1
00:00:08,000 --> 00:00:11,629
הנוסע
תרגום: Jago71
www.yound.net

2
00:00:11,760 --> 00:00:15,753
תסריט:

3
00:00:15,880 --> 00:00:21,955
מתורגמנים:

4
00:01:05,480 --> 00:01:11,350
מנהל צילום:

5
00:01:13,320 --> 00:01:18,792
כיוון:

6
00:01:26,000 --> 00:01:29,197
אנדז'יי מונק לא הצליח
להשלים את הסרט שלו.

7
00:01:29,320 --> 00:01:34,952
הוא מת בתאונה
הכביש ב-20 בספטמבר 1961.

8
00:01:37,200 --> 00:01:41,591
אנחנו לא מתכוונים להוסיף את זה
לא היה לו זמן לומר.

9
00:01:41,720 --> 00:01:46,157
אנחנו לא מחפשים פתרונות לזה
אולי הם לא היו שלו...

10
00:01:46,680 --> 00:01:52,594
וגם לא לנסות להסיק עלילות כך
מותו הותיר את זה לא פתור.

11
00:01:52,720 --> 00:01:56,156
אנחנו רק רוצים להציג
מה צולם,

12
00:01:56,280 --> 00:01:58,874
עם כל הפערים וההסתייגות...

13
00:01:59,000 --> 00:02:03,457
בניסיון לתפוס כל
מה חי ומשמעותי.

14
00:02:04,920 --> 00:02:08,071
אנדז'יי מונק היה בן זמננו.

15
00:02:08,840 --> 00:02:11,431
חלקנו את שלו
תקוות ופחדים,

16
00:02:11,432 --> 00:02:14,232
ובזמן שאנחנו לא מצליחים
נחשו את התשובות...

17
00:02:14,260 --> 00:02:17,990
אולי נוכל להציג
השאלות שהוא רצה לשאול.

18
00:02:32,440 --> 00:02:35,828
הסיפור הזה מתחיל היום...

19
00:02:35,960 --> 00:02:40,980
במקום שבו אתמול ומחר
הם בקושי קיימים. יש רק הווה.

20
00:02:41,600 --> 00:02:44,834
הספינה המפוארת הזו
זה אי בזמן...

21
00:02:44,960 --> 00:02:47,472
וכל נוסע הוא גם אי.

22
00:02:47,973 --> 00:02:50,773
דיווחים יומיים
הם הפסיקו.

23
00:02:50,800 --> 00:02:53,431
הדאגות וה
השאיפות רחוקות.

24
00:02:53,560 --> 00:02:55,572
נוסע לא
חלק מחברה...

25
00:02:55,600 --> 00:02:59,217
של אומה, או קבוצה אחרת.
אין לו ביוגרפיה, הוא פנוי.

26
00:02:59,640 --> 00:03:05,130
העולם מראה לנוסעים פנים
מחייך, ידידותי, מועיל...

27
00:03:05,180 --> 00:03:09,678
אבל מתעניין מעט בשלהם
מקור או סיבת הנסיעה.

28
00:03:09,900 --> 00:03:15,875
עם זאת, בהתבוננות באידיליה זו, איננו עושים זאת
אנחנו נשארים אדישים בשמחה.

29
00:03:20,800 --> 00:03:24,759
הנה הנוסע למי
נפנה את תשומת הלב שלנו.

30
00:03:24,880 --> 00:03:27,189
הגברת הזאת גרמנייה,

31
00:03:27,320 --> 00:03:31,108
אבל הוא לא ראה את זה שנים
ארצו ולא אירופה.

32
00:03:31,240 --> 00:03:33,959
אחרי שנים רבות היא חוזרת עם בעלה,

33
00:03:34,080 --> 00:03:38,073
נשוי בחו"ל בבית החולים
יבשת זרה.

34
00:03:44,640 --> 00:03:48,838
אני כבר באירופה, הראשון
אני מתקשר לנמל אנגלי.

35
00:05:24,480 --> 00:05:26,710
מה ראתה ליזה?

36
00:05:27,880 --> 00:05:30,110
בעלה לא מבין...

37
00:05:30,240 --> 00:05:33,038
למה הפגישה
זה כל כך הרגיז אותה.

38
00:05:34,880 --> 00:05:36,880
אל תקראו לי "מסכן".

39
00:05:38,400 --> 00:05:41,392
אתה באמת לא יודע כלום.

40
00:05:41,520 --> 00:05:43,520
בשבילי מחנה הריכוז...

41
00:05:43,640 --> 00:05:47,838
זה לא היה מה
תאמין לי, וולטר היקר שלי.

42
00:05:49,120 --> 00:05:53,113
לא הייתי אסיר,
אלא זקיף.

43
00:05:53,240 --> 00:05:57,836
אל תסתכל עליי ככה, אל תראה
לא פגעתי באף אחד.

44
00:05:59,160 --> 00:06:04,359
ואם מרתה בחיים...

45
00:06:04,480 --> 00:06:07,278
זה רק בזכותי.

46
00:06:08,280 --> 00:06:13,479
לא סיפרתי לך הרבה על שלי
עבר כי אתה מהגר.

47
00:06:13,600 --> 00:06:18,571
אתה לא יכול להבין באילו תנאים
היינו צריכים לחיות ולציית למנהיגים שלנו.

