1
00:00:05,114 --> 00:00:14,179
הסרט התת-ימי הראשון שצולם אי פעם המבוסס על "20 אלף ליגות מתחת לים" של ז'ול ורן

2
00:00:20,403 --> 00:00:43,968
הסצנות התת-ימיות בהפקה זו התאפשרו על ידי שימוש בהמצאות של האחים וויליאמסון, ובוימו בפיקוח אישי של האחים וויליאמסון, שגילו לבד את סוד הצילום התת-ימי.

3
00:00:57,391 --> 00:01:14,681
עובדות
כשז'ול ורן כתב את "עשרים אלף שפות מתחת לים", ההמצאות המתקדמות ביצירת מופת זו הרשימו את העולם בכך שהביאו את הגבול בין דמיון לאפשרות...

4
00:01:14,881 --> 00:01:30,083
....ז'ול ורן מת אדם מאוכזב כי העולם לא לקח אותו ברצינות, אבל אחרי הכל, הוא הקדים את זמנו רק בחמישים שנה.

5
00:01:32,038 --> 00:01:33,940
ז'ול ורן

6
00:01:41,831 --> 00:02:04,360
בדיוני
לפני חמישים שנה, העולם המתורבת היה מאוחד בתחושת אימה בגלל דיווחים חוזרים ונשנים על מפלצת ים ענקית שתקפה סירות, ושלחה את הצוות שלה לקבר תת-מימי...

7
00:02:05,220 --> 00:02:21,558
....הטרור שרר בים הפתוח. זה היה המצב כאשר ממשלת ארצות הברית החליטה לשלוח משלחת לפטור את האוקיינוס ​​משד המעמקים הזה.

8
00:02:22,924 --> 00:02:31,818
פרופסור ארונקס, מדען צרפתי מובהק, שוהה במלון הישן בשדרה החמישית בניו יורק.

9
00:02:42,156 --> 00:02:45,284
בתו הייתה חברתו הקבועה.

10
00:02:57,836 --> 00:03:06,927
עבור מר ארונקס
מלון Quinta Avenida
העיר ניו יורק
אדוני:
ממשלת ארצות הברית מכינה משלחת להשמדת המפלצת המהווה איום

11
00:03:28,286 --> 00:03:41,248
עבור כל מעבר האוקיינוס. אם תסכים לייצג את צרפת ולהצטרף למשלחת, ארה"ב תעמיד לרשותך תא על סיפון "אברהם לינקולן". אנא צור קשר עם המחלקה הזו במהירות.
בברכה רבה,
J.N. הובסון
מזכיר חיל הים

12
00:04:02,297 --> 00:04:08,998
לאחר שקיבל את ההזמנה, עלה הפרופסור על סיפון ה"אברהם לינקולן", שהיה מצויד לטיול הרפתקני זה.

13
00:04:27,522 --> 00:04:31,356
כמו כן על הסיפון נמצא נד לנד המפורסם, נסיך הפונרים.

14
00:05:19,741 --> 00:05:31,129
סכנת העומק
באותו זמן, לא ידוע לעולם, חי אדם מסתורי שכינה את עצמו קפטן נמו. הוא נשא רצון סודי לנקמה....

15
00:05:32,430 --> 00:05:52,518
...ממציא ספינה מוזרה שיכולה לשוט מתחת לאוקיינוס.... עם צוות נאמן, הוא חצה את כל הימים, אך מעולם לא עגנה באף נמל, נחוש להגשים את מטרתו של נקמה או מוות מבלי לגלות את סודו לאנושות.

16
00:05:53,145 --> 00:05:58,692
קפטן נמו
בתא שלו על סיפון הצוללת, "נאוטילוס".

17
00:06:10,704 --> 00:06:14,508
ה"מפלצת" המסתורית של המעמקים.

18
00:06:21,292 --> 00:06:24,036
לאט, בשקט, הוא מגיח מהמעמקים הבלתי חדירים.

19
00:06:33,895 --> 00:06:55,739
קפטן נמו, לאחר שבנה ושגר את ה"מפלצת", הולך בנתיב הסירות במשך 20,000 ליגות בחיפוש אחר נקמה.... לאחר שלא איתר שום אויב, הוא מכוון את ספינתו למקום בים הטרופי.

