1
00:00:01,566 --> 00:00:03,000
קריין: תמיכה גדולה
עבור "מלחמת וייטנאם"



2
00:00:03,000 --> 00:00:06,500
סופק על ידי חברים
מחברת המלאכים הטובים יותר,



3
00:00:06,500 --> 00:00:10,465
כולל יונתן
וג'ני לאווין,



4
00:00:10,465 --> 00:00:13,365
דיאן והאל ברירלי,



5
00:00:13,365 --> 00:00:15,766
איימי ודייוויד אברם,

לא מוגדר

6
00:00:15,766 --> 00:00:18,265
<font color="white" face="monospace">
    ג'ון וקתרין דבס,
   

7
00:00:18,265 --> 00:00:21,166

    משפחת פולרטון
    קרן צדקה,
   

8
00:00:21,166 --> 00:00:23,233

    משפחת מונטרון,
   

9
00:00:23,233 --> 00:00:25,565

    לינדה וסטיוארט רזניק,
   

10
00:00:25,565 --> 00:00:28,332

    הפרי ודונה גולקין
    קרן משפחה,
   

11
00:00:28,332 --> 00:00:29,332

    קרן LYNCH,
</font>

12
00:00:29,332 --> 00:00:32,200

רוג'ר ורוזמרין
קרן אנריקו,


13
00:00:32,200 --> 00:00:35,633

ועל ידי המממנים הנוספים הללו.


14
00:00:35,633 --> 00:00:37,533

כמו כן ניתן מימון גדול


15
00:00:37,533 --> 00:00:39,265

מאת דוד ה. קוך...


16
00:00:41,566 --> 00:00:43,765

ה-BLVATNIK
קרן משפחה...


17
00:00:46,100 --> 00:00:48,533

קרן הפארק,


18
00:00:48,533 --> 00:00:50,700

ההקדש הלאומי
עבור מדעי הרוח,


19
00:00:50,700 --> 00:00:52,899

קרן הצדקה של PEW,


20
00:00:52,899 --> 00:00:55,566

ג'ון ס וג'יימס ל.
קרן אבירים,


21
00:00:55,566 --> 00:00:58,332

קרן אנדרו וו. מלון,


22
00:00:58,332 --> 00:01:01,000

ARTHUR VINING DAVIS
יסודות,


23
00:01:01,000 --> 00:01:03,200
<font color="white" face="monospace">
קרן פורד מצלמת,


24
00:01:03,200 --> 00:01:04,400

על ידי התאגיד


25
00:01:04,400 --> 00:01:05,632

לשידור ציבורי,


26
00:01:05,632 --> 00:01:07,599

ועל ידי צופים כמוך.


27
00:01:07,599 --> 00:01:08,733

תודה לך.


28
00:01:13,266 --> 00:01:15,400

קריין: בנק אוף אמריקה
תומך בגאווה


29
00:01:15,400 --> 00:01:20,299
<font color="white" face="monospace">
KEN BURNS'S ו-LYNN NOVICK'S
הסרט "מלחמת וייטנאם"


30
00:01:20,299 --> 00:01:22,700

כי אומנה
פרספקטיבות שונות


31
00:01:22,700 --> 00:01:25,299

ושיח אזרחי
סביב נושאים חשובים


32
00:01:25,299 --> 00:01:27,599

התקדמות נוספת, שוויון,


33
00:01:27,599 --> 00:01:29,599

וחברה מחוברת יותר.


34
00:01:34,066 --> 00:01:38,099
<font color="white" face="monospace">
    עבור אל BANKOFAMERICA.COM/
    מחובר טוב יותר כדי ללמוד עוד.
   

35
00:02:06,566 --> 00:02:10,133

    ז'אן-מרי קרוקר:
    לפעמים הייתי שומע מכונית
    להתכווץ בשלג,
   

36
00:02:10,233 --> 00:02:12,566

    והייתי חושב שאולי זה
    מישהו יבוא
   

37
00:02:12,665 --> 00:02:14,133

    למסור לנו חדשות רעות.
   

38
00:02:14,233 --> 00:02:17,165

    מה שלא היה
טוב לי לחשוב.
   

39
00:02:17,265 --> 00:02:19,165

    זו הייתה חרדה בסיסית
   

40
00:02:19,265 --> 00:02:22,165

    שאני באמת חושב שהיה
    שם כל הזמן.
   

41
00:02:23,733 --> 00:02:26,699

    מספר:
    כל חייו הצעירים,
    דנטון קרוקר ג'וניור--
   

42
00:02:26,800 --> 00:02:29,000

    המכונה "מוגי" במשפחתו--
   

43
00:02:29,099 --> 00:02:31,133

    חלם לשרת
המדינה שלו,


44
00:02:31,233 --> 00:02:33,500

של לשים את החיים שלו
על הקו


45
00:02:33,599 --> 00:02:37,432

בהגנה על מה שהוא קרא
"חופש הפרט".


46
00:02:37,533 --> 00:02:41,500

הוא רצה לשרת
בווייטנאם כל כך הרבה


47
00:02:41,599 --> 00:02:44,633

הוא לחץ על הוריו
למתן רשותם


48
00:02:44,733 --> 00:02:47,765

שיצטרף לצבא לפני כן
    הוא היה בן 18.
   

49
00:02:50,165 --> 00:02:53,800

    הוא היה להוט לקרב ו
    מרוצה כשהוקצה לו
   

50
00:02:53,900 --> 00:02:58,233

    לחטיבה 1 של ה
    חגג את המוטס ה-101,
   

51
00:02:58,332 --> 00:03:02,532

    "הנשרים הזועקים"
    שהוביל את הדרך ביום ה-D.
   

52
00:03:02,633 --> 00:03:06,400

    אבל הוא התאכזב במהירות
    למצוא את עצמו קשור
</font>

53
00:03:06,500 --> 00:03:11,400

    למפקדת הגדוד,
    תיקון כלי נשק, הכנת רשימות,
   

54
00:03:11,500 --> 00:03:13,265

    ניהול רישומים.
   

55
00:03:13,365 --> 00:03:16,865

    זה היה "משעמם", הוא כתב הביתה.
   

56
00:03:16,966 --> 00:03:20,133

    MOGIE CROCKER (בדרמטיות):
    אני חושב שאולי תצליח
    להבין את האכזבה שלי
   

57
00:03:20,233 --> 00:03:23,033

    כשאתה רואה שיש
מעט הגיון בלהיות כאן
   

58
00:03:23,133 --> 00:03:25,332

    אלא אם כן אחד מתמודד
    המטרה העיקרית,
   

59
00:03:25,432 --> 00:03:28,000

    ההרס של ה-VC.
   

60
00:03:30,165 --> 00:03:32,633

    בהחלט אדם לא מרגיש הגיון
    של הישג
   

61
00:03:32,733 --> 00:03:35,432

    כאשר החברים של האדם
    עומדים בפני כל הסכנות.
   

62
00:03:38,765 --> 00:03:41,966

    ז'אן-מרי קרוקר:
הייתה לי מפה מאחור
    של דלת הסלון.
   

63
00:03:42,066 --> 00:03:46,000

    ושמתי בו סיכות
    בכל פעם שדנטון ג'וניור עבר דירה.
   

64
00:03:46,099 --> 00:03:47,533

    והוא זז הרבה.
   

65
00:03:48,800 --> 00:03:51,165

    והכרתי את השמות האלה
    בבת אחת
   

66
00:03:51,265 --> 00:03:56,466

    כמו גם כל אזור
    של העולם שלנו.
   

67
00:04:07,566 --> 00:04:09,932

    לינדון ג'ונסון:
ובכן, איך היה לך
סוף שבוע טוב?


68
00:04:10,032 --> 00:04:11,000

רוברט מקנמרה:
(צוחק)


69
00:04:11,099 --> 00:04:12,400

כן, עשיתי זאת, אדוני הנשיא.


70
00:04:12,500 --> 00:04:13,699

אני מקווה שגם אתה עשית זאת.


71
00:04:13,800 --> 00:04:15,233

ג'ונסון:
מה דעתך בימים אלה?


72
00:04:15,332 --> 00:04:16,600

לא דיברתי איתך.


73
00:04:16,699 --> 00:04:18,000
<font color="white" face="monospace">
מה קורה להפסקה שלנו?


74
00:04:18,100 --> 00:04:19,533

מה הגנרלים שלנו אומרים?


75
00:04:19,632 --> 00:04:22,065

מקנמרה:
תראה, אני חושב שתמצא
כמה מנהיגים זרים


76
00:04:22,165 --> 00:04:24,966

יבקר אותך
אם תמשיך להפציץ.


77
00:04:25,065 --> 00:04:28,665

למען האמת,
שום מקור מודיעיני אחר


78
00:04:28,766 --> 00:04:31,800
<font color="white" face="monospace">
שראיתי מעיד על כך
האנוי אפילו שוקלת


79
00:04:31,899 --> 00:04:33,600

מתקדמים לקראת משא ומתן


80
00:04:33,699 --> 00:04:35,832

על מנת להוביל אותנו
כדי להאריך את ההפסקה.


81
00:04:35,932 --> 00:04:37,365

מידע מודיעיני...


82
00:04:37,466 --> 00:04:41,266

מְסַפֵּר:
עם תחילת 1966, הנשיא
של ארצות הברית


83
00:04:41,365 --> 00:04:43,766
<font color="white" face="monospace">
רק למד
את שמו של האיש


84
00:04:43,865 --> 00:04:48,132

מי היה החבר החזק ביותר
של הפוליטביורו בהאנוי--


85
00:04:48,233 --> 00:04:49,733

לה דואן.


86
00:04:49,832 --> 00:04:51,600

מקנמרה:
...המזכירה הראשונה
של המפלגה הקומוניסטית,


87
00:04:51,699 --> 00:04:54,832

אדם בשם לה דואן--
L-E בירה D-U-A-N--


88
00:04:54,932 --> 00:04:57,300
<font color="white" face="monospace">
    מי היום שם
    לחץ ניכר
   

89
00:04:57,399 --> 00:05:00,932

    על הו צ'י מין ואחרים
    להבטיח את המשך המלחמה
   

90
00:05:01,033 --> 00:05:03,432

    שהוא חושב שגם הם
    מנצח או יכול לנצח.
   

91
00:05:03,533 --> 00:05:05,432

    ("מאסטרים של מלחמה"
    מאת The Staple Singers מנגנים)
   

92
00:05:05,533 --> 00:05:07,932

    â™ª הם אדוני מלחמה
</font>

93
00:05:10,699 --> 00:05:15,865

    â™ª אתה בונה את כל התותחים הגדולים
   

94
00:05:15,966 --> 00:05:17,466

    â™ª אתה בונה
    המטוסים הגדולים. â™ª
   

95
00:05:17,565 --> 00:05:19,233

    מספר:
    כשהם המשיכו
    להסלים את המלחמה,
   

96
00:05:19,332 --> 00:05:22,199

    ג'ונסון ומקנמרה היו
    מתוסכל
   

97
00:05:22,300 --> 00:05:26,233

    שבו מפקדים אמריקאים
    וייטנאם, שהגיעה לבגרות
</font>

98
00:05:26,332 --> 00:05:28,665

במהלך מלחמת העולם השנייה וקוריאה,


99
00:05:28,766 --> 00:05:30,899

היה קשה
הגיוני


100
00:05:31,000 --> 00:05:33,399

של מה שקורה
על הקרקע.


101
00:05:33,500 --> 00:05:38,632

בחודשים ובשנים שיבואו,
ככל שהנוכחות האמריקאית גדלה,


102
00:05:38,733 --> 00:05:41,033

גם האנוי תדרדר,


103
00:05:41,132 --> 00:05:43,932
<font color="white" face="monospace">
שולחים עוד ועוד
חיילים בדרום,


104
00:05:44,033 --> 00:05:47,199

מחזקת את שלו
הגנה אווירית,


105
00:05:47,300 --> 00:05:49,432

וגיוס לוחמים נוספים


106
00:05:49,533 --> 00:05:52,932

מהמנוכרים
אזור כפרי בדרום וייטנאם.


107
00:05:56,766 --> 00:05:59,766

ממשל ג'ונסון
ניסה נואשות


108
00:05:59,865 --> 00:06:04,000
<font color="white" face="monospace">
לתמוך בממשלה
סייגון ובמקביל,


109
00:06:04,100 --> 00:06:07,300

לעזור לממשלה הזו איכשהו
לזכות בנאמנות


110
00:06:07,399 --> 00:06:09,266

של האנשים שלה.


111
00:06:09,365 --> 00:06:13,432

ג'ונסון ניסה לזייף
קואליציה בינלאומית


112
00:06:13,533 --> 00:06:15,833

להגן על דרום וייטנאם.


113
00:06:15,932 --> 00:06:21,033
<font color="white" face="monospace">
    אבל רק חמש מדינות אחרות
    אי פעם ישלח כוחות קרב--
   

114
00:06:21,132 --> 00:06:25,033

    אוסטרליה וניו זילנד,
    תאילנד, הפיליפינים,
   

115
00:06:25,132 --> 00:06:27,065

    ודרום קוריאה.
   

116
00:06:28,600 --> 00:06:33,165

    בעלות הברית החשובות ביותר של אמריקה,
    בריטניה, צרפת וקנדה,
   

117
00:06:33,266 --> 00:06:39,266

    סירבו לקחת חלק והיו
קורא במקום לשיחות שלום.


118
00:06:39,365 --> 00:06:42,033

ועוד ועוד אמריקאים,


119
00:06:42,132 --> 00:06:44,865

כולל חלק מהארץ
הכי מכובד


120
00:06:44,966 --> 00:06:46,800

מומחי מדיניות חוץ,


121
00:06:46,899 --> 00:06:50,399

התחילו להטיל ספק ב
הדרך שבה נלחמה המלחמה,


122
00:06:50,500 --> 00:06:52,733

אם אי פעם אפשר יהיה לזכות בו,
   

123
00:06:52,832 --> 00:06:57,766

    ואם ארצות הברית
    צריך להיות בוייטנאם בכלל.
   

124
00:06:58,899 --> 00:07:00,300

    (פיצוץ)
   

125
00:07:00,399 --> 00:07:08,199

    עם תחילת 1966, 2,344 אמריקאים
    מת בווייטנאם.
   

126
00:07:08,300 --> 00:07:11,165

    כמעט 200,000
    הוצבו שם,
   

127
00:07:11,266 --> 00:07:14,333

    ועוד היו בדרכם.
</font>

128
00:07:15,800 --> 00:07:18,233

החיילים האלה היו מהר
לְגַלוֹת


129
00:07:18,332 --> 00:07:20,565

שהמלחמה שהם מנהלים
ביקש להילחם


130
00:07:20,665 --> 00:07:23,365

לא הייתה המלחמה של אביהם.


131
00:07:26,233 --> 00:07:29,500

סאם וילסון:
אנחנו נוטים להילחם במלחמה הבאה


132
00:07:29,600 --> 00:07:32,466

באותו אופן
נלחמנו באחרון.


133
00:07:32,566 --> 00:07:36,733
<font color="white" face="monospace">
אנחנו אסירים
מהניסיון שלנו.


134
00:07:36,832 --> 00:07:39,233

והרבה מהדברים
שלמדנו שזה עובד


135
00:07:39,332 --> 00:07:40,399

במלחמת העולם השנייה


136
00:07:40,500 --> 00:07:44,000

לא היו ישימים
למלחמה בווייטנאם.


137
00:07:45,865 --> 00:07:48,000

פשוט חשבנו שנלך
פנימה עם פטיש


138
00:07:48,100 --> 00:07:49,766
<font color="white" face="monospace">
ולהפיל דברים,
לנקות אותם,


139
00:07:49,865 --> 00:07:51,733

והכל ייגמר.


140
00:07:51,832 --> 00:07:55,300

זה היה סוג
של פשטנות יתר


141
00:07:55,399 --> 00:07:57,132

של הבעיה


142
00:07:57,233 --> 00:08:01,533

בשילוב עם שלנו
ביטחון עצמי יתר שגרם לנו,


143
00:08:01,632 --> 00:08:04,165

אני חושב, להיות שחצן.
   

144
00:08:04,266 --> 00:08:07,565

    וזה מאוד מאוד קשה
    להפיג בורות
   

145
00:08:07,665 --> 00:08:09,833

    אם תשמור על יהירות.
   

146
00:08:09,932 --> 00:08:15,065

    SINGERS STAPLES:
    â™ª אני אעמוד מעל גופך ו
    תוודא שאתה מת. â™ª
   

147
00:08:23,332 --> 00:08:24,699

    (חובט חבטות)
   

148
00:08:26,100 --> 00:08:29,065

    מספר:
בתחילת פברואר 1966,
   

149
00:08:29,165 --> 00:08:32,232

    הנשיא ג'ונסון
    קיבלו עוד חדשות רעות.
   

150
00:08:32,332 --> 00:08:35,133

    חברו הוותיק,
    ג'יי וויליאם פולברייט,
   

151
00:08:35,232 --> 00:08:36,298

    היו"ר החזק
   

152
00:08:36,399 --> 00:08:38,899

    של החוץ של הסנאט
    ועדת יחסים,
   

153
00:08:39,000 --> 00:08:42,100

    תכנן לקיים דיונים
    על מלחמת וייטנאם,
</font>

154
00:08:42,200 --> 00:08:46,700

ורשתות הטלוויזיה
נועד לכסות את הדיונים


155
00:08:46,799 --> 00:08:48,600

מפטיש לפטיש.


156
00:08:48,700 --> 00:08:52,133

פולברייט, שהיה לו פעם
תמכו במלחמה,


157
00:08:52,232 --> 00:08:54,133

עכשיו התנגד לזה.


158
00:08:54,232 --> 00:08:57,500

LBJ נבהל.


159
00:08:57,600 --> 00:09:00,432

יועציו שלו נתנו
לו עצות סותרות


160
00:09:00,533 --> 00:09:03,033

על וייטנאם במשך שנים.


161
00:09:03,133 --> 00:09:06,200

אבל דיון ציבורי על
איך הוא ניהל את המלחמה


162
00:09:06,299 --> 00:09:10,332

מול מיליוני
האמריקאים מילאו אותו באימה.


163
00:09:12,133 --> 00:09:14,399

כשהדיונים התחילו,


164
00:09:14,500 --> 00:09:16,166

הנשיא ניסה
להסיט את תשומת הלב


165
00:09:16,265 --> 00:09:20,000

בכך שהכריז פתאום שהוא
הולך לכנס צבאי


166
00:09:20,100 --> 00:09:24,299

בהונולולו, להיפגש למען
פעם ראשונה שני הגנרלים


167
00:09:24,399 --> 00:09:27,166

שעכשיו עמד בראש
ממשלת סייגון.


168
00:09:27,265 --> 00:09:28,899

אד הרליהי:
זו פגישה בלי
תַקדִים,


169
00:09:29,000 --> 00:09:31,799
<font color="white" face="monospace">
    ונועד לחזק
    נחישות ארצות הברית
   

170
00:09:31,899 --> 00:09:35,365

    להמשיך עד הסוף את הכונן
    נגד שליטה קומוניסטית
   

171
00:09:35,466 --> 00:09:36,832

    בדרום וייטנאם.
   

172
00:09:40,899 --> 00:09:44,332

    מספר:
    גנרל נגוין ואן ת'יו
    היה ראש המדינה,
   

173
00:09:44,432 --> 00:09:47,899

    אבל כוח אמיתי טמון
עם יריבו המר של תיאו,


174
00:09:48,000 --> 00:09:51,200

הראש לשעבר של ה
חיל האוויר של דרום וייטנאם,


175
00:09:51,299 --> 00:09:54,365

ראש הממשלה נגוין קאו קי.


176
00:09:54,466 --> 00:09:59,265

קי היה "טיל לא מונחה",
לפי דיפלומט אמריקאי אחד,


177
00:09:59,365 --> 00:10:02,066

ידוע בשלו
מדים ראוותניים,


178
00:10:02,166 --> 00:10:06,200

חייו הפרטיים הצעקניים,
וההצהרותיו הפומביות.


179
00:10:06,299 --> 00:10:10,566

פעם הוא אמר את זה לכתב
מה שווייטנאם באמת הייתה צריכה


180
00:10:10,666 --> 00:10:13,100

היה "חמישה היטלר".


181
00:10:13,200 --> 00:10:16,865

PHAN QUANG ג':
איך יכולנו לאפשר ולקבל
שזה יקרה?


182
00:10:16,966 --> 00:10:18,899

הוא היה שרלטן.


183
00:10:19,000 --> 00:10:21,566

האיש לא רק
    אין לו הכשרה,
   

184
00:10:21,666 --> 00:10:24,732

    אין לו השכלה,
    אבל נראה שלא מתערב...
   

185
00:10:24,832 --> 00:10:30,299

    להתעניין בחינוך,
    וגאה בבורות שלו.
   

186
00:10:30,399 --> 00:10:33,932

    TRAN NGOC CHAU
    (מדבר אנגלית):
   

187
00:10:46,899 --> 00:10:49,899

    (צוחק)
   

188
00:11:03,700 --> 00:11:07,000

    מספר:
הנשיא ג'ונסון בילה את רובו
מתקופתו בהונולולו


189
00:11:07,100 --> 00:11:10,299

דוחקת בקי להתמקד
על השקט--


190
00:11:10,399 --> 00:11:13,432

להרוויח את תמיכת ה
אנשים דרום וייטנאמים


191
00:11:13,533 --> 00:11:16,799

על ידי התחייבות כלכלית
ורפורמות חברתיות


192
00:11:16,899 --> 00:11:20,966

האמריקאים קראו
במשך יותר מעשור.


193
00:11:21,066 --> 00:11:24,600
<font color="white" face="monospace">
    ג'ונסון לא היה מעוניין
    ב"מילים גבוהות"
   

194
00:11:24,700 --> 00:11:26,865

    על התקדמות, אמר.
   

195
00:11:26,966 --> 00:11:29,365

    הוא רצה הישגים אמיתיים -
   

196
00:11:29,466 --> 00:11:34,500

    איך שהם קראו בטקסס,
    "עגלות על הקיר."
   

197
00:11:34,600 --> 00:11:38,399

    BUI DIEM:
    טוב, אף אחד לא הבין
    מה זה אומר "קונסקין".
</font>

198
00:11:38,500 --> 00:11:43,100

    ואנשים הוייטנאמים
    במשלחת שואלים אותי,
   

199
00:11:43,200 --> 00:11:45,033

    "אתה מבין מה זה?"
   

200
00:11:45,133 --> 00:11:47,566

    ובעצמי אמרתי,
    "טוב, אני לא מבין."
   

201
00:11:47,665 --> 00:11:50,066

    אני חייב לשאול כמה אמריקאים
    להסביר לי.
   

202
00:11:50,165 --> 00:11:53,332

    וכמה חברים אמריקאים,
הם מסבירים לי בהמשך
   

203
00:11:53,432 --> 00:11:55,566

    ורק עד אז
    הווייטנאמים הבינו.
   

204
00:11:57,299 --> 00:11:59,299

    במקרה אני מחזיק
    את נקודת המבט
   

205
00:11:59,399 --> 00:12:00,966

    שזה לא הולך להיות
    ארוך מדי
   

206
00:12:01,066 --> 00:12:03,133

    לפני העם האמריקאי,
    כעם,
   

207
00:12:03,232 --> 00:12:05,799

    יתכחש למלחמה שלנו
בדרום מזרח אסיה.
   

208
00:12:05,899 --> 00:12:07,600

    מקסוול טיילור:
    אלו, כמובן, חדשות טובות
   

209
00:12:07,700 --> 00:12:08,899

    להאנוי, סנטור.
   

210
00:12:09,000 --> 00:12:10,666

    מורס:
    הו, אני יודע את זה
   

211
00:12:10,765 --> 00:12:13,399

    זה אמן המריחה שאתה
    מיליטריסטים נותנים לאלה מאיתנו
   

212
00:12:13,500 --> 00:12:15,100

    שיש להם הבדלים כנים
של דעה איתך.
   

213
00:12:15,200 --> 00:12:17,865

    אבל אני לא מתכוון לרדת
    במרזב איתך
   

214
00:12:17,966 --> 00:12:20,200

    ולעסוק בזה
    סוג של ויכוח, גנרל.
   

215
00:12:20,299 --> 00:12:23,732

    מספר:
    הטיול של ג'ונסון להונולולו
    לא הסיחו את דעתו
   

216
00:12:23,832 --> 00:12:25,133

    הציבור האמריקאי.
   

217
00:12:25,232 --> 00:12:28,332

    הם היו מרותקים
לדיונים.
   

218
00:12:28,432 --> 00:12:30,865

    ואני גם חושב
    שמדינות גדולות,
   

219
00:12:30,966 --> 00:12:32,932

    במיוחד המדינה הזו,
   

220
00:12:33,033 --> 00:12:35,865

    הוא די חזק מספיק
    לעסוק בפשרה
   

221
00:12:35,966 --> 00:12:38,133

    מבלי לאבד את מעמדו
    בעולם,
   

222
00:12:38,232 --> 00:12:40,700

    מבלי לאבד את היוקרה שלו
כעם גדול.


223
00:12:40,799 --> 00:12:42,865

לְהֶפֶך,
אני חושב שזה יהיה


224
00:12:42,966 --> 00:12:47,232

אחד הניצחונות הגדולים ביותר
לנו ולכבודנו


225
00:12:47,332 --> 00:12:51,165

אם היינו יכולים-יכולנו להיות גאונים
מספיק ומספיק נדיב


226
00:12:51,265 --> 00:12:53,133

להביא לסוג כלשהו
של יישוב


227
00:12:53,232 --> 00:12:55,000

של המאבק המסוים הזה.
   

228
00:12:55,100 --> 00:12:59,533

    מספר:
    פולברייט הזמין את המכובדים
    הדיפלומט ג'ורג' קנאן
   

229
00:12:59,633 --> 00:13:01,232

    להעיד.
   

230
00:13:01,332 --> 00:13:04,299

    במשך שני עשורים,
    תורת הבלימה שלו--
   

231
00:13:04,399 --> 00:13:06,299

    עצירת ההתפשטות הסובייטית--
   

232
00:13:06,399 --> 00:13:09,466

    היה הבסיס
של מדיניות החוץ האמריקאית,


233
00:13:09,566 --> 00:13:12,633

ובמובנים מסוימים היה
ההצדקה


234
00:13:12,732 --> 00:13:18,000

על הובלת ארצות הברית
לתוך מלחמת הפרוקסי שלה בווייטנאם.


235
00:13:18,100 --> 00:13:19,399

KENNAN:
הנקודה הראשונה
הייתי רוצה להכין


236
00:13:19,500 --> 00:13:23,732

זה אם לא היינו כבר
מעורבים כפי שאנו היום


237
00:13:23,832 --> 00:13:25,533
<font color="white" face="monospace">
    בווייטנאם,
   

238
00:13:25,633 --> 00:13:27,100

    לא אדע שום סיבה
   

239
00:13:27,200 --> 00:13:29,799

    למה אנחנו צריכים לרצות
    להיות כל כך מעורב,
   

240
00:13:29,899 --> 00:13:31,500

    ויכולתי לחשוב
    מכמה סיבות
   

241
00:13:31,600 --> 00:13:33,033

    מדוע עלינו לרצות שלא.
   

242
00:13:33,133 --> 00:13:37,265

    הפנית
לבלימה כאן.
   

243
00:13:37,365 --> 00:13:42,633

    איך... איך נוכל להכיל
    בווייטנאם?
   

244
00:13:42,732 --> 00:13:46,399

    היינו עושים יותר טוב אם באמת
    היו מראים את עצמנו
   

245
00:13:46,500 --> 00:13:49,966

    קצת יותר רגוע ו
    פחות מפחד ממה שקורה
   

246
00:13:50,066 --> 00:13:52,033

    ב...
   

247
00:13:52,133 --> 00:13:55,932

    בוודאי בקטן יותר
מדינות אסיה ואפריקה,


248
00:13:56,033 --> 00:14:00,066

ולא לקפוץ מסביב כמו
פיל מפוחד מעכבר


249
00:14:00,166 --> 00:14:02,365

בכל פעם שהדברים האלה מתרחשים.


250
00:14:02,466 --> 00:14:06,133

מְסַפֵּר:
ג'ונסון הוקל כאשר,
ברגע האחרון,


251
00:14:06,232 --> 00:14:09,200

במקום לשדר את זה של קנאן
עֵד,


252
00:14:09,299 --> 00:14:12,700

CBS הראתה שידורים חוזרים
של<i>The Real McCoys,</i>


253
00:14:12,799 --> 00:14:16,799

<i>המופע של אנדי גריפית'
ואני אוהב את לוסי.</i>


254
00:14:16,899 --> 00:14:20,966

אבל NBC שמרה על המצלמות
רִיצָה.


255
00:14:21,066 --> 00:14:23,865

זה לא רק שלא
העסק שלנו,


256
00:14:23,966 --> 00:14:25,865

אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים
לעשות זאת בהצלחה.


257
00:14:25,966 --> 00:14:28,832

ואני לוקח את זה
בזה אתה מתכוון לזה


258
00:14:28,932 --> 00:14:31,932

זה פשוט לא א
מטרה מעשית,


259
00:14:32,033 --> 00:14:34,500

כפי שאני מבין את זה,
במדינה הזו.


260
00:14:34,600 --> 00:14:36,865

אנחנו אפילו לא יכולים להשיג את זה
עם מיטב הרצון.


261
00:14:36,966 --> 00:14:39,600

זה נכון,
ויש לי פחד


262
00:14:39,700 --> 00:14:45,232

שהמחשבה שלנו על זה
כל הבעיה עדיין מושפעת


263
00:14:45,332 --> 00:14:49,966

על ידי סוג של אשליות לגבי
בלתי מנוצח מצידנו.


264
00:14:59,665 --> 00:15:01,899

מְסַפֵּר:
רגע לפני תחילת הדיונים,


265
00:15:02,000 --> 00:15:05,066

הנשיא החליט
לחדש את הפצצת מטרות


266
00:15:05,166 --> 00:15:07,033

בצפון וייטנאם.


267
00:15:07,133 --> 00:15:12,932
<font color="white" face="monospace">
    הפסקה של 37 יום שהייתה
    החל בערב חג המולד 1965
   

268
00:15:13,033 --> 00:15:16,100

    לא הניב שום רמז
    מהנכונות של האנוי
   

269
00:15:16,200 --> 00:15:18,332

    לבוא
    לשולחן המשא ומתן.
   

270
00:15:20,500 --> 00:15:24,399

    בדרום וייטנאם, וייטקונג
    כעת האמינו לאנשי גרילה
   

271
00:15:24,500 --> 00:15:28,500

    לשלוט על כמעט שלושה רבעים
של המדינה.
   

272
00:15:28,600 --> 00:15:31,399

    אבל גנרל
    וויליאם ווסטמורלנד,
   

273
00:15:31,500 --> 00:15:35,299

    המפקד האמריקאי,
    חשב את המשימה הדחופה ביותר שלו
   

274
00:15:35,399 --> 00:15:39,100

    היה להרוס את הצפון
    יחידות צבא סדיר וייטנאמי
   

275
00:15:39,200 --> 00:15:41,000

    האנוי שלחה דרומה.
   

276
00:15:43,000 --> 00:15:45,865

    המטרה של ווסטמורלנד
לשנתיים הקרובות


277
00:15:45,966 --> 00:15:50,133

היה מגיע למה שהוא
המכונה "נקודת הצלבה"--


278
00:15:50,232 --> 00:15:53,100

הנקודה בה ארה"ב
וכוחות ARVN


279
00:15:53,200 --> 00:15:57,100

הרגו עוד חיילי אויב
ממה שניתן להחליף.


280
00:15:58,100 --> 00:16:01,765

זו תהיה מלחמת התשה.


281
00:16:01,865 --> 00:16:06,765

אבל זה ידרוש
עוד יותר חיילים אמריקאים.


282
00:16:08,865 --> 00:16:12,133

הם הגיעו מכל פינה
של המדינה.


283
00:16:15,332 --> 00:16:18,832

מאט האריסון:
נולדתי בווסט פוינט כאשר שלי
אבא היה בפקולטה שם.


284
00:16:18,932 --> 00:16:21,432

מהזכרון המוקדם שלי,


285
00:16:21,533 --> 00:16:23,799

ווסט פוינט היה מה
רציתי לעשות,


286
00:16:23,899 --> 00:16:26,666
<font color="white" face="monospace">
אפילו לא במיוחד
כי היה לי מושג


287
00:16:26,765 --> 00:16:28,932

או רצון עז
לקריירה צבאית.


288
00:16:29,033 --> 00:16:30,133

זה פשוט...


289
00:16:30,232 --> 00:16:32,066

ווסט פוינט היה סוג של
גובה השאיפה שלי.


290
00:16:32,165 --> 00:16:34,265

("על, צוות הצבא הישן והאמיץ"
משחק)


291
00:16:34,365 --> 00:16:37,432
<font color="white" face="monospace">
    מספר:
    בנו של קולונל אשר
    שירת במלחמת העולם השנייה,
   

292
00:16:37,533 --> 00:16:42,299

    מאט הריסון גדל עליו
    בסיסי צבא ברחבי העולם.
   

293
00:16:42,399 --> 00:16:44,399

    לו ולארבעת אחיו,
   

294
00:16:44,500 --> 00:16:48,865

    הצבא היה תמיד
    במרכז חייהם.
   

295
00:16:48,966 --> 00:16:53,100

    אן האריסון באומן:
פנית להורים
"אדוני" ו"גברתי",


296
00:16:53,200 --> 00:16:56,000

ואמרת "כן"
ולא "כן".


297
00:16:56,100 --> 00:16:59,365

ואתה ענית לטלפון,
"המגורים של קולונל הריסון."


298
00:16:59,466 --> 00:17:02,265

קמנו כל שבת
בוקר וניקינו אבק מהבית.


299
00:17:02,365 --> 00:17:05,299

אבא שלי היה לובש את
להקת צועדים של ווסט פוינט


300
00:17:05,400 --> 00:17:07,465
<font color="white" face="monospace">
    ואחותי ואני היינו אבק
    מסביב לסלון.
   

301
00:17:08,932 --> 00:17:10,566

    מספר:
    זה נראה להוריו של מאט
   

302
00:17:10,665 --> 00:17:12,865

    שהוא לא יכול לעשות רע.
   

303
00:17:12,965 --> 00:17:16,232

    הוא היה ההתגלמות של ה
    ערכים שהם קיוו להנחיל
   

304
00:17:16,333 --> 00:17:21,365

    בכל ילדיהם:
חובה, כבוד ומדינה.


305
00:17:22,900 --> 00:17:25,299

האריסון:
הרושם החזק ביותר
יש לי מהכיתה שלי


306
00:17:25,400 --> 00:17:29,732

וחבריי לכיתה היו הם
בחורים שפשוט היו אידיאליסטים.


307
00:17:29,833 --> 00:17:32,766

ואני חושב שחבר'ה מצוירים
מעיירות קטנות


308
00:17:32,865 --> 00:17:36,200

בכל רחבי ארצות הברית
היה את זה במשותף.


309
00:17:36,299 --> 00:17:39,200
<font color="white" face="monospace">
זה היה זמן קודם
השאלות


310
00:17:39,299 --> 00:17:41,365

על חריגות אמריקאית.


311
00:17:41,465 --> 00:17:43,400

לא שאלנו.


312
00:17:43,500 --> 00:17:46,633

האמנו במה
המדינה הזו עמדה עבור,


313
00:17:46,732 --> 00:17:50,965

והאמנו שאנשים
שהיה לו את היכולת


314
00:17:51,066 --> 00:17:54,200

להוביל חיילים צריך לעשות את זה.


315
00:17:55,665 --> 00:17:58,400

("מוסטנג סאלי"
מאת וילסון פיקט מנגן)


316
00:18:03,365 --> 00:18:05,865

PICKETT:
â™ª מוסטנג סאלי


317
00:18:05,965 --> 00:18:07,432

â™ª הא!


318
00:18:07,532 --> 00:18:09,566

רוג'ר הריס:
רציתי ללכת
עם הגלדיאטורים.


319
00:18:09,665 --> 00:18:11,532

רציתי ללכת
עם החבר'ה הקשוחים.


320
00:18:14,165 --> 00:18:18,165
<font color="white" face="monospace">
נולדתי בבוסטון, ב
אזור רוקסברי בבוסטון.


321
00:18:18,266 --> 00:18:21,333

היו כאלה שכן
לגייס אותך לכנופיות


322
00:18:21,432 --> 00:18:24,700

ולנסות לפתות אותך
לעשות דברים


323
00:18:24,799 --> 00:18:28,365

זה-שלא היו ב
טובת החברה.


324
00:18:28,465 --> 00:18:29,500

בוא נגיד את זה ככה.


325
00:18:30,900 --> 00:18:33,099
<font color="white" face="monospace">
    מספר:
    רוג'ר האריס חלם
    של ללכת לקולג'
   

326
00:18:33,200 --> 00:18:35,865

    על מלגת כדורגל,
    אבל לא היה גדול מספיק
   

327
00:18:35,965 --> 00:18:38,400

    לשחק בקבוצה שלו
    בתיכון.
   

328
00:18:38,500 --> 00:18:40,665

    הריס:
    וכך התגייסתי
    בחיל הנחתים.
   

329
00:18:40,766 --> 00:18:44,732

    והרגשתי ש...
שזה היה win-win


330
00:18:44,833 --> 00:18:49,633

כי, אחד, אם אמות,
אז אמא שלי תוכל


331
00:18:49,732 --> 00:18:52,900

לקבל את 10,000 הדולרים
פוליסת ביטוח.


332
00:18:53,000 --> 00:18:54,700

חשבתי שכן
הרבה כסף,


333
00:18:54,799 --> 00:18:56,365

שאמא שלי תהיה עשירה
אם אמות.


334
00:18:56,465 --> 00:18:57,400

אתה יודע, היא תהיה עשירה.
   

335
00:18:59,099 --> 00:19:01,865

    אם אני חי, אז אני אהיה גיבור,
    אתה יודע,
   

336
00:19:01,965 --> 00:19:04,232

    ואני יכול לחזור
    ולהשיג עבודה.
   

337
00:19:04,333 --> 00:19:06,700

    נאיבי, מטומטם, אתה יודע?
   

338
00:19:08,333 --> 00:19:10,799

    מספר:
    ג'ון מוסגרייב היה מ
    שכונת פיירמאונט
   

339
00:19:10,900 --> 00:19:13,266

    של אינדפנדנס, מיזורי.
</font>

340
00:19:13,365 --> 00:19:16,732

מוסגראב:
הייתי בן 17 ושלי
החבר הכי טוב ואני


341
00:19:16,833 --> 00:19:18,965

ירד והתגייס
בחיל הנחתים.


342
00:19:19,066 --> 00:19:22,000

תמיד חלמתי
של להיות חייל ימי.


343
00:19:22,099 --> 00:19:23,732

ו...


344
00:19:26,633 --> 00:19:30,465

ובכן, ידעתי שאני לא הולך
להיות גבר מיד


345
00:19:30,566 --> 00:19:33,066
<font color="white" face="monospace">
    אבל התכוונתי להיות חייל ימי,
    וזה הספיק.
   

346
00:19:33,165 --> 00:19:37,365

    הייתי עושה משהו בוגר.
   

347
00:19:37,465 --> 00:19:40,032

    ואני הייתי עושה משהו
    זה היה חשוב.
   

348
00:19:40,133 --> 00:19:44,932

    והייתה מלחמה על
    ורציתי חלק ממנו.
   

349
00:19:46,833 --> 00:19:49,000

    ביל אהרארט:
    גדלתי בפרקסי,
פנסילבניה.


350
00:19:49,099 --> 00:19:51,232

ובכל יום זיכרון


351
00:19:51,333 --> 00:19:54,432

כל הדור הזה
של מלחמת העולם השנייה יתחפש


352
00:19:54,532 --> 00:19:56,532

בלגיון האמריקאי שלהם
מדים ומצעדים מסביב.


353
00:19:58,066 --> 00:20:01,932

ושמתי אדום, לבן וכחול
נייר קרפ על האופניים שלי.


354
00:20:02,032 --> 00:20:04,333

והילדים יכלו לרכוב
מאחורי המצעד.


355
00:20:06,066 --> 00:20:09,566

מְסַפֵּר:
ביל ארהארט היה נרשם
בין השאר בגלל שאביו,


356
00:20:09,665 --> 00:20:12,500

כומר, לא שירת.


357
00:20:12,599 --> 00:20:15,633

ארהרט היה תלמיד מחונן


358
00:20:15,732 --> 00:20:17,665

ובשנה האחרונה שלו
בתיכון


359
00:20:17,766 --> 00:20:20,766

התקבלה על ידי ארבע מכללות.
   

360
00:20:20,865 --> 00:20:22,665

    לו היה נוכח באחד מהם,
   

361
00:20:22,766 --> 00:20:26,032

    הוא היה
    נדחה מהטיוטה.
   

362
00:20:26,133 --> 00:20:27,665

    הכל הסתכם בתפיסה הזו
   

363
00:20:27,766 --> 00:20:30,700

    של התכוונתי לשרת
    המדינה שלי ולהיות גיבור
   

364
00:20:30,799 --> 00:20:34,266

    ושיהיה לך את זה מהמם
מדי חיל הנחתים.


365
00:20:34,365 --> 00:20:37,333

והבנות פשוט יהיו
עטוף סביב צווארי


366
00:20:37,432 --> 00:20:40,066

ואף אחד לא ירביץ לי
שׁוּב.


367
00:20:40,165 --> 00:20:41,465

אבל במקביל


368
00:20:41,566 --> 00:20:45,000

אני באמת הייתי משרת
המדינה שלי.


369
00:20:45,099 --> 00:20:47,833

זו הייתה ההזדמנות שלי להיות...
(אנחות)


370
00:20:47,932 --> 00:20:50,500
<font color="white" face="monospace">
אחד לא רוצה לעשות טריוויאליזציה
זה, אבל זו הייתה ההזדמנות שלי להיות


371
00:20:50,599 --> 00:20:52,432

הכוכב של עצמי
הסרט של ג'ון וויין.


372
00:20:52,532 --> 00:20:57,732

זו הייתה ההזדמנות שלי לעשות את זה
דור מלחמת העולם השנייה עשה


373
00:20:57,833 --> 00:21:00,066

ונראה שהוא כל כך גאה בו.


374
00:21:00,165 --> 00:21:03,133

עכשיו היה לי תורי.


375
00:21:04,532 --> 00:21:05,766
<font color="white" face="monospace">
    מספר:
    מאיפה שהם באו,
   

376
00:21:05,865 --> 00:21:08,833

    יהיו הסיבות שלהם אשר יהיו
    להצטרף לצבא,
   

377
00:21:08,932 --> 00:21:11,333

    האימונים שינו אותם.
   

378
00:21:11,432 --> 00:21:15,799

    (להקת ימית של ארצות הברית
    משחק "Semper Fidelis" מרץ)
   

379
00:21:20,299 --> 00:21:22,566

    בערך בחמשת השבועות הראשונים
    באי פאריס,
</font>

380
00:21:22,665 --> 00:21:26,165

הייתי משוכנע שאני הולך
למות שם.


381
00:21:27,633 --> 00:21:29,732

אמרו מדריכי התרגיל
הם התכוונו להרוג אותי.


382
00:21:29,833 --> 00:21:31,400

והם בהחלט
נשמע רציני.


383
00:21:34,032 --> 00:21:36,732

מוסגראב:
גדלתי בהפרדה
שכונות כל חיי.


384
00:21:36,833 --> 00:21:40,599

אז מעולם לא פגשתי אדם שחור
עד שהגעתי למחנה האתחול.


385
00:21:40,700 --> 00:21:44,400

אף פעם לא עמד ליד שחור
אדם או היספני


386
00:21:44,500 --> 00:21:46,165

או כל מי שהיה יהודי.


387
00:21:46,266 --> 00:21:49,400

אני פשוט... הם לא התערבבו
איפה שגדלתי.


388
00:21:49,500 --> 00:21:51,965

אז זה היה רק ​​פתיחת עיניים.


389
00:21:52,066 --> 00:21:55,532

אבל כשהגעתי לדבר עם
כולם, כולנו היינו אותו הדבר.


390
00:21:55,633 --> 00:21:58,232

כולנו היינו ממעמד הפועלים
ועניים.


391
00:21:58,333 --> 00:22:01,566

וכולנו רצינו להיות מארינס
ממש רע.


392
00:22:02,732 --> 00:22:05,266

EHRHART:
עד שסיימתי את הלימודים,


393
00:22:05,365 --> 00:22:08,665

הרגשתי כאילו אני
מלך העולם.


394
00:22:08,766 --> 00:22:10,700

הייתי אלוהים.
   

395
00:22:10,799 --> 00:22:13,066

    יכולתי לעשות הכל.
   

396
00:22:13,165 --> 00:22:16,400

    באותו יום הפכתי לנחתים.
   

397
00:22:16,500 --> 00:22:20,299

    אתה יודע, חיל הנחתים
    מאמן אותך להיות לוחם.
   

398
00:22:20,400 --> 00:22:22,465

    הם מאמנים אותך להילחם,
    הם מאמנים אותך להרוג.
   

399
00:22:22,566 --> 00:22:25,700

    פעם היו אומרים שאם אתה
חייל מארינס, אתה לא יכול למות


400
00:22:25,799 --> 00:22:28,400

עד שתהרוג שלושה וייטנאמים.


401
00:22:29,732 --> 00:22:31,633

ואני אמרתי,
"טוב, אני מרוקסברי.


402
00:22:31,732 --> 00:22:36,633

אם הציפייה היא שלוש,
אני אעשה עשרה."


403
00:22:38,432 --> 00:22:40,066

אתה יודע, טירוף.


404
00:22:40,165 --> 00:22:42,133

(יְרִיָה)


405
00:22:49,000 --> 00:22:52,000

לסלי גלב:
    הנטייה לכוח גדול
    הוא להשתמש
   

406
00:22:52,099 --> 00:22:54,000

    במה זה הכי טוב--
   

407
00:22:54,099 --> 00:22:57,299

    כלומר כוח האש שלו,
    כוח הרסני.
   

408
00:22:57,400 --> 00:23:00,633

    הטלת הרבה פצצות
    ויורה הרבה ארטילריה
   

409
00:23:00,732 --> 00:23:02,500

    במרחק.
   

410
00:23:02,599 --> 00:23:03,865

    אתה מציל חיים.
</font>

411
00:23:03,965 --> 00:23:06,566

אתה הורג הרבה מהם,
אתה לא מאבד הרבה מאיתנו.


412
00:23:08,165 --> 00:23:10,932

מְסַפֵּר:
מחוז החוף המרכזי
של בין דין


413
00:23:11,032 --> 00:23:13,932

היה בית ליותר מ
חצי מיליון איש.


414
00:23:14,032 --> 00:23:17,633

במשך עשרות שנים, זה היה
מעוז גרילה,


415
00:23:17,732 --> 00:23:20,599

ובתחילת 1966,
   

416
00:23:20,700 --> 00:23:25,833

    הוייטקונג תוגבר
    על ידי קבועים בצפון וייטנאם,
   

417
00:23:25,932 --> 00:23:28,532

    כ-8,000 גברים בסך הכל.
   

418
00:23:32,032 --> 00:23:34,900

    הגנרל ווסטמורלנד שלח
    20,000 אמריקאים,
   

419
00:23:35,000 --> 00:23:37,865

    דרום וייטנאמית
    וכוחות דרום קוריאה
   

420
00:23:37,965 --> 00:23:41,266

    מסתער ברחבי המחוז
במרדף אחר האויב


421
00:23:41,365 --> 00:23:43,932

ומקורות האספקה ​​שלהם.


422
00:23:44,032 --> 00:23:48,599

תחילה הם הפילו עלונים
ומשדר מרמקולים


423
00:23:48,700 --> 00:23:50,732

להזהיר את תושבי הכפר
של הגורל הנורא


424
00:23:50,833 --> 00:23:54,532

שחיכה לכל מי שירה
על המסוקים שלהם,


425
00:23:54,633 --> 00:23:56,865

הפציר בהם לעזוב את בתיהם,
   

426
00:23:56,965 --> 00:24:00,200

    הבטיח מעבר בטוח
    לכל וייטקונג
   

427
00:24:00,299 --> 00:24:01,865

    שרצה להיכנע.
   

428
00:24:01,965 --> 00:24:05,532

    אחר כך הם הזמינו תקיפות אוויריות
    וארטילריה
   

429
00:24:05,633 --> 00:24:09,400

    ופוצץ את הכפרים לרסיסים.
   

430
00:24:09,500 --> 00:24:13,900

    זה היה הראשון בקנה מידה גדול
קמפיין חיפוש והשמד


431
00:24:14,000 --> 00:24:15,833

של המלחמה.


432
00:24:15,932 --> 00:24:17,333

(צעקות, ירי)


433
00:24:20,000 --> 00:24:23,099

ההתקפה נמשכה 42 ימים.


434
00:24:23,200 --> 00:24:29,799

הצבא דיווח
2,389 חיילי אויב נהרגו.


435
00:24:29,900 --> 00:24:32,833

ווסטמורלנד היה מרוצה.


436
00:24:32,932 --> 00:24:35,532

אבל מפקדים במקום
    היו מודאגים
   

437
00:24:35,633 --> 00:24:39,299

    זאת למרות כל האמריקנים
    כוח אש שהובא נגדם,
   

438
00:24:39,400 --> 00:24:43,232

    רוב הצפון וייטנאמים
    הקבועים עדיין הצליחו
   

439
00:24:43,333 --> 00:24:46,965

    לברוח חזרה
    לתוך הרמה המרכזית.
   

440
00:24:47,066 --> 00:24:51,665

    הפעולה תניע
    יותר מ-100,000 אזרחים
</font>

441
00:24:51,766 --> 00:24:53,432

מהבתים שלהם.


442
00:24:54,732 --> 00:24:57,799

חיפוש והשמד דומה
ומסעות הפצצה--


443
00:24:57,900 --> 00:25:03,066

17 התקפות גדולות של ארה"ב
ב-1966 לבד--


444
00:25:03,165 --> 00:25:04,599

ייצור סך הכל


445
00:25:04,700 --> 00:25:07,665

של יותר משלושה מיליון
חסרי בית


446
00:25:07,766 --> 00:25:09,333
<font color="white" face="monospace">
בכל רחבי הארץ,


447
00:25:09,432 --> 00:25:14,665

בערך חמישית
מאוכלוסיית דרום וייטנאם.


448
00:25:18,932 --> 00:25:22,266

כיון שלא הייתה חזית
בווייטנאם,


449
00:25:22,365 --> 00:25:25,865

כפי שהיה בראשון
ומלחמות העולם השניות,


450
00:25:25,965 --> 00:25:30,299

מאז לא הייתה קרקע מעולם
ניצח או הפסיד לצמיתות,


451
00:25:30,400 --> 00:25:34,032
<font color="white" face="monospace">
    הפיקוד הצבאי האמריקאי
    בוייטנאם-- MACV--
   

452
00:25:34,133 --> 00:25:38,566

    נפל לאחור יותר ויותר
    על מידה זוועתית אחת
   

453
00:25:38,665 --> 00:25:40,432

    של הצלחה כביכול:
   

454
00:25:40,532 --> 00:25:42,766

    ספירת גופות.
   

455
00:25:42,865 --> 00:25:45,532

    ספירת גוף.
   

456
00:25:50,700 --> 00:25:52,032

    ג'יימס ווילבנקס:
הבעיה עם המלחמה,


457
00:25:52,133 --> 00:25:54,766

כפי שזה קורה לעתים קרובות, הם המדדים.


458
00:25:54,865 --> 00:25:59,732

זה מצב שבו אם אתה
לא יכול לספור מה חשוב,


459
00:25:59,833 --> 00:26:02,333

אתה עושה מה שאתה יכול לספור
חָשׁוּב.


460
00:26:03,665 --> 00:26:05,465

אז, במקרה הספציפי הזה
מה שאתה יכול לספור


461
00:26:05,566 --> 00:26:08,032

היה גופות אויב מתות.
   

462
00:26:09,965 --> 00:26:12,700

    ג'ו גאלוואי:
    אתה לא מקבל פרטים
    עם ספירת גופות.
   

463
00:26:12,799 --> 00:26:14,633

    אתה מקבל מספרים.
   

464
00:26:14,732 --> 00:26:19,500

    והמספרים הם שקרים,
    רובם.
   

465
00:26:19,599 --> 00:26:24,133

    אם ספירת הגוף היא
    סימן ההצלחה שלך,
   

466
00:26:24,232 --> 00:26:30,299

    אז אתה דוחף אחרת
אנשים מכובדים, לוחמים,


467
00:26:30,400 --> 00:26:31,732

להפוך לשקרנים.


468
00:26:33,566 --> 00:26:35,400

רוברט גארד:
אם ספירת הגוף


469
00:26:35,500 --> 00:26:36,732

הוא המדד להצלחה,


470
00:26:36,833 --> 00:26:40,400

ואז יש את הנטייה
לספור כל גוף


471
00:26:40,500 --> 00:26:42,633

בתור חייל אויב.


472
00:26:42,732 --> 00:26:47,200

יש נטייה לרצות
    להעלות גופות
   

473
00:26:47,299 --> 00:26:53,365

    ואולי להשתמש
    כוח אש פחות מפלה
   

474
00:26:53,465 --> 00:26:54,932

    ממה שאתה יכול אחרת
   

475
00:26:55,032 --> 00:26:58,500

    על מנת להגיע לתוצאה
   

476
00:26:58,599 --> 00:27:02,266

    שאתה מחויב
    עם הניסיון להשיג.
   

477
00:27:15,865 --> 00:27:18,299

    (אדם צועק)
</font>

478
00:27:22,700 --> 00:27:28,232

    מריל מקפיק:
    רק תחשוב על הבעיה
    מנקודת מבטו של הצפון.
   

479
00:27:28,333 --> 00:27:31,599

    הם היו צריכים לספק לדרום.
   

480
00:27:31,700 --> 00:27:34,932

    אני מדבר על להכניס
    אנשים, ציוד, אספקה,
   

481
00:27:35,032 --> 00:27:36,932

    וכן הלאה.
   

482
00:27:37,032 --> 00:27:42,000

    הם התחילו מכלום ו
דחף דרך זה...
   

483
00:27:42,099 --> 00:27:45,032

    דרך אזור
    בגודל של מסצ'וסטס.
   

484
00:27:45,133 --> 00:27:49,066

    אז זה לא סכום טריוויאלי
    של נדל"ן
   

485
00:27:49,165 --> 00:27:52,333

    שהם השתלטו,
    בנה עליו כביש,
   

486
00:27:52,432 --> 00:27:54,032

    ואז שמר עליו.
   

487
00:27:56,766 --> 00:28:00,432

    מְסַפֵּר:
במשך שנים הבריחה האנוי
רוב הנשק והאספקה ​​שלו


488
00:28:00,532 --> 00:28:03,865

לדרום על סיפון an
צי מאולתר של זבל,


489
00:28:03,965 --> 00:28:06,333

ספינות מכמורת ומשא.


490
00:28:06,432 --> 00:28:08,965

אבל כאשר הצי האמריקני
חסום למעשה


491
00:28:09,066 --> 00:28:10,833

קו החוף הדרומי,


492
00:28:10,932 --> 00:28:13,266

הצפון וייטנאמים יהיו
    נאלץ לזוז
   

493
00:28:13,365 --> 00:28:16,133

    כמעט את כולם
    אספקה יבשתית,
   

494
00:28:16,232 --> 00:28:18,333

    דרך לאוס וקמבודיה,
   

495
00:28:18,432 --> 00:28:20,766

    מדינות ניטרליות
    האנוי שקלה
   

496
00:28:20,865 --> 00:28:23,232

    חלק משדה הקרב הגדול יותר.
   

497
00:28:23,333 --> 00:28:26,932

    אמריקאים קראו לזה
שביל הו צ'י מין.


498
00:28:27,032 --> 00:28:31,032

הצפון וייטנאמים קראו לזה
כביש 559,


499
00:28:31,133 --> 00:28:35,099

אחרי הגברים והנשים
של חיל הצבא ה-559,


500
00:28:35,200 --> 00:28:38,599

שהפכו אותו ממנו
רשת קלועה של שבילים


501
00:28:38,700 --> 00:28:42,865

לתוך 12,000 מיילים סבוכים
של כבישי הג'ונגל


502
00:28:42,965 --> 00:28:46,665

למטה איזה גברים וחומר
זרמו דרומה.


503
00:28:47,900 --> 00:28:49,200

כשהם נלחמו בצרפתים,


504
00:28:49,299 --> 00:28:53,365

הווייט-מין היה תלוי
על עשרות אלפי סבלים,


505
00:28:53,465 --> 00:28:56,432

אחר כך על גדודי אופניים.


506
00:28:56,532 --> 00:28:59,700

עכשיו, כדי לקזז את הגידול
נוכחות אמריקאית,


507
00:28:59,799 --> 00:29:03,532

הצפון וייטנאמים
השתמשו בהובלה ממוכנת יותר--


508
00:29:03,633 --> 00:29:06,732

ממסרים של שישה גלגלים
משאיות רוסיות


509
00:29:06,833 --> 00:29:10,465

נוסע בחסות
של חושך.


510
00:29:10,566 --> 00:29:13,532

MACV נימק זאת
אם שביל הו צ'י מין


511
00:29:13,633 --> 00:29:16,133

יכול להיות איכשהו
פגום מספיק,


512
00:29:16,232 --> 00:29:20,532
<font color="white" face="monospace">
    האויב לא יוכל
    לקיים את עצמו.
   

513
00:29:23,099 --> 00:29:26,665

    שלושה מיליון טונות של חומר נפץ
    בסופו של דבר יופלו
   

514
00:29:26,766 --> 00:29:29,365

    על מנת לאוס
    של השביל לבד--
   

515
00:29:29,465 --> 00:29:33,599

    מיליון טון יותר ממה שנפל
    על גרמניה ויפן
   

516
00:29:33,700 --> 00:29:36,500

    במהלך כל מלחמת העולם השנייה.
</font>

517
00:29:36,599 --> 00:29:40,599

    כמה נקודות חנק מרכזיות נפגעו
    כל כך הרבה פעמים
   

518
00:29:40,700 --> 00:29:44,099

    העובדים נתנו להם
    שמות - "שער המוות",
   

519
00:29:44,200 --> 00:29:49,900

    "גבעת הבשר המטוגן"
    ו"ערוץ הנשמות האבודות".
   

520
00:29:52,032 --> 00:29:54,566

    כדי לחשוף את תנועת האויב,
   

521
00:29:54,665 --> 00:29:57,532

    מטוסים אחרים נפלו
    חומרי הסרה כימיים,
</font>

522
00:29:57,633 --> 00:29:59,566

כולל הסוכן אורנג',


523
00:29:59,665 --> 00:30:02,599

שהרס אלפים
של דונמים של ג'ונגל


524
00:30:02,700 --> 00:30:06,465

והפך את הארץ למה
טייס אמריקאי אחד התקשר


525
00:30:06,566 --> 00:30:09,165

"אבק גרמי, ירח."


526
00:30:11,066 --> 00:30:13,400

McPEAK:
היינו מחוררים חור בכביש
ואומר,


527
00:30:13,500 --> 00:30:15,032
<font color="white" face="monospace">
"הא חה, הם לעולם לא יסתדרו
ההוא."


528
00:30:15,133 --> 00:30:17,732

ולמחרת היית עולה,
והחור לא יהיה שם;


529
00:30:17,833 --> 00:30:20,566

ויהיה אבק על העצים
בחזרה, אתה יודע, 50 מטר


530
00:30:20,665 --> 00:30:23,532

בשני הכיוונים, אומר,
עומס תנועה כבד כל הלילה.


531
00:30:24,865 --> 00:30:27,532

דונג סי נגוין:


532
00:30:40,799 --> 00:30:45,665

מְסַפֵּר:
עד 230,000 בני נוער,
רבים מהם מתנדבים,


533
00:30:45,766 --> 00:30:49,799

עבדו כדי לשמור על הכבישים פתוחים
והתנועה נעה.


534
00:30:49,900 --> 00:30:52,833

יותר ממחציתם
היו נשים.


535
00:30:55,400 --> 00:30:58,400

Le Minh Khue, שעזב
ביתה בצפון


536
00:30:58,500 --> 00:31:01,432
<font color="white" face="monospace">
    עם רומן מאת ארנסט המינגווי
    בתרמיל שלה,
   

537
00:31:01,532 --> 00:31:05,099

    ציינה את יום הולדתה ה-17
    על השביל.
   

538
00:31:05,200 --> 00:31:07,500

    LE MINH KHUE:
   

539
00:31:21,333 --> 00:31:26,432

    מספר:
    אלפים מתו על השביל
    מרעב ותאונות,
   

540
00:31:26,532 --> 00:31:30,133

    חום והכשת נחש
    ותשישות מוחלטת,
</font>

541
00:31:30,232 --> 00:31:33,066

וכן מ
ההפצצה הבלתי פוסקת.


542
00:31:38,865 --> 00:31:41,133

LE MINH KHUE:


543
00:31:55,032 --> 00:31:57,099

TRAN CONG THANG:


544
00:32:40,066 --> 00:32:42,365

("A Hard Rain's" של דאג וואמבל
A-Gonna Fall" מנגן)


545
00:32:45,032 --> 00:32:47,365

HOWARD K. SMITH (בטלוויזיה):<i>
אבל בסוג כזה של מלחמה
אתה אף פעם לא יודע.</i>


546
00:32:47,465 --> 00:32:49,232
<font color="white" face="monospace">
<i>עליך להיות ערני כל הזמן</i>


547
00:32:49,333 --> 00:32:51,766

<i>כי אתה לא יכול לספר לחברים
מפני אויבים.</i>


548
00:32:51,865 --> 00:32:55,333

<i>תירגע לרגע ואת שלך
פרס עשוי להיות רימון</i>


549
00:32:55,432 --> 00:32:56,865

<i>או ברד של כדורים.</i>


550
00:32:56,965 --> 00:32:59,133

קרול קרוקר:
לא יכולתי לצפות בחדשות.


551
00:32:59,232 --> 00:33:02,400
<font color="white" face="monospace">
ההורים שלי היו יושבים
מול הטלוויזיה


552
00:33:02,500 --> 00:33:04,900

והייתי מתחבא במטבח.


553
00:33:07,032 --> 00:33:10,599

כמובן שאתה לא מספר
מישהו, אבל זה היה יותר מדי.


554
00:33:10,700 --> 00:33:12,633

ממש לא רציתי לדעת.


555
00:33:12,732 --> 00:33:15,665

("מחסנית Lightnin'"
מאת Howlin' Wolf מנגן)


556
00:33:22,633 --> 00:33:26,633
<font color="white" face="monospace">
    WOWLIN' WOLF:
    â™ª הו-הו, בזק ערימת עשן.
   

557
00:33:26,732 --> 00:33:30,099

    מספר:
    מוגי קרוקר בילה את רובו
    של הילדות שלו
   

558
00:33:30,200 --> 00:33:31,865

    לקרוא על מלחמה.
   

559
00:33:31,965 --> 00:33:35,299

    אבל שום דבר לא הכין אותו
    על מה שהוא יחווה
   

560
00:33:35,400 --> 00:33:38,365

    במחוז קואנג דוק
    על גבול קמבודיה.
</font>

561
00:33:40,432 --> 00:33:42,066

הוא התקלקל בכוונה
העבודה שלו


562
00:33:42,165 --> 00:33:44,566

במפקדת הגדוד
כל כך גרוע


563
00:33:44,665 --> 00:33:46,232

שהוא סוף סוף היה
הוקצה מחדש


564
00:33:46,333 --> 00:33:49,766

למה שהוא הכי רצה--
יחידה קרבית.


565
00:33:49,865 --> 00:33:53,865

WOWLIN' WOLF:
â™ª וואו-אוי, תגיד לי, מותק


566
00:33:53,965 --> 00:33:57,965
<font color="white" face="monospace">
â™ª מה קורה איתך?


567
00:33:58,066 --> 00:34:01,232

"למה אתה לא שומע אותי בוכה?


568
00:34:01,333 --> 00:34:03,032

âTMª אוהו


569
00:34:03,133 --> 00:34:06,165

ז'אן-מרי קרוקר:
לא שומעים באותם ימים
היה כל כך קשה.


570
00:34:06,266 --> 00:34:10,666

יהיו לפחות שמונה עד עשר
ימים בדרך כלל בין מכתבים.


571
00:34:10,766 --> 00:34:14,699
<font color="white" face="monospace">
אז בידיעה שהוא בפעולה,
פשוט לא ידעת מה,


572
00:34:14,800 --> 00:34:16,599

אתה יודע, יכול להיות שזה קורה.


573
00:34:18,432 --> 00:34:20,465

מְסַפֵּר:
מפקד הגדוד של מוגי,


574
00:34:20,565 --> 00:34:22,766

סְגַן אַלוּף
הנרי אמרסון,


575
00:34:22,865 --> 00:34:24,365

המכונה "לוחם התותחים",


576
00:34:24,465 --> 00:34:28,199
<font color="white" face="monospace">
היה אמיץ,
חסר רחמים, חסר רחמים.


577
00:34:29,599 --> 00:34:31,500

כמה חודשים לפני כן
מוגי הגיע לשם,


578
00:34:31,599 --> 00:34:35,000

הוא הציע מארז וויסקי
לראשון אנשיו


579
00:34:35,099 --> 00:34:39,166

להביא לו את הראש הפרוץ
של חייל אויב.


580
00:34:39,266 --> 00:34:42,132

הם עשו זאת.


581
00:34:44,965 --> 00:34:49,065
<font color="white" face="monospace">
במשך תשעה ימים בתחילת מאי
של 1966,


582
00:34:49,166 --> 00:34:53,500

מוגי והתלבושת שלו נלחמו
שום דבר מלבד השטח.


583
00:34:53,599 --> 00:34:56,599

הם נאבקו
מבוך של עשב פילים


584
00:34:56,699 --> 00:34:58,032

ושיחי קוצים,


585
00:34:58,132 --> 00:35:00,932

במבוק גבוה משלושה גברים


586
00:35:01,032 --> 00:35:03,766
<font color="white" face="monospace">
וג'ונגל משולש חופה
כל כך עבה


587
00:35:03,865 --> 00:35:07,900

לפעמים זה לקח שעה
לזוז 100 רגל.


588
00:35:08,000 --> 00:35:09,166

(רעם רועם)


589
00:35:09,266 --> 00:35:10,699

המונסון החל.


590
00:35:10,800 --> 00:35:14,266

אור השמש הגיע רק לעתים רחוקות
קרקעית היער.


591
00:35:14,365 --> 00:35:16,400

עלוקות שחורות באורך אצבע


592
00:35:16,500 --> 00:35:20,132

גרם לפצעים כל כך מהר
נדבק.


593
00:35:20,233 --> 00:35:23,532

כאשר קולונל אמרסון נודע
שארבע חברות


594
00:35:23,632 --> 00:35:26,233

של צפון וייטנאם
הכינו מארב,


595
00:35:26,333 --> 00:35:29,432

הוא החליט לארוב
המארבים.


596
00:35:30,632 --> 00:35:34,199

ב-11 במאי הוא הורה
אנשיו לתקוף,


597
00:35:34,300 --> 00:35:37,800

מגובה באוויר מסיבי
ומתקפות ארטילריה.


598
00:35:40,199 --> 00:35:42,199

לפני שהלחימה הסתיימה,


599
00:35:42,300 --> 00:35:48,333

כ-2,000 פגזים נפלו
לתוך עמדות האויב.


600
00:35:48,432 --> 00:35:52,233

דם היה בכל מקום,
אסוף על הקרקע,


601
00:35:52,333 --> 00:35:55,800

נמרח על עלים ודשא
ובמבוק.


602
00:35:55,900 --> 00:35:58,333

היו עשרות גופות,


603
00:35:58,432 --> 00:36:02,900

נקרע לגזרים או מפוצץ לתוכו
האדמה, חבויה בסבך,


604
00:36:03,000 --> 00:36:06,132

קבור למחצה
בקברים גרופים.


605
00:36:06,233 --> 00:36:08,565

זעזוע המוח המרעיד את האדמה


606
00:36:08,666 --> 00:36:12,565

פוצץ את גלגלי העיניים של
    כמה מהם מראשיהם.
   

607
00:36:14,032 --> 00:36:15,365

    בעיצומו של הלחימה,
   

608
00:36:15,465 --> 00:36:18,132

    הנבחרת של מוגי התקדמה
    שביל צר
   

609
00:36:18,233 --> 00:36:21,400

    כאשר שני מקלעי אויב
    נפתח עליהם.
   

610
00:36:21,500 --> 00:36:24,266

    (ירי)
   

611
00:36:27,766 --> 00:36:30,965

    החבר הכי קרוב שלו
נפצע אנושות.


612
00:36:31,065 --> 00:36:35,733

מוגי השתופף מולו,
הושמע ברדיו עבור אש מדכאת,


613
00:36:35,833 --> 00:36:39,733

ולאחר מכן, כמו שני מקלעים
המשיך בירי,


614
00:36:39,833 --> 00:36:44,233

הוא נשא את חברו הגוסס
מחוץ לשדה הקרב.


615
00:36:45,333 --> 00:36:46,532

על האומץ שלו,


616
00:36:46,632 --> 00:36:50,865

הוא יזכה ב-
מדליית ציון לשבח של הצבא.


617
00:36:53,065 --> 00:36:56,365

במכתביו הביתה,
מוגי סיפר למשפחתו


618
00:36:56,465 --> 00:37:00,365

שום דבר ממה שהוא ראה
או נעשה.


619
00:37:00,465 --> 00:37:04,233

(דיוויד סיירי מנגן
"צליל של שתיקה")


620
00:37:07,699 --> 00:37:11,065

ז'אן-מרי קרוקר:
יום אחד כשהייתי ב-
דואר שולח משהו,


621
00:37:11,166 --> 00:37:15,065
<font color="white" face="monospace">
שאלתי את הפקידה,
"איך הם מודיעים לך


622
00:37:15,166 --> 00:37:17,032

אם הבן שלך נפצע?"


623
00:37:17,132 --> 00:37:20,166

היה לי מאוד קשה
ליצור את המילים האלה.


624
00:37:20,266 --> 00:37:22,865

אבל פשוט הרגשתי
אני חייב לדעת.


625
00:37:22,965 --> 00:37:27,266

פשוט הרגשתי כל כך מושעה
במרחב, בחרדה.


626
00:37:29,166 --> 00:37:32,599
<font color="white" face="monospace">
והאיש אמר:
"עכשיו, אל תשאל את זה.


627
00:37:32,699 --> 00:37:35,132

אל תחשוב על זה".


628
00:37:35,233 --> 00:37:37,900

אמרתי, "טוב, אני חייב לדעת."


629
00:37:38,000 --> 00:37:41,599

והוא אמר, "אל תדאג,
הם יגידו לך."


630
00:37:44,833 --> 00:37:49,099

(פיט סיגר משחק
"המתגייס המוכן")


631
00:37:49,199 --> 00:37:51,365
<font color="white" face="monospace">
SEEGER:
â™ª הו סמל, אני מגויס


632
00:37:51,465 --> 00:37:54,065

â™ª ובדיוק הגעתי
במחנה


633
00:37:54,166 --> 00:37:58,699

"באתי ללבוש את המדים
ולהצטרף לנווד הלחימה â™ª


634
00:37:58,800 --> 00:38:03,532

"ואני רוצה לעשות את חובתי,
אבל דבר אחד אני מפציר â™ª


635
00:38:03,632 --> 00:38:05,300

"את חייבת לתת לי שיעורים,
    סמל â™ª
   

636
00:38:05,400 --> 00:38:08,565

    â™ª כי מעולם לא
    נהרג לפני כן. â™ª
   

637
00:38:10,465 --> 00:38:15,166

    פיליפ קפוטו:
    לא אהבתי את מפגיני המלחמה
    מה שלא יהיה.
   

638
00:38:15,266 --> 00:38:18,400

    קצת הרגשתי שהם כאלה
    ילדים מיוחסים ומפונקים
   

639
00:38:18,500 --> 00:38:25,266

    שאולי הפגין
    כי הם לא רצו ללכת.
</font>

640
00:38:25,365 --> 00:38:27,800

אז הם משאירים את זה לאיזה בחור


641
00:38:27,900 --> 00:38:30,199

שאולי עבר שנתיים
של התיכון


642
00:38:30,300 --> 00:38:31,565

ללכת לעשות את זה בשבילם.


643
00:38:32,766 --> 00:38:35,233

ביל צימרמן:
המלחמה עד 1966


644
00:38:35,333 --> 00:38:37,800

החל להשפיע על מעמד הביניים


645
00:38:37,900 --> 00:38:41,065

כי הטיוטה קוראת
היה צריך להגדיל.


646
00:38:41,166 --> 00:38:44,166

הם לא יכלו לקבל מספיק
אנשים להתנדב


647
00:38:44,266 --> 00:38:46,500

או לגייס אנשים
של מעמד הפועלים.


648
00:38:46,599 --> 00:38:48,465

הם התחילו לנסח אנשים
מחוץ לקולג'.


649
00:38:48,565 --> 00:38:52,733

וזה כאשר ה
התנועה נגד המלחמה זזה


650
00:38:52,833 --> 00:38:56,432
<font color="white" face="monospace">
    מתוך תנועה מוסרית
    לתנועה אינטרסנטית
   

651
00:38:56,532 --> 00:38:59,632

    מונע על ידי אנשים אשר
    לא רצה לצאת למלחמה
   

652
00:38:59,733 --> 00:39:04,065

    והאהובים שלהם שלא
    רוצה שילכו למלחמה.
   

653
00:39:04,166 --> 00:39:06,565

    SEEGER:
    â™ª ואני יודע את זה
    זה לא משנה â™ª
   

654
00:39:06,666 --> 00:39:10,065

    â™ª שמעולם לא עשיתי זאת
נהרג לפני כן. â™ª
   

655
00:39:10,166 --> 00:39:11,465

    (פעמון בית הספר מצלצל)
   

656
00:39:11,565 --> 00:39:13,833

    מספר:
    ביל צימרמן
    היה סטודנט לתואר שני
   

657
00:39:13,932 --> 00:39:18,300

    באוניברסיטת
    שיקגו במאי 1966.
   

658
00:39:18,400 --> 00:39:21,032

    הבן של מזרח אירופה
    פליטים,
   

659
00:39:21,132 --> 00:39:23,699

    הוא עבד למען זכויות אזרח
במיסיסיפי
   

660
00:39:23,800 --> 00:39:27,099

    והתנגד לאמריקני
    מעורבות בווייטנאם
   

661
00:39:27,199 --> 00:39:29,932

    מאז 1963.
   

662
00:39:30,032 --> 00:39:32,500

    הטיוטה הייתה סוגיה צורכת
   

663
00:39:32,599 --> 00:39:35,132

    לגברים צעירים של
    הדור של צימרמן.
   

664
00:39:35,233 --> 00:39:39,532

    מאז 1942, כל אזרח זכר
    של ארצות הברית
</font>

665
00:39:39,632 --> 00:39:43,333

היה נדרש
להירשם בגיל 18.


666
00:39:43,432 --> 00:39:46,900

אבל מתוך כמעט 27 מיליון
גברים אמריקאים


667
00:39:47,000 --> 00:39:49,733

שהגיעו לבגרות במהלך
מלחמת וייטנאם,


668
00:39:49,833 --> 00:39:52,833

יותר ממחצית נמנעו
שירות צבאי


669
00:39:52,932 --> 00:39:55,400

באמצעות פטורים
ודחיות.


670
00:39:55,500 --> 00:39:59,166
<font color="white" face="monospace">
כמעט 500,000 אמריקאים הגישו בקשה


671
00:39:59,266 --> 00:40:01,500

לסרבן מצפון
סטָטוּס


672
00:40:01,599 --> 00:40:03,766

על רקע דתי או מוסרי,


673
00:40:03,865 --> 00:40:06,865

פי שישה
כמו במלחמת העולם השנייה.


674
00:40:06,965 --> 00:40:13,132

בסך הכל הותרו 170,000
לבצע שירות חלופי


675
00:40:13,233 --> 00:40:17,599
<font color="white" face="monospace">
    בבתי חולים,
    מקלטים לחסרי בית ובתי ספר.
   

676
00:40:17,699 --> 00:40:21,766

    חלקם הוכשרו כחובשים
    ונשלח לוייטנאם.
   

677
00:40:21,865 --> 00:40:24,365

    לפחות שניים נהרגו;
   

678
00:40:24,465 --> 00:40:28,233

    שניהם קיבלו את כנס הקונגרס
    מדליית כבוד.
   

679
00:40:28,333 --> 00:40:32,699

    מיליון צעירים שירתו במקום
המילואים או המשמר הלאומי


680
00:40:32,800 --> 00:40:36,400

עם הציפייה שהם היו
לעולם לא יישלח לקרב.


681
00:40:36,500 --> 00:40:41,032

מילואים ואנשי משמר
היו כמעט תמיד לבנים,


682
00:40:41,132 --> 00:40:43,833

בדרך כלל משכיל יותר,
מחובר טוב יותר,


683
00:40:43,932 --> 00:40:46,565

ומשולם טוב יותר מאשר מגויסים.


684
00:40:46,666 --> 00:40:50,266

קוטעים את חייהם,
הנשיא ג'ונסון חש,


685
00:40:50,365 --> 00:40:53,199

היה מגביר את ההתנגדות
למלחמה.


686
00:40:53,300 --> 00:40:58,833

"אם יש לך את הבצק," GIs
אמר, "אתה לא צריך ללכת."


687
00:40:58,932 --> 00:41:00,400

("Backlash Blues"
מאת נינה סימון מנגנת)


688
00:41:00,500 --> 00:41:02,699

התוצאה הייתה א
הצבא מוטה מאוד


689
00:41:02,800 --> 00:41:05,565
<font color="white" face="monospace">
כלפי מיעוטים
והמקופחים.


690
00:41:05,666 --> 00:41:08,699

SIMONE:
â™ª מר גבלאש, מר גבלאש


691
00:41:08,800 --> 00:41:11,400

â™ª רק מי אתה חושב שאני?


692
00:41:11,500 --> 00:41:14,432

"אתה מעלה לי את המיסים,
להקפיא את שכרי â™ª


693
00:41:14,532 --> 00:41:17,599

"ושלח את הבן שלי לווייטנאם.


694
00:41:17,699 --> 00:41:21,465
<font color="white" face="monospace">
    מספר:
    לזמן מה, אפרו-אמריקאים,
   

695
00:41:21,565 --> 00:41:25,166

    למרות שהם ייצגו
    רק 12% מהאוכלוסייה,
   

696
00:41:25,266 --> 00:41:29,000

    סבל מחוסר פרופורציה
    מספר הנפגעים.
   

697
00:41:29,099 --> 00:41:33,065

    הטינה החלה לגדול.
   

698
00:41:33,166 --> 00:41:35,132

    סטוקלי כרמייקל:
    אנחנו צריכים לבנות
    כל כך הרבה כוח
</font>

699
00:41:35,233 --> 00:41:36,733

    בבניית הקהילה שלנו,
   

700
00:41:36,833 --> 00:41:38,865

    שאם יבואו לקבל
    אדם אחד,
   

701
00:41:38,965 --> 00:41:40,365

    הם יצטרכו להתעסק
    עם כולנו.
   

702
00:41:40,465 --> 00:41:41,599

    זה מה שעלינו לעשות!
   

703
00:41:41,699 --> 00:41:43,065

    זה מה שאנחנו הולכים לעשות.
   

704
00:41:43,166 --> 00:41:44,565

    (תְשׁוּאוֹת)
</font>

705
00:41:44,666 --> 00:41:49,132

אנחנו צריכים לבנות כל כך הרבה
כוח בתוך הקהילה שלנו,


706
00:41:49,233 --> 00:41:52,565

כך שכאשר LBJ אומר,
"בוא הנה, ילד, למלחמה שלי,"


707
00:41:52,666 --> 00:41:54,666

אנחנו אומרים, "לעזאזל לא,
אנחנו לא הולכים."


708
00:41:54,766 --> 00:41:55,965

(תְשׁוּאוֹת)


709
00:41:56,065 --> 00:41:58,333

SIMONE:
â™ª אבל העולם גדול.


710
00:41:58,432 --> 00:41:59,632
<font color="white" face="monospace">
    מוחמד עלי:
    אני לא הולך לעזור לאף אחד
   

711
00:41:59,733 --> 00:42:01,965

    לקבל משהו
    לכושים שלי אין.
   

712
00:42:02,065 --> 00:42:03,333

    אם אני הולך למות,
    אני אמות עכשיו,
   

713
00:42:03,432 --> 00:42:06,166

    כאן נלחמים בך,
    אם אני הולך למות.
   

714
00:42:06,266 --> 00:42:10,099

    אתה האויב שלי, האויב שלי הוא
    אנשים לבנים, לא וייטקונגים,
</font>

715
00:42:10,199 --> 00:42:11,666

או סינית, או יפנית.


716
00:42:11,766 --> 00:42:14,166

אתה המתנגד שלי
כשאני רוצה חופש.


717
00:42:14,266 --> 00:42:16,132

אתה המתנגד שלי מתי
אני רוצה צדק.


718
00:42:16,233 --> 00:42:17,666

אתה המתנגד שלי
כשאני רוצה שוויון.


719
00:42:17,766 --> 00:42:19,532

ואתה רוצה שאני אלך
איפשהו ולהילחם,


720
00:42:19,632 --> 00:42:21,965
<font color="white" face="monospace">
    אבל אתה אפילו לא תקום
    בשבילי כאן בבית.
   

721
00:42:22,065 --> 00:42:27,166

    מספר:
    בהתחלה היו 10,000 מגויסים
    מתקשרים כל חודש,
   

722
00:42:27,266 --> 00:42:32,565

    אבל בשנת 1966, הביקוש הגובר
    עבור חיילים טריים בווייטנאם
   

723
00:42:32,666 --> 00:42:36,266

    העלה את המספר הזה ל-30,000.
   

724
00:42:36,365 --> 00:42:39,565

    עכשיו, אלפים
של סטודנטים במכללה


725
00:42:39,666 --> 00:42:43,000

כבר לא יכול היה לצפות
דחייה.


726
00:42:43,099 --> 00:42:46,400

צימרמן:
ואם הדרגה שלך ירדה למטה
סף מסוים,


727
00:42:46,500 --> 00:42:49,632

גירשו אותך מהמכללה.


728
00:42:49,733 --> 00:42:52,365

והגרוע מכל שיכול לקרות
בשבילך זה היית יהרג


729
00:42:52,465 --> 00:42:54,166

בווייטנאם.


730
00:42:54,266 --> 00:42:57,699

אז הפגנו ב
אוניברסיטת שיקגו


731
00:42:57,800 --> 00:43:02,400

שהאוניברסיטה הייתה
שותף למלחמה הזו


732
00:43:02,500 --> 00:43:06,766

על ידי הסכמה לספק אותם
דירוג ללוח הטיוטה.


733
00:43:06,865 --> 00:43:09,465

חשבנו בפעם הראשונה,
אתה יודע,


734
00:43:09,565 --> 00:43:11,365

אנחנו באמת משפיעים.


735
00:43:15,166 --> 00:43:20,766

מְסַפֵּר:
אבל רוב האמריקאים, זקנים
וצעירים, תמכו במלחמה.


736
00:43:20,865 --> 00:43:23,065

האמריקאים הצעירים לחופש,


737
00:43:23,166 --> 00:43:26,599

נוצר על ידי השמרנים
הסופר וויליאם פ. באקלי,


738
00:43:26,699 --> 00:43:31,365

ערכו הפגנות נגד
בקמפוסים ברחבי הארץ.


739
00:43:31,465 --> 00:43:34,865
<font color="white" face="monospace">
    קהל:
    â™ª האמת שלו צועדת הלאה.
   

740
00:43:40,300 --> 00:43:42,432

    LE QUAN CONG:
   

741
00:44:29,900 --> 00:44:33,699

    DUONG VAN MAI ELLIOTT:
    חונכתי להאמין
    שהקומוניסטים היו אנשים
   

742
00:44:33,800 --> 00:44:38,800

    שהורסים את המשפחה,
    להרוס את הדת,
   

743
00:44:38,900 --> 00:44:42,365

    ואנשים שלא הייתה להם אמונים
    למדינה שלנו
</font>

744
00:44:42,465 --> 00:44:45,532

    אלא לקומוניזם הבינלאומי.
   

745
00:44:45,632 --> 00:44:49,666

    אמא שלי הייתה מתארת אותם
    כמו (מדבר וייטנאמית),
   

746
00:44:49,766 --> 00:44:52,000

    מה שאומר ש
    אלה אנשים
   

747
00:44:52,099 --> 00:44:54,766

    עם ראש של תאו מים
    ופנים של סוס,
   

748
00:44:54,865 --> 00:44:58,800

    כלומר שהם היו
תת-בני אדם, והם היו אכזריים.


749
00:45:00,132 --> 00:45:03,400

אבל מצד שני אני
חשב שהם כוללים גם אנשים


750
00:45:03,500 --> 00:45:07,166

כמו אחותי תאנג
והרבה מבני הדודים שלי.


751
00:45:07,266 --> 00:45:11,532

לא ממש הצלחתי להתפייס
שתי התמונות.


752
00:45:11,632 --> 00:45:15,900

אבל מבין השניים, אני חושב ש
תמונה אחרת הייתה הרבה יותר חזקה


753
00:45:16,000 --> 00:45:17,900
<font color="white" face="monospace">
    כי כל כך פחדתי
    מהם.
   

754
00:45:18,000 --> 00:45:21,500

    חשבתי שהאנשים האלה חייבים להיות
    אנשים ממש ממש נוראים.
   

755
00:45:21,599 --> 00:45:24,065

    זה היה הלך הרוח שהיה לי
   

756
00:45:24,166 --> 00:45:28,400

    כשהתחלתי לעשות מחקר
    לתוך התנועה הקומוניסטית.
   

757
00:45:28,500 --> 00:45:32,000

    מספר:
    דוונג ואן מאי הייתה הבת
של פקיד
   

758
00:45:32,099 --> 00:45:35,266

    בדרום וייטנאם
    government and was now married
   

759
00:45:35,365 --> 00:45:37,932

    to an American, David Elliott.
   

760
00:45:38,032 --> 00:45:41,166

    Back in 1964, she had gone
    לעבודה
   

761
00:45:41,266 --> 00:45:43,865

    עבור תאגיד RAND
    בסייגון.
   

762
00:45:43,965 --> 00:45:46,199

    צוות החשיבה היה
    הוזמן
</font>

763
00:45:46,300 --> 00:45:50,099

מאת רוברט מקנמרה לעשות
מחקר על שבויי אויב


764
00:45:50,199 --> 00:45:53,166

לגלות
"מי הם הוייטקונג?


765
00:45:53,266 --> 00:45:55,565

ומה גורם להם לתקתק?"


766
00:45:57,300 --> 00:45:59,599

DUONG VAN MAI ELLIOTT:
אני זוכר את הראיון הראשון שלי.


767
00:45:59,699 --> 00:46:01,365

הייתי לבד.


768
00:46:01,465 --> 00:46:06,333
<font color="white" face="monospace">
הייתי צעיר מאוד והלכתי
לכלא העגום הזה


769
00:46:06,432 --> 00:46:11,065

לראיין את הבכיר הזה
קאדר שנלכד.


770
00:46:11,166 --> 00:46:15,199

נכנסתי לחשוב שאני הולך
לפגוש את החיה הזו, אתה יודע,


771
00:46:15,300 --> 00:46:17,666

הבחור הזה עם הראש
של תאו מים


772
00:46:17,766 --> 00:46:19,300

ופני סוס.
   

773
00:46:19,400 --> 00:46:22,000

    הוא נכנס והוא היה
    מאוד מופתע לראות אותי.
   

774
00:46:22,099 --> 00:46:23,266

    (מצחקק)
   

775
00:46:23,365 --> 00:46:26,000

    מופתע באותה מידה
    כפי שהייתי צריך לראות אותו.
   

776
00:46:26,099 --> 00:46:30,400

    הנה היה אדם שהתמסר
    כל חייו להילחם
   

777
00:46:30,500 --> 00:46:33,400

    בגלל מה שהוא כינה סיבה צודקת
</font>

778
00:46:33,500 --> 00:46:36,132

    לשחרר את ארצו
    של שליטה זרה,
   

779
00:46:36,233 --> 00:46:40,800

    לאחד מחדש את המדינה
    תחת ממשלה צודקת.
   

780
00:46:40,900 --> 00:46:42,900

    אז הוא באמת לגמרי
    האמין בזה
   

781
00:46:43,000 --> 00:46:46,233

    עד כדי כך שהוא הקריב
    כל חייו למטרה זו.
   

782
00:46:46,333 --> 00:46:49,065

    אז עזבתי, הייתי מאוד...
מאוד התרשמתי ממנו.


783
00:46:50,733 --> 00:46:52,500

מְסַפֵּר:
כאשר דיווח RAND
הוצג


784
00:46:52,599 --> 00:46:55,532

לפסגה של מקנמרה
סגנים בפנטגון,


785
00:46:55,632 --> 00:46:58,632

מתאר את הוייטקונג
כאויב מסור


786
00:46:58,733 --> 00:47:02,199

ש"אפשר רק להביס
במחיר עצום",


787
00:47:02,300 --> 00:47:06,632

פקיד בכיר אחד אמר,
"אם מה שאתה אומר נכון,


788
00:47:06,733 --> 00:47:09,233

"אנחנו נלחמים
בצד הלא נכון,


789
00:47:09,333 --> 00:47:12,300

הצד שהולך להפסיד
המלחמה הזו".


790
00:47:15,733 --> 00:47:19,432

("Sunshine Superman" של דונובן
משחק)


791
00:47:26,500 --> 00:47:33,599

דונובן:
â™ª שמש הגיעה בעדינות
דרך החלון שלי היום â™ª


792
00:47:33,699 --> 00:47:40,766
<font color="white" face="monospace">
â™ª יכול היה לצאת בקלות
אבל שיניתי את דרכי. â™ª


793
00:47:40,865 --> 00:47:46,199

סטיוארט הרינגטון:
המיתוס הכולל של an
הצבא האמריקאי מתרפס


794
00:47:46,300 --> 00:47:51,532

לפי מדיניות, לפי אסטרטגיה, לפי
טקטיקות להטיל אימה ורצח


795
00:47:51,632 --> 00:47:56,300

ולהקריב את החפים מפשע
אוכלוסיית דרום וייטנאם,


796
00:47:56,400 --> 00:47:58,000
<font color="white" face="monospace">
    התמונה הזו היא...
   

797
00:47:58,099 --> 00:48:01,365

    זה-זה לא עושה צדק
    לצעירים ולצעירות
   

798
00:48:01,465 --> 00:48:02,666

    ששירת שם.
   

799
00:48:02,766 --> 00:48:05,599

    זה בוודאי לא
    תיאור מדויק
   

800
00:48:05,699 --> 00:48:08,199

    על מה הצבא שלנו עוסק.
   

801
00:48:10,000 --> 00:48:13,199

    מְסַפֵּר:
מהראשון, הג'ונסון
המינהל הבין


802
00:48:13,300 --> 00:48:15,132

שאי אפשר לנצח במלחמה


803
00:48:15,233 --> 00:48:19,065

בלי לשכנע חקלאים עניים
חיים בכפר


804
00:48:19,166 --> 00:48:22,932

שהממשלה בסייגון,
לא הווייטקונג,


805
00:48:23,032 --> 00:48:27,565

היו האינטרסים שלהם
בלב.


806
00:48:27,666 --> 00:48:29,833
<font color="white" face="monospace">
בנוסף לצבא,


807
00:48:29,932 --> 00:48:32,965

ארגוני סיוע אמריקאים רבים
היו בעבודה


808
00:48:33,065 --> 00:48:34,766

בכפרים וייטנאמים.


809
00:48:34,865 --> 00:48:37,666

הם חפרו בארות
ובנה טחנות רוח,


810
00:48:37,766 --> 00:48:41,733

התחילו בתי ספר,
הציג אורז משופר,


811
00:48:41,833 --> 00:48:43,532

סיפק טיפול רפואי,


812
00:48:43,632 --> 00:48:47,400

ומחושמל
חלק גדול מהאזור הכפרי.


813
00:48:49,965 --> 00:48:52,800

תחת לחץ
מרוברט מקנמרה,


814
00:48:52,900 --> 00:48:56,632

MACV נאבק למצוא דרכים
כדי למדוד את ההתקדמות


815
00:48:56,733 --> 00:49:01,099

של השקט בדרום
44 המחוזות של וייטנאם,


816
00:49:01,199 --> 00:49:06,065

220 מחוזות
ו-13,000 כפרים,


817
00:49:06,166 --> 00:49:11,333

ולבסוף הגיע עם
מערכת הערכת המלט.


818
00:49:11,432 --> 00:49:15,565

בקרוב כ-220 ארה"ב
יועצי מחוז


819
00:49:15,666 --> 00:49:19,432

נדרשו לייצר
כ-90,000 עמודים


820
00:49:19,532 --> 00:49:24,300

של נתונים כל חודש-- הר
של מידע כל כך מרתיע


821
00:49:24,400 --> 00:49:28,065
<font color="white" face="monospace">
אף אחד לא יכול היה להבין את זה.


822
00:49:30,766 --> 00:49:33,599

פיליפ בריידי:
הכל ניתן לכימות.


823
00:49:33,699 --> 00:49:37,565

אז אתה יכול להגיד פשוטו כמשמעו,
"כמה שקט הכפר הזה?"


824
00:49:37,666 --> 00:49:40,699

"זה 37.5% רגוע."


825
00:49:40,800 --> 00:49:43,000

ובכן, מה זה אומר?


826
00:49:43,099 --> 00:49:44,432

אמריקאי היה אומר לך,


827
00:49:44,532 --> 00:49:47,865

"אתה יודע, לא היה לנו
תקרית בכפר הזה


828
00:49:47,965 --> 00:49:50,500

או במחוז הזה," מה שלא יהיה.


829
00:49:50,599 --> 00:49:56,432

"שיעור האירועים יורד,
ולכן אנחנו מנצחים".


830
00:49:56,532 --> 00:49:59,132

אבל היינו מציינים
כי אזורים בעייתיים מסוימים


831
00:49:59,233 --> 00:50:01,833
<font color="white" face="monospace">
במחוזות שהיינו
עובד ב,


832
00:50:01,932 --> 00:50:05,132

היינו אומרים בפשטות
שזה לא רגוע


833
00:50:05,233 --> 00:50:09,032

אלא אם כן אתה רוצה לשקול את זה
מורגע על ידי הצד השני.


834
00:50:10,733 --> 00:50:13,065

הרינגטון:
עד כדי ההרגעה
היה מצליח,


835
00:50:13,166 --> 00:50:16,233

נבנו בתי ספר,
בארות נוקו.


836
00:50:16,333 --> 00:50:17,632

ואז לילה נאה אחד


837
00:50:17,733 --> 00:50:20,500

הנה מגיעים 400 צפון וייטנאמים
חיילים לתוך הכפר,


838
00:50:20,599 --> 00:50:23,432

מוציא להורג את ראש הכפר,
חוטף 12 מהצעירים


839
00:50:23,532 --> 00:50:27,000

עבור, אתה יודע, שירות ב
כוחות מזוינים מהפכניים,


840
00:50:27,099 --> 00:50:29,199
<font color="white" face="monospace">
    והאנשים מסתכלים
    בממשלה ואומר,
   

841
00:50:29,300 --> 00:50:34,565

    "הבטחת לנו שתגן
    אותנו, אבל אתה לא נשארת."
   

842
00:50:39,932 --> 00:50:41,699

    מייק היאני:
    הייתי שם מוקדם.
   

843
00:50:41,800 --> 00:50:46,132

    הייתי עם יחידה ממש טובה,
    שהאמין במסורות הצבא,
   

844
00:50:46,233 --> 00:50:47,833

    הם האמינו בכבוד,
</font>

845
00:50:47,932 --> 00:50:51,932

    הם האמינו אפילו בטיפול
    האויב שלך באופן אנושי
   

846
00:50:52,032 --> 00:50:54,099

    פעם הוא היה שבוי.
   

847
00:50:54,199 --> 00:50:58,632

    מספר:
    סגן מייק היני מ
    Basking Ridge, ניו ג'רזי,
   

848
00:50:58,733 --> 00:51:01,800

    היה מנהיג מחלקה
    בדיוויזיית הפרשים הראשונה.
   

849
00:51:01,900 --> 00:51:05,166

    הוא הגיע מאוחר ב-1965
</font>

850
00:51:05,266 --> 00:51:08,266

והוקצה לצפיפות
חלק מאוכלס


851
00:51:08,365 --> 00:51:09,599

של מרכז וייטנאם,


852
00:51:09,699 --> 00:51:11,800

איפה הוא מצא את עצמו
מוּקָף


853
00:51:11,900 --> 00:51:14,166

על ידי מסתננים צפון וייטנאמים


854
00:51:14,266 --> 00:51:17,800

ותושבי הכפר שנאמנויותיהם
לא היו ברורים.


855
00:51:18,900 --> 00:51:21,099
<font color="white" face="monospace">
היאני:
אף פעם לא באמת הבנו


856
00:51:21,199 --> 00:51:23,666

איך לקבוע
מי היה האויב.


857
00:51:23,766 --> 00:51:28,632

להיות נורמלי, הגון
בנים אמריקאים,


858
00:51:28,733 --> 00:51:31,599

אתה לא סתם מניח את הרובה שלך
ולירות בבחור


859
00:51:31,699 --> 00:51:32,865

ולנסות להרוג אותו


860
00:51:32,965 --> 00:51:36,733
<font color="white" face="monospace">
אלא אם כן אתה די בטוח
זה אויב.


861
00:51:36,833 --> 00:51:39,400

ואם הוא לא היה חמוש,


862
00:51:39,500 --> 00:51:43,500

או שלא איים עליך בכלום
דרך אגב, לא היינו יורים בו.


863
00:51:45,166 --> 00:51:46,865

היינו עוברים דרך כפר


864
00:51:46,965 --> 00:51:49,400

שבו לא יהיה
אנשים שיכולנו לזהות


865
00:51:49,500 --> 00:51:53,000
<font color="white" face="monospace">
    בתור חיילי אויב, ואנחנו נמצא
    מטמון גדול של אורז.
   

866
00:51:53,099 --> 00:51:56,365

    אז הוראות הקבע
    פוצצו את זה, שרפו את זה,
   

867
00:51:56,465 --> 00:51:58,233

    להרוס אותו, להרעיל אותו, מה שלא יהיה.
   

868
00:51:58,333 --> 00:52:01,965

    ממש לא רצינו לעשות את זה
    כי זה...
   

869
00:52:02,065 --> 00:52:04,300

    לא היית צריך להיות א
מדען טילים להסתכל מסביב


870
00:52:04,400 --> 00:52:05,932

וראה האנשים האלה
תלוי בזה.


871
00:52:06,032 --> 00:52:06,965

זה האוכל שלהם.


872
00:52:09,599 --> 00:52:12,500

אמרו לנו לפעמים
לשרוף בתי מגורים עם סכך.


873
00:52:12,599 --> 00:52:13,932

וחבר'ה היו עושים זאת
ללא התלהבות


874
00:52:14,032 --> 00:52:16,166

לנסות להדליק גג.


875
00:52:16,266 --> 00:52:18,000
<font color="white" face="monospace">
וברגע שהלהבה
נשרף,


876
00:52:18,099 --> 00:52:20,500

הם לא התכוונו לנסות שוב.


877
00:52:20,599 --> 00:52:23,900

הלב שלנו באמת לא היה
בניסיון להרוס


878
00:52:24,000 --> 00:52:26,199

אוכל אזרחי, בתים אזרחיים.


879
00:52:26,300 --> 00:52:29,432

זה נתן לנו תחושה לא נוחה
אוֹדוֹת,


880
00:52:29,532 --> 00:52:31,266

"על מה המלחמה הזאת?"
   

881
00:52:34,065 --> 00:52:35,632

    (ירי)
   

882
00:52:35,733 --> 00:52:37,733

    מספר:
    רוב הלחימה בווייטנאם
   

883
00:52:37,833 --> 00:52:40,400

    היה מייק היני החביב
    עמד לראות--
   

884
00:52:40,500 --> 00:52:46,266

    בקנה מידה קטן, תקריב, ו
    ביוזמת האויב החמקמק.
   

885
00:52:47,733 --> 00:52:50,465

    הצבא קרא לזה
"מַגָע."


886
00:52:52,000 --> 00:52:57,632

"מלחמה היא גיהנום," אהבו נהמות
תגיד, "אבל מגע הוא אמא."


887
00:53:02,199 --> 00:53:06,965

היאני:
תפקיד של כיתת חי"ר
בדרך כלל זה לנסות להפחיד


888
00:53:07,065 --> 00:53:10,132

חיל הרגלים של האויב ולהפיל אותו.


889
00:53:10,233 --> 00:53:14,699

באמת, הטקטיקה הייתה
פעלנו כפיתיון.


890
00:53:14,800 --> 00:53:16,833
<font color="white" face="monospace">
וברמה מסוימת ידענו את זה.


891
00:53:16,932 --> 00:53:19,699

אתה יודע, לך ללכת
ביער ולמשוך אש.


892
00:53:21,465 --> 00:53:23,132

מְסַפֵּר:
שישה חודשים לסיור שלו,


893
00:53:23,233 --> 00:53:25,932

היני לקח על עצמו מה
הוא ואנשיו חשבו


894
00:53:26,032 --> 00:53:27,699

תהיה משימה קלה:


895
00:53:27,800 --> 00:53:32,000
<font color="white" face="monospace">
לטפס על מדרון לא רחוק
מהבסיס שלהם ב-An Khe


896
00:53:32,099 --> 00:53:35,733

ולנהוג במרגמת אויב קטנה
יחידה מחוץ לקו רכס.


897
00:53:35,833 --> 00:53:40,532

היאני:
ברגע שהתחלנו, אנחנו
התחילו לקבל קצת ויברציות רעות.


898
00:53:40,632 --> 00:53:45,932

מצאנו כמה הדפסי מגפיים
בבוץ


899
00:53:46,032 --> 00:53:48,632

בקצה של זה
אזור נחיתה,


900
00:53:48,733 --> 00:53:51,733

ושביל נחמד, משומש היטב
שביל העולה על הרכס.


901
00:53:51,833 --> 00:53:55,965

אני זוכר שדיברתי עם אחד מהם
ראשי החוליה שלי בקשר לזה.


902
00:53:56,065 --> 00:54:00,233

ושנינו ישבנו שם,
"טוב, חרא, זה מבאס."


903
00:54:01,432 --> 00:54:04,333

ופתאום
עצם העניין איש,


904
00:54:04,432 --> 00:54:06,766
<font color="white" face="monospace">
הבחור הראשון בטור,
סמל מייס,


905
00:54:06,865 --> 00:54:10,333

בלי להגיד כלום פשוט שים
ה-M16 שלו עד הכתף


906
00:54:10,432 --> 00:54:11,865

וירה סיבוב.


907
00:54:11,965 --> 00:54:15,132

והוא הסתובב
והוא אמר, "VC על השביל.


908
00:54:15,233 --> 00:54:16,965

VC על השביל".


909
00:54:19,000 --> 00:54:22,900
<font color="white" face="monospace">
לפני שהייתה לי הזדמנות
כדי לעכל את זה, הוא ירד,


910
00:54:23,000 --> 00:54:23,900

נורה ישר דרך החזה.


911
00:54:24,000 --> 00:54:24,932

(חבטת כדור)
בּוּם!


912
00:54:26,365 --> 00:54:28,166

ופתאום


913
00:54:28,266 --> 00:54:32,132

מה היה מונח היטב
פרץ מארב.


914
00:54:33,432 --> 00:54:37,565

וזה היה כל כך חזק
וכל כך לא צפוי


915
00:54:37,666 --> 00:54:42,000

הייתי המום בגלל...
לקצת, אתה יודע.


916
00:54:42,099 --> 00:54:43,766

"מה לעזאזל קורה?"


917
00:54:43,865 --> 00:54:47,699

מְסַפֵּר:
מפעיל הרדיו של היני,
טרי נגר פרטי,


918
00:54:47,800 --> 00:54:50,233

קיבל את מפקד הפלוגה
על הקו.


919
00:54:50,333 --> 00:54:53,500

"נתקלנו במשהו רע",
אמר הייני.


920
00:54:53,599 --> 00:54:58,500

באותו רגע, כדור פגע
נגר בראש.


921
00:54:58,599 --> 00:55:00,099

היאני:
ידעתי שטרי נפל.


922
00:55:00,199 --> 00:55:02,099

הכרתי את סמל מייס
היה למטה.


923
00:55:02,199 --> 00:55:04,599

שאלתי את המכונה הראשונה
צוות אקדח לעלות


924
00:55:04,699 --> 00:55:06,400

ולהתחיל לשכב
    אש מקלעים.
   

925
00:55:06,500 --> 00:55:08,932

    הם התפוצצו
    די מהר.
   

926
00:55:09,032 --> 00:55:12,400

    אף פעם לא הייתה להם באמת סיכוי
    להניח הרבה אש.
   

927
00:55:12,500 --> 00:55:14,233

    בנקודה ההיא שם
    לא נשאר אף אחד
   

928
00:55:14,333 --> 00:55:16,199

    ביחידה הקדמית שלי.
   

929
00:55:16,300 --> 00:55:19,199

    לכל אחד מהם היה
הורידו חוץ ממני.


930
00:55:19,300 --> 00:55:21,065

כל אחד.


931
00:55:21,166 --> 00:55:23,465

(שבירת קול):
כל אחד נהרג


932
00:55:23,565 --> 00:55:25,666

או פצוע אנושות
באותה נקודה.


933
00:55:30,000 --> 00:55:31,365

מְסַפֵּר:
ירד הלילה.


934
00:55:31,465 --> 00:55:33,432

מה נשאר
מהחברה של Heaney התגבשה


935
00:55:33,532 --> 00:55:37,233
<font color="white" face="monospace">
על התקיפה שהם הניחו
יבוא עם עלות השחר.


936
00:55:38,400 --> 00:55:40,400

שכבתי שם
על ההיקף.


937
00:55:40,500 --> 00:55:42,666

הייתי ממש ליד
לחייל אויב מת.


938
00:55:42,766 --> 00:55:45,500

זה היה סוג של הפנים שלי
ואת רגליו


939
00:55:45,599 --> 00:55:47,199

והמשכתי להסתכל עליו בחזרה,


940
00:55:47,300 --> 00:55:49,833
<font color="white" face="monospace">
כי לא יכולתי לראות
כל פצע עליו.


941
00:55:49,932 --> 00:55:52,365

ואתה יודע, המוזר
דברים שאתה חושב,


942
00:55:52,465 --> 00:55:54,132

"הבחור הזה הולך להרוג אותי.


943
00:55:54,233 --> 00:55:55,532

"הוא מזייף את זה.


944
00:55:55,632 --> 00:55:56,833

"הוא מחכה לתקיפה,


945
00:55:56,932 --> 00:55:58,932

ואז הוא יקפוץ למעלה
    ולהרוג אותי."
   

946
00:55:59,032 --> 00:56:00,532

    וכמעט יריתי בו שוב.
   

947
00:56:00,632 --> 00:56:02,300

    רק כדי לוודא שהוא מת.
   

948
00:56:03,833 --> 00:56:06,099

    מספר:
    ואז האויב התחיל לטלטל
    פגזי מרגמה
   

949
00:56:06,199 --> 00:56:08,465

    בין אנשיו של היני.
   

950
00:56:08,565 --> 00:56:10,666

    היאני:
    הרגשתי כמו מישהו
לקח מחבט


951
00:56:10,766 --> 00:56:14,900

והכה אותי על השוק שלי, ימיני
עגל, הכי קשה שהוא יכול.


952
00:56:15,000 --> 00:56:20,000

הייתי כל כך המום מההלם
של מכה,


953
00:56:20,099 --> 00:56:25,233

ופשוט נשמתי נשימה עמוקה
של אוויר בכאב נורא.


954
00:56:25,333 --> 00:56:27,632

לא יכולתי לדבר.


955
00:56:27,733 --> 00:56:30,565

מיד אחרי שהמארב קרה,


956
00:56:30,666 --> 00:56:32,532

וידעתי שהפסדתי
חבורה של בחורים,


957
00:56:32,632 --> 00:56:36,833

אמרתי תפילה לאלוהים ואמרתי,
בעצם,


958
00:56:36,932 --> 00:56:39,465

"אם אתה צריך עוד חבר'ה
מהמחלקה שלי, קח אותי.


959
00:56:39,565 --> 00:56:41,500

אל תיקח עוד מהגברים שלי."


960
00:56:41,599 --> 00:56:44,932

ברגע שאמרתי את זה,
    השתגעתי ואמרתי,
   

961
00:56:45,032 --> 00:56:48,733

    "לעזאזל, אני יכול לקחת
    התפילה חזרה?"
   

962
00:56:48,833 --> 00:56:49,865

    אבל זה היה מאוחר מדי.
   

963
00:56:49,965 --> 00:56:51,432

    הייתי-אמרתי את זה.
   

964
00:56:51,532 --> 00:56:52,865

    וכפי שמתברר,
   

965
00:56:52,965 --> 00:56:56,565

    לא עוד איש אחד במחלקה שלי
    מת לאחר אותה תפילה.
</font>

966
00:56:58,132 --> 00:57:02,400

מְסַפֵּר:
סוף סוף ארטילריה אמריקאית
מתאפס על האויב.


967
00:57:02,500 --> 00:57:05,333

הניצולים של הייני
החברה מעדה במורד הגבעה


968
00:57:05,432 --> 00:57:07,132

לבטיחות.


969
00:57:07,233 --> 00:57:10,132

הוא נלקח לבית חולים.


970
00:57:18,000 --> 00:57:20,865

היאני:
שכבתי על מיטתי והתייפחתי.


971
00:57:20,965 --> 00:57:23,300
<font color="white" face="monospace">
והאחות הזו הגיעה.


972
00:57:23,400 --> 00:57:25,000

היא התכופפה ואמרה,
"סֶגֶן...


973
00:57:25,099 --> 00:57:27,500

"אתם... הגברים שלכם
נמצאים בכל מקום.


974
00:57:27,599 --> 00:57:29,666

אתה חייב להפסיק לבכות."


975
00:57:29,766 --> 00:57:32,532

ובנקודה ההיא
סמל המחלקה שלי,


976
00:57:32,632 --> 00:57:36,000

בחור שחור ענק מדטרויט
שאהבתי מאוד,


977
00:57:36,099 --> 00:57:39,599

סמל סם האנט, הוא בא
והוא התיישב לידי


978
00:57:39,699 --> 00:57:41,199

(שבירת קול):
והוא לקח את ידי


979
00:57:41,300 --> 00:57:42,666

והוא אמר לאחות הזאת,


980
00:57:42,766 --> 00:57:44,400

"גברתי, זה כאן סגן


981
00:57:44,500 --> 00:57:46,500

לא צריך להפסיק לעשות
דָבָר."


982
00:57:50,865 --> 00:57:55,500

LE CONG HUAN:


983
00:58:34,900 --> 00:58:38,233

(הקהל צועק בכעס)


984
00:58:38,333 --> 00:58:40,000

ג'ון לורנס:
התלמידים כועסים עכשיו.


985
00:58:40,099 --> 00:58:41,632

והמילה עברה


986
00:58:41,733 --> 00:58:45,099

להתאסף במרכז של סייגון
פגודה בודהיסטית לאחר רדת החשיכה.


987
00:58:47,166 --> 00:58:48,532
<font color="white" face="monospace">
    ג'ון קווין:
    אחרי כל השנים האלה,
   

988
00:58:48,632 --> 00:58:52,000

    הווייטנאמים למדו
    לחיות עם משברים ומלחמות.
   

989
00:58:52,099 --> 00:58:55,365

    אבל הם עוד לא למדו
    לחיות כעם.
   

990
00:58:56,800 --> 00:58:59,065

    ג'ונסון:
    עכשיו, דין, מה הם
    אנחנו הולכים לעשות?
   

991
00:58:59,166 --> 00:59:03,032

    האם אנחנו עוברים לנקודה שבה
יהיה לנו קשה


992
00:59:03,132 --> 00:59:04,932

לבקש מאנשים להמשיך
למות שם בחוץ,


993
00:59:05,032 --> 00:59:07,965

דברים מהסוג הזה קורים
כל חודשיים או שלושה?


994
00:59:08,065 --> 00:59:09,900

דין ראסק:
אני חושב שעדיין לא, אדוני,
בכל דרך שהיא.


995
00:59:10,000 --> 00:59:13,233

אני חושב שזה עדיין
בעיית מיעוט.


996
00:59:13,333 --> 00:59:16,233
<font color="white" face="monospace">
    אבל דיבורים פוליטיים לא הולכים
    כדי להיות מסוגל להגיע לכל מקום
   

997
00:59:16,333 --> 00:59:18,199

    אם הם לא מתחזקים
    מרכיבי הסדר.
   

998
00:59:22,266 --> 00:59:25,099

    מספר:
    ב-15 במאי 1966,
   

999
00:59:25,199 --> 00:59:28,333

    ממשלת דרום וייטנאם,
    המדינה שעבורה
   

1000
00:59:28,432 --> 00:59:30,932

    כל כך הרבה אמריקאים היו
מסכנים את חייהם,


1001
00:59:31,032 --> 00:59:33,800

שוב נראה
על סף קריסה.


1002
00:59:36,233 --> 00:59:39,865

עליית ראש הממשלה
קי ספג מכה קשה


1003
00:59:39,965 --> 00:59:42,632

לבודהיסטים אקטיביסטים,
שדרש


1004
00:59:42,733 --> 00:59:46,432

הממשלה הייצוגית ו
סיום משא ומתן למלחמה


1005
00:59:46,532 --> 00:59:48,733
<font color="white" face="monospace">
מאז 1963.


1006
00:59:48,833 --> 00:59:52,833

כשקי ירה פתאום
גנרל יריב,


1007
00:59:52,932 --> 00:59:54,666

מפקד בודהיסטי פופולרי,


1008
00:59:54,766 --> 01:00:00,032

מפגינים זרמו פנימה
הרחובות של הואה ודנאנג.


1009
01:00:00,132 --> 01:00:02,400

הם סגרו את הנמל


1010
01:00:02,500 --> 01:00:04,699

שדרכו מספקת ארה"ב
היה זורם.


1011
01:00:06,800 --> 01:00:10,766

כמה חיילים דרום וייטנאמים,
נאמן לגנרל המודח,


1012
01:00:10,865 --> 01:00:13,400

נטש את המאבק
נגד הקומוניסטים


1013
01:00:13,500 --> 01:00:15,932

ויצא לכיוון העיר.


1014
01:00:16,032 --> 01:00:19,400

המונים זועמים נשרפו
ג'יפים אמריקאים.


1015
01:00:19,500 --> 01:00:23,532

שלטים שקוראים "שלום!"
    ו"אמריקאים הולכים הביתה!"
   

1016
01:00:23,632 --> 01:00:25,333

    הופיע בכל מקום.
   

1017
01:00:25,432 --> 01:00:28,599

    הנשיא ג'ונסון
    היה כל כך מודאג,
   

1018
01:00:28,699 --> 01:00:32,266

    הוא ביקש מיועציו להתכונן
    עמדת נסיגה
   

1019
01:00:32,365 --> 01:00:34,365

    אם ממשלת קי תיפול.
   

1020
01:00:34,465 --> 01:00:38,065

    אם צריך, אמר,
ארה"ב צריכה להיות מוכנה
   

1021
01:00:38,166 --> 01:00:40,632

    לצאת מוייטנאם
    ואולי
   

1022
01:00:40,733 --> 01:00:45,032

    להתייצב נגד הקומוניזם
    במקום זאת בתאילנד.
   

1023
01:00:47,199 --> 01:00:49,300

    קי הורה לדרום וייטנאם
    חיילים
   

1024
01:00:49,400 --> 01:00:52,065

    להקיף ולהכניע את דנאנג,
   

1025
01:00:52,166 --> 01:00:55,932

    שם החליפו אש
עם חבריהם לשעבר.


1026
01:00:59,565 --> 01:01:04,865

כשכוחותיו של קי הסתערו
פגודות בודהיסטיות בדנאנג,


1027
01:01:04,965 --> 01:01:08,032

מטוסי המלחמה שלו פגעו
כוחות מתנגדים


1028
01:01:08,132 --> 01:01:09,865

כובש את השוק המרכזי.


1029
01:01:12,865 --> 01:01:14,599

המרד נמחץ.


1030
01:01:14,699 --> 01:01:17,599

בוושינגטון הוקל.


1031
01:01:17,699 --> 01:01:21,465
<font color="white" face="monospace">
    נראה היה שקי חזר לשלוט.
   

1032
01:01:21,565 --> 01:01:25,865

    אבל מתפקיד הפיקוד שלו
    על ראש גבעה מחוץ לעיר,
   

1033
01:01:25,965 --> 01:01:29,365

    סגן מרינס אמריקאי
    התבונן בחוסר אמון
   

1034
01:01:29,465 --> 01:01:33,166

    כשהתפתחו שני קרבות
    בו זמנית:
   

1035
01:01:33,266 --> 01:01:38,432

    במערב, חבריו לנחתים
נלחמו בוייטקונג;


1036
01:01:38,532 --> 01:01:42,233

במזרח,
צבא דרום וייטנאם


1037
01:01:42,333 --> 01:01:45,166

נראה היה במלחמה עם עצמו.


1038
01:01:50,099 --> 01:01:52,833

(של סיימון וגרפונקל
"צליל הדממה" מתנגן)


1039
01:01:52,932 --> 01:01:55,932

â™ª שלום חושך,
החבר הוותיק שלי. â™ª


1040
01:01:56,032 --> 01:01:58,965

MOGIE CROCKER (בדרמטיות):
    16 במאי 1966.
   

1041
01:01:59,065 --> 01:02:01,565

    אמא ואבא יקרים--
   

1042
01:02:01,666 --> 01:02:03,599

    המבצע שלנו כאן
    על גבול קמבודיה
   

1043
01:02:03,699 --> 01:02:05,900

    היה די הצלחה.
   

1044
01:02:06,000 --> 01:02:08,266

    אין ספק שתשמעו על זה
    בחדשות.
   

1045
01:02:09,632 --> 01:02:11,865

    אנחנו ממשיכים לקבל יותר ויותר
פעולות שנזרקו עלינו


1046
01:02:11,965 --> 01:02:14,000

כך ששום דבר לא בטוח מאוד.


1047
01:02:14,099 --> 01:02:18,800

שמעון וגרפונקל:
â™ª ... שנשתל
במוח שלי עדיין נשאר. â™ª


1048
01:02:18,900 --> 01:02:21,766

CROCKER:
האם אצא שוב בקרוב
אני לא יודע,


1049
01:02:21,865 --> 01:02:23,266

אבל אל תתכנן דואר קבוע.


1050
01:02:26,532 --> 01:02:28,800

תגיד לרנדי שאני מצפה בקוצר רוח
לראות את הכלב החדש שלו.


1051
01:02:32,099 --> 01:02:35,099

אני יכול לקחת חופשה של 15 יום
לטוקיו


1052
01:02:35,199 --> 01:02:37,032

כדי לא להיסדק.


1053
01:02:37,132 --> 01:02:39,766

שמעון וגרפונקל:
â™ª 'לצד ההילה
של פנס רחוב. â™ª


1054
01:02:39,865 --> 01:02:41,733

ז'אן-מרי קרוקר:
זה היה יום אביבי מקסים,


1055
01:02:41,833 --> 01:02:44,965
<font color="white" face="monospace">
    ופתחתי את המכתב
    שאמר את זה.
   

1056
01:02:45,065 --> 01:02:47,932

    והייתי פשוט באמת
    הרוס
   

1057
01:02:48,032 --> 01:02:52,199

    כי עד אז
    וייטנאם הייתה בכאוס מוחלט.
   

1058
01:02:52,300 --> 01:02:54,733

    היה
    מעבר מתמשך
   

1059
01:02:54,833 --> 01:02:58,900

    של אנשים בסמכות ב
    הממשלה בדרום וייטנאם.
</font>

1060
01:02:59,000 --> 01:03:02,532

והיו מחאות של
הנזירים הבודהיסטים ואחרים


1061
01:03:02,632 --> 01:03:03,833

זֶה...


1062
01:03:03,932 --> 01:03:05,865

היו אנטי אמריקאים
הפגנות.


1063
01:03:05,965 --> 01:03:08,666

רק חשבתי,
"למה? למה אנחנו שם?"


1064
01:03:10,400 --> 01:03:12,300

קרול קרוקר:
אני חושב שהמכתב הזה
כאשר אח שלי


1065
01:03:12,400 --> 01:03:15,000
<font color="white" face="monospace">
    הראה סוג של ייאוש
   

1066
01:03:15,099 --> 01:03:18,365

    זו כנראה הפעם הראשונה
    הוא הביע זאת בגלוי
   

1067
01:03:18,465 --> 01:03:21,266

    לכל המשפחה.
   

1068
01:03:24,900 --> 01:03:29,365

    זה הדהד בחזרה לימינו
    הוא אמר לי,
   

1069
01:03:29,465 --> 01:03:31,000

    "אני לא רוצה לחזור."
   

1070
01:03:32,500 --> 01:03:34,300

    מְסַפֵּר:
לחבר ותיק בתיכון,


1071
01:03:34,400 --> 01:03:38,365

מוגי היה אפילו יותר קרוב.


1072
01:03:38,465 --> 01:03:41,065

MOGIE CROCKER (בדרמטיות):
דאף יקר,


1073
01:03:41,166 --> 01:03:43,500

מאז שכתבתי בפעם האחרונה,
שזה מספר חודשים,


1074
01:03:43,599 --> 01:03:45,699

מספר אבל מרגשים
אירועים נורא לא נעימים


1075
01:03:45,800 --> 01:03:49,599

התרחשו, הגרוע שבהם
שהיה מוצמד


1076
01:03:49,699 --> 01:03:51,132

על ידי שני סינים
מקלעים קלים


1077
01:03:51,233 --> 01:03:53,733

ירי 900 כדורים בדקה


1078
01:03:53,833 --> 01:03:56,532

ושיש לי את החבר הכי טוב שלי
נהרג פחות או יותר לידי.


1079
01:03:58,699 --> 01:04:00,266

מתישהו אולי אספר לך
את כל הסיפור


1080
01:04:00,365 --> 01:04:03,199

אם העצבים שלי לא
נעלם לגמרי עד אז.


1081
01:04:03,300 --> 01:04:06,599

בעצם האחרון
זה רק משאלת לב,


1082
01:04:06,699 --> 01:04:10,965

בתקוות שווא
יורידו אותי מהקו.


1083
01:04:11,065 --> 01:04:14,965

הייתי דתי להפליא
לִזְמַן מַה,


1084
01:04:15,065 --> 01:04:18,233

שולחים שונים ומגוונים
התפילות נוגעות בעיקר


1085
01:04:18,333 --> 01:04:21,300
<font color="white" face="monospace">
עם הניסיון להישאר בחיים,


1086
01:04:21,400 --> 01:04:25,932

אבל אני שוב אתאיסט
עד תחילת הירי.


1087
01:04:31,632 --> 01:04:33,565

(ירי)


1088
01:04:38,900 --> 01:04:42,965

(תופים מנגנים בקצב גבוה
קצב מצעד)


1089
01:04:43,065 --> 01:04:44,599

האריסון:
באמת האמנתי


1090
01:04:44,699 --> 01:04:49,000

שהיינו צריכים להפסיק
ההתפשטות הקומוניסטית.


1091
01:04:49,099 --> 01:04:54,166

גם אני האמנתי שאנחנו
בצד של המלאכים.


1092
01:04:54,266 --> 01:04:56,733

בדיוק כפי שצרפת סיפקה
אותנו עם תמיכה


1093
01:04:56,833 --> 01:04:59,865

במהלך המהפכה שלנו, היינו
לספק לדרום וייטנאמים


1094
01:04:59,965 --> 01:05:02,099

עם תמיכה במהלך
המהפכה שלהם.


1095
01:05:02,199 --> 01:05:05,800
<font color="white" face="monospace">
מְסַפֵּר:
מתיו הריסון היה בין
300 הבוגרים


1096
01:05:05,900 --> 01:05:10,465

של הכיתה של 1966 מי
התנדב לנסוע לווייטנאם.


1097
01:05:10,565 --> 01:05:11,465

אָדָם:
ריינג'רים!


1098
01:05:11,565 --> 01:05:12,599

אֲנָשִׁים:
ריינג'רים!


1099
01:05:12,699 --> 01:05:14,365

MAN: כל הדרך!
גברים: כל הדרך!


1100
01:05:14,465 --> 01:05:17,965
<font color="white" face="monospace">
    מספר:
    אבל קודם כל הוא נסע לפלורידה
    להיות ריינג'ר
   

1101
01:05:18,065 --> 01:05:20,766

    וספג תשעה שבועות של
    האימון התובעני ביותר
   

1102
01:05:20,865 --> 01:05:22,766

    לצבא היה להציע.
   

1103
01:05:22,865 --> 01:05:25,365

    גבר:
    אבא מוטס הולך
    לצאת לטיול קטן!
   

1104
01:05:25,465 --> 01:05:28,032

    גברים:
    אבא מוטס הולך
לצאת לטיול קטן!


1105
01:05:28,132 --> 01:05:31,733

מְסַפֵּר:
האיש האחראי
היה מייג'ור צ'ארלס א' בקוויט--


1106
01:05:31,833 --> 01:05:33,199

להטעין את צ'רלי--


1107
01:05:33,300 --> 01:05:36,465

גיבור המצור על Plei Me
בשנה שלפני כן.


1108
01:05:36,565 --> 01:05:41,000

"אם בן אדם הוא טיפש לעזאזל," הוא
אמר לכל קבוצה של עולים חדשים,


1109
01:05:41,099 --> 01:05:44,400

"אמא שלו תקבל
    מברק והוא יגיד,
   

1110
01:05:44,500 --> 01:05:47,266

    "'הבן שלך מת
    כי הוא טיפש'.
   

1111
01:05:47,365 --> 01:05:52,666

    "בוא נקווה רק את המברק שלך
    קורא, 'הבן שלך מת'.
   

1112
01:05:52,766 --> 01:05:55,800

    "עם האימונים אנחנו הולכים
    לתת לך כאן,
   

1113
01:05:55,900 --> 01:05:59,800

    "אולי אמא שלך לא תקבל
    כל מברק בכלל.
</font>

1114
01:05:59,900 --> 01:06:01,800

אז שימו לב".


1115
01:06:03,099 --> 01:06:04,333

כדי לעבור את זה,


1116
01:06:04,432 --> 01:06:06,532

הריסון וחבריו החניכים
היה צריך לשרוד


1117
01:06:06,632 --> 01:06:11,000

ימים ללא שינה;
נמנעו ממזון ומים,


1118
01:06:11,099 --> 01:06:15,065

נאלץ לצעוד במעלה הרים
עד שרגליהם דיממו


1119
01:06:15,166 --> 01:06:18,699
<font color="white" face="monospace">
ולפטרל דרך ביצות
שהכיל ראשי נחושת


1120
01:06:18,800 --> 01:06:20,032

וכותנה;


1121
01:06:20,132 --> 01:06:23,166

היה צריך ללמוד איך לזהות
מלכודות טמבל


1122
01:06:23,266 --> 01:06:28,400

ולתמרן ותיקים
מתחזה לוויאט קונג.


1123
01:06:28,500 --> 01:06:32,800

"צפו לבלתי צפוי",
בקוויט סיפר לחניכיו


1124
01:06:32,900 --> 01:06:34,532
<font color="white" face="monospace">
שׁוּב וְשׁוּב.


1125
01:06:34,632 --> 01:06:37,932

"החיים אינם הוגנים."


1126
01:06:39,300 --> 01:06:41,300

ברגע שהוא הפך לסייר,
הריסון היה להוט


1127
01:06:41,400 --> 01:06:45,199

להגיע לוייטנאם ולשים
לפעולה


1128
01:06:45,300 --> 01:06:48,733

ההישרדות והמנהיגות
כישורים שהוא ספג


1129
01:06:48,833 --> 01:06:51,099

במשך חמש שנים.


1130
01:06:51,199 --> 01:06:54,132

האריסון:
אני זוכר שדיברתי
עם חבריי לכיתה


1131
01:06:54,233 --> 01:06:56,632

כמה נורא זה יהיה
לשרת בצבא


1132
01:06:56,733 --> 01:07:01,099

אם כולם רק שנה קדימה
מאיתנו שירתו בקרב


1133
01:07:01,199 --> 01:07:03,465

ולא היה לנו את
הזדמנות לעשות זאת.


1134
01:07:03,565 --> 01:07:06,733
<font color="white" face="monospace">
פחדתי שאנחנו הולכים
לנצח במלחמה מהר מדי


1135
01:07:06,833 --> 01:07:09,532

ולא תהיה לי סיכוי
לחוות את זה.


1136
01:07:17,733 --> 01:07:21,132

("הרצח של קרלה"
מאת מיילס דייויס מנגן)


1137
01:07:33,032 --> 01:07:38,865

מְסַפֵּר:
3 ביוני 1966, היה מוגי
יום הולדת 19 של קרוקר.


1138
01:07:38,965 --> 01:07:42,532

החברה שלו הייתה מעורבת
בקמפיין נוסף,


1139
01:07:42,632 --> 01:07:46,300

שמטרתו למצוא ולהרוג
חיילים צפון וייטנאמים


1140
01:07:46,400 --> 01:07:50,932

סינון לתוך
Central Highlands מלאוס.


1141
01:07:51,032 --> 01:07:54,932

עם רדת הלילה, מוגי ו
החוליה שלו קיבלו פקודה


1142
01:07:55,032 --> 01:07:57,199

להתקדם לכיוון
פסגת גבעה


1143
01:07:57,300 --> 01:08:00,632
<font color="white" face="monospace">
משקיף על נצור
מאחז ARVN


1144
01:08:00,733 --> 01:08:02,800

כדי שתותחנים יכול להיות
העלה


1145
01:08:02,900 --> 01:08:06,266

וממוקם כדי להפגיז
האויב בבוקר.


1146
01:08:09,233 --> 01:08:13,065

הם נעו לאט,
בזהירות במעלה המדרון.


1147
01:08:13,166 --> 01:08:15,233

מוגי היה איש הנקודה.


1148
01:08:18,233 --> 01:08:20,932
<font color="white" face="monospace">
מתוך החושך,
נפתח מקלע.


1149
01:08:21,033 --> 01:08:23,565

(ירי)


1150
01:08:23,666 --> 01:08:28,332

דנטון קרוקר ג'וניור מעולם לא יצר
זה לראש הגבעה.


1151
01:08:36,399 --> 01:08:38,100

("אחד מדי בוקר"
מאת בוב דילן מנגן)


1152
01:08:38,199 --> 01:08:40,399

דילן:
â™ª בהמשך הרחוב
הכלבים נובחים â™ª


1153
01:08:40,500 --> 01:08:44,166
<font color="white" face="monospace">
â™ª והיום הוא
נהיה חשוך. â™ª


1154
01:08:44,265 --> 01:08:47,765

ז'אן-מרי קרוקר:
זה היה פשוט יום מקסים
להיות בחוץ בגינה שלנו.


1155
01:08:49,666 --> 01:08:53,500

קנדי, הילדה הקטנה שלנו,
הלך למסיבת יום הולדת.


1156
01:08:53,600 --> 01:08:56,832

ושאר הילדים היו
רק מסביב לבית, אני מניח.


1157
01:08:56,932 --> 01:09:01,899

אבל קצת אחרי ארוחת הצהריים,
יצאתי אל המרפסת.


1158
01:09:06,166 --> 01:09:09,432

ראיתי שני גברים במדים
מגיע לבית.


1159
01:09:12,100 --> 01:09:15,699

וידעתי משהו נורא
קרה.


1160
01:09:17,065 --> 01:09:18,666

ורצתי במורד המדרגות.


1161
01:09:18,765 --> 01:09:21,332

ופשוט אחזתי
של אחד מהם ואמר,


1162
01:09:21,432 --> 01:09:23,300
<font color="white" face="monospace">
    "אל תגיד לי.
    אל תגיד את זה.
   

1163
01:09:23,399 --> 01:09:25,966

    לא הילד היפה שלי."
   

1164
01:09:26,065 --> 01:09:28,466

    והוא פשוט אמר, "כן."
   

1165
01:09:28,565 --> 01:09:30,432

    דילן:
    â™ª מהצומת
    מסף ביתי â™ª
   

1166
01:09:30,533 --> 01:09:32,565

    â™ª העיניים שלי מתחילות לדעוך.
   

1167
01:09:32,666 --> 01:09:35,065

    קרול קרוקר:
ישבתי על הספה
בסלון.


1168
01:09:35,166 --> 01:09:39,065

פתאום שמעתי את אמא שלי
צורח לאבא שלי.


1169
01:09:39,166 --> 01:09:43,100

כמו בסרט, הנה הגיע
הכומר במעלה המדרגות


1170
01:09:43,199 --> 01:09:45,600

עם חייל,
והיא אומרת, "אוי לא."


1171
01:09:45,699 --> 01:09:49,399

והיא מתקשרת לאבא שלי.


1172
01:09:49,500 --> 01:09:52,265
<font color="white" face="monospace">
התגובה שלי הייתה לזנק למעלה
מהספה,


1173
01:09:52,365 --> 01:09:53,832

במרוץ החוצה מהדלת האחורית


1174
01:09:53,932 --> 01:09:55,865

ותפסתי את הקטנה שלי
יד אח


1175
01:09:55,966 --> 01:09:57,332

ופשוט התחלתי ללכת.


1176
01:09:57,432 --> 01:09:59,832

אמרתי, "אתה חייב לבוא
אִיתִי."


1177
01:09:59,932 --> 01:10:01,600

אמרתי, "יש לי משהו
    להראות לך."
   

1178
01:10:01,699 --> 01:10:03,699

    אין לי מושג
    לאן הלכתי.
   

1179
01:10:03,800 --> 01:10:08,533

    פשוט אמרתי לעצמי, "לא.
   

1180
01:10:08,632 --> 01:10:10,000

    זה לא הולך לקרות".
   

1181
01:10:10,100 --> 01:10:13,765

    ומשהו גרם לי
    להסתובב
   

1182
01:10:13,865 --> 01:10:17,865

    והלכתי לחלק האחורי
של הבית מהסמטה.


1183
01:10:17,966 --> 01:10:20,832

ואבא שלי עמד שם.


1184
01:10:20,932 --> 01:10:24,466

ונפלתי לזרועותיו
ואני אמרתי,


1185
01:10:24,565 --> 01:10:26,399

"אל תיתן לזה להיות נכון, אבא.


1186
01:10:28,765 --> 01:10:30,832

האם זה נכון?"


1187
01:10:30,932 --> 01:10:32,500

והוא אמר, "כן."


1188
01:10:35,533 --> 01:10:38,733

איכשהו ידעתי את זה
דברים השתנו לנצח.


1189
01:10:40,432 --> 01:10:43,466

שאמא שלי בתור אמא שלי
ואבא שלי בתור אבא שלי,


1190
01:10:43,565 --> 01:10:46,600

זה לעולם לא היה הולך להיות
שוב אותו דבר.


1191
01:10:46,699 --> 01:10:48,600

אני רק, אני זוכר שישבתי
על הספה


1192
01:10:48,699 --> 01:10:50,699

ואני שמתי את זרועותיי סביבם
ואני אמרתי,


1193
01:10:50,800 --> 01:10:54,000
<font color="white" face="monospace">
"נאהב אחד את השני
ואנחנו נהיה בסדר."


1194
01:10:54,100 --> 01:10:57,399

אבל אני לא יודע
כמה רחוק זה נשא.


1195
01:10:57,500 --> 01:10:58,765

אתה יודע?


1196
01:10:58,865 --> 01:11:01,365

כולנו ניסינו.


1197
01:11:01,466 --> 01:11:04,132

דילן:
â™ª שנינו פשוט
בוקר אחד יותר מדי â™ª


1198
01:11:04,233 --> 01:11:07,233

â™ª ועוד אלף קילומטרים מאחור.


1199
01:11:07,332 --> 01:11:09,800

ז'אן-מרי קרוקר:
קרול אמרה לי יום אחד


1200
01:11:09,899 --> 01:11:12,265

זמן קצר מאוד אחרי דנטון
נהרג,


1201
01:11:12,365 --> 01:11:17,065

כנראה באותו היום,
"איך אתה יכול להאמין באלוהים?"


1202
01:11:17,166 --> 01:11:20,300

ואני אמרתי,
"כי היה לנו את מוגי."


1203
01:11:23,565 --> 01:11:28,166

ואני חושב שהחיים שלו
    הייתה מתנה אמיתית.
   

1204
01:11:28,265 --> 01:11:31,365

    זו הייתה זכות לקבל אותו.
   

1205
01:11:31,466 --> 01:11:32,632

    חבר כתב לי,
   

1206
01:11:32,733 --> 01:11:36,399

    "הילדים שלנו באמת
    רק בהשאלה לנו"
   

1207
01:11:36,500 --> 01:11:38,399

    מה שאני מניח שזה נכון.
   

1208
01:11:40,899 --> 01:11:44,666

    מספר:
    עשרה ימים לאחר מכן, צבא
הקפטן ליווה את גופתו של מוגי
   

1209
01:11:44,765 --> 01:11:47,033

    לבית הלוויות של דיק סטון.
   

1210
01:11:47,132 --> 01:11:50,033

    כומר המשפחה
    הציע
   

1211
01:11:50,132 --> 01:11:52,533

    שמוגי ייקבר
    בסראטוגה ספרינגס
   

1212
01:11:52,632 --> 01:11:56,565

    כדי שהוריו יוכלו בקלות
    לבקר את קברו.
   

1213
01:11:56,666 --> 01:12:01,399

    אבל הם בחרו בארלינגטון
במקום בית הקברות הלאומי.
   

1214
01:12:02,765 --> 01:12:07,000

    "פינה בלב שלי ידעה,"
    אמא שלו נזכרה,
   

1215
01:12:07,100 --> 01:12:08,733

    "שאם הוא היה קבור לידנו,
   

1216
01:12:08,832 --> 01:12:13,533

    הייתי רוצה לחפור באדמה
    להחזיר ממנו את החום".
   

1217
01:12:19,666 --> 01:12:21,000

    (מחיאות כפיים)
   

1218
01:12:21,100 --> 01:12:22,632

    לינדון ג'ונסון:
אני שומע את החברים שלי אומרים,


1219
01:12:22,733 --> 01:12:25,065

"אני מוטרד,"
ו"אני מבולבל",


1220
01:12:25,166 --> 01:12:26,565

ו"אני מתוסכל",


1221
01:12:26,666 --> 01:12:29,233

וכולנו יכולים להבין
האנשים האלה.


1222
01:12:29,332 --> 01:12:32,300

לפעמים אני כמעט מתפתחת
כיב קיבה בעצמי,


1223
01:12:32,399 --> 01:12:34,466

רק להקשיב להם.


1224
01:12:34,565 --> 01:12:37,233
<font color="white" face="monospace">
וכולנו מאחלים
המלחמה תסתיים.


1225
01:12:37,332 --> 01:12:39,466

כולנו מאחלים לכוחות
היה מגיע הביתה.


1226
01:12:39,565 --> 01:12:42,765

אין בן אדם
בכל העולם הזה


1227
01:12:42,865 --> 01:12:46,533

מי שרוצה בדברים האלה
לקרות,


1228
01:12:46,632 --> 01:12:48,600

לשלום שיבוא לעולם,


1229
01:12:48,699 --> 01:12:51,300
<font color="white" face="monospace">
יותר מהנשיא שלך
של ארצות הברית.


1230
01:12:51,399 --> 01:12:54,800

("תחילת הסוף"
מאת Nine Inch Nails מנגן)


1231
01:13:01,765 --> 01:13:03,666

מְסַפֵּר:
הצבא טען
להרוג


1232
01:13:03,765 --> 01:13:10,399

כ-57,000 חיילי אויב
ששת החודשים הראשונים של 1966.


1233
01:13:10,500 --> 01:13:13,432

אבל באופן פרטי המינהל
מוּדְאָג


1234
01:13:13,533 --> 01:13:16,432

זה של הגנרל ווסטמורלנד
"נקודת הצלבה"--


1235
01:13:16,533 --> 01:13:19,765

הרגע שבו עוד אויב
חיילים נהרגו


1236
01:13:19,865 --> 01:13:23,800

ממה שניתן להחליף--
לא נראה קרוב יותר.


1237
01:13:23,899 --> 01:13:27,600

מהראשון, הג'וינט צ'יפים
הפציר בנשיא


1238
01:13:27,699 --> 01:13:28,966
<font color="white" face="monospace">
    להיות יותר אגרסיבי--
   

1239
01:13:29,065 --> 01:13:34,699

    כדי לאפשר לכוחות לרדוף
    האויב לתוך לאוס וקמבודיה
   

1240
01:13:34,800 --> 01:13:39,600

    ולהרחיב את רשימת היעדים
    על הפצצה בצפון וייטנאם.
   

1241
01:13:39,699 --> 01:13:43,800

    ג'ונסון עדיין לא הרשה
    גבולות שיש לחצות
   

1242
01:13:43,899 --> 01:13:47,265

    על ידי כוחות קרקע סדירים
מחשש להביא את סין
   

1243
01:13:47,365 --> 01:13:50,865

    או אפילו ברית המועצות
    לתוך המלחמה.
   

1244
01:13:50,966 --> 01:13:53,632

    והוא היה זהיר
    של הפצצות כבדות יותר,
   

1245
01:13:53,733 --> 01:13:56,666

    מפחד להכות
    יותר אזרחים.
   

1246
01:13:56,765 --> 01:13:59,500

    אבל למרות הדאגה שלו,
   

1247
01:13:59,600 --> 01:14:03,265

    הנשיא הסכים כעת
להגביר את מסע ההפצצות


1248
01:14:03,365 --> 01:14:05,932

שנקרא מבצע
רעם מתגלגל.


1249
01:14:06,033 --> 01:14:09,100

הוא אישר פיגועים
על מתקני נפט


1250
01:14:09,199 --> 01:14:11,432

בכל צפון וייטנאם,


1251
01:14:11,533 --> 01:14:14,432

כולל כמה אתרים סמוכים
לערים


1252
01:14:14,533 --> 01:14:18,100

של הייפונג והאנוי.


1253
01:14:18,199 --> 01:14:20,132
<font color="white" face="monospace">
מפקדיו הבטיחו לו


1254
01:14:20,233 --> 01:14:22,899

שזה יהיה
מכה אנושה לאויב,


1255
01:14:23,000 --> 01:14:25,733

בטוח להכריח
הצפון וייטנאמים


1256
01:14:25,832 --> 01:14:27,399

לשולחן המיקוח.


1257
01:14:34,899 --> 01:14:38,632

עשרות אלפים
של גיחות הוטסו.


1258
01:14:41,699 --> 01:14:44,932

פצצות רבות נפלו
המטרות המיועדות להם.


1259
01:14:45,033 --> 01:14:47,100

אבל רבים החמיצו


1260
01:14:47,199 --> 01:14:50,899

ונפל על מגורים
שכונות במקום,


1261
01:14:51,000 --> 01:14:53,899

בדיוק כמו הנשיא
חששו.


1262
01:14:58,399 --> 01:15:01,565

ג'ונסון:
הדברים מתנהלים בצורה סבירה
בדרום, לא?


1263
01:15:01,666 --> 01:15:03,832

מקנמרה:
כן, אני חושב שכן.


1264
01:15:03,932 --> 01:15:06,365

כי אנחנו חושבים שאנחנו לוקחים
מחיר כבד מהם,


1265
01:15:06,466 --> 01:15:09,132

אבל זה פשוט מפחיד אותי לראות
מה אנחנו עושים שם


1266
01:15:09,233 --> 01:15:12,332

עם אלוהים יודע כמה
מטוסים ומסוקים


1267
01:15:12,432 --> 01:15:17,199

וכוח אש והולך אחרי
חבורה של קבצנים מורעבים למחצה.


1268
01:15:17,300 --> 01:15:19,466
<font color="white" face="monospace">
זה מה שהולך
על בדרום.


1269
01:15:19,565 --> 01:15:22,065

והסכנה הגדולה היא ש,


1270
01:15:22,166 --> 01:15:26,765

שהם יכולים להמשיך כך
כמעט ללא הגבלת זמן.


1271
01:15:26,865 --> 01:15:28,733

הדבר היחיד שימנע
זה, אדוני הנשיא,


1272
01:15:28,832 --> 01:15:30,565

האם המורל שלהם נשבר.


1273
01:15:30,666 --> 01:15:33,065
<font color="white" face="monospace">
אין שאלה אלא מה
החיילים בדרום,


1274
01:15:33,166 --> 01:15:34,699

ה-VC וצפון וייטנאם,


1275
01:15:34,800 --> 01:15:37,600

הם יודעים שאנחנו מפציצים
בצפון.


1276
01:15:37,699 --> 01:15:39,199

ופשוט יש לנו דרור חופשי.


1277
01:15:39,300 --> 01:15:40,800

וכשהם רואים שהם כן
להיהרג


1278
01:15:40,899 --> 01:15:42,533
<font color="white" face="monospace">
בשיעורים כל כך גבוהים בדרום,


1279
01:15:42,632 --> 01:15:45,966

והם רואים שהאספקה
יש פחות סיכוי לרדת


1280
01:15:46,065 --> 01:15:47,666

מהצפון, אני חושב שכן
פשוט פגע במורל שלהם


1281
01:15:47,765 --> 01:15:48,832

קצת יותר.


1282
01:15:48,932 --> 01:15:50,199

ובשבילי זה
הדרך היחידה לנצח


1283
01:15:50,300 --> 01:15:52,166
<font color="white" face="monospace">
    כי אנחנו לא הורגים
    מספיק מהם
   

1284
01:15:52,265 --> 01:15:55,399

    לעשות את זה בלתי אפשרי עבור
    הצפון להמשיך להילחם.
   

1285
01:15:55,500 --> 01:15:58,265

    אבל אנחנו הורגים מספיק
    להרוס את המורל
   

1286
01:15:58,365 --> 01:15:59,765

    של האנשים האלה שם למטה
   

1287
01:15:59,865 --> 01:16:01,932

    אם הם חושבים שזה הולך
    צריך להמשיך לנצח.
</font>

1288
01:16:03,765 --> 01:16:04,832

    ג'ונסון:
    בסדר.
   

1289
01:16:04,932 --> 01:16:06,765

    קדימה, בוב.
   

1290
01:16:11,600 --> 01:16:13,166

    BAO NINH:
   

1291
01:16:31,899 --> 01:16:34,765

    HO HUU LAN:
   

1292
01:16:52,265 --> 01:16:55,865

    McPEAK:
    אנשים מדברים על בטחונות
    נזק, אבל זה אומר משהו.
   

1293
01:16:57,500 --> 01:17:00,065

    אתה לא רוצה לעשות
נזק נלווה.
   

1294
01:17:00,166 --> 01:17:03,265

    אתה רוצה לעשות את הנזק
    שאתה רוצה לעשות.
   

1295
01:17:03,365 --> 01:17:05,233

    זו הדרך המנצחת
    לעשות זאת.
   

1296
01:17:13,233 --> 01:17:16,399

    (צעקות מרוחקות, מהדהדות)
   

1297
01:17:18,966 --> 01:17:21,233

    אוורט אלווארז:
    למרות שהייתי בתא
    לבד
   

1298
01:17:21,332 --> 01:17:24,100

    ואחרים היו בפנים
עצמם, לא היינו לבד.


1299
01:17:24,199 --> 01:17:26,666

היינו ביחד
בכלא הצרפתי הישן הזה


1300
01:17:26,765 --> 01:17:29,565

חצי מסביב לעולם
מארצות הברית.


1301
01:17:29,666 --> 01:17:34,166

לאט לאט התחלתי להבין
זה יכול להימשך הרבה זמן.


1302
01:17:34,265 --> 01:17:37,600

הרבה זמן בשבילי
היה כמו אולי שנה או שנתיים.


1303
01:17:37,699 --> 01:17:41,966
<font color="white" face="monospace">
לא חלמתי שזה יהיה
שמונה שנים וחצי.


1304
01:17:42,065 --> 01:17:46,666

מְסַפֵּר:
עד קיץ 1966,
סגן אוורט אלוורז,


1305
01:17:46,765 --> 01:17:49,699

הטייס האמריקאי הראשון
שהופל


1306
01:17:49,800 --> 01:17:54,132

מעל צפון וייטנאם, היה
שבוי כמעט שנתיים


1307
01:17:54,233 --> 01:17:57,100

והצטרפו אליו
בהאנוי ובסביבתה


1308
01:17:57,199 --> 01:18:00,300

ביותר מ-100
אנשי אוויר שהופלו אחרים.


1309
01:18:00,399 --> 01:18:04,265

למרות הצפון וייטנאמים
שקל את כולם


1310
01:18:04,365 --> 01:18:07,632

"תוקפים", "פושעים",
ו"פיראטי אוויר"


1311
01:18:07,733 --> 01:18:11,132

ולא שבויי מלחמה
ראוי ליחס אנושי,


1312
01:18:11,233 --> 01:18:14,932
<font color="white" face="monospace">
לאלוורז והאחרים היו
טופל טוב יחסית


1313
01:18:15,033 --> 01:18:16,265

בהתחלה.


1314
01:18:16,365 --> 01:18:19,365

אבל זה לא נמשך זמן רב.


1315
01:18:19,466 --> 01:18:23,265

עד מהרה נאסר על הגברים לעשות זאת
לתקשר אחד עם השני,


1316
01:18:23,365 --> 01:18:25,733

נאלץ להשתחוות בפני הסוהרים שלהם,


1317
01:18:25,832 --> 01:18:29,166

ואמרו כי ארצם
שכח אותם.


1318
01:18:29,265 --> 01:18:32,733

הם היו נתונים
לבידוד, מכות,


1319
01:18:32,832 --> 01:18:35,365

ושעה על שעה של עינויים,


1320
01:18:35,466 --> 01:18:39,065

הכל במטרה לכפות עליהם
להודות באשמתם


1321
01:18:39,166 --> 01:18:43,565

ולתעד הצהרות
מגנה את המלחמה.


1322
01:18:43,666 --> 01:18:45,100

(דלת נטרקת)


1323
01:18:45,199 --> 01:18:47,932

אלווארז:
כאשר דלת התא הייתה נפתחת,
כשהיו אומרים,


1324
01:18:48,033 --> 01:18:53,466

"אתה, תורך," אתה יודע,
התחתון פשוט נפל ממך,


1325
01:18:53,565 --> 01:18:56,632

ואתה ידעת
שלא תחזור.


1326
01:18:56,733 --> 01:19:01,899

המנקלים, החבלים,
המכות, הם שברו עצמות.


1327
01:19:02,000 --> 01:19:03,832
<font color="white" face="monospace">
    הם... הם עשו הכל.
   

1328
01:19:05,399 --> 01:19:07,065

    הידיים שלי הפכו שחורות
   

1329
01:19:07,166 --> 01:19:10,332

    מהאזיקים שנכרתו
    כל מחזור.
   

1330
01:19:10,432 --> 01:19:12,199

    והם לא נתנו לי למות.
   

1331
01:19:12,300 --> 01:19:14,399

    הם פשוט שמרו על הכאב.
   

1332
01:19:14,500 --> 01:19:17,565

    זה הרגע שבו הבנתי
שלא הייתי על אנושי.


1333
01:19:21,265 --> 01:19:26,600

בפעם הראשונה שברתי ונתתי
להם משהו, הרגשתי כל כך נמוך.


1334
01:19:26,699 --> 01:19:30,000

הרגשתי כל כך מעט.


1335
01:19:32,166 --> 01:19:34,800

מְסַפֵּר:
חלק מהגברים שהוכרחו
לרשום הצהרות


1336
01:19:34,899 --> 01:19:39,332

עשו כמיטב יכולתם לעשות את שלהם
רגשות אמיתיים המוכרים בבית.


1337
01:19:39,432 --> 01:19:43,365
<font color="white" face="monospace">
המפקד ירמיהו דנטון
מצמץ בעיניו כדי לאיית


1338
01:19:43,466 --> 01:19:45,865

"עינוי" בקוד מורס.


1339
01:19:53,399 --> 01:19:56,932

ב-6 ביולי, שבוע אחד בלבד
אחרי פצצות אמריקאיות


1340
01:19:57,033 --> 01:19:59,865

נפל לראשונה על האנוי
והיפונג,


1341
01:19:59,966 --> 01:20:04,332

סוהרים אספו את אלווארז
ועוד 51 אסירים,


1342
01:20:04,432 --> 01:20:06,899
<font color="white" face="monospace">
ובזמן שהמצלמות התגלגלו,


1343
01:20:07,000 --> 01:20:09,500

הצעיד אותם דרכם
מרכז העיר האנוי,


1344
01:20:09,600 --> 01:20:12,932

עבר את האזרחים הזועמים
של העיר.


1345
01:20:13,033 --> 01:20:15,399

אלווארז:
יכולתי לשמוע את הקהל
מוקצף.


1346
01:20:15,500 --> 01:20:19,432

וכשחלפתי על פני הבחור האחד הזה
עם המגפון,


1347
01:20:19,533 --> 01:20:21,600
<font color="white" face="monospace">
הוא הביט בי
והוא צעק לקהל.


1348
01:20:21,699 --> 01:20:24,765

"אלווארז, אלוורז, הבן של
זונה, בן זונה!"


1349
01:20:24,865 --> 01:20:28,399

אנשים התחילו ללחוץ פנימה,
לזרוק דברים--


1350
01:20:28,500 --> 01:20:30,500

בקבוקים, נעליים.


1351
01:20:30,600 --> 01:20:32,765

אבל השומרים בשלב זה
היה קשה


1352
01:20:32,865 --> 01:20:35,265
<font color="white" face="monospace">
להרחיק את האנשים.


1353
01:20:35,365 --> 01:20:38,199

מְסַפֵּר:
לצפון וייטנאמים היה
קיווה להתגייס


1354
01:20:38,300 --> 01:20:42,699

תמיכה בינלאומית בניסיון
האסירים כפושעי מלחמה.


1355
01:20:42,800 --> 01:20:44,699

זה חזר בו.


1356
01:20:44,800 --> 01:20:49,033

אנשים בכל מקום, אפילו רבים מהם
אלה שהתנגדו למלחמה,


1357
01:20:49,132 --> 01:20:53,166
<font color="white" face="monospace">
מזדהה עם המעידה,
גברים חסרי אונים.


1358
01:20:54,533 --> 01:20:57,500

תוכניות למשפטים ציבוריים
בוטלו.


1359
01:20:59,765 --> 01:21:04,300

ההפצצות נמשכו, ועוד
מטוסים אמריקאים הופלו.


1360
01:21:07,132 --> 01:21:11,666

הצפון וייטנאמים התגאו
בלכידת אנשי אוויר אמריקאים.


1361
01:21:11,765 --> 01:21:15,699

אפילו ילדים היו
    מצפים לעשות את חלקם.
   

1362
01:21:15,800 --> 01:21:17,365

    (התקשר ותענה עם המורה
    וילדים)
   

1363
01:21:17,466 --> 01:21:19,365

    מורה:
    ידיים למעלה!
    יד למעלה!
   

1364
01:21:19,466 --> 01:21:22,000

    מורה:
   

1365
01:21:22,100 --> 01:21:23,166

    ידיים למעלה!
   

1366
01:21:23,265 --> 01:21:24,065

    ידיים למעלה!
   

1367
01:21:24,166 --> 01:21:25,000

    מוֹרֶה:
</font>

1368
01:21:25,100 --> 01:21:26,065

ידיים למעלה!


1369
01:21:27,399 --> 01:21:29,632

McPEAK:
ההפצצות מסביב
האנוי והייפונג


1370
01:21:29,733 --> 01:21:32,132

שהביא לכל כך הרבה
של האנשים שלנו שהם שבויי מלחמה


1371
01:21:32,233 --> 01:21:33,365

לתקופה ארוכה


1372
01:21:33,466 --> 01:21:35,300

נלחם
של מרתף הבית הלבן,


1373
01:21:35,399 --> 01:21:38,300
<font color="white" face="monospace">
    עם הנשיא עצמו
    בחירת מטרות,
   

1374
01:21:38,399 --> 01:21:40,199

    ומחליטים שאנחנו הולכים
    לתקוף עכשיו,
   

1375
01:21:40,300 --> 01:21:42,332

    ואז אנחנו הולכים לעצור
    לזמן מה.
   

1376
01:21:43,533 --> 01:21:48,132

    נעשה שימוש לרעה בכוח האוויר,
    בגדול.
   

1377
01:21:51,565 --> 01:21:54,100

    מספר:
    מבצע רעם מתגלגל
    כן הרס
</font>

1378
01:21:54,199 --> 01:21:58,632

    רוב צפון וייטנאם
    מתקני אחסון נפט.
   

1379
01:21:58,733 --> 01:22:01,632

    אבל הצפון וייטנאמים
    הוסט
   

1380
01:22:01,733 --> 01:22:04,466

    רוב הנפט שלהם
    אל טנקים תת קרקעיים,
   

1381
01:22:04,565 --> 01:22:10,399

    ועוד הגיעו כל יום
    מסין וברית המועצות.
   

1382
01:22:13,565 --> 01:22:16,632

    ההפצצה הוגברה
בכל מקרה.


1383
01:22:18,632 --> 01:22:19,699

בכל הצפון,


1384
01:22:19,800 --> 01:22:22,533

מספיק מקלטי אוויר גולמיים
היו מעוצבים


1385
01:22:22,632 --> 01:22:26,666

מצינור בטון קבור
חמישה מטרים מתחת לאדמה


1386
01:22:26,765 --> 01:22:29,733

כדי להכיל חלק
18 מיליון אנשים--


1387
01:22:29,832 --> 01:22:33,100

למעשה כל האוכלוסייה.


1388
01:22:33,199 --> 01:22:37,065
<font color="white" face="monospace">
(עובדים שרים בוייטנאמית)


1389
01:22:37,166 --> 01:22:41,100

יותר ממיליון אנשים נאמרו
לעבוד מסביב לשעון


1390
01:22:41,199 --> 01:22:43,865

לבטל את הפצצות האמריקאיות
עשה.


1391
01:22:43,966 --> 01:22:46,600

כאשר גשרים מרכזיים נהרסו,


1392
01:22:46,699 --> 01:22:49,100

הם יצרו גשרי פונטון
בֵּין לַיְלָה


1393
01:22:49,199 --> 01:22:50,966
<font color="white" face="monospace">
    כדי לשמור על תנועה.
   

1394
01:22:51,065 --> 01:22:55,832

    הצוותים המתינו לאורך הכבישים
    עם ערימות של חצץ ואבן
   

1395
01:22:55,932 --> 01:22:59,932

    וערימות של עצים
    למלא מכתשי פצצות.
   

1396
01:23:00,033 --> 01:23:06,100

    הם עבדו תחת הסיסמה
    "האויב הורס, אנחנו מתקנים.
   

1397
01:23:06,199 --> 01:23:10,832

    האויב הורס,
    אנחנו מתקנים שוב."
</font>

1398
01:23:10,932 --> 01:23:15,699

(העובדים ממשיכים לשיר)


1399
01:23:17,199 --> 01:23:19,565

WILLBANKS:
רעם מתגלגל היה
הקמפיין הכי מטופש


1400
01:23:19,666 --> 01:23:22,000

אי פעם שהגה בן אדם.


1401
01:23:22,100 --> 01:23:24,265

הדבר האנושי הנורמלי לעשות


1402
01:23:24,365 --> 01:23:26,899

זה לחשוב שהאויב שלך
חושב כמוך.


1403
01:23:27,000 --> 01:23:29,899
<font color="white" face="monospace">
יש את הסיפור הישן,
מְפוּקפָּק,


1404
01:23:30,000 --> 01:23:31,765

כי כאשר מקנמרה
רוצה לדעת


1405
01:23:31,865 --> 01:23:34,865

מה הו צ'י מין חושב,
הוא מראיין את עצמו.


1406
01:23:34,966 --> 01:23:37,733

אז מה שהבעיה הופכת היא


1407
01:23:37,832 --> 01:23:41,466

שאתה ממשיך לנסות לשלוח
מסרים רציונליים


1408
01:23:41,565 --> 01:23:43,899
<font color="white" face="monospace">
על סמך שיקול דעתך
של רציונליות,


1409
01:23:44,000 --> 01:23:47,265

אבל אין מה לעשות עם
ההגדרה של רציונליות


1410
01:23:47,365 --> 01:23:48,800

בצד השני.


1411
01:23:50,100 --> 01:23:52,132

אז מה לא הגיוני בעינינו


1412
01:23:52,233 --> 01:23:54,033

הוא רציונלי לחלוטין
לצד השני


1413
01:23:54,132 --> 01:23:58,832

אם החלטת שכן
    הולך לאחד מחדש את וייטנאם
   

1414
01:23:58,932 --> 01:24:03,300

    לא משנה מה צריך,
    לא משנה כמה נפגעים.
   

1415
01:24:06,966 --> 01:24:09,832

    מספר:
    האנוי עשתה כל שביכולתה
    לפרסם את הנזק
   

1416
01:24:09,932 --> 01:24:13,199

    פצצות אמריקאיות פעלו
    לאזרחים.
   

1417
01:24:13,300 --> 01:24:18,466

    רוב האמריקנים דחו את
דיווחים כתעמולה קומוניסטית.


1418
01:24:20,600 --> 01:24:23,832

אבל כשהאריסון סולסברי
של ה<i>ניו יורק טיימס</i>


1419
01:24:23,932 --> 01:24:29,600

נסע לצפון וייטנאם ו
דווח ביום חג המולד, 1966,


1420
01:24:29,699 --> 01:24:30,966

מה שהוא ראה,


1421
01:24:31,065 --> 01:24:35,265

ספקות הציבור לגבי
מוסריות המלחמה גדלה.


1422
01:24:36,699 --> 01:24:39,265

צָהוֹב:
הרבה מהצבא
שוחחנו עם


1423
01:24:39,365 --> 01:24:43,666

שיתפו את החששות שלנו לגבי
איך נלחמה המלחמה,


1424
01:24:43,765 --> 01:24:46,100

והאם או לא
ניתן היה לזכות בו.


1425
01:24:46,199 --> 01:24:49,199

אבל כשזה הגיע
לתפקיד רשמי,


1426
01:24:49,300 --> 01:24:52,166

זה מה שאנחנו יודעים היטב,


1427
01:24:52,265 --> 01:24:55,199

כלומר, "אנחנו יכולים לנצח במלחמה הזו
    ואנחנו עושים את זה נכון.
   

1428
01:24:55,300 --> 01:24:59,865

    אנחנו רק צריכים עוד--
    יותר חיילים, יותר הפצצות".
   

1429
01:25:06,065 --> 01:25:10,600

    וילסון:
    אני נזכר במקרה אחד לאחר מכן
    חזרתי מוייטנאם,
   

1430
01:25:10,699 --> 01:25:14,365

    הלכתי לראות את מקנמרה.
   

1431
01:25:16,332 --> 01:25:20,765

    הוא אמר, "טוב, מה שלום שלנו
    תוכנית הפצצה אסטרטגית
</font>

1432
01:25:20,865 --> 01:25:23,332

משפיע על הקורס
של המלחמה?"


1433
01:25:24,533 --> 01:25:29,132

אמרתי, "זה לא מרוויח אותנו
דָבָר.


1434
01:25:29,233 --> 01:25:32,932

אכן, זה כן
לא יעיל".


1435
01:25:34,500 --> 01:25:35,800

הוא אמר, "למה אתה מתכוון?"


1436
01:25:38,466 --> 01:25:44,699

"מר המזכיר, הפטיש
הגישה לא עובדת.


1437
01:25:44,800 --> 01:25:47,800
<font color="white" face="monospace">
"האנשים האלה יודעים
זה בשלב מסוים


1438
01:25:47,899 --> 01:25:50,466

"אנחנו הולכים להתעייף
להרוג אותם.


1439
01:25:50,565 --> 01:25:52,932

והם חושבים שהם יכולים
לנצח אותנו."


1440
01:25:53,033 --> 01:25:57,632

והוא אמר, "למה אנשים לא
ספר לי את הדברים האלה?"


1441
01:26:00,233 --> 01:26:03,666

אמרתי, "מר המזכיר,
אתה לא שואל."


1442
01:26:03,765 --> 01:26:07,065
<font color="white" face="monospace">
    ("I Am a Rock" מאת
    סיימון וגרפונקל מנגנים)
   

1443
01:26:07,166 --> 01:26:09,300

    קרייג מקנמרה:
    אני חושב שכל אב ובן
   

1444
01:26:09,399 --> 01:26:15,166

    מאבקים בקורס
    של חייהם המשותפים.
   

1445
01:26:15,265 --> 01:26:19,265

    שמעון וגרפונקל:
    â™ª בדצמבר עמוק ואפל
   

1446
01:26:19,365 --> 01:26:24,699

    קרייג מקנמרה:
ואני לא חושב שאבא שלי ואני
היו פטורים מכך.


1447
01:26:24,800 --> 01:26:27,399

הדבר המעניין אותי הוא


1448
01:26:27,500 --> 01:26:31,065

המקום לדבר על וייטנאם
מעולם לא נוצר.


1449
01:26:31,166 --> 01:26:35,132

וברור שזו הייתה החלטה
מצד אבי.


1450
01:26:35,233 --> 01:26:37,033

שמעון וגרפונקל:
â™ª אני סלע.


1451
01:26:37,132 --> 01:26:40,600
<font color="white" face="monospace">
    מספר:
    קרייג מקנמרה, הבן
    של שר ההגנה,
   

1452
01:26:40,699 --> 01:26:42,832

    היה סטודנט ב
    בית הספר סנט פול
   

1453
01:26:42,932 --> 01:26:44,565

    בקונקורד, ניו המפשייר,
   

1454
01:26:44,666 --> 01:26:48,865

    איפה ללמד על
    המלחמה הייתה אמורה להתקיים.
   

1455
01:26:48,966 --> 01:26:52,365

    אני זוכר שהתקשרתי לאבא שלי
מתא טלפון ואומר,


1456
01:26:52,466 --> 01:26:54,632

"אבא, יהיה לנו
החוויה הזו


1457
01:26:54,733 --> 01:26:56,466

"ואם יש
חומרי תמיכה


1458
01:26:56,565 --> 01:27:01,832

שאתה חושב שאני צריך להציג,
בבקשה תודיע לי."


1459
01:27:03,332 --> 01:27:06,065

חומרי התמיכה
לא הגיע.


1460
01:27:06,166 --> 01:27:10,233

אני חושב שאבי מאוד רצה
באהבה להגן עליי


1461
01:27:10,332 --> 01:27:13,500

מהחוויה של וייטנאם
כמיטב יכולתו.


1462
01:27:13,600 --> 01:27:15,332

ובכן, אנחנו יודעים
אתה לא יכול לעשות את זה.


1463
01:27:15,432 --> 01:27:19,500

דברים מדממים וזה פשוט
לא קורה ככה.


1464
01:27:19,600 --> 01:27:22,132

כנראה, הוא הבין
באותה תקופה


1465
01:27:22,233 --> 01:27:27,065
<font color="white" face="monospace">
    שחומרי התמיכה...
    לא היו שם.
   

1466
01:27:32,832 --> 01:27:35,100

    רוברט מקנמרה:
    היום אני יכול להגיד לך
    ההתקדמות הצבאית
   

1467
01:27:35,199 --> 01:27:39,800

    ב-12 החודשים האחרונים יש
    עלה על הציפיות שלנו.
   

1468
01:27:39,899 --> 01:27:41,800

    לוייטקונג יש
    לא הצליח לעלות
   

1469
01:27:41,899 --> 01:27:44,033

    ההתקפה
שהם תכננו
   

1470
01:27:44,132 --> 01:27:48,733

    נועד לחתוך את המדינה
    לשניים במותניו הצרות.
   

1471
01:27:48,832 --> 01:27:50,800

    הלחץ הצבאי,
   

1472
01:27:50,899 --> 01:27:52,966

    שהכוחות הביאו
    נגדם,
   

1473
01:27:53,065 --> 01:27:54,500

    מנעו מהם
    לעלות במתקפה הזו
   

1474
01:27:54,600 --> 01:27:57,966

    וגרמו
אבדות כבדות מאוד עליהם.


1475
01:27:58,065 --> 01:27:59,699

לא משנה איך אתה מודד את זה,


1476
01:27:59,800 --> 01:28:03,365

מצבנו טוב יותר ממה שחשבנו
היינו בזמן הזה.


1477
01:28:04,832 --> 01:28:06,432

("לא גאה מכדי להתחנן"
לפי משחקי הפיתויים)


1478
01:28:06,533 --> 01:28:09,233

â™ª אני יודע שאתה רוצה
לעזוב אותי... â™ª


1479
01:28:09,332 --> 01:28:11,065

EHRHART:
    בטח כשהגעתי,
    אני חושב
   

1480
01:28:11,166 --> 01:28:13,166

    אני מעורב ב
    מפעל מנצח.
   

1481
01:28:13,265 --> 01:28:15,033

    כלומר, אמריקה לא מפסידה.
   

1482
01:28:15,132 --> 01:28:17,065

    אנחנו אף פעם לא מפסידים.
   

1483
01:28:17,166 --> 01:28:21,033

    לא ממש ידעתי
    הרבה על מלחמת 1812,
   

1484
01:28:21,132 --> 01:28:24,565

    שהיה...
די תיקו,
   

1485
01:28:24,666 --> 01:28:27,865

    או מלחמת האזרחים שבה
    חצי מאמריקה הפסידה,
   

1486
01:28:27,966 --> 01:28:31,100

    ומלחמת קוריאה
    שבו ניצחנו את המחצית הראשונה
   

1487
01:28:31,199 --> 01:28:32,300

    והפסיד את המחצית השנייה.
   

1488
01:28:32,399 --> 01:28:35,100

    אבל לימדו אותי
    אמריקה אף פעם לא מפסידה.
   

1489
01:28:35,199 --> 01:28:39,233

    מְסַפֵּר:
הנחתים היו
כוחות קרב אמריקאים ראשונים


1490
01:28:39,332 --> 01:28:41,332

להילחם בווייטנאם.


1491
01:28:41,432 --> 01:28:43,865

והם היו צפויים
להילחם יותר זמן


1492
01:28:43,966 --> 01:28:48,365

מאשר עמיתיהם בצבא--
13 חודשים במקום 12.


1493
01:28:50,332 --> 01:28:52,166

טוראי ימי ביל אהררט,


1494
01:28:52,265 --> 01:28:56,865

ג'ון מוסגרייב, ורוג'ר האריס
כולם הגיעו לדנאנג


1495
01:28:56,966 --> 01:28:59,466

בתחילת 1967.


1496
01:28:59,565 --> 01:29:03,733

מוסגראב:
הדבר הראשון שתקף
האף שלי היה הריחות הזרים.


1497
01:29:03,832 --> 01:29:06,166

ולראות אנשים מקלים
עַצמָם


1498
01:29:06,265 --> 01:29:07,733

בצד הדרך


1499
01:29:07,832 --> 01:29:10,632

ולראות חיות
מעולם לא ראיתי קודם--


1500
01:29:10,733 --> 01:29:12,632

תאו המים הגדולים.


1501
01:29:12,733 --> 01:29:15,132

אתה יודע, זה היה כאילו
להיות על מאדים,


1502
01:29:15,233 --> 01:29:18,932

כי זה היה
זר לי לגמרי.


1503
01:29:19,033 --> 01:29:23,699

אבל אני בכנות, בטיפשות שלי
ילד מיזורי בערך,


1504
01:29:23,800 --> 01:29:26,199

חשבתי, "תראה
    כל הזרים האלה".
   

1505
01:29:26,300 --> 01:29:28,733

    וזה לא עלה בדעתי
    לזמן קצר
   

1506
01:29:28,832 --> 01:29:32,033

    שהזר היחיד
    באזור הזה הייתי אני.
   

1507
01:29:33,899 --> 01:29:37,632

    הריס:
    התחושה הייתה שאנחנו
    הולך להציל אנשים.
   

1508
01:29:37,733 --> 01:29:40,800

    וכי הקומוניסטים היו
    להשתלט על המדינה הזו
</font>

1509
01:29:40,899 --> 01:29:42,899

    והם היו צריכים עזרה.
   

1510
01:29:43,000 --> 01:29:45,533

    אבל אז כשהגענו לשם
    הבנו ש...
   

1511
01:29:45,632 --> 01:29:47,765

    שזה לא היה בדיוק
    ככה, אתה יודע.
   

1512
01:29:47,865 --> 01:29:50,166

    רבים מהווייטנאמים,
    הם היו יורקים על המשאיות שלנו
   

1513
01:29:50,265 --> 01:29:52,166

    והם היו אומרים לנו
    לחזור לאמריקה.
</font>

1514
01:29:52,265 --> 01:29:53,800

    ואז, אתה יודע, התחלנו
    שואלים את עצמנו,
   

1515
01:29:53,899 --> 01:29:55,132

    אתה יודע, למה אנחנו כאן?
   

1516
01:29:56,565 --> 01:29:58,332

    האנשים האלה לא רוצים אותנו כאן.
   

1517
01:30:00,432 --> 01:30:04,365

    מספר:
    רוג'ר האריס הוקצה
    לפלוגה ז', גדוד 2,
   

1518
01:30:04,466 --> 01:30:08,466

    גדוד 9 של הנחתים השלישי
מחלקה בפו באי,
   

1519
01:30:08,565 --> 01:30:10,765

    מחוץ ל-Hue.
   

1520
01:30:10,865 --> 01:30:12,932

    ג'ון מוסגרייב היה
    מוצב לראשונה
   

1521
01:30:13,033 --> 01:30:17,233

    עם הדיוויזיה הימית הראשונה
    בבסיס דנאנג.
   

1522
01:30:17,332 --> 01:30:19,899

    וביל ארהארט הצטרף
    הגדוד הראשון
   

1523
01:30:20,000 --> 01:30:23,300

    של הדיוויזיה הימית הראשונה
ליד העיר הוי אן.
   

1524
01:30:25,932 --> 01:30:27,899

    טוראי ארהארט ניתן
    עבודה בשולחן העבודה,
   

1525
01:30:28,000 --> 01:30:30,100

    איסוף קטעים
    של מידע
   

1526
01:30:30,199 --> 01:30:32,365

    עבור המודיעין היומיומי
    סיכום.
   

1527
01:30:34,600 --> 01:30:36,733

    שלושה ימים אחרי שהוא קיבל
    להוי אן,
   

1528
01:30:36,832 --> 01:30:42,000

    קבוצה של עצורים אזרחיים
הוכנס למתחם.


1529
01:30:42,100 --> 01:30:45,533

EHRHART:
שני האמטרקים האלה נכנסים
השער האחורי.


1530
01:30:45,632 --> 01:30:48,065

הנחתים למעלה מתחילים
דוחף אותם.


1531
01:30:48,166 --> 01:30:49,699

ידיהם כבולות,
רגליהם קשורות,


1532
01:30:49,800 --> 01:30:51,500

אין להם דרך
לשבור את נפילתם.


1533
01:30:51,600 --> 01:30:56,365

אתה ממש יכול לשמוע עצמות
נקרע, כתפיים מתפרקות.


1534
01:30:56,466 --> 01:30:59,466

ואני תופס את רב"ט סאל,


1535
01:30:59,565 --> 01:31:02,565

והוא אומר באופן מוחלט
הקול השטוח והחלול ביותר


1536
01:31:02,666 --> 01:31:04,065

אי פעם שמעתי,


1537
01:31:04,166 --> 01:31:08,399

"אהרהרט, כדאי שתשמור את שלך
סתום את הפה והעיניים שלך פקוחות


1538
01:31:08,500 --> 01:31:10,765

"עד שתבין
מה קורה כאן.


1539
01:31:10,865 --> 01:31:13,265

"הגששים האלה, הם
להכות מוקשים בחוץ


1540
01:31:13,365 --> 01:31:15,199

"על שטחי החול כל יום.


1541
01:31:15,300 --> 01:31:17,332

"הם נהרגים;
הם מקבלים מום.


1542
01:31:17,432 --> 01:31:20,899

"והאנשים האלה יודעים איפה
המוקשים האלה הם.


1543
01:31:21,000 --> 01:31:24,632
<font color="white" face="monospace">
"אתה מתייחס לאנשים האלה יפה
מול הגששים


1544
01:31:24,733 --> 01:31:25,932

"והגששים האלה


1545
01:31:26,033 --> 01:31:27,666

"יסדר את הראש שלך מחדש
ותחת בשבילך


1546
01:31:27,765 --> 01:31:29,265

ותלך משם בצחוק".


1547
01:31:30,865 --> 01:31:34,033

ובכן, בשלב הזה,
שלושה ימים לתוך וייטנאם,


1548
01:31:34,132 --> 01:31:35,932
<font color="white" face="monospace">
אני חושב, "וואו.


1549
01:31:36,033 --> 01:31:39,332

מה לעזאזל
קורה כאן?"


1550
01:31:42,632 --> 01:31:45,100

אני חושב שזה הורס
השם הטוב


1551
01:31:45,199 --> 01:31:47,765

וההנהגה
של ארצות הברית.


1552
01:31:47,865 --> 01:31:52,800

יתר על כן, אני מאמין כי
מלחמה אינה ניתנת לניצחון צבאית.


1553
01:31:52,899 --> 01:31:57,332
<font color="white" face="monospace">
    אני מאמין שאלפים
    של צעירים אמריקאים
   

1554
01:31:57,432 --> 01:32:01,600

    מתבקשים למות כדי להציל
    פניו של לינדון ג'ונסון.
   

1555
01:32:01,699 --> 01:32:05,166

    הוא בטח יודע עד עכשיו
    שאי אפשר לנצח את המלחמה הזו,
   

1556
01:32:05,265 --> 01:32:07,632

    אבל הוא לא יודע
    איך לוותר.
   

1557
01:32:07,733 --> 01:32:11,432

    לכן, אני מאמין כי צעיר
גברים לא רק מוצדקים


1558
01:32:11,533 --> 01:32:14,565

אבל יש להודות
אם יציינו זאת


1559
01:32:14,666 --> 01:32:18,533

על ידי סירוב לקחת חלק בכאלה
מלחמה שערורייתית עוד.


1560
01:32:18,632 --> 01:32:22,432

("טביעות רגליים"
מאת וויין שורטר מנגן)


1561
01:32:22,533 --> 01:32:25,800

מְסַפֵּר:
ד"ר בנג'מין ספוק היה
רופא הילדים האהוב ביותר


1562
01:32:25,899 --> 01:32:27,233
<font color="white" face="monospace">
של זמנו;


1563
01:32:27,332 --> 01:32:31,265

מיליוני הורים אמריקאים
התייעץ עם רב המכר שלו,


1564
01:32:31,365 --> 01:32:33,699

<i>טיפול בתינוקות וילדים.</i>


1565
01:32:33,800 --> 01:32:38,300

בתחילת 1967, הוא כתב
ההקדמה למאמר


1566
01:32:38,399 --> 01:32:41,100

במגזין השמאל<i>
חומות</i>


1567
01:32:41,199 --> 01:32:46,765
<font color="white" face="monospace">
על השפעת הנפאלם האמריקאי
על ילדים דרום וייטנאמים.


1568
01:32:46,865 --> 01:32:51,666

ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור.
היה בין אלה שקראו אותו.


1569
01:32:51,765 --> 01:32:54,899

הוא היה מתייסר
על המלחמה במשך חודשים.


1570
01:32:55,000 --> 01:32:57,832

אבל הוא היה מסויג
לשבור בגלוי


1571
01:32:57,932 --> 01:33:01,932

עם לינדון ג'ונסון, שהיה לו
    עשה כל כך הרבה למען זכויות האזרח.
   

1572
01:33:02,033 --> 01:33:06,199

    עכשיו הוא כבר לא יכול
    לשתוק.
   

1573
01:33:06,300 --> 01:33:11,466

    מרטין לותר קינג:
    אני מגיע לבית המפואר הזה
    של פולחן הלילה
   

1574
01:33:11,565 --> 01:33:16,565

    כי המצפון שלי
    לא משאיר לי ברירה אחרת.
   

1575
01:33:16,666 --> 01:33:22,666

    מגיע זמן שבו שתיקה
    היא בגידה.
</font>

1576
01:33:22,765 --> 01:33:29,565

הזמן הזה הגיע עבורנו
ביחס לווייטנאם.


1577
01:33:29,666 --> 01:33:31,533

("מדברים בלוז של מלחמת העולם השלישית"
מאת בוב דילן מנגן)


1578
01:33:31,632 --> 01:33:34,832

מְסַפֵּר:
אחד עשר ימים לאחר מכן,
קינג הצטרף לד"ר ספוק


1579
01:33:34,932 --> 01:33:37,632

ואולי חצי מיליון
מפגינים אחרים


1580
01:33:37,733 --> 01:33:41,033

בהפגנה מסיבית
בסנטרל פארק


1581
01:33:41,132 --> 01:33:43,233

מאורגנת על ידי קואליציה חדשה,


1582
01:33:43,332 --> 01:33:48,000

הגיוס הלאומי
לסיים את המלחמה בווייטנאם.


1583
01:33:48,100 --> 01:33:50,233

â™ª לפני זמן מה חלום מטורף
הגיע אליי â™ª


1584
01:33:50,332 --> 01:33:53,300

"חלמתי שאני נכנסת
מלחמת העולם השלישית. âTMa


1585
01:33:53,399 --> 01:33:56,466
<font color="white" face="monospace">
    צימרמן:
    זה היה הקהל הגדול ביותר
    כל אחד מאיתנו היה אי פעם
   

1586
01:33:56,565 --> 01:33:58,000

    בחיינו.
   

1587
01:33:58,100 --> 01:34:02,233

    וכאשר חזית הצעדה
    הגיע לאומות המאוחדות,
   

1588
01:34:02,332 --> 01:34:05,265

    החלק האחורי של הצעדה לא היה
    ובכל זאת עזב את סנטרל פארק.
   

1589
01:34:05,365 --> 01:34:08,600

    זה כמה אנשים היינו.
</font>

1590
01:34:13,265 --> 01:34:17,500

לא כל האנשים
בצעדה ההיא היו סטודנטים.


1591
01:34:17,600 --> 01:34:22,432

וכתוצאה מכך, כולנו הרגשנו
יש לנו הזדמנות עכשיו.


1592
01:34:22,533 --> 01:34:27,132

אתה יודע, יש דרך לזה
יכולנו לסיים את המלחמה.


1593
01:34:30,666 --> 01:34:33,265

מרטין לותר קינג:
תפסיק את ההפצצה.


1594
01:34:33,365 --> 01:34:37,132

הבה נציל את הכבוד הלאומי שלנו.


1595
01:34:37,233 --> 01:34:41,500

להפסיק את ההפצצה,
ולהפסיק את המלחמה.


1596
01:34:41,600 --> 01:34:46,466

בואו נציל חיים אמריקאים
וחיים וייטנאמים.


1597
01:34:46,565 --> 01:34:50,166

בואו ניקח סינגל
צעד מיידי


1598
01:34:50,265 --> 01:34:51,632

לשולחן השלום.


1599
01:34:51,733 --> 01:34:53,233

תפסיק את ההפצצה.


1600
01:34:54,765 --> 01:34:56,865
<font color="white" face="monospace">
    מספר:
    התנועה נגד המלחמה הלכה וגדלה
   

1601
01:34:56,966 --> 01:35:00,100

    במספרים ובלוחמנות.
   

1602
01:35:00,199 --> 01:35:04,065

    "אנחנו כבר לא מעוניינים
    רק במחאה על המלחמה",
   

1603
01:35:04,166 --> 01:35:07,632

    מארגן אחד אמר,
    "אנחנו רוצים לעצור את זה."
   

1604
01:35:10,500 --> 01:35:14,432

    בינתיים, חלק בג'ונסון
הממשל השתכנע


1605
01:35:14,533 --> 01:35:17,765

התנועה האנטי-מלחמתית הייתה
קונספירציה קומוניסטית


1606
01:35:17,865 --> 01:35:19,733

בבימוי מוסקבה.


1607
01:35:19,832 --> 01:35:24,565

ה-FBI וה-CIA,
דבר שנאסר על פי חוק


1608
01:35:24,666 --> 01:35:27,065

מפעילות בפנים
ארצות הברית,


1609
01:35:27,166 --> 01:35:31,466

החל להסתנן לתנועה,
    האזנת סתר למנהיגיו,
   

1610
01:35:31,565 --> 01:35:36,632

    אפילו הסתה לאלימות על מנת
    כדי לבטל את הערעור שלהם.
   

1611
01:35:40,632 --> 01:35:43,666

    צימרמן:
    באותה תקופה,
    אנשים שתמכו במלחמה
   

1612
01:35:43,765 --> 01:35:47,166

    אהבו להגיד
    "המדינה שלי צודקת או לא";
   

1613
01:35:47,265 --> 01:35:50,233

    "אמריקה,
    תאהב את זה או תעזוב את זה."
</font>

1614
01:35:50,332 --> 01:35:53,765

או "עדיף מת מאדום".


1615
01:35:53,865 --> 01:35:58,033

התחושות האלה נראו
מטורף עלינו.


1616
01:35:58,132 --> 01:36:00,300

אנחנו לא רוצים לחיות
במדינה


1617
01:36:00,399 --> 01:36:02,666

שאנחנו הולכים לתמוך בו
אם זה נכון או לא נכון.


1618
01:36:02,765 --> 01:36:04,132

אנחנו רוצים לחיות במדינה


1619
01:36:04,233 --> 01:36:07,466
<font color="white" face="monospace">
    שמתנהג נכון
    ואינו פועל לא נכון.
   

1620
01:36:07,565 --> 01:36:11,899

    ואם המדינה שלנו לא עושה
    זה, צריך לתקן.
   

1621
01:36:12,000 --> 01:36:15,199

    אז היה לנו רעיון שונה לגמרי
    של פטריוטיות.
   

1622
01:36:15,300 --> 01:36:21,899

    אז התחלנו עידן שבו
    שתי קבוצות של אמריקאים,
   

1623
01:36:22,000 --> 01:36:24,966

    שניהם חושבים כך
הם פעלו באופן פטריוטי,
   

1624
01:36:25,065 --> 01:36:27,265

    יצאו למלחמה אחד עם השני.
   

1625
01:36:27,365 --> 01:36:31,100

    מעל 200,000 קומוניסטים
    אוהדים
   

1626
01:36:31,199 --> 01:36:34,199

    בפארק ההוא הבוקר
    ניסה לשרוף את הדגל הזה,
   

1627
01:36:34,300 --> 01:36:35,932

    אבל הם לא הצליחו.
   

1628
01:36:36,033 --> 01:36:37,600

    ריצ'רד ניקסון:
    הייתי מנסח את זה ככה--
</font>

1629
01:36:37,699 --> 01:36:40,065

    יש מיתוס מפלצתי בחו"ל,
   

1630
01:36:40,166 --> 01:36:43,632

    מיתוס שהאנוי יוצרת
    ובמה היא מאמינה,
   

1631
01:36:43,733 --> 01:36:46,865

    וזה המאוחד
    מדינות כל כך מחולקות
   

1632
01:36:46,966 --> 01:36:51,600

    שאם רק יתקעו בזה
    הם ינצחו בוושינגטון,
   

1633
01:36:51,699 --> 01:36:53,865

    ובארצות הברית ה
ניצחון של אנשי הלוחמים שלנו
   

1634
01:36:53,966 --> 01:36:55,666

    שוללים אותם בשטח.
   

1635
01:36:55,765 --> 01:36:58,600

    ווסטמורלנד:
    כפי שאמרתי בעבר,
   

1636
01:36:58,699 --> 01:37:02,533

    בהערכת אסטרטגיית האויב
    זה ברור לי
   

1637
01:37:02,632 --> 01:37:06,265

    שהוא מאמין שלנו
    עקב אכילס הוא ההחלטה שלנו.
   

1638
01:37:07,666 --> 01:37:09,899

    מְסַפֵּר:
שבועיים אחרי
מחאת מנהטן,


1639
01:37:10,000 --> 01:37:14,166

הגנרל ווסטמורלנד נאם
מושב משותף של הקונגרס,


1640
01:37:14,265 --> 01:37:17,565

הגנרל הראשון אי פעם
נקרא הביתה משדה קרב


1641
01:37:17,666 --> 01:37:20,166

על ידי נשיאו לעשות זאת.


1642
01:37:20,265 --> 01:37:25,932

מגובה בבית בנחישות,
ביטחון עצמי, סבלנות,


1643
01:37:26,033 --> 01:37:29,100
<font color="white" face="monospace">
נְחִישׁוּת,
והמשך תמיכה,


1644
01:37:29,199 --> 01:37:33,265

אנחנו ננצח בווייטנאם
על התוקפן הקומוניסטי.


1645
01:37:33,365 --> 01:37:34,832

(תְשׁוּאוֹת)


1646
01:37:34,932 --> 01:37:37,100

מְסַפֵּר:
מְאַחוֹרֵי הַקְלָעִים,


1647
01:37:37,199 --> 01:37:40,600

גם לא ווסטמורלנד
וגם לא הממשל שהוא שירת


1648
01:37:40,699 --> 01:37:43,832
<font color="white" face="monospace">
    היה בטוח בארצות הברית
    היה מנצח.
   

1649
01:37:45,365 --> 01:37:47,632

    דיווחה ווסטמורלנד
    לנשיא
   

1650
01:37:47,733 --> 01:37:50,265

    כי לפי
    לסטטיסטיקה העדכנית ביותר,
   

1651
01:37:50,365 --> 01:37:54,265

    סוף סוף הייתה נקודת ההצלבה
    הגיעו באותו אביב,
   

1652
01:37:54,365 --> 01:37:58,765

    למעט במגזר הצבאי
ממש דרומית ל-DMZ.
   

1653
01:37:58,865 --> 01:38:02,966

    אבל, הוא הזהיר, המאוחדת
    מדינות השתפרו מעט
   

1654
01:38:03,065 --> 01:38:04,500

    מאשר להחזיק את עצמו.
   

1655
01:38:04,600 --> 01:38:08,332

    אם ניתן לו
    200,000 חיילים נוספים
   

1656
01:38:08,432 --> 01:38:11,699

    והרשה להיכנס ללאוס
    וקמבודיה,
   

1657
01:38:11,800 --> 01:38:13,865

    הוא יכול לנתק
שביל הו צ'י מין


1658
01:38:13,966 --> 01:38:16,666

ולסיים את המלחמה בעוד שנתיים.


1659
01:38:16,765 --> 01:38:20,132

אבל "כשאנחנו מוסיפים חטיבות",
ג'ונסון שאל,


1660
01:38:20,233 --> 01:38:22,800

"האויב לא יכול להוסיף מחלקות?


1661
01:38:22,899 --> 01:38:25,100

איפה הכל נגמר?"


1662
01:38:25,199 --> 01:38:28,432

לווסטמורלנד לא הייתה תשובה.


1663
01:38:28,533 --> 01:38:31,565
<font color="white" face="monospace">
במקום זאת, הוא והג'וינט צ'יפים
שאל הנשיא


1664
01:38:31,666 --> 01:38:35,500

לאפשר להם להפציץ אתרים
ממש מתחת לגבול הסיני,


1665
01:38:35,600 --> 01:38:38,332

ולכרות את הנמלים
של צפון וייטנאם


1666
01:38:38,432 --> 01:38:44,265

לשמור על בת בריתה הסובייטית של האנוי
מלספק לה מחדש דרך הים.


1667
01:38:44,365 --> 01:38:49,733

בינתיים, רוברט מקנמרה,
האדריכל הראשי


1668
01:38:49,832 --> 01:38:52,899

של האסטרטגיה האמריקאית
בווייטנאם,


1669
01:38:53,000 --> 01:38:55,132

גדל פחות ופחות
בַּטוּחַ


1670
01:38:55,233 --> 01:38:57,365

בהצלחתו הסופית


1671
01:38:57,466 --> 01:39:01,432

ובשיחות החוזרות ונשנות
ליותר גברים ויותר הפצצות


1672
01:39:01,533 --> 01:39:04,565

שנעשו על ידי הצבא
הוא פיקח.


1673
01:39:04,666 --> 01:39:09,699

צָהוֹב:
רוברט מקנמרה היה הענק
מוושינגטון די.סי.


1674
01:39:09,800 --> 01:39:15,000

הוא היה ההתגלמות של
אינטלקט וביטחון עצמי.


1675
01:39:15,100 --> 01:39:18,666

אם הייתה בעיה,
הייתה חייבת להיות תשובה.


1676
01:39:18,765 --> 01:39:21,800

וזה היה הפגם הקטלני שלו.


1677
01:39:21,899 --> 01:39:24,565
<font color="white" face="monospace">
הדבר המזעזע הוא


1678
01:39:24,666 --> 01:39:30,765

שהאיש הזה שמעולם לא נראה
לפקפק בכל מה שהוא אמר,


1679
01:39:30,865 --> 01:39:34,432

למעשה התחיל לפקפק
באופן עמוק מה שהוא עשה


1680
01:39:34,533 --> 01:39:36,065

בווייטנאם.


1681
01:39:36,166 --> 01:39:37,765

אבל לא ידענו על זה.


1682
01:39:37,865 --> 01:39:41,265

מְסַפֵּר:
במזכר פרטי
לנשיא,


1683
01:39:41,365 --> 01:39:43,932

מקנמרה אמרה את זה לג'ונסון


1684
01:39:44,033 --> 01:39:46,800

"התמונה של העולם
מעצמת העל הגדולה ביותר


1685
01:39:46,899 --> 01:39:51,800

"הרג או פציעה קשה
1,000 לא לוחמים בשבוע,


1686
01:39:51,899 --> 01:39:56,365

"תוך כדי ניסיון להלום כדור קטנטן,
אומה נחשלת לתוך כניעה


1687
01:39:56,466 --> 01:39:59,466
<font color="white" face="monospace">
"בסוגיה שהיתרונות שלה
שנוי במחלוקת חריפה


1688
01:39:59,565 --> 01:40:01,565

הוא לא יפה."


1689
01:40:01,666 --> 01:40:06,365

הוא הפציר בנשיא להגביל
רמות חיילים, לא להעלות אותם,


1690
01:40:06,466 --> 01:40:10,565

ולהכריז ללא תנאי
סוף לכל ההפצצות


1691
01:40:10,666 --> 01:40:13,132

מצפון לקו הרוחב ה-20.


1692
01:40:13,233 --> 01:40:17,199
<font color="white" face="monospace">
"המלחמה בווייטנאם מתגברת
מומנטום משלו


1693
01:40:17,300 --> 01:40:20,300

זה חייב להיפסק",
כתב מקנמרה.


1694
01:40:20,399 --> 01:40:23,800

"עליות דרמטיות
בפריסות חיילי ארה"ב


1695
01:40:23,899 --> 01:40:26,765

"והתקפות על הצפון
אינם נחוצים


1696
01:40:26,865 --> 01:40:28,533

"והם לא התשובה.


1697
01:40:28,632 --> 01:40:32,399
<font color="white" face="monospace">
"האויב יכול לספוג אותם
או להתנגד להם,


1698
01:40:32,500 --> 01:40:34,100

"משפיל אותנו עוד יותר


1699
01:40:34,199 --> 01:40:39,432

ולהסתכן אפילו יותר ברצינות
הסלמה של המלחמה".


1700
01:40:39,533 --> 01:40:44,233

בסופו של דבר, ג'ונסון ניסה
למצוא דרך ביניים.


1701
01:40:44,332 --> 01:40:46,832

הוא הרחיב את הרשימה
של הפצצת מטרות,


1702
01:40:46,932 --> 01:40:49,765
<font color="white" face="monospace">
אבל הוא סירב לשלי
הנמלים


1703
01:40:49,865 --> 01:40:52,100

והוא הסכים לשלוח
ווסטמורלנד


1704
01:40:52,199 --> 01:40:54,966

רק 47,000 חיילים נוספים,


1705
01:40:55,065 --> 01:40:58,265

מה שיביא את הסכום הכולל
של כוחות ארה"ב במדינה


1706
01:40:58,365 --> 01:41:00,632

ליותר מחצי מיליון גברים.


1707
01:41:02,966 --> 01:41:08,166
<font color="white" face="monospace">
    ב-17 ביוני 1967,
    רוברט מקנמרה התקשר
   

1708
01:41:08,265 --> 01:41:12,432

    לעוזרו הצבאי,
    לוטננט קולונל רוברט גארד.
   

1709
01:41:12,533 --> 01:41:15,600

    גארד:
    הטלפון שלי צלצל
    והאור הקטן הראה
   

1710
01:41:15,699 --> 01:41:18,300

    זו הייתה המזכירה
    על הקו.
   

1711
01:41:18,399 --> 01:41:21,565

    והרמתי את זה ואמרתי,
"כן, אדוני המזכיר?"


1712
01:41:21,666 --> 01:41:23,533

ומר מקנמרה אמר,


1713
01:41:23,632 --> 01:41:26,265

"בוב, אני רוצה לימוד יסודי
נעשה מהרקע


1714
01:41:26,365 --> 01:41:28,865

של המעורבות שלנו בווייטנאם",
וניתק את הטלפון.


1715
01:41:28,966 --> 01:41:32,332

מְסַפֵּר:
לסלי צהוב,
חבר בן 30


1716
01:41:32,432 --> 01:41:35,632

של הביטחון הבינלאומי
צוות עניינים,


1717
01:41:35,733 --> 01:41:38,765

נקרא לפקח
הניתוח הסודי ביותר


1718
01:41:38,865 --> 01:41:43,100

כיצד היו החלטות מפתח
עשה, הולך כל הדרך אחורה


1719
01:41:43,199 --> 01:41:45,332

לממשל טרומן.


1720
01:41:47,432 --> 01:41:52,365

צָהוֹב:
מקנמרה נתנה לנו גישה מלאה
לארון שלו,


1721
01:41:52,466 --> 01:41:55,033
<font color="white" face="monospace">
במשרד שלו,
שהיה כמו חדר.


1722
01:41:55,132 --> 01:41:57,565

אבל כל המסמכים הפרטיים שלו
היו שם.


1723
01:41:57,666 --> 01:42:00,100

ואני בחרתי את התזכירים,


1724
01:42:00,199 --> 01:42:02,865

הרבה מהם
עזרתי לכתוב.


1725
01:42:02,966 --> 01:42:06,100

אבל היו שם אחרים
שמעולם לא ראיתי.


1726
01:42:06,199 --> 01:42:13,300
<font color="white" face="monospace">
    בתזכירים האלה התחלת לראות
    רוברט מקנמרה מתקשר
   

1727
01:42:13,399 --> 01:42:18,466

    עם הנשיא, לבד,
    הספקות שלו.
   

1728
01:42:18,565 --> 01:42:20,865

    זה הדהים אותי.
   

1729
01:42:28,500 --> 01:42:31,432

    האריסון:
    חשבתי שאנחנו כאלה
    בעיקר נלחם מלחמת גרילה.
   

1730
01:42:34,100 --> 01:42:40,365

    לא ידעתי שאנחנו הולכים
להיות נלחמים כמונו,
   

1731
01:42:40,466 --> 01:42:42,300

    שהיה לי דופלגנר
    שם בחוץ
   

1732
01:42:42,399 --> 01:42:47,666

    מי שהוביל כיתת רובים,
    שידע מה הוא עושה,
   

1733
01:42:47,765 --> 01:42:53,199

    שהיה מוכן לחלוטין
    להרוג אותי כמו שהייתי כדי להרוג אותו.
   

1734
01:42:53,300 --> 01:42:55,365

    (להקה מנגנת בצעדה)
   

1735
01:42:55,466 --> 01:42:58,533

    מספר:
ביוני ההוא, סגן ראשון
    מתיו הריסון
   

1736
01:42:58,632 --> 01:43:03,332

    סוף סוף קיבל את הפקודות שלו
    להצטרף למטוס המוטס ה-173,
   

1737
01:43:03,432 --> 01:43:07,632

    יחידה מובחרת מוכנה למהר
    בכל מקום שהיה בהם צורך.
   

1738
01:43:07,733 --> 01:43:13,233

    הם קראו לעצמם גנרל
    מכבי האש של ווסטמורלנד.
   

1739
01:43:17,666 --> 01:43:21,132

    הגעתו של הריסון לביאן הואה
היה סוג של מפגש מחודש.
   

1740
01:43:21,233 --> 01:43:26,000

    הוא ושבעה אחרים מ
    כיתת ווסט פוינט של 1966
   

1741
01:43:26,100 --> 01:43:29,132

    כולם מצאו את עצמם משרתים
    בגדוד השני,
   

1742
01:43:29,233 --> 01:43:32,533

    כולל שניים במיוחד
    חברים קרובים:
   

1743
01:43:32,632 --> 01:43:36,632

    דונלד ג'אד וריצ'רד הוד.
   

1744
01:43:36,733 --> 01:43:39,899

    האריסון:
בתור סגנים צעירים,
בתור ילדים בני 22,


1745
01:43:40,000 --> 01:43:45,100

באמת היינו אידיאליסטים
ובאמת היינו צופים.


1746
01:43:45,199 --> 01:43:49,432

באמת הרגשתי כאילו
הייתי בעל הסמכה ייחודית


1747
01:43:49,533 --> 01:43:51,166

להוביל חיילים אמריקאים


1748
01:43:51,265 --> 01:43:53,565

ושלא היה כלום
חשוב יותר


1749
01:43:53,666 --> 01:43:56,065

ממה שהלכתי
לעשות.


1750
01:43:56,166 --> 01:43:59,699

אבל כשהצטרפתי ל-173,


1751
01:43:59,800 --> 01:44:03,466

אני חושב שביום הראשון שהייתי
שם איזה בחור הראה לי


1752
01:44:03,565 --> 01:44:07,399

מה שנראה כמו חבורה של
משמשים על חוטיני עור.


1753
01:44:07,500 --> 01:44:11,065

מסתבר שהם היו אוזניים,
מיובש, מיובש.


1754
01:44:12,865 --> 01:44:16,565
<font color="white" face="monospace">
    הבנתי תיאורטית
    מה זה אומר להיות במלחמה.
   

1755
01:44:16,666 --> 01:44:19,600

    אבל, כמובן, אף אחד לא יכול
    באמת להבין את זה
   

1756
01:44:19,699 --> 01:44:21,100

    עד שהם עשו את זה.
   

1757
01:44:22,865 --> 01:44:25,932

    ("ילד פרא"
    על ידי ה-Ventures משחקים)
   

1758
01:44:26,033 --> 01:44:28,765

    מספר:
    הריסון היה מנהיג מחלקה
בחברת צ'רלי.


1759
01:44:28,865 --> 01:44:34,565

חבריו לכיתה בווסט פוינט
שירת בחברת אלפא.


1760
01:44:34,666 --> 01:44:36,932

תוך מספר ימים,


1761
01:44:37,033 --> 01:44:39,932

הם הוסקו לתוך
לב הרמה המרכזית


1762
01:44:40,033 --> 01:44:43,533

ליד Dak To,
שבו קבועים צפון וייטנאמים


1763
01:44:43,632 --> 01:44:48,666

אמרו שהם מאיימים
מחנה של כוחות מיוחדים.


1764
01:44:48,765 --> 01:44:51,565

כולם הועברו בטיסה
לתוך אזורי נחיתה


1765
01:44:51,666 --> 01:44:54,932

פרצו מהתלול,
מדרון מכוסה בג'ונגל


1766
01:44:55,033 --> 01:44:58,800

של הר האמריקאים
נקרא היל 1338


1767
01:44:58,899 --> 01:45:04,233

לגובהו במטרים, עם
פקודות לצוד את האויב.


1768
01:45:04,332 --> 01:45:06,699
<font color="white" face="monospace">
הם הלכו יומיים,


1769
01:45:06,800 --> 01:45:09,666

בעקבות שחוק היטב
שביל האויב,


1770
01:45:09,765 --> 01:45:14,399

כל הזמן במעקב
למלכודות או מארבים.


1771
01:45:18,865 --> 01:45:20,765

בערב ה-21 ביוני,


1772
01:45:20,865 --> 01:45:24,132

חברת צ'רלי של הריסון
התמקם ללילה


1773
01:45:24,233 --> 01:45:27,632
<font color="white" face="monospace">
בעוד חבריו באלפא
החברה הקימה מחנה


1774
01:45:27,733 --> 01:45:30,065

קצת פחות מ
שני קילומטרים לדרום,


1775
01:45:30,166 --> 01:45:33,932

לאורך אותו הדבר
שביל ג'ונגל חלקלק.


1776
01:45:34,033 --> 01:45:38,800

אף אחד לא ידע את זה שלם
גדוד צפון וייטנאם--


1777
01:45:38,899 --> 01:45:41,300

אולי 500 אבל--


1778
01:45:41,399 --> 01:45:44,132
<font color="white" face="monospace">
היה מחנה בצד השני
של קו רכס,


1779
01:45:44,233 --> 01:45:48,000

רק כמה מאות מטרים משם.


1780
01:45:50,000 --> 01:45:52,000

בשעה 6:58 למחרת בבוקר,


1781
01:45:52,100 --> 01:45:55,832

סיור מחברת אלפא
נקלע לקבוצה


1782
01:45:55,932 --> 01:45:57,600

של צפון וייטנאם.


1783
01:45:57,699 --> 01:46:00,600

האמריקאים נסוגו
   

1784
01:46:00,699 --> 01:46:04,000

    ונאבק להקים
    היקף.
   

1785
01:46:04,100 --> 01:46:06,632

    תוך דקות,
    הם היו מותקפים
   

1786
01:46:06,733 --> 01:46:11,265

    מ-AK-47 חסר רחמים
    אש אוטומטית.
   

1787
01:46:11,365 --> 01:46:14,632

    האויב עלה
    התקפה אחר התקפה,
   

1788
01:46:14,733 --> 01:46:17,632

    מתקרבים בכל פעם.
</font>

1789
01:46:17,733 --> 01:46:21,565

חברת אלפא שידרה לאוויר
ותמיכה ארטילרית,


1790
01:46:21,666 --> 01:46:25,666

אלא הג'ונגל משולש החופה
חסם את הראייה של הצופה.


1791
01:47:17,166 --> 01:47:20,533

מְסַפֵּר:
בסביבות הצהריים, של הריסון
היחידה קיבלה הוראה לחלץ


1792
01:47:20,632 --> 01:47:23,565

הגברים הלכודים
של חברת אלפא.


1793
01:47:23,666 --> 01:47:27,332

האריסון:
זה היה שטח הררי.


1794
01:47:27,432 --> 01:47:29,166

סחבנו שתי גופות


1795
01:47:29,265 --> 01:47:31,733

יחד עם חבורה
של ציוד מהנדס.


1796
01:47:31,832 --> 01:47:37,065

ולא יכולנו לדחוף למטה
כמה מאות מטרים


1797
01:47:37,166 --> 01:47:40,132

למקום שבו הכי הרבה
התרחשו קרבות.


1798
01:47:40,233 --> 01:47:41,966

(הִתְפּוֹצְצוּת)


1799
01:47:42,065 --> 01:47:44,332

מְסַפֵּר:
הדרך הייתה תלולה
וחלקלק.


1800
01:47:44,432 --> 01:47:46,500

חיילים צפון וייטנאמים,


1801
01:47:46,600 --> 01:47:49,399

כעת מושרשת לאורך שני הצדדים
של השביל,


1802
01:47:49,500 --> 01:47:54,132

מנע את מאט הריסון ושלו
גברים מלהגיע לחברת אלפא.


1803
01:47:54,233 --> 01:47:57,800

בשעת בין ערביים, הירי דומם,


1804
01:47:57,899 --> 01:48:00,332

והם התחפרו פנימה
בראש רכס


1805
01:48:00,432 --> 01:48:03,399

ועשו כמיטב יכולתם לישון.


1806
01:48:05,199 --> 01:48:08,966

האריסון:
אז שכבנו שם בלילה
של 22 ביוני


1807
01:48:09,065 --> 01:48:13,565

ויכולנו לשמוע את הצעקות
של הפצועים במורד הגבעה


1808
01:48:13,666 --> 01:48:18,265

כמו הצפון וייטנאמים
הסתובב וירה בהם.


1809
01:48:18,365 --> 01:48:21,533

מְסַפֵּר:
עד עלות השחר, האויב עשה זאת
נמס.


1810
01:48:25,233 --> 01:48:28,500

הריסון והמחלקה שלו
התגנב במורד צלע הגבעה


1811
01:48:28,600 --> 01:48:32,233

והגיע למה שנשאר
של חברת אלפא.


1812
01:48:33,632 --> 01:48:39,466

מתוך 137 גברים,
76 שכבו מתים לאורך השביל.


1813
01:48:39,565 --> 01:48:44,565
<font color="white" face="monospace">
    ארבעים ושלושה נורו
    בראש מטווח קרוב.
   

1814
01:48:44,666 --> 01:48:49,300

    אוזניים נחתכו מכמה;
    עיניים נקרו;
   

1815
01:48:49,399 --> 01:48:51,332

    חסרות אצבעות קמיצה.
   

1816
01:48:51,432 --> 01:48:55,132

    עוד עשרים ושלושה גברים
    היו פצועים.
   

1817
01:48:55,233 --> 01:49:01,100

    הריסון מצא את חבריו לכיתה,
    דונלד ג'אד וריצ'רד הוד,
</font>

1818
01:49:01,199 --> 01:49:03,300

בין המתים.


1819
01:49:04,932 --> 01:49:09,065

האריסון:
זה היה ההקדמה שלי למלחמה.


1820
01:49:09,166 --> 01:49:13,000

זו הייתה קבלת הפנים שלי לוייטנאם.


1821
01:49:15,233 --> 01:49:18,699

בילינו את שארית היום
לשים את הגופות האלה


1822
01:49:18,800 --> 01:49:22,199

לתוך שקיות גוף
ולהוציא אותם משם.


1823
01:49:22,300 --> 01:49:25,065
<font color="white" face="monospace">
    מקבל-להיהרג
    הוא לנצח.
   

1824
01:49:25,166 --> 01:49:30,932

    וזה היה משהו
    שידעתי תיאורטית
   

1825
01:49:31,033 --> 01:49:33,233

    אבל עכשיו הבנתי
    במיוחד
   

1826
01:49:33,332 --> 01:49:35,899

    כאשר שמתי את שני חבריי לכיתה
    בשקיות גוף,
   

1827
01:49:36,000 --> 01:49:38,632

    חבר'ה שהלכתי
    לבית הספר עם במשך ארבע שנים
</font>

1828
01:49:38,733 --> 01:49:41,733

והיו חברים טובים
ומי רק שבוע לפני


1829
01:49:41,832 --> 01:49:44,765

שתינו בירה
ומצללים אחד את השני


1830
01:49:44,865 --> 01:49:48,000

והחבר'ה האלה נעלמו עכשיו.


1831
01:49:49,033 --> 01:49:50,033

מְסַפֵּר:
חברת צ'רלי נמצאה


1832
01:49:50,132 --> 01:49:53,733

רק תשע או עשר
גופים צפון וייטנאמיים.


1833
01:49:53,832 --> 01:49:56,533
<font color="white" face="monospace">
    הריסון ואנשיו היו
    הורה לחפש
   

1834
01:49:56,632 --> 01:50:00,466

    את הגבעות הסמוכות
    לעוד מתי אויב,
   

1835
01:50:00,565 --> 01:50:04,600

    מי שהמפקדים הניחו שהיה
    נהרג על ידי ארטילריה של ארה"ב.
   

1836
01:50:04,699 --> 01:50:08,300

    MACV היה צריך את ספירת הגוף שלו.
   

1837
01:50:10,899 --> 01:50:13,966

    האריסון:
    מעולם לא איתרנו אותם
    ואני מאמין היום
</font>

1838
01:50:14,065 --> 01:50:17,065

שלא איתרנו אותם
כי הם לא היו שם.


1839
01:50:17,166 --> 01:50:21,666

אני חושב שאנחנו פשוט
תפס הפסד נורא ב-22 ביוני.


1840
01:50:21,765 --> 01:50:28,865

להודות שחברת רובים
ב-173 נמחק


1841
01:50:28,966 --> 01:50:31,132

על ידי הצפון וייטנאמים
לא היה משהו


1842
01:50:31,233 --> 01:50:32,632

המנהיגים שלנו היו מוכנים לעשות.
   

1843
01:50:32,733 --> 01:50:38,399

    אז היינו צריכים למכור את עצמנו
    והיינו צריכים למכור את הציבור
   

1844
01:50:38,500 --> 01:50:41,899

    על הרעיון שהיה לנו
    גרמו אבדות
   

1845
01:50:42,000 --> 01:50:43,765

    על צפון וייטנאם
    כמו חמור
   

1846
01:50:43,865 --> 01:50:46,132

    כפי שגרמו לנו.
   

1847
01:50:46,233 --> 01:50:50,765

    מְסַפֵּר:
קצין אמר לכתב
כי חברת הרובים המרוסקת


1848
01:50:50,865 --> 01:50:55,100

הרג 475 חיילי אויב.


1849
01:50:55,199 --> 01:50:59,265

כשקצין אחר הציע
לגנרל ווסטמורלנד


1850
01:50:59,365 --> 01:51:02,300

שהנתון נראה גבוה מדי
להיות אמין,


1851
01:51:02,399 --> 01:51:04,765

הוא ענה, "מאוחר מדי.


1852
01:51:04,865 --> 01:51:07,265

זה כבר יצא".


1853
01:51:07,365 --> 01:51:10,233

האריסון:
תוך מספר ימים
לאחר הקרב,


1854
01:51:10,332 --> 01:51:12,565

ווסטמורלנד ניגש לדבר


1855
01:51:12,666 --> 01:51:16,399

למה שחשבנו על עצמנו
בתור החטיבה שלו.


1856
01:51:16,500 --> 01:51:22,533

והוא קפץ על מכסה מנוע של
ג'יפ בעייפות מאוד חדות


1857
01:51:22,632 --> 01:51:25,533

מסתכל כל סנטימטר
מפקד הקרב


1858
01:51:25,632 --> 01:51:29,966

ונתן לנו שיחת חוצפה וסיפר
לנו כמה הוא היה גאה


1859
01:51:30,065 --> 01:51:32,600

ואיזו עבודה נפלאה
עשינו.


1860
01:51:32,699 --> 01:51:37,666

אבל עד אז היה לי יותר
מאשר רק חשד


1861
01:51:37,765 --> 01:51:43,932

שזו הייתה אגדה,
שווסטמורלנד טעתה


1862
01:51:44,033 --> 01:51:46,966
<font color="white" face="monospace">
ולא ידעתי אם
הוא ידע שהוא טועה


1863
01:51:47,065 --> 01:51:50,800

או אם הוא האמין
מה שאמרו לו


1864
01:51:50,899 --> 01:51:53,132

ורצה להאמין.


1865
01:51:53,233 --> 01:51:57,632

אבל זו הייתה הפעם הראשונה
שהייתי צריך להתגבר


1866
01:51:57,733 --> 01:51:59,500

עם העובדה
כי ההנהגה


1867
01:51:59,600 --> 01:52:03,300
<font color="white" face="monospace">
    או שהיה מנותק
    או שיקר.
   

1868
01:52:03,399 --> 01:52:05,533

    ("אחד מדי בוקר"
    מאת בוב דילן מנגן)
   

1869
01:52:05,632 --> 01:52:07,600

    דילן:
    â™ª בהמשך הרחוב
    הכלבים נובחים â™ª
   

1870
01:52:07,699 --> 01:52:10,132

    â™ª והיום
    נהיה חשוך. â™ª
   

1871
01:52:10,233 --> 01:52:14,033

    קרול קרוקר:
    אני זוכר משהו מאוד קשה
שיחה שניהלתי


1872
01:52:14,132 --> 01:52:17,466

עם בחורה שבאמת הייתה
חבר הכי טוב שלי.


1873
01:52:17,565 --> 01:52:20,966

והדיבורים פנו לווייטנאם.


1874
01:52:21,065 --> 01:52:23,966

ואני זוכר שהיא הסתכלה
אליי ואומר,


1875
01:52:24,065 --> 01:52:31,399

"אבא שלי אומר שאתה לא יכול
להקשיב לאנשים


1876
01:52:31,500 --> 01:52:34,132

"שאיבד מישהו במלחמה


1877
01:52:34,233 --> 01:52:35,865

"כי הם הולכים
לתמוך בו


1878
01:52:35,966 --> 01:52:38,000

להצדיק את מותו של אותו אדם".


1879
01:52:39,832 --> 01:52:42,865

הרגשתי שהיא מכה אותי
בבטן.


1880
01:52:42,966 --> 01:52:47,166

אבל ידעתי באותו רגע שם
היו כמה סיעות מתפתחות


1881
01:52:47,265 --> 01:52:51,065

וזה לא היה הולך להיות
שביל קל להליכה;


1882
01:52:51,166 --> 01:52:52,832

שאנשים הלכו
להיות בעל דעות


1883
01:52:52,932 --> 01:52:55,233

על מות אחי


1884
01:52:55,332 --> 01:52:59,065

שבמובנים מסוימים לא היה לו כלום
קשור למותו עבורי.


1885
01:53:01,166 --> 01:53:03,533

("צליל הדממה"
מאת סיימון וגרפונקל מנגנים)


1886
01:53:03,632 --> 01:53:07,800
<font color="white" face="monospace">
    â™ª שלום חושך,
    החבר הוותיק שלי â™ª
   

1887
01:53:07,899 --> 01:53:12,399

    "באתי לדבר
    איתך שוב â™ª
   

1888
01:53:12,500 --> 01:53:17,132

    â™ª בגלל חזון
    זוחל בעדינות â™ª
   

1889
01:53:17,233 --> 01:53:21,632

    â™ª השאיר את הזרעים שלו
    בזמן שישנתי â™ª
   

1890
01:53:21,733 --> 01:53:28,233

    â™ª והחזון ש
    היה נטוע במוח שלי â™ª
</font>

1891
01:53:28,332 --> 01:53:31,832

â™ª עדיין נשאר


1892
01:53:31,932 --> 01:53:37,666

â™ª בתוך צליל הדממה


1893
01:53:37,765 --> 01:53:42,065

â™ª בחלומות חסרי מנוחה
הלכתי לבד â™ª


1894
01:53:42,166 --> 01:53:46,632

â™ª רחובות צרים
מאבן מרוצף â™ª


1895
01:53:46,733 --> 01:53:51,199

â™ª 'לצד ההילה
של פנס רחוב â™ª


1896
01:53:51,300 --> 01:53:55,832

â™ª סובבתי את הצווארון שלי
לקור וללח â™ª


1897
01:53:55,932 --> 01:54:02,533

â™ª כשהעיניים שלי נדקרו
על ידי הבזק של אור ניאון â™ª


1898
01:54:02,632 --> 01:54:06,000

â™ª זה חילק את הלילה


1899
01:54:06,100 --> 01:54:12,233

â™ª ונגע
צליל הדממה â™ª


1900
01:54:12,332 --> 01:54:16,199

â™ª ובאור העירום ראיתי


1901
01:54:16,300 --> 01:54:20,932

â™ª עשרת אלפים איש,
אולי יותר â™ª


1902
01:54:21,033 --> 01:54:25,600

â™ª אנשים מדברים
בלי לדבר â™ª


1903
01:54:25,699 --> 01:54:30,000

â™ª אנשים שומעים
בלי להקשיב â™ª


1904
01:54:30,100 --> 01:54:37,466

â™ª אנשים כותבים שירים
שקולות לעולם אינם חולקים â™ª


1905
01:54:37,565 --> 01:54:41,132

â™ª ואף אחד לא העז


1906
01:54:41,233 --> 01:54:46,832

â™ª להפריע לצליל הדממה
   

1907
01:54:46,932 --> 01:54:51,332

    â™ª והאנשים
    השתחווה והתפלל â™ª
   

1908
01:54:51,432 --> 01:54:55,733

    â™ª לאל הניאון שהם יצרו
   

1909
01:54:55,832 --> 01:55:00,065

    â™ª והשלט הבזיק החוצה
    האזהרה שלו â™ª
   

1910
01:55:00,166 --> 01:55:04,533

    â™ª במילים
    שזה נוצר â™ª
   

1911
01:55:04,632 --> 01:55:06,166

    â™ª והסימנים אמרו
</font>

1912
01:55:06,265 --> 01:55:11,899

â™ª דברי הנביאים הם
כתוב על קירות הרכבת התחתית â™ª


1913
01:55:12,000 --> 01:55:15,432

â™ª ואולמות דירות


1914
01:55:15,533 --> 01:55:24,000

â™ª ולחש בצלילים
של שתיקה. â™ª


1915
01:55:35,332 --> 01:55:52,466

(להבי מסוק פועמים)


1916
01:55:53,533 --> 01:55:54,733

קריין: למידע נוסף
על הסרט


1917
01:55:54,733 --> 01:55:57,600
<font color="white" face="monospace">
ומצא משאבים נוספים
בכתובת PBS.ORG/VIETNAMWAR


1918
01:55:57,600 --> 01:56:01,600

והצטרפו לשיחה
שימוש ב-HASHTAG VIETNAMWARPBS.


1919
01:56:01,600 --> 01:56:03,065

"מלחמת וייטנאם" זמין


1920
01:56:03,065 --> 01:56:04,733

בבלו ריי
וגם DVD.


1921
01:56:04,733 --> 01:56:06,399

הספר המלווה,
פסקול,


1922
01:56:06,399 --> 01:56:07,800
<font color="white" face="monospace">
וציון מקורי
מתוך הסרט


1923
01:56:07,800 --> 01:56:08,932

הם גם
זָמִין.


1924
01:56:08,932 --> 01:56:11,033

להזמנה, בקר
SHOPPBS.ORG


1925
01:56:11,033 --> 01:56:13,500

או התקשר
1-800-PLAY-PBS.


1926
01:56:13,500 --> 01:56:14,932

פרקים של
גם הסדרה הזו


1927
01:56:14,932 --> 01:56:16,033

זָמִין
להורדה


1928
01:56:16,033 --> 01:56:17,132
<font color="white" face="monospace">
מ-iTUNES.


1929
01:56:20,399 --> 01:56:22,533

קריין: בנק אוף אמריקה
תומך בגאווה


1930
01:56:22,533 --> 01:56:27,432

KEN BURNS'S ו-LYNN NOVICK'S
הסרט "מלחמת וייטנאם"


1931
01:56:27,432 --> 01:56:29,832

כי אומנה
פרספקטיבות שונות


1932
01:56:29,832 --> 01:56:32,432

ושיח אזרחי
סביב נושאים חשובים


1933
01:56:32,432 --> 01:56:34,733
<font color="white" face="monospace">
התקדמות נוספת, שוויון,


1934
01:56:34,733 --> 01:56:36,733

וחברה מחוברת יותר.


1935
01:56:41,199 --> 01:56:45,233

עבור אל BANKOFAMERICA.COM/
מחובר טוב יותר כדי ללמוד עוד.


1936
01:56:48,699 --> 01:56:50,132

קריין: תמיכה גדולה
עבור "מלחמת וייטנאם"


1937
01:56:50,132 --> 01:56:53,632

סופק על ידי חברים
מחברת המלאכים הטובים יותר,


1938
01:56:53,632 --> 01:56:57,600
<font color="white" face="monospace">
כולל יונתן
וג'ני לאווין,


1939
01:56:57,600 --> 01:57:00,500

דיאן והאל ברירלי,


1940
01:57:00,500 --> 01:57:02,966

איימי ודייוויד אברם,


1941
01:57:02,966 --> 01:57:05,466

ג'ון וקתרין דבס,


1942
01:57:05,466 --> 01:57:08,365

משפחת פולרטון
קרן צדקה,


1943
01:57:08,365 --> 01:57:10,432

משפחת מונטרון,


1944
01:57:10,432 --> 01:57:12,765
<font color="white" face="monospace">
לינדה וסטיוארט רזניק,


1945
01:57:12,765 --> 01:57:15,533

הפרי ודונה גולקין
קרן משפחה,


1946
01:57:15,533 --> 01:57:16,533

קרן LYNCH,


1947
01:57:16,533 --> 01:57:19,399

רוג'ר ורוזמרין
קרן אנריקו,


1948
01:57:19,399 --> 01:57:22,832

ועל ידי המממנים הנוספים הללו.


1949
01:57:22,832 --> 01:57:24,733

כמו כן ניתן מימון גדול


1950
01:57:24,733 --> 01:57:26,466

מאת דוד ה. קוך...


1951
01:57:28,765 --> 01:57:30,966

ה-BLVATNIK
קרן משפחה...


1952
01:57:33,300 --> 01:57:35,733

קרן הפארק,


1953
01:57:35,733 --> 01:57:37,899

ההקדש הלאומי
עבור מדעי הרוח,


1954
01:57:37,899 --> 01:57:40,100

קרן הצדקה של PEW,


1955
01:57:40,100 --> 01:57:42,765
<font color="white" face="monospace">
ג'ון ס וג'יימס ל.
קרן אבירים,


1956
01:57:42,765 --> 01:57:45,533

קרן אנדרו וו. מלון,


1957
01:57:45,533 --> 01:57:48,132

ARTHUR VINING DAVIS
יסודות,


1958
01:57:48,132 --> 01:57:50,332

קרן פורד מצלמת,


1959
01:57:50,332 --> 01:57:51,533

על ידי התאגיד


1960
01:57:51,533 --> 01:57:52,765

לשידור ציבורי,


1961
01:57:52,765 --> 01:57:54,733

ועל ידי צופים כמוך.


1962
01:57:54,733 --> 01:57:55,865

תודה לך.