48
00:06:19,480 --> 00:06:22,870
אבל אולי זה עדיף לשניכם...

49
00:06:23,000 --> 00:06:26,356
שסוף סוף אתה יודע.

50
00:07:51,320 --> 00:07:55,996
נשלחתי לאושוויץ
בקיץ 1943.

51
00:07:56,120 --> 00:08:01,592
בחרתי במחלקה שעבדה בה
מחסנים הממוקמים מחוץ למחנה.

52
00:08:01,720 --> 00:08:06,840
לא היה לי הרבה מה לעשות
אסירים, כמו גם עם חפציהם.

53
00:08:06,960 --> 00:08:09,269
הכל היה שייך לרייך...

54
00:08:09,600 --> 00:08:15,414
ואני הייתי אחראי לזה
שום דבר לא נהרס או נגנב.

55
00:08:15,840 --> 00:08:20,595
הייתה מלחמה וכל אחד
הרגשנו כמו חייל.

56
00:08:21,900 --> 00:08:27,869
לחלק הכוח נתן את
ראש, אבל רק מילאתי את חובתי.

57
00:08:28,200 --> 00:08:33,035
לו יכולתי להקל על התנאים
של נשים, לא היססתי לעשות זאת.

58
00:08:54,600 --> 00:08:58,798
מהשיירה החדשה הייתי חייב
בחר לי עוזר.

59
00:08:58,920 --> 00:09:02,071
במחלקה שלי העבודה שלי
זה היה קל יותר מאשר במקומות אחרים...

60
00:09:02,200 --> 00:09:04,509
והטיפול היה אנושי יותר.

61
00:09:21,320 --> 00:09:25,359
תפסתי משהו במרתה
פגיע וילדותי.

62
00:09:25,480 --> 00:09:27,835
הרגשתי כלפיה חמלה.

63
00:09:33,960 --> 00:09:36,110
היא הפכה לסופרת שלי.

64
00:09:46,720 --> 00:09:49,234
שמחתי לראות אותה...

65
00:09:49,360 --> 00:09:54,718
להיות שוב ילדה
רגיל, כמו החינמיים.

66
00:09:54,840 --> 00:09:58,515
איחלתי לה את זה יום אחד
באמת יהיה חופשי שוב...

67
00:09:58,640 --> 00:10:03,395
ועשיתי כל מה שיכולתי
לעזור לה לשרוד.

68
00:10:03,520 --> 00:10:08,548
ואז גיליתי שהחבר שלה,
תדיאוש, הוא היה במחנה...

69
00:10:08,680 --> 00:10:13,196
וכאשר היינו צריכים עזרה
עבור החשבונות, הנחתי אותו לצדה.

70
00:10:36,280 --> 00:10:39,352
בזכותי הם נפגשו שוב.

71
00:11:15,360 --> 00:11:20,957
יום אחד היא חלתה. חופשי מ
חושים, לקחו אותה לבית החולים.

72
00:11:21,080 --> 00:11:24,959
התנאים שם לא היו
טוב, הסמים היו חסרים.

73
00:11:25,080 --> 00:11:27,548
בזה היינו חסרים.

74
00:11:27,680 --> 00:11:32,708
מצד שני, החיילים שלנו ב
בחזית הם היו גרועים עוד יותר.

75
00:11:32,840 --> 00:11:36,753
החלטתי לקחת את מרתה בחזרה לצריף.

76
00:11:45,520 --> 00:11:48,080
שם יכולתי לטפל בה.

77
00:11:48,200 --> 00:11:51,317
נזהרתי שהרופא יהיה שם
ביקר באופן קבוע.

78
00:11:51,440 --> 00:11:55,877
קיבלתי את זה מבית המרקחת של SS
לתת סולפונאמידים וויטמינים.

79
00:11:56,880 --> 00:11:59,348
הצלתי את חייה.

80
00:12:00,880 --> 00:12:06,273
לא ציפיתי להכרת התודה שלו, אבל
לפחות הייתי ראוי לאמון שלו.

81
00:12:08,040 --> 00:12:10,349
הוא לא רצה לתת לי את זה.

82
00:12:18,520 --> 00:12:23,548
לאחר שהחלים, הוא נסגר
בפני עצמו יותר מבעבר,

83
00:12:23,680 --> 00:12:28,037
מה שהיה לו,
לא הצלחתי להבין אותה.

84
00:12:48,160 --> 00:12:50,160
היזהרו!

85
00:12:51,040 --> 00:12:55,795
כשהבנתי מה קרה לה,
היה מאוחר מדי להתערב.

86
00:13:08,120 --> 00:13:11,476
היא ניגשה אליו בלי לקרוא לה.

87
00:13:11,600 --> 00:13:14,512
הוא היה צריך לצפות לביקור הזה.

88
00:13:14,740 --> 00:13:18,215
לא ידעתי איזה מהם זה
זו אשמתו, אבל ידעתי יותר טוב...

89
00:13:18,540 --> 00:13:23,833
כשבא סגן שני גראבנר
באופן אישי כדי לאסוף את הקורבן שלו,

90
00:13:24,060 --> 00:13:27,769
שום כוח לא יכול היה
לחטוף אותו מידיו.

91
00:14:06,380 --> 00:14:10,512
מרתה נלקחה לצריף
מוות. רציתי לראות אותה פעם נוספת.

92
00:14:14,020 --> 00:14:19,931
לפני שחזרתי לרייך, ביקשתי לראות
צריף המוות ואני הורשו.

93
00:14:48,120 --> 00:14:50,190
זה היה נורא.

94
00:14:53,480 --> 00:14:55,835
לבסוף ראיתי את מרתה.

95
00:15:16,120 --> 00:15:21,035
אני, מפקח SS,
הייתי חסר אונים כמוה.

96
00:15:22,480 --> 00:15:27,759
עד היום האמנתי בזה במרתה
סבל את אותו גורל כמו תדיאוש.

97
00:15:40,700 --> 00:15:44,217
אפשר לקוות שאחר כך
לאחר ששמעתי את הסיפור הזה,

98
00:15:44,218 --> 00:15:47,318
וולטר חוזר ברגש:
"מסכן קטן."

99
00:15:47,440 --> 00:15:52,434
אבל בואו נעזוב את התגובה ל
גילוי עברה של אשתו.

100
00:15:52,560 --> 00:15:56,758
זה לא הוא שאנחנו מעוניינים בו,
זה כנראה שירת את הבמאי

101
00:15:56,880 --> 00:16:03,752
כדי שליזה תוכל לספר את הסיפור הראשון שלה
גרסה אצילית ליחסיו עם מרתה.

102
00:16:03,880 --> 00:16:08,590
הגרסה השנייה, קצת
אחרת, היא תגיד את זה לעצמה.

103
00:16:09,120 --> 00:16:12,615
בין שני הזרמים הללו של
זיכרון, בסרט יש חלל,

104
00:16:12,840 --> 00:16:16,912
אשר בתסריט ממולא על ידי
פרקים שקורים על הספינה.

105
00:16:17,040 --> 00:16:21,158
החומר שצילם מונק
מכיל רק קטעים של סצנות.

106
00:16:21,280 --> 00:16:24,319
אם לבמאי היה אותם
לפרט כמו שהוא רצה,

107
00:16:24,540 --> 00:16:30,149
הפעולה המתרחשת בהווה ומדוע
של חזרה לעבר תהיה יותר קוהרנטית.

108
00:16:30,580 --> 00:16:34,558
אבל הוא לא הגיע בזמן.
יש לנו רק הבזקים מהספינה.

109
00:16:34,680 --> 00:16:37,592
קהל משועשע של
נוסעים, וליזה...

110
00:16:37,720 --> 00:16:41,793
שמרגל אחרי מרתה, כדי לוודא
שזו בעצם היא.

111
00:16:42,020 --> 00:16:48,592
כשהמתח שלו גדל, הם מתחדשים
מביא לחיים את הרגשות האותנטיים ביותר של העבר.

112
00:17:03,520 --> 00:17:08,275
ריחמתי עליה. כמה תמימה הייתי!

113
00:17:08,400 --> 00:17:12,757
עד מהרה הבנתי שמרתה כן
הוא לעג לחמלה שלי.

114
00:17:12,880 --> 00:17:15,599
אני, גרמני, ויתרתי על הכל.

115
00:17:15,720 --> 00:17:21,238
גם לי לא היו חיים פרטיים
אהבה, שום דבר מלבד חובה.

116
00:17:21,460 --> 00:17:27,411
היא, פולניה, כלואה על פשעים
פוליטיקאים, היה לו מה שהיה חסר לי.

117
00:17:28,440 --> 00:17:32,353
הוא לא היה צריך את שלי
חסד להיות מאושר.

118
00:17:33,460 --> 00:17:39,438
זה לא היה בגללי או אפילו
במקרה שהגיע לטדיאוש.

119
00:17:40,160 --> 00:17:46,030
מנצלים את הפתיחות שלנו, אלה
שנבחרו מבין האסירים שניהלו את המחנה,

120
00:17:46,160 --> 00:17:48,628
וזרקו עפר בעינינו.

121
00:17:48,760 --> 00:17:51,274
אפילו כמה מנהיגים גרמנים
הם היו חלק מהחבורה הזו.

122
00:17:55,760 --> 00:17:58,760
- באותו זמן?
- אין.

123
00:17:59,920 --> 00:18:04,198
- איך זה שהוא לא שם?
- הבוס שם אותו במרפאה.

124
00:18:05,699 --> 00:18:07,699
הבוס!

125
00:18:15,600 --> 00:18:19,559
- מה זה אומר?
- הוא יכול להחליף אותו.

126
00:18:19,680 --> 00:18:24,310
- שוב טריקים?
- לא, יש חשד לטיפוס.

127
00:18:24,811 --> 00:18:26,811
טִיפוּס?

128
00:18:26,920 --> 00:18:30,595
הגרמנים הטובים נלחמים בחזית
והסתגרת במחנה הריכוז.

129
00:18:33,200 --> 00:18:36,112
פחדן מסריח!

130
00:18:36,240 --> 00:18:42,031
ב-1936 לחמתי בספרד. אין להם אותי
נתתי את המדים האלה בגלל הפחדנות שלי.

131
00:18:53,675 --> 00:18:55,675
בוא הנה!

132
00:19:03,560 --> 00:19:06,518
- אתה יודע על מה מדובר?
כן, אני יודע.

133
00:19:18,080 --> 00:19:20,799
אבל הסכמתי.

134
00:19:21,840 --> 00:19:26,197
הבנתי שב-
קרב שניהלנו...

135
00:19:26,720 --> 00:19:31,430
ערמומיות הייתה שווה יותר מברוטאליות.

136
00:19:36,580 --> 00:19:42,531
מתוך מחשבה שאף אחד לא ידע, הם שיחקו
לאהוב, שלא הייתה להם זכות.

137
00:19:43,660 --> 00:19:48,714
אבל ידעתי. וכשאתה יודע איזה מהם
מה הכי אכפת לאדם...

138
00:19:48,840 --> 00:19:53,231
ויש לך את הכוח
תן לו וקח אותו...

139
00:19:53,360 --> 00:19:55,749
להפוך לאדון שלה.

140
00:20:05,160 --> 00:20:07,879
אני מקבל כל הזמן דיווחים על גניבות.

141
00:20:08,100 --> 00:20:14,030
הסחורה שנתפסה היא רכוש
של הרייך והאסירים גונבים אותם.

142
00:20:14,460 --> 00:20:18,990
אתמול הם גילו אסיר
תוך כדי גניבת נעליים מהמחסן.

143
00:20:19,020 --> 00:20:22,799
היום הם מצאו קצת זהב
קבור על ידי אסירים.

144
00:20:23,020 --> 00:20:29,012
אובר היה חלק מדור
של אידיאליסטים חסרי אונים ונדהם.

145
00:20:29,840 --> 00:20:33,230
לבסוף הוא אמר בחוכמה:

146
00:20:33,460 --> 00:20:39,733
"אנחנו צריכים לרכוש את אמונם של חלקם
אסירים ובעזרתם לעשות סדר.

147
00:20:39,960 --> 00:20:44,556
"רק הפקידים הטובים ביותר
יחד עם מיטב האסירים

148
00:20:44,680 --> 00:20:48,116
"הם יוכלו להחזיר
שדה את ערכו האמיתי".

149
00:20:48,240 --> 00:20:51,596
הרעיון הזה לא היה חדש לי.

150
00:23:15,520 --> 00:23:18,273
מפקח ונגר
רוצה לקבל שירות.

151
00:23:21,720 --> 00:23:25,633
לצערי, גם לי היה
של רגעי חולשה.

152
00:23:25,760 --> 00:23:29,036
למרתה הייתה הזדמנות להבחין בכך.

153
00:23:48,880 --> 00:23:52,509
אפילו לכלבים יש פיתויים
שהם לא יכולים לעמוד בפניו.

154
00:23:53,040 --> 00:23:56,689
האהוב על אינגה, רב סרן,
הוא היה משוגע על גבינה.

155
00:23:57,220 --> 00:24:01,440
הוא ישלם בקרוב
התשוקה הזו עם החיים.

156
00:24:15,400 --> 00:24:17,400
היה שם פרחח!

157
00:24:20,300 --> 00:24:23,476
בִּלתִי אֶפשָׂרִי. אני אלך לראות.

158
00:24:24,200 --> 00:24:26,234
אתה סומך עליה?

159
00:24:30,160 --> 00:24:33,038
עדיף אם אבדוק. רב סרן, שב!

160
00:24:51,120 --> 00:24:53,175
איזה ילד יפה!

161
00:24:54,976 --> 00:24:56,976
מַבָּט!

162
00:25:03,380 --> 00:25:07,119
בדיחות אידיוטיות! הם יהיו
אלה של המחלקה המיוחדת.

163
00:25:52,040 --> 00:25:54,137
הרגשתי מושפל.

164
00:25:54,460 --> 00:25:59,592
סומך על החולשה שלי, מרתה
עירב אותי בעסקה גרועה.

165
00:25:59,820 --> 00:26:04,032
הוא הפך אותי לשותפו השקט
בהצלת ילד יהודי.

166
00:26:05,100 --> 00:26:12,153
מכאן ואילך התחלתי להתלהב מזה
למאבק נגד מרתה, לקבל את מרתה.

167
00:26:35,960 --> 00:26:38,952
היום יום הולדתי.

168
00:26:52,640 --> 00:26:55,598
לא על יום ההולדת שלי
אף אחד לא זכר.

169
00:26:55,720 --> 00:26:58,837
אף אחד לא שלח לי פרחים כאלה.

170
00:26:58,960 --> 00:27:03,556
הוורדים הגיעו מחממת ה-SS.

171
00:27:03,680 --> 00:27:08,390
עבדו שם אסירים
מתחום הגברים.

172
00:27:08,520 --> 00:27:11,034
החלטתי לצאת להתקפה.

173
00:27:11,160 --> 00:27:14,152
מרתה הייתה חייבת לדעת את זה
אני יכול לתת לה את תדיאוש,

174
00:27:14,280 --> 00:27:18,319
איך לתת ממתק
לילדה קטנה וטובה.

175
00:27:25,760 --> 00:27:30,038
תודה לך, גברתי המפקחת,
אבל זה לא אפשרי.

176
00:27:32,680 --> 00:27:36,355
חוץ מזה, אני לא רוצה לראות את זה.

177
00:27:50,280 --> 00:27:55,035
מה אתה עדיין עושה כאן? אתה
הם מחכים, מהרו!

178
00:27:57,336 --> 00:27:59,336
לְהִזדַרֵז!

179
00:28:01,080 --> 00:28:04,436
האסיר הזה חייב לבצע אלים
עבודה עבור וילת המפקד.

180
00:28:06,840 --> 00:28:12,756
היא לא ציפתה שיהיה לנו את זה כאן
אמנים מכל רחבי אירופה.

181
00:28:44,160 --> 00:28:49,280
זו החברה שלו. הוא צייר
כמה סקיצות למדליון שלו.

182
00:28:50,680 --> 00:28:56,550
הוא מתגעגע אליה מאוד. אותם
הם לא יכולים להיפגש, כפי שאתה יודע.

183
00:29:39,560 --> 00:29:43,599
כבר עמדתי להביס את מרתה.

184
00:29:43,720 --> 00:29:48,992
הוריתי לה לקחת את המספרים של
אלה הקרובים לתיל. הוא לא הגיב.

185
00:29:51,000 --> 00:29:53,195
אמרתי אז...

186
00:29:54,520 --> 00:29:56,520
"תדיאוש"

187
00:29:58,120 --> 00:30:00,120
והיא הבינה.

188
00:30:21,720 --> 00:30:25,679
אם זה לא היה בשביל הסיפור הזה
של הכלב, מרתה הייתה שלי.

189
00:30:57,400 --> 00:31:01,473
נתתי הכל לגברים

190
00:31:13,840 --> 00:31:18,436
לא אהבתי את התוכניות האלה. הם היו
עלבון ליוקרת המאבק שלנו.

191
00:31:19,440 --> 00:31:22,512
בסדר, עונש
זה היה נחוץ, אבל...

192
00:31:36,400 --> 00:31:39,472
אהבתי את המחווה של מרתה.

193
00:31:39,600 --> 00:31:44,151
לא חשדתי שזה טוב
יותר ממחווה לא רצונית.

194
00:32:21,680 --> 00:32:23,830
- גבינה שוויצרית?
כן.

195
00:32:23,960 --> 00:32:25,960
האסירים עשו את זה.

196
00:32:27,800 --> 00:32:32,999
מי אי פעם ממחנה הגברים יכול היה
יודע על התשוקה של מייג'ור?

197
00:32:34,000 --> 00:32:37,276
ומי רצה לנקום
אז לגבי ונגר המסכן?

198
00:32:39,140 --> 00:32:44,194
החלטתי לשים את מרתה איתה
גב אל הקיר. אבל בדיוק אז...

199
00:33:24,720 --> 00:33:28,838
אני אתן לך את הפקודה. הווה:
53. שניים במרפאה.

200
00:33:32,800 --> 00:33:36,119
אחד יבוא למחנה
הוועדה הבינלאומית.

201
00:33:36,220 --> 00:33:39,520
אנו נראה להם את פקודתך,
זה זה שנראה הכי טוב.

202
00:33:39,540 --> 00:33:42,989
בחר אסיר מי
לענות על השאלות כראוי.

203
00:33:43,120 --> 00:33:45,680
- הסופר שלך?
- הוא במרפאה.

204
00:33:45,800 --> 00:33:47,950
- טיפוס?
- לא.

205
00:33:50,540 --> 00:33:52,737
למה שלא ניקח אותה לצריף?

206
00:33:52,838 --> 00:33:56,338
טיפול פרטני יעשה אחד
רושם טוב. תתמודד עם זה.

207
00:33:58,640 --> 00:34:01,871
אחת משתי החולים המאושפזות בבית החולים הייתה מרתה.

208
00:34:02,600 --> 00:34:05,675
לא ויתרתי
להילחם על זה.

209
00:34:55,500 --> 00:34:58,000
אני מוכן לסבול
כל עונש.

210
00:35:00,520 --> 00:35:02,520
הייתי חייב לראות את זה.

211
00:36:07,960 --> 00:36:13,751
זה החלק הפנימי של אחד רגיל
בניין מגורים. בבקשה, כאן.

212
00:36:21,200 --> 00:36:24,260
- הנה יש לנו החלמה.
בבקשה.

213
00:36:31,260 --> 00:36:33,774
נראה לי שהמטופל יותר טוב, נכון?

214
00:36:38,940 --> 00:36:43,595
כן, הוא מקבל מאתמול
תרופות באופן קבוע.

215
00:36:44,600 --> 00:36:47,353
רק מאתמול?

216
00:36:47,580 --> 00:36:49,730
כמה זמן אתה במיטה?

217
00:36:50,760 --> 00:36:52,760
למשך שבוע.

218
00:36:55,080 --> 00:37:00,712
יש מלחמה. אפילו שלנו
לחיילים בחזית אין תרופות.

219
00:37:03,440 --> 00:37:07,035
- כמה זמן אתה במחנה?
- כמעט שנתיים.

220
00:37:07,160 --> 00:37:09,310
האם זו הפעם הראשונה שאתה חולה?

221
00:37:09,440 --> 00:37:13,274
כֵּן. ראיתי את כרטיס הבריאות שלו.

222
00:37:16,680 --> 00:37:19,319
לא היית חולה שנתיים?

223
00:37:23,120 --> 00:37:26,351
אפילו לא שפעת? הצטננות?

224
00:37:38,920 --> 00:37:41,673
האם אתה מקבל דואר מהבית באופן קבוע?

225
00:37:46,800 --> 00:37:50,315
כַּמוּבָן. הם לא שם
מגבלות על התכתבות.

226
00:37:50,440 --> 00:37:53,512
זה לא נראה לי ככה
נגד הרגולציה.

227
00:37:53,640 --> 00:37:56,871
אפשרו לאסירים
לראות בני משפחה?

228
00:37:57,000 --> 00:37:59,639
זה אסור בשום מדינה.

229
00:38:01,600 --> 00:38:03,955
הם אסירים פוליטיים.

230
00:38:04,080 --> 00:38:09,438
כמובן שבמקרים מסוימים אנו מתירים
לפגוש שבויים.

231
00:38:09,560 --> 00:38:13,235
- באילו מקרים?
- למשל, במקרה של מחלה.

232
00:38:17,320 --> 00:38:19,550
מישהו בא לבקר אותה?

233
00:38:20,760 --> 00:38:22,760
לאסיר הזה יש חבר.

234
00:38:23,280 --> 00:38:27,790
גם הוא אסיר פוליטי.
הוא בא לבקר אותה לפני כמה ימים.

235
00:38:29,800 --> 00:38:33,270
אז, מרתה, זה נכון
החבר שלך היה כאן?

236
00:38:44,340 --> 00:38:46,340
כֵּן.

237
00:38:54,080 --> 00:38:56,799
מזל טוב! המבצע בטוח!

238
00:38:58,520 --> 00:39:02,354
אובר היה מרוצה
שלי ושל התלמיד שלי.

239
00:39:02,580 --> 00:39:08,510
הוא הבטיח לי קידום ואולי
אפילו ההעברה לרייך.

240
00:39:08,740 --> 00:39:11,029
הייתי מנצח.

241
00:39:22,200 --> 00:39:25,431
סוף סוף היה לי את זה
אילץ את מרתה להיכנע.

242
00:39:25,560 --> 00:39:31,551
אם היו מזיזים אותי, הייתי מביא אותה
איתי. זו תהיה יד ימין שלי.

243
00:39:39,160 --> 00:39:43,631
בינתיים החיים במשפחת המחנה
נִמשָׁך. היו חיי יומיום...

244
00:39:43,860 --> 00:39:46,128
והיו מסיבות.

245
00:39:55,960 --> 00:39:58,679
טענתי לניצחון מוקדם מדי.

246
00:39:58,800 --> 00:40:03,316
מאחורי הגב שלי הם התנהגו
כאילו המחנה לא קיים.

247
00:40:03,440 --> 00:40:07,399
אולי הם חשו בכך
זו הייתה פגישתם האחרונה.

248
00:40:07,520 --> 00:40:10,418
אבל מה עניינו לי הרגשות שלהם?

249
00:43:37,720 --> 00:43:39,720
הייתי צריך לסיים את זה איתה,

250
00:43:39,840 --> 00:43:42,229
ההזדמנות הופיעה.

251
00:44:55,080 --> 00:44:57,913
הפעם היו לי אותם
באמת הציל את חיי.

252
00:44:58,540 --> 00:45:00,693
חשבתי שאני מרעיד את זה,

253
00:45:01,320 --> 00:45:04,037
שהוא יבין כמה הוא חייב לי.

254
00:45:07,840 --> 00:45:09,840
כָּאן.

255
00:45:24,800 --> 00:45:28,031
גברת מפקחת, לה
המפקד רוצה לראות אותך.

256
00:45:30,480 --> 00:45:32,480
אני אטפל בזה.

257
00:45:37,640 --> 00:45:39,640
- כולם במסדר!
- כן אדוני!

258
00:45:44,426 --> 00:45:46,426
- ערעור!
- מהר!

259
00:45:51,922 --> 00:45:53,922
לְמַהֵר!

260
00:45:57,915 --> 00:45:59,915
מַהֲלָך!

261
00:46:00,416 --> 00:46:02,416
מהיר יותר! מהיר יותר!

262
00:46:27,680 --> 00:46:29,680
נמצאה הודעה.

263
00:46:36,260 --> 00:46:38,260
מי כתב את זה?

264
00:46:52,020 --> 00:46:55,037
מרתה, צא החוצה.

265
00:47:07,420 --> 00:47:09,420
לְתַרְגֵם.

266
00:47:19,068 --> 00:47:21,068
עַל!

267
00:47:26,160 --> 00:47:31,678
אהובתי, גם שלי
המחשבות תמיד איתך.

268
00:47:33,460 --> 00:47:35,530
אני תמיד איתך.

269
00:47:37,420 --> 00:47:39,420
קוֹל!

270
00:47:41,620 --> 00:47:45,832
אני אפילו לא צריך לסגור
עיניים להרגיש קרובות אליך,

271
00:47:46,840 --> 00:47:50,037
זה כאילו מספיק להושיט יד.

272
00:47:51,520 --> 00:47:55,911
אני אוהב את היד שלך, את הידיים שלך.

273
00:47:57,520 --> 00:48:01,479
אהבה, אהבתי הגדולה,

274
00:48:02,560 --> 00:48:06,519
זה לא משנה שאתה לא יכול לדבר איתי,

275
00:48:08,120 --> 00:48:10,588
אני מכיר היטב את הקול שלך.

276
00:48:12,660 --> 00:48:15,538
וגם אם אתה לא יכול להיות קרוב אלי,

277
00:48:17,000 --> 00:48:19,000
אני יכול לדבר איתך.

278
00:48:20,880 --> 00:48:25,590
אנחנו יכולים לדבר אחד עם השני, לספר הכל אחד לשני.

279
00:48:29,880 --> 00:48:34,370
יקירתי, כבר הסתיו?

280
00:48:36,120 --> 00:48:39,669
אני שוכב לידך על הדשא.

281
00:48:40,940 --> 00:48:43,093
יש הרבה עלים אדומים.

282
00:48:44,320 --> 00:48:47,118
יירד גשם בקרוב.

283
00:48:47,540 --> 00:48:52,030
אתה תגן עליי מפני הגשם,
אתה תכסה את השיער שלי.

284
00:48:55,680 --> 00:48:58,433
אני הולך בבוץ ואין עלים.

285
00:48:59,800 --> 00:49:03,031
אהבה, מה איתך?

286
00:49:05,080 --> 00:49:07,355
טוב שאתה קיים.

287
00:49:11,760 --> 00:49:15,116
אני מנשק את שפתייך...

288
00:49:15,240 --> 00:49:17,549
כדי שלא יהיו עצובים.

289
00:49:19,400 --> 00:49:23,188
אני מנשק את עיניך כי
תגיד לי לילה טוב.

290
00:49:23,420 --> 00:49:25,420
סוֹף.

291
00:49:31,320 --> 00:49:33,320
לָלֶכֶת.

292
00:49:37,600 --> 00:49:40,114
ההודעה מטופשת
וזה לא חשוב.

293
00:49:40,240 --> 00:49:44,028
אם האשם יגיע
באופן ספונטני, הוא לא ידווח.

294
00:49:45,640 --> 00:49:50,395
אם תחכה במקום
שמישהו אחר יעזור לה, היא תיענש.

295
00:49:51,500 --> 00:49:55,678
ואם אף אחד לא יבוא,
כולכם תיענשו.

296
00:49:55,800 --> 00:49:59,031
גברת מפקחת, לה
המפקד רוצה לראות אותך.

297
00:50:05,980 --> 00:50:09,092
אתה תישאר כאן עד שיימצא האשם
היא לא תבוא קדימה.

298
00:50:09,193 --> 00:50:11,193
עד מחר אם צריך!

299
00:50:27,600 --> 00:50:30,034
- הוא זימן גם אותך?
כן, לפני זמן מה.

300
00:50:31,480 --> 00:50:36,429
היא כועסת. היא הייתה מועמדת
בקרב פושעי מלחמה.

301
00:50:37,000 --> 00:50:42,632
רדיו לונדון נתן כמה
פרטים על ההובלות האחרונות.

302
00:50:42,760 --> 00:50:45,752
מי יודע איך הם עושים את זה
יודע מה קורה כאן!

303
00:50:54,580 --> 00:50:56,619
מה הוא רוצה מאיתנו?

304
00:50:57,240 --> 00:50:59,629
אינגה, בואי הנה. ליזה, חכי.

305
00:51:20,040 --> 00:51:23,476
לא הבנתי את השפה שבה
ההודעה נכתבה.

306
00:51:23,600 --> 00:51:29,516
אבל במכתב אהבה ששלחו לנו
מספרים גרמניים ושמות משפחה שהכרתי?

307
00:51:33,220 --> 00:51:37,711
השירות שלך מגיע לסיומו. בין
אתה צריך להופיע בברלין ליומיים.

308
00:51:38,160 --> 00:51:40,754
הם ישלחו אותך לתחנה.

309
00:51:41,880 --> 00:51:46,670
אני מצטער, אבל אני חייב להבהיר עם
אתה דבר אחד. אתה יודע מה זה?

310
00:51:46,771 --> 00:51:47,771
לא.

311
00:51:47,940 --> 00:51:51,310
למחלקה שלך יש
ילד יהודי הוסתר.

312
00:51:52,120 --> 00:51:54,139
בִּלתִי אֶפשָׂרִי.

313
00:51:54,140 --> 00:51:58,591
המפקח ונגר חושב כך
קרה כשהוא היה בתפקיד.

314
00:51:58,720 --> 00:52:01,678
אם אינגה אומרת שזה קרה
במהלך שירותו...

315
00:52:01,800 --> 00:52:07,557
אתה צריך לזכור את זה. אמרתי לך את זה
בעגלה היה פרחח...

316
00:52:07,680 --> 00:52:10,478
והיא הביאה בובה.

317
00:52:10,600 --> 00:52:12,830
אני לא זוכר את זה.

318
00:52:12,960 --> 00:52:16,236
במהלך המשמרת שלי
זה לא יכול היה לקרות.

319
00:52:16,360 --> 00:52:18,590
ליזה, מה את אומרת?

320
00:52:24,400 --> 00:52:28,791
המילה שלך מספיקה לי. אני יודע את זה
אתה שולט במחלקה ביד ברזל.

321
00:52:28,920 --> 00:52:32,993
אני מאמין שהמפקחת ליזה...

322
00:52:33,120 --> 00:52:37,272
הוא היה מודה באשמה.

323
00:52:44,800 --> 00:52:50,591
SS אף פעם לא מכחיש את זה
אחריות משלו.

324
00:52:52,080 --> 00:52:58,049
אני לא מכחיש אותם. אם יש למחלקה
עבר עליו, הוא יצטרך להיענש.

325
00:52:58,480 --> 00:53:01,677
אני מבקש שכל האסירים יהיו
נשלח לטייסת הענישה.

326
00:53:03,580 --> 00:53:07,029
לְהַסכִּים. הכן את הדוח.

327
00:53:53,500 --> 00:53:58,672
גברת מפקחת. המנהל
של הצריף רוצה לראות את זה.

328
00:54:02,760 --> 00:54:05,354
ענייני המחלקה
אני לא מעוניין.

329
00:54:05,580 --> 00:54:08,574
אולי הוא יכול לבוא אז
המפקחת אינגה.

330
00:54:08,975 --> 00:54:11,475
אסיר כן
נמצא אשם.

331
00:54:50,270 --> 00:54:52,270
מרתה!

332
00:54:52,771 --> 00:54:54,771
כן, אני.

333
00:54:56,200 --> 00:54:58,395
כולכם תלכו ל-
טייסת הענישה!

334
00:54:59,720 --> 00:55:02,751
אבל הודיתי
סיימת, תעמוד במילה שלך.

335
00:55:03,780 --> 00:55:07,756
זה לא נכון, אתה לא יכול לקבל את זה
אתה כתבת את ההודעה הזאת.

336
00:55:08,080 --> 00:55:10,080
אבל אני יכול, אתה יודע.

337
00:55:10,500 --> 00:55:16,114
לא, אני לא יודע כלום! ההודעה
הוא דיווח רק על שטויות רומנטיות.

338
00:55:16,940 --> 00:55:20,930
לא, אתה יודע מה כתוב.

339
00:55:28,980 --> 00:55:30,980
הוא הכריח אותי לעשות את זה.

340
00:55:31,000 --> 00:55:34,515
הוא רצה להרוס אותי, הייתי צריך להגן על עצמי.

341
00:55:43,520 --> 00:55:46,429
המשפטים האחרונים האלה
הם לא מאוד ברורים.

342
00:55:46,560 --> 00:55:49,536
איך ליזה הגנה על עצמה...

343
00:55:49,560 --> 00:55:52,190
ואיך זה השפיע על גורלה של מרתה?

344
00:55:52,320 --> 00:55:55,869
אותם גורלות
היא דיברה עם בעלה,

345
00:55:56,000 --> 00:56:00,630
אבל לגביו העדיף כעת לשתוק,
לקצר את הסיפור בסוף.

346
00:56:00,760 --> 00:56:03,797
אבל אנחנו לא מעמידים פנים
יותר מדי מהמפקח,

347
00:56:03,920 --> 00:56:05,970
הוא כבר הודה בהרבה.

348
00:56:06,000 --> 00:56:09,715
ושהוא חיפש כמה
הצדקות הן אנושיות.

349
00:56:09,840 --> 00:56:12,798
מצד שני, סיפור המשחק שלו

350
00:56:12,920 --> 00:56:18,114
בין המשגיח לאסיר
זה לא עצמו הגנה ובריחה

351
00:56:18,340 --> 00:56:20,340
לעבר מימד אנושי?

352
00:56:20,660 --> 00:56:26,235
לקראת אכזריות ורוע
שעדיין אפשר לקרוא לזה אנושי?

353
00:56:26,960 --> 00:56:32,057
הם נשארים ברקע, מבולבלים ולא אמיתיים,
הקיום השקט של אלה שמתו בעילום שם,

354
00:56:32,080 --> 00:56:35,197
במקרה, ביצוע
משימות שירות,

355
00:56:35,320 --> 00:56:40,130
קורבנות מחצו בבוץ את זה
ליזה רקעה בלי לשים לב.

356
00:56:52,640 --> 00:56:57,140
הסיפור הזה, שהתחיל בא
ספינה, שהיא אי בזמן,

357
00:56:57,420 --> 00:56:59,049
קל להסיק.

358
00:56:59,080 --> 00:57:01,770
המפגש עם העבר
זה לא נמשך זמן רב.

359
00:57:01,800 --> 00:57:04,639
אולי מרתה מתה כבר זמן מה

360
00:57:04,760 --> 00:57:08,679
וזה רק כמה מהם
נראה כמו. ועכשיו זה יורד לקרקע.

361
00:57:08,680 --> 00:57:10,680
הספינה ממשיכה במסעה.

362
00:57:10,800 --> 00:57:13,519
כנראה שתי הנשים
הם לעולם לא ייפגשו שוב.

363
00:57:13,740 --> 00:57:19,473
ליזה לעולם לא תאוים על ידי
אמיתות קבורות בבוץ של אושוויץ.

364
00:57:19,600 --> 00:57:23,990
שום דבר לא יפריע לו בחייו בין אנשים
אדיש לפשעי העבר,

365
00:57:24,020 --> 00:57:29,040
אנשים שעדיין היום... באמת כלום?

366
00:57:51,000 --> 00:57:53,195
הסרט הושלם על ידי:


