1
00:00:01,566 --> 00:00:03,000
קריין: תמיכה גדולה
עבור "מלחמת וייטנאם"



2
00:00:03,000 --> 00:00:06,500
סופק על ידי חברים
מחברת המלאכים הטובים יותר,



3
00:00:06,500 --> 00:00:10,465
כולל יונתן
וג'ני לאווין,



4
00:00:10,465 --> 00:00:13,365
דיאן והאל ברירלי,



5
00:00:13,365 --> 00:00:15,766
איימי ודייוויד אברם,

לא מוגדר

6
00:00:15,766 --> 00:00:18,265
<font color="white" face="monospace">
    ג'ון וקתרין דבס,
   

7
00:00:18,265 --> 00:00:21,166

    משפחת פולרטון
    קרן צדקה,
   

8
00:00:21,166 --> 00:00:23,233

    משפחת מונטרון,
   

9
00:00:23,233 --> 00:00:25,565

    לינדה וסטיוארט רזניק,
   

10
00:00:25,565 --> 00:00:28,332

    הפרי ודונה גולקין
    קרן משפחה,
   

11
00:00:28,332 --> 00:00:29,332

    קרן LYNCH,
</font>

12
00:00:29,332 --> 00:00:32,200

רוג'ר ורוזמרין
קרן אנריקו,


13
00:00:32,200 --> 00:00:35,633

ועל ידי המממנים הנוספים הללו.


14
00:00:35,633 --> 00:00:37,533

כמו כן ניתן מימון גדול


15
00:00:37,533 --> 00:00:39,265

מאת דוד ה. קוך...


16
00:00:41,566 --> 00:00:43,765

ה-BLVATNIK
קרן משפחה...


17
00:00:46,100 --> 00:00:48,533

קרן הפארק,


18
00:00:48,533 --> 00:00:50,700

ההקדש הלאומי
עבור מדעי הרוח,


19
00:00:50,700 --> 00:00:52,899

קרן הצדקה של PEW,


20
00:00:52,899 --> 00:00:55,566

ג'ון ס וג'יימס ל.
קרן אבירים,


21
00:00:55,566 --> 00:00:58,332

קרן אנדרו וו. מלון,


22
00:00:58,332 --> 00:01:01,000

ARTHUR VINING DAVIS
יסודות,


23
00:01:01,000 --> 00:01:03,200
<font color="white" face="monospace">
קרן פורד מצלמת,


24
00:01:03,200 --> 00:01:04,400

על ידי התאגיד


25
00:01:04,400 --> 00:01:05,632

לשידור ציבורי,


26
00:01:05,632 --> 00:01:07,599

ועל ידי צופים כמוך.


27
00:01:07,599 --> 00:01:08,733

תודה לך.


28
00:01:13,266 --> 00:01:15,400

קריין: בנק אוף אמריקה
תומך בגאווה


29
00:01:15,400 --> 00:01:20,299
<font color="white" face="monospace">
KEN BURNS'S ו-LYNN NOVICK'S
הסרט "מלחמת וייטנאם"


30
00:01:20,299 --> 00:01:22,700

כי אומנה
פרספקטיבות שונות


31
00:01:22,700 --> 00:01:25,299

ושיח אזרחי
סביב נושאים חשובים


32
00:01:25,299 --> 00:01:27,599

התקדמות נוספת, שוויון,


33
00:01:27,599 --> 00:01:29,599

וחברה מחוברת יותר.


34
00:01:34,066 --> 00:01:38,099
<font color="white" face="monospace">
עבור אל BANKOFAMERICA.COM/
מחובר טוב יותר כדי ללמוד עוד.


35
00:02:01,200 --> 00:02:05,766

("עם אלוהים בצד שלנו"
מאת בוב דילן מנגן)


36
00:02:05,865 --> 00:02:09,699

דילן:
â™ª הו, שמי,
זה כלום â™ª


37
00:02:09,800 --> 00:02:12,066

ז'אן-מרי קרוקר:
ובכן, רציתי
קרא לו על שם אביו,


38
00:02:12,165 --> 00:02:14,966

דנטון ווינסלו קרוקר.


39
00:02:15,066 --> 00:02:18,699

אז זה היה השם
בחרנו.


40
00:02:18,800 --> 00:02:21,066

הוא היה תינוק קטן וקוליק.


41
00:02:21,165 --> 00:02:25,066

והנה, אז היינו ערים
לילה ויום איתו.


42
00:02:25,165 --> 00:02:28,432

ובעלי היה
אבא נפלא


43
00:02:28,533 --> 00:02:30,699

ומאוד אוהב וקשוב.


44
00:02:30,800 --> 00:02:32,665
<font color="white" face="monospace">
    הוא היה הולך איתו על הרצפה.
   

45
00:02:32,765 --> 00:02:36,566

    ואז הוא אמר יום אחד,
    "הוא איל קטן רגיל
   

46
00:02:36,665 --> 00:02:39,699

    הדרך שבה הוא שולט בחיינו".
   

47
00:02:39,800 --> 00:02:42,000

    אז שם השם
    הגיע מ.
   

48
00:02:42,099 --> 00:02:43,566

    קראנו לו מוגי.
   

49
00:02:43,665 --> 00:02:48,265

    מְסַפֵּר:
מוגי קרוקר נולד
    3 ביוני 1947,
   

50
00:02:48,365 --> 00:02:50,733

    הבכור מבין ארבעה ילדים.
   

51
00:02:50,832 --> 00:02:52,633

    אביו היה
    מורה לביולוגיה,
   

52
00:02:52,733 --> 00:02:55,865

    ומוגי גדל
    בעיירות המכללות:
   

53
00:02:55,966 --> 00:03:00,265

    איתקה, אמהרסט ולבסוף
    סרטוגה ספרינגס,
   

54
00:03:00,366 --> 00:03:05,066

    אליו עברה המשפחה
ב-1960, כשהיה בן 13.
   

55
00:03:05,165 --> 00:03:09,032

    אמא שלי קראה ספרים
    לכולנו.
   

56
00:03:09,133 --> 00:03:11,365

    אח שלי היה
    בהחלט האחד
   

57
00:03:11,466 --> 00:03:14,133

    שכנראה נמשך
    כלפיהם יותר ממני.
   

58
00:03:14,233 --> 00:03:16,332

    הוא באמת התענג על ספרים.
   

59
00:03:16,432 --> 00:03:19,165

    מספר:
    מוגי היה ילד יוצא דופן.
</font>

60
00:03:19,265 --> 00:03:22,633

אינטליגנטי, בעל מחשבה עצמאית,
וקצר ראייה מדי


61
00:03:22,733 --> 00:03:24,765

להצליח בספורט קבוצתי,


62
00:03:24,865 --> 00:03:28,733

הוא אהב ספרים על אמריקאים
היסטוריה וגיבורים אמריקאים.


63
00:03:28,832 --> 00:03:31,165

בגיל 12 הוא התחיל יומן


64
00:03:31,265 --> 00:03:34,400

שבו הוא עקב אחר
של אירועי המלחמה הקרה.


65
00:03:34,500 --> 00:03:36,765
<font color="white" face="monospace">
"אני שונא אדומים!" הוא כתב,


66
00:03:36,865 --> 00:03:39,533

והוא הכי העריץ את אלה
שהוכיח רצון


67
00:03:39,633 --> 00:03:43,466

להקריב את עצמם
למען מטרה.


68
00:03:43,566 --> 00:03:46,466

של הנשיא ג'ון פ. קנדי
להתקשר לכל אמריקאי


69
00:03:46,566 --> 00:03:50,265

לשאול מה הוא או היא יכולים לעשות
למען המדינה שלהם


70
00:03:50,365 --> 00:03:54,932
<font color="white" face="monospace">
היו לו רעיונות שיקופים שהוא החזיק
מאז שהיה ילד קטן.


71
00:03:55,033 --> 00:03:58,033

ערב אחד כאשר
קראתי לדנטון


72
00:03:58,133 --> 00:04:03,932

לפני שהוא הלך לישון,
בחרתי בקטע מ<i>הנרי החמישי,</i>


73
00:04:04,032 --> 00:04:09,300

כלומר, "הוא היום שמשיל
הדם שלו איתי


74
00:04:09,400 --> 00:04:11,532

"יהיה אח שלי.


75
00:04:11,633 --> 00:04:16,466

"ורבותי באנגליה
עכשיו א-מיטה


76
00:04:16,565 --> 00:04:19,065

"יחשבו בעצמם
ארור


77
00:04:19,165 --> 00:04:23,300

"הם לא היו כאן והחזיקו
הגבריות שלהם זולה


78
00:04:23,399 --> 00:04:28,300

בעוד כל מדבר שנלחם
איתנו ביום קריספין הקדוש."


79
00:04:28,399 --> 00:04:29,600

(פצצות רחוקות מהדהדות)
   

80
00:04:29,699 --> 00:04:33,066

    דילן:
    â™ª אם תבוא מלחמה נוספת...
   

81
00:04:33,165 --> 00:04:35,500

    ז'אן-מרי קרוקר:
    אני חושב שזה היה
    דבר כזה
   

82
00:04:35,600 --> 00:04:37,466

    שגרם לדנטון לרצות להיות
   

83
00:04:37,566 --> 00:04:43,100

    חלק ממשהו חשוב
    ואמיצה.
   

84
00:04:43,199 --> 00:04:46,199

    דילן:
â™ª עם אלוהים בצד שלהם.


85
00:04:46,300 --> 00:04:50,899

("עם אלוהים בצד שלנו"
ממשיך)


86
00:04:59,332 --> 00:05:01,966

לינדון ג'ונסון:
רק אתמול בלילה נשארתי ער
חושב על הדבר הזה.


87
00:05:02,065 --> 00:05:05,665

ככל שאני חושב על זה יותר,
אני לא יודע מה לעזאזל...


88
00:05:05,766 --> 00:05:08,065

זה נראה לי שאנחנו
להיכנס לקוריאה אחרת.


89
00:05:08,165 --> 00:05:09,865
<font color="white" face="monospace">
זה רק מדאיג
לעזאזל ממני.


90
00:05:09,966 --> 00:05:12,533

אני לא רואה מה אנחנו יכולים אי פעם
מקווה לצאת משם עם


91
00:05:12,632 --> 00:05:13,800

ברגע שנהיה מחויבים.


92
00:05:13,899 --> 00:05:15,932

אני לא חושב שזה שווה
נלחם עבור


93
00:05:16,033 --> 00:05:17,466

ואני לא חושב
אנחנו יכולים לצאת.


94
00:05:17,565 --> 00:05:19,132
<font color="white" face="monospace">
    וזה פשוט הגדול ביותר
    בלגן ארור שראיתי אי פעם.
   

95
00:05:19,233 --> 00:05:20,766

    מקג'ורג' בנדי:
    זהו, זה בלגן נוראי.
   

96
00:05:20,865 --> 00:05:23,699

    ג'ונסון:
    בדיוק חשבתי להזמין
    הילדים האלה שם,
   

97
00:05:23,800 --> 00:05:25,432

    ומה אני לעזאזל
    להזמין אותם שם עבור?
   

98
00:05:25,533 --> 00:05:26,899

    בנדי:
דבר אחד זה
עלה בדעתי...


99
00:05:27,000 --> 00:05:28,399

ג'ונסון:
מה לעזאזל
האם וייטנאם שווה לי?


100
00:05:28,500 --> 00:05:30,132

מה זה שווה
למדינה הזו?


101
00:05:30,233 --> 00:05:31,600

בנדי:
כן, כן.


102
00:05:31,699 --> 00:05:33,832

ג'ונסון:
עכשיו, כמובן, אם תתחיל
לנהל את הקומוניסטים,


103
00:05:33,932 --> 00:05:35,832

הם עשויים פשוט לרדוף אחריך נכון
לתוך המטבח שלך.


104
00:05:35,932 --> 00:05:38,533

בנדי:
כֵּן. זאת הצרה.


105
00:05:38,632 --> 00:05:41,500

וזה מה שהשאר
חצי העולם הזה


106
00:05:41,600 --> 00:05:45,033

הולך לחשוב אם הדבר הזה
מתפרק עלינו.


107
00:05:45,132 --> 00:05:46,566

לינדון ג'ונסון:
זה קל לעזאזל
להיכנס למלחמה,


108
00:05:46,665 --> 00:05:48,300
<font color="white" face="monospace">
אבל זה הולך להיות נורא
קשה להיחלץ אי פעם


109
00:05:48,399 --> 00:05:49,432

אם תיכנס.


110
00:05:49,533 --> 00:05:50,899

בנדי:
זה מאוד קל...


111
00:05:51,000 --> 00:05:52,432

ג'ונסון:
אני רוצה לשמוע את וולטר ו
מקנמרה להעריך את הדבר הזה.


112
00:05:52,533 --> 00:05:53,466

בנדי:
להתווכח על זה?


113
00:05:53,566 --> 00:05:54,832
<font color="white" face="monospace">
ג'ונסון:
כֵּן.


114
00:05:54,932 --> 00:05:56,600

בנדי:
בְּסֵדֶר,
מה זמן אפשרי...?


115
00:05:58,332 --> 00:06:01,399

מְסַפֵּר:
הטרגדיה הביאה את לינדון
ג'ונסון לנשיאות


116
00:06:01,500 --> 00:06:04,632

בנובמבר 1963.


117
00:06:04,733 --> 00:06:07,399

והוא לא ירגיש את עצמו
באחריות מלאה


118
00:06:07,500 --> 00:06:11,399
<font color="white" face="monospace">
    עד שהתמודד מול הבוחרים
    בשנה שלאחר מכן.
   

119
00:06:11,500 --> 00:06:14,865

    אבל השאיפות שלו לשלו
    המדינה היו נהדרות באותה מידה
   

120
00:06:14,966 --> 00:06:18,266

    כמו אלה של הגיבור שלו,
    פרנקלין רוזוולט.
   

121
00:06:18,365 --> 00:06:20,332

    במהלך שנותיו
    בבית הלבן,
   

122
00:06:20,432 --> 00:06:22,632

    הוא יוביל את המאבק
    לזכות במעבר
</font>

123
00:06:22,733 --> 00:06:26,800

של יותר מ-200 חשובים
פיסות חקיקה--


124
00:06:26,899 --> 00:06:32,365

חוק זכויות האזרח משנת 1964,
חוק זכויות ההצבעה משנת 1965,


125
00:06:32,466 --> 00:06:36,832

סיוע פדרלי לחינוך,
Head Start, Medicare,


126
00:06:36,932 --> 00:06:40,132

וסדרה שלמה של שטרות
שמטרתו לשים קץ לעוני


127
00:06:40,233 --> 00:06:43,266

באמריקה,
    כולם נועדו ליצור
   

128
00:06:43,365 --> 00:06:46,165

    מה שהוא קרא
    "החברה הגדולה".
   

129
00:06:46,266 --> 00:06:50,932

    בענייני חוץ,
    ג'ונסון היה פחות בטוח בעצמו.
   

130
00:06:51,033 --> 00:06:53,199

    "זרים הם לא כמו
    האנשים שאני רגיל אליהם",
   

131
00:06:53,300 --> 00:06:54,899

    הוא אמר פעם.
   

132
00:06:55,000 --> 00:06:57,600

    להתמודד איתם,
הוא המשיך בתפקידו
   

133
00:06:57,699 --> 00:07:00,399

    כולם של ג'ון קנדי
    יועצים מובילים--
   

134
00:07:00,500 --> 00:07:02,533

    דין רוסק במדינה,
   

135
00:07:02,632 --> 00:07:05,100

    רוברט מקנמרה בהגנה,
   

136
00:07:05,199 --> 00:07:09,132

    מקג'ורג' באנדי כשלו
    יועץ לביטחון לאומי.
   

137
00:07:09,233 --> 00:07:14,399

    "אני צריך אותך," הוא אמר להם,
    יותר ממה שהיה לקודמו.
</font>

138
00:07:14,500 --> 00:07:16,199

בפומבי, ג'ונסון התחייב


139
00:07:16,300 --> 00:07:18,699

ש"העם הזה ישמור על שלו
התחייבויות


140
00:07:18,800 --> 00:07:21,865

מדרום וייטנאם
למערב ברלין".


141
00:07:21,966 --> 00:07:25,565

אבל באופן פרטי,
וייטנאם מילאה אותו באימה.


142
00:07:25,665 --> 00:07:28,033

"זה הולך להיות
לעזאזל בסל יד שם בחוץ,"


143
00:07:28,132 --> 00:07:30,832
<font color="white" face="monospace">
אמר לו השגריר שלו.


144
00:07:30,932 --> 00:07:34,132

"אני רוצה את הדרום וייטנאמים
לרדת מהישבן


145
00:07:34,233 --> 00:07:35,899

"ותצא אל הג'ונגלים האלה


146
00:07:36,000 --> 00:07:40,199

ולהוציא כמה לעזאזל
קומוניסטים", אמר הנשיא.


147
00:07:40,300 --> 00:07:43,000

"ואז אני רוצה אותם
להשאיר אותי לבד,


148
00:07:43,100 --> 00:07:45,165
<font color="white" face="monospace">
    "כי יש לי כמה
    דברים גדולים יותר לעשות
   

149
00:07:45,266 --> 00:07:47,300

    ממש כאן בבית."
   

150
00:07:49,132 --> 00:07:52,332

    ג'ונסון התנגד לצבא
    הפיכה שהפילה
   

151
00:07:52,432 --> 00:07:56,600

    ורצחו דרום וייטנאמים
    הנשיא נגו דין דים,
   

152
00:07:56,699 --> 00:08:00,165

    מפחד שזה יעשה
    מצב גרוע יותר גרוע.
</font>

153
00:08:01,865 --> 00:08:03,466

היה לזה.


154
00:08:03,565 --> 00:08:05,833

(ירי, צעקות)


155
00:08:07,766 --> 00:08:12,432

חזית השחרור הלאומית--
הוייטקונג--


156
00:08:12,533 --> 00:08:15,600

ביצע התקפות מתואמות
בכל האזורים הכפריים,


157
00:08:15,699 --> 00:08:19,132

כ-400 מהם
תוך שבועיים בלבד.


158
00:08:43,700 --> 00:08:46,865

מְסַפֵּר:
לפי הערכות, 40% מהדרום
אזור כפרי וייטנאמי,


159
00:08:46,966 --> 00:08:49,500

ויותר מ-50%
של האנשים,


160
00:08:49,600 --> 00:08:53,432

היו ביעילות
בידיו של הוייטקונג.


161
00:08:53,533 --> 00:08:57,265

והגנרלים הוייטנאמים אשר
הפילו את Ngo Dinh Diem


162
00:08:57,365 --> 00:09:00,966

התקוטטו ביניהם.


163
00:09:01,066 --> 00:09:04,100
<font color="white" face="monospace">
ההתנקשות בנגו
דין דיים יצא לדרך


164
00:09:04,200 --> 00:09:06,133

סדרה של הפיכות.


165
00:09:06,232 --> 00:09:10,466

כל ממשלה הייתה פחותה
יעיל מהקודם.


166
00:09:10,566 --> 00:09:13,966

מְסַפֵּר:
בינואר 1964,


167
00:09:14,066 --> 00:09:15,600

בעידוד ארה"ב,


168
00:09:15,700 --> 00:09:20,365

גנרל נגוין חאן
    ביצע עוד הפיכה.
   

169
00:09:20,466 --> 00:09:25,100

    במרץ, ג'ונסון שלח את מקנמרה
    לווייטנאם עם הוראות
   

170
00:09:25,200 --> 00:09:28,533

    להראות לאנשים שחאן
    היה "הילד שלנו".
   

171
00:09:30,432 --> 00:09:33,799

    סאם וילסון:
    ג'ונסון אמר, "בוא נוציא אותו החוצה
    ותגרום לו לדבר עם אנשים,
   

172
00:09:33,899 --> 00:09:37,466

    "ותן למקנמרה
ללכת איתו גם
   

173
00:09:37,566 --> 00:09:40,000

    "כדי שאנשים יוכלו לראות
    כי ארצות הברית
   

174
00:09:40,100 --> 00:09:41,265

    הוא עומד מאחורי האיש הזה".
   

175
00:09:41,365 --> 00:09:44,633

    אנו תומכים באופן מלא בעם
    של דרום וייטנאם.
   

176
00:09:44,732 --> 00:09:49,332

    BUI DIEM (דובר אנגלית):
   

177
00:09:56,566 --> 00:10:03,200

    כשחאן נתן מסר מייגע, ארוך,
נאום עמל שנגמר ב,


178
00:10:03,299 --> 00:10:06,033

"וייטנאם (מדבר וייטנאמית),
וייטנאם (מדבר וייטנאמית),


179
00:10:06,133 --> 00:10:07,700

וייטנאם אלף שנים".


180
00:10:07,799 --> 00:10:11,066

מקנמרה רכנה
למיקרופון ואמר...


181
00:10:11,166 --> 00:10:14,200

(מנסה לחזור
ביטוי וייטנאמי)


182
00:10:14,299 --> 00:10:19,166

BUI DIEM:
   

183
00:10:19,265 --> 00:10:20,432

    (מקנמרה מנסה לחזור
    ביטוי וייטנאמי)
   

184
00:10:20,533 --> 00:10:21,966

    מה שהוא אמר
    היה משהו כמו,
   

185
00:10:22,066 --> 00:10:25,600

    "הברווז הקטן,
    הוא רוצה לשכב."
   

186
00:10:25,700 --> 00:10:26,899

    (מנסה לחזור
    ביטוי וייטנאמי)
   

187
00:10:27,000 --> 00:10:30,232

    וילסון:
    הוא לא היה מודע
של ההבדל הטונאלי.
   

188
00:10:30,332 --> 00:10:35,700

    ומקנמרה תפסה אגרוף אחד
    והחזיק אותם למעלה.
   

189
00:10:35,799 --> 00:10:37,033

    והקהל למעשה
   

190
00:10:37,133 --> 00:10:39,232

    התפרק על
    את אבני המרצפת.
   

191
00:10:41,365 --> 00:10:43,100

    מספר:
    "לא עוד מהחרטא ההפיכה הזה",
   

192
00:10:43,200 --> 00:10:45,765

    הנשיא ג'ונסון
    אמר ליועציו.
</font>

193
00:10:45,865 --> 00:10:49,799

    אבל גם לחאן היה חסר
    לגיטימציה עממית,
   

194
00:10:49,899 --> 00:10:53,466

    וגנרלים אחרים
    המשיך להתחרות על כוח.
   

195
00:10:53,566 --> 00:10:57,033

    וושינגטון אטמה אוזן
    לקריאות בודהיסטיות
   

196
00:10:57,133 --> 00:10:59,665

    עבור באמת
    ממשלה ייצוגית
   

197
00:10:59,765 --> 00:11:03,600

    הם קיוו שהם יקבלו
כאשר דים הופל.
   

198
00:11:03,700 --> 00:11:09,033

    בין ינואר 1964
    ויוני 1965,
   

199
00:11:09,133 --> 00:11:13,000

    יהיו שמונה
    ממשלות שונות.
   

200
00:11:13,100 --> 00:11:15,566

    כל המנהיגים שלהם היו כאלה
    קרוב לאמריקאים
   

201
00:11:15,666 --> 00:11:18,166

    שהם נתפסו כבובות.
   

202
00:11:18,265 --> 00:11:20,000

    (צועק, שורק)
</font>

203
00:11:20,100 --> 00:11:22,166

    עוזר ג'ונסון עייף הציע
   

204
00:11:22,265 --> 00:11:25,033

    שהסמל הלאומי
    של דרום וייטנאם
   

205
00:11:25,133 --> 00:11:26,932

    צריך להיות קרוסלת.
   

206
00:11:27,033 --> 00:11:29,966

    מוריי פרומסון:
    אלה מדגימים תלמידים
    נראה כמסמל
   

207
00:11:30,066 --> 00:11:33,899

    סוג האנרכיה כלומר
יורד על סייגון בימים אלה.
   

208
00:11:34,000 --> 00:11:36,466

    סוג פוליטי כזה
    לשון הרע זה שיש
   

209
00:11:36,566 --> 00:11:38,665

    השלכות חמורות
    בכפר,
   

210
00:11:38,765 --> 00:11:40,966

    כי עד ממשלה חזקה
    מתחיל לתפקד
   

211
00:11:41,066 --> 00:11:42,466

    כאן בסייגון,
   

212
00:11:42,566 --> 00:11:44,865

    המלחמה נגד הקומוניסטים
ימשיך למייסד.


213
00:11:49,966 --> 00:11:54,466

דונג סי נגוין:


214
00:12:23,232 --> 00:12:27,432

מְסַפֵּר:
הו צ'י מין עדיין היה אהוב
דמות בצפון וייטנאם,


215
00:12:27,533 --> 00:12:31,265

עדיין מודאג מהמדינה שלו
נשאר שביר,


216
00:12:31,365 --> 00:12:34,799

עדיין נזהרת מהעלייה
הסכסוך בדרום


217
00:12:34,899 --> 00:12:39,000

עלול להכריח את האמריקאים לעשות זאת
    לקחת תפקיד פעיל יותר.
   

218
00:12:39,100 --> 00:12:44,299

    אבל הו עכשיו חלק את הכוח עם
    מנהיגים צעירים וחסרי סבלנות יותר.
   

219
00:12:44,399 --> 00:12:48,299

    היה שינוי ו
    מהומה גם בצפון וייטנאם,
   

220
00:12:48,399 --> 00:12:51,832

    בדיוק כפי שהיה
    בסייגון ובוושינגטון,
   

221
00:12:51,932 --> 00:12:54,832

    למרות שהאמריקאים ידעו
כמעט שום דבר על זה.
   

222
00:12:57,533 --> 00:13:01,299

    HUY DUC:
   

223
00:13:10,133 --> 00:13:12,765

    מספר:
    במליאת המפלגה התשיעית
    שהתחיל בהאנוי
   

224
00:13:12,865 --> 00:13:16,265

    ב-22 בנובמבר 1963,
   

225
00:13:16,365 --> 00:13:19,265

    היום הנשיא קנדי
    נהרג בדאלאס,
   

226
00:13:19,365 --> 00:13:24,332

    הפוליטביורו התווכח
איך הכי טוב להתנהל במלחמה.


227
00:13:24,432 --> 00:13:27,799

של צפון וייטנאם
שני פטרונים קומוניסטים,


228
00:13:27,899 --> 00:13:33,466

ברית המועצות וסין, היו
נותן להם עצות סותרות.


229
00:13:33,566 --> 00:13:35,399

NGUYEN NGOC:


230
00:13:48,232 --> 00:13:51,000

מְסַפֵּר:
תוך שבועיים של לפעמים
ויכוח מר,


231
00:13:51,100 --> 00:13:53,932

הו צ'י מין, שהעדיף
    האסטרטגיה הסובייטית,
   

232
00:13:54,033 --> 00:13:57,799

    תומרן על ידי המפלגה
    המזכיר הראשון לה דואן,
   

233
00:13:57,899 --> 00:14:01,365

    שהתייצב לצד הסינים.
   

234
00:14:01,466 --> 00:14:07,066

    NGUYEN NGOC:
   

235
00:14:21,200 --> 00:14:24,332

    מספר:
    לה דואן האמין
    שעם דים נעלם,
   

236
00:14:24,432 --> 00:14:26,633

    וממשלת סייגון
באי סדר,
   

237
00:14:26,732 --> 00:14:31,133

    הגיע הזמן לזוז מהר
    בשנת 1964.
   

238
00:14:31,232 --> 00:14:36,332

    הוא הציע תוכנית דו-שלבית
    על הניצחון בדרום וייטנאם.
   

239
00:14:36,432 --> 00:14:39,066

    השלב הראשון יהרוס
    כוחות ARVN
   

240
00:14:39,165 --> 00:14:41,932

    דרך גדולה,
    "קרבות מכריעים";
   

241
00:14:42,033 --> 00:14:45,732

    השני, התקפה על
הערים, האמין לה דואן,


242
00:14:45,832 --> 00:14:49,633

אז היה יוצא לדרך
מרידות עממיות בתוכם.


243
00:14:49,732 --> 00:14:51,765

ראשי מפלגות ואחרים


244
00:14:51,865 --> 00:14:54,365

חשוד בהתנגדות
את התוכנית


245
00:14:54,466 --> 00:14:57,765

הוקעו
כ"רוויזיוניסטים", הורידו בדרגה,


246
00:14:57,865 --> 00:15:00,166

פוטר, נכלא.


247
00:15:00,265 --> 00:15:03,832
<font color="white" face="monospace">
מאות נשלחו
ל"מחנות חינוך מחדש".


248
00:15:03,932 --> 00:15:08,932

"דוד הו מתלבט," אמר לה דואן,
"אבל יש לי רק מטרה אחת--


249
00:15:09,033 --> 00:15:10,799

ניצחון סופי".


250
00:15:13,265 --> 00:15:14,966

אִשָׁה:
המזכירה מקנמרה בקו 0.


251
00:15:15,066 --> 00:15:16,100

ג'ונסון:
שִׁילִינג?


252
00:15:16,200 --> 00:15:17,700

מקנמרה:
כן, אדוני הנשיא?


253
00:15:17,799 --> 00:15:19,133

ג'ונסון:
אני שונא להטריד אותך, אבל...


254
00:15:19,232 --> 00:15:20,133

מקנמרה:
אין צרות בכלל.


255
00:15:20,232 --> 00:15:21,899

ג'ונסון:
תגיד לי, יש לנו מישהו


256
00:15:22,000 --> 00:15:24,865

יש לזה מוח צבאי
יכול לתת לנו כמה תוכניות צבאיות


257
00:15:24,966 --> 00:15:26,533

על הניצחון במלחמה הזו?
   

258
00:15:26,633 --> 00:15:28,600

    בוא נשיג עוד
    של משהו, ידידי,
   

259
00:15:28,700 --> 00:15:30,133

    כי אני הולך לקבל
    התקף לב
   

260
00:15:30,232 --> 00:15:31,332

    אם לא תביא לי משהו.
   

261
00:15:31,432 --> 00:15:33,533

    אנחנו צריכים מישהו שם
    שיכול להביא אותנו
   

262
00:15:33,633 --> 00:15:35,000

    כמה תוכניות טובות יותר ממה שיש לנו,
</font>

263
00:15:35,100 --> 00:15:38,033

כי מה שקיבלנו זה מה
יש לנו מאז 54'.


264
00:15:38,133 --> 00:15:39,633

אנחנו לא מצליחים לעשות את זה.


265
00:15:39,732 --> 00:15:41,133

אנחנו-אנחנו מפסידים.


266
00:15:41,232 --> 00:15:43,232

מקנמרה:
ובכן, זו סיבה אחת
אני רוצה לחזור.


267
00:15:43,332 --> 00:15:44,533

תבעט להם בזנב
קצת


268
00:15:44,633 --> 00:15:45,633
<font color="white" face="monospace">
    יעזור כאן בשלב זה.
   

269
00:15:45,732 --> 00:15:46,765

    ג'ונסון:
    כן.
   

270
00:15:46,865 --> 00:15:49,100

    מה שאני רוצה זה מישהו
    לתכנן כמה תוכניות
   

271
00:15:49,200 --> 00:15:52,165

    ללכוד את הבחורים האלה
    ועזוב אותם.
   

272
00:15:52,265 --> 00:15:53,432

    תהרוג כמה מהם.
   

273
00:15:53,533 --> 00:15:55,100

    זה מה שאני רוצה לעשות.
</font>

274
00:15:55,200 --> 00:15:57,200

    מקנמרה:
    אני אנסה להביא
    משהו בחזרה
   

275
00:15:57,299 --> 00:15:58,232

    שיפגשו
    המטרה הזו.
   

276
00:15:58,332 --> 00:15:59,665

    ג'ונסון:
    בסדר, בוב.
   

277
00:15:59,765 --> 00:16:00,799

    מקנמרה:
    תודה לך.
   

278
00:16:00,899 --> 00:16:01,865

    (הטלפון מנתק)
   

279
00:16:03,566 --> 00:16:06,432

    מספר:
כאשר היועצים שלו
דחק בו לעשות זאת,


280
00:16:06,533 --> 00:16:10,732

ג'ונסון הגדיל את המספר
של אנשי צבא אמריקאים


281
00:16:10,832 --> 00:16:15,765

מ-16,000 ליותר מ-23,000
עד סוף השנה.


282
00:16:15,865 --> 00:16:18,899

אבל הוא רצה קבוצה משלו
בסייגון.


283
00:16:19,000 --> 00:16:21,432

הוא החליף את הנרי קאבוט לודג',


284
00:16:21,533 --> 00:16:25,066
<font color="white" face="monospace">
    עושה את הגנרל מקסוול טיילור
    השגריר שלו,
   

285
00:16:25,166 --> 00:16:29,865

    ובן 49 נבחר
    גנרל ויליאם ווסטמורלנד,
   

286
00:16:29,966 --> 00:16:33,700

    מפקד מעוטר
    ממלחמת העולם השנייה וקוריאה,
   

287
00:16:33,799 --> 00:16:36,665

    להוביל את האמריקאי
    מאמץ צבאי.
   

288
00:16:36,765 --> 00:16:41,000

    הנשיא קיווה לכפות
האנוי לנטוש את תמיכתה


289
00:16:41,100 --> 00:16:43,165

למאבק הגרילה
בדרום


290
00:16:43,265 --> 00:16:47,165

על ידי הסלמה הדרגתית
לחץ צבאי.


291
00:16:47,265 --> 00:16:51,799

הוא אישר טייסים אמריקאים
להפציץ חיילים צפון וייטנאמים


292
00:16:51,899 --> 00:16:56,500

והתקנות ב
המדינה השכנה של לאוס.


293
00:16:56,600 --> 00:16:58,432
<font color="white" face="monospace">
והוא ניהל את הצבא


294
00:16:58,533 --> 00:17:00,700

לפקח על דרום וייטנאם
הַפגָזָה


295
00:17:00,799 --> 00:17:06,333

של איי צפון וייטנאם
ופשיטות על בסיסי חוף.


296
00:17:06,432 --> 00:17:09,932

כל זה היה אמור להתנהל
בסוד.


297
00:17:10,032 --> 00:17:12,633

העם האמריקאי
לא היו אמורים להיאמר.


298
00:17:12,732 --> 00:17:15,932
<font color="white" face="monospace">
זו הייתה שנת בחירות.


299
00:17:16,032 --> 00:17:19,700

בינתיים, הג'וינט צ'יפים
אנשי הצוות הרגישו חזק


300
00:17:19,799 --> 00:17:21,365

כי ארצות הברית
היה נלחם


301
00:17:21,465 --> 00:17:23,165

בתנאי האויב


302
00:17:23,266 --> 00:17:27,066

ודחק הרבה יותר דרסטי
ואקשן דרמטי--


303
00:17:27,165 --> 00:17:31,432

תקיפות אוויריות נגד "קריטי
מטרות" בצפון וייטנאם עצמה


304
00:17:31,532 --> 00:17:35,732

והפריסה של U.S.
כוחות בדרום וייטנאם--


305
00:17:35,833 --> 00:17:37,665

מגפיים על הקרקע.


306
00:17:37,766 --> 00:17:41,932

ג'ונסון סירב מחשש
מהלכים אגרסיביים כאלה


307
00:17:42,032 --> 00:17:44,200

ימשוך את סין
לתוך הסכסוך


308
00:17:44,299 --> 00:17:49,200
<font color="white" face="monospace">
בדיוק כפי שהוא נכנס
מלחמת קוריאה ב-1950.


309
00:17:50,200 --> 00:17:51,299

ג'ונסון:
אומרים להיכנס או לצאת.


310
00:17:51,400 --> 00:17:52,266

מקג'ורג' בנדי:
כֵּן.


311
00:17:52,365 --> 00:17:53,633

ג'ונסון:
ואמרתי להם,


312
00:17:53,732 --> 00:17:55,833

אין לנו שום קונגרס
שילך איתנו,


313
00:17:55,932 --> 00:17:58,232
<font color="white" face="monospace">
ואין לנו כאלה
אמהות שילכו איתנו


314
00:17:58,333 --> 00:18:00,266

במלחמה, ויצא לי לנצח
בחירות


315
00:18:00,365 --> 00:18:04,333

ואז אתה יכול להכין
החלטה.


316
00:18:04,432 --> 00:18:06,432

(המון מריע)


317
00:18:06,532 --> 00:18:08,133

מְסַפֵּר:
סקרים הראו לו
עם הובלה פיקודית


318
00:18:08,232 --> 00:18:10,333
<font color="white" face="monospace">
מעל הסבירות שלו
יריב רפובליקני,


319
00:18:10,432 --> 00:18:14,066

הסנאטור בארי פ. גולדווטר
של אריזונה,


320
00:18:14,165 --> 00:18:17,833

מבקר בוטה, חסר פשרות
ממה שהוא גבה


321
00:18:17,932 --> 00:18:20,000

היה של הממשל
חוּלשָׁה


322
00:18:20,099 --> 00:18:22,700

נוֹכָח
תוקפנות קומוניסטית.


323
00:18:22,799 --> 00:18:24,965
<font color="white" face="monospace">
    בארי גולדווטר:
    למה הוא דוחה
    מול השאלה
   

324
00:18:25,066 --> 00:18:28,032

    של מה לעשות עם וייטנאם?
   

325
00:18:28,133 --> 00:18:31,266

    האם הוא מקווה שיוכל לחכות
    עד לאחר הבחירות
   

326
00:18:31,365 --> 00:18:33,865

    להתעמת עם הציבור האמריקאי
    עם ה...
   

327
00:18:33,965 --> 00:18:37,365

    ביל אהרארט:
הנה היו הקומוניסטים האלה ש
השתלטו על דרום מזרח אסיה


328
00:18:37,465 --> 00:18:40,633

וג'ונסון לא עושה כלום
על זה.


329
00:18:40,732 --> 00:18:41,900

היריב שלי לא אמר לך


330
00:18:42,000 --> 00:18:43,465

מה הוא מתכנן לעשות
על המלחמה הקרה.


331
00:18:43,566 --> 00:18:46,799

רכבתי מאחור
של משאית שטוחה בפרקסי


332
00:18:46,900 --> 00:18:48,732
<font color="white" face="monospace">
עם חבורה מחבריי לכיתה


333
00:18:48,833 --> 00:18:51,099

שר בארי גולדווטר
שירי קמפיין


334
00:18:51,200 --> 00:18:54,432

בגלל לינדון ג'ונסון
לא היה קשוח מספיק


335
00:18:54,532 --> 00:18:56,165

על אותם קומוניסטים.


336
00:18:58,532 --> 00:19:01,665

מְסַפֵּר:
ג'ונסון הרגיש שלא
עדיין יש את ההון הפוליטי


337
00:19:01,766 --> 00:19:06,365
<font color="white" face="monospace">
    לנקוט בפעולות נוספות ב
    וייטנאם, אבל הוא שאל את עוזרו,
   

338
00:19:06,465 --> 00:19:10,200

    וויליאם באנדי, לגיוס
    החלטה של הקונגרס
   

339
00:19:10,299 --> 00:19:13,333

    נותן לו אישור להשתמש
    כוח אם צריך
   

340
00:19:13,432 --> 00:19:16,732

    להישלח לגבעת הקפיטול
    כשהזמן היה מתאים.
   

341
00:19:20,532 --> 00:19:24,865

    ב-30 ביולי 1964,
ספינות דרום וייטנאמיות


342
00:19:24,965 --> 00:19:27,599

תחת ההנחיה
של צבא ארה"ב


343
00:19:27,700 --> 00:19:32,833

הפגיז שני צפון וייטנאמים
איים במפרץ טונקין.


344
00:19:32,932 --> 00:19:37,833

הצי הקטנטן של צפון וייטנאם
הוכנס לכוננות גבוהה.


345
00:19:37,932 --> 00:19:40,900

מה שבא לאחר מכן היה אחד מה
שנוי במחלוקת ביותר


346
00:19:41,000 --> 00:19:44,400
<font color="white" face="monospace">
ואירועים עקביים
בהיסטוריה האמריקאית.


347
00:19:44,500 --> 00:19:47,266

אחר הצהריים של ה-2 באוגוסט,


348
00:19:47,365 --> 00:19:50,865

המשחתת<i>U.S.S. מדוקס
נע לאט</i>


349
00:19:50,965 --> 00:19:53,266

דרך המים הבינלאומיים
במפרץ


350
00:19:53,365 --> 00:19:57,099

על איסוף מודיעין
משימה לתמיכה


351
00:19:57,200 --> 00:20:01,066
<font color="white" face="monospace">
    של דרום וייטנאמים נוספים
    פעולה נגד הצפון.
   

352
00:20:01,165 --> 00:20:05,465

    מפקד צפון
    טייסת סירות טורפדו וייטנאמית
   

353
00:20:05,566 --> 00:20:08,133

    עבר לתקוף את ה<i>מדוקס.</i>
   

354
00:20:08,232 --> 00:20:13,099

    האמריקאים פתחו באש
    והתגעגע.
   

355
00:20:13,200 --> 00:20:17,066

    צפון וייטנאם
    גם טורפדות החמיצו.
</font>

356
00:20:17,165 --> 00:20:20,932

אבל מטוסים אמריקאים מבוססי נושאת
פגום


357
00:20:21,032 --> 00:20:23,000

שניים מהצפון וייטנאמים
סירות


358
00:20:23,099 --> 00:20:26,099

והשאיר שליש
מת במים.


359
00:20:26,200 --> 00:20:30,532

הו צ'י מין היה המום לשמוע
מהתקפת הצי שלו


360
00:20:30,633 --> 00:20:34,099

ודרש לדעת
מי הזמין אותו.


361
00:20:34,200 --> 00:20:36,833
<font color="white" face="monospace">
הקצין התורן היה
ננזף רשמית


362
00:20:36,932 --> 00:20:38,833

לאימפולסיביות.


363
00:20:38,932 --> 00:20:43,532

אף אחד אולי לא ידע מי נתן
הפקודה לתקוף.


364
00:20:43,633 --> 00:20:47,599

עד היום, אפילו ה
וייטנאמים לא יכולים להסכים.


365
00:20:47,700 --> 00:20:51,432

אבל יש הסבורים שזה היה לה דואן.


366
00:20:51,532 --> 00:20:54,266
<font color="white" face="monospace">
    HUY DUC:
   

367
00:21:36,766 --> 00:21:37,865

    מספר:
    בחזרה בוושינגטון,
   

368
00:21:37,965 --> 00:21:40,932

    הצ'יפים המשולבים דחקו
    תגמול מיידי
   

369
00:21:41,032 --> 00:21:42,799

    נגד צפון וייטנאם.
   

370
00:21:42,900 --> 00:21:45,633

    הנשיא סירב.
   

371
00:21:45,732 --> 00:21:48,200

    במקום זה הבית הלבן
    הוציא אזהרה
</font>

372
00:21:48,299 --> 00:21:51,299

על "ההשלכות החמורות"
שיבוא בעקבותיו


373
00:21:51,400 --> 00:21:55,099

מה שזה קרא "עוד
התקפות לא פרובוקציות--


374
00:21:55,200 --> 00:21:59,299

למרות שג'ונסון ידע את
התגרה להתקפה


375
00:21:59,400 --> 00:22:04,099

על ידי הפשיטות של דרום וייטנאם
באיים של צפון וייטנאם.


376
00:22:04,200 --> 00:22:08,000

שני הצדדים שיחקו
משחק מסוכן.


377
00:22:08,099 --> 00:22:14,000

ב-4 באוגוסט, רדיו אמריקאי
מפעילים תורגמו לא נכון


378
00:22:14,099 --> 00:22:15,766

תעבורת רדיו צפון וייטנאמית


379
00:22:15,865 --> 00:22:21,633

וסיימה צבא חדש
המבצע היה קרוב.


380
00:22:21,732 --> 00:22:23,799

למעשה, האנוי היה פשוט
נקרא


381
00:22:23,900 --> 00:22:27,965

מפקדי סירות טורפדו
    להיות מוכן לפשיטה חדשה
   

382
00:22:28,066 --> 00:22:30,432

    על ידי דרום וייטנאמים.
   

383
00:22:30,532 --> 00:22:35,133

    הדוקס<i>מטורף</i> ועוד אחד
    משחתת, ה<i>שמחת טרנר,</i>
   

384
00:22:35,232 --> 00:22:38,232

    התכוננו להתקפה חדשה.
   

385
00:22:38,333 --> 00:22:39,965

    כך גם הבית הלבן.
   

386
00:22:40,066 --> 00:22:41,665

    לינדון ג'ונסון:
קדימה, מאק.
   

387
00:22:41,766 --> 00:22:44,232

    מקנמרה:
    אני אישית הייתי עושה זאת
    ממליץ לך,
   

388
00:22:44,333 --> 00:22:46,200

    לאחר התקפה שנייה
    על הספינות שלנו,
   

389
00:22:46,299 --> 00:22:50,099

    שאנחנו כן מתנקמים בו
    החוף של צפון וייטנאם
   

390
00:22:50,200 --> 00:22:51,665

    כך או אחרת...
   

391
00:22:51,766 --> 00:22:55,266

    ג'ונסון:
על מה חשבתי
    כשאכלתי ארוחת בוקר:
   

392
00:22:55,365 --> 00:22:58,133

    כשהם עוברים עלינו
    והם יורים עלינו,
   

393
00:22:58,232 --> 00:22:59,799

    אני חושב שאנחנו לא רק צריכים
    לירות בהם,
   

394
00:22:59,900 --> 00:23:02,266

    אבל כמעט בו זמנית
    למשוך אחד מהדברים האלה
   

395
00:23:02,365 --> 00:23:04,333

    שעשית על אחד
    של הגשרים שלהם או משהו.
</font>

396
00:23:04,432 --> 00:23:05,532

מקנמרה:
בְּדִיוּק.


397
00:23:05,633 --> 00:23:07,299

אני די מסכים איתך,
אדוני הנשיא.


398
00:23:07,400 --> 00:23:08,965

ג'ונסון:
אבל הלוואי והיינו יכולים
יש משהו


399
00:23:09,066 --> 00:23:10,900

שכבר בחרנו,


400
00:23:11,000 --> 00:23:14,465

ופשוט פגע בשלושה מהם
מהר לעזאזל, מיד אחרי.


401
00:23:14,566 --> 00:23:17,900
<font color="white" face="monospace">
מְסַפֵּר:
מעולם לא קרה פיגוע שני,


402
00:23:18,000 --> 00:23:22,133

אבל בזמנו,
מפעילי סונאר אמריקאים חרדים


403
00:23:22,232 --> 00:23:26,932

על סיפון ה<i>Maddo</i> x ו<i>טרנר
שִׂמְחָה
שכנעו את עצמם שיש להם.</i>


404
00:23:27,032 --> 00:23:31,665

הפיגוע היה סביר אבל
לא בטוח, נאמר לג'ונסון,


405
00:23:31,766 --> 00:23:34,766

ומכיוון שהיה
    כנראה התרחש,
   

406
00:23:34,865 --> 00:23:38,965

    החליט הנשיא
    זה לא צריך להישאר ללא מענה.
   

407
00:23:41,333 --> 00:23:44,700

    ג'ונסון:
    תוקפנות על ידי טרור
    נגד תושבי הכפר השלווים
   

408
00:23:44,799 --> 00:23:49,299

    של דרום וייטנאם היה עכשיו
    מצטרפת לתוקפנות גלויה
   

409
00:23:49,400 --> 00:23:53,532

    בים הפתוח נגד
    ארצות הברית של אמריקה.
</font>

410
00:23:53,633 --> 00:23:57,400

ובכל זאת התגובה שלנו,
לְעֵת עַתָה,


411
00:23:57,500 --> 00:23:59,965

יהיה מוגבל ומתאים.


412
00:24:00,066 --> 00:24:05,500

אבל אנחנו האמריקאים יודעים
נראה שאחרים שוכחים,


413
00:24:05,599 --> 00:24:08,232

הסיכון בהפצת סכסוך.


414
00:24:08,333 --> 00:24:13,833

אנחנו עדיין לא מחפשים מלחמה רחבה יותר.


415
00:24:13,932 --> 00:24:17,299

אוורט אלווארז:
אם זה היה המקום שבו אנחנו
ייקרא


416
00:24:17,400 --> 00:24:20,266

לבצע את שלנו
אחריות,


417
00:24:20,365 --> 00:24:22,965

ולאחר שעבר הכשרה טובה
בשביל זה,


418
00:24:23,066 --> 00:24:24,633

אף פעם לא באמת נתתי לזה הרבה
מַחֲשָׁבָה.


419
00:24:24,732 --> 00:24:27,000

זה היה חלק מהחובה שלי.


420
00:24:27,099 --> 00:24:30,566

מְסַפֵּר:
סגן אוורט אלוורז
מסלינס, קליפורניה,


421
00:24:30,665 --> 00:24:34,200

היה על סיפון U.S.S. מוביל<i>
קונסטלציה.</i>


422
00:24:34,299 --> 00:24:37,865

הטייסת שלו של
מטוסי Skyhawk A-4


423
00:24:37,965 --> 00:24:40,566

קיבל הוראה לתקוף
מתקני סירות טורפדו


424
00:24:40,665 --> 00:24:45,200

ומתקני נפט
ליד נמל הון גאי.


425
00:24:45,299 --> 00:24:50,066
<font color="white" face="monospace">
בפעם הראשונה, אמריקאי
טייסים עמדו להטיל פצצות


426
00:24:50,165 --> 00:24:52,200

על צפון וייטנאם.


427
00:24:53,465 --> 00:24:54,700

אלווארז:
כשהתקרבנו למטרה


428
00:24:54,799 --> 00:24:56,432

יורד מגובה,


429
00:24:56,532 --> 00:24:59,633

היה ברור שהם יכולים
להרים אותנו על הרדאר שלהם.


430
00:24:59,732 --> 00:25:02,266
<font color="white" face="monospace">
    אני זוכר את הברכיים שלי רועדות.
   

431
00:25:02,365 --> 00:25:05,266

    ואני אמרתי, "הקדוש מעשן,
    אני נכנס למלחמה".
   

432
00:25:07,133 --> 00:25:09,200

    "זו מלחמה".
   

433
00:25:10,299 --> 00:25:11,932

    קצת פחדתי.
   

434
00:25:12,032 --> 00:25:16,766

    פעם אחת נכנסנו
    והם התחילו לירות עלינו,
   

435
00:25:16,865 --> 00:25:19,165

    הפחד נעלם.
</font>

436
00:25:19,266 --> 00:25:23,932

    הכל נעשה חלק,
    שקט מוות בתא הטייס.
   

437
00:25:24,032 --> 00:25:26,766

    זה היה כמו סימפוניה
   

438
00:25:26,865 --> 00:25:32,266

    במובן שהמטוס שלי היה
    ממש כמו בלט בשמיים,
   

439
00:25:32,365 --> 00:25:35,865

    ואני בדיוק הופעתי
    מה שעשיתי.
   

440
00:25:38,066 --> 00:25:39,099

    ואז קיבלתי מכה.
</font>

441
00:25:39,200 --> 00:25:40,266

    גבר:
    Mayday, Mayday.
   

442
00:25:40,365 --> 00:25:41,532

    (כלים מצפצפים)
   

443
00:25:41,633 --> 00:25:45,333

    מספר:
    אנשי מיליציות חוף
    לכד את אלווארז
   

444
00:25:45,432 --> 00:25:47,865

    והסגיר אותו ל
    צבא צפון וייטנאם.
   

445
00:25:47,965 --> 00:25:53,700

    אלווארז:
    בחור אחד צעק עליי פנימה
וייטנאמי ואומר משהו.
   

446
00:25:53,799 --> 00:25:56,766

    התחלתי לדבר איתו
    בספרדית.
   

447
00:25:56,865 --> 00:25:58,732

    אל תשאל אותי למה.
   

448
00:25:58,833 --> 00:26:01,932

    זה נראה כמו רעיון טוב
    בזמנו.
   

449
00:26:03,865 --> 00:26:09,000

    אחרי כשגילו
    ארה"ב בתעודת הזהות שלי
   

450
00:26:09,099 --> 00:26:14,000

    ואז הם התחילו לדבר
לי באנגלית.


451
00:26:14,099 --> 00:26:18,200

מְסַפֵּר:
אלוורז הניח שהוא יהיה
התייחסו אליו כאל שבוי מלחמה.


452
00:26:18,299 --> 00:26:20,532

אלווארז:
אני נדבקתי
לקוד ההתנהגות,


453
00:26:20,633 --> 00:26:22,900

מה שנותן להם שם,
דרגה, מספר שירות,


454
00:26:23,000 --> 00:26:24,232

ותאריך לידה.


455
00:26:25,766 --> 00:26:29,766

אבל הם הזכירו לי מהר
שלא היה מצב מלחמה,


456
00:26:29,865 --> 00:26:32,400

ללא הכרזת מלחמה.


457
00:26:32,500 --> 00:26:36,232

אז לא יכולתי להתחשב
שבוי מלחמה.


458
00:26:37,766 --> 00:26:39,165

אני זוכר שחשבתי על זה,


459
00:26:39,266 --> 00:26:40,865

ואני אומר, "אתה יודע מה?


460
00:26:40,965 --> 00:26:42,400

הם צודקים".


461
00:26:42,500 --> 00:26:45,766
<font color="white" face="monospace">
    מספר:
    אוורט אלוורז היה
    הטייס האמריקאי הראשון
   

462
00:26:45,865 --> 00:26:49,232

    שיירו מהשמיים
    מעל צפון וייטנאם
   

463
00:26:49,333 --> 00:26:52,032

    והראשון להיות
    כלואים שם.
   

464
00:26:54,566 --> 00:26:56,865

    עכשיו, הנשיא שלח למעלה
    לגבעת הקפיטול
   

465
00:26:56,965 --> 00:27:00,665

    ההחלטה שהוא ביקש
עוזרו ויליאם באנדי לגיוס


466
00:27:00,766 --> 00:27:03,200

חודשיים קודם לכן.


467
00:27:03,299 --> 00:27:07,133

ג'יימס ווילבנקס:
ג'ונסון הוא סוג של
מילת יחס לזוז בכל מקרה,


468
00:27:07,232 --> 00:27:11,000

וזה נותן לו באמת
האירוע שהוא צריך


469
00:27:11,099 --> 00:27:13,665

ללכת לקונגרס
ולבקש פתרון


470
00:27:13,766 --> 00:27:15,799

שיאפשר לו להתמודד
עם מה שהוא רואה


471
00:27:15,900 --> 00:27:17,566

כתוקפנות בווייטנאם.


472
00:27:17,665 --> 00:27:20,000

ומה שהוא מקבל זה
החלטת מפרץ טונקין,


473
00:27:20,099 --> 00:27:23,700

כלומר, מה שהוא אומר,
כמו "חולצת הלילה של סבתא"--


474
00:27:23,799 --> 00:27:25,232

זה מכסה הכל.


475
00:27:25,333 --> 00:27:29,700

אני חושב מה שג'ונסון מחפש
שכן זו ההזדמנות,


476
00:27:29,799 --> 00:27:33,599

הזמן הנכון לשלוח הודעה
לצפון וייטנאם


477
00:27:33,700 --> 00:27:37,665

שאנחנו רציניים לגביו
תמיכה בדרום וייטנאם.


478
00:27:37,766 --> 00:27:39,865

ההודעה נשלחת,


479
00:27:39,965 --> 00:27:41,700

אני חושב שקראנו לא נכון את האויב


480
00:27:41,799 --> 00:27:44,066

כי הם רציניים באותה מידה
כמו שאנחנו.


481
00:27:45,465 --> 00:27:48,566

מְסַפֵּר:
ב-7 באוגוסט 1964,


482
00:27:48,665 --> 00:27:52,333

בהצבעה של 88-2,
הסנאט עבר


483
00:27:52,432 --> 00:27:56,465

מה שנקרא
החלטת מפרץ טונקין.


484
00:27:56,566 --> 00:28:00,833

בבית, אף לא אחד
חבר הקונגרס התנגד לכך.


485
00:28:00,932 --> 00:28:04,732

הסנאטור גולדווטר יכול
כבר לא טוענים באופן סביר


486
00:28:04,833 --> 00:28:06,900

ג'ונסון נכשל
להילחם בחזרה


487
00:28:07,000 --> 00:28:10,732

נגד צפון וייטנאם,
בעוד אותם בוחרים מודאגים


488
00:28:10,833 --> 00:28:12,865

כי ארצות הברית
היה בסכנה


489
00:28:12,965 --> 00:28:15,299

של מעורבות עמוקה מדי


490
00:28:15,400 --> 00:28:19,299

העריץ את הנשיא
תגובה מדודה.


491
00:28:19,400 --> 00:28:23,133

תמיכה בטיפול של ג'ונסון
של המלחמה קפץ בן לילה


492
00:28:23,232 --> 00:28:26,700

מ-42% ל-72%.


493
00:28:26,799 --> 00:28:29,799

הציבור האמריקאי האמין
הנשיא שלהם.


494
00:28:30,900 --> 00:28:34,432

לה דואן וחבריו
בהאנוי לא.


495
00:28:34,532 --> 00:28:37,165

לא הייתה להם אמונה קטנה
בטענת הנשיא


496
00:28:37,266 --> 00:28:39,299

שהוא לא חיפש מלחמה רחבה יותר.


497
00:28:39,400 --> 00:28:42,299

הם החליטו לעלות מדרגה
המאמצים שלהם


498
00:28:42,400 --> 00:28:43,900

לנצח את המאבק בדרום


499
00:28:44,000 --> 00:28:47,032

לפני ארצות הברית
הסלימה את נוכחותה


500
00:28:47,133 --> 00:28:49,465

על ידי שליחת כוחות קרב.


501
00:28:50,732 --> 00:28:52,732

בפעם הראשונה,


502
00:28:52,833 --> 00:28:55,432

האנוי החלה לשלוח
קבועים בצפון וייטנאם


503
00:28:55,532 --> 00:28:58,165

לתוך הדרום,
במורד רשת השבילים


504
00:28:58,266 --> 00:29:01,500

הם פרצו החוצה
של הג'ונגל הלאוטי--


505
00:29:01,599 --> 00:29:03,599

שביל הו צ'י מין.


506
00:29:04,865 --> 00:29:06,633
<font color="white" face="monospace">
    פיטר קלישר:
    זה בסיס אוויר ביאן הואה,
   

507
00:29:06,732 --> 00:29:08,266

    הגדול ביותר בדרום וייטנאם,
   

508
00:29:08,365 --> 00:29:12,032

    שעות לאחר שנפגע
    על ידי מטח מרגמות קומוניסטי.
   

509
00:29:12,133 --> 00:29:15,200

    מספר:
    ב-1 בנובמבר,
    לוחמי גרילה וייטקונג הופגזו
   

510
00:29:15,299 --> 00:29:19,365

    הבסיס האמריקני ב-Bien Hoa
ליד סייגון.


511
00:29:19,465 --> 00:29:21,766

חמישה אמריקאים מתו.


512
00:29:21,865 --> 00:29:23,900

שלושים נפצעו.


513
00:29:24,000 --> 00:29:28,165

חמישה מפציצי B-57 הושמדו
על הקרקע


514
00:29:28,266 --> 00:29:30,165

ועוד 15 ניזוקו.


515
00:29:30,266 --> 00:29:31,965

פיטר קלישר:
אדוני השגריר,


516
00:29:32,066 --> 00:29:34,099

אתה חושב שזה מראה
כל יכולת חדשה


517
00:29:34,200 --> 00:29:36,232

שיש להם,
הווייט קונג?


518
00:29:36,333 --> 00:29:38,665

אה, הייתי פשוט אומר
הם מעולם לא עשו את זה לפני כן.


519
00:29:41,400 --> 00:29:43,833

מְסַפֵּר:
הצ'יפים המשולבים יעצו
הנשיא לעלות


520
00:29:43,932 --> 00:29:48,432

התקפה אווירית כוללת מיידית
על 94 מטרות בצפון


521
00:29:48,532 --> 00:29:51,766
<font color="white" face="monospace">
ולשלוח בקביעות
יחידות צבא ונחתים--


522
00:29:51,865 --> 00:29:55,833

לא יותר יועצים--
גם לדרום וייטנאם.


523
00:29:55,932 --> 00:29:57,333

הוא לא היה עושה את זה.


524
00:29:57,432 --> 00:29:59,932

הבחירות היו
רק בעוד יומיים.


525
00:30:02,266 --> 00:30:06,400

לינדון ביינס ג'ונסון זכה ב
נשיאות בזכות עצמו,


526
00:30:06,500 --> 00:30:08,500
<font color="white" face="monospace">
והוא ניצח בה בגדול.


527
00:30:10,333 --> 00:30:12,700

תוך חודש, הנשיא
היה מאשר


528
00:30:12,799 --> 00:30:15,400

מה שנקרא
"תגובה מדורגת"--


529
00:30:15,500 --> 00:30:19,400

התקפות אוויר מוגבלות על
שביל הו צ'י מין בלאוס


530
00:30:19,500 --> 00:30:22,465

ו"ציץ בשביל טאט"
פשיטות תגמול


531
00:30:22,566 --> 00:30:25,465
<font color="white" face="monospace">
על מטרות צפון וייטנאמיות.


532
00:30:25,566 --> 00:30:29,465

אבל הוא סירב להתחייב
הפצצה מתמשכת של הצפון


533
00:30:29,566 --> 00:30:33,566

עד הדרום וייטנאמים
סידרו את הבית שלהם.


534
00:30:35,400 --> 00:30:40,500

באופן פרטי, ג'ונסון פקפק בכך
כוח אוויר לבד אי פעם יעבוד


535
00:30:40,599 --> 00:30:43,066

והאמין שכן
בסופו של דבר צריך לשלוח


536
00:30:43,165 --> 00:30:44,432

חיילי קרקע,


537
00:30:44,532 --> 00:30:48,165

למרות שהוא עדיין לא היה מוכן
בפומבי לומר זאת.


538
00:30:54,133 --> 00:30:57,900

ז'אן-מרי קרוקר:
בסתיו 64',
דנטון היה בן 17


539
00:30:58,000 --> 00:31:02,333

והוא היה נחוש
להיכנס לשירות.


540
00:31:02,432 --> 00:31:06,299
<font color="white" face="monospace">
מְסַפֵּר:
מוגי קרוקר היה חסר מנוחה
מאז הקיץ.


541
00:31:06,400 --> 00:31:09,465

אחרי מפרץ טונקין
התקרית, הוא הודה


542
00:31:09,566 --> 00:31:12,099

לאחותו שהוא רוצה
להצטרף לחיל הים,


543
00:31:12,200 --> 00:31:15,665

אבל הוא ידע שההורים שלו יעשו זאת
לא לחתום על טופס ההסכמה


544
00:31:15,766 --> 00:31:20,266

זה היה מאפשר
ילד בן 17 להתגייס.


545
00:31:20,365 --> 00:31:24,099

הוא דיבר על
רוצה להיכנס לשירות


546
00:31:24,200 --> 00:31:26,633

וכי ניסיונותיו
להיות קטין נכשל.


547
00:31:26,732 --> 00:31:30,165

ושהוא רצה את ההורים שלי
לתמוך בו בכך.


548
00:31:30,266 --> 00:31:32,665

מְסַפֵּר:
הוריו ניסו
לשכנע אותו


549
00:31:32,766 --> 00:31:34,833
<font color="white" face="monospace">
שהוא יכול להיות שימושי יותר
לארצו


550
00:31:34,932 --> 00:31:39,500

עם השכלה אקדמית
מאשר סתם עוד פרטי.


551
00:31:39,599 --> 00:31:42,365

מוגי היה נחרץ.


552
00:31:42,465 --> 00:31:46,032

ז'אן-מרי קרוקר:
יום שני בבוקר הוא עזב
לבית הספר.


553
00:31:46,133 --> 00:31:48,766

וצפיתי בו עוזב.


554
00:31:48,865 --> 00:31:50,799
<font color="white" face="monospace">
אבל באותו לילה הוא לא
להיכנס לארוחת ערב


555
00:31:50,900 --> 00:31:52,000

והוא לא התקשר.


556
00:31:52,099 --> 00:31:55,465

היום שבו אח שלי
ברח חייב להיות


557
00:31:55,566 --> 00:31:59,865

אחד המוזרים ביותר
חוויות בחיי.


558
00:31:59,965 --> 00:32:03,099

בסופו של דבר קרה לי
להסתכל בקופה שלי


559
00:32:03,200 --> 00:32:06,732
<font color="white" face="monospace">
    והוא לקח את הכסף שהיה לי
    והשאיר לי פתק.
   

560
00:32:06,833 --> 00:32:09,500

    הוא הבטיח
    הוא היה מחזיר לי.
   

561
00:32:09,599 --> 00:32:12,333

    ז'אן-מרי קרוקר:
    הוא נעלם כארבעה חודשים
   

562
00:32:12,432 --> 00:32:15,732

    ואמר שלא
    לבוא הביתה
   

563
00:32:15,833 --> 00:32:18,266

    אלא אם כן הסכמנו
    לחתום עבורו.
</font>

564
00:32:18,365 --> 00:32:22,599

והוא לא יהיה בן 18
עד יוני.


565
00:32:22,700 --> 00:32:26,066

אבל כן הסכמנו
והוא אכן חזר הביתה.


566
00:32:26,165 --> 00:32:30,665

בעלי הרגיש שכן
הסכם מכובד.


567
00:32:30,766 --> 00:32:33,766

קיוויתי לזה
יכולתי לשנות את דעתו.


568
00:32:36,665 --> 00:32:38,566

("מזמור הנחתים" מנגנים)


569
00:32:38,665 --> 00:32:42,465
<font color="white" face="monospace">
    פיליפ בריידי:
    לטעמי, חיל הנחתים
    ייצג את הטוב ביותר.
   

570
00:32:42,566 --> 00:32:43,932

    וזה כן.
   

571
00:32:44,032 --> 00:32:46,532

    הם הטובים ביותר.
   

572
00:32:46,633 --> 00:32:49,099

    ורציתי להיות
    חלק מהטובים ביותר.
   

573
00:32:49,200 --> 00:32:50,865

    הייתי תחרותי.
   

574
00:32:50,965 --> 00:32:52,032

    הייתי נואש.
</font>

575
00:32:52,133 --> 00:32:54,133

    אבל רציתי לקבל
    בחיל הנחתים
   

576
00:32:54,232 --> 00:32:56,833

    וללכת למלחמה הראשונה
    יכולתי למצוא.
   

577
00:32:56,932 --> 00:33:00,200

    מספר:
    סגן פיליפ בריידי, מ
    פורט וושינגטון, ניו יורק,
   

578
00:33:00,299 --> 00:33:03,066

    הגיע לסייגון
    רק כמה ימים
   

579
00:33:03,165 --> 00:33:05,400

    לאחר בחירתו של לינדון ג'ונסון,
</font>

580
00:33:05,500 --> 00:33:08,133

אחד היועצים החדשים שנשלחו
לעזור להתחזק


581
00:33:08,232 --> 00:33:11,066

צבא דרום וייטנאם.


582
00:33:11,165 --> 00:33:15,432

עלינו להבטיח שנשים ו
ילדים לא נפגעים.


583
00:33:15,532 --> 00:33:18,833

מְסַפֵּר:
הגנרל ווסטמורלנד עצמו
בירך את המצטרפים החדשים.


584
00:33:18,932 --> 00:33:22,799

הוא היה אדם בעל מראה מרשים
עם רקורד מרשים.


585
00:33:22,900 --> 00:33:27,099

רבים מהגברים שהוא הוביל פנימה
תוניסיה, סיציליה ונורמנדי


586
00:33:27,200 --> 00:33:30,799

במהלך מלחמת העולם השנייה
קרא לו סופרמן.


587
00:33:30,900 --> 00:33:33,066

הוא נלחם בהצטיינות
בקוריאה,


588
00:33:33,165 --> 00:33:35,900

פיקד על המוטס ה-101,


589
00:33:36,000 --> 00:33:38,732
<font color="white" face="monospace">
שימש כמפקח
של ווסט פוינט.


590
00:33:38,833 --> 00:33:40,165

המגזין <i>TIME</i> התקשר אליו


591
00:33:40,266 --> 00:33:44,665

"ההאנשה הגידית
של האיש הלוחם האמריקאי".


592
00:33:44,766 --> 00:33:45,900

אבל במקביל,


593
00:33:46,000 --> 00:33:48,099

לנצח את הלבבות ואת המוחות
של האנשים.


594
00:33:48,200 --> 00:33:50,865
<font color="white" face="monospace">
    בריידי:
    הגנרל ווסטמורלנד אמר לנו
    שהיינו למטה
   

595
00:33:50,965 --> 00:33:53,633

    על קו חמש יארד ו
    רק היינו צריכים עוד כמה
   

596
00:33:53,732 --> 00:33:57,633

    ללכת לקחת את הטאצ'דאון.
   

597
00:33:57,732 --> 00:34:00,732

    ואז יצאתי
    ואז עליתי על הקרקע.
   

598
00:34:00,833 --> 00:34:03,465

    ואז גיליתי,
    "אתה לא קולט?
</font>

599
00:34:03,566 --> 00:34:05,865

    אנחנו מפסידים במלחמה הזאת".
   

600
00:34:05,965 --> 00:34:10,532

    מספר:
    לוטננט בריידי הופקד
    לעזור לקפטן פרנק אלר,
   

601
00:34:10,632 --> 00:34:12,900

    יועץ בכיר
    לגדוד 4
   

602
00:34:13,000 --> 00:34:16,199

    של חיל הנחתים הווייטנאמי,
    יחידה מובחרת
   

603
00:34:16,300 --> 00:34:20,532

    שחבריו קראו לעצמם
ה"כרישים הרוצחים".


604
00:34:20,632 --> 00:34:24,400

אמרו לך שכן
הולך לשם כדי להדריך,


605
00:34:24,500 --> 00:34:28,632

לחנך, ולרומם בעצם
ה"בחורים הקטנים" האלה


606
00:34:28,733 --> 00:34:30,699

על איך להילחם במלחמה


607
00:34:30,800 --> 00:34:33,865

כאשר, למעשה, הם ידעו בדיוק
איך להילחם במלחמה.


608
00:34:33,965 --> 00:34:36,065

היית רק נספח.


609
00:34:36,166 --> 00:34:39,766

היית שם פשוט כדי להדריך
נכסים שלא היו להם:


610
00:34:39,865 --> 00:34:44,199

ארטילריה אמריקאית,
תקיפות אוויריות אמריקאיות.


611
00:34:44,300 --> 00:34:46,900

מְסַפֵּר:
בריידי עשה כמיטב יכולתו
להכיר


612
00:34:47,000 --> 00:34:49,266

הדרום וייטנאמים
נחתים ביחידה שלו.


613
00:34:50,965 --> 00:34:55,500
<font color="white" face="monospace">
    TRAN NGOC TOAN
    (מדבר אנגלית):
   

614
00:35:16,500 --> 00:35:20,266

    מספר:
    סגן טראן נגוק טואן,
    בנו של נהג משאית,
   

615
00:35:20,365 --> 00:35:22,699

    ברח עם החיים
    אם חורגת עוינת
   

616
00:35:22,800 --> 00:35:27,365

    על ידי כניסה לדרום וייטנאם
    האקדמיה הצבאית בדאלאת.
   

617
00:35:27,465 --> 00:35:31,800

    הוא נלחם בוויאט
קונג כבר יותר משנתיים.


618
00:35:31,900 --> 00:35:33,233

טואן היה אחד מהם
הקצינים הזוטרים.


619
00:35:33,333 --> 00:35:34,699

אני חושב שהוא היה...


620
00:35:34,800 --> 00:35:36,132

אני חושב שהוא היה
מפקד פלוגה.


621
00:35:36,233 --> 00:35:38,432

הכרתי אותו, אהבתי אותו.


622
00:35:38,532 --> 00:35:41,599

הוא היה בוגר דאלת,
שזה כמו ווסט פוינט שלהם.


623
00:35:41,699 --> 00:35:43,500
<font color="white" face="monospace">
מאוד מסור.


624
00:35:53,565 --> 00:35:58,166

מְסַפֵּר:
בריידי, טואן והדרום הרביעי
גדוד נחתים וייטנאמי


625
00:35:58,266 --> 00:36:01,465

הוצבו ליד ה-Bien Hoa
בסיס אוויר במילואים,


626
00:36:01,565 --> 00:36:05,432

מחכה שיקראו לו
לפעולה.


627
00:36:05,532 --> 00:36:07,333

היו שמועות חדשות עכשיו,


628
00:36:07,432 --> 00:36:11,965
<font color="white" face="monospace">
של יחידות אויב גדולות יותר נעות
דרך הכפר.


629
00:36:12,065 --> 00:36:14,965

התוכנית של הדואן לזכות בא
ניצחון מהיר ומכריע


630
00:36:15,065 --> 00:36:16,800

היה בעיצומו.


631
00:36:21,733 --> 00:36:25,333

NGUYEN VAN TONG:


632
00:37:15,166 --> 00:37:17,666

מְסַפֵּר:
נגוין ואן טונג היה
קצין פוליטי


633
00:37:17,766 --> 00:37:20,833
<font color="white" face="monospace">
    בחדש שנוצר
    דיוויזיה ה-9 של ויאט קונג,
   

634
00:37:20,932 --> 00:37:24,865

    אחד מתוך אולי 2,000 וייטקונג
    וכוחות צפון וייטנאמים
   

635
00:37:24,965 --> 00:37:29,733

    שהיה במשך שבועות בשקט
    סינון לתוך Phuoc Tuy,
   

636
00:37:29,833 --> 00:37:31,766

    מחוז כביכול "מוומם".
   

637
00:37:31,865 --> 00:37:35,233

    פחות מ-40 מייל דרום מזרח
של סייגון.
   

638
00:37:37,000 --> 00:37:39,632

    NGUYEN VAN TONG:
   

639
00:37:56,365 --> 00:37:59,599

    מספר:
    המטרה לטונג
    וחבריו
   

640
00:37:59,699 --> 00:38:02,500

    היה הכפר האסטרטגי
    של Binh Gia,
   

641
00:38:02,599 --> 00:38:07,000

    ביתם של כ-6,000 קתולים
    פליטים אנטי-קומוניסטים.
   

642
00:38:08,632 --> 00:38:11,333

    התוכנית שלהם הייתה לתפוס
    הכפר
</font>

643
00:38:11,432 --> 00:38:15,166

ואז להשמיד את הכוחות
סייגון היה בטוח לשלוח


644
00:38:15,266 --> 00:38:16,766

לקחת אותו מחדש.


645
00:38:16,865 --> 00:38:19,233

כדי להבטיח הצלחה,


646
00:38:19,333 --> 00:38:22,733

טונות של נשק כבד
הוברחו לחוף


647
00:38:22,833 --> 00:38:24,699

בחסות החושך--


648
00:38:24,800 --> 00:38:27,865

מרגמות, מקלעים,
    רובים חסרי רתיעה
   

649
00:38:27,965 --> 00:38:30,766

    מסוגל לפוצץ טנקים.
   

650
00:38:30,865 --> 00:38:33,465

    הקומוניסטים
    מעולם לא ניסה
   

651
00:38:33,565 --> 00:38:36,432

    כל דבר בקנה מידה זה בעבר.
   

652
00:38:36,532 --> 00:38:39,733

    לפני עלות השחר ב-28 בדצמבר,
   

653
00:38:39,833 --> 00:38:43,932

    וייטקונג מתקדמים בקלות
הכריע את מיליציית הכפר


654
00:38:44,032 --> 00:38:45,766

וכבש את בינה גיא.


655
00:38:45,865 --> 00:38:47,099

(צעקות, ירי)


656
00:38:48,733 --> 00:38:51,699

כששניים מפצחים בדרום וייטנאם
חברות ריינג'רים


657
00:38:51,800 --> 00:38:53,932

הוסעו פנימה
למחרת,


658
00:38:54,032 --> 00:38:58,000

הם עברו מארב
ונורה לרסיסים.


659
00:38:58,099 --> 00:39:00,400
<font color="white" face="monospace">
בבוקר ה-30,


660
00:39:00,500 --> 00:39:03,766

פיליפ בריידי,
חברו טראן נגוק טואן,


661
00:39:03,865 --> 00:39:07,699

וגדוד ימי 4
הוטסו כדי להקל


662
00:39:07,800 --> 00:39:10,365

ולחזק את הריינג'רס.


663
00:39:10,465 --> 00:39:13,932

האויב נסוג
מזרחית לכפר.


664
00:39:18,733 --> 00:39:22,666
<font color="white" face="monospace">
NGUYEN VAN TONG:


665
00:39:43,465 --> 00:39:47,932

פתאום אפשר היה לראות
הנותבים יוצאים החוצה


666
00:39:48,032 --> 00:39:51,532

של המטע,
פגע במסוק, הוא התרסק.


667
00:39:51,632 --> 00:39:54,632

קיבלנו פקודה לרדת
ולהחזיר את השרידים


668
00:39:54,733 --> 00:39:56,565

למחרת בבוקר.


669
00:39:58,000 --> 00:40:00,465
<font color="white" face="monospace">
NGUYEN VAN TONG:


670
00:40:30,699 --> 00:40:33,233

בריידי:
החברה המובילה
הגיעו לשרידים


671
00:40:33,333 --> 00:40:37,166

ואז התנפלו עליו
ופגעו קשות.


672
00:40:37,266 --> 00:40:39,632

(ירי)


673
00:40:41,465 --> 00:40:44,865

מְסַפֵּר:
שנים עשר נחתים דרום וייטנאמים
מהיחידה של טואן נהרגו


674
00:40:44,965 --> 00:40:47,465
<font color="white" face="monospace">
להגיע אל המופלים
מַסוֹק.


675
00:40:47,565 --> 00:40:49,333

חבריהם עטפו אותם
בפונצ'ו


676
00:40:49,432 --> 00:40:53,632

והניח אותם
ליד האמריקאים המתים.


677
00:40:53,733 --> 00:40:56,500

צ'ופר אמריקאי
צנח לתוך קרחת היער.


678
00:40:56,599 --> 00:40:59,132

הצוות האמריקאי קפץ החוצה
תחת אש,


679
00:40:59,233 --> 00:41:01,365
<font color="white" face="monospace">
    הרים את ארבעת האמריקאים,
   

680
00:41:01,465 --> 00:41:05,132

    טיפסו בחזרה לתוך המסוק שלהם,
    והמריא שוב.
   

681
00:41:06,099 --> 00:41:11,465

    טראן נגוק טואן:
   

682
00:41:16,199 --> 00:41:21,400

    מספר:
    במשך שלוש שעות, טואן ושלו
    גברים נשארו עם המתים שלהם
   

683
00:41:21,500 --> 00:41:25,666

    מחכה למסוק כדי
לשאת אותם משדה הקרב.


684
00:41:27,432 --> 00:41:30,666

בריידי:
בינתיים, אני מקבל
קצת עצבני


685
00:41:30,766 --> 00:41:33,099

כי קודם כל,
אנחנו מאבדים אור.


686
00:41:33,199 --> 00:41:36,833

שנית, אנחנו עכשיו
מחוץ לטווח הארטילריה.


687
00:41:36,932 --> 00:41:39,266

אנחנו חייבים לצאת משם.


688
00:41:39,365 --> 00:41:41,565

טראן נגוק טואן:
   

689
00:41:49,666 --> 00:41:52,733

    בריידי:
    הלכתי לרב-סרן נהו,
    שמו היה, ואני אמרתי,
   

690
00:41:52,833 --> 00:41:55,932

    "רב-סרן, אנחנו חייבים להשיג
    מפה עכשיו."
   

691
00:41:56,032 --> 00:42:00,432

    ונהו אמר, "אל תשכח
    אני רב סרן,
   

692
00:42:00,532 --> 00:42:01,599

    ואתה סגן",
   

693
00:42:01,699 --> 00:42:04,833

    הסתובב על עקבו
והסתלק.


694
00:42:04,932 --> 00:42:10,266

עשר דקות מאוחר יותר
כל הגיהנום השתחרר.


695
00:42:13,132 --> 00:42:14,465

טראן נגוק טואן:


696
00:42:14,565 --> 00:42:15,965

(אדם צועק בוייטנאמית)


697
00:42:30,400 --> 00:42:33,266

מְסַפֵּר:
ההפגזה בסופו של דבר
גווע.


698
00:42:33,365 --> 00:42:35,766

אבל אז נשפו באגים,


699
00:42:35,865 --> 00:42:38,365

וגל אחר גל
של חיילי אויב


700
00:42:38,465 --> 00:42:40,632

התקדם לעבר
הגברים שמספרם היה גדול יותר.


701
00:42:43,965 --> 00:42:47,465

בריידי:
זה היה כאילו הסתובבת
פסקול של ירי...


702
00:42:50,833 --> 00:42:52,865

ופשוט הלך
(מחקה ירי מהיר).


703
00:42:52,965 --> 00:42:54,032

סְתָם.


704
00:42:54,132 --> 00:42:55,833

פתאום זה
יצא משום מקום.


705
00:42:59,465 --> 00:43:02,766

השתמשנו במתקפות אוויר קטנות
יצאנו עם מסוקים,


706
00:43:02,865 --> 00:43:07,099

מזעיקים את השביתות שלנו
עמדה כדי להאט אותו.


707
00:43:07,199 --> 00:43:10,266

לא הייתה דרך.


708
00:43:10,365 --> 00:43:12,300

טראן נגוק טואן:


709
00:43:45,500 --> 00:43:47,500

(פיצוצים)


710
00:43:47,599 --> 00:43:50,699
<font color="white" face="monospace">
    בריידי:
    מה שעשינו זה
    ניסינו לצאת.
   

711
00:43:50,800 --> 00:43:53,733

    עשרים ושישה מאיתנו פרצו דרך.
   

712
00:43:53,833 --> 00:43:56,599

    11 הצליחו בסופו של דבר.
   

713
00:43:56,699 --> 00:43:57,632

    (ירי)
   

714
00:43:57,733 --> 00:43:58,932

    מספר:
    כל אותו לילה,
   

715
00:43:59,032 --> 00:44:01,132

    הווייטקונג נע ביניהם
    העצים,
</font>

716
00:44:01,233 --> 00:44:02,965

    סוחבים את הפצועים שלהם
   

717
00:44:03,065 --> 00:44:05,965

    ויורים בכל דרום
    חיילים וייטנאמים
   

718
00:44:06,065 --> 00:44:08,233

    הם מצאו בחיים.
   

719
00:44:08,333 --> 00:44:09,900

    טראן נגוק טואן:
   

720
00:44:34,800 --> 00:44:36,800

    מספר:
    מערסל את הרובה שלו בזרועותיו,
   

721
00:44:36,900 --> 00:44:40,532

    טואן התחיל לנסות
זוחל לכיוון Binh Gia.


722
00:44:40,632 --> 00:44:43,833

הוא לא נמצא במשך שלושה ימים.


723
00:44:45,132 --> 00:44:49,766

טראן נגוק טואן:


724
00:45:16,900 --> 00:45:21,432

מְסַפֵּר:
כשהכל נגמר, חמש
אמריקאים מתו ב-Binh Gia.


725
00:45:21,532 --> 00:45:26,432

שלושים ושתיים גופות וייטקונג היו
הושאר בשדה הקרב.


726
00:45:26,532 --> 00:45:30,065

200 דרום וייטנאמים
    נהרגו;
   

727
00:45:30,166 --> 00:45:34,699

    200 נוספים נפצעו.
   

728
00:45:34,800 --> 00:45:39,065

    NGUYEN VAN TONG:
   

729
00:45:49,599 --> 00:45:52,300

    בריידי:
    מה שזה באמת אמר זה
   

730
00:45:52,400 --> 00:45:56,699

    הם היו מסוגלים
    חילוץ כוח מסוג זה.
   

731
00:45:56,800 --> 00:45:58,900

    הקצינים הווייטנאמיים
    דיברתי עם חיל הנחתים
</font>

732
00:45:59,000 --> 00:46:01,666

    חשבו שיש להם שישה חודשים
    לפני הסוף.
   

733
00:46:01,766 --> 00:46:05,233

    מספר:
    השאלה הגדולה אחרי בין גיא,
   

734
00:46:05,333 --> 00:46:07,632

    קצין אמריקאי
    במטה אמר,
   

735
00:46:07,733 --> 00:46:10,699

    זה איך אלף או יותר
    חיילי אויב
   

736
00:46:10,800 --> 00:46:14,233

    "יכול לשוטט ברחבי
אזור כפרי כל כך קרוב לסייגון
   

737
00:46:14,333 --> 00:46:16,199

    "בלי להתגלות.
   

738
00:46:16,300 --> 00:46:21,132

    זה אומר לך משהו
    על המלחמה הזו".
   

739
00:46:21,233 --> 00:46:23,632

    האנוי הייתה צוהלת.
   

740
00:46:23,733 --> 00:46:26,833

    הו צ'י מין קרא לזה
    "קצת דין ביין פו."
   

741
00:46:26,932 --> 00:46:31,300

    לה דואן השתכנע
    האסטרטגיה שלו עבדה.
</font>

742
00:46:31,400 --> 00:46:34,666

    "מלחמת השחרור
    של דרום וייטנאם התקדם
   

743
00:46:34,766 --> 00:46:37,266

    בדילוגים",
    הוא אמר.
   

744
00:46:37,365 --> 00:46:40,800

    "אחרי הקרב של Ap Bac
    לפני שנתיים,
   

745
00:46:40,900 --> 00:46:44,733

    "האויב ידע שזה יהיה
    קשה להביס אותנו.
   

746
00:46:44,833 --> 00:46:47,766

    "אחרי בין גיא,
    האויב מבין
</font>

747
00:46:47,865 --> 00:46:52,900

שהוא בתהליך
להיות מובס על ידינו".


748
00:46:53,000 --> 00:46:55,699

NGUYEN VAN TONG:


749
00:47:07,532 --> 00:47:08,766

ג'ונסון:
אני, לינדון ביינס ג'ונסון,


750
00:47:08,865 --> 00:47:10,800

נשבע חגיגית...


751
00:47:10,900 --> 00:47:14,166

מְסַפֵּר:
עשרים ושישה ימים לאחר מכן
הקרב בין גיא הסתיים


752
00:47:14,266 --> 00:47:17,500
<font color="white" face="monospace">
ורק שבוע אחרי הנשיא
ההשבעה של ג'ונסון,


753
00:47:17,599 --> 00:47:20,865

מק'ג'ורג' באנדי הושיט את
נשיא תזכיר


754
00:47:20,965 --> 00:47:23,032

אני אעשה את הטוב ביותר
מהיכולת שלי.


755
00:47:23,132 --> 00:47:26,865

מְסַפֵּר:
האסטרטגיה הנוכחית הייתה ברורה
לא עובד, נאמר.


756
00:47:26,965 --> 00:47:30,365

הווייטקונג היו בתנועה
ובעלייה,


757
00:47:30,465 --> 00:47:33,833

מסופק ועכשיו בהתמדה
מחוזק


758
00:47:33,932 --> 00:47:36,666

עם חיילים
מצפון וייטנאם.


759
00:47:36,766 --> 00:47:41,400

אם דרום וייטנאם עצמאית
היה לשרוד,


760
00:47:41,500 --> 00:47:44,666

ארצות הברית הייתה צריכה
לפעול מהר.


761
00:47:44,766 --> 00:47:48,666

הממשל התמודד
    שתי אפשרויות, אמר באנדי.
   

762
00:47:48,766 --> 00:47:51,233

    זה יכול ללכת ביחד
    כמו שזה התנהל
   

763
00:47:51,333 --> 00:47:55,266

    ולנסות לנהל משא ומתן כלשהו
    של התיישבות מצילת פנים.
   

764
00:47:55,365 --> 00:48:00,166

    או שהם יכולים להשתמש בעוד יותר
    כוח צבאי אמריקאי
   

765
00:48:00,266 --> 00:48:03,900

    לאלץ את הצפון לנטוש
    מטרתו לאחד את המדינה.
</font>

766
00:48:04,000 --> 00:48:08,166

באנדי ומקנמרה העדיפו
אפשרות זו.


767
00:48:08,266 --> 00:48:11,132

אלא אם כן הנשיא בחר בזה,
הם אמרו,


768
00:48:11,233 --> 00:48:13,132

דרום וייטנאם תיפול.


769
00:48:13,233 --> 00:48:16,900

"אני לא חושב כלום,"
ג'ונסון אמר למקנמרה,


770
00:48:17,000 --> 00:48:19,800

"הולך להיות גרוע באותה מידה
כמפסיד".


771
00:48:24,666 --> 00:48:27,166
<font color="white" face="monospace">
ואז, קצת יותר
שבוע לאחר מכן,


772
00:48:27,266 --> 00:48:30,766

כוחות גרילה תקפו אמריקאי
בסיס מסוקים בפלייקו


773
00:48:30,865 --> 00:48:32,565

בהיילנדס המרכזי,


774
00:48:32,666 --> 00:48:37,365

הרג שמונה יועצים אמריקאים
ופצע יותר מ-100 נוספים.


775
00:48:37,465 --> 00:48:39,400

מקנמרה:
לפני 24 שעות בערך,


776
00:48:39,500 --> 00:48:41,900
<font color="white" face="monospace">
ההתקפה הראשונה ב
אזור פליקו...


777
00:48:42,000 --> 00:48:44,599

מְסַפֵּר:
ג'ונסון אישר מיד
תקיפה אווירית


778
00:48:44,699 --> 00:48:47,500

על צפון וייטנאמי
צריפים של צבא.


779
00:48:48,733 --> 00:48:52,132

ב-10 בפברואר 1965,


780
00:48:52,233 --> 00:48:55,400

הוייטקונג פוצץ מלון
בקווי נהון


781
00:48:55,500 --> 00:49:01,932
<font color="white" face="monospace">
הרג 23 אמריקאים והצמדה
עוד 21 מתחת להריסות.


782
00:49:02,032 --> 00:49:05,400

ג'ונסון הורה
תקיפה אווירית נוספת.


783
00:49:05,500 --> 00:49:08,900

חרדה ממה
נראה היה שקורה


784
00:49:09,000 --> 00:49:11,500

להתפשט ברחבי העולם.


785
00:49:11,599 --> 00:49:14,432

צרפת, שבילה כמעט
מאה בווייטנאם,


786
00:49:14,532 --> 00:49:18,800
<font color="white" face="monospace">
קראו עכשיו לשים קץ לכל
מעורבות זרה שם.


787
00:49:18,900 --> 00:49:22,432

ראש ממשלת בריטניה
דחק באיפוק.


788
00:49:22,532 --> 00:49:26,166

מנהיגים רבים של הנשיא
מפלגה משלו הסכימה,


789
00:49:26,266 --> 00:49:28,766

אם כי לא בפומבי.


790
00:49:28,865 --> 00:49:30,932

במזכר פרטי,


791
00:49:31,032 --> 00:49:33,565
<font color="white" face="monospace">
סגן הנשיא של ג'ונסון עצמו,
הוברט האמפרי,


792
00:49:33,666 --> 00:49:36,932

הזהיר אותו את ההתרחבות
המלחמה תתערער


793
00:49:37,032 --> 00:49:41,666

החברה הגדולה,
לפגוע בתדמיתה של אמריקה מעבר לים,


794
00:49:41,766 --> 00:49:46,199

ולסיים כל תקווה להשתפר
היחסים עם ברית המועצות.


795
00:49:47,599 --> 00:49:49,900

ג'ונסון מעולם לא הגיב.
   

796
00:49:50,000 --> 00:49:53,032

    במקום זאת, ב-2 במרץ 1965,
   

797
00:49:53,132 --> 00:49:56,666

    ארצות הברית התחילה
    הפצצה שיטתית
   

798
00:49:56,766 --> 00:49:58,666

    של מטרות בצפון וייטנאם,
   

799
00:49:58,766 --> 00:50:02,699

    עם שם קוד
    מבצע רעם מתגלגל.
   

800
00:50:04,699 --> 00:50:07,766

    זה היה אמור להיות "הרכבה
קרשנדו" של התקפות אוויר,
   

801
00:50:07,865 --> 00:50:09,365

    השגריר טיילור כתב,
   

802
00:50:09,465 --> 00:50:12,500

    נועד לחזק את המורל
    בדרום
   

803
00:50:12,599 --> 00:50:17,300

    ולהרוס את המורל בצפון.
   

804
00:50:17,400 --> 00:50:20,365

    וילסון:
    התזה מאחורי
    רעם מתגלגל,
   

805
00:50:20,465 --> 00:50:26,065

    כפי שהבנתי את זה, האם זה היה כמו
העלינו את הקצב


806
00:50:26,166 --> 00:50:30,733

והיקף המאמץ הזה
נגד הצפון וייטנאמים,


807
00:50:30,833 --> 00:50:33,699

בְּמוּקדָם אוֹ בְּמאוּחָר
הם היו בוכים דוד.


808
00:50:36,365 --> 00:50:39,065

ותהיה הפסקה,


809
00:50:39,166 --> 00:50:43,699

והיינו מתחילים לנהל משא ומתן
הדרך שלנו לצאת מהמצב הזה.


810
00:50:43,800 --> 00:50:46,599

זה הפך למאמר אמונה.


811
00:50:46,699 --> 00:50:50,465

ומאמר אמונה זה
הייתה הנחה מופרכת.


812
00:50:50,565 --> 00:50:53,000

הם לא התכוונו לוותר.


813
00:50:53,099 --> 00:50:57,365

הם קראו אותנו טוב יותר
ממה שקראנו אותם.


814
00:50:57,465 --> 00:51:01,400

מְסַפֵּר:
הנשיא התעקש
על סודיות קפדנית--


815
00:51:01,500 --> 00:51:04,699

העם האמריקאי לא היה
שיספרו


816
00:51:04,800 --> 00:51:08,099

שהיה לממשל
שינתה את המדיניות שלה


817
00:51:08,199 --> 00:51:12,032

מתקיפות אוויריות תגמול
להפצצה שיטתית;


818
00:51:12,132 --> 00:51:15,365

שהיה לו, למעשה,
הרחיב את המלחמה.


819
00:51:15,465 --> 00:51:19,065

הם הסכימו על כך במשותף
פעולת תגמול משותפת


820
00:51:19,166 --> 00:51:20,666
<font color="white" face="monospace">
היה נדרש.


821
00:51:20,766 --> 00:51:24,500

מְסַפֵּר:
גנרל ווסטמורלנד,
שהתלבט בתחילה


822
00:51:24,599 --> 00:51:27,300

על גיוס כוחות קרקע
לוייטנאם,


823
00:51:27,400 --> 00:51:32,000

ביקש כעת שני גדודים
של נחתים-- 3,500 איש--


824
00:51:32,099 --> 00:51:34,432

כדי להגן על בסיס דנאנג


825
00:51:34,532 --> 00:51:38,000
<font color="white" face="monospace">
    מהם מפציצי קרב
    פגעו בצפון.
   

826
00:51:38,099 --> 00:51:42,032

    השגריר טיילור, שהיה לו פעם
    קראו לכוחות קרקע,
   

827
00:51:42,132 --> 00:51:44,733

    עכשיו התנגד לכל הרעיון.
   

828
00:51:44,833 --> 00:51:48,266

    "ברגע ששמת את החייל הראשון הזה
    לחוף", כתב,
   

829
00:51:48,365 --> 00:51:52,266

    "אתה אף פעם לא יודע כמה אחרים
הולכים בעקבותיו".


830
00:51:52,365 --> 00:51:56,266

אבל הנשיא הרגיש שאין לו
ברירה אלא לתת לווסטמורלנד


831
00:51:56,365 --> 00:51:58,400

מה שהוא ביקש.


832
00:51:58,500 --> 00:52:03,432

הוא ידע שיאשימו אותו
אם יועצים אמריקאים נוספים ימותו.


833
00:52:03,532 --> 00:52:07,500

"אני מרגיש כמו מטומטם שנתפס
בסופת ברד בטקסס",


834
00:52:07,599 --> 00:52:09,099

הוא התלונן.


835
00:52:09,199 --> 00:52:14,333

"אני לא יכול לרוץ, אני לא יכול להתחבא,
ואני לא יכול להפסיק."


836
00:52:14,432 --> 00:52:15,800

("שלום וייטנאם"
מאת ג'וני רייט מנגן)


837
00:52:15,900 --> 00:52:17,800

במרץ 1965,


838
00:52:17,900 --> 00:52:20,699

ג'ונסון נקט לבסוף בפעולה
הוא הצליח להתחמק


839
00:52:20,800 --> 00:52:22,865

לכל כך הרבה זמן.


840
00:52:22,965 --> 00:52:25,166
<font color="white" face="monospace">
רייט:
נשק לי להתראות...


841
00:52:25,266 --> 00:52:28,266

מְסַפֵּר:
הוא שם אמריקאי
חיילי קרקע בווייטנאם.


842
00:52:31,032 --> 00:52:36,500

רייט:
â™ª להתראות, מתוקה שלי;
שלום, וייטנאם â™ª


843
00:52:36,599 --> 00:52:40,333

מְסַפֵּר:
ממשלת דרום וייטנאם
אפילו לא התייעצו;


844
00:52:40,432 --> 00:52:44,900

ארצות הברית של אמריקה
היו שיקולים גדולים יותר.


845
00:52:47,032 --> 00:52:51,500

גארד:
ברור שראינו את זה במונחים
של המלחמה הקרה.


846
00:52:51,599 --> 00:52:55,666

עוזר שר ההגנה
ג'ון מקנוטון אמר...


847
00:52:55,766 --> 00:52:57,266

הוא אמר שם את האינטרסים שלנו


848
00:52:57,365 --> 00:53:02,766

היו 70% כדי להימנע מהשפלה,


849
00:53:02,865 --> 00:53:06,599
<font color="white" face="monospace">
20% כדי להכיל את סין,


850
00:53:06,699 --> 00:53:10,099

ועשרה אחוזים לעזור
הווייטנאמים.


851
00:53:12,400 --> 00:53:15,065

מְסַפֵּר:
ג'ונסון סיפר בשקט
חברו הטוב,


852
00:53:15,166 --> 00:53:17,365

סנטור ריצ'רד ראסל
של ג'ורג'יה,


853
00:53:17,465 --> 00:53:19,800

מה שעמד לקרות.


854
00:53:19,900 --> 00:53:22,599

ג'ונסון:
אני מניח שלא הייתה לנו ברירה, אבל זה
מפחיד את המוות ממני.


855
00:53:22,699 --> 00:53:23,965

אני חושב שכולם הולכים
לחשוב,


856
00:53:24,065 --> 00:53:25,532

"אנחנו מנחיתים את הנחתים.


857
00:53:25,632 --> 00:53:27,300

אנחנו יוצאים לקרב".


858
00:53:27,400 --> 00:53:28,932

כַּמוּבָן,
אם הם יבואו לשם,


859
00:53:29,032 --> 00:53:30,166

הם הולכים לקבל אותם
    בקרב.
   

860
00:53:30,266 --> 00:53:31,599

    ואם יהרסו
    המטוסים האלה,
   

861
00:53:31,699 --> 00:53:33,599

    כולם הולכים לתת לי
    לעזאזל שלא אבטחת אותם,
   

862
00:53:33,699 --> 00:53:35,432

    בדיוק כמו שהם עשו לאחרונה
    פעם שהם עשו פשיטה.
   

863
00:53:35,532 --> 00:53:36,833

    ראסל:
    כן.
   

864
00:53:36,932 --> 00:53:38,132

    ג'ונסון:
מה אתה...
מה אתה חושב


865
00:53:38,233 --> 00:53:39,900

ראסל:
ובכן, אדוני הנשיא,


866
00:53:40,000 --> 00:53:41,065

זה מפחיד את החיים ממני.


867
00:53:41,166 --> 00:53:42,565

אבל אני לא יודע איך
לגבות עכשיו.


868
00:53:42,666 --> 00:53:44,865

זה נראה לי כאילו הרגע קיבלנו
בדבר הזה,


869
00:53:44,965 --> 00:53:46,065

ואין מוצא.


870
00:53:46,166 --> 00:53:47,432
<font color="white" face="monospace">
ג'ונסון:
אני לא יודע.


871
00:53:47,532 --> 00:53:50,432

דיק, הצרה הגדולה
אני תחת...


872
00:53:50,532 --> 00:53:53,599

אדם יכול להילחם
אם הוא יכול לראות אור יום


873
00:53:53,699 --> 00:53:55,233

בהמשך הדרך איפשהו.


874
00:53:55,333 --> 00:53:57,199

אבל אין אור יום
בווייטנאם.


875
00:53:57,300 --> 00:53:59,233

אין קצת.
   

876
00:54:01,800 --> 00:54:05,599

    מספר:
    ב-8 במרץ 1965,
    ד"ר פאן הוי קוואט,
   

877
00:54:05,699 --> 00:54:08,733

    עוד ראש ממשלה
    של דרום וייטנאם,
   

878
00:54:08,833 --> 00:54:12,699

    התקשר לרמטכ"ל שלו,
    בוי דים.
   

879
00:54:12,800 --> 00:54:14,333

    BUI DIEM:
   

880
00:54:46,400 --> 00:54:48,699

    מספר:
    הנחתים היו נוחתים
    בדנאנג
</font>

881
00:54:48,800 --> 00:54:52,965

בחוף המזרחי של דרום
וייטנאם, כ-100 מייל דרומה


882
00:54:53,065 --> 00:54:55,065

של האזור המפורז


883
00:54:55,166 --> 00:54:58,199

שחילק את הצפון
מהדרום.


884
00:54:58,300 --> 00:55:01,833

הם היו מוכנים להילחם
את דרכם לחוף.


885
00:55:01,932 --> 00:55:03,900

הם לא היו צריכים.


886
00:55:05,599 --> 00:55:06,733
<font color="white" face="monospace">
פיליפ קפוטו:
מה שהדהים אותי


887
00:55:06,833 --> 00:55:11,900

היה כמה יפה
וייטנאם היה צריך להסתכל עליו.


888
00:55:13,865 --> 00:55:16,900

היו פשוט
הדונמים האינסופיים האלה


889
00:55:17,000 --> 00:55:19,300

מהירקן-הירקן האלה
שדות אורז.


890
00:55:19,400 --> 00:55:23,465

והכפרים המקסימים האלה
בתוך המטעים האלה


891
00:55:23,565 --> 00:55:26,132
<font color="white" face="monospace">
של עצי במבוק ודקל.


892
00:55:26,233 --> 00:55:31,333

ורחוק מרחוק
ההרים הג'ונגלים הכחלחלים האלה,


893
00:55:31,432 --> 00:55:34,500

והם נראו כמו שנגרי-לה.


894
00:55:34,599 --> 00:55:38,699

ואני זוכר שראיתי את הקו הזה
של נשים וייטנאמיות,


895
00:55:38,800 --> 00:55:40,599

או תלמידות בית ספר אני חושב
הם היו.


896
00:55:40,699 --> 00:55:43,800
<font color="white" face="monospace">
הם באמת נראו
כמו מלאכים באים לארץ


897
00:55:43,900 --> 00:55:45,199

או משהו כזה.


898
00:55:45,300 --> 00:55:50,632

אז זה באמת היה די בולט
אבל קצת מטריד


899
00:55:50,733 --> 00:55:51,800

כִּי...


900
00:55:51,900 --> 00:55:53,432

אז איך יכול מקום כזה--


901
00:55:53,532 --> 00:55:56,932

כל כך יפה וכל כך קסום--
להיות במלחמה?


902
00:55:58,333 --> 00:56:00,532

דוונג ואן מאי:
אבא שלי היה מאוד שמח.


903
00:56:00,632 --> 00:56:03,599

אנחנו כאלה קטנים
ומדינה ענייה


904
00:56:03,699 --> 00:56:08,166

והאמריקאים החליטו
להיכנס להציל אותנו


905
00:56:08,266 --> 00:56:11,800

לא רק עם הכסף שלהם,
המשאבים שלהם,


906
00:56:11,900 --> 00:56:14,766
<font color="white" face="monospace">
אבל אפילו עם החיים שלהם.


907
00:56:14,865 --> 00:56:16,632

היינו מאוד אסירי תודה.


908
00:56:16,733 --> 00:56:18,032

חשבנו ש...


909
00:56:18,132 --> 00:56:21,032

בהחלט עם הכוח הזה,
האמריקאים הולכים לנצח.


910
00:56:21,132 --> 00:56:25,065

מְסַפֵּר:
לראות חיילים זרים צועדים
עבר את הכפר שלו,


911
00:56:25,166 --> 00:56:30,733
<font color="white" face="monospace">
איש זקן הגיח מביתו
צועק, "יחי הצרפתים!"


912
00:56:30,833 --> 00:56:33,865

הוא חשב שהצרפתים
חזר.


913
00:56:35,233 --> 00:56:36,632

"הבעיה כאן"


914
00:56:36,733 --> 00:56:41,065

קפטן ימי מוביל
סיור אמר לכתב,


915
00:56:41,166 --> 00:56:44,000

"זה מי זה לעזאזל מי?"


916
00:56:44,099 --> 00:56:47,965
<font color="white" face="monospace">
וילסון:
בתור חבר מצביע
של מועצת מיסיון סייגון,


917
00:56:48,065 --> 00:56:52,532

התנגדתי לכניסה של
כוחות קרבי קרקע אמריקאים.


918
00:56:54,599 --> 00:56:58,865

הרגשתי אם הווייטנאמים
היה צריך להביס אותם


919
00:56:58,965 --> 00:57:02,166

עם גדם עקוב מדם,
הם היו צריכים לעשות זאת בעצמם.


920
00:57:02,266 --> 00:57:06,333

היינו צריכים לעשות הכל
אנו יכולים לעזור להם,


921
00:57:06,432 --> 00:57:09,132

אבל לא יכולנו
לנצח את זה עבורם.


922
00:57:10,766 --> 00:57:14,766

אז אני חושב שחצינו
נהר Styx באותה נקודה.


923
00:57:16,699 --> 00:57:20,166

טראן נגוק טואן:


924
00:57:41,932 --> 00:57:44,632

ביל צימרמן:
המחאה הראשונה שהלכתי אליה
נגד המלחמה בווייטנאם


925
00:57:44,733 --> 00:57:48,865
<font color="white" face="monospace">
הייתה מחאה
במתקן של Dow Chemical.


926
00:57:51,900 --> 00:57:54,500

דאו ייצר נפאלם.


927
00:57:54,599 --> 00:57:57,599

הם הפילו נפאלם
על כפרים בווייטנאם.


928
00:57:57,699 --> 00:58:00,233

זה היה מאוד מאכזב
הִתנַסוּת


929
00:58:00,333 --> 00:58:03,400

כי הגיעו רק 40 אנשים.


930
00:58:03,500 --> 00:58:06,099
<font color="white" face="monospace">
ונראינו מאוד לא במקום


931
00:58:06,199 --> 00:58:09,266

ומאוד לא יעיל, חסר אונים,


932
00:58:09,365 --> 00:58:13,432

עומד בחוץ
עם 40 איש.


933
00:58:13,532 --> 00:58:18,099

מְסַפֵּר:
רוב האמריקאים הבינו
קצת על הודו-סין,


934
00:58:18,199 --> 00:58:21,833

רק לעתים נדירות הכירו אף אחד
מעורב בלחימה,


935
00:58:21,932 --> 00:58:25,233
<font color="white" face="monospace">
    לא ראה סיבה לשאול
    קביעת הממשלה
   

936
00:58:25,333 --> 00:58:28,065

    שהיה לארצות הברית
    אינטרסים חיוניים
   

937
00:58:28,166 --> 00:58:30,733

    8,000 מייל מהבית.
   

938
00:58:30,833 --> 00:58:32,333

    ("אני לא צועד יותר"
    מאת פיל אוקס מנגן)
   

939
00:58:32,432 --> 00:58:35,465

    ובכל זאת, היה קטן
    אבל מספר גדל והולך של אנשים
</font>

940
00:58:35,565 --> 00:58:39,432

    שהתחיל להתנגד למלחמה
    מכל מספר סיבות--
   

941
00:58:39,532 --> 00:58:43,965

    כי הם חשבו את זה
    לא צודק או לא מוסרי,
   

942
00:58:44,065 --> 00:58:46,800

    האמין שזה לא חוקתי
   

943
00:58:46,900 --> 00:58:50,532

    או פשוט לא
    באינטרס הלאומי.
   

944
00:58:50,632 --> 00:58:53,965

    OCHS:
    â™ª הו, צעדתי לקרב
של ניו אורלינס â™ª


945
00:58:54,065 --> 00:58:56,932

מְסַפֵּר:
שבועיים אחרי
הנחתים נחתו בדנאנג,


946
00:58:57,032 --> 00:59:00,800

חברי האוניברסיטה
של סגל מישיגן מאורגן


947
00:59:00,900 --> 00:59:03,766

דיון של לילה
בין פרופסורים


948
00:59:03,865 --> 00:59:09,300

וכ-3,000 תלמידים בערך
הסלמה של המלחמה.


949
00:59:09,400 --> 00:59:11,065
<font color="white" face="monospace">
ההפגנה נקראה
לימוד


950
00:59:11,166 --> 00:59:12,900

כי הרעיון נוצר


951
00:59:13,000 --> 00:59:14,699

עם קבוצה של אוניברסיטה
פרופסורים.


952
00:59:14,800 --> 00:59:18,065

מה אתה מקווה להשיג?


953
00:59:18,166 --> 00:59:20,733

דר. אריק וולף:
אני רוצה להיפתח
תקשורת בין אנשים


954
00:59:20,833 --> 00:59:23,000
<font color="white" face="monospace">
    והממשלה בגלל
    אני מאמין
   

955
00:59:23,099 --> 00:59:25,000

    שהם לא מספרים לנו
    מה קורה,
   

956
00:59:25,099 --> 00:59:27,465

    ולאנשים יש את הזכות
    לדעת, ויש לנו את הזכות
   

957
00:59:27,565 --> 00:59:29,300

    לספר לממשלה
    מה שאנחנו חושבים.
   

958
00:59:29,400 --> 00:59:34,300

    מספר:
    עד מהרה, היו הדרכה
רוב הקמפוסים הגדולים של האוניברסיטה.


959
00:59:34,400 --> 00:59:37,565

אין מבחינה מוסרית
דרך נפלאה לצאת.


960
00:59:37,666 --> 00:59:42,599

מְסַפֵּר:
NYU במנהטן, האוניברסיטה
של ויסקונסין במדיסון,


961
00:59:42,699 --> 00:59:47,432

האוניברסיטה של
קליפורניה בברקלי.


962
00:59:47,532 --> 00:59:50,666

ההדרכות היו באמת
פרשיות סוערות.


963
00:59:50,766 --> 00:59:53,300
<font color="white" face="monospace">
    הרבה ויכוחים.
   

964
00:59:53,400 --> 00:59:54,733

    תלמיד:
    אנחנו רוצים לדון
   

965
00:59:54,833 --> 00:59:57,632

    זה מה שלא בסדר
    עם מלחמת וייטנאם, ו...
   

966
00:59:57,733 --> 00:59:59,565

    OCHS:
    â™ª וכל כך הרבה אחרים
   

967
00:59:59,666 --> 01:00:01,266

    "אבל אני לא צועד יותר
   

968
01:00:01,365 --> 01:00:02,766

    כתב:
האם אתה מאשר


969
01:00:02,865 --> 01:00:04,766

מדיניות הממשל
בדרום וייטנאם?


970
01:00:04,865 --> 01:00:06,465

מכל הלב.


971
01:00:06,565 --> 01:00:07,932

צימרמן:
היו הרבה פעמים


972
01:00:08,032 --> 01:00:09,932

כשאנשים שתמכו
של המלחמה


973
01:00:10,032 --> 01:00:11,333

הגיעו ללימודים אלה


974
01:00:11,432 --> 01:00:14,465
<font color="white" face="monospace">
לנסות לתת אלטרנטיבה
נקודת מבט אנטי-קומוניסטית.


975
01:00:14,565 --> 01:00:16,766

לעתים קרובות קראו להם למטה.


976
01:00:16,865 --> 01:00:18,733

(שריין בוז של הקהל)


977
01:00:18,833 --> 01:00:22,699

מְסַפֵּר:
הפצצת הצפון
והגעתם של הנחתים


978
01:00:22,800 --> 01:00:26,800

משך גם מפגינים
לוושינגטון באותו אביב.


979
01:00:26,900 --> 01:00:28,532
<font color="white" face="monospace">
    ההפגנה אורגנה
   

980
01:00:28,632 --> 01:00:33,365

    על ידי הסטודנטים למען דמוקרטי
    חברה-- ה-SDS.
   

981
01:00:33,465 --> 01:00:38,266

    ראיתי SDS קורא ל-a
    הפגנה בבית הלבן
   

982
01:00:38,365 --> 01:00:40,900

    באביב 1965.
   

983
01:00:41,000 --> 01:00:44,032

    לא רציתי ללכת כי
    לא רציתי להתאכזב
</font>

984
01:00:44,132 --> 01:00:45,666

שוב באותו אופן
ואתה יודע,


985
01:00:45,766 --> 01:00:47,333

ללכת עד לוושינגטון


986
01:00:47,432 --> 01:00:49,132

ולעמוד מחוץ ללבן
בית עם 40 איש.


987
01:00:49,233 --> 01:00:50,766

(המון מריע)


988
01:00:50,865 --> 01:00:53,833

השתתפו 25,000 איש
העצרת ההיא.


989
01:00:56,233 --> 01:00:58,166

וזה פתאום אמר לי


990
01:00:58,266 --> 01:01:01,766

ואחרים שעבדתי בהם
עם בזמנו


991
01:01:01,865 --> 01:01:05,565

שאולי זה אפשרי
לבנות תנועה נגד מלחמה.


992
01:01:11,099 --> 01:01:13,000

ז'אן-מרי קרוקר:
זה היה די מדהים לחשוב


993
01:01:13,099 --> 01:01:15,833

שהיה לו את התואר הזה
של מחויבות.


994
01:01:15,932 --> 01:01:18,065

וזה היה הגיוני
   

995
01:01:18,166 --> 01:01:23,400

    במה שידענו עליו,
    דרסטי ככל שהיה.
   

996
01:01:23,500 --> 01:01:24,900

    ("זה החיים שלי"
    על ידי החיות שמשחקות)
   

997
01:01:25,000 --> 01:01:27,565

    מספר:
    כלום ההורים של מוגי קרוקר
    יכול לומר או לעשות
   

998
01:01:27,666 --> 01:01:29,632

    מאז שמוגי הגיע הביתה
   

999
01:01:29,733 --> 01:01:32,199

    זעזע את נחישותו
לשרת,
   

1000
01:01:32,300 --> 01:01:34,233

    וההתפתחויות האחרונות
    בווייטנאם
   

1001
01:01:34,333 --> 01:01:36,965

    רק התחזק
    הנחישות שלו.
   

1002
01:01:37,065 --> 01:01:41,199

    הוא רצה להיות א
    צנחן ולהיכנס לקרב.
   

1003
01:01:41,300 --> 01:01:43,766

    הוריו סוף סוף,
    בעל כורחו,
   

1004
01:01:43,865 --> 01:01:46,733

    הסכים לשחרר אותו,
    וב-15 במרץ,
</font>

1005
01:01:46,833 --> 01:01:50,532

    שבוע אחרי הראשון
    חיילי הנחתים נחתו בדנאנג,
   

1006
01:01:50,632 --> 01:01:55,800

    דנטון קרוקר ג'וניור
    נכנס לצבא ארצות הברית.
   

1007
01:01:55,900 --> 01:01:59,132

    ז'אן-מרי קרוקר:
    אז דנטון קפץ במורד המדרגות
    בוקר אחד
   

1008
01:01:59,233 --> 01:02:02,432

    ויצא לפורט דיקס.
   

1009
01:02:02,532 --> 01:02:06,132

    זה היה במובן מסוים סוג של
הקלה, למעשה,


1010
01:02:06,233 --> 01:02:09,099

כי הסכסוך
ואת החרדה


1011
01:02:09,199 --> 01:02:12,500

על השאלה אם הוא ירצה
או לא ילך נעשה.


1012
01:02:12,599 --> 01:02:13,965

והוא היה מאושר.


1013
01:02:14,065 --> 01:02:17,500

ופשוט ניסינו להאמין
שזה היה הדבר הנכון


1014
01:02:17,599 --> 01:02:19,465

בשבילו לעשות.


1015
01:02:26,900 --> 01:02:31,099
<font color="white" face="monospace">
LE MINH KHUE:


1016
01:03:09,733 --> 01:03:13,099

מְסַפֵּר:
Le Minh Khue התייתם
בתור ילדה קטנה,


1017
01:03:13,199 --> 01:03:16,132

הוריה הקורבנות
של רפורמות הקרקע האכזריות


1018
01:03:16,233 --> 01:03:18,900

הקומוניסטים כפו.


1019
01:03:19,000 --> 01:03:21,500

היא גודלה על ידי דודתה
ודוד,


1020
01:03:21,599 --> 01:03:25,699

שעודד אותה לקרוא
ספרות אמריקאית.


1021
01:03:25,800 --> 01:03:30,532

היא הייתה בת 16 מתי
החל מבצע רעם מתגלגל.


1022
01:03:30,632 --> 01:03:35,233

LE MINH KHUE:


1023
01:04:05,900 --> 01:04:08,465

מְסַפֵּר:
Khue הוקצה ל
ארגון שנקרא


1024
01:04:08,565 --> 01:04:11,365

"גדודי הלם הנוער
נגד האמריקאים


1025
01:04:11,465 --> 01:04:13,400

לישועה לאומית",
   

1026
01:04:13,500 --> 01:04:16,865

    ויחד עם אלפים
    של צעירים אחרים
   

1027
01:04:16,965 --> 01:04:21,199

    נשלח דרומה לעבודה בשמירה
    לפתוח את שביל הו צ'י מין.
   

1028
01:04:23,400 --> 01:04:27,065

    LE MINH KHUE:
   

1029
01:05:00,766 --> 01:05:02,666

    מספר:
    כפי שחשש ג'ונסון,
   

1030
01:05:02,766 --> 01:05:06,500

    זה התברר במהירות
שמסע ההפצצות לבדו
   

1031
01:05:06,599 --> 01:05:08,266

    לא עבד.
   

1032
01:05:08,365 --> 01:05:12,565

    הכוחות והאספקה נמשכו
    בהתמדה כדי לסנן למטה
   

1033
01:05:12,666 --> 01:05:14,865

    שביל הו צ'י מין.
   

1034
01:05:14,965 --> 01:05:17,699

    גנרל ווסטמורלנד
    והג'וינט צ'יפים
   

1035
01:05:17,800 --> 01:05:21,333

    קרא לגברים נוספים,
    עשרות אלפים מהם.
</font>

1036
01:05:21,432 --> 01:05:24,666

    הנשיא היה זהיר.
   

1037
01:05:24,766 --> 01:05:27,500

    הוא רצה לעשות "מספיק,
    אבל לא יותר מדי", אמר.
   

1038
01:05:27,599 --> 01:05:31,500

    אבל הוא הסכים בשקט לשלוח
    שני גדודי נחתים נוספים
   

1039
01:05:31,599 --> 01:05:37,065

    ושינו את המשימה שלהם מ
    אבטחה בסיסית ללחימה פעילה.
   

1040
01:05:37,166 --> 01:05:38,432

    בפעם הראשונה,
</font>

1041
01:05:38,532 --> 01:05:40,965

חיילים אמריקאים נשאלו


1042
01:05:41,065 --> 01:05:44,166

להילחם בעצמם
בווייטנאם.


1043
01:05:44,266 --> 01:05:47,699

ג'ונסון לא רצה
העובדה הזו נחשפה


1044
01:05:47,800 --> 01:05:50,233

גם לציבור האמריקאי.


1045
01:05:50,333 --> 01:05:52,065

אבל הפצצת הצפון


1046
01:05:52,166 --> 01:05:54,632

ושמועות על צעדים מחמירים יותר
לבוא


1047
01:05:54,733 --> 01:05:58,065

הגבירו דאגה מסביב
העולם.


1048
01:05:58,166 --> 01:06:00,965

מזכ"ל האו"ם U Thant
הציע


1049
01:06:01,065 --> 01:06:03,300

הפסקת אש של שלושה חודשים.


1050
01:06:03,400 --> 01:06:06,199

בְּרִיטַנִיָה,
בעלת הברית הקרובה ביותר של אמריקה,


1051
01:06:06,300 --> 01:06:10,032

הוצע בפומבי להתכנס מחדש
    שיחות ז'נבה
   

1052
01:06:10,132 --> 01:06:13,065

    שחילקה את וייטנאם
    בשנת 1954,
   

1053
01:06:13,166 --> 01:06:16,666

    במטרה לאחד אותו מחדש.
   

1054
01:06:16,766 --> 01:06:19,865

    ג'ונסון:
    אנשי דרום וייטנאם
    יורשה להדריך
   

1055
01:06:19,965 --> 01:06:21,300

    המדינה שלהם...
   

1056
01:06:21,400 --> 01:06:24,666

    מספר:
ב-7 באפריל,
באוניברסיטת ג'ונס הופקינס,


1057
01:06:24,766 --> 01:06:26,965

ג'ונסון ביקש לשכנע
העולם


1058
01:06:27,065 --> 01:06:29,333

על הכוונות הטובות של אמריקה


1059
01:06:29,432 --> 01:06:33,800

ושוב כדי להרגיע אמריקאי
חשש ממלחמה רחבה יותר.


1060
01:06:35,400 --> 01:06:39,266

בחודשים האחרונים, התקפות על
דרום וייטנאם הוגברו.


1061
01:06:39,365 --> 01:06:44,233

לפיכך, זה הפך הכרחי עבור
לנו להגביר את התגובה שלנו


1062
01:06:44,333 --> 01:06:47,532

ולבצע התקפות באוויר.


1063
01:06:47,632 --> 01:06:51,233

זה לא שינוי מטרה.


1064
01:06:51,333 --> 01:06:56,733

זה שינוי במה שאנחנו
מאמינים שהמטרה דורשת.


1065
01:06:56,833 --> 01:07:00,699

מְסַפֵּר:
לא נאמר דבר על
פקודות חדשות שולחות נחתים


1066
01:07:00,800 --> 01:07:03,365
<font color="white" face="monospace">
ישירות לקרב.


1067
01:07:03,465 --> 01:07:08,166

במקום זאת, הנשיא התקשר
ל"דיונים ללא תנאי"


1068
01:07:08,266 --> 01:07:11,599

עם האנוי,
וכסוחר חדש ותיק,


1069
01:07:11,699 --> 01:07:14,432

הציע מסיבי
תוכנית פיתוח


1070
01:07:14,532 --> 01:07:16,500

עבור כל דרום מזרח אסיה.


1071
01:07:16,599 --> 01:07:19,233
<font color="white" face="monospace">
ג'ונסון:
נהר המקונג העצום יכול
לְסַפֵּק


1072
01:07:19,333 --> 01:07:20,900

מזון ומים וכוח


1073
01:07:21,000 --> 01:07:24,500

בקנה מידה לגמד
אפילו ה-TVA שלנו.


1074
01:07:24,599 --> 01:07:26,532

(ירי)


1075
01:07:26,632 --> 01:07:28,766

בריידי:
הייתי מחוץ לכפר.


1076
01:07:28,865 --> 01:07:31,132

אנחנו מקבלים קצת אש
מהכפר.


1077
01:07:31,233 --> 01:07:33,465

היה לי את המעט
רדיו טרנזיסטור.


1078
01:07:33,565 --> 01:07:36,632

ואני יושב שם
מאזין ל-LBJ.


1079
01:07:36,733 --> 01:07:38,599

ג'ונסון:
...ישתמש בכוח שלנו
עם איפוק


1080
01:07:38,699 --> 01:07:40,699

ועם כל החוכמה...


1081
01:07:40,800 --> 01:07:44,233

במקביל יצא לנו לשכב
קצת עורף על הכפר.


1082
01:07:44,333 --> 01:07:46,132

אז אני קורא בעורף


1083
01:07:46,233 --> 01:07:49,632

והקשבה לנשיא
לדבר שלום.


1084
01:07:49,733 --> 01:07:52,766

ג'ונסון:
ננסה לשמור על עימות
מהתפשטות.


1085
01:07:52,865 --> 01:07:55,565

בריידי:
זה היה סוריאליסטי.


1086
01:07:55,666 --> 01:07:57,699

ג'ונסון:
אין לנו רצון להרוס


1087
01:07:57,800 --> 01:08:02,032

מה שהעם
של צפון וייטנאם בנו


1088
01:08:02,132 --> 01:08:05,300

בעמל והקרבה.


1089
01:08:05,400 --> 01:08:11,432

המלחמה הזו, כמו רוב המלחמות,
מתמלא באירוניה נוראית.


1090
01:08:11,532 --> 01:08:13,233

מה עושים האנשים
של צפון וייטנאם רוצה?


1091
01:08:13,333 --> 01:08:14,800

(צפירות מייללות)


1092
01:08:18,233 --> 01:08:22,300

מְסַפֵּר:
האנוי גינתה את זה של הנשיא
להציע כטריק.


1093
01:08:22,399 --> 01:08:25,399

יועציו של ג'ונסון ו
הרמטכ"לים המשולבים


1094
01:08:25,500 --> 01:08:29,600

המשיך להתווכח כמה גברים
יהיה צורך בפועל


1095
01:08:29,699 --> 01:08:33,000

וכמה מהר
צריך לפרוס אותם.


1096
01:08:33,100 --> 01:08:37,466
<font color="white" face="monospace">
בינתיים, הנשיא שלח
החיילים הקרביים הראשונים של הצבא


1097
01:08:37,565 --> 01:08:38,765

למדינה.


1098
01:08:38,865 --> 01:08:41,065

זה היה ברור יותר ויותר


1099
01:08:41,166 --> 01:08:44,966

שארצות הברית הייתה בה
לטווח הארוך.


1100
01:08:48,832 --> 01:08:56,065

אתה לא יכול להיות סתם נייטרלי
עד למשהו כמו מלחמה.


1101
01:09:03,865 --> 01:09:07,800
<font color="white" face="monospace">
    זה זוחל במורד הגרון שלך.
   

1102
01:09:07,899 --> 01:09:13,033

    זה אוכל אותך בחיים
    מבפנים ומבחוץ.
   

1103
01:09:17,432 --> 01:09:22,100

    זה לא משהו שאתה יכול
    לעמוד מאחור ולהיות ניטרלי
   

1104
01:09:22,199 --> 01:09:28,466

    ואובייקטיבי וכל אלה
    דברים שאנחנו מנסים להיות
   

1105
01:09:28,565 --> 01:09:32,100

    ככתבים, עיתונאים,
    צלמים.
</font>

1106
01:09:34,699 --> 01:09:37,432

זה לא עובד ככה.


1107
01:09:39,932 --> 01:09:43,966

MAN (ברדיו):
... הגנה והם אמיתיים
מהר... ותבדוק את זה...


1108
01:09:44,065 --> 01:09:47,765

מְסַפֵּר:
הנוכחות הגוברת של אמריקאי
כוחות קרב בווייטנאם


1109
01:09:47,865 --> 01:09:51,832

משך להקות עיתונאים.


1110
01:09:51,932 --> 01:09:54,033

לא הייתה צנזורה בעיתונות,


1111
01:09:54,132 --> 01:09:57,466

כפי שהיה
במלחמת העולם השנייה.


1112
01:09:57,565 --> 01:10:01,865

העיתונאים רק היו צריכים להסכים
לציית להנחיות הצבאיות


1113
01:10:01,966 --> 01:10:04,300

כדי לא להתפשר
האבטחה


1114
01:10:04,399 --> 01:10:06,666

של פעולות שוטפות.


1115
01:10:06,765 --> 01:10:09,065

זו הייתה עבודה מסוכנת.


1116
01:10:09,166 --> 01:10:13,500
<font color="white" face="monospace">
    יותר מ-200 עיתונאים
    וצלמים ימותו
   

1117
01:10:13,600 --> 01:10:16,699

    מכסה את הלחימה
    בדרום מזרח אסיה.
   

1118
01:10:16,800 --> 01:10:20,065

    ג'וזף לי גאלווי
    היה כתב צעיר של UPI
   

1119
01:10:20,166 --> 01:10:23,466

    מ-Refugio, טקסס.
   

1120
01:10:23,565 --> 01:10:27,300

    הוא עצר בסייגון רק זמן רב
    מספיק כדי לקבל את האישורים שלו.
</font>

1121
01:10:27,399 --> 01:10:30,399

ואז הוא פנה לכיוון דנאנג.


1122
01:10:30,500 --> 01:10:33,699

GALOWAY:
הנחתים במקור
עלתה שם לחוף


1123
01:10:33,800 --> 01:10:36,332

לשמור על בסיס האוויר.


1124
01:10:36,432 --> 01:10:42,432

והם הבינו מהר
אתה לא יכול פשוט לשמור על בסיס אווירי.


1125
01:10:42,533 --> 01:10:44,265

אתה צריך להתפשט


1126
01:10:44,365 --> 01:10:45,632
<font color="white" face="monospace">
כי הם הולכים
למרגם אותו,


1127
01:10:45,733 --> 01:10:47,565

הם הולכים לירות רקטות.


1128
01:10:47,666 --> 01:10:51,365

אז אתה צריך להושיט יד
15 או 20 מייל.


1129
01:10:51,466 --> 01:10:55,399

זה אומר שאתה צריך לרוץ
פעולות כל כך רחוקות.


1130
01:10:55,500 --> 01:10:56,966

וברגע שאתה עושה את זה,


1131
01:10:57,065 --> 01:10:59,365
<font color="white" face="monospace">
    אתה כבר לא שומר
    בסיס אווירי...
   

1132
01:10:59,466 --> 01:11:01,166

    (ירי)
   

1133
01:11:01,265 --> 01:11:04,466

    ...אתה פועל
    בשטח עוין.
   

1134
01:11:07,733 --> 01:11:09,332

    (חיילים מריעים)
   

1135
01:11:13,565 --> 01:11:16,000

    NGUYEN THANH SON:
   

1136
01:11:35,000 --> 01:11:39,300

    קפוטו:
    זה לא היה כל כך הוייטקונג
שהיו מאיימים


1137
01:11:39,399 --> 01:11:42,666

באותה נקודה
כפי שזה היה השטח.


1138
01:11:42,765 --> 01:11:47,399

מעבר מנקודה א' לנקודה ב'
בג'ונגל


1139
01:11:47,500 --> 01:11:48,800

היה כל כך קשה.


1140
01:11:48,899 --> 01:11:53,233

כמו שקרה לי פעם,
זה לקח ארבע שעות


1141
01:11:53,332 --> 01:11:55,432

לנוע חצי מייל,


1142
01:11:55,533 --> 01:11:58,733
<font color="white" face="monospace">
חותך את השיח הזה
עם מצ'טות.


1143
01:12:01,000 --> 01:12:06,899

GALOWAY:
הוייטקונג הכיר את השטח
הרבה יותר טוב ממה שעשו הנחתים,


1144
01:12:07,000 --> 01:12:10,699

והריץ מעגלים סביבם.


1145
01:12:10,800 --> 01:12:13,233

(ירי)


1146
01:12:23,000 --> 01:12:28,332

MOGIE CROCKER (בדרמטיות):
פורט דיקס, 10 ביוני 1965.


1147
01:12:28,432 --> 01:12:30,000
<font color="white" face="monospace">
אמא יקרה,


1148
01:12:30,100 --> 01:12:34,000

הבסיס נגמר עכשיו ואני
כרגע מחכה להזמנות.


1149
01:12:34,100 --> 01:12:36,300

מחכה להזמנות יכול להיות
משעמם מאוד


1150
01:12:36,399 --> 01:12:38,132

אבל מצאתי שיש
סיכויים מצוינים


1151
01:12:38,233 --> 01:12:39,966

לעשות קצת קריאה.


1152
01:12:40,065 --> 01:12:42,233

לאחרונה קראתי את<i>
Wuthering Heights,</i>


1153
01:12:42,332 --> 01:12:47,100

<i>חוות בעלי חיים, שבעה עמודים של
חוכמה</i> ו<i>אדון ג'ים.</i>


1154
01:12:47,199 --> 01:12:48,899

אני מקווה שכולכם בסדר.


1155
01:12:49,000 --> 01:12:50,500

אהבה, מוגי.


1156
01:12:52,300 --> 01:12:54,932

מְסַפֵּר:
מוגי קרוקר הורשה
שבועיים בבית


1157
01:12:55,033 --> 01:12:57,832

לפני המשלוח לווייטנאם.


1158
01:12:59,666 --> 01:13:01,432

ז'אן-מרי קרוקר:
היינו בארוחת ערב ערב אחד


1159
01:13:01,533 --> 01:13:04,800

רק מדבר, אני מניח,
באופן כללי על המלחמה


1160
01:13:04,899 --> 01:13:07,132

והמצב הכללי.


1161
01:13:07,233 --> 01:13:11,932

ומוגי אמר, "כמובן
אם הייתי וייטנאמית,


1162
01:13:12,033 --> 01:13:14,832

אני הייתי ב-
הצד של הוייטקונג."


1163
01:13:14,932 --> 01:13:18,666

זה... תמהתי על זה.


1164
01:13:18,765 --> 01:13:22,100

אני מניח שמתייחס כמו
למהפכה האמריקאית שלנו


1165
01:13:22,199 --> 01:13:25,666

שהוא ראה את הצורך שלהם
למען החופש שלהם.


1166
01:13:25,765 --> 01:13:27,932

אבל כאזרח אמריקאי,


1167
01:13:28,033 --> 01:13:32,832

הוא ראה את התמונה הגדולה יותר
של ניסיון למנוע קומוניזם.


1168
01:13:32,932 --> 01:13:35,666

קרול קרוקר:
אני זוכר לילה אחד
בִּפְרָט


1169
01:13:35,765 --> 01:13:37,432

הוא ואני היינו ערים מאוחר.


1170
01:13:37,533 --> 01:13:42,600

והוא לפתע השעין את ראשו
בידיים שלו.


1171
01:13:42,699 --> 01:13:45,832

והוא אמר,
"אני לא רוצה לחזור."


1172
01:13:47,065 --> 01:13:49,399
<font color="white" face="monospace">
    הייתי המום.
   

1173
01:13:49,500 --> 01:13:55,100

    ואמר לו: "אבל זה
    זה מה שאתה רוצה לעשות."
   

1174
01:13:55,199 --> 01:13:58,632

    זה מעולם לא עלה על דעתי
    שהוא נקרע על זה,
   

1175
01:13:58,733 --> 01:14:02,199

    שהוא פחד
    ובכל זאת היה נחוש ללכת.
   

1176
01:14:10,300 --> 01:14:12,699

    ("שחק באש"
    על ידי משחקי הרולינג סטונס)
</font>

1177
01:14:12,800 --> 01:14:16,565

מְסַפֵּר:
בדרום וייטנאם, דברים
החמירו בהתמדה.


1178
01:14:18,666 --> 01:14:21,166

ג'אגר:
â™ª ובכן, יש לך
היהלום שלך. â™ª


1179
01:14:21,265 --> 01:14:24,332

מְסַפֵּר:
במאי, הוייטקונג,


1180
01:14:24,432 --> 01:14:28,132

נתמך כעת על ידי ארבעה גדודים
של יוצאי צפון וייטנאם קבועים--


1181
01:14:28,233 --> 01:14:30,733

כ-5,000 גברים--
   

1182
01:14:30,832 --> 01:14:34,600

    הורסים את המקבילה
    של גדוד דרום וייטנאמי
   

1183
01:14:34,699 --> 01:14:36,432

    כל שבוע.
   

1184
01:14:36,533 --> 01:14:38,365

    ג'אגר:
    "אבל אל תשחק איתי
   

1185
01:14:38,466 --> 01:14:40,600

    â™ª כי אתה משחק
    עם אש. â™ª
   

1186
01:14:40,699 --> 01:14:45,699

    מספר:
דרום וייטנאם נראתה כעת רק
    שבועות מקריסה מוחלטת.
   

1187
01:14:45,800 --> 01:14:49,466

    נואש, גנרל ווסטמורלנד
    ביקש
   

1188
01:14:49,565 --> 01:14:54,533

    עשרות אלפים נוספים
    חיילים אמריקאים מיד.
   

1189
01:14:54,632 --> 01:14:57,365

    אבל גם לא ה
    ממשיך בהפצצות
   

1190
01:14:57,466 --> 01:15:01,166

    וגם לא הסבירות הגוברת של
    התערבות אמריקאית בקנה מידה מלא
</font>

1191
01:15:01,265 --> 01:15:04,565

    נראה שהפחיד את האנוי.
   

1192
01:15:04,666 --> 01:15:07,533

    לה דואן, לאחר שנכשל
    לנצח במלחמה
   

1193
01:15:07,632 --> 01:15:10,332

    לפני שארצות הברית נשלחה
    חיילי קרקע,
   

1194
01:15:10,432 --> 01:15:13,565

    השתכנע כעת
    הציבור האמריקאי,
   

1195
01:15:13,666 --> 01:15:17,100

    כמו הציבור הצרפתי בעבר
    אותם, בסופו של דבר יימאס
</font>

1196
01:15:17,199 --> 01:15:22,832

של ישות מלחמה יקרה ועקובת מדם
מתנהל כל כך רחוק מהבית.


1197
01:15:22,932 --> 01:15:28,000

לעומת זאת, הוא אמר, "הצפון
לא יספור את העלות".


1198
01:15:28,100 --> 01:15:30,666

הביטחון העצמי של לה דואן
קיבל חיזוק


1199
01:15:30,765 --> 01:15:33,332

על ידי העזרה האמריקאית
התערבות כפתה


1200
01:15:33,432 --> 01:15:37,000

ברית המועצות וסין
    להציע לו.
   

1201
01:15:37,100 --> 01:15:41,265

    מוסקבה הסכימה לספק עצום
    כמויות של כלי נשק מודרניים
   

1202
01:15:41,365 --> 01:15:42,733

    וחומר.
   

1203
01:15:42,832 --> 01:15:47,666

    האנוי תהפוך בסופו של דבר
    העיר המוגנת ביותר
   

1204
01:15:47,765 --> 01:15:49,033

    על כדור הארץ.
   

1205
01:15:49,132 --> 01:15:52,265

    וסין הסכימה לשלוח
תמיכה בכוחות,


1206
01:15:52,365 --> 01:15:55,600

לשחרר את צפון וייטנאם
חיילים ללחימה


1207
01:15:55,699 --> 01:15:57,265

בדרום.


1208
01:15:57,365 --> 01:16:02,565

320,000 סינים היו בסופו של דבר
לשרת מאחורי הקווים


1209
01:16:02,666 --> 01:16:05,765

בצפון.


1210
01:16:05,865 --> 01:16:07,966

"אנחנו נילחם"
לה דואן הבטיח,


1211
01:16:08,065 --> 01:16:11,332
<font color="white" face="monospace">
"בכל דרך
ארצות הברית רוצה".


1212
01:16:12,500 --> 01:16:15,733

ג'ון נגרופונטה:
ביוני 1965,


1213
01:16:15,832 --> 01:16:18,300

המזכיר מקנמרה,
שר ההגנה,


1214
01:16:18,399 --> 01:16:19,666

יצא לסייגון.


1215
01:16:19,765 --> 01:16:23,300

היו הרבה קפטנים
ורב-סרנים וסגנים.


1216
01:16:23,399 --> 01:16:27,365
<font color="white" face="monospace">
וכל אדם אמר
למר מקנמרה,


1217
01:16:27,466 --> 01:16:29,865

"המצב כל כך חמור


1218
01:16:29,966 --> 01:16:32,666

אנחנו חייבים להביא
כוחות ארצות הברית".


1219
01:16:32,765 --> 01:16:35,666

אז, יהיו ספקות אשר יהיו
יכול להיות שהיה לנו,


1220
01:16:35,765 --> 01:16:37,565

מה שאנשים יגידו
לאחר מעשה,


1221
01:16:37,666 --> 01:16:40,466
<font color="white" face="monospace">
אני זוכר בבירור את התקופה


1222
01:16:40,565 --> 01:16:43,365

אומר למזכיר של
הגנה שחשבתי שאנחנו צריכים


1223
01:16:43,466 --> 01:16:44,533

להכניס לשם חיילים.


1224
01:16:45,832 --> 01:16:47,199

מְסַפֵּר:
במשך שלושה שבועות,


1225
01:16:47,300 --> 01:16:50,600

הנשיא ויועציו
התווכחו איך להגיב


1226
01:16:50,699 --> 01:16:54,300
<font color="white" face="monospace">
    לדחיפות של ווסטמורלנד
    בקשה לעוד חיילים,
   

1227
01:16:54,399 --> 01:16:58,966

    נבדלים בעיקר על כמה
    צריך לשלוח כמה מהר.
   

1228
01:16:59,065 --> 01:17:03,565

    תת שר החוץ
    ג'ורג' בול העלה את הטענה
   

1229
01:17:03,666 --> 01:17:06,332

    נגד הסלמה נוספת.
   

1230
01:17:06,432 --> 01:17:10,399

    הוא אמר לנשיא
לא ניתן היה לנצח במלחמה.
   

1231
01:17:10,500 --> 01:17:13,533

    העם האמריקאי
    יימאס מזה.
   

1232
01:17:13,632 --> 01:17:15,699

    החיילים שלנו יתקעו
   

1233
01:17:15,800 --> 01:17:18,233

    "בג'ונגלים ובאורז
    שדות," הוא הזהיר,
   

1234
01:17:18,332 --> 01:17:21,899

    "בזמן שאנחנו לאט לאט
    לפוצץ את המדינה לרסיסים".
   

1235
01:17:22,000 --> 01:17:24,365

    אף אחד אחר לא הסכים.
</font>

1236
01:17:24,466 --> 01:17:27,565

    ג'אגר:
    â™ª אבל אל תשחק איתי...
   

1237
01:17:27,666 --> 01:17:33,132

    מספר:
    בסופו של דבר, ג'ונסון שלח
    ווסטמורלנד 50,000 איש.
   

1238
01:17:33,233 --> 01:17:38,666

    אבל הוא התחייב עוד 50,000
    עד סוף 1965,
   

1239
01:17:38,765 --> 01:17:41,699

    ועוד יותר
    אם היה צורך בהם.
   

1240
01:17:41,800 --> 01:17:44,166

    ג'אגר:
â™ª כי אתה משחק
עם אש. â™ª


1241
01:17:45,899 --> 01:17:49,832

חיילים:
â™ª גורי, דפוק, איזה לעזאזל
של דרך למות â™ª


1242
01:17:49,932 --> 01:17:53,332

טראן נגוק טואן:


1243
01:18:18,466 --> 01:18:20,199

אָדָם:
תחזיק את האש שלך!


1244
01:18:20,300 --> 01:18:21,432

החזק את האש שלך.


1245
01:18:22,632 --> 01:18:24,300

ג'ון סקאלי:
עושה את העובדה


1246
01:18:24,399 --> 01:18:27,332
<font color="white" face="monospace">
    שאתה שולח נוסף
    כוחות לווייטנאם
   

1247
01:18:27,432 --> 01:18:30,365

    מרמז על כל שינוי ב
    המדיניות הקיימת
   

1248
01:18:30,466 --> 01:18:34,000

    של שימוש בכוחות אמריקאים כדי
    לשמור על מתקנים אמריקאים
   

1249
01:18:34,100 --> 01:18:36,265

    ולפעול בתור א
    גיבוי חירום?
   

1250
01:18:36,365 --> 01:18:39,565

    זה לא אומר שום שינוי
במדיניות מה שלא יהיה.


1251
01:18:39,666 --> 01:18:42,666

זה לא אומר שום שינוי
של אובייקטיבי.


1252
01:18:42,765 --> 01:18:43,865

אה...


1253
01:18:46,065 --> 01:18:47,966

LOU CIOFFI:
חודש יוני
ראיתי כאן חיילים


1254
01:18:48,065 --> 01:18:49,265

לוקח את מה שנראה כמו...


1255
01:18:49,365 --> 01:18:51,899

מְסַפֵּר:
רוב הדיווחים בטלוויזיה
מוייטנאם


1256
01:18:52,000 --> 01:18:55,332
<font color="white" face="monospace">
    הדהדו את החדשות האמריקאיות
    נהרו לראות
   

1257
01:18:55,432 --> 01:18:59,765

    במהלך מלחמת העולם השנייה--
    נלהב, ללא עוררין,
   

1258
01:18:59,865 --> 01:19:04,765

    בחורים טובים נלחמים
    ולהביס את הרעים.
   

1259
01:19:04,865 --> 01:19:09,233

    אבל בזמן ארוחת הערב
    ב-5 באוגוסט 1965,
   

1260
01:19:09,332 --> 01:19:12,132

    האמריקאים ראו צד אחר
של המלחמה.


1261
01:19:13,765 --> 01:19:16,365

מורלי בטוח יותר:
אנחנו בפאתי
של הכפר קאם נה


1262
01:19:16,466 --> 01:19:18,233

עם אלמנטים של
גדוד 1...


1263
01:19:18,332 --> 01:19:21,800

מְסַפֵּר:
כתב CBS, מורלי בטוח
והצוות שלו


1264
01:19:21,899 --> 01:19:25,132

יצא לסיור עם נחתים
ליד דנאנג.


1265
01:19:25,233 --> 01:19:28,332

הפקודות שלהם היו ראשונות
כדי לחפש אשכול


1266
01:19:28,432 --> 01:19:32,332

של ארבעה כפרים למטמונים
של נשק ואורז


1267
01:19:32,432 --> 01:19:37,265

נועד לאויב ואז
להשמיד את כולם.


1268
01:19:40,632 --> 01:19:43,666

זה מה שהמלחמה
בווייטנאם זה הכל.


1269
01:19:43,765 --> 01:19:47,432

(מדבר וייטנאמית)


1270
01:19:47,533 --> 01:19:50,966

הזקנים והצעירים מאוד.


1271
01:19:51,065 --> 01:19:53,832

הנחתים נשרפו


1272
01:19:53,932 --> 01:19:55,832

קוטג' הזוג הישן הזה


1273
01:19:55,932 --> 01:19:57,699

כי אש הגיעה
מכאן.


1274
01:19:57,800 --> 01:19:59,432

ועכשיו כשאתה הולך
לתוך הכפר


1275
01:19:59,533 --> 01:20:01,199

אתה לא רואה אנשים צעירים בכלל.


1276
01:20:01,300 --> 01:20:05,832
<font color="white" face="monospace">
(אישה דוברת וייטנאמית)


1277
01:20:05,932 --> 01:20:09,100

פעולת היום בערה
למטה 150 בתים,


1278
01:20:09,199 --> 01:20:12,432

פצעו שלוש נשים,
הרג תינוק אחד,


1279
01:20:12,533 --> 01:20:17,966

פצוע ימית אחת,
ורשת את ארבעת השבויים הללו.


1280
01:20:18,065 --> 01:20:21,033

המבצע של היום
הוא התסכול של וייטנאם


1281
01:20:21,132 --> 01:20:22,932
<font color="white" face="monospace">
במיניאטורה.


1282
01:20:23,033 --> 01:20:25,365

אין ספק קטן
כוח האש האמריקאי הזה


1283
01:20:25,466 --> 01:20:27,699

יכול לזכות כאן בניצחון צבאי.


1284
01:20:27,800 --> 01:20:32,565

אבל לאיכר וייטנאמי
שביתו הוא...


1285
01:20:32,666 --> 01:20:34,899

אומר חיים שלמים
של צירים שוברי גב,


1286
01:20:35,000 --> 01:20:37,800

זה ייקח יותר מ
הבטחות נשיאותיות


1287
01:20:37,899 --> 01:20:40,765

לשכנע אותו בכך
אנחנו בצד שלו.


1288
01:20:42,500 --> 01:20:44,365

מְסַפֵּר:
למחרת בבוקר,
התקשר הנשיא


1289
01:20:44,466 --> 01:20:48,666

חברו פרנק סטנטון,
ראש CBS.


1290
01:20:48,765 --> 01:20:51,932

"שלום, פרנק,
זה הנשיא שלך.


1291
01:20:52,033 --> 01:20:54,199
<font color="white" face="monospace">
    אתה מנסה לזיין אותי?"
   

1292
01:20:55,632 --> 01:20:59,000

    בטוח יותר השחית את
    דגל אמריקאי, אמר ג'ונסון.
   

1293
01:20:59,100 --> 01:21:03,466

    הוא כנראה היה סוכן של
    הקרמלין, היה צריך להיות מפוטר.
   

1294
01:21:03,565 --> 01:21:07,733

    הנחתים טענו ש-Safer היה
    סיפק מצית זיפו
   

1295
01:21:07,832 --> 01:21:11,600

    ושאלו את הנחתים
לשרוף את הצריף למצלמה.


1296
01:21:11,699 --> 01:21:14,000

רב סרן במארינס דנאנג
לשכת העיתונות


1297
01:21:14,100 --> 01:21:18,132

כינה את CBS "הקומוניסט".
מערכת שידור".


1298
01:21:19,265 --> 01:21:20,666

אבל אחרי הניתוח,


1299
01:21:20,765 --> 01:21:26,033

Safer ראיין חלק מה
נחתים ששרפו את קאם נה.


1300
01:21:26,132 --> 01:21:28,365

האם יש לך אי פעם
מחשבות פרטיות,


1301
01:21:28,466 --> 01:21:30,966

כל חרטות פרטיות על
חלק מהאנשים האלה


1302
01:21:31,065 --> 01:21:32,365

אתה עוזב חסר בית?


1303
01:21:32,466 --> 01:21:33,699

אני לא מרגיש חרטה.


1304
01:21:33,800 --> 01:21:34,899

אני לא