:27:37,765
והוא באמת היה מסוגל
למקד מחדש את כולם יפה

379
00:27:37,789 --> 00:27:41,606
במהירות ולפזר את ההמונים
לחדרי המדרגות המתאימים להם להגיע

380
00:27:41,630 --> 00:27:43,304
אותם משם.

381
00:27:43,328 --> 00:27:49,328
אז לראות את ריק כנראה היה כמו לראות
המלאך השומר שלך כשראיתי אותו ב-44.

382
00:27:49,401 --> 00:27:50,948
לא הייתי עצבני באותו שלב.

383
00:27:50,972 --> 00:27:52,599
ממש לא הייתי.

384
00:27:59,211 --> 00:28:00,328
היי, קים.

385
00:28:00,352 --> 00:28:03,145
תראה את המצלמה הגדולה שלו.
תראה את המצלמה הגדולה שלו.

386
00:28:03,382 --> 00:28:05,782
הוא יספר לך
נכדים שהיית שם.

387
00:28:06,218 --> 00:28:07,748
היינו שם.

388
00:28:27,606 --> 00:28:30,176
לא הייתי נרגש באותו יום.

389
00:28:33,912 --> 00:28:36,124
לא הייתי קפוא מפחד,

390
00:28:36,148 --> 00:28:39,218
לא חשבתי
מחשבות איומות.

391
00:28:39,618 --> 00:28:44,899
מוחי, למרבה המזל, מוגן
לא לספוג כל קטל.

392
00:28:44,923 --> 00:28:50,923
אתה יודע, המוח שלי חסם כל דבר כזה
אולי היה ממש מכוער שם בחוץ,

393
00:28:51,096 --> 00:28:52,440
אני לא זוכר.

394
00:28:52,464 --> 00:28:54,275
חוץ מהאפרוריות הזו.

395
00:28:54,299 --> 00:28:55,977
אחרים מתו ואני לא.

396
00:28:56,001 --> 00:28:59,047
לא היה לי אף אחד מהם
שבראש שלי עדיין.

397
00:28:59,071 --> 00:29:01,971
שוב, אני לא יכול להסביר למה.

398
00:29:02,374 --> 00:29:05,453
אממ, ואני כל הזמן תוהה.

399
00:29:05,477 --> 00:29:08,856
אתה יודע, ובכן, אני, אתה
יודע, האם אני קר לב?

400
00:29:08,880 --> 00:29:09,857
אני לא...

401
00:29:09,881 --> 00:29:11,159
אני לא חושב כך.

402
00:29:11,183 --> 00:29:16,493
אני חושב שאני עדין ו
רחום כשאני צריך להיות.

403
00:29:17,823 --> 00:29:19,363
מְשׁוּנֶה.

404
00:29:29,935 --> 00:29:33,405
נתקעתי בקומה 81.

405
00:29:34,973 --> 00:29:38,089
זחלתי לכל האורך
של מחלקת ההלוואות ל

406
00:29:38,113 --> 00:29:41,380
טרקלין וחדר מחשבים
וחדר התקשורת.

407
00:29:41,647 --> 00:29:43,725
וזה הכי רחוק
יכולתי ללכת.

408
00:29:43,749 --> 00:29:47,295
כי סדין אחד עלוב
קיר הסלע עמד איתן.

409
00:29:47,319 --> 00:29:49,489
רק קיר אחד.

410
00:29:50,789 --> 00:29:56,789
תקופת ההמתנה הזו הייתה הכי גדולה
דבר כואב שאי פעם היית מדמיין.

411
00:29:56,928 --> 00:30:01,743
התקופה הזו של פשוט לחכות, לקוות
שמישהו יבוא לקחת אותך.

412
00:30:01,767 --> 00:30:05,237
ואני זועק אל הבלתי נראה הזה
אלוהים שפגעתי כל כך.

413
00:30:13,278 --> 00:30:17,859
מהקומה ה-84 הובלתי את א
קבוצת אנשים במורד המדרגות.

414
00:30:17,883 --> 00:30:22,130
והגענו ב-81
קומה, אני בראש.

415
00:30:22,154 --> 00:30:26,634
כשאני מגיע לשם, ערכה כבדה
אישה ניגשה ועצרה אותי.

416
00:30:26,658 --> 00:30:30,738
"זה עתה ירדנו מרצפה בלהבות
ועשן, ואנחנו צריכים ללכת גבוה יותר."

417
00:30:30,762 --> 00:30:33,678
וכמובן, אני נעצר
עכשיו ואני לא יכול לעבור אותה,

418
00:30:33,702 --> 00:30:37,078
ומתנגש מאחורי מגיע
שאר הצוות שלי, אם תרצה.

419
00:30:37,102 --> 00:30:39,347
אז, עכשיו יש
הקבוצה הזו שלנו.

420
00:30:39,371 --> 00:30:42,417
תשעה, עשרה אנשים, הלאה
הנחיתה בקומה ה-81,

421
00:30:42,441 --> 00:30:44,756
שמתחילים עכשיו
להתווכח על הקשבה

422
00:30:44,780 --> 00:30:48,289
אליה ומתחיל לדון,
ובכן, האם אנחנו עולים, האם אנחנו יורדים?

423
00:30:48,313 --> 00:30:50,623
מה עושים עכשיו?

424
00:30:54,219 --> 00:30:59,334
אני מאחורי קיר
ואני בוכה,

425
00:30:59,358 --> 00:31:01,888
"חכה לי. אל תעשה
עזוב אותי למות."

426
00:31:11,136 --> 00:31:13,114
מה ששמעתי היה משהו כמו,

427
00:31:13,138 --> 00:31:16,738
"עזרה! עֶזרָה! אני קבור. האם
מישהו שם? אני לא יכול לנשום."

428
00:31:16,975 --> 00:31:18,386
סוג של שוב
התפכח ואמר,

429
00:31:18,410 --> 00:31:19,957
"בסדר, יש לי א
עבודה לעשות כאן."

430
00:31:19,981 --> 00:31:22,623
והפנס שלי נדלק שוב.

431
00:31:22,647 --> 00:31:26,227
ובעודי נלחצתי על זה
הרצפה הצידה, יש לי את זה מאוד,

432
00:31:26,251 --> 00:31:31,032
זיכרון ברור מאוד של כולם
על הנחיתה ההסתובב

433
00:31:31,056 --> 00:31:33,226
ומתחיל
לעלות במדרגות.

434
00:31:36,027 --> 00:31:38,697
אז, התחלתי לכיוון
קולו של הזר.

435
00:31:39,931 --> 00:31:42,801
אני יכול רק לשמוע
הקול הזה חלש.

436
00:31:45,303 --> 00:31:47,448
העברתי את ידי דרך החור הזה,

437
00:31:47,472 --> 00:31:50,017
ואני מנסה, "בבקשה,
בבקשה, היד שלי כאן!

438
00:31:50,041 --> 00:31:51,158
פנה לשמאלך!"

439
00:31:51,182 --> 00:31:53,354
כשאני שומעת קצת,
הקול שלו מתרחק.

440
00:31:53,378 --> 00:31:54,756
הקול שלו מרגש
הרחק ממני.

441
00:31:54,780 --> 00:31:55,890
"לא, לא, לא!

442
00:31:55,914 --> 00:31:57,692
תחזור, תחזור
לכיוון ימין שלך.

443
00:31:57,716 --> 00:31:59,227
תחזור, תחזור
לכיוון שמאל שלך.

444
00:31:59,251 --> 00:32:00,728
בוא ישר,
ישר-ישר עכשיו."

445
00:32:00,752 --> 00:32:02,367
כפי שאני יכול לשמוע את זה
קול קרוב יותר, קרוב יותר.