20
00:08:13,825 --> 00:08:18,732
קפטן נמו מבטיח לעצמו את דרכו.

21
00:08:32,631 --> 00:08:38,018
בסתר, הוא מתאבל על רצונו הנקמה הממתין.

22
00:08:44,858 --> 00:08:54,868
לאחר שעוקבת אחר עקבותיה של ה"מפלצת" במשך מספר ימים, מתקרבת ה"אברהם לינקולן" אל מימי הראייה האחרונה שלו.

23
00:10:00,601 --> 00:10:03,107
ה"מפלצת" מזוהה.

24
00:11:16,176 --> 00:11:20,347
"העור שלך קשה מדי עבור צלונים."

25
00:11:56,123 --> 00:12:01,054
"אפילו כדורי תותח מחליקים לך מהגב."

26
00:12:05,225 --> 00:12:17,938
מחשש שסוד הצוללת שלו יוודע לעולם, קפטן נמו מתרסק בחוזקה לתוך ה"אברהם לינקולן", ומשליך את הפרופסור וחבריו מעל הסיפון.

27
00:12:44,498 --> 00:12:48,969
ללא הגאי, ה"אברהם לינקולן" מפליג קדימה.

28
00:12:56,443 --> 00:12:58,872
הצלה מוזרה.

29
00:13:13,527 --> 00:13:24,338
למרות החלטתו לא לאפשר לאף אחד מלבד הצוות שלו לעלות על הצוללת, קפטן נמו מתוך חמלה מציל את הקורבנות.

30
00:14:36,977 --> 00:14:44,685
פרופסור ארונקס וחבריו, כשהם מבינים שהם אסירים, מנסים להימלט.

31
00:15:10,911 --> 00:15:22,422
"אני קפטן נמו וזו הצוללת שלי, ה'נאוטילוס'....זה היה תענוג להציל את חייכם... אתם האסירים שלי".

32
00:15:43,263 --> 00:15:50,284
"לא תנטוש את הספינה הזו כל עוד אני חי."

33
00:16:10,981 --> 00:16:17,132
קפטן נמו מקבל את הבקשה של סגן שלו לסלחנות.

34
00:16:43,750 --> 00:16:53,182
במקביל, לוטננט בונד וארבעה מגלי ארצות של צבא האיחוד מסכלים ניסיון להשמיד את הבלון שלהם, ומוצאים להורג בים.

35
00:17:16,904 --> 00:17:24,155
במשך ימים הם מפליגים לכיוון הטרופיים, עד שבסופם הם רואים "אי מסתורי".

36
00:17:25,345 --> 00:17:28,020
הם מתקרבים לאי.

37
00:17:34,380 --> 00:17:38,976
על "האי המסתורי" חי ילד טבע.

38
00:18:28,575 --> 00:18:32,438
עד מהרה הם עפים על חוף מפואר.

39
00:18:48,498 --> 00:18:51,109
הם יורדים בין העננים.

40
00:18:56,713 --> 00:18:59,902
אחד נשאר לתלות את הבלון.

41
00:20:17,985 --> 00:20:27,594
קפטן נמו, מביט מלוח התצפית של התא שלו, מגלה את איש הצוות של הגלובוס מחוסר הכרה.

42
00:20:56,356 --> 00:21:02,603
הוא מצווה על שניים מאנשי הצוות שלו לעזור לאדם שטבעו למחצה להגיע לארץ.

43
00:22:25,379 --> 00:22:26,480
שַׁחַר.

44
00:22:59,654 --> 00:23:01,390
איפה הרדינג?

45
00:23:15,095 --> 00:23:22,074
כל מערה לאורך החוף נחקרת בחיפוש אחר החבר הנעדר שלך.

46
00:24:38,045 --> 00:24:40,846
המחלקה מתאספת על החוף.

47
00:25:03,070 --> 00:25:07,563
קפטן נמו מזדהה עם הספינות ההרוסות.

48
00:25:13,519 --> 00:25:15,470
שידת אספקה ​​נשלחת לחוף.

49
00:25:23,624 --> 00:25:26,075
הם מסתובבים באי ומחפשים אוכל.

50
00:27:34,922 --> 00:27:38,080
"בטח הייתה ספינה טרופה."

51
00:28:58,705 --> 00:29:08,081
בינתיים, בצוללת, פרופסור ארונקס וחבריו מזומנים לתא של קפטן נמו.

52
00:29:10,951 --> 00:29:23,130
"אני רוצה להפוך אתכם לאורחים שלי - לא לאסירים שלי... תן לי את הבטחתך שלעולם לא תנסה לברוח ותהיה לך חופש על הספינה."

53
00:29:26,733 --> 00:29:28,201
"אנחנו מבטיחים."

54
00:29:34,575 --> 00:29:41,448
קפטן נמו חושף בפניהם כמה מהמסתורין הנפלאים של המעמקים.

55
00:29:49,223 --> 00:29:52,044
"אני קורא לזה חלון הקסם שלי."

56
00:29:58,132 --> 00:30:01,368
"עכשיו אנחנו בקרקעית הים."

57
00:30:22,556 --> 00:30:38,806
"דרך הגבישים האלה שנבנו כדי לעמוד בפני לחץ המים בעומק הגדול הזה, אנו רואים סצנות מכושפות שאלוהים מעולם לא חשב שנוכל לראות."

58
00:31:05,265 --> 00:31:08,202
"התבונן בגנים התת ימיים הנפלאים."

59
00:31:29,890 --> 00:31:34,394
"אלה טפילים הגדלים על אלמוגים חיים."

60
00:32:16,203 --> 00:32:25,312
"שים לב עד כמה קרני השמש בהירות משתקפות ממיטות האלמוגים האלה, כמה זרועות מתחת לפני השטח."

61
00:33:38,385 --> 00:33:44,558
"ראה את הראשים הכחולים, מחפשים 'ביצי ים' להאכיל מהן."

62
00:34:03,610 --> 00:34:11,819
"הבסיס שלו הוא אלמוגים מתים, שנוצרו על ידי שלדים של פוליפים קטנים של אלמוגים - חיה ימית".

63
00:34:43,116 --> 00:34:47,521
"זה שבר במסדרון ישן וחסום."

64
00:36:19,680 --> 00:36:30,457
"יש ברקודה גדולה, באורך של כ-1.83 מטר... חלקם מסוכנים כמו כרישים."

65
00:36:58,719 --> 00:36:59,820
"תראה! כרישים!"

66
00:37:25,646 --> 00:37:33,187
"תאמין לי! רק הקריסטלים בחלון שלנו מגנים עלינו מפני אוכלי האדם האלה."

67
00:37:36,523 --> 00:37:38,401
"נפלא! נכון?"

68
00:37:41,762 --> 00:37:54,608
"מחר, אני רוצה להראות לך עוד סצנות נפלאות... אקח אותך למסע ציד לקרקעית האותנטית של האוקיינוס."

69
00:37:56,176 --> 00:38:00,626
בינתיים נבנה מחנה פרימיטיבי....

70
00:38:16,463 --> 00:38:21,685
...ומלכודת נחפרה כדי לספק הגנה מפני החיות המרחפות.

71
00:42:04,224 --> 00:42:06,927
"תראה מה מצאתי בבור."

72
00:44:22,062 --> 00:44:25,037
מתכוננים לציד המובטח.

73
00:44:32,573 --> 00:44:43,450
"מהבקתה הזו עלינו להוריד את עצמנו לתוך תא המים, שממנו נוכל לצאת דרך הדלת אל האוקיינוס."

74
00:44:51,625 --> 00:45:04,115
"החליפות האלה הן המצאה שלי....במקום לקבל אוויר מלמעלה, אנחנו נושמים דרך צינורות המחוברים למיכלי חמצן."

75
00:45:07,241 --> 00:45:19,787
"למרות שאנחנו לא מחוברים בכבלים, וגם אין לנו צינורות עיליים, אתה לא צריך לפחד... עם אספקת החמצן שלנו אתה יכול להישאר מתחת למים ללא הגבלת זמן."

76
00:46:31,592 --> 00:46:35,395
תחילה מבקרים הציידים בגנים התת ימיים.

77
00:47:00,587 --> 00:47:06,226
הם מתקדמים לאט נגד הזרם המהיר.

78
00:48:13,427 --> 00:48:16,161
שניים מהמשלחת מחפשים פנינים.

79
00:49:09,149 --> 00:49:10,717
ציד כרישים.

80
00:49:27,468 --> 00:49:35,142
כלי הנשק שנושאים ציידים טעונים באוויר דחוס.

81
00:49:50,491 --> 00:49:56,597
קפטן נמו לוקח את פרופסור ארונקס להרפתקה מרגשת.

82
00:50:07,908 --> 00:50:13,680
הם מגיעים לכרי דשא עצומים באוקיינוס ​​שורצים בנמרי ים.

83
00:50:53,160 --> 00:50:57,958
ציידים פולטים אוויר לא נקי מהקסדות שלהם.

84
00:51:21,882 --> 00:51:26,186
ללא קשר לסכנה, הם תוקפים כרישים.

85
00:51:36,997 --> 00:51:39,833
אוכל אדם חזק תוקף אותם.

86
00:52:19,606 --> 00:52:24,211
הציידים חוזרים ל"נאוטילוס".

87
00:53:48,028 --> 00:53:57,571
שבר
עשר דקות

88
00:53:59,640 --> 00:54:08,949
בארץ רחוקה, כמה ימים לפני האירועים הקודמים, צ'ארלס דנבר, סוחר ימי בדימוס, רדוף בחלומותיו.

89
00:54:15,923 --> 00:54:23,797
לפני 12 שנים הוא מיקד את תשומת לבו באשתו של הנסיך דאקר מהודו.

90
00:54:45,252 --> 00:54:53,327
הוא מבועת בחלומותיו מהפרטים המחליאים של הפשע הזה נגד הנסיכה דאקר.

91
00:56:23,872 --> 00:56:33,494
לילה אחד במעונות שלו רוח הרפאים של הנסיכה מענה אותו עד כדי טירוף.

92
00:57:06,894 --> 00:57:13,300
כדי לברוח מהעינוי הנפשי הזה מעבר לזה, דנבר יוצא לים על היאכטה שלו.

93
00:57:36,390 --> 00:57:42,707
תוהה אם הילד עדיין חי, הוא מחליט לחפש אותו.

94
00:57:58,145 --> 00:58:02,449
"אם אני לא חוזר עד רדת הלילה, בוא לקחת אותי."

95
00:58:37,718 --> 00:58:40,187
אבודים על "האי המסתורי".

96
00:59:09,783 --> 00:59:12,152
"אני קורא לזה חלון הקסם שלי."

97
01:01:32,025 --> 01:01:34,762
"אתה זוכר את אמא שלך?"

98
01:01:37,097 --> 01:01:46,473
היא מספרת כיצד בילדותה נקרעה מגופה הגוססת של אמה והובלה לים בסירה.

99
01:02:57,611 --> 01:03:03,617
עם זאת, אחד מסגני הקבוצה הפר את קוד הכבוד שלו.

100
01:03:59,039 --> 01:04:04,945
קפטן נמו רואה יאכטה עוגנת קרוב לחוף.

101
01:04:51,425 --> 01:04:55,802
"לך לחוף וגלה מי מפקד על היאכטה הזו!"

102
01:05:51,819 --> 01:05:54,121
הם נאבקים נגד הזרם התת-מימי.

103
01:08:48,162 --> 01:08:54,134
"נסרתי ספינה ואני גרה על האי הזה - לבד."

104
01:08:58,005 --> 01:09:04,378
"אנחנו מהיאכטה של ​​צ'רלס דנבר... הוא הלך לאיבוד בג'ונגל."

105
01:12:06,093 --> 01:12:12,027
הגולה מתכנן להשתלט על היאכטה ולחטוף את עלמת האי.

106
01:12:22,409 --> 01:12:24,645
הקושרים עוזבים.

107
01:16:53,198 --> 01:17:00,095
"יש לי הכבוד לדווח שהיאכטה נמצאת בבעלות צ'רלס דנבר".

108
01:17:18,205 --> 01:17:19,870
"לְבָסוֹף."

109
01:17:24,244 --> 01:17:27,685
הקושרים מנסים להימלט עם היאכטה.

110
01:17:53,240 --> 01:18:00,614
"אסונייה זו לברוח.... לך לחדר הטורפדו... הרשה לי לקחת פיקוד."

111
01:19:03,243 --> 01:19:06,171
"הטורפדו הזה לא יכול לפספס את המטרה שלו."

112
01:19:50,290 --> 01:19:52,593
"מוּכָן!"

113
01:20:18,018 --> 01:20:18,852
"לטעון!"

114
01:20:46,713 --> 01:20:47,677
"אֵשׁ!"

115
01:21:23,573 --> 01:21:24,873
"תציל אותם!"

116
01:23:07,888 --> 01:23:09,394
התגלות!

117
01:23:30,244 --> 01:23:33,064
"אלא תתפאר - זה הילד שלי!"

118
01:23:36,617 --> 01:23:43,366
חבריו של סגן בונד עוזבים את האי.

119
01:24:44,718 --> 01:24:52,292
קפטן נמו חושף את הסוד הטרגי של חייו, אותו ז'ול ורן מעולם לא סיפר.

120
01:24:58,365 --> 01:25:06,222
"....לפני שנים, חייתי בשלום באימפריה שמעבר לאוקיינוס, שם נודעתי בתור הנסיך דאקר...."

121
01:25:21,255 --> 01:25:28,563
"....אשתי ובתי האהובות היו האוצר הנדיר ביותר בארמון שלי....."

122
01:26:23,897 --> 01:26:29,656
"....צ'ארלס דנבר, הרפתקן, רכש את אמוני...."

123
01:27:08,195 --> 01:27:15,736
"...בזמן הזה פטפוטם של הילידים בישר מרד צר...."

124
01:27:52,773 --> 01:28:00,514
".... דנבר הערמומית, שחפצה בסתר את הנסיכה, האשימה אותי בטעות בהסתה למרד...."

125
01:30:02,428 --> 01:30:11,879
"....באוויר הלילה נשמעו קולותיהם המוזרים של טום-טומים וקריאות התזזיתיות של הילידים, שנודע להם על מאסרתי...."

126
01:30:23,540 --> 01:30:26,894
"....זה היה האות למרד גלוי...."

127
01:32:05,059 --> 01:32:08,796
"....ברחתי מהכלא ורצתי לארמון שלי...."

128
01:33:01,281 --> 01:33:10,190
"....עם נשימתה הגוססת, הנסיכה סיפרה לי איך דנבר תקפה אותה ולקחה את הבת שלנו...."

129
01:33:27,007 --> 01:33:36,850
"... כאשר רוחו הסתלקה, הרמתי את גופו מהארמון...."

130
01:34:02,910 --> 01:34:08,749
"....ארץ מולדתי הפכה למקום של מוות ושממה...."

131
01:35:16,383 --> 01:35:25,826
".... ליד גופתו של אהובי, התפללתי לאללה שיום אחד אולי אעמוד פנים אל פנים עם אויבי...."

132
01:35:56,094 --> 01:35:58,233
"זה דיוקן של אמא שלך."

133
01:36:21,014 --> 01:36:22,910
מותו של קפטן נמו.

134
01:36:30,924 --> 01:36:35,529
בלב כבד, הצוות מציית לפקודתו האחרונה.

135
01:36:42,892 --> 01:36:44,972
הלוויה מתחת למים.

136
01:38:53,834 --> 01:38:56,170
"תנוח נפשו בשלום".

137
01:39:38,846 --> 01:39:51,658
עם עזיבתו של המפקד הגדול, צוותו התמוסס, ה"נאוטילוס" שקע במעמקים הדומם, צוות רק ברוח "קוסם הים".

138
01:40:20,521 --> 01:40:22,389
הברכה.