1 00:00:10,082 --> 00:00:17,957 (מוזיקאי) ♪ סוף סוף מלכת הלילה הנוצצת 2 00:00:18,082 --> 00:00:24,082 ♪ בליטוף שחור הורג 3 00:00:24,207 --> 00:00:28,791 ♪ הורג את היום... 4 00:00:30,666 --> 00:00:33,112 מר צ'אנדוס היה גבר שבילה יותר זמן עם שלו 5 00:00:33,136 --> 00:00:35,707 גנן מאשר עם אשתו. 6 00:00:35,832 --> 00:00:39,332 הם דנו בעצי שזיף עד בחילה. 7 00:00:41,332 --> 00:00:44,041 הוא נתן למשפחתו ולדיירים לגרום לפחד מספטמבר 8 00:00:44,166 --> 00:00:47,582 כִּי הִתְפַּלְּלוּ בְּשַׁזְפִים עד שהקרביים שלהם רעמו כמו רעם 9 00:00:47,707 --> 00:00:49,957 והצד האחורי שלהם כאב משימוש יתר. 10 00:00:51,041 --> 00:00:54,707 הוא בנה את הקפלה בפובאנט כאשר מושבי הספסל הם מעץ שזיף 11 00:00:54,832 --> 00:00:58,707 אז לדיירים עדיין יש סיבה לזכור את צ'אנדוס דרך הצד האחורי שלהם 12 00:00:58,832 --> 00:01:01,457 בגלל השברים. 13 00:01:01,582 --> 00:01:09,457 ♪ סוף סוף מלכת הלילה הנוצצת 14 00:01:09,582 --> 00:01:15,457 ♪ בליטוף שחור הורג 15 00:01:15,582 --> 00:01:20,166 ♪ הורג את היום... 16 00:01:20,291 --> 00:01:23,457 לפני כמה שנים שני אדונים חזרו לאמסטרדם 17 00:01:23,582 --> 00:01:26,541 אומר את זה אלהווינגהיי היה בדיוק כמו בבית. 18 00:01:26,666 --> 00:01:28,457 היו כל כך הרבה מים, 19 00:01:28,582 --> 00:01:31,082 כל כך הרבה בריכות נוי, כל כך הרבה תעלות, 20 00:01:31,207 --> 00:01:33,582 כל כך הרבה כיורים ואגנים. 21 00:01:33,707 --> 00:01:36,082 הייתה אפילו משאבת רוח. 22 00:01:36,207 --> 00:01:38,457 מה שהם לא הבינו זה 23 00:01:38,582 --> 00:01:42,957 אבי עשה את אדמתו לתוך תבנית של מאגרים 24 00:01:43,082 --> 00:01:46,332 כי הוא פחד מאש. 25 00:01:46,457 --> 00:01:48,791 היה אפילו חדר מתחת למדרגות הקדמיות 26 00:01:48,916 --> 00:01:51,457 שהכיל 200 דליים, 27 00:01:51,582 --> 00:01:54,082 כולם מלאים במים. 28 00:01:54,207 --> 00:01:57,416 אני יודע כי, בכל פעם שלקחו אותי קצר, 29 00:01:57,541 --> 00:02:00,166 האחים שלי ואני השתמשנו למהר לשם ולהשתמש בהם. 30 00:02:00,291 --> 00:02:02,416 (צוחק) 31 00:02:02,541 --> 00:02:03,582 (אנחות) 32 00:02:03,707 --> 00:02:07,082 הדליים האלה התמלאו לפני שאמא שלי מתה. 33 00:02:07,207 --> 00:02:09,541 אני מצפה שהם עדיין יהיו שם, 34 00:02:09,666 --> 00:02:13,791 עם אותם מים של לפני 30 שנה אני לא צריך לתהות, 35 00:02:13,916 --> 00:02:16,957 מעורבב עם קצת מעצמי, כמובן. 36 00:02:17,082 --> 00:02:19,707 פעם עשיתי פיפי כמו סוס. 37 00:02:19,832 --> 00:02:20,832 אני עדיין עושה זאת. 38 00:02:20,957 --> 00:02:22,582 (מצחכים) 39 00:02:22,707 --> 00:02:26,541 ♪ למי שהולכים 40 00:02:26,666 --> 00:02:29,207 ♪ ההליכה ההיא 41 00:02:29,332 --> 00:02:33,332 ♪ בצעד מלא תקווה 42 00:02:35,082 --> 00:02:36,916 ♪ בגינה 43 00:02:37,041 --> 00:02:39,541 ♪ בגינה 44 00:02:39,666 --> 00:02:42,082 ♪ בגינה 45 00:02:42,207 --> 00:02:45,832 ♪ אוהב למצוא... 46 00:02:45,957 --> 00:02:48,067 בסאות'המפטון שם הוא בית שהערצתי 47 00:02:48,091 --> 00:02:50,041 כי מהצד זה נראה כל כך שטוח. 48 00:02:50,166 --> 00:02:51,916 זה מאבן פורטלנד לבנה 49 00:02:52,041 --> 00:02:55,416 וביום מעונן זה נראה כאילו זה עשוי להיות מחובר לשמים, 50 00:02:55,541 --> 00:02:56,666 במיוחד בערב. 51 00:02:56,791 --> 00:02:58,916 בעליו היא מיס אנטרים. 52 00:02:59,041 --> 00:03:00,707 היא גברת בלי בעל. 53 00:03:00,832 --> 00:03:04,041 מהצד מיס אנטרים היא גם גברת ללא משמעות. 54 00:03:04,166 --> 00:03:07,582 אולי בגלל זה, בניגוד לבית שלה, הגברת לא קשורה. 55 00:03:07,707 --> 00:03:10,166 מה עם שטוחות אחת ועוד אחד, מר נוויל, 56 00:03:10,291 --> 00:03:12,082 כצייר וכשרטט... 57 00:03:12,207 --> 00:03:14,957 אתה יכול להשתעשע, נראה. 58 00:03:15,082 --> 00:03:18,166 (שניהם) במיוחד בערב מהצד. 59 00:03:18,291 --> 00:03:21,832 ♪ למי שהולכים 60 00:03:21,957 --> 00:03:24,957 ♪ ההליכה ההיא... 61 00:03:25,082 --> 00:03:28,582 אומרים שהדוק דה קורסי הזמין את מכונאי המים שלו 62 00:03:28,707 --> 00:03:31,082 לראשו של מפל משוכלל שהוא בנה 63 00:03:31,207 --> 00:03:34,666 ושאל אותו אם יוכל לבנות פלא כזה עבור כל אחד אחר. 64 00:03:34,791 --> 00:03:37,707 האיש, לאחר שהציע תודות ונעימות שונות, 65 00:03:37,832 --> 00:03:39,933 סוף סוף הודה בכך, עם חסות מספקת, 66 00:03:39,957 --> 00:03:41,416 הוא כנראה יכול. 67 00:03:41,541 --> 00:03:45,207 הדוכס דה קורסי דחף אותו בעדינות בקטנה של הגב 68 00:03:45,332 --> 00:03:47,707 והאיש האומלל צנח למוות מימי. 69 00:03:47,832 --> 00:03:49,416 (צחוק) 70 00:03:49,541 --> 00:03:53,207 ♪ תקוותם למצוא הצלחה 71 00:03:53,332 --> 00:03:57,416 ♪ הם בטוח יעשו... 72 00:03:57,541 --> 00:04:01,541 עכשיו, מר נויס, יש לך חתיכת רכילות מרשימה בשבילי? 73 00:04:01,666 --> 00:04:03,666 גברתי, אני כאן למלא תפקיד של בדרן 74 00:04:03,791 --> 00:04:06,416 אז אני בטוח שבמוקדם או במאוחר אני יכול למצוא משהו בשבילך. 75 00:04:06,541 --> 00:04:07,916 אז אתה כאן בכבוד, 76 00:04:08,041 --> 00:04:10,666 מאפיין שאר החברה לא חולקת, 77 00:04:10,791 --> 00:04:13,791 להיות כאן רק כדי להביע אמון בכסף אחד של השני. 78 00:04:13,916 --> 00:04:15,582 גברתי, את אחת מהחברה. 79 00:04:15,707 --> 00:04:19,166 ההתנהלות המטומטמת שלי בחברת מר סימור 80 00:04:19,291 --> 00:04:21,207 הייתה ההזמנה שלי. 81 00:04:21,332 --> 00:04:25,416 אני בהחלט לא מהחברה אלא חלק מרכושו. 82 00:04:25,541 --> 00:04:28,832 כי זה מה שהחברה נמצאת כאן לדון ולהתענג, 83 00:04:28,957 --> 00:04:30,707 אתה צריך להיות מועדף היטב. 84 00:04:30,832 --> 00:04:32,332 הייתי מעדיף אותך בעצמי 85 00:04:32,457 --> 00:04:35,582 מעל שתי פרטרס ונסיעה של עצי תפוז. 86 00:04:35,707 --> 00:04:38,666 אתה לא אקסטרווגנטי במחמאות שלך, מר נויס. 87 00:04:38,791 --> 00:04:42,541 בינתיים אני לא עשיר מספיק כדי להציע לך יותר אבל אני מתכוון להיות כל כך בקרוב. 88 00:04:42,666 --> 00:04:45,791 בחברה הנוכחית של 13 שבבעלותה נתח נאה מאנגליה, 89 00:04:45,916 --> 00:04:48,707 שתי פרטרות ונסיעה של עצי תפוז הוא התחלה. 90 00:04:48,832 --> 00:04:52,082 וכן, להיות גברת של האופנה האיטלקית, גברתי, 91 00:04:52,207 --> 00:04:54,791 אתה תעריך ערכם של תפוזים. 92 00:04:54,916 --> 00:04:58,332 הם מריחים כל כך מתוק. הם כל כך ממריצים. 93 00:04:58,457 --> 00:05:05,582 ♪ עצם הפסלים נושמים ♪ 94 00:05:05,707 --> 00:05:06,707 (מחיאות כפיים) 95 00:05:06,832 --> 00:05:08,729 האם אתה חושב שלך אבא ישאל את מר נוויל 96 00:05:08,753 --> 00:05:10,457 לצייר את הבית? 97 00:05:10,582 --> 00:05:14,457 למה לא לשפר את סיכוייו של מר נוויל, ושלך, על ידי הזמנת מר נוויל בעצמך? 98 00:05:14,582 --> 00:05:19,582 אה... כלומר אסטרטגיה דמיונית מדי בשבילי. 99 00:05:19,707 --> 00:05:22,291 אבא שלך ימצא את זה נועז באופן לא אופייני. 100 00:05:22,416 --> 00:05:24,416 אז אתה יכול להפתיע אותו, 101 00:05:24,541 --> 00:05:27,082 ואולי להפתיע גם את מר נוויל. 102 00:05:27,207 --> 00:05:31,082 ואם זה מפחיד אותך, אמא, נוכל להטיל את האשמה על מר נוויל. 103 00:05:31,207 --> 00:05:34,332 אני מחזיק את התענוג או הדכדוך של איש רכוש 104 00:05:34,457 --> 00:05:37,957 על ידי הצבת ביתו בצל או באור שמש. 105 00:05:38,082 --> 00:05:40,332 אפילו אולי יש לי קצת שליטה 106 00:05:40,457 --> 00:05:44,416 על הקנאה או הסיפוק של בעל 107 00:05:44,541 --> 00:05:49,416 על ידי הצגת אשתו, אדוני, לבוש או פשט. 108 00:05:49,541 --> 00:05:52,082 גברת. קלמנט שאלה אותי אם הייתה לי אישה, 109 00:05:52,207 --> 00:05:53,916 שיש בו טבעת של חוצפה. 110 00:05:54,041 --> 00:05:56,916 היא יודעת שיש לי גינה. איך זה שהיא לא יודעת שיש לי אישה? 111 00:05:57,041 --> 00:06:00,332 אולי בגלל שאתה מתגאה באחד ולא השני. 112 00:06:00,457 --> 00:06:02,467 אבל אני חושד שתחושת צניעות כן 113 00:06:02,491 --> 00:06:04,832 חוצפה לכאלה גברת כמו גברת קלמנט. 114 00:06:04,957 --> 00:06:08,957 לאמא שלך יש תחושה של צניעות מרחק חסר תקדים. 115 00:06:09,082 --> 00:06:11,957 למה היא לא יוצאת יותר? היא מתעצבנת בצל. 116 00:06:12,082 --> 00:06:13,791 היא לא דואגת, אבא, 117 00:06:13,916 --> 00:06:17,291 או אם היא כן, אתה יודע היטב הסיבה היא האדישות שלך. 118 00:06:18,207 --> 00:06:21,582 בית, גינה, סוס, אישה. הסדר המועדף. 119 00:06:21,707 --> 00:06:22,707 שְׁטוּיוֹת. 120 00:06:22,832 --> 00:06:24,832 אני חרד, מר נוויל, 121 00:06:24,957 --> 00:06:27,457 שאתה צריך לצייר האחוזה של בעלי. 122 00:06:27,582 --> 00:06:28,832 למה זה, גברתי? 123 00:06:29,832 --> 00:06:31,707 בעלי הוא גבר גאה 124 00:06:31,832 --> 00:06:34,666 ששמח להיות קשור עם כל לבנה 125 00:06:34,791 --> 00:06:38,291 וכל עץ רכושו בכל רגע בחיי הערות שלו. 126 00:06:38,416 --> 00:06:39,957 אין ספק גם בחלומותיו, 127 00:06:40,082 --> 00:06:42,124 למרות שלא הכרתי יותר מדי 128 00:06:42,148 --> 00:06:42,957 עם החלומות שלו מאז-- 129 00:06:43,082 --> 00:06:46,957 גברתי, עם מערכת יחסים מצוינת כל כך כמו בעלך עם רכושו, 130 00:06:47,082 --> 00:06:49,957 הוא בוודאי, שיש לו את הדבר האמיתי, לא צריך עותק. 131 00:06:50,082 --> 00:06:52,791 אני לא לוקח טוב לגברים צעירים שמתדרדרים. 132 00:06:52,916 --> 00:06:55,082 היוהרה שלהם בדרך כלל גובר התעוזה שלהם. 133 00:06:55,207 --> 00:06:57,457 למר נוויל יש יכולת מספיקה. 134 00:06:57,582 --> 00:06:59,582 מספיק להקסים שבו הוא לא יכול להרשים. 135 00:06:59,707 --> 00:07:02,582 והוא יכול להקסים ולהרשים נשותיהם של גברים עשירים. 136 00:07:02,707 --> 00:07:05,166 זה לא כל כך נדיר, מר סימור. 137 00:07:06,582 --> 00:07:08,582 אתה בא איתי לסאות'המפטון מחר. 138 00:07:08,707 --> 00:07:12,457 אני אראה לך איך להרשים אישה עם ציור טוב על. 139 00:07:12,582 --> 00:07:17,166 הרכוש של אבי, מר נוויל, הוא קצת יותר קדימה מאשר צנוע 140 00:07:17,291 --> 00:07:20,207 וכן, כיון ענוה בבנין לא מנוגד לך, 141 00:07:20,332 --> 00:07:23,416 אולי אוכל לגבור עליך לצייר את בית אבי? 142 00:07:23,541 --> 00:07:27,541 אה. אותה הצעה מרבע אחר. 143 00:07:27,666 --> 00:07:29,666 מאמץ מרוכז באופן טבעי מסקרן אותי 144 00:07:29,791 --> 00:07:33,582 אבל אני מרגישה, גבירתי, שדברים קיימים כפי שהם, אני יכול להיות נועז, 145 00:07:33,707 --> 00:07:38,041 אני לא חושב שאתה או אמא שלך יכול להרשות לעצמו את השירותים שלי. 146 00:07:39,082 --> 00:07:41,291 למה לא ליהנות מהחסות שלנו? 147 00:07:41,416 --> 00:07:43,707 בוא ותלך בגן של מר הרברט מחר. 148 00:07:43,832 --> 00:07:46,457 גברתי, אני לא יכול לומר שלא אהיה מרוצה 149 00:07:46,582 --> 00:07:48,832 אבל אני חושש, למרות ההתמדה שלך, 150 00:07:48,957 --> 00:07:51,957 שיש לי עבודה לעשות ומעבר לעונת התפוחים הקרובה 151 00:07:52,082 --> 00:07:54,207 ויהיה בשירות של לורד שרבורו 152 00:07:54,332 --> 00:07:57,582 עד התפוחים של השנה הבאה כולם היו שיכורים כסיידר. 153 00:08:02,291 --> 00:08:06,832 אמא שלך, גברתי, נלהבת מדי להוריד את הבית הזה על הנייר. 154 00:08:06,957 --> 00:08:09,166 או שאולי זה אתה שמתלהב 155 00:08:09,291 --> 00:08:11,541 ואמא שלך היא רק הפונדקאית שלך. 156 00:08:11,666 --> 00:08:16,207 אני מודה, מר נוויל, שאני מתחנן בשם אמי, 157 00:08:16,332 --> 00:08:19,207 אבל היא לא רוצה את זה לעצמה אלא עבור בעלה. 158 00:08:19,332 --> 00:08:23,207 התחינה, אם כן, יש דרך ארוכה ומגוונת. 159 00:08:23,332 --> 00:08:25,082 אני מוחמא. 160 00:08:25,207 --> 00:08:28,332 אבל אולי לא מר הרברט עצמו לעשות את ההזמנה שלו? 161 00:08:28,457 --> 00:08:32,541 מטרת התרגיל, מר נוויל, זה להימנע מהדבר האחד הזה. 162 00:08:32,666 --> 00:08:37,332 אתה, מר נוויל, אתה אמור להיות הכלי של פיוס מלא תקווה. 163 00:08:37,457 --> 00:08:38,832 מר נוויל... 164 00:08:40,707 --> 00:08:43,582 איך אני יכול לשכנע אותך להישאר איתנו ב-Compton Anstey? 165 00:08:43,707 --> 00:08:45,082 את לא יכולה, גברתי. 166 00:08:48,332 --> 00:08:50,707 אבל אפשר לקנות אותך, מר נוויל. 167 00:08:50,832 --> 00:08:52,332 כמה זה יעלה? 168 00:08:52,457 --> 00:08:54,707 יותר ממה שאת יכולה להרשות לעצמך, גברתי. 169 00:08:54,832 --> 00:08:57,332 אבל אני חייב להודות, הסיבה העיקרית שלי היא עצלות. 170 00:08:57,457 --> 00:09:00,832 אני מעלה את המחיר שלי בפרופורציה לציפייה שלי להנאה. 171 00:09:00,957 --> 00:09:03,957 אני לא מצפה תענוג גדול כאן, גברתי. 172 00:09:04,082 --> 00:09:06,166 - (גבר) הנה הוא הולך. - (אישה צוחקת) 173 00:09:11,707 --> 00:09:14,332 (צחוק צווח) 174 00:09:15,832 --> 00:09:19,582 גברתי. אני אעזוב מוקדם מאוד בבוקר לסאות'המפטון. 175 00:09:19,707 --> 00:09:21,832 באתי לעזוב אותך עכשיו. 176 00:09:23,916 --> 00:09:26,082 אין להזמין את החציר לחתוך. 177 00:09:26,207 --> 00:09:29,332 אל תעזוב את האחוזה ואל תשתה את הקלרט שלי. 178 00:09:30,707 --> 00:09:35,541 ואל תצפו לי לחזור עד שאהיה מוכן, שלפחות יהיו 14 יום. 179 00:09:36,707 --> 00:09:38,082 לילה טוב, גברתי. 180 00:09:38,207 --> 00:09:41,916 (מוזיקאי) ♪ היא אוהבת והיא שוללת... 181 00:09:42,041 --> 00:09:46,332 החלטתי שזה הכי חשוב שאתה נשאר כאן 182 00:09:46,457 --> 00:09:49,457 לעשות לי 12 ציורים מהעיזבון של בעלי. 183 00:09:49,582 --> 00:09:53,041 בעלי אמור לנסוע לסאות'המפטון למשך 12 ימים לפחות. 184 00:09:53,166 --> 00:09:54,666 האם זה יספיק לך? 185 00:09:54,791 --> 00:09:56,550 ראשית, אתה מגיש דרישה שמרמזת 186 00:09:56,574 --> 00:09:58,707 לא דנו ההצעה בכלל. 187 00:09:58,832 --> 00:10:01,082 שנית, אתה מגדיל את הביקוש שלך עד 12 לפחות. 188 00:10:01,207 --> 00:10:03,416 שלישית, אתה מוסיף להצעה מגבלת זמן. 189 00:10:03,541 --> 00:10:05,791 ורביעית, אתה מצפה ממני להתחיל מיד. 190 00:10:05,916 --> 00:10:08,457 ארבעה גורמים, מר נוויל, שכנעת אותנו 191 00:10:08,582 --> 00:10:11,082 נמצאים היטב בפנים הכישרונות והיכולות שלך. 192 00:10:13,791 --> 00:10:15,332 התנאים שלך מופקעים. 193 00:10:19,666 --> 00:10:20,832 כך חייב להיות שלי. 194 00:10:21,832 --> 00:10:27,582 ♪ היא אוהבת והיא מתוודה על כך 195 00:10:27,707 --> 00:10:34,041 ♪ אז סוף סוף אין יותר מה לעשות 196 00:10:34,166 --> 00:10:37,332 תנאי ההסכם, מר נויס, הם: 197 00:10:37,457 --> 00:10:42,707 שירותיי כשרטט במשך 12 ימים לייצור 12 שרטוטים 198 00:10:42,832 --> 00:10:45,582 של האחוזה והגנים, פארקים ומבנים מרוחקים 199 00:10:45,707 --> 00:10:47,541 מרכושו של מר הרברט. 200 00:10:48,457 --> 00:10:51,791 האתרים ל-12 הרישומים להיבחר לפי שיקול דעתי, 201 00:10:53,416 --> 00:10:56,082 למרות שייעצתו על ידי גברת הרברט. 202 00:10:56,207 --> 00:10:59,832 בשביל זה, תומס, אני מוכן לשלם שמונה פאונד לציור, 203 00:11:00,832 --> 00:11:06,332 אה, לספק פנסיון מלא עבור מר נוויל ומשרתו. 204 00:11:06,457 --> 00:11:07,457 ו... 205 00:11:09,082 --> 00:11:10,207 וגברתי? 206 00:11:12,707 --> 00:11:14,832 ולהסכים לפגוש את מר נוויל בפרטיות 207 00:11:14,957 --> 00:11:18,166 ולהיענות לבקשותיו לגבי ההנאה שלו איתי. 208 00:11:18,291 --> 00:11:20,291 (מוזיקה אינסטרומנטלית מרוממת) 209 00:11:44,707 --> 00:11:48,707 (נוויל) תכנית לימודים לביצוע מהציורים בקומפטון אנסטי. 210 00:11:49,707 --> 00:11:51,541 לציור מספר אחד 211 00:11:51,666 --> 00:11:55,082 משעה שבע בבוקר עד השעה תשע בבוקר 212 00:11:55,207 --> 00:11:56,957 את כל החלק האחורי של הבית 213 00:11:57,082 --> 00:11:59,207 מהגוש האורווה לגן הכביסה 214 00:11:59,332 --> 00:12:01,166 יישמר ברור. 215 00:12:01,291 --> 00:12:03,291 (המוזיקה ממשיכה) 216 00:12:16,832 --> 00:12:20,332 אף אדם לא ישתמש השערים הראשיים של חצר האורווה באשר הם 217 00:12:20,457 --> 00:12:22,707 ולא ישתמש אדם בדלת האחורית 218 00:12:22,832 --> 00:12:27,332 או להפריע לחלונות או לרהיטים של החלק האחורי של הבית. 219 00:12:38,916 --> 00:12:39,957 (המוזיקה מסתיימת) 220 00:12:40,957 --> 00:12:43,957 (אומנת) א' הוא עבור משמש. 221 00:12:44,082 --> 00:12:46,582 M ist für Marilla. 222 00:12:46,707 --> 00:12:49,707 (מוזיקה בקצב מהיר) 223 00:12:50,916 --> 00:12:55,166 C ist für Citrona. סיטרונה. 224 00:12:55,291 --> 00:13:00,332 A ist für Ananas. אֲנָנָס. 225 00:13:01,707 --> 00:13:03,707 P זה עבור אננס. 226 00:13:05,332 --> 00:13:06,832 (נוויל) לציור מספר שתיים 227 00:13:06,957 --> 00:13:10,291 משעה תשע בבוקר עד השעה 11 228 00:13:10,416 --> 00:13:13,791 המדשאות התחתונות של הבית, כולל הגן הרשמי, 229 00:13:13,916 --> 00:13:15,541 יישמר ברור. 230 00:13:15,666 --> 00:13:17,707 אין חלון בחלק העליון של הבית 231 00:13:17,832 --> 00:13:21,457 ייפתח, ייסגר או מופרע בצורה אחרת. 232 00:13:22,207 --> 00:13:23,416 (הקשה) 233 00:13:27,832 --> 00:13:29,957 (המוזיקה ממשיכה) 234 00:13:45,332 --> 00:13:47,916 (מוזיקה דועכת) 235 00:13:48,041 --> 00:13:49,582 (גבר) מר נוויל שלך, שרה, 236 00:13:49,707 --> 00:13:52,666 יש את הכוח האלים של ריקון הנוף. 237 00:13:52,791 --> 00:13:55,041 זה פלא שהציפורים עדיין שרות. 238 00:13:56,166 --> 00:14:00,207 אם הם הפסיקו, אני בספק אם מר נוויל יעריך את ההבדל. 239 00:14:00,957 --> 00:14:04,291 היחס שלו לטבע הוא חומרי למהדרין. 240 00:14:05,082 --> 00:14:09,791 תומס, למה מר נוויל מתעניין בסדינים שלי? 241 00:14:09,916 --> 00:14:12,791 (נויס) גברתי, הוא צריך למשוך אותם רטובים מחוץ לכביסה. 242 00:14:13,707 --> 00:14:16,457 (גברת הרברט) רטוב? למה הוא רוצה אותם רטובים? 243 00:14:16,582 --> 00:14:18,582 (נויס) גברתי, אני לא יכול לענות לך על זה. 244 00:14:18,707 --> 00:14:21,582 אולי יש לו זיכרונות נעימים של להיות תינוק. 245 00:14:21,707 --> 00:14:24,082 (מוזיקה קלאסית עדינה) 246 00:14:29,166 --> 00:14:31,207 (נוויל) לציור מספר שלוש 247 00:14:31,332 --> 00:14:34,457 משעה 11 בבוקר עד השעה אחת 248 00:14:34,582 --> 00:14:38,291 הצד האחורי והצפוני של הבית יישמר ברור. 249 00:14:41,832 --> 00:14:45,082 השטח הזה שמשתמשים בו כמקום לייבוש פשתן 250 00:14:45,207 --> 00:14:47,832 יישאר כמבוקש על סידור שנעשה 251 00:14:47,957 --> 00:14:50,207 בין המנסח והכובסת 252 00:14:50,332 --> 00:14:54,166 שייקח אחריות מלאה לסילוק הפשתן. 253 00:15:03,832 --> 00:15:05,416 (המוזיקה מסתיימת) 254 00:15:07,791 --> 00:15:09,457 גברתי, אני שמח לראות 255 00:15:09,582 --> 00:15:12,166 ששחררת את הבגדים שלך כפי שביקשתי. 256 00:15:17,082 --> 00:15:20,041 כאשר בעלך השתילו את עצי האגס, 257 00:15:20,166 --> 00:15:23,541 אתה יודע אם הוא ביקש את העצה של הגנן של מר סימור? 258 00:15:23,666 --> 00:15:24,666 אנחנו... 259 00:15:26,707 --> 00:15:29,457 סליחה, גברתי, אתה לא מדבר בקול רם במיוחד. 260 00:15:29,582 --> 00:15:30,582 אָנוּ... 261 00:15:30,707 --> 00:15:31,957 (שיעול) 262 00:15:32,082 --> 00:15:34,041 אנחנו לא יודעים הגנן של מר סימור... 263 00:15:34,166 --> 00:15:36,707 אני רואה. - ...מר. נוויל. 264 00:15:36,832 --> 00:15:38,707 העצים טופלו בצורה גרועה. 265 00:15:38,832 --> 00:15:43,457 הזווית בין הענפים ותא המטען הראשי תלול מדי. 266 00:15:43,582 --> 00:15:46,416 - אבל העבודה המקורית טובה. - אה. 267 00:15:46,541 --> 00:15:50,707 ומה עם האגסים עצמם... בעונה? 268 00:15:51,916 --> 00:15:53,207 האם הם ייצוגיים? 269 00:15:54,207 --> 00:15:55,207 (גניחות) 270 00:15:57,207 --> 00:15:59,666 (אומנת דוברת גרמנית) 271 00:16:06,041 --> 00:16:08,541 (פעמון הכנסייה מצלצל) 272 00:16:08,666 --> 00:16:11,041 (ממשיך בגרמנית) 273 00:16:13,332 --> 00:16:15,416 (גירוד) 274 00:16:19,791 --> 00:16:22,457 (משחק שדרה מהוסס) 275 00:16:40,666 --> 00:16:42,957 (נוויל) לציור מספר ארבע 276 00:16:43,082 --> 00:16:46,166 מהשעה שתיים עד השעה ארבע אחר הצהריים 277 00:16:46,291 --> 00:16:49,957 חזית הבית הפונה מערבה יישמר ברור. 278 00:16:50,082 --> 00:16:54,457 בלי סוסים, כרכרות או כלי רכב אחרים 279 00:16:54,582 --> 00:16:57,791 והחצץ על הכונן יישאר ללא הפרעה. 280 00:16:59,707 --> 00:17:02,130 אסור לשרוף גחלים שיוציא עשן 281 00:17:02,154 --> 00:17:03,541 מחזית הבית. 282 00:17:20,832 --> 00:17:22,832 (מוזיקה אינסטרומנטלית נועזת ותוססת) 283 00:17:52,582 --> 00:17:54,082 (המוזיקה ממשיכה) 284 00:17:59,291 --> 00:18:00,457 ותזדרזי! 285 00:18:14,707 --> 00:18:16,916 (נוויל) לציור מספר חמש 286 00:18:17,041 --> 00:18:20,832 משעה ארבע אחר הצהריים עד השעה שש אחר הצהריים 287 00:18:20,957 --> 00:18:24,207 הסיכוי בראש הגבעה של האחוזה מצפון לבית 288 00:18:24,332 --> 00:18:28,832 יישמר נקי מכל החברים של צוות הבית ומשרתי המשק. 289 00:18:28,957 --> 00:18:31,541 בעלי חיים כמו שיש כיום מרעה בשדות 290 00:18:31,666 --> 00:18:33,832 יורשה להמשיך לעשות זאת. 291 00:18:39,666 --> 00:18:41,666 יום טוב, מר נוויל. – מר טלמן. 292 00:18:44,041 --> 00:18:49,291 אה. אני רואה שבחרת נוף יפה בשביל שהבן שלי יירש. 293 00:18:49,416 --> 00:18:51,207 (נוויל) אני מעדיף, לרגע לפחות, 294 00:18:51,332 --> 00:18:53,791 להתייחס לנוף כרכושו של מר הרברט. 295 00:18:53,916 --> 00:18:59,291 תומאס, תראה שקלריסה לא הולכת למכבסה בסביבות הצהריים. 296 00:19:01,582 --> 00:19:06,082 ובואי לחדר הנסיגה שלי היום אחר הצהריים עם קצת דיו. 297 00:19:07,291 --> 00:19:09,144 אני רוצה לשלוח למר הרברט לדעת 298 00:19:09,168 --> 00:19:11,166 באיזו דרך הוא מתכוון לחזור. 299 00:19:19,457 --> 00:19:22,791 האם בכוונתך להמשיך לעמוד שם, מר טלמן? 300 00:19:24,832 --> 00:19:28,207 אני יכול לראות את הנוף בצורה מספקת מכאן, מר נוויל, תודה. 301 00:19:34,541 --> 00:19:37,457 (נוויל) האם תלבש אותם בגדים מחר? 302 00:19:39,207 --> 00:19:40,207 מַדוּעַ? 303 00:19:41,916 --> 00:19:43,332 לא החלטתי. 304 00:19:44,207 --> 00:19:46,332 (מנגינה משרוקית) 305 00:19:48,291 --> 00:19:49,832 תלוי במשרתים שלי. 306 00:19:49,957 --> 00:19:51,291 האם זה חשוב? 307 00:19:55,207 --> 00:19:56,332 אולי אעשה זאת. 308 00:20:02,666 --> 00:20:04,541 (נוויל) לציור מספר שש 309 00:20:04,666 --> 00:20:07,457 משעה שש בערב עד השעה שמונה 310 00:20:07,582 --> 00:20:10,457 המדשאה התחתונה של הגן ליד הפסל של הרמס 311 00:20:10,582 --> 00:20:13,082 יישמר ברור של כל בני הבית, 312 00:20:13,207 --> 00:20:16,207 צוות, סוסים וחיות אחרות. 313 00:20:16,332 --> 00:20:19,041 פיליפ, לך ושאל האנשים האלה לזוז. 314 00:20:19,166 --> 00:20:21,457 ותשאל אותם יפה. חִיוּך. 315 00:20:21,582 --> 00:20:22,832 אל תטוט. 316 00:20:23,832 --> 00:20:25,082 (צחוק) 317 00:20:28,832 --> 00:20:30,666 (צחוק ופטפוט) 318 00:20:33,916 --> 00:20:35,416 (צחוק) 319 00:20:51,207 --> 00:20:53,082 (הצחוק והפטפוט נמשכים) 320 00:20:57,291 --> 00:20:59,457 (צחוק סוער) 321 00:21:02,832 --> 00:21:05,832 (צוחק) הו! לְהִסְתַלֵק. 322 00:21:07,207 --> 00:21:09,332 אֵיפֹה? במרחק? 323 00:21:12,332 --> 00:21:13,707 ובכן, בסדר. 324 00:21:16,707 --> 00:21:18,916 (צחוק) 325 00:21:25,707 --> 00:21:29,541 (נויס) מר לוקאס היה גבר שהתלהבותם נחלקה שווה בשווה 326 00:21:29,666 --> 00:21:31,582 בין הגן שלו לילדיו. 327 00:21:31,707 --> 00:21:37,082 בכל פעם שאשתו הרתה, מר לוקאס נטע עצי פרי. 328 00:21:37,207 --> 00:21:39,957 אשתו הגיעה לעתים רחוקות לעבודה מוצלחת 329 00:21:40,082 --> 00:21:43,041 והילדים האלה שהתברכה בהם מת לפני הגמילה. 330 00:21:43,166 --> 00:21:46,332 מר לוקאס איים לכרות את העצים שלו אבל הוא מעולם לא עשה זאת. 331 00:21:46,457 --> 00:21:49,457 נכון להיום ישנם 11 עצים בגינת הפרי שלו 332 00:21:49,582 --> 00:21:52,332 והוא מכיר את כולם בשמותיהם הנוצריים. 333 00:21:52,457 --> 00:21:54,452 האנגלים לא התברכו ביותר 334 00:21:54,476 --> 00:21:56,332 פוריות מתאימה כרגע. 335 00:21:56,457 --> 00:21:59,332 הם יכולים להקים מושבות אבל לא יורשים לכס המלכות. 336 00:21:59,457 --> 00:22:03,041 תלוי, מר טלמן, על אילו מושבות אתה מדבר. 337 00:22:03,166 --> 00:22:06,082 כמה מהמושבות העתיקות ביותר של אנגליה יש יורשים בשפע. 338 00:22:06,207 --> 00:22:10,957 אה, מר נוויל, יש לנו אינדיקציה של אהדה סקוטית? 339 00:22:11,082 --> 00:22:13,082 גברתי, את היית קוראת הרבה יותר מדי 340 00:22:13,207 --> 00:22:15,916 לתוך מה שפשוט הצהרה של עובדה. 341 00:22:16,041 --> 00:22:19,832 אם האנגלים הכי טובים הם זרים, מר נוויל, 342 00:22:19,957 --> 00:22:23,832 וזה נראה לי להיות הצהרה פשוטה של עובדה, 343 00:22:23,957 --> 00:22:27,207 ואז מיטב הציירים האנגלים הם גם זרים. 344 00:22:28,582 --> 00:22:31,416 אין צייר אנגלי ראוי לשמו. 345 00:22:32,582 --> 00:22:34,166 האם תסכים, מר נוויל, 346 00:22:34,291 --> 00:22:38,332 זה להיות צייר אנגלי זה מונח סותר? 347 00:22:39,207 --> 00:22:42,916 ואז מר הרברט מראה קצת הגיון בעידוד מר נוויל. 348 00:22:43,041 --> 00:22:46,041 מר הרברט, גברתי, כפי שכולנו יודעים, מלא סתירות. 349 00:22:46,166 --> 00:22:49,291 מספיק סותר, אדוני, שהזמנתי אותך לבית הזה 350 00:22:49,416 --> 00:22:51,791 למרות היותו גבר בלי אויר וחסדים. 351 00:22:51,916 --> 00:22:55,541 אבל לא סודי למי אשתו מקבלת את פניו לביתו, גברתי. 352 00:22:55,666 --> 00:22:57,582 (שרה) כשאבא שלי לא, לואיס, 353 00:22:57,707 --> 00:23:01,582 אמא שלי בחופש לנהל את ביתו כפי שהיא מרגישה בכושר, 354 00:23:01,707 --> 00:23:03,957 והיא ראתה לנכון להזמין את מר נוויל. 355 00:23:04,082 --> 00:23:05,666 נאום חביב, גברת טלמן. 356 00:23:05,791 --> 00:23:08,666 - להסתיר כל מיני אי נוחות. - איך זה, אדוני? 357 00:23:08,791 --> 00:23:11,541 זה ברור, אדוני, מהפגישה שלנו היום אחר הצהריים, 358 00:23:11,666 --> 00:23:13,916 שהמשטר היומרני שלך לא רק מרחיב 359 00:23:14,041 --> 00:23:17,291 להגביל את משק הבית כמו חיות בשמורות 360 00:23:17,416 --> 00:23:20,332 אלא מכוון אותנו אם או לא אנחנו צריכים ללבוש מעיל, 361 00:23:20,457 --> 00:23:22,166 לשאת מקל הליכה או משרוקית. 362 00:23:22,291 --> 00:23:24,255 כשפגשתי אותך בגן היום אחר הצהריים 363 00:23:24,279 --> 00:23:26,416 עשית הכל שלושה מהדברים האלה, אדוני. 364 00:23:26,541 --> 00:23:28,332 אם אתה מתכוון להיות שם מחר, 365 00:23:28,457 --> 00:23:31,457 הייתי מאחל לך להתלבש ולהתנהג באותו אופן. 366 00:23:31,582 --> 00:23:35,041 עם זאת, זה מעבר לכוחי לתאר שריקה באופן ציורי, 367 00:23:35,166 --> 00:23:39,707 אם זה בא מאנגלי או מגרמני לבוש כאנגלי. 368 00:23:39,832 --> 00:23:42,416 ומה אתה עושה על הציפורים, מר נוויל? 369 00:23:42,541 --> 00:23:44,957 אם תתעלם מהשיר שלהם אתה בקושי יכול למנוע אותם 370 00:23:45,082 --> 00:23:46,957 מלטוס מעבר שדה הראייה שלך. 371 00:23:47,082 --> 00:23:49,957 גברתי, הסיכוי של 12 ימים במזג אוויר נאה 372 00:23:50,082 --> 00:23:52,832 עם שמיים בהירים וצללים חדים 373 00:23:52,957 --> 00:23:55,957 היא הצעה מצוינת אבל לא מובטח, 374 00:23:56,082 --> 00:23:59,666 אז אני מודאג באופן טבעי שאסור לבזבז זמן. 375 00:24:00,666 --> 00:24:02,707 זה יעזור לי מאוד, לכן, גברתי, 376 00:24:02,832 --> 00:24:06,457 אם ההוראות שלי, שהיו בהתייחסות רבה, 377 00:24:06,582 --> 00:24:08,416 צריך להתבונן. 378 00:24:08,541 --> 00:24:13,541 אני מספיק קפדני כדי לשים לב שינויים די קטנים בנוף. 379 00:24:13,666 --> 00:24:18,332 ברגע שהתחלתי, אני הופך את זה להתחייבות, גברתי, כל מה שיקרה. 380 00:24:18,457 --> 00:24:22,082 ואני חושב שאתה יכול לשער שזה יחס 381 00:24:22,207 --> 00:24:26,707 שממנו אני שואב סיפוק רב וקצת בידור. 382 00:24:28,207 --> 00:24:30,207 (מוזיקה אינסטרומנטלית מרוממת) 383 00:25:02,457 --> 00:25:03,582 (המוזיקה מסתיימת) 384 00:25:03,707 --> 00:25:09,207 תומס, אתה יכול לזכור, כאשר מר הרברט ארז את בגדיו, 385 00:25:09,332 --> 00:25:11,791 אם הוא לקח את המגפיים הצרפתיות שלו? 386 00:25:11,916 --> 00:25:13,541 (מוזיקה אינסטרומנטלית בקצב מהיר) 387 00:25:20,541 --> 00:25:22,379 איך זה, מר נוויל, שהמצאת 388 00:25:22,403 --> 00:25:24,791 להפוך את הגן לריק כל כך מאנשים? 389 00:25:24,916 --> 00:25:28,332 הסמכות לשרטוטים אלה, מר טלמן, בא מגברת הרברט. 390 00:25:28,457 --> 00:25:30,506 אתה חושב שהיא אישה שנהנית 391 00:25:30,530 --> 00:25:32,957 שיש קהל של אנשים לבעוט את החצץ שלה מסביב 392 00:25:33,082 --> 00:25:36,166 או להזיז את כדור הארץ שלה כמו להקת כלבים בגינת עשבים? 393 00:25:36,291 --> 00:25:39,416 הייתי מחפש שקט ושלווה בגן 394 00:25:39,541 --> 00:25:42,332 ורעש והתרגשות בקרנבל. 395 00:25:43,457 --> 00:25:45,582 Carnem Levare. 396 00:25:45,707 --> 00:25:50,832 אז, מר נוויל, היית מזמין ההילולים שלך לאירוע דתי. 397 00:25:50,957 --> 00:25:52,291 ומה עם גת שמנים? 398 00:25:52,416 --> 00:25:55,082 סוג פראי של גן, אני לא צריך לתהות. 399 00:25:55,207 --> 00:26:00,582 בוודאי, מר טלמן, יהיה ללא שבילים גיאומטריים וללא נורות הולנדיות. 400 00:26:00,707 --> 00:26:05,457 ובכן, יש לנו ארז של לבנון ועץ יהודה. 401 00:26:06,166 --> 00:26:08,457 אולי נוכל לטפח עץ גן עדן. 402 00:26:08,582 --> 00:26:11,332 הגנים של אנגליה הופכים לג'ונגלים של ממש. 403 00:26:11,457 --> 00:26:13,541 אקזוטיים כאלה אינם מתאימים בעליל. 404 00:26:13,666 --> 00:26:16,957 אם גן העדן היה מתוכנן עבור אנגליה, אלוהים היה דואג לכך. 405 00:26:17,082 --> 00:26:20,916 גן העדן, מר טלמן, נועד במקור לאירלנד, 406 00:26:21,041 --> 00:26:24,541 כי זה היה שם, אחרי הכל, שפטריק הקדוש חיסל את הנחש. 407 00:26:24,666 --> 00:26:27,707 ההדברה השימושית היחידה שקרה אי פעם באירלנד, מר נוויל, 408 00:26:27,832 --> 00:26:31,082 בוצע על ידי ויליאם מאורנג' לפני ארבע שנים ביום ההולדת שלי. 409 00:26:31,207 --> 00:26:34,041 אז יום הולדת שמח לך, מר טלמן. 410 00:26:34,166 --> 00:26:36,582 ואם אתה לא מבוגר מדי לקבל מתנות, 411 00:26:36,707 --> 00:26:40,207 אולי הגנן ואני יכול למצוא נחש לתפוזים שלך. 412 00:26:42,457 --> 00:26:44,082 מַה? 413 00:26:44,207 --> 00:26:46,666 יום טוב לך, מר נוויל. יום טוב, גברתי. 414 00:26:52,582 --> 00:26:54,082 (המוזיקה מסתיימת) 415 00:26:56,666 --> 00:26:59,707 (מוזיקה קלאסית עדינה) 416 00:26:59,832 --> 00:27:00,832 (נוויל) פיליפ. 417 00:27:16,082 --> 00:27:17,207 (המוזיקה מסתיימת) 418 00:27:21,707 --> 00:27:25,791 אני רואה שהחברה מורכבת, גברתי. ובמה עלינו להיות צופים? 419 00:27:25,916 --> 00:27:30,332 (שרה) אסור לך להיות מופתע, מר נוויל. אנחנו כאן לבקשתך. 420 00:27:30,457 --> 00:27:34,582 לא ביקשתי קהל, גברתי, וגם לא ארוחת ערב על הדשא. 421 00:27:34,707 --> 00:27:37,957 אה. אולי עלינו לברך על הנוף. 422 00:27:38,082 --> 00:27:41,666 המשרבט אף פעם לא מרוצה. הוא לא יודע שובע כמו... 423 00:27:41,791 --> 00:27:44,957 אמרת את זה מר טלמן צריך להיות כאן לבוש כמו שביקשת 424 00:27:45,082 --> 00:27:47,207 ונושא מקל בעל ראש זהב. 425 00:27:47,332 --> 00:27:50,082 לקחנו אותך במילה שלך. 426 00:27:50,207 --> 00:27:54,207 הייתה הוראה נוספת אבל בנוחות שכחתי את זה. 427 00:27:54,332 --> 00:27:57,082 - שורק, שרה. - עד כאן לנוחות. 428 00:27:57,207 --> 00:28:00,017 אתה לא תופס אותי ב מיטב המזג, מר נוויל, 429 00:28:00,041 --> 00:28:01,416 לובש את הבגדים של אתמול. 430 00:28:01,541 --> 00:28:04,457 ואני נותן לך 20 דקות בלבד. יש לי סוס להתאמן. 431 00:28:04,582 --> 00:28:06,832 (נוויל) אז, אדוני, בבקשה, תפוס את מקומך. 432 00:28:06,957 --> 00:28:09,457 אני אצא לטייל. בואי איתי, מריה. 433 00:28:09,582 --> 00:28:11,707 יש לנו כלב להתאמן. 434 00:28:11,832 --> 00:28:14,791 (מוזיקה קלאסית עדינה) 435 00:28:20,332 --> 00:28:23,457 (נוויל) קצת שמאלה, אדוני, אם אתה בבקשה. 436 00:28:23,582 --> 00:28:27,082 - ותנפחי את הלחיים שלך. - למה לי לעשות את זה? 437 00:28:27,207 --> 00:28:30,082 כי בפעם האחרונה, אדוני, שרקת. 438 00:28:30,207 --> 00:28:33,707 המנגינה אולי לא ניתנת לזיהוי, אפילו על ידי המלחין שלה. 439 00:28:34,707 --> 00:28:35,832 (המוזיקה מסתיימת) 440 00:28:36,916 --> 00:28:38,332 (נוויל) תראי, גברתי. 441 00:28:38,457 --> 00:28:39,582 (מצחקק) 442 00:28:39,707 --> 00:28:43,791 לאיש הזה אין ראש. מאפיין גרמני לא טיפוסי. 443 00:28:43,916 --> 00:28:48,582 מר נוויל, אתה מדבר על החתן שלי. 444 00:28:48,707 --> 00:28:52,791 בחסדי אלוהים, גברתי, יהיה לך נכד ממנו. 445 00:28:52,916 --> 00:28:54,332 - יום אחד. - (גניחות) 446 00:28:54,457 --> 00:28:56,832 זה לא דבר טוב יותר לדבר עליו? 447 00:28:58,457 --> 00:29:03,166 ואתה לועג לכסף שלי ולאדם שלי לצייר קריקטורות. 448 00:29:03,291 --> 00:29:05,457 עם הזיכרון שלי, שלוש תמונות בבית 449 00:29:05,582 --> 00:29:07,791 והידע האישי שלך של הנושא, 450 00:29:07,916 --> 00:29:12,041 אני מתכוון להציב את ראשו של מר הרברט על הכתפיים הללו 451 00:29:12,166 --> 00:29:14,416 כהתאמה והכרה מתאימה 452 00:29:14,541 --> 00:29:17,582 של בעלך ורכושו. 453 00:29:17,707 --> 00:29:19,457 (גברת הרברט) אם הוא יחזור. 454 00:29:21,332 --> 00:29:24,707 למה, גברתי, איזה דבר מוזר להגיד. 455 00:29:24,832 --> 00:29:27,332 אם הוא יחזור אלי הביתה. 456 00:29:27,457 --> 00:29:30,457 (מוזיקה קלאסית מלנכולית) 457 00:30:07,666 --> 00:30:08,832 (המוזיקה מסתיימת) 458 00:30:19,916 --> 00:30:20,957 (יבבות) 459 00:30:24,832 --> 00:30:25,832 אמא. 460 00:30:33,916 --> 00:30:34,916 אז... 461 00:30:37,207 --> 00:30:39,832 אני... מתאבל 462 00:30:40,916 --> 00:30:43,207 כי מר הרברט לא. 463 00:30:48,041 --> 00:30:49,082 כן, אמא. 464 00:30:54,291 --> 00:30:55,416 (מרחרח) 465 00:30:56,957 --> 00:30:59,957 (מוזיקה אינסטרומנטלית מרוממת) 466 00:31:50,832 --> 00:31:53,416 (המוזיקה מסתיימת) 467 00:31:53,541 --> 00:31:55,541 (מוזיקה אינסטרומנטלית בקצב מהיר) 468 00:32:16,207 --> 00:32:18,541 (מוזיקה דועכת) 469 00:32:18,666 --> 00:32:20,832 החוזה בטל, מר נוויל. 470 00:32:21,957 --> 00:32:23,957 אני לא יכול לפגוש אותך שוב. 471 00:32:24,082 --> 00:32:27,207 גברת הרברט, שבי כאן. הזיזו את ראשכם אל הצל. 472 00:32:35,791 --> 00:32:38,582 אתה לא חושב שהגננות הצטיינו בעצמם? 473 00:32:43,707 --> 00:32:47,041 לא כדאי להמשיך לצייר, מר נוויל. 474 00:32:47,166 --> 00:32:49,707 אני כבר לא מרגיש שאני יכול להמשיך את תנאי החוזה שלנו. 475 00:32:49,832 --> 00:32:51,832 התשלום הוא שלך, כמו האירוח. 476 00:32:51,957 --> 00:32:54,832 עמדתי לומר זאת למרות כל שביעות הרצון שלי 477 00:32:54,957 --> 00:32:57,023 עם הסיכוי של ממשיך את הוועדה 478 00:32:57,047 --> 00:32:58,957 בנסיבות כל כך מענגות, 479 00:32:59,082 --> 00:33:01,082 שיא ההנאה שלי, גברתי, 480 00:33:01,207 --> 00:33:04,291 מתקבל באותן דקות קצרות כשאנחנו ביחד. 481 00:33:05,207 --> 00:33:06,707 הייתי מתחרט על איבודם. 482 00:33:08,666 --> 00:33:10,457 חוץ מזה, אני לא צריך להזכיר לך 483 00:33:10,582 --> 00:33:14,041 שהחוזה נערך בין שני אנשים. 484 00:33:14,166 --> 00:33:17,582 זה ייקח את ההסכמה של שני החותמים כדי להפוך אותו לבטל. 485 00:33:19,166 --> 00:33:21,416 ועכשיו, גברתי, אני מרגיש את זה מהעמדה הזו 486 00:33:21,541 --> 00:33:24,291 אני לא יכול לראות מספיק מה שאני אמור לראות 487 00:33:24,416 --> 00:33:27,832 ועל כן עלי לבקש שתמצא מקום מנוחה אחר. 488 00:33:27,957 --> 00:33:29,332 לפחות עד השעה ארבע 489 00:33:29,457 --> 00:33:32,832 מתי הפגישה הבאה שלנו יש לסיים כפי שנקבע. 490 00:33:45,957 --> 00:33:48,166 גברתי, מי זה הילד הזה מי שמטייל בגן 491 00:33:48,291 --> 00:33:50,582 עם מבט כה חגיגי על פניו? 492 00:33:50,707 --> 00:33:53,457 זה האחיין של בעלי, מר נוויל. 493 00:33:53,582 --> 00:33:56,332 הוא מושך משרתים כמו מלך גמד קטן. 494 00:33:57,707 --> 00:33:59,707 מה רכושו, גברתי? 495 00:33:59,832 --> 00:34:03,707 אביו נהרג באוברגנפלד. אמו הפכה לקתולית. 496 00:34:03,832 --> 00:34:05,416 אז לבעלי היה אותו הובא לאנגליה. 497 00:34:05,541 --> 00:34:07,291 להתחנך כפרוטסטנטי קטן. 498 00:34:07,416 --> 00:34:10,582 הוא היה יתום, מר נוויל, והיה צריך לטפל בו. 499 00:34:10,707 --> 00:34:14,082 יתום, גברתי, כי אמו הפכה לקתולית? 500 00:34:18,457 --> 00:34:19,957 (פעמון הכנסייה מצלצל) 501 00:34:37,041 --> 00:34:38,707 (נוויל) פיליפ, גלה מה קורה. 502 00:34:48,832 --> 00:34:52,707 מר נוויל, אדוני, אני מצטער על המעיל. 503 00:34:52,832 --> 00:34:54,707 לא אני שמתי את זה שם. 504 00:34:54,832 --> 00:34:56,332 האם זה כך, גברתי? 505 00:34:57,541 --> 00:34:59,207 אז מי עשה? 506 00:34:59,332 --> 00:35:02,791 אני אשאל, אדוני. לא. לא, אל תשאל. תשאיר את זה שם. 507 00:35:04,457 --> 00:35:07,582 מישהו נהיה רשלני. הגן הופך לחדר גלימות. 508 00:35:07,707 --> 00:35:11,082 מעניין מה הם שומרים במכבש הבגדים שלהם. צמחים, אולי. 509 00:35:11,207 --> 00:35:13,166 (צעדים כבדים) 510 00:35:15,082 --> 00:35:18,041 מי יהיה היורש הישיר של בעלך אחריך? 511 00:35:18,166 --> 00:35:22,457 נכד לעתיד, מר נוויל, אם כי לא אחרי. 512 00:35:22,582 --> 00:35:26,916 מר הרברט לא מאמין באישה בעלת רכוש. 513 00:35:27,041 --> 00:35:29,207 ומה עם הבת שלך ובעלה? 514 00:35:29,332 --> 00:35:31,957 ובכן, הם יהיו אפוטרופוסים מטעם נכד. 515 00:35:32,082 --> 00:35:34,541 האם אתה מתכוון ללמוד עניינים משפטיים, מר נוויל? 516 00:35:34,666 --> 00:35:37,832 את חייבת לסלוח לסקרנותי, גברתי, ולפתוח את הברכיים. 517 00:35:39,207 --> 00:35:41,082 להיות בעלות, אדוני, על האדם שלי 518 00:35:41,207 --> 00:35:44,166 זה לא תירוץ להיות חשאי לרצון בעלי. 519 00:35:44,291 --> 00:35:47,166 הנאמנות שלך היא למופת, גברתי. 520 00:35:47,291 --> 00:35:50,791 אבל מה יהיה עם הנחלה אם לבת שלך אין יורשים? 521 00:35:52,416 --> 00:35:53,957 אני לא אוהב לחשוב על זה. 522 00:35:55,457 --> 00:35:57,457 האחוזה הייתה של אבי. 523 00:35:57,582 --> 00:36:00,416 מר הרברט השיג את זה דרך נישואים אלי. 524 00:36:04,082 --> 00:36:05,082 (היא צועקת) 525 00:36:07,791 --> 00:36:10,832 (טלמן) זה הכרחי, אוגוסטוס, זה בייצוג אותי 526 00:36:10,957 --> 00:36:13,207 אתה שואל מעצמך את הטוב ביותר 527 00:36:13,332 --> 00:36:17,166 ואתה לא מתאגד עם מי שתבחר. 528 00:36:17,291 --> 00:36:21,582 ולרדוף אחרי כבשים זה הרגל מייגע הכי טוב להשאיר לרועים. 529 00:36:21,707 --> 00:36:24,791 אם מר נוויל רודף אחרי כבשים אין לחקות אותו. 530 00:36:24,916 --> 00:36:27,332 ציור הוא ייחוס שווה מעט מאוד 531 00:36:27,457 --> 00:36:29,832 ובאנגליה לא שווה כלום. 532 00:36:29,957 --> 00:36:31,582 אם אתה חייב לשרבט 533 00:36:31,707 --> 00:36:35,582 אני מציע שהזמן שלך יהיה בילה טוב יותר בלימודי מתמטיקה. 534 00:36:35,707 --> 00:36:37,582 אני אעסיק מורה 535 00:36:37,707 --> 00:36:40,457 ומי יודע, יום אחד אתה, אוגוסטוס, 536 00:36:40,582 --> 00:36:44,082 רשאי להוסיף את השם טלמן לחברה המלכותית. 537 00:36:45,666 --> 00:36:46,832 אוגוסטוס. 538 00:36:50,707 --> 00:36:52,582 המורה שלך, כמובן, חייב להיות גרמני. 539 00:36:52,707 --> 00:36:56,207 יש כבר הרבה יותר מדי אנגלית משפיעה על חייך כפי שהם. 540 00:37:11,416 --> 00:37:14,582 מר נוויל הוא השרטט התושב שלנו. 541 00:37:14,707 --> 00:37:18,332 הוא מצלם ציור אחד או שניים של ביתו ואחוזתו של מר הרברט. 542 00:37:18,457 --> 00:37:20,582 (אורח) שמעתי על התעוזה שלך, מר נוויל. 543 00:37:20,707 --> 00:37:24,457 אכן, שמעתי יותר מזה. שמעתי שאתה לא גבר רגיל. 544 00:37:24,582 --> 00:37:26,832 מר נוויל תכנן את שהותו כאן 545 00:37:26,957 --> 00:37:29,207 כמו קצין בבית עוין. 546 00:37:29,332 --> 00:37:31,291 יש לנו פקודות להופיע ולהיעלם, 547 00:37:31,416 --> 00:37:34,041 לחבוש כובעים מפותלים, לאכול ארוחות באוויר הפתוח 548 00:37:34,166 --> 00:37:36,707 ולהכנת רהיטים לבדיקה. 549 00:37:36,832 --> 00:37:39,457 ובכל זאת, לואיס, אני שומע שאתה לא סולד 550 00:37:39,582 --> 00:37:42,082 להחלפת פעילות גופנית על סוס חדש 551 00:37:42,207 --> 00:37:46,707 לעמידה לתשומת לב בשמש החמה כמו הלברדייה. 552 00:37:46,832 --> 00:37:50,291 (אורח) איזו שליטה אתה חייב להתאמן, מר נוויל. 553 00:37:50,416 --> 00:37:53,666 זה נשמע כאילו אתה יכול להיות מועסק טוב יותר כאיש צבא 554 00:37:53,791 --> 00:37:57,166 ולא בתור מישהו שרק מצייר נוף. 555 00:37:57,291 --> 00:38:00,957 גברת הרברט, יהיה המחיר אשר יהיה אתה חייב לשלם 556 00:38:01,082 --> 00:38:03,332 ללכוד את הגנרל הזה מי מוביל את החיטה באוזן? 557 00:38:03,457 --> 00:38:06,332 (נוויל) רבותי, גברת הרברט לא משלמת מחיר שהיא לא יכולה להרשות לעצמה. 558 00:38:06,457 --> 00:38:10,207 ובזכות נדיבותה, מותר לי ליהנות מהנאתי 559 00:38:10,332 --> 00:38:13,666 ללא הפרעה ברכושה 560 00:38:13,791 --> 00:38:18,082 וליהנות מתענוגות ההתבגרות של הגן הכפרי שלה. 561 00:38:18,207 --> 00:38:20,332 ורבותיי... 562 00:38:20,457 --> 00:38:21,332 (צוחק) 563 00:38:21,457 --> 00:38:24,457 ...יש שם הרבה להיות מופתע ולמחוא כפיים. 564 00:38:24,582 --> 00:38:26,541 (מחיאות כפיים) 565 00:38:31,416 --> 00:38:34,082 (מוזיקה אינסטרומנטלית מרוממת) 566 00:39:25,082 --> 00:39:26,916 (מוזיקה דועכת) 567 00:39:37,332 --> 00:39:38,582 (לחיצת אצבעות) לוח. 568 00:39:38,707 --> 00:39:40,082 (ציוץ ציפורים) 569 00:39:40,207 --> 00:39:42,832 (עורבי תרנגול) 570 00:39:45,082 --> 00:39:47,207 (משחק שדרה מהוסס) 571 00:40:00,416 --> 00:40:02,166 (הערות גישושים על השדרה) 572 00:40:02,291 --> 00:40:03,707 (מצחקק) 573 00:40:03,832 --> 00:40:06,082 (קורות חיים מתחדשים לנגינה מהוססת) 574 00:40:10,041 --> 00:40:13,041 – צהריים טובים, מר טלמן! צהריים טובים, מר נוויל. 575 00:40:13,166 --> 00:40:16,582 אתה מאחר. שמעתי את השעון מצלצל בארבע לפני כמה דקות. 576 00:40:16,707 --> 00:40:18,957 זה אכן נכון. פגשתי את מר פורינגר. 577 00:40:19,082 --> 00:40:21,541 אני הופך טעימת המזונות של מר פורינגר. 578 00:40:21,666 --> 00:40:23,582 האם אותו דבר קורה לך? 579 00:40:23,707 --> 00:40:25,707 היום זה היה פטל. 580 00:40:25,832 --> 00:40:27,832 אני מברך אותך על הפטל של היום 581 00:40:27,957 --> 00:40:29,707 אבל לא על ימות האתמול. 582 00:40:29,832 --> 00:40:33,332 הם היו... חסרי טעם. Geschmacklos. 583 00:40:33,457 --> 00:40:34,832 כמו המעיל שלך, מר טלמן. 584 00:40:34,957 --> 00:40:38,957 אין סיכוי, מר נוויל, שהייתי הולך ללבוש את המעיל הזה יום שלישי. 585 00:40:39,082 --> 00:40:41,957 אנחנו אכן, מר טלמן, מאבדים את החידוש של המצב הזה. 586 00:40:42,082 --> 00:40:44,541 ראשית קיבלתי חן בנוכחות הגברת טלמן, 587 00:40:44,666 --> 00:40:47,166 שני משרתים, משרתת וארוחה המוגשת על צלחת כסף. 588 00:40:47,291 --> 00:40:50,666 עכשיו מה יש לנו? את עצמך לבושה בבגדים הלא נכונים. 589 00:40:50,791 --> 00:40:51,832 מר נוויל, די. 590 00:40:51,957 --> 00:40:54,666 ההתלהבות שלך מהתלונה לא יודע גבול. 591 00:40:54,791 --> 00:40:57,832 תמורת תשלום של שמונה פאונד החוצפה שלך יקרה מדי. 592 00:40:57,957 --> 00:41:00,207 האם אתה רוצה אותי להיות חצוף לחינם, אדוני? 593 00:41:00,332 --> 00:41:03,707 לחינם, מר נוויל, הייתי רוצה שתברח מהרכוש שלי! 594 00:41:03,832 --> 00:41:04,832 יום טוב! 595 00:41:04,957 --> 00:41:06,791 הרכוש שלך, מר טלמן? 596 00:41:06,916 --> 00:41:08,082 (מצחקק) 597 00:41:08,207 --> 00:41:11,832 מר טלמן... שכחת את נעלי הרכיבה שלך. 598 00:41:12,707 --> 00:41:14,916 הם לא שלי, מר נוויל. 599 00:41:15,041 --> 00:41:17,207 הרגשתי בטוח שהם שלך. 600 00:41:23,541 --> 00:41:26,541 (מוזיקה קלאסית מלנכולית) 601 00:41:42,041 --> 00:41:44,707 למה בעלך לא האם ניקה את החפיר? 602 00:41:44,832 --> 00:41:47,582 הוא לא אוהב לראות את הדגים. קרפיונים חיים יותר מדי. 603 00:41:47,707 --> 00:41:49,332 הם מזכירים לו את הקתולים. 604 00:41:50,707 --> 00:41:54,207 חוץ מזה, מהחלון שלו עשב הברווז יכול להיחשב בטעות כדשא. 605 00:41:54,332 --> 00:41:55,707 (נוויל) הוא יכול לשחות? 606 00:41:56,957 --> 00:41:58,916 (גברת הרברט) מעולם לא ראיתי אותו שוחה. 607 00:42:03,957 --> 00:42:04,957 (אנחות) 608 00:42:05,082 --> 00:42:07,166 (נחיר בעדינות) 609 00:42:43,082 --> 00:42:45,707 (נחירות עדינות נמשכות) 610 00:42:45,832 --> 00:42:48,832 (מוזיקה אינסטרומנטלית מרוממת) 611 00:42:51,082 --> 00:42:52,916 אה, בוקר טוב, גברת הרברט. 612 00:42:55,707 --> 00:42:58,082 הבוקר אני מתקדם יפה. 613 00:42:58,207 --> 00:43:00,207 אני מתחיל להנות. 614 00:43:01,541 --> 00:43:04,082 גברתי, האם תוכלי לשבת? 615 00:43:14,666 --> 00:43:17,957 זה קצת קריר אולי אבל אני חושב שאתה רועד יותר מדי. 616 00:43:19,957 --> 00:43:22,957 זה לא קל לי בצורה הזו להשתמש באדם שלך כפי שהייתי רוצה. 617 00:43:23,082 --> 00:43:24,332 גברתי, היית עומדת? 618 00:43:30,332 --> 00:43:32,957 הסולם, גברתי, כפי שאת יכולה לראות, הפך עכשיו ל... 619 00:43:33,082 --> 00:43:35,207 אנכי מרושע. 620 00:43:36,332 --> 00:43:38,332 אבל אני סולח לך על שעמדתי את זה שם. 621 00:43:38,457 --> 00:43:40,837 (גברת הרברט) איזה תועלת יש אני בעד הסולם, מר נוויל? 622 00:43:40,861 --> 00:43:43,166 זה לא הולך לשום מקום. 623 00:43:46,541 --> 00:43:48,541 גברתי, האם תהיי כל כך טובה כמו לכרוע ברך? 624 00:44:12,832 --> 00:44:13,957 כרע ברך, גברתי. 625 00:44:20,207 --> 00:44:23,666 אם יש לך השפעה כלשהי על החתן שלך, 626 00:44:23,791 --> 00:44:26,207 אני יכול להציע לו לנסוע אל מר סימור 627 00:44:26,332 --> 00:44:29,082 לראות מה אפשר לעשות עם ליים 628 00:44:29,207 --> 00:44:31,457 על ידי עשיית כמה שפחות. 629 00:44:34,207 --> 00:44:38,457 ליים, גברתי, יכול להריח כל כך מתוק. 630 00:44:40,457 --> 00:44:43,582 במיוחד כשמותרים להם לפרוח ללא הפרעה. 631 00:44:45,832 --> 00:44:48,332 ובקרוב יגיע הזמן לפרוח. 632 00:44:50,791 --> 00:44:52,812 האם זה נכון, מר נויס, שתעשה זאת 633 00:44:52,836 --> 00:44:54,666 רוצה לראות את מר הרברט מת? 634 00:44:54,791 --> 00:44:57,166 אין לי אהבה גדולה למר הרברט. 635 00:44:57,291 --> 00:44:59,291 יופי, מר נוויל. שאלה פרובוקטיבית. 636 00:44:59,416 --> 00:45:00,832 (נוויל) אז למה להישאר? 637 00:45:00,957 --> 00:45:04,707 למר נויס יש התקשרות גדולה לאמי, מר נוויל. 638 00:45:04,832 --> 00:45:07,082 (נויס) אני מועסק אצל מר הרברט כמנהל עיזבון. 639 00:45:07,207 --> 00:45:08,666 מר הרברט נעדר לעתים קרובות מאוד 640 00:45:08,791 --> 00:45:11,041 ואני מאמין שאני יכול לעשות את עצמי שימושי לגברת הרברט. 641 00:45:11,166 --> 00:45:13,541 (נוויל) ביותר ממובן אחד, אני מניח. 642 00:45:13,666 --> 00:45:15,832 אבל האם זה לא ככה מה הכי חשוב 643 00:45:15,957 --> 00:45:20,041 השאלות שלך הרבה יותר מדי לא זהירות ופרובוקטיבי בחברה הזו. 644 00:45:20,166 --> 00:45:22,541 (נוויל) אתה מעדיף שאלתי אותם מאחורי הגב שלך? 645 00:45:22,666 --> 00:45:26,916 עמדתו של מר נויס בבית הזה ידוע לכולנו, מר נוויל. 646 00:45:27,041 --> 00:45:30,916 (נוויל) זה... עמדה קשה. 647 00:45:31,041 --> 00:45:33,207 אני מופתע שכולכם מסכימים לזה. 648 00:45:33,332 --> 00:45:36,416 (נויס) הארגון של הבית הזה הוא עניין של מר הרברט. 649 00:45:36,541 --> 00:45:39,832 אבי ומר נויס פעם היו חברים גדולים. 650 00:45:39,957 --> 00:45:41,332 (נוויל) ואז? 651 00:45:41,457 --> 00:45:44,207 אמא שלי הייתה פעם הבטיח למר נויס. 652 00:45:44,332 --> 00:45:46,041 (נוויל) אה. 653 00:45:46,166 --> 00:45:48,707 עמדתך, מר נויס, אז הוא נחמה. 654 00:45:48,832 --> 00:45:51,832 אתה חורג מההרשאות שלך בהיותו אורח בביתה של גברת הרברט. 655 00:45:51,957 --> 00:45:55,207 שב, מר נויס. אני רק ממשיך בחקירה. 656 00:45:57,457 --> 00:46:00,082 זה עשוי לעזור לי להבין מה קורה בגן. 657 00:46:00,207 --> 00:46:02,207 (מוזיקה קלאסית עדינה) 658 00:46:21,832 --> 00:46:25,582 (שרה) החולצה הזו, מר נוויל, בולט מספיק בציור שלך. 659 00:46:27,291 --> 00:46:30,332 האם זה אפשרי, אתה חושב, להסוות את נוכחותו? 660 00:46:30,457 --> 00:46:35,957 (נוויל) גבירתי, אני משתדל מאוד לעולם לא לעוות או להתפרק. 661 00:46:36,957 --> 00:46:39,707 (שרה) האם זה תמיד יהיה שיטת העבודה שלך, מר נוויל? 662 00:46:39,832 --> 00:46:41,082 (נוויל) זה יקרה. 663 00:46:42,332 --> 00:46:46,541 ובכן... תן לי לנאום קטן. 664 00:46:47,832 --> 00:46:51,541 בציור שלך מהצד הצפוני של הבית 665 00:46:51,666 --> 00:46:56,291 הגלימה של אבי מונחת עטופה סביב רגליה של דמות של בכחוס. 666 00:46:56,416 --> 00:47:01,291 בציור של הפוטנציאל שעליו בעלי מפנה מבט מעריך 667 00:47:01,416 --> 00:47:06,041 אתה שם לב שיש, ללא דרישה, זוג מגפי רכיבה. 668 00:47:06,166 --> 00:47:08,916 בציור של הפארק מהצד המזרחי 669 00:47:09,041 --> 00:47:11,916 אפשר לראות, נשען על חדר המלתחה של אבי, 670 00:47:12,041 --> 00:47:15,957 סולם בדרך כלל בשימוש לאיסוף תפוחים. 671 00:47:16,082 --> 00:47:17,791 ובציור של הכביסה 672 00:47:17,916 --> 00:47:21,832 יש ז'קט של אבא שלי חריץ על החזה. 673 00:47:23,541 --> 00:47:26,332 אתה לא חושב על זה תוך זמן קצר אולי תמצא את הגופה 674 00:47:26,457 --> 00:47:28,207 שאכלס את כל הבגדים האלה? 675 00:47:28,332 --> 00:47:31,832 אני חושב קשה מאוד, גברתי, לגבי הציור שהשארת בחוץ. 676 00:47:31,957 --> 00:47:35,457 – ואתה, גברתי, היית בציור ההוא. אתה בטוח, מר נוויל? 677 00:47:35,582 --> 00:47:37,207 ובכן, הקול שלך היה בציור. 678 00:47:37,332 --> 00:47:39,416 שיחקת בשדרה. 679 00:47:39,541 --> 00:47:41,457 חשבתי, מר נוויל, שדיברנו עליהם 680 00:47:41,582 --> 00:47:45,582 המקבילות הציוריות של רעש ללא מסקנה. 681 00:47:45,707 --> 00:47:49,207 אולי זה לא הייתי אני ששיחקתי בשדרה. חשבת על זה? 682 00:47:49,332 --> 00:47:51,457 - אז מי, גברתי, זה היה? אתה מבין, מר נוויל? 683 00:47:51,582 --> 00:47:54,916 אתה כבר מתחיל לשחק את המשחק במיומנות למדי. 684 00:47:55,041 --> 00:47:58,957 ארבעה בגדים וסולם אל תוביל אותנו לגוויה. 685 00:47:59,082 --> 00:48:02,166 מר נוויל, לא אמרתי כלום על גופה. 686 00:48:03,332 --> 00:48:05,207 גברתי, את גאונית. 687 00:48:06,707 --> 00:48:08,457 זה כאילו תכננת את זה. 688 00:48:10,041 --> 00:48:11,832 אביך נמצא בסאות'המפטון. 689 00:48:11,957 --> 00:48:14,582 הוא לא יתגעגע לבגדיו או שימו לב לסולם. 690 00:48:14,707 --> 00:48:17,832 האם אבא שלי בסאות'המפטון, מר נוויל? 691 00:48:17,957 --> 00:48:20,041 אמא שלי אמרה לך את זה. 692 00:48:20,166 --> 00:48:22,957 ואתה חייב להבין שהיא גברת של מעט מילים 693 00:48:23,082 --> 00:48:26,457 ולא חסר יכולת של כמה תכסיסים. 694 00:48:27,457 --> 00:48:30,957 לא חשבת כמה קשה היא שכנעה אותך להיות השרטט שלה, 695 00:48:31,082 --> 00:48:34,082 לצייר את בית בעלה בזמן שבעלה לא היה? 696 00:48:34,207 --> 00:48:36,416 ההסבר שלה לזה ניתן לתמוך. 697 00:48:36,541 --> 00:48:40,207 אולי, מר נוויל, לקחתם הרבה על אמון. 698 00:48:40,332 --> 00:48:45,416 אני מצפה למטרה הסופית והתוצאה של כושר ההמצאה הזה. 699 00:48:45,541 --> 00:48:48,666 ששת הציורים האחרונים שלי ישמע את התעלומה. 700 00:48:50,082 --> 00:48:53,832 אני אמשיך צעד אחר צעד ללב העניין. 701 00:48:53,957 --> 00:48:56,957 אולי אל הלב של אבי, מר נוויל. 702 00:48:57,082 --> 00:49:00,207 שוכב ארגמן על פיסת דשא ירוקה? 703 00:49:00,332 --> 00:49:03,582 כמה חבל, מר נוויל, שהציורים שלך בשחור לבן. 704 00:49:03,707 --> 00:49:05,582 את ממהרת קדימה, גברת טלמן. 705 00:49:05,707 --> 00:49:07,832 החפצים חפים מפשע. 706 00:49:07,957 --> 00:49:10,207 נלקח אחד אחד, הם יכולים להתפרש כך. 707 00:49:10,332 --> 00:49:14,457 ביחד, אפשר להתייחס אליכם כעד להרפתקאות. 708 00:49:14,582 --> 00:49:16,602 אסון, גברתי? 709 00:49:16,626 --> 00:49:18,791 איזו הרפתקה? אין הרפתקאות. 710 00:49:18,916 --> 00:49:21,707 ויותר מאשר עד, מר נוויל. 711 00:49:21,832 --> 00:49:24,291 אביזר להרפתקאות. 712 00:49:25,582 --> 00:49:27,207 גברתי, את פנטסטית. 713 00:49:27,332 --> 00:49:30,582 מר נוויל, התחלתי להאמין 714 00:49:30,707 --> 00:49:34,291 שאדם אינטליגנטי באמת עושה צייר אדיש. 715 00:49:35,416 --> 00:49:38,082 לציור דורש עיוורון מסוים. 716 00:49:39,332 --> 00:49:42,207 סירוב חלקי להיות מודע לכל האפשרויות. 717 00:49:43,582 --> 00:49:47,957 אדם אינטליגנטי יידע יותר על מה שהוא מצייר ממה שהוא יראה. 718 00:49:48,082 --> 00:49:50,332 וגם בחלל בין לדעת לראייה 719 00:49:50,457 --> 00:49:53,832 הוא יהיה מוגבל, 720 00:49:53,957 --> 00:49:56,916 לא מסוגל להמשיך רעיון חזק, 721 00:49:57,041 --> 00:50:00,207 מחשש שבעלי הבחנה, אלה שהוא להוט לרצות, 722 00:50:00,332 --> 00:50:02,457 ימצא שהוא רוצה אם הוא לא יכניס 723 00:50:02,582 --> 00:50:05,957 לא רק מה שהוא יודע אלא גם מה שהם יודעים. 724 00:50:07,166 --> 00:50:10,832 אתה, מר נוויל, אם אתה אדם אינטליגנטי 725 00:50:10,957 --> 00:50:12,582 ובכך צייר אדיש, 726 00:50:12,707 --> 00:50:15,582 יתפוס כי בנייה כמו שהצעתי 727 00:50:15,707 --> 00:50:19,832 בהחלט ניתן להציב על הראיות הכלול בציור שלך. 728 00:50:19,957 --> 00:50:25,707 אם אתה, כפי ששמעתי לספר, שרטט מוכשר, 729 00:50:25,832 --> 00:50:27,957 אז יכולתי לדמיין שאתה יכול לשער 730 00:50:28,082 --> 00:50:30,291 שהחפצים הפניתי את תשומת לבך 731 00:50:30,416 --> 00:50:35,207 ללא תוכנית, תחבולה או כתב אישום. 732 00:50:35,332 --> 00:50:36,707 כתב אישום, גבירתי? 733 00:50:39,332 --> 00:50:40,957 אתה גאוני. 734 00:50:41,082 --> 00:50:43,332 מותר לי להיות אף אחד משני הדברים 735 00:50:43,457 --> 00:50:45,582 שאני רוצה להיות בו זמנית. 736 00:50:46,582 --> 00:50:50,541 אני מציע, כי אני בעמדה לזרוק עלילה מקשרת 737 00:50:50,666 --> 00:50:54,582 על הפריטים חסרי המשמעות בציור שלך, 738 00:50:54,707 --> 00:50:57,332 עלילה פרשנית שאוכל להסביר לאחרים 739 00:50:57,457 --> 00:50:59,707 לחשבון על היעלמותו של אבי. 740 00:50:59,832 --> 00:51:03,332 ואין מילה עכשיו מאבי, לאחר שהגיע לסאות'המפטון. 741 00:51:05,166 --> 00:51:10,332 אני מציע שנוכל לבוא להסדר כלשהו 742 00:51:10,457 --> 00:51:15,582 שעשוי להגן עליך ומצחיק אותי. 743 00:51:16,832 --> 00:51:19,207 אני מציע שנבוא להסדר דומה 744 00:51:19,332 --> 00:51:22,207 כפי שפגעת עם אמי. 745 00:51:24,082 --> 00:51:26,582 הייתי רוצה אותך עכשיו ללוות אותי לספרייה 746 00:51:26,707 --> 00:51:29,541 איפה שאני יודע שמר נויס מחכה לנו. 747 00:51:53,957 --> 00:51:58,082 (שרה) ולכל ציור שנותר להסכים... 748 00:51:58,207 --> 00:52:00,916 (נוויל) ולכל ציור שנותר להסכים... 749 00:52:01,041 --> 00:52:04,957 (שרה) ...לפגוש את גברת טלמן באופן פרטי... 750 00:52:05,082 --> 00:52:08,082 (נוויל) ...להסכים לפגוש את גברת טלמן בפרטיות... 751 00:52:08,207 --> 00:52:13,957 ...ולהיענות לבקשותיה לגבי ההנאה שלה איתי. 752 00:52:15,291 --> 00:52:20,082 ...ולהיענות לבקשותיה לגבי ההנאה שלה איתי. 753 00:52:20,207 --> 00:52:22,207 (מוזיקה אינסטרומנטלית מרוממת) 754 00:52:27,832 --> 00:52:29,416 (נוויל) ציור מספר שבע. 755 00:52:29,541 --> 00:52:31,707 משעה שבע בבוקר עד תשע 756 00:52:31,832 --> 00:52:34,957 כל הפרספקט הקדמי של הבית יישמר נקי 757 00:52:35,082 --> 00:52:37,457 של בני הבית, משרתי הבית, 758 00:52:37,582 --> 00:52:38,832 סוסים ועגלות. 759 00:52:42,332 --> 00:52:43,916 ציור מספר שמונה. 760 00:52:44,041 --> 00:52:46,332 משעה תשע בבוקר עד 11 761 00:52:46,457 --> 00:52:50,041 הגנים מול בית המרחץ הבניין יישמר נקי. 762 00:52:50,166 --> 00:52:54,457 לא ישרפו גחלים כדי לגרום לעשן להנפיק מארובות בית המרחץ. 763 00:52:58,916 --> 00:53:00,416 (המוזיקה ממשיכה) 764 00:53:20,166 --> 00:53:22,457 משעה 11 בבוקר עד 1 765 00:53:22,582 --> 00:53:25,082 הליכת עץ הטקסוס במרכז הגן התחתון 766 00:53:25,207 --> 00:53:26,707 יישמר ברור לחלוטין 767 00:53:26,832 --> 00:53:29,041 של כל החברים ממשפחתו של מר הרברט, 768 00:53:29,166 --> 00:53:32,082 חברי צוות ביתו וחיות. 769 00:54:05,916 --> 00:54:08,207 (המוזיקה מסתיימת) 770 00:54:10,082 --> 00:54:12,041 הגיע הזמן, מר נוויל. 771 00:54:16,707 --> 00:54:19,457 (נוויל) מהשעה שתיים אחר הצהריים עד ארבע 772 00:54:19,582 --> 00:54:22,957 החלק האחורי של הבית ומרעה הצאן בצד המזרחי 773 00:54:23,082 --> 00:54:27,332 יישמר חופשי מכל החברים של משרתי הבית ומשרתי המשק. 774 00:54:33,416 --> 00:54:35,207 (מוזיקה קלאסית עדינה) 775 00:54:53,041 --> 00:54:55,041 (המוזיקה מסתיימת) 776 00:54:55,166 --> 00:54:57,832 הסיבה שהצעתי אתה בא לכאן 777 00:54:57,957 --> 00:55:00,457 זה בגלל ששאלתי את הציור הזה מהבית. 778 00:55:00,582 --> 00:55:01,832 גברתי, היית עומדת? 779 00:55:06,582 --> 00:55:08,207 זה לא מסקרן אותך? 780 00:55:10,166 --> 00:55:12,291 אני מודה שמתי לב לזה מעט. 781 00:55:19,416 --> 00:55:24,332 בעלך מפתיע אותי עם הטעם האקסצנטרי והאקלקטי שלו. 782 00:55:24,457 --> 00:55:27,082 בעוד שבני גילו מרוצים לאסוף דיוקנאות, 783 00:55:27,207 --> 00:55:29,582 בעיקר של קשר משפחתי מגבש, 784 00:55:29,707 --> 00:55:31,957 נראה שמר הרברט אוסף משהו. 785 00:55:33,707 --> 00:55:35,832 אולי יש לו עין לתיאוריה האופטית. 786 00:55:37,541 --> 00:55:39,082 או מצוקת האוהבים. 787 00:55:40,457 --> 00:55:42,291 או הזמן החולף. 788 00:55:44,416 --> 00:55:45,916 מה אתה חושב? 789 00:55:46,957 --> 00:55:52,041 אולי, גברתי, יש לו, והייתי עומד לצידו בזה, 790 00:55:52,166 --> 00:55:55,166 עניין בהתנשאות הציורית. 791 00:55:57,457 --> 00:55:59,957 אתה יכול לראות למה בעלך הייתה סיבה לקנות אותו? 792 00:56:00,082 --> 00:56:02,207 זה של גן. זו כנראה סיבה מספקת. 793 00:56:02,332 --> 00:56:05,707 נכון, נכון, אבל מה עם האירועים שקורים בתוכו, אה? 794 00:56:07,582 --> 00:56:09,332 שנבדוק את זה ביחד? 795 00:56:11,082 --> 00:56:13,707 האם את רואה, גברתי, נרטיב 796 00:56:13,832 --> 00:56:16,041 באלה כנראה פרקים לא קשורים? 797 00:56:16,166 --> 00:56:19,791 יש דרמה, האם אין, בגן המאוכלס מדי הזה? 798 00:56:21,832 --> 00:56:23,791 איזה תככים יש פה? 799 00:56:25,582 --> 00:56:28,207 אתה חושב שהדמויות יש לך משהו לספר לנו? 800 00:56:29,957 --> 00:56:33,082 האם תדעי, גברתי, אם הבת שלך 801 00:56:33,207 --> 00:56:35,582 היה עניין מיוחד כלשהו בציור הזה? 802 00:56:37,832 --> 00:56:40,332 גברתי, תוכלי לשים לזה עונה? 803 00:56:40,457 --> 00:56:43,332 גְבֶרֶת? יש לך דעה? 804 00:56:47,582 --> 00:56:50,332 אילו בגידות מתוארות כאן? 805 00:56:57,207 --> 00:57:01,332 האם אתה חושב שמתכוננים לרצח? 806 00:57:02,207 --> 00:57:03,957 (מוזיקה עצבנית) 807 00:57:09,041 --> 00:57:11,582 (שרה) שמעת את זה נמצא סוס בסטריידס? 808 00:57:12,457 --> 00:57:14,582 שנמצא כשלושה מייל מכאן 809 00:57:14,707 --> 00:57:18,416 על הכביש שאם עוקבים אחריו מספיק זמן, יכול להוביל אותך לסאות'המפטון. 810 00:57:18,541 --> 00:57:21,457 אני אשאר לבוש, מר נוויל. אתה לא תעשה זאת. 811 00:57:21,582 --> 00:57:25,332 מר קלארק אומר הסוס קיבל טיפול רע. 812 00:57:25,457 --> 00:57:28,166 (נוויל) אפשר לומר שכל הדרכים יכולות להוביל לסאות'המפטון 813 00:57:28,291 --> 00:57:30,916 אם הנוסע רכוב על סוס הוא גאוני מספיק. 814 00:57:31,041 --> 00:57:34,166 שמעתי על סוס שמצא את דרכו לדובר 815 00:57:34,291 --> 00:57:37,332 ועלה על ספינה לוקח חציר לקאלה. 816 00:57:37,457 --> 00:57:40,791 הצרפתים, גברתי, אל תתייחס לסוסים בחביבות. 817 00:57:40,916 --> 00:57:41,957 הם אוכלים אותם. 818 00:57:43,957 --> 00:57:46,957 הסוס שלך נאכל בחלקו, גברתי? 819 00:57:47,082 --> 00:57:48,207 אפשר להשאיר את הכובע שלי? 820 00:57:48,332 --> 00:57:51,707 (שרה) הכיסא שלך נראה חסר חשיבות שם בחוץ, מר נוויל. 821 00:57:53,082 --> 00:57:56,082 (נוויל) איזו הנחה משמעותית האם עלינו לעשות, גברתי, 822 00:57:56,207 --> 00:57:59,082 של סוס פצוע שייך לאביך 823 00:57:59,207 --> 00:58:02,666 נמצא בדרך לסאות'המפטון? 824 00:58:02,791 --> 00:58:04,707 ההנחה הראשונה היא 825 00:58:04,832 --> 00:58:08,541 שלסוס אין עסק להיות שם בלי אבא שלי, 826 00:58:08,666 --> 00:58:12,832 ולמה זה פצוע ומה זה אומר על אבי? 827 00:58:12,957 --> 00:58:16,291 וההנחה השנייה ללא ספק יסבך אותי 828 00:58:16,416 --> 00:58:20,166 מאז שסוס ללא אוכף יש עכשיו מצא את דרכו לציור של הבוקר. 829 00:58:22,041 --> 00:58:26,582 גברת טלמן, למה שלא עכשיו עזוב את החלון 830 00:58:26,707 --> 00:58:28,416 ולבוא לאגן? 831 00:58:28,541 --> 00:58:31,666 אל תדאג, עמדת העליונות שלך לא יקטן. 832 00:58:31,791 --> 00:58:34,041 אני עדיין אצטרך להסתכל עליך. 833 00:58:36,582 --> 00:58:38,082 (ניתז מים) 834 00:58:38,207 --> 00:58:42,832 מאז שלקחתי זמן יקר למלא את האגן הזה במעט מים, 835 00:58:42,957 --> 00:58:44,957 למה לא לשתף אותי? 836 00:58:45,082 --> 00:58:47,082 (מוזיקה קלאסית עדינה) 837 00:58:54,416 --> 00:58:56,457 (כלב מיילל) 838 00:58:59,166 --> 00:59:00,666 (המוזיקה ממשיכה) 839 00:59:11,707 --> 00:59:14,207 (נוויל) יש לך שומה סקרנית, גברת הרברט, 840 00:59:14,332 --> 00:59:16,332 והוא ממוקם באופן אידיאלי. 841 00:59:17,582 --> 00:59:20,832 האם הגנן שלך לוכד שומות, גברת הרברט? 842 00:59:20,957 --> 00:59:23,582 לא, הוא אומר יש לעודד אותם 843 00:59:23,707 --> 00:59:27,291 למזל טוב והשמדת אויביו. 844 00:59:27,416 --> 00:59:29,332 הם מעידים על סוסים, גברת הרברט. 845 00:59:29,457 --> 00:59:32,791 אתה לא תשכנע את מר פורינגר לרדוף אותם. 846 00:59:32,916 --> 00:59:36,041 איש סקרן, ובמיקום אידיאלי. 847 00:59:36,166 --> 00:59:38,041 מיקום אידיאלי בשביל מה? 848 00:59:38,166 --> 00:59:41,541 למה, בשביל השכנוע סוס לבן משובח מסאות'המפטון 849 00:59:41,666 --> 00:59:43,416 ללכת צולע ברגל. 850 00:59:48,582 --> 00:59:51,957 (גברת הרברט) אין לך ממה לחשוש ממר פורינגר, מר נוויל. 851 00:59:52,082 --> 00:59:55,082 הוא צופה בך לשם השעשוע שלו. 852 00:59:55,207 --> 00:59:56,832 כמוני, גברתי. 853 00:59:58,332 --> 01:00:02,207 בכל זאת נראה שאתה נלהב בצורה מוזרה כדי להגן על הגנן שלך. 854 01:00:02,332 --> 01:00:06,041 זו לא את, גברתי, אלא המכנסיים שלו זו ההגנה הטובה ביותר שלו. 855 01:00:06,166 --> 01:00:08,582 גבר במכנסיים אדומים בקושי ניתן לשקול 856 01:00:08,707 --> 01:00:11,541 קונספירטור לא בולט, גברתי. 857 01:00:11,666 --> 01:00:15,832 בניגוד לטיפש אחר שמתנהג כמו פסל כשהכי פחות מצפים. 858 01:00:26,666 --> 01:00:28,832 (זמזום זבובים) 859 01:00:30,082 --> 01:00:33,332 הרחק מהבית, מר נוויל, אני... 860 01:00:33,457 --> 01:00:36,332 אני מרגיש שאני הולך וקטן במשמעות. 861 01:00:37,916 --> 01:00:41,207 גברתי, מה מסמל לא גדל בשבילי. 862 01:00:42,666 --> 01:00:44,916 המשמעות שלך, מר נוויל, ניתן לייחס 863 01:00:45,041 --> 01:00:49,332 גם לתמימות וגם להתנשאות בחלקים שווים. 864 01:00:49,457 --> 01:00:53,041 אתה יכול להתמודד עם שניהם ללא עונש, גברת טלמן. 865 01:00:53,166 --> 01:00:57,332 אבל אתה תמצא שהם לא סימטריים. 866 01:00:57,457 --> 01:01:00,832 תגלו שאחד שוקל כבד יותר מאשר השני. 867 01:01:02,832 --> 01:01:05,541 מה לדעתך הכי כבד, גברת טלמן? 868 01:01:06,707 --> 01:01:11,582 התמימות שלך, מר נוויל, תמיד מרושע. 869 01:01:11,707 --> 01:01:15,541 אז אני אגיד שזה הנכון הוא הכבד ביותר. 870 01:01:15,666 --> 01:01:18,166 (נוויל) גברתי, המיומנות שלך ראויה להערצה. 871 01:01:21,707 --> 01:01:24,832 אתה מבלה יותר מדי זמן עם מר נוויל. 872 01:01:26,332 --> 01:01:27,332 איך זה? 873 01:01:27,457 --> 01:01:29,207 האיש הוא פאריה. 874 01:01:29,332 --> 01:01:32,416 הוא אוכל כמו נווד ומתלבש כמו ספר. 875 01:01:32,541 --> 01:01:33,541 (מצחקק) 876 01:01:33,666 --> 01:01:36,457 איזה מחמאות. אני חושב שהוא ישתעשע. 877 01:01:36,582 --> 01:01:39,707 באשר למשרתו, הוא נראה כמו צמר עם מחלת כף הרגל. 878 01:01:39,832 --> 01:01:41,791 (צוחק) 879 01:01:41,916 --> 01:01:44,082 אתה לא חושב מר נוויל בקיא? 880 01:01:44,207 --> 01:01:45,332 על מה? 881 01:01:47,457 --> 01:01:49,041 על מה, גברתי? 882 01:01:51,916 --> 01:01:55,166 גברתי, יכולתי לשאת את השתיקה שלך בתור פרובוקציה. 883 01:01:55,291 --> 01:01:57,707 ולמה, אדוני, האם עלי לרצות להתגרות בך? 884 01:01:57,832 --> 01:02:01,082 לרגש אותי לחשוב כך אולי תרצה להחמיא למר נוויל 885 01:02:01,207 --> 01:02:03,707 עם יותר משבחים על הידע שלו. 886 01:02:03,832 --> 01:02:06,166 המורכבות של הדיבור שלך האם אתה קרדיט, לואיס, 887 01:02:06,291 --> 01:02:08,582 אבל זה עולה בהרבה על המורכבות של כל מערכת יחסים 888 01:02:08,707 --> 01:02:10,457 אולי הייתי עם מר נוויל, 889 01:02:10,582 --> 01:02:12,957 שזה אכן פשוט מאוד. 890 01:02:13,082 --> 01:02:17,957 הוא משרת בתשלום של אמי מחויב בחוזה, זה הכל. 891 01:02:18,707 --> 01:02:20,957 אני מעודדת מאמי לראות אותו מכבד את זה. 892 01:02:21,082 --> 01:02:24,332 האם ההנאה שלו בעידודך כל כך נחוץ? 893 01:02:24,457 --> 01:02:26,332 למרות שלמר נוויל יש תכונות, 894 01:02:26,457 --> 01:02:30,957 הוא לא כל כך אינטליגנטי וגם לא, לצורך העניין, מוכשר ככל שהוא חושב. 895 01:02:31,082 --> 01:02:34,666 שני המאפיינים התבוננת מההתחלה, לואיס, 896 01:02:34,791 --> 01:02:37,416 למרות שאני מודה יותר בדעות קדומות מאשר על ידי התבוננות. 897 01:02:37,541 --> 01:02:39,541 (מוזיקה בקצב מהיר) 898 01:02:49,041 --> 01:02:52,707 אני מבין שאתה תהיה עוזב אותנו הלילה, מר נוויל. 899 01:02:52,832 --> 01:02:54,765 עם גברת הרברט רשות, אני אעזוב 900 01:02:54,789 --> 01:02:56,791 לאחר הגעתו של מר הרברט 901 01:02:56,916 --> 01:03:00,582 ואחרי שהעביר דעה על ציורי ביתו. 902 01:03:00,707 --> 01:03:02,957 אם המשרת שלי השיג רכב 903 01:03:03,082 --> 01:03:04,707 אני אעזוב בבוקר. 904 01:03:04,832 --> 01:03:07,541 וכמובן, מר נוויל, כמה שיותר מוקדם יותר טוב, 905 01:03:07,666 --> 01:03:09,457 כפי שבוודאי ציפיתם ממני לומר. 906 01:03:09,582 --> 01:03:11,281 אתה, אדוני, הכרת לי את שלך 907 01:03:11,305 --> 01:03:13,541 דעה על ציור, על גננות, 908 01:03:13,666 --> 01:03:18,082 הכנסייה הרומית, הלידה, מקומן של נשים בחיים האנגליים, 909 01:03:18,207 --> 01:03:21,666 ההיסטוריה והפוליטיקה של ליבק ואילוף כלבים, 910 01:03:21,791 --> 01:03:26,457 אז אני בעמדה הוגנת לצפות מראש דעתך לגבי עזיבתי. 911 01:03:26,582 --> 01:03:30,666 והאם רדסטוק יברך אותך באירוח כה מסור? 912 01:03:30,791 --> 01:03:35,416 מר טלמן, אדוני, טופלתי עם הכנסת אורחים נהדרת 913 01:03:35,541 --> 01:03:37,916 כפי שיכולתי לאחל בביתה של גברת הרברט. 914 01:03:38,041 --> 01:03:39,957 (מוזיקה בקצב מהיר) 915 01:03:49,207 --> 01:03:52,957 (גבר) הציורים שלך מלאים ביותר תצפית בלתי צפויה, מר נוויל. 916 01:03:53,082 --> 01:03:56,832 להסתכל עליהם דומה לרדוף אחרי אלגוריה מסובכת. 917 01:03:56,957 --> 01:03:59,332 אתה בטוח שהסולם הזה היה שם? - ללא עוררין. 918 01:03:59,457 --> 01:04:02,207 - ומה זה? זה נראה כמו-- מה שזה לא יהיה, זה היה שם. 919 01:04:02,332 --> 01:04:04,041 גברת טלמן תאשר זאת. 920 01:04:04,166 --> 01:04:07,082 איך זה? איך אשתי תאשר את זה? 921 01:04:07,207 --> 01:04:10,041 מר נוויל כנראה מקיף מדי באמירתו. 922 01:04:10,166 --> 01:04:13,541 עם זאת, אני יכול לאשר המראה של סולם. 923 01:04:13,666 --> 01:04:17,041 זה נשען נגד חדר הנסיגה של אבי. 924 01:04:17,166 --> 01:04:20,082 זה אכן כך, גבירתי. יש לך ידע מדויק. 925 01:04:20,207 --> 01:04:22,166 כידע מדויק כאילו, גברתי, 926 01:04:22,291 --> 01:04:24,666 אתה הנחת אותו שם בעצמך, היית אומר? 927 01:04:24,791 --> 01:04:27,707 (שרה) מר נוויל, אם אי פעם היה לי כזה רצון, 928 01:04:27,832 --> 01:04:30,082 הייתי מוצא את זה בלתי אפשרי שהרים אותו. 929 01:04:31,291 --> 01:04:33,291 זה היה לוקח... שני גברים. 930 01:04:33,416 --> 01:04:34,832 הו! 931 01:04:34,957 --> 01:04:36,457 - הרחק! - (גניחות) 932 01:04:41,416 --> 01:04:43,207 (טלמן) מה אתה רוצה, מר קלארק? 933 01:04:43,332 --> 01:04:46,207 אתה יכול לבוא איתי, אדוני? זה חשוב. 934 01:04:46,332 --> 01:04:49,332 (מוזיקה דרמטית) 935 01:05:33,082 --> 01:05:35,457 (המוזיקה ממשיכה) 936 01:05:46,041 --> 01:05:47,707 (המוזיקה מסתיימת) 937 01:05:50,291 --> 01:05:52,457 גברתי, זה הכי חשוב שאני מדבר איתך. 938 01:05:52,582 --> 01:05:55,457 אני לא יכול עכשיו, תומס. - אני בעמדה להתעקש. 939 01:05:55,582 --> 01:05:58,916 תומס, אחרי מה שקרה, אני מסרב לדבר איתך עכשיו. 940 01:05:59,041 --> 01:06:02,332 אתה חייב לטפל בעניינים בעצמך, או במוצא האחרון תשאלו את מר טלמן. 941 01:06:02,457 --> 01:06:05,416 אומר למר טלמן את אשר על ליבי לא יעזור לך. 942 01:06:05,541 --> 01:06:06,957 למה אתה מתכוון? 943 01:06:07,082 --> 01:06:10,957 זאת אומרת, גברתי, שאני בטוחה שאני עוד מעט להיות מואשם ברצח בעלך 944 01:06:11,082 --> 01:06:12,349 ואני נחוש להתעמת 945 01:06:12,373 --> 01:06:14,291 שהמקרה הזה מוגן היטב. 946 01:06:15,291 --> 01:06:16,666 ומי יאשים אותך? 947 01:06:16,791 --> 01:06:19,332 ראשית, אני חושב, יהיה החתן שלך, 948 01:06:19,457 --> 01:06:21,832 עזר והיה עד כנראה על ידי משרתיו. 949 01:06:21,957 --> 01:06:24,332 - איך זה יכול להיות? אני צריך את עזרתך. 950 01:06:24,457 --> 01:06:26,082 לאיזה מטרה 951 01:06:26,207 --> 01:06:29,916 אם החתן שלי מאמין בזה אתה אשם ברצח מר הרברט? 952 01:06:32,457 --> 01:06:33,541 תעזוב אותי. 953 01:06:35,666 --> 01:06:36,666 מריה! 954 01:06:36,791 --> 01:06:38,666 קורא למשרתים שלך לא הולך לעזור. 955 01:06:38,791 --> 01:06:40,457 למה אתה מתכוון? מריה! 956 01:06:40,582 --> 01:06:42,582 אני מתכוון לחוזה של השרטט. 957 01:06:42,707 --> 01:06:45,166 מַה בְּכָך? מריה, התקשר למר טלמן. 958 01:06:45,291 --> 01:06:48,832 אני מתכוון להתחייבויות החוזיות שלך למר נוויל. 959 01:06:48,957 --> 01:06:50,082 מה מהם? 960 01:06:50,207 --> 01:06:52,666 גברתי, את לא הגונה מעבר למילים. 961 01:06:53,707 --> 01:06:56,791 מריה, אל תטרחי להתקשר למר טלמן. תביא אותי במקום... 962 01:06:58,457 --> 01:07:01,541 תביא לי כלום. אני לא צמא רק כרגע. 963 01:07:01,666 --> 01:07:02,832 (אנחות) 964 01:07:08,082 --> 01:07:12,332 עכשיו, מר נויס, מה אתה מסיק 965 01:07:12,457 --> 01:07:14,707 אני צריך להיות לא צודק והואשם ללא מצפון 966 01:07:14,832 --> 01:07:16,791 על רצח בעלך. 967 01:07:16,916 --> 01:07:18,207 באיזה נימוק? 968 01:07:18,332 --> 01:07:21,791 שהייתי האדם הכי סביר לעשות את זה, 969 01:07:21,916 --> 01:07:24,457 האדם היחיד, למעט משרתיך, 970 01:07:24,582 --> 01:07:26,582 לדעת על שובו של מר הרברט ביום שישי. 971 01:07:26,707 --> 01:07:30,332 שאני אשם בגללו הרגשות הידועים שלי כלפי בעלך. 972 01:07:30,457 --> 01:07:32,291 זה מגוחך. היה-- 973 01:07:32,416 --> 01:07:34,254 וגברת, אני ה האדם היחיד בקבוצה 974 01:07:34,278 --> 01:07:35,832 של אנשים שאתה עומד להזכיר 975 01:07:35,957 --> 01:07:38,582 שלא היה בבית מחכה לבואו של מר הרברט. 976 01:07:38,707 --> 01:07:41,957 ועוד, גברתי, בגלל הרגשות הידועים שלי כלפיך. 977 01:07:44,666 --> 01:07:47,082 האם כל זה סיבה מספקת? 978 01:07:47,207 --> 01:07:48,207 יש עוד. 979 01:07:49,291 --> 01:07:54,291 חדר העבודה של מר הרברט מפוצץ בצורה מסתורית עם ניירות והכפפות שלי שם. 980 01:07:54,416 --> 01:07:56,582 עכשיו, נגד הקונספירציה הזו, 981 01:07:56,707 --> 01:08:00,582 אני צריך את ההגנה שלך... ועוד. 982 01:08:02,666 --> 01:08:05,207 (גברת הרברט) אם את אשמה לא יהיה לך אף אחד מהם. 983 01:08:05,332 --> 01:08:08,541 (נויס) עם החוזה של מר נוויל אני אקבל את שניהם. 984 01:08:08,666 --> 01:08:11,707 להגנתך ובעבור 700 גינאה 985 01:08:11,832 --> 01:08:14,832 אני אחליף אותך חוזה הבגידות שלך. 986 01:08:16,457 --> 01:08:18,666 אין לי כסף. 987 01:08:18,791 --> 01:08:21,082 שבע מאות זה סכום מחושב. 988 01:08:24,207 --> 01:08:27,707 אני אחליף לך את החוזה עבור הציורים. 989 01:08:28,832 --> 01:08:32,416 יש לך 12 ציורים, ולמר נוויל יש מוניטין. 990 01:08:32,541 --> 01:08:35,166 מה, עבור 12 ציורים הוצא להורג באופן פרטי? 991 01:08:35,291 --> 01:08:38,832 שקול, גברתי, הציורים יכולים להתפרש כמבוכה עבורך 992 01:08:38,957 --> 01:08:43,582 והמטרה המקורית והמשמעות של הציורים כמתנה לבעלך 993 01:08:43,707 --> 01:08:45,207 פוטר. 994 01:08:45,332 --> 01:08:49,916 הציורים האלה, מר נויס, כבר עלו לי יותר מדי. 995 01:08:50,041 --> 01:08:53,041 הם עשויים לעלות לך הרבה יותר. 996 01:08:53,166 --> 01:08:55,332 הם עשויים לעלות לך אולי הכל. 997 01:08:55,457 --> 01:08:59,166 נואפת עם בעל מת אין מוניטין להתענג עליו. 998 01:09:00,332 --> 01:09:03,457 - ומר נוויל? מה עם מר נוויל? הוא הלך לרדקוט. 999 01:09:03,582 --> 01:09:07,291 - איזה חלק הוא בתכסיס הזה? - הוא לא חלק מהתחבולה שלי. 1000 01:09:07,416 --> 01:09:10,707 הוא יכול להיות צד להסדר עתידי מאותה כוונה. 1001 01:09:11,832 --> 01:09:13,582 שילמת לו שכר טרחה, גברתי. 1002 01:09:13,707 --> 01:09:17,707 והצעת לו פנסיון מלא על הנכס שלך במהלך העמלה. 1003 01:09:17,832 --> 01:09:20,832 לעין הסקרנית זה כמו שהוא שווה בדרך כלל. 1004 01:09:20,957 --> 01:09:23,207 עם החוזה בידך והרוס, 1005 01:09:23,332 --> 01:09:25,916 למה העולם צריך לחשוב הצעת לו יותר? 1006 01:09:28,957 --> 01:09:30,457 איפה החוזה הזה עכשיו? 1007 01:09:30,582 --> 01:09:33,166 יש לי את זה כאן, גברתי. איפה הציורים? 1008 01:09:33,291 --> 01:09:36,207 מה ייאמר אם כבר אין לי את הציורים? 1009 01:09:36,332 --> 01:09:37,957 שהרסת אותם, 1010 01:09:38,082 --> 01:09:41,582 כי בלי בעלך הם היו חסרי ערך עבורך. 1011 01:09:41,707 --> 01:09:45,832 מה היה קורה אם זה היה ידוע הם היו למכירה? התחבולה שלך חלשה. 1012 01:09:45,957 --> 01:09:50,332 שמכרת אותם כדי להרשות לעצמך אזכרה לבעלך, 1013 01:09:50,457 --> 01:09:53,457 או לחילופין שמכרת אותם כדי להיפטר מהבית 1014 01:09:53,582 --> 01:09:56,707 של משהו שכואב לך בכל פעם שאתה מסתכל עליהם. 1015 01:09:58,791 --> 01:10:00,291 שאלת אותי פעם, גברת פירפוינט, 1016 01:10:00,416 --> 01:10:03,166 אם אוכל לספק לך עם פיסת רכילות מרובעת. 1017 01:10:03,291 --> 01:10:06,582 ואני זוכרת המחווה הידידותית שלך באותה עת. 1018 01:10:06,707 --> 01:10:11,082 ובכן, גברתי, אתם הרומאים יודעים איך להיות צדקה. 1019 01:10:15,457 --> 01:10:18,082 אני יכול לספק לך עם קצת יותר מרכילות. 1020 01:10:18,207 --> 01:10:19,916 אני בעמדה להזמין אותך 1021 01:10:20,041 --> 01:10:24,707 לעזור לי לפרט ולקשט פריט כזה, פריט משעשע. 1022 01:10:24,832 --> 01:10:26,207 אנחנו לא צריכים לעבוד קשה מדי, 1023 01:10:26,332 --> 01:10:29,332 לגופו של עניין הונח היטב. 1024 01:10:29,457 --> 01:10:33,832 ואיזה תועלת אמיתית אתה חושב אולי אני ירוויח מהתרגיל הזה? 1025 01:10:33,957 --> 01:10:38,791 שעשוע, ותענוג מסוים בתחבילה סימטרית. 1026 01:10:38,916 --> 01:10:42,082 והסיפוק שהטובים שלנו עלול להיות אי נוחות רצינית. 1027 01:10:42,207 --> 01:10:47,416 ומי יודע, אולי שתי פרטרס ומטע של עצי תפוז, 1028 01:10:47,541 --> 01:10:49,832 אם גברת הרברט נדיבה. 1029 01:10:49,957 --> 01:10:52,707 ולמה גברת הרברט? 1030 01:10:52,832 --> 01:10:56,207 כי אני חושב שתמצא היא פילגש האסטרטגיה. 1031 01:10:56,332 --> 01:10:58,005 ואם לא ליהנות ממנה ישירות, 1032 01:10:58,029 --> 01:10:59,707 אני חושב שאם אתה מחכה כמה שנים, 1033 01:10:59,832 --> 01:11:03,707 אז תשיג אותם ממני כאות להערכתי. 1034 01:11:05,082 --> 01:11:06,582 מאותו מקור? 1035 01:11:06,707 --> 01:11:08,707 גברתי, אני חושב הבנת אותי. 1036 01:11:11,832 --> 01:11:13,957 (טלמן) אנדרטה יצטרך מעצב. 1037 01:11:14,082 --> 01:11:17,957 האם שרטט ממון מסוים להוט לחתום על חוזה נוסף? 1038 01:11:18,082 --> 01:11:20,582 עד כמה שידוע לי, אדוני, הרעיון הוא של גברת הרברט, 1039 01:11:20,707 --> 01:11:23,041 למרות שההוצאות עשויות להיות מונחות בדלת של מר נוויל. 1040 01:11:23,166 --> 01:11:24,707 על-פנים. 1041 01:11:24,832 --> 01:11:27,457 זה הציורים שלו שאמורים להימכר, 1042 01:11:27,582 --> 01:11:29,207 לא יותר מהכישרון שלו. 1043 01:11:29,332 --> 01:11:33,166 בזכות המוניטין ההולך וגדל של מר נוויל 12 ציורים יכלו להימכר ברווח 1044 01:11:33,291 --> 01:11:35,666 לספק מוצק יותר ואנדרטה מתמשכת. 1045 01:11:35,791 --> 01:11:38,207 אומרים שמר נוויל מוזמן להאג. 1046 01:11:38,332 --> 01:11:40,082 אה-הא! 1047 01:11:40,207 --> 01:11:41,916 אם היה לי הכוח 1048 01:11:42,041 --> 01:11:45,541 הייתי מקדם את גברת הרברט 100 גינאה מיד 1049 01:11:45,666 --> 01:11:50,207 עבור חוצפה הונית, על חוצפה לנוכח האבל. 1050 01:11:50,332 --> 01:11:53,082 מר הרברט אינו תירוץ מיוחד על נדיבות כזו 1051 01:11:53,207 --> 01:11:56,666 אבל איך מכוון בפומבי היא המחווה. 1052 01:11:56,791 --> 01:11:59,207 איך יכלו הדורות הבאים להטיל ספק בחיבה שלה? 1053 01:11:59,332 --> 01:12:02,291 - רק כך. אני אציע 300 גינאה. 1054 01:12:02,416 --> 01:12:05,957 לא הכסף שלי, אתה מבין. של חמי. הוא יכול להרשות לעצמו. 1055 01:12:06,082 --> 01:12:09,166 הוא אוסף, אין לו חדות, ללא ידע. 1056 01:12:09,291 --> 01:12:12,332 אני אגיד לו שהם איטלקים. 1057 01:12:12,457 --> 01:12:14,832 גידו רני. אה, מודסטה. 1058 01:12:14,957 --> 01:12:16,291 (צוחק) 1059 01:12:16,416 --> 01:12:18,525 הוא יתלה אותם חדר החושך איפשהו 1060 01:12:18,549 --> 01:12:20,832 והם לא ייראו עוד לעולם. 1061 01:12:20,957 --> 01:12:24,166 זה חבל מאוד, כי הם מלאים בפרטים מאירים. 1062 01:12:24,291 --> 01:12:27,207 מר נוויל מתקדם ברגישויות של גברת הרברט 1063 01:12:27,332 --> 01:12:30,832 כמו גבר לוחץ על עבודת חיים על ידי שלבים איטיים. 1064 01:12:31,582 --> 01:12:34,582 אולי יהיה רעיון בדמיונו של מר נוויל 1065 01:12:34,707 --> 01:12:37,707 לחוזה מסוים להגביל את כולם? 1066 01:12:37,832 --> 01:12:41,541 רכוב על סוס, סנט ג'ורג' המהמם נראה כמו יעקוביט עם... 1067 01:12:41,666 --> 01:12:44,707 עם פלטה למגן ורטט מלא מברשות 1068 01:12:44,832 --> 01:12:47,041 ועט מוחזק לרוחב בשיניים שלו. 1069 01:12:47,166 --> 01:12:49,707 עם אצבעות מוכתמות בדיו. 1070 01:12:49,832 --> 01:12:52,957 - מה יש לו באצבעות? - (מתנשפים) לא ניתן להזכיר. 1071 01:12:53,707 --> 01:12:55,207 עוד עט? 1072 01:12:55,332 --> 01:12:56,916 זה כמו עט. 1073 01:12:57,041 --> 01:12:58,416 זה עט? 1074 01:12:58,541 --> 01:12:59,582 עט קטן. 1075 01:12:59,707 --> 01:13:01,832 העט חזק יותר מהחרב. 1076 01:13:01,957 --> 01:13:06,457 נעביר 400 גינאה לאנדרטה הגרדית הזו לעט. 1077 01:13:06,582 --> 01:13:10,082 והקבלה שלנו תהיה הציור של מר נוויל בבית המרחץ. 1078 01:13:10,207 --> 01:13:13,082 - ההוא עם הכלב הקטן. - הממ. מכשכש בזנבו. 1079 01:13:14,332 --> 01:13:17,832 גברת הרברט עושה טוב למכור אותם. כמה הם יביאו? 1080 01:13:17,957 --> 01:13:20,457 הם שווים מה שרוכשים אותם רוצים לשלם. 1081 01:13:20,582 --> 01:13:23,707 מר סימור הציע בהיסוס 400 גינאה. 1082 01:13:23,832 --> 01:13:24,707 הא! 1083 01:13:24,832 --> 01:13:28,457 אני נוטה לחשוב שהוא עושה הצעתו הנדיבה לגברת הרברט 1084 01:13:28,582 --> 01:13:33,332 כדי לעניין אותה במכירה גדולה יותר ו... גדולה יותר. 1085 01:13:33,457 --> 01:13:34,582 איזו עוד מכירה? 1086 01:13:34,707 --> 01:13:36,791 למה, כמובן, של הבית. 1087 01:13:36,916 --> 01:13:38,957 ובכן, זה היה מאוד קדימה מצידו. 1088 01:13:39,082 --> 01:13:41,707 בדקתי את שאיפתו על ידי הצעת 1089 01:13:41,832 --> 01:13:44,582 שהוא עשוי לקנות קבוצה של ציורים מכובדים שלו. 1090 01:13:44,707 --> 01:13:47,667 בכל מקרה זה שימושי דרך לעזור לגברת הרברט 1091 01:13:47,691 --> 01:13:50,166 למציאה משתלמת יותר 1092 01:13:50,291 --> 01:13:52,791 ובכך לעזור לה להדגים את אובדנה 1093 01:13:52,916 --> 01:13:54,916 בידיעה שסכום גדול יותר 1094 01:13:55,041 --> 01:13:57,707 יהווה אנדרטה גדולה יותר עבור בעלה. 1095 01:13:57,832 --> 01:14:02,457 מר הרברט, כך או כך, תועלת מהתעשייה של מר נוויל, 1096 01:14:02,582 --> 01:14:04,457 כמו כולנו, אדוני. 1097 01:14:04,582 --> 01:14:07,916 אני לא מצליח לראות, בתור התחלה, את התועלת שלי, או, לצורך העניין, שלך. 1098 01:14:08,041 --> 01:14:10,707 מר טלמן, אתה לא הגון. 1099 01:14:10,832 --> 01:14:14,957 אתה, אדוני, כמו, בחופשתך, האפוטרופוס העתידי של בנך לעתיד, 1100 01:14:15,082 --> 01:14:16,957 לעמוד בעמדה מעוררת קנאה. 1101 01:14:17,082 --> 01:14:19,332 ושקול את הניקיון של זה, אדוני. 1102 01:14:19,457 --> 01:14:22,201 לאחוזה תהיה אנדרטה נסבלת 1103 01:14:22,225 --> 01:14:23,457 שהוא חלק מהנוף 1104 01:14:23,582 --> 01:14:27,457 במקום 12 פריטים מתכלים שהם רק ייצוגים שלו. 1105 01:14:27,582 --> 01:14:29,707 אני לא מצליח לראות מדוע ההנחה של מר סימור 1106 01:14:29,832 --> 01:14:32,082 צריך להרוויח אותו חלק מהירושה של בני. 1107 01:14:32,207 --> 01:14:36,082 אולי שם שוב מר סימור יעשה זאת לעשות לך טובה, אדוני. 1108 01:14:36,207 --> 01:14:37,207 למה אתה מתכוון? 1109 01:14:37,332 --> 01:14:41,332 על ידי לקיחת האפשרות של הבן שלך אי פעם לראות אותם, כשיש לך אחד, 1110 01:14:41,457 --> 01:14:43,041 כפי שאני בטוח שתעשה. 1111 01:14:43,166 --> 01:14:44,666 למה הוא לא יראה אותם? 1112 01:14:44,791 --> 01:14:48,832 כי, אדוני, הוא עשוי לתפוס העדויות האלגוריות בהן 1113 01:14:48,957 --> 01:14:52,457 שאולי אתה, אדוני, להיות עקשן מספיק כדי להכחיש. 1114 01:14:52,582 --> 01:14:55,207 למר נוויל לא היה שימוש באלגוריה, 1115 01:14:55,332 --> 01:14:58,166 וסביר שלא אפספס מה שהבן שלי יעריך. 1116 01:14:58,291 --> 01:15:01,582 משמעות אלגורית, אדוני, זה עשוי לערב את אמו. 1117 01:15:01,707 --> 01:15:04,916 מַה? אִשׁתִי? איך זה? 1118 01:15:06,082 --> 01:15:09,416 זה נזקף בדמיון, אדוני, 1119 01:15:09,541 --> 01:15:12,916 שמר נוויל ראה אותך כבעל שולל. 1120 01:15:16,332 --> 01:15:17,707 איך רימו אותי? 1121 01:15:25,332 --> 01:15:29,041 השתכנעתי, שרה, שאתה שולל אותי! 1122 01:15:29,166 --> 01:15:30,916 מה הבעיה עם הקול שלך? 1123 01:15:31,041 --> 01:15:32,041 לעזאזל הקול שלי! 1124 01:15:32,166 --> 01:15:34,082 אם עשית זאת זה היה מפחיד אותי פחות. 1125 01:15:34,207 --> 01:15:37,082 מה הבעיה עם הפנים שלך? הפנים שלך, לואיס, אדומות מאוד. 1126 01:15:37,207 --> 01:15:41,582 לא אדום יותר מהגב שלך, גברתי, כשמר נוויל סיים עם זה! 1127 01:15:44,791 --> 01:15:47,957 כאשר הנאום שלך גס כמו הפנים שלך, לואיס, 1128 01:15:48,082 --> 01:15:51,457 אתה נשמע חסר אונים ביום כשאתה מופיע בלילה. 1129 01:15:51,582 --> 01:15:54,916 לילה ויום, גברתי, ההתנהגות שלך הייתה גסה 1130 01:15:55,041 --> 01:15:57,957 ועכשיו הוא למטה בשחור ולבן המקביל 1131 01:15:58,082 --> 01:15:59,707 לכל העולם להציץ בו, 1132 01:15:59,832 --> 01:16:03,332 האם השמש זורחת או שהרוח נושבת חמה או קרה! 1133 01:16:03,457 --> 01:16:07,291 הנאום שלך, לואיס, הופך למטאורולוגי. 1134 01:16:07,416 --> 01:16:08,916 אתה חייב להסביר את ההתנשאות שלך. 1135 01:16:09,041 --> 01:16:11,707 זו לא התנשאות, גברתי, אלא הציורים של מר נוויל. 1136 01:16:11,832 --> 01:16:15,666 הייתי בטוח שאתה מאמין למר נוויל לא מסוגל למשמעות מסובכת. 1137 01:16:15,791 --> 01:16:16,916 מה הוא עשה עכשיו? 1138 01:16:17,041 --> 01:16:19,457 זה בעיקר מה שהוא ביטל! 1139 01:16:19,582 --> 01:16:21,207 נראה שזה האדם שלך. 1140 01:16:21,332 --> 01:16:24,707 אין לי שליטה על הרישומים של מר נוויל. 1141 01:16:24,832 --> 01:16:26,582 הוא מצייר מה שבא לו. 1142 01:16:26,707 --> 01:16:28,772 לא משלמים לו כדי לצייר להנאתו, 1143 01:16:28,796 --> 01:16:29,541 וגם לא, גברתי, בשבילך. 1144 01:16:29,666 --> 01:16:32,082 - מה גורם לך לחשוב שהוא עשה את זה? - איך שזה נראה. 1145 01:16:32,207 --> 01:16:34,082 - איך זה נראה? - איך שהעולם רואה את זה. 1146 01:16:34,207 --> 01:16:35,332 העולם? 1147 01:16:35,457 --> 01:16:38,457 לא יכול להיות שיהיו כל כך הרבה אנשים שראו את הציורים האלה. 1148 01:16:38,582 --> 01:16:40,832 מי האנשים האלה שמייצגים את העולם? 1149 01:16:40,957 --> 01:16:43,707 - סימור, נויס, הפולנס. - אה. ומה הם רואים? 1150 01:16:43,832 --> 01:16:45,707 די, גברתי, לשמח אותם, 1151 01:16:45,832 --> 01:16:48,916 להפעיל את לשונם, לדון באבות. 1152 01:16:49,041 --> 01:16:51,082 או היעדר זה. 1153 01:16:51,207 --> 01:16:54,832 הם רואים, אם כן, מה יש להם זמן רב חיפשה. אתה חושב? 1154 01:16:56,082 --> 01:16:57,291 וזה אומר? 1155 01:16:57,416 --> 01:17:00,832 הזדמנות לשחוק אותך על כך שלא ייצר יורש. 1156 01:17:03,916 --> 01:17:06,457 אישה, צריך שניים. 1157 01:17:06,582 --> 01:17:09,832 זה אכן כך, אדוני. 1158 01:17:09,957 --> 01:17:11,582 אתה מדהים אותי. 1159 01:17:12,582 --> 01:17:15,332 - ומה זה קשור למר נוויל? אני יכול לשאול אותך את זה. 1160 01:17:15,457 --> 01:17:18,666 - לא עשית. שאלת את מר נויס. – הוא זה שהצביע על כך בפני! 1161 01:17:18,791 --> 01:17:21,457 עם האף הארוך שלו הוא יכול לכוון אותך בכל דרך שירצה. 1162 01:17:21,582 --> 01:17:24,332 גברתי, את תסתכלי על הציורים האלה 1163 01:17:24,457 --> 01:17:26,832 ואתה תסביר לי למה סולם ליטוש 1164 01:17:26,957 --> 01:17:28,957 ממוקם בצורה נוחה מתחת לחלון שלך 1165 01:17:29,082 --> 01:17:32,291 ומדוע הכלב הקטן והסורר שלך נמצא מחוץ לבית המרחץ 1166 01:17:32,416 --> 01:17:34,192 ולמה בגדי ההליכה שלך כלאחר יד 1167 01:17:34,216 --> 01:17:35,957 לקשט את שיחי הליכת הטקסוס! 1168 01:17:36,082 --> 01:17:38,332 המלאי שלך, לואי, הוא בלתי מוגבל, 1169 01:17:38,457 --> 01:17:41,582 כמו הארוך והנקי שלך, מכנסיים לבנים. 1170 01:17:41,707 --> 01:17:45,166 אבל אין שום דבר מהותי בכל אחד מהם. 1171 01:17:51,457 --> 01:17:53,068 תן לי לשאול אותך. 1172 01:17:53,092 --> 01:17:56,332 אולי תוכל להסביר מה שלך מגפיים עשו בשדה הכבשים. 1173 01:17:56,457 --> 01:17:57,582 הם לא היו המגפיים שלי. 1174 01:17:57,707 --> 01:18:01,457 ולמה החולצה שלך הייתה במצב סרק על גדר חיה ליד הפסל של הרמס? 1175 01:18:01,582 --> 01:18:02,707 זו לא הייתה החולצה שלי! 1176 01:18:02,832 --> 01:18:06,707 אתה לא יכול לראות את הסחף מהאינקוויזיציה הביתית הזו? 1177 01:18:06,832 --> 01:18:09,166 אתה עונה לי כפי שיכולתי לענות לך. 1178 01:18:09,291 --> 01:18:12,082 - אתה לא יכול להכחיש שזה הכלב שלך! - (גניחות) 1179 01:18:12,207 --> 01:18:14,457 והואיל ו, עם האשמה האחרונה שלך, 1180 01:18:14,582 --> 01:18:17,791 אתה רודף אחר העמימות של שמשיה נטושה, 1181 01:18:17,916 --> 01:18:20,832 אתה, אדוני, שלם על הנייר 1182 01:18:20,957 --> 01:18:23,332 בכובע שאול ומעיל מושאל 1183 01:18:23,457 --> 01:18:26,457 וצל שאול, אני לא צריך לתהות. 1184 01:18:26,582 --> 01:18:31,832 פוזות, אדוני, עם הברכיים שלך אפופות והתחת שלך אסוף החוצה 1185 01:18:31,957 --> 01:18:34,082 ופנים כמו תאנה הולנדית 1186 01:18:34,207 --> 01:18:38,207 ושריקה פרוטסטנטית אדיבה, אני לא צריך לתהות, 1187 01:18:38,332 --> 01:18:41,582 על השפתיים הזחוחות והזחוחות שלך. 1188 01:18:41,707 --> 01:18:47,082 ולואיס, תמיד אמרת שלמר נוויל אין דמיון. 1189 01:18:47,207 --> 01:18:49,041 הוא מצייר מה שהוא רואה. 1190 01:18:50,291 --> 01:18:53,082 ממורשתו של מי אכלת אז? 1191 01:18:53,207 --> 01:18:54,332 של אבא שלי? 1192 01:18:56,207 --> 01:19:02,207 העולם יודע שהוא מת ולא בטוח מי הרג אותו. 1193 01:19:03,957 --> 01:19:05,957 העולם עשוי להציץ בציורים האלה 1194 01:19:06,082 --> 01:19:08,082 ולשאול איזו קונספירציה של ירושה 1195 01:19:08,207 --> 01:19:10,457 האם למר נוויל היה בשבילך? 1196 01:19:13,666 --> 01:19:16,041 את חסרת כבוד, גברתי. 1197 01:19:17,791 --> 01:19:22,082 ואתה מצדד בבן של חקלאי חוכר נגד בעלך. 1198 01:19:24,082 --> 01:19:27,291 התחתנת עם הנכדה של קורבן צבא. 1199 01:19:29,041 --> 01:19:33,332 ואין שום דבר שאמרתי זה מרמז שאני לצדד במר נוויל. 1200 01:19:33,457 --> 01:19:37,291 אבל אני מקווה שתסכימו שהוא הועיל לכולנו. 1201 01:19:37,416 --> 01:19:39,082 מה עשית עם הציורים שלו? 1202 01:19:39,207 --> 01:19:42,332 קניתי אותם ב-600 גינאה ומתכננים להשמיד אותם. 1203 01:19:42,457 --> 01:19:44,957 – אוי, חבל להרוס אותם. - אה! 1204 01:19:45,082 --> 01:19:49,707 אתה מודאג מזה הדורות הבאים יידעו על כפילותך! 1205 01:19:49,832 --> 01:19:55,207 לואיס, הם מכילים ראיות מסוג אחר, 1206 01:19:55,332 --> 01:19:57,666 סוג בעל ערך רב יותר ממה שנתפס 1207 01:19:57,791 --> 01:20:02,457 על ידי אלה שנוגדו בשערורייה זה מורח את כבודך. 1208 01:20:02,582 --> 01:20:06,791 הוכחה לכך שמר נוויל עשוי להיות מודע לכך עד מותו של אבי. 1209 01:20:08,041 --> 01:20:10,041 (מוזיקה אינסטרומנטלית מרוממת) 1210 01:20:44,457 --> 01:20:47,291 (ציפורים צווחות) 1211 01:20:55,041 --> 01:20:56,707 (נוויל) בוקר טוב, גברתי. 1212 01:20:56,832 --> 01:20:58,041 (שרה) מר נוויל. 1213 01:20:58,791 --> 01:21:00,166 בוקר טוב, אדוני. 1214 01:21:01,832 --> 01:21:03,666 (שרה) בוקר טוב. 1215 01:21:03,791 --> 01:21:08,207 למרות שהקיץ פתאום נראה עבר ומזג האוויר פחות טוב. 1216 01:21:08,332 --> 01:21:10,541 מה החזיר אותך לאנסטי כל כך מהר? 1217 01:21:10,666 --> 01:21:12,916 חשבתי על האחוזה הצנועה שלנו ראה את האחרון מכם. 1218 01:21:13,041 --> 01:21:15,707 אני נשאר, גברתי, ברדסטוק עם הדוכס מלודרדייל 1219 01:21:15,832 --> 01:21:17,707 ובאו בהזמנת מר סימור 1220 01:21:17,832 --> 01:21:21,916 לגלות שבאופן מוזר הוא בחוץ ורוב ביתו סתום. 1221 01:21:23,166 --> 01:21:27,207 מר סימור, אני מבין, נמצאת בסאות'המפטון עם בעלי. 1222 01:21:28,832 --> 01:21:32,041 ההלוויה הייתה לפני שלושה ימים והם דנים ברכוש. 1223 01:21:32,832 --> 01:21:35,332 נראה אם כן, שהביקור שלי מתוזמן גרוע. 1224 01:21:36,707 --> 01:21:39,332 גברתי, אפשר לשאול אחרי בריאותה של אמך? 1225 01:21:40,332 --> 01:21:43,832 למרות שאמא שלי הייתה מובן מוטרד ממותו של אבי, 1226 01:21:43,957 --> 01:21:45,291 היא עכשיו, 1227 01:21:45,416 --> 01:21:49,707 מתוך הידיעה שהחיבה שלה כי לעולם לא ניתן להחזיר את אבי, 1228 01:21:49,832 --> 01:21:51,332 בנחת. 1229 01:21:51,457 --> 01:21:53,332 ומה עם עצמך, גברתי? 1230 01:21:53,457 --> 01:21:55,582 אני בסדר, מר נוויל. 1231 01:21:55,707 --> 01:21:57,416 ואנחנו משגשגים. 1232 01:21:57,541 --> 01:22:01,582 מר ואן הוטן ישקול עבורנו ניהול חדש של המגרש 1233 01:22:01,707 --> 01:22:04,041 בגישה רעננה לחלוטין. 1234 01:22:04,166 --> 01:22:07,416 הוא בא לבקשתנו כדי לרכך את הגיאומטריה 1235 01:22:07,541 --> 01:22:09,416 שאבי מצא לטעמו 1236 01:22:09,541 --> 01:22:14,707 ולהציג קלות חדשה וגוון עור לגינה. 1237 01:22:15,707 --> 01:22:18,957 מר ואן הוטן עבד בהאג 1238 01:22:19,082 --> 01:22:22,082 והוא הציג את מר טלמן עם כמה הקדמות רומן 1239 01:22:22,207 --> 01:22:24,582 בו נתחיל באביב הבא. 1240 01:22:25,916 --> 01:22:27,707 הוא גם שרטט. 1241 01:22:28,707 --> 01:22:30,832 (דובר הולנדית) 1242 01:22:40,916 --> 01:22:44,582 (ממשיך בהולנדית) 1243 01:22:48,916 --> 01:22:51,957 (מוזיקה אינסטרומנטלית מרוממת) 1244 01:23:05,582 --> 01:23:09,832 מר נוויל בא, אמא, כפי ששנינו האמנו שהוא עשוי. 1245 01:23:09,957 --> 01:23:13,457 והוא הביא איתו מתנה נדירה מראדסטוק. 1246 01:23:13,582 --> 01:23:16,582 שלושה רימונים מהגנן של לודרדייל 1247 01:23:16,707 --> 01:23:19,457 גדל באדמת אנגלית תחת שמש אנגלית. 1248 01:23:19,582 --> 01:23:22,457 אבל בעזרת העזרה, גברתי, של 100 זגוגיות 1249 01:23:22,582 --> 01:23:25,041 ואספקה של חצי שנה של חום מלאכותי. 1250 01:23:25,707 --> 01:23:27,041 תודה לך, מר נוויל. 1251 01:23:28,666 --> 01:23:31,291 אנחנו חייבים לראות מה אנחנו יכולים לעשות עבורך בתמורה. 1252 01:23:31,416 --> 01:23:34,582 עמדתי לקחת את מר ואן הויטן אל הנהר. 1253 01:23:34,707 --> 01:23:38,832 יש לו תוכניות לעשות סכר ולהציף את השדה התחתון. 1254 01:23:39,957 --> 01:23:42,582 אין ספק שאראה אותך מאוחר יותר, מר נוויל. 1255 01:23:46,541 --> 01:23:49,082 שדות מוצפים, גברתי? 1256 01:23:49,207 --> 01:23:51,957 האם אתה מתכוון להצטרף לאנסטי לים? 1257 01:23:52,082 --> 01:23:54,582 (גברת הרברט) אנחנו צריכים אגם נוי. 1258 01:23:54,707 --> 01:23:56,707 לחתי יש שאיפות למען בני ארצו. 1259 01:23:56,832 --> 01:23:59,582 זה כנראה אתה, מר נוויל, שפקח את עיניו 1260 01:23:59,707 --> 01:24:01,707 לאפשרויות של הנוף שלנו. 1261 01:24:04,291 --> 01:24:07,332 למה ההולנדי הזה מכשכש בזרועותיו? 1262 01:24:07,457 --> 01:24:08,916 האם הוא מתגעגע לטחנות רוח? 1263 01:24:09,041 --> 01:24:10,457 (צוחק) 1264 01:24:10,582 --> 01:24:12,832 מי יודע? הוא אדם עם רעיונות חדשים. 1265 01:24:12,957 --> 01:24:15,541 רעיונות חדשים דורשים שיטות חדשות, אולי. 1266 01:24:16,457 --> 01:24:18,332 איך היה ברדסטוק? 1267 01:24:18,457 --> 01:24:22,916 זה בסדר גברת, אבל משעמם אחרי ההתרגשות של אנסטי. 1268 01:24:23,041 --> 01:24:27,207 אה. והאם הגעת לכאן עכשיו לחדש את ההתרגשות האלה? 1269 01:24:27,332 --> 01:24:29,041 גברתי, זה יהיה יומרני. 1270 01:24:29,166 --> 01:24:30,957 זה אכן יקרה, אדוני. 1271 01:24:31,082 --> 01:24:33,916 בכל החוזים יש, אחרי הכל, זכו לכבוד 1272 01:24:34,041 --> 01:24:35,957 והגופה נקברה. 1273 01:24:36,082 --> 01:24:37,541 גברתי, זה היה בוטה. 1274 01:24:38,666 --> 01:24:42,041 אני זוכר, אדוני, שהיית בוטה בהתנהלותך איתי. 1275 01:24:44,207 --> 01:24:46,332 שמחתי לראות את גברת טלמן 1276 01:24:46,457 --> 01:24:49,207 ולמען האמת, לשים כמה שיותר אפשרות 1277 01:24:49,332 --> 01:24:52,082 לראות את זה פגישה עם עצמך עלול להתרחש. 1278 01:24:52,207 --> 01:24:55,332 אני מודה שהייתי סקרן לראות שוב את הבית והגנים, 1279 01:24:55,457 --> 01:24:59,707 לראות איזה מראה הם לובשים אחרי השבוע הזה של מזג אוויר משתנה. 1280 01:24:59,832 --> 01:25:03,957 אבל אני מודה, גברתי, שזה היה מתוך סקרנות לראות אותך 1281 01:25:04,082 --> 01:25:08,082 זה היה מאחורי הסיבה לרצוני להיות מוזמן לביתו של מר סימור. 1282 01:25:08,207 --> 01:25:13,457 הסקרנות לא נשמעת סיבה מאוד מכובדת לבקר אישה, 1283 01:25:13,582 --> 01:25:16,041 אפילו אחד שהיה לך העונג ממנו. 1284 01:25:16,166 --> 01:25:19,791 והאם זה באמת אני הוא המרכז האינטרס שלך ולא הבת שלי? 1285 01:25:19,916 --> 01:25:21,082 כן, גברתי. 1286 01:25:21,207 --> 01:25:24,082 אה. איך זה? 1287 01:25:25,041 --> 01:25:29,957 ההתחייבויות החוזיות הקודמות שלי, גברתי, קשר אותנו יחד לטובתי 1288 01:25:30,082 --> 01:25:31,569 ובמות בעלך, זה היה 1289 01:25:31,593 --> 01:25:34,082 שוב אני שהרווחתי ואתה שהפסיד. 1290 01:25:35,457 --> 01:25:37,582 אתה מאוד בטוח בזה, מר נוויל. 1291 01:25:37,707 --> 01:25:42,457 אני חייב להודות בזה בהפסד ריגשת את סקרנותי עוד יותר. 1292 01:25:43,582 --> 01:25:44,916 (אנחות) 1293 01:25:45,041 --> 01:25:48,041 איך אתה מדמיין את ההפסדים שלי, מר נוויל? 1294 01:25:49,207 --> 01:25:53,207 השפלות, גברתי, כל אחד עולה על השני. 1295 01:25:53,332 --> 01:25:57,707 האם לאבד בעל זו השפלה, מר נוויל? 1296 01:25:58,666 --> 01:25:59,916 (שריקות) 1297 01:26:27,457 --> 01:26:29,666 גברתי, בעשייה הסידורים שלי כאן, 1298 01:26:29,791 --> 01:26:32,674 סיכמתי עם ה אפשרות של 13 אתרים, 1299 01:26:32,698 --> 01:26:33,582 אחד מהם היה צריך להידחות 1300 01:26:33,707 --> 01:26:36,457 כדי לעמוד ב-12 השרטוטים כפי שהוזמן. 1301 01:26:36,582 --> 01:26:40,082 האתר שנדחה היה, כפי שאתה זוכר, 1302 01:26:40,207 --> 01:26:44,541 מדרום לבית וכלל את האנדרטה לסוס. 1303 01:26:44,666 --> 01:26:48,582 זה האתר היכן נמצאה גופת בעלך. 1304 01:26:48,707 --> 01:26:52,916 זו הייתה האירוניה הזו, מר נוויל, זה היה עליון במוחות חוקרים 1305 01:26:53,041 --> 01:26:55,332 בעת הגילוי של גופתו של מר הרברט. 1306 01:26:55,457 --> 01:26:59,457 האתר ה-13, גברתי, נדחה ללא סיבה ברורה. 1307 01:26:59,582 --> 01:27:02,082 לא היה בו נוף של הבית. 1308 01:27:02,207 --> 01:27:04,666 ואז זה היה נכון של עוד כמה מהרישומים. 1309 01:27:04,791 --> 01:27:08,457 אולי זה היה הכי פחות מאפיין מנקודות המבט של הגן 1310 01:27:08,582 --> 01:27:12,291 והיה הכי חזק בזמנים הכי פחות משתלמים ביום. 1311 01:27:12,416 --> 01:27:16,207 ובגלל זה, גברתי, ברשותך, 1312 01:27:16,332 --> 01:27:18,916 הייתי רוצה, אם יורשה לי, 1313 01:27:19,041 --> 01:27:21,957 כדי לנסות להשיג את הציור הזה היום אחר הצהריים. 1314 01:27:22,082 --> 01:27:24,207 כלומר, אם אין לך התנגדות. 1315 01:27:25,791 --> 01:27:30,332 מר נוויל, הגישה שלך מלא בנעימות מהססות. 1316 01:27:30,457 --> 01:27:33,957 גברתי, זה בגלל אני עדיין לא יכול לשפוט במלואו 1317 01:27:34,082 --> 01:27:36,957 הרגשות הנוכחיים שלך לגבי אירועי העבר. 1318 01:27:54,082 --> 01:27:57,957 מר נוויל, די לומר שאובייקט חיי השתנה. 1319 01:27:58,082 --> 01:28:01,041 אני אלמנה ואילו הייתי אישה. 1320 01:28:01,166 --> 01:28:04,832 אפשר לפרש את זה שהייתי אלמנה בזמן שהייתי אישה. 1321 01:28:04,957 --> 01:28:07,541 החלפתי רק עמדה שקרית שגרם לי לא אושר 1322 01:28:07,666 --> 01:28:12,582 לתפקיד אמיתי שהשאיר אותי בלי שום רגש. 1323 01:28:14,457 --> 01:28:16,791 מר נוויל, אני מציע לאכול. 1324 01:28:18,832 --> 01:28:22,957 ואני מציע שתאכל איתי. 1325 01:28:23,082 --> 01:28:26,166 וכשנהיה מוכנים, אני אראה, 1326 01:28:26,291 --> 01:28:28,582 יחד עם הגנן שלי, מר פורינגר, 1327 01:28:28,707 --> 01:28:31,416 מה שאנחנו באנסטי מסוגלים לטפח. 1328 01:28:31,541 --> 01:28:35,541 זו תהיה הדרך שלי לחזור המתנה שלך בעין. 1329 01:28:35,666 --> 01:28:41,207 ומי יודע, יכול להיות שכן שנוכל להחיות פעם נוספת 1330 01:28:41,332 --> 01:28:44,666 קשר מחוץ לחוזה 1331 01:28:44,791 --> 01:28:48,916 לשביעות רצוננו ההדדית. 1332 01:28:50,416 --> 01:28:52,707 ואז אתה חייב להגשים הציור ה-13 שלך. 1333 01:28:52,832 --> 01:28:54,707 האם כל זה מקובל עליך? 1334 01:28:54,832 --> 01:28:57,082 גבירתי, זה כן כאילו תכננת את זה. 1335 01:28:57,957 --> 01:29:01,582 אני מופתע, מאושר. 1336 01:29:01,707 --> 01:29:02,957 גברתי, אני המומה. 1337 01:29:03,082 --> 01:29:09,332 מר נוויל, אני אקח את כל שלוש המדינות לשביעות רצונך בחשבון. 1338 01:29:09,457 --> 01:29:14,832 יש לי, די לגיטימי, חופש לנצל, 1339 01:29:14,957 --> 01:29:18,082 ויכול להיות שגם אני לנצל את זה איתך, 1340 01:29:18,207 --> 01:29:20,207 בהתחשב בניסיון העבר שלנו. 1341 01:30:06,207 --> 01:30:07,457 (גניחות) 1342 01:30:09,541 --> 01:30:11,332 רימון, מר נוויל. 1343 01:30:12,291 --> 01:30:15,457 מתנת האדס לפרספונה. 1344 01:30:16,207 --> 01:30:18,666 גברתי, המלגה שלי אינו עמוק. 1345 01:30:19,832 --> 01:30:23,916 יוצא דופן מצידך, מר נוויל, להצהיר על בורות בנושא 1346 01:30:24,041 --> 01:30:27,207 אשר לפני שתהיה חרד לגרום לנו להאמין 1347 01:30:27,332 --> 01:30:30,416 היה תנאי מוקדם חיוני לאוצר המילים של אמן. 1348 01:30:30,541 --> 01:30:34,666 אולי, גבירתי, אני מהסס להכיר ברמיזה לא מכוונת. 1349 01:30:37,082 --> 01:30:39,832 על ידי אכילת הפירות של הרימון, מר נוויל, 1350 01:30:42,166 --> 01:30:45,332 פלוטו שמר על פרספונה בעולם התחתון. 1351 01:30:45,457 --> 01:30:48,332 אה, פרי סמלי, גברת הרברט. 1352 01:30:48,457 --> 01:30:49,916 והבאת לי שלושה. 1353 01:30:50,041 --> 01:30:52,832 זה היה הכל, גברתי, שמר קלנסי יחסוך ממני. 1354 01:30:54,416 --> 01:30:58,582 אולי מר קלנסי הוא ממציא רמיזות. 1355 01:30:58,707 --> 01:31:01,916 איך... איך זה, גברת הרברט? האם אתה מכיר את האיש? 1356 01:31:02,916 --> 01:31:07,041 לאחר שהונו לאכול פרי הרימון, מר נוויל, 1357 01:31:08,332 --> 01:31:12,332 פרספונה נאלצה להוציא תקופה של כל שנה במחתרת. 1358 01:31:13,416 --> 01:31:17,666 בזמן הזה, כמו שאפילו מר פורינגר יגיד לך, 1359 01:31:17,791 --> 01:31:19,666 אמא של פרספונה, 1360 01:31:19,791 --> 01:31:22,832 אלת השדות, של גנים ושל פרדסים, 1361 01:31:22,957 --> 01:31:27,291 היה מבולבל, שבור לב. 1362 01:31:28,582 --> 01:31:30,416 היא זועפת, 1363 01:31:30,541 --> 01:31:33,332 והיא מסרבת, מסרב בתוקף, 1364 01:31:33,457 --> 01:31:35,291 לברך את העולם עם פוריות. 1365 01:31:35,416 --> 01:31:42,332 עכשיו, מר פורינגר שלי ומר קלנסי שלך 1366 01:31:42,457 --> 01:31:47,332 לנסות קשה להביס את ההשפעה של הרימון 1367 01:31:47,457 --> 01:31:50,582 על ידי בניית מקומות כאלה. 1368 01:31:51,332 --> 01:31:52,541 אתה לא חושב? 1369 01:31:53,582 --> 01:31:58,582 ואחרי שבנה אותם והצטייד בהם וטיפל בהם בסבלנות, 1370 01:31:58,707 --> 01:32:00,332 מה הם מגדלים 1371 01:32:00,457 --> 01:32:03,957 למה, הרימון. 1372 01:32:05,332 --> 01:32:08,166 ושוב הופכים לנו מעגל. 1373 01:32:10,041 --> 01:32:13,416 בהחלט סיפור אזהרה לגננות, גברתי. 1374 01:32:13,541 --> 01:32:17,416 ולאמהות עם בנות, מר נוויל. 1375 01:32:18,457 --> 01:32:21,041 אבל מי יודע, גברתי, רימונים שגדלו באנגליה 1376 01:32:21,166 --> 01:32:24,541 אולי לא היה משמעות אלגורית אומללה כזו. 1377 01:32:24,666 --> 01:32:25,707 (פוני דלת) 1378 01:32:28,041 --> 01:32:31,957 צמחים מהחממה, לפי מר פורינגר, לעתים רחוקות הם פוריים. 1379 01:32:32,832 --> 01:32:35,082 מספיק פורה, גברת טלמן, 1380 01:32:35,207 --> 01:32:38,707 לעורר רמיזות טובות אם לא צאצאיהם. 1381 01:32:38,832 --> 01:32:41,166 וכמובן שיש עוד. 1382 01:32:41,291 --> 01:32:42,582 עוד ממה, גברתי? 1383 01:32:43,582 --> 01:32:47,541 מר נוויל, אנחנו יודעים היטב ההנאה שלך מההתנשאות החזותית. 1384 01:32:48,957 --> 01:32:52,166 המיץ של הרימון 1385 01:32:52,291 --> 01:32:54,332 עלול להילקח עבור... 1386 01:32:55,957 --> 01:32:56,957 דם, 1387 01:32:58,082 --> 01:33:01,207 ובפרט הדם של היילוד. 1388 01:33:02,957 --> 01:33:04,207 וגם על רצח. 1389 01:33:06,082 --> 01:33:08,541 ואז, תודה למלגה הבוטנית שלך, 1390 01:33:08,666 --> 01:33:12,082 אתה חייב למצוא את זה מתאים בצורה אכזרית שהשתכנעתי להביא פירות כאלה. 1391 01:33:12,207 --> 01:33:16,916 הו, מר נוויל, אני חושד שהיית חף מהתובנה, 1392 01:33:17,041 --> 01:33:19,916 כפי שהיית חף מפשע של הרבה אחר. 1393 01:33:20,041 --> 01:33:21,041 (מצחקק) 1394 01:33:21,166 --> 01:33:23,332 תמימה, גבירתי? 1395 01:33:23,457 --> 01:33:26,582 בזקיפה השתכנעתי חשבת שאני אשם. 1396 01:33:26,707 --> 01:33:28,457 בטח של אופורטוניזם. 1397 01:33:28,582 --> 01:33:29,832 כנראה של רצח. 1398 01:33:31,332 --> 01:33:33,666 במה אני כן חושב שאתה אשם 1399 01:33:33,791 --> 01:33:35,957 אני בכלל לא דוחה אותך. 1400 01:33:37,416 --> 01:33:39,457 בצורך שלנו ליורש, 1401 01:33:40,791 --> 01:33:43,791 ייתכן מאוד שירתו אותנו היטב. 1402 01:33:46,791 --> 01:33:47,791 גְבֶרֶת? 1403 01:33:50,457 --> 01:33:52,457 היה לנו חוזה, לא? 1404 01:33:56,666 --> 01:34:00,541 אתה לא חושב שהייתי חותם כל כך בשביל ההנאה לבד? 1405 01:34:07,666 --> 01:34:10,916 גברתי, זה היה גאוני. 1406 01:34:12,332 --> 01:34:15,666 ממתי יש ניאוף היה גאוני? 1407 01:34:15,791 --> 01:34:17,916 מר נוויל, אתה מגוחך. 1408 01:34:34,582 --> 01:34:38,957 (שרה) ולמה לך רצח את מר הרברט? מאיזו סיבה? 1409 01:34:39,082 --> 01:34:41,666 מר טלמן מאמין הייתה לי סיבה מספקת. 1410 01:34:41,791 --> 01:34:46,957 (שרה) כן, מר טלמן נמצא בפנים סאות'המפטון עדיין מנסה למצוא או להמציא 1411 01:34:47,082 --> 01:34:49,957 אחריות מסוימת עליך בעניין. 1412 01:34:50,082 --> 01:34:54,082 (גברת הרברט) הוא לא יסלח חוסר שיקול הדעת שלך עם שרה. 1413 01:34:54,207 --> 01:34:58,082 אבל הוא לא יתכחש לאשתו, כי אז, אתה מבין, הוא יאבד את אנסטי. 1414 01:34:59,332 --> 01:35:01,957 אני בטוח שמר טלמן לא בסאות'המפטון, 1415 01:35:02,082 --> 01:35:06,082 כי לא ראיתי אותו בנסיעה בכרכרה כאן היום אחר הצהריים? 1416 01:35:06,207 --> 01:35:07,582 (שרה) למה, אני חושב שלא. 1417 01:35:07,707 --> 01:35:10,207 הוא בסאות'המפטון, עם מר סימור. 1418 01:35:10,332 --> 01:35:14,166 אני לא חושב כך מר סימור יכול להיות בסאות'המפטון, 1419 01:35:14,291 --> 01:35:17,707 כי הוא עצר את משרתי הבוקר ברדסטוק לשאול אחריי 1420 01:35:17,832 --> 01:35:20,457 וכן, על ההבנה שהיתה לי תקווה לראות אותך, 1421 01:35:20,582 --> 01:35:23,457 היה, לדברי המשרת שלי, יותר ממרוצה. 1422 01:35:23,582 --> 01:35:27,207 אני משוכנע שנראה אותו היום אחר הצהריים. 1423 01:35:27,332 --> 01:35:30,916 אני מודה שאני מופתע, מר נוויל, אם זה המקרה. 1424 01:35:31,041 --> 01:35:32,332 אני אשאל. 1425 01:35:37,707 --> 01:35:42,832 שרה, תשאל את מר פורינגר להביא למר נוויל כיסא. 1426 01:35:42,957 --> 01:35:47,416 הוא מתכוון לצייר לי ציור בגינה ליד הסוס הזה. 1427 01:35:49,582 --> 01:35:55,666 ושרה, תשאלי את מר פורינגר להביא למר נוויל אננס. 1428 01:35:55,791 --> 01:35:57,791 אחד קטן. הם מתוקים יותר. 1429 01:35:57,916 --> 01:36:00,582 כדאי לך לנסות אננס, האם לא, מר נוויל? 1430 01:36:00,707 --> 01:36:02,957 גברתי, אני אשמח. 1431 01:36:03,082 --> 01:36:04,082 (הדלת נסגרת) 1432 01:36:04,666 --> 01:36:06,416 (פעמון הכנסייה מצלצל) 1433 01:36:25,832 --> 01:36:27,957 (טלמן) ערב טוב, מר נוויל. 1434 01:36:30,416 --> 01:36:31,541 ערב טוב, אדוני. 1435 01:36:32,416 --> 01:36:36,166 ולמה, מר נוויל, אנחנו מוצאים אותך כאן כל כך מאוחר? 1436 01:36:36,291 --> 01:36:40,041 אין ספק שהאור כעת גרוע מדי לראות בצורה מספקת. 1437 01:36:40,166 --> 01:36:42,332 זה נכון. אני גמור. 1438 01:36:42,457 --> 01:36:43,582 טוֹב. 1439 01:36:45,291 --> 01:36:46,957 אולי יכולתי לראות את זה. 1440 01:36:47,082 --> 01:36:49,291 אם היה לנו אור זה אולי אפשרי. 1441 01:36:49,416 --> 01:36:51,832 אני בטוח שנוכל למצוא קצת אור. 1442 01:37:10,957 --> 01:37:14,207 (טלמן) אבל זה לא נגמר, מר נוויל. 1443 01:37:14,332 --> 01:37:16,666 לא, מר טלמן, זה לא. 1444 01:37:17,457 --> 01:37:19,832 ייתכן שתצליח להסתיר את פניך בחושך 1445 01:37:19,957 --> 01:37:23,957 אבל, לפחות באנגליה, זה לא קל בשבילך, בוודאי, אדוני, להסתיר את המבטא שלך. 1446 01:37:24,082 --> 01:37:26,916 לא חשבתי להסתיר את הזהות שלי להרבה זמן, מר נוויל, 1447 01:37:27,041 --> 01:37:29,582 שאפילו בעיני האנגלים, אינו פשע מיוחד 1448 01:37:29,707 --> 01:37:32,707 בהשוואה לזהות אכפת לך להניח בכזו קלות. 1449 01:37:32,832 --> 01:37:34,832 ואיזו זהות יכולה להיות, מר טלמן? 1450 01:37:34,957 --> 01:37:37,041 זהות של גבר של איזה כישרון קטן, 1451 01:37:37,166 --> 01:37:41,332 איזה כבוד מפוקפק, עוסק ראוי בחוזים. 1452 01:37:41,457 --> 01:37:44,291 זהות של גבר מתוך עין למרדף הפסול 1453 01:37:44,416 --> 01:37:45,916 של קלון לזולת. 1454 01:37:46,041 --> 01:37:48,416 אתה מדבר, מר טלמן, כמו אחד שלמד בחו"ל 1455 01:37:48,541 --> 01:37:50,082 דרך דיבור ארכאית 1456 01:37:50,207 --> 01:37:53,457 שהפך לא אופנתי באנגליה כשסבי היה גבר צעיר. 1457 01:37:53,582 --> 01:37:58,207 הנאום שלי אינו אמין בשום אופן על השקפתך על אופנה, מר נוויל. 1458 01:37:58,332 --> 01:38:00,666 כולנו יודעים את זה בשטח של מעשים ושל כישרון 1459 01:38:00,791 --> 01:38:02,707 אתה בתחומך חדשן. 1460 01:38:02,832 --> 01:38:05,416 זה חייב להיות איזו חנופה, מר טלמן. 1461 01:38:05,541 --> 01:38:07,582 קבלו את החברים שלכם גם לבוא להחמיא? 1462 01:38:07,707 --> 01:38:11,207 באנו רק כצופים סקרנים, מר נוויל. 1463 01:38:11,332 --> 01:38:13,416 לתהות למה, אחרי שקרה כל כך הרבה, 1464 01:38:13,541 --> 01:38:17,207 אתה חוזר כדי להמשיך לתקן את רכושו של מר הרברט על הנייר 1465 01:38:17,332 --> 01:38:19,582 ובחר לצייר האתר הספציפי הזה. 1466 01:38:19,707 --> 01:38:22,791 אולי אני נוטה לענות השאלות האלה, מר סימור, 1467 01:38:22,916 --> 01:38:25,332 אם לא הרגשתי את זה את התשובות האמיתיות שהייתי נותן 1468 01:38:25,457 --> 01:38:27,207 בשום אופן לא לעניין אותך. 1469 01:38:27,332 --> 01:38:30,832 זו האמונה שלנו, מר נוויל, שבחזרה לכאן 1470 01:38:30,957 --> 01:38:34,457 אתה מחפש קודציל לחוזה המקורי שלך, 1471 01:38:34,582 --> 01:38:38,041 קודציל בעל אופי קבוע יותר מאשר האחרון, 1472 01:38:38,166 --> 01:38:40,457 חוזה מתמשך עם אלמנה. 1473 01:38:40,582 --> 01:38:43,457 אתה מדבר, כמובן, מר טלמן, כמו אדם חסר ירושה, 1474 01:38:43,582 --> 01:38:46,416 לא מתעניין בציור או שרטוט, 1475 01:38:46,541 --> 01:38:51,082 לא מעוניין אפילו בסיכוי מהאחוזה שאתה חומד מתפקיד זה. 1476 01:38:51,207 --> 01:38:53,791 אתר אידיאלי לאזכרה, אולי. 1477 01:38:53,916 --> 01:38:58,082 אתה חושב שמר הרברט היה עושה זאת העריך את הסיכוי לעיזבונו? 1478 01:38:58,207 --> 01:39:02,207 כבעל קרקע בעצמך, מר סימור, אני משאיר לך לשפוט. 1479 01:39:02,332 --> 01:39:05,332 לאיש בעל רכוש זו נוף שעשוי להיות מעורר קנאה. 1480 01:39:05,457 --> 01:39:09,707 למרות שאני חושב שאתה טועה לייחס לי את המחשבות המעוררות קנאה האלה. 1481 01:39:09,832 --> 01:39:13,166 אולי, הייתי מציע שהם צריכים להיות מיוחס לידידי מר נויס 1482 01:39:13,291 --> 01:39:15,332 מי עומד, אני חושב, לידי. 1483 01:39:15,457 --> 01:39:17,541 אפוטרופוס של חוזים. 1484 01:39:17,666 --> 01:39:22,166 אדם שקיבל משמורת של הסכמים פרטיים בשחור לבן. 1485 01:39:22,291 --> 01:39:24,832 (נויס) ואיך אתה מרגיש, מר נוויל, שהרגיש מר הרברט 1486 01:39:24,957 --> 01:39:27,207 על אלה חוזים בשחור לבן? 1487 01:39:29,291 --> 01:39:33,457 בתור הסוכן שלו, עורך הדין שלו, הנוטריון שלו, חברו החד-פעמי, 1488 01:39:33,582 --> 01:39:36,582 הקרוב-אם כי-לא-קרוב-מספיק איש סודו של אשתו, 1489 01:39:36,707 --> 01:39:39,416 הייתי חושב שתהיה האדם הטוב ביותר לענות על זה. 1490 01:39:39,541 --> 01:39:43,207 זה סקרן, רבותי, שאתה מתעקש לשאול אותי שאלות 1491 01:39:43,332 --> 01:39:46,582 שאתה המיקום המתאים ביותר לענות. 1492 01:39:46,707 --> 01:39:48,832 זה עלה על דעתי שאתה, מר נויס, 1493 01:39:48,957 --> 01:39:51,041 אולי היה מתקדם מר הרברט המידע 1494 01:39:51,166 --> 01:39:54,207 זה הוגדר בצורה כל כך שיקולית בשחור לבן. 1495 01:39:54,332 --> 01:39:57,332 אם הוא יכול היה להעריך מה זה היה עניין אחר. 1496 01:39:57,457 --> 01:39:59,457 הוא היה עיוור לכל כך הרבה. 1497 01:39:59,582 --> 01:40:01,957 בהחלט עיוור לאומללות ניכרת. 1498 01:40:02,082 --> 01:40:04,082 ההבנה שלך על אומללותה של גברת הרברט 1499 01:40:04,207 --> 01:40:07,082 לא יכול בשום אופן אפשרי להיחשב עמוק או רלוונטי. 1500 01:40:07,207 --> 01:40:10,832 הייתה לי גישה לחלק ניכר התבוננות במצב הנפשי שלה. 1501 01:40:10,957 --> 01:40:12,704 ולא תשכח, אדוני, שעזרו לי 1502 01:40:12,728 --> 01:40:15,207 מבחינה זו על ידי בתה, אשתך, 1503 01:40:15,332 --> 01:40:16,796 והשתכנע 1504 01:40:16,820 --> 01:40:18,832 והיה בהתמדה משוכנע על ידי שתי הגברות 1505 01:40:18,957 --> 01:40:20,957 לקבל את העמלה מלכתחילה. 1506 01:40:21,082 --> 01:40:23,166 (סימור) והם שכנעו אותך, אדוני, עם נוף 1507 01:40:23,291 --> 01:40:26,707 כדי שתוכל ליישב חילוקי דעות, אדוני, ולא גזל אותם. 1508 01:40:26,832 --> 01:40:30,791 אני בשום אופן לא אחראי על מותו של מר הרברט. 1509 01:40:30,916 --> 01:40:32,916 הפרשה היא תעלומה עבורי, 1510 01:40:33,041 --> 01:40:36,916 למרות שיש לי חשדות חזקים, מר טלמן, מר סימור, מר נויס, 1511 01:40:37,041 --> 01:40:40,666 ואם הם היו כאן, אכן של גב' הרברט עצמה וגברת טלמן, 1512 01:40:40,791 --> 01:40:43,957 גברות ששניהם, אחרי הכל, התקשרו ברצון בחוזים שלהם. 1513 01:40:44,082 --> 01:40:48,957 האם זו הסיבה, מר נוויל, זה עתה התעללת בגברת הרברט עוד יותר? 1514 01:40:52,832 --> 01:40:53,832 אה. 1515 01:40:55,666 --> 01:40:56,791 כמה חבל. 1516 01:40:58,957 --> 01:41:00,207 זה היה חכם. 1517 01:41:01,541 --> 01:41:06,207 עכשיו יש לנו חוזה איתך, מר נוויל, 1518 01:41:06,332 --> 01:41:09,666 ובתנאים לבחירתנו. 1519 01:41:09,791 --> 01:41:12,609 החוזה לגבי ההנאה הנוכחית שלנו, 1520 01:41:12,633 --> 01:41:14,666 למר נוויל יש שלושה תנאים. 1521 01:41:14,791 --> 01:41:18,457 זה יוגש הכי טוב, אדוני, כאשר הסרת את התכשיטים שלך. 1522 01:41:18,582 --> 01:41:20,332 תוריד את הכובע, אדוני. 1523 01:41:20,457 --> 01:41:21,457 (מצחקק) 1524 01:41:21,582 --> 01:41:25,832 לכובע שלי, רבותיי, יש אין התחייבויות חוזיות עם אף אחד. 1525 01:41:32,707 --> 01:41:34,957 (נויס) החוזה תנאי ראשון, מר נוויל, 1526 01:41:35,082 --> 01:41:37,957 ואין צורך לרשום את זה כי לעולם לא תראה את זה, 1527 01:41:38,082 --> 01:41:40,166 זה לבטל את העיניים שלך. 1528 01:41:41,082 --> 01:41:43,707 (נוויל צורח) 1529 01:41:44,582 --> 01:41:46,080 (טלמן) מאז שללנו אותך עכשיו 1530 01:41:46,104 --> 01:41:48,832 הגישה שלך למחייתך, 1531 01:41:48,957 --> 01:41:52,332 החולצה על הגב לא יהיה ערך עבורך. 1532 01:41:52,457 --> 01:41:55,082 (נויס) זה יכול בהחלט להלביש דחליל להפחיד את העורבים. 1533 01:41:55,207 --> 01:41:57,582 (סימור) או להתפזר על אחוזה 1534 01:41:57,707 --> 01:42:01,707 כראיה מעורפלת של אלגוריה לא ברורה. 1535 01:42:01,832 --> 01:42:04,365 (שניהם) והשלישי תנאי החוזה שלך, 1536 01:42:04,389 --> 01:42:05,457 במקביל לשניים האחרים... 1537 01:42:05,582 --> 01:42:08,332 - ומחייב מבחינה משפטית... - ומבוצע ביעילות... 1538 01:42:08,457 --> 01:42:11,166 - כי מהו אדם ללא רכוש... - וראיית הנולד... 1539 01:42:11,291 --> 01:42:13,207 (במקביל) הוא המוות שלך. 1540 01:42:17,416 --> 01:42:19,416 (מוזיקה דרמטית) 1541 01:42:54,791 --> 01:42:57,791 (המוזיקה ממשיכה) 1542 01:43:08,207 --> 01:43:10,291 (ניתז מים) 1543 01:43:37,957 --> 01:43:38,957 (המוזיקה מסתיימת) 1544 01:43:59,332 --> 01:44:00,707 (ניתז מים) 1545 01:44:33,582 --> 01:44:35,541 (Squelches) 1546 01:44:43,916 --> 01:44:45,291 (מוזיקה מרוממת)