446
00:32:02,391 --> 00:32:03,364
חד יותר.

447
00:32:03,388 --> 00:32:04,699
"תסתכל למטה! תראה
למטה, תסתכל למטה."

448
00:32:04,723 --> 00:32:08,870
הנה אני, עם שלי
יד מנופפת לעברו.

449
00:32:08,894 --> 00:32:13,975
כשהאור הזה הבהב
היד שלי, כל התקווה הייתה שם.

450
00:32:13,999 --> 00:32:17,545
מישהו, האדם הזה עם
הפנס הזה, מי שזה לא יהיה,

451
00:32:17,569 --> 00:32:18,880
מישהו הולך להציל אותי

452
00:32:18,904 --> 00:32:20,381
אני הולך לחיות.

453
00:32:20,405 --> 00:32:22,116
זו הייתה התקווה הזו.

454
00:32:22,140 --> 00:32:24,587
ההרגשה הזאת של הידיעה
זה, אתה יודע מה?

455
00:32:24,611 --> 00:32:27,049
אני הולך לחיות.

456
00:32:28,713 --> 00:32:31,000
ההרגשה הזאת של הידיעה
שאתה הולך לחיות,

457
00:32:31,024 --> 00:32:33,828
שמישהו נמצא כאן
לקחת אותך הביתה.

458
00:32:33,852 --> 00:32:35,497
אני הולך לראות
שוב הילדים שלי.

459
00:32:35,521 --> 00:32:37,198
אני הולך להתפייס
שוב עם אשתי.

460
00:32:37,222 --> 00:32:38,499
אני הולך לחיות.

461
00:32:38,523 --> 00:32:42,437
הם השאירו אותי כאן כדי למות,
אבל אני הולך הביתה.

462
00:32:42,461 --> 00:32:44,705
והאיש הזה באמת עשה את זה.

463
00:32:44,729 --> 00:32:47,099
הציל אותי כדי שאוכל לחזור הביתה.

464
00:32:52,838 --> 00:32:55,085
"הללויה, יש לי
ניצל!" הוא אמר.

465
00:32:55,109 --> 00:32:58,586
"האם אתה מכיר את ישוע המשיח?"

466
00:32:58,610 --> 00:33:01,689
זה היה מוזר מאוד
מה לשמוע באותו זמן,

467
00:33:01,713 --> 00:33:03,800
ולא הייתי מוכן לא
דיון פילוסופי,

468
00:33:03,824 --> 00:33:07,415
אז גמגמתי א
תשובה פתטית למדי.

469
00:33:07,719 --> 00:33:09,897
"אני הולך לכנסייה כל יום ראשון."

470
00:33:09,921 --> 00:33:12,200
זה היה הכי טוב שיכולתי
לעשות לשאלה הזו.

471
00:33:12,224 --> 00:33:14,207
ו"קדימה, אנחנו
יש עבודה לעשות כאן."

472
00:33:14,231 --> 00:33:17,004
אז, היו הרבה פסולת
לימין ופסולת

473
00:33:17,028 --> 00:33:20,328
משמאלי, וזה
קיר בלתי מזיז בינינו.

474
00:33:21,032 --> 00:33:25,049
ואמרתי לו את הדרך היחידה לצאת
יש לך לעלות על הקיר הזה.

475
00:33:25,073 --> 00:33:27,949
אז הוא ניסה פעם אחת,
והתגעגעתי אליו.

476
00:33:27,973 --> 00:33:29,620
אמרתי, "אתה חייב לעשות את זה."

477
00:33:29,644 --> 00:33:33,521
ומעל החומה הוא בא ו
ואז המשקל שלו עלי נדחף

478
00:33:33,545 --> 00:33:34,889
השולחן מעל.

479
00:33:34,913 --> 00:33:37,923
נפלנו בחזרה לערימה של
פסולת, והוא נתן לי נשיקה גדולה.

480
00:33:38,583 --> 00:33:42,093
והוא קם ואמר,
"נו, מה אתה עושה?"

481
00:33:42,287 --> 00:33:44,932
תיקן את הז'קט שלו ואת העניבה שלו.

482
00:33:44,956 --> 00:33:46,067
והוא שלח את ידו.

483
00:33:46,091 --> 00:33:48,561
הוא אומר, "בריאן קלארק." אני
אמר, "סטנלי פראימנת'."

484
00:33:49,628 --> 00:33:51,105
והוא אמר, "אני סטנלי."

485
00:33:51,129 --> 00:33:52,876
הוא אמר, "אנחנו נהיה
אחים לכל החיים".

486
00:33:52,900 --> 00:33:54,945
ואני אמרתי, "טוב,
אין לי אחים".

487
00:33:54,969 --> 00:33:57,478
אמרתי, "אנחנו יכולים להיות אחים."

488
00:33:57,502 --> 00:34:00,819
ואז שמתי לב שיש לי א
פצע דקירה בכף היד הימנית שלי.

489
00:34:00,843 --> 00:34:05,019
ולסטנלי היה גם א
פצע דקירה בכף ידו.

490
00:34:05,043 --> 00:34:06,358
ואני זה שעשה את זה.

491
00:34:06,382 --> 00:34:07,955
שמתי את ידינו
ביחד ואמרו,

492
00:34:07,979 --> 00:34:10,224
"נהיה דם
אחים לכל החיים".

493
00:34:10,248 --> 00:34:13,127
ויצאנו לדרך
הרצפה חזרה ל

494
00:34:13,151 --> 00:34:15,191
נחיתה בקומה 81.

495
00:34:15,720 --> 00:34:18,633
הדלקתי את האור
למטה ולקחתי את זה.

496
00:34:18,657 --> 00:34:20,234
לא ראיתי להבות.

497
00:34:20,258 --> 00:34:22,103
ראיתי קצת עשן עולה.

498
00:34:22,127 --> 00:34:28,109
ולקחתי את זה בהכרת תודה, לקחתי
הצעד הראשון הגורלי למטה.

499
00:34:28,133 --> 00:34:30,943
והמשכנו למטה.

500
00:35:06,972 --> 00:35:09,319
מבוסס על האישה
אומר לנו שאנחנו

501
00:35:09,343 --> 00:35:13,981
צריך לעלות כי
למטה עלה באש,

502
00:35:14,245 --> 00:35:17,291
התחלנו לטפס.

503
00:35:17,315 --> 00:35:21,162
אני מניח שהגענו בערך
הקומה ה-91 ומימש

504
00:35:21,186 --> 00:35:23,756
לא הייתה יציאה.

505
00:35:30,895 --> 00:35:32,707
העשן נעשה סמיך יותר,

506
00:35:32,731 --> 00:35:36,571
ואנשים היו
מתחיל להיסחף.

507
00:35:39,738 --> 00:35:44,208
זה היה כמו ללכת
לתוך שינה שלווה.

508
00:35:50,048 --> 00:35:54,088
רציתי לראות את אשתי ו
שוב ארבעת הילדים היפים שלי.

509
00:35:58,123 --> 00:36:01,769
כשהיינו מתפוגגים ו
מחוץ להכרה,

510
00:36:01,793 --> 00:36:05,703
שמעתי קול.

511
00:36:07,032 --> 00:36:10,578
חלקם דתיים עשויים
תאמין שזה אלוהים או מלאך.

512
00:36:10,602 --> 00:36:14,572
אחרים, אולי זה היה שלי
סינפסות מונעות באדרנלין.

513
00:36:15,540 --> 00:36:17,985
אני לא בטוח, אבל
זה היה מאוד מגניב,

514
00:36:18,009 --> 00:36:22,009
קול רגוע אומר לי
לקום ולבוא לכאן.

515
00:36:23,381 --> 00:36:27,294
והלכתי אחרי הקול נכון
לתוך העשן העבה ביותר

516
00:36:27,318 --> 00:36:29,830
והאש.

517
00:36:29,854 --> 00:36:33,200
ודחקתי בחזרה על הקיר

518
00:36:33,224 --> 00:36:36,370
וחשפתי את
גרם מדרגות למטה.

519
00:36:36,394 --> 00:36:38,211
ואז רצתי
שלוש קומות מדרגות

520
00:36:38,235 --> 00:36:41,629
שעלו באש.

521
00:36:46,004 --> 00:36:49,717
היו לי כוויות ב-60% מהגוף.

522
00:36:49,741 --> 00:36:53,951
עדשות המגע שלי היו
נמס לעיניי.

523
00:36:56,614 --> 00:36:58,784
אבל הייתי בחיים.

524
00:37:08,593 --> 00:37:11,539
כשירדנו ל
לגבי קומה 22,

525
00:37:11,563 --> 00:37:12,940
שלמות ה
הבניין היה באמת

526
00:37:12,964 --> 00:37:15,509
מתחיל להתדרדר.

527
00:37:15,533 --> 00:37:17,817
ואז היו סדקים
מתחיל בקירות.

528
00:37:17,841 --> 00:37:19,580
ואתה יודע, היינו, כאילו,

529
00:37:19,604 --> 00:37:21,951
"חרא, יש לנו
לצאת מכאן".

530
00:37:21,975 --> 00:37:23,884
ובאמת התחלנו
להגביר את הקצב,

531
00:37:23,908 --> 00:37:25,019
כאילו, כמעט רץ.

532
00:37:25,043 --> 00:37:26,220
וכל מה שהמשכתי לחשוב זה,

533
00:37:26,244 --> 00:37:27,890
"הבניין הזה לא לוקח אותי.

534
00:37:27,914 --> 00:37:29,659
אני הולך הביתה לילדים שלי".

535
00:37:29,683 --> 00:37:32,851
אז, המשכתי ללכת והלכתי.

536
00:37:34,486 --> 00:37:36,397
וכשהגענו ל
בקומה התחתונה צעקנו,

537
00:37:36,421 --> 00:37:37,466
"אנחנו כאן, אנחנו כאן!"

538
00:37:37,490 --> 00:37:38,699
וכמה אנשים מחאו כפיים.

539
00:37:38,723 --> 00:37:40,932
והם, כמו, "בסדר,
אנחנו ממש מאחוריך."

540
00:38:00,411 --> 00:38:03,557
כשהגענו
מחוץ לבניין

541
00:38:03,581 --> 00:38:05,851
הייתה תחושה של
הקלה שהיינו בטוחים.

542
00:38:16,094 --> 00:38:19,004
<i>MAN תמשיך בתנועה, אנשים
הסכנה לא חלפה!</i>

543
00:38:24,969 --> 00:38:27,169
הם הכניסו אותנו
מעבר לרחוב.

544
00:38:27,705 --> 00:38:30,505
הקבוצה הקטנה שלי, אנחנו
התיישב על המדרכה.

545
00:38:33,545 --> 00:38:35,489
והם היו ניסויים
ממש מאחורינו.

546
00:38:35,513 --> 00:38:39,727
הם נשאו פצועים מאוד
אנשים מאחורינו, משכיבים אותם,

547
00:38:39,751 --> 00:38:42,551
מנסה לבצע טריאז'
מה שהם יכלו לעשות.

548
00:38:51,863 --> 00:38:54,678
כשהבטנו למעלה וראינו
השריפה על הבניין שלנו,

549
00:38:54,702 --> 00:38:56,310
המחשבה הראשונה שלי הייתה,

550
00:38:56,334 --> 00:38:59,004
"זה יורד."

551
00:39:01,139 --> 00:39:02,950
אני לא הולך למות
כאן ברחוב.

552
00:39:02,974 --> 00:39:05,444
בדיוק יצאתי מהבניין הזה;
אני חייב לצאת מכאן.

553
00:39:06,611 --> 00:39:07,988
אתה חייב להמשיך.

554
00:39:08,012 --> 00:39:09,629
אדוני, אתה מתכוון להישאר מאחור?

555
00:39:09,653 --> 00:39:11,091
קדימה.

556
00:39:11,115 --> 00:39:12,775
בבקשה תמשיכי לנוע.
בבקשה תמשיכי לנוע.

557
00:39:16,387 --> 00:39:18,966
חלק מהאנשים שאנחנו
לעבוד עם ריק שנתקל

558
00:39:18,990 --> 00:39:20,367
באחת הקומות התחתונות

559
00:39:20,391 --> 00:39:22,469
כשהם עוזבים
הבניין.

560
00:39:22,493 --> 00:39:25,406
ריק עמד במעלה המדרגות.

561
00:39:25,430 --> 00:39:27,145
והם אמרו,
"ריק, בוא איתנו."

562
00:39:27,169 --> 00:39:28,576
והוא, כמו, "לא, לא.

563
00:39:28,600 --> 00:39:33,270
אני צריך לעשות עוד סוויפ אחד
לוודא שכל האנשים שלנו בטוחים".

564
00:39:34,272 --> 00:39:36,984
הוא יכול היה לצאת.

565
00:39:37,008 --> 00:39:39,838
אבל הוא בחר לחזור למעלה.

566
00:39:40,311 --> 00:39:44,391
כל מה שידעתי שריק עושה
מה שריק נועד לעשות,

567
00:39:44,415 --> 00:39:47,995
וזה היה להשיג את כולם
מחוץ לבניין הזה.

568
00:39:48,019 --> 00:39:53,489
ולהכיר את ריק, ידעת שהוא לא
עוזב עד שהאדם האחרון היה בחוץ.

569
00:39:55,593 --> 00:39:57,703
הוציא את המסוק. כֵּן.

570
00:39:59,530 --> 00:40:00,708
הו, (צפצוף)!

571
00:40:00,732 --> 00:40:02,272
זה יורד,
זה יורד!

572
00:40:28,326 --> 00:40:31,726
האפר מילא את האוויר
וחסם את השמש.

573
00:40:34,165 --> 00:40:36,710
ובאופן מוזר מאוד, כמו
ירדנו בברודווי,

574
00:40:36,734 --> 00:40:38,779
והוא לא היה מאוכלס בצפיפות.

575
00:40:38,803 --> 00:40:41,081
פתאום,
סטנלי נעלם.

576
00:40:41,105 --> 00:40:43,851
אני, אני, אני מסתכל מסביב
תוהה איפה הוא.

577
00:40:43,875 --> 00:40:47,087
והתחושה הזו נשטפה
מעליי, כאילו, הו!

578
00:40:47,111 --> 00:40:48,889
האם בדיוק דמיינתי את זה?

579
00:40:48,913 --> 00:40:51,400
האם סטנלי היה כזה או אחר
של מלאך שומר?

580
00:40:51,424 --> 00:40:56,764
כאילו, היו לי ספקות ממש מבולבלים
על מה שהתרחש זה עתה.

581
00:40:56,788 --> 00:41:00,200
למדתי מאוחר יותר מסטנלי
שהוא פיקד

582
00:41:00,224 --> 00:41:03,037
בחור בטנדר
משאית ואמר לו,

583
00:41:03,061 --> 00:41:04,761
"אתה מסיע אותי לברוקלין."

584
00:41:06,130 --> 00:41:07,730
ככל הנראה, הבחור עשה זאת.

585
00:41:09,701 --> 00:41:13,717
בריאן אמר לי מאוחר יותר, לו
עשה את הבחירה לחזור למעלה כאילו

586
00:41:13,741 --> 00:41:15,516
האחרים, הוא היה מת.

587
00:41:15,540 --> 00:41:19,040
אבל היה בזה משהו
צעקה שהחזיקה אותו לעזור לי.

588
00:41:20,578 --> 00:41:22,189
אז בכל פעם שאני מספר לאיש הזה,

589
00:41:22,213 --> 00:41:24,028
"בריאן, תודה
על הצלת חיי".

590
00:41:24,052 --> 00:41:25,926
הוא אומר, "לא, לא,
סטן. תודה לך.

591
00:41:25,950 --> 00:41:28,197
אם לא היית צורח, אני
היה עולה בחזרה.

592
00:41:28,221 --> 00:41:30,049
הייתי מת".

593
00:42:01,252 --> 00:42:03,630
להיות צעיר כמו
הייתי בזמנו,

594
00:42:03,654 --> 00:42:06,194
באותו היום, אממ
בהחלט שינה אותי.

595
00:42:06,657 --> 00:42:09,370
אתה יודע, יש דברים שאני
לחיות עם זה עד היום

596
00:42:09,394 --> 00:42:12,164
לרדוף ממנו את החלומות שלי.

597
00:42:13,765 --> 00:42:18,865
אתה יודע, כשאני מתחיל לחשוב
על כמה גרוע זה יכול להיות,

598
00:42:19,303 --> 00:42:24,143
אני כל הזמן חושב על זה
סבלני שאספנו.

599
00:42:26,511 --> 00:42:28,188
האישה על האלונקה.

600
00:42:28,212 --> 00:42:30,529
לא חשבנו שהיא כזו
יעבור את זה בכלל.

601
00:42:30,553 --> 00:42:34,748
אבל גילינו כמה שבועות
מאוחר יותר שהיא עדיין בחיים.

602
00:42:43,094 --> 00:42:44,934
זה Mag for Magnificent.

603
00:42:45,963 --> 00:42:48,803
קיבלתי אותו אתמול בלילה מ
חבר של הארוס שלי.

604
00:42:52,670 --> 00:42:54,648
הוא כל כך כיף.

605
00:42:54,672 --> 00:42:57,489
אני, בדרך כלל יש מעט
שמיכות לבנות כאן.

606
00:42:57,513 --> 00:43:00,120
ואז קיבלתי את מאג
גם אתמול בלילה.

607
00:43:00,144 --> 00:43:04,758
זה גרם לי להבין שהצבע הזה
נעדר בסביבה שלי.

608
00:43:04,782 --> 00:43:08,052
וזה הופיע כשזה
באמת היה צריך להיות שם.

609
00:43:08,419 --> 00:43:11,134
וגיליתי מאוחר יותר
על שמה היה דבי.

610
00:43:11,158 --> 00:43:14,085
ואני זוכר שהלכתי
לבית החולים ללכת לראות אותה.

611
00:43:15,293 --> 00:43:18,939
והם הביאו אותנו לחדר שלה
והיא עדיין הייתה באינטובציה באותו זמן,

612
00:43:18,963 --> 00:43:21,010
אבל היא ישבה ו
בהכרה, והיא מסתכלת עלינו.

613
00:43:21,034 --> 00:43:24,249
והיא, רואה אותה מזיזה אותה
יד והיא, כאילו, זה הם.

614
00:43:24,273 --> 00:43:25,546
זה הם.

615
00:43:25,570 --> 00:43:27,414
והיא הצביעה עלינו.

616
00:43:27,438 --> 00:43:30,517
וכל האנשים שהלכנו לידם
בחדר ההמתנה היו הוריה,

617
00:43:30,541 --> 00:43:32,256
הארוס שלה וה
שאר משפחתה.

618
00:43:32,280 --> 00:43:35,246
הם באו אלינו ו
הם רק חיבקו אותנו.

619
00:43:37,381 --> 00:43:41,751
אתה יודע, זה הפך להיות, זה היה מאוד
מרגש עבור אורלנדו ואני.

620
00:43:42,186 --> 00:43:44,531
ופרנק פומה היה האחד,

621
00:43:44,555 --> 00:43:48,202
הבחור שנהג ב
משאית EMT שהתירה

622
00:43:48,226 --> 00:43:50,186
לי לעלות על זה.

623
00:43:50,928 --> 00:43:52,875
הפעמים המעטות שהצלחתי
לראות אותה בבית החולים,

624
00:43:52,899 --> 00:43:54,243
היא תמיד הייתה אופטימית.

625
00:43:54,267 --> 00:43:56,410
היא, כמו, "אל תדאג,
אני הולך להשתפר."

626
00:43:56,434 --> 00:43:57,880
ולאורך כל התקופה שלי,

627
00:43:57,904 --> 00:44:01,872
היא היוותה השראה עבורי
להוציא אותי מהמקומות האפלים שלי.

628
00:44:02,206 --> 00:44:04,785
לדעת את העובדה שנתתי
מישהו מגבה את המשפחה שלו.

629
00:44:04,809 --> 00:44:07,179
עזרתי להביא את זה
אדם בחזרה הביתה.

630
00:44:21,359 --> 00:44:24,174
הפקודות שלנו היו ללכת
למעלה במגדל הצפוני

631
00:44:24,198 --> 00:44:25,772
לחיפוש והצלה.

632
00:44:25,796 --> 00:44:29,309
ו, אה, שמענו א
רעש חזק בחוץ.

633
00:44:29,333 --> 00:44:33,647
ואני רואה את בילי בורק
הולך לקראתי.

634
00:44:33,671 --> 00:44:35,949
יש לו משהו מצחיק
להסתכל על פניו.

635
00:44:35,973 --> 00:44:39,052
ואני מסתכל עליו ואמרתי,

636
00:44:39,076 --> 00:44:40,723
"זה מה שחשבתי שזה?"

637
00:44:40,747 --> 00:44:43,323
מסתכל על חתיכה של
הבניין שלנו נפל.

638
00:44:43,347 --> 00:44:47,227
והוא רק מסתכל
אלי והוא אומר,

639
00:44:47,251 --> 00:44:49,751
"המגדל הדרומי
זה עתה התמוטט".

640
00:44:51,122 --> 00:44:53,066
לדעת מה זה אומר,

641
00:44:53,090 --> 00:44:55,435
זה ממש לידנו,

642
00:44:55,459 --> 00:44:58,105
אלפי אנשים
פשוט נהרגו.

643
00:44:58,129 --> 00:45:00,641
גם כמה מחברינו.

644
00:45:00,665 --> 00:45:04,611
ועשיתי את החישוב המהיר
בראש שלי ואני אומר,

645
00:45:04,635 --> 00:45:07,347
"בסדר. אם זה
יכול ללכת, זה יכול ללכת.

646
00:45:07,371 --> 00:45:09,218
הגיע הזמן עבורנו
לצאת מכאן".

647
00:45:09,242 --> 00:45:13,353
והחבר'ה שלי לא
להגיב. הם נרתעו.

648
00:45:13,377 --> 00:45:15,589
הם לא רצו לעזוב.

649
00:45:15,613 --> 00:45:18,523
ואני אמרתי, "בואו
ללכת. הגיע הזמן ללכת".

650
00:45:20,117 --> 00:45:24,187
אז, אנחנו מתחילים את הנסיגה שלנו למטה
גרם מדרגות ב' של המגדל הצפוני.

651
00:45:26,524 --> 00:45:28,641
ואני רק הייתי לוחש
זה לאוזניו של בילי באטלר.

652
00:45:28,665 --> 00:45:31,559
"בילי, אתה יכול לזוז
קצת יותר מהר?"

653
00:45:38,703 --> 00:45:43,983
וההתמוטטות של הצפון
מגדל מתחיל איתנו עדיין בפנים.

654
00:46:07,198 --> 00:46:08,568
כתוב על ידי Cotter Media Group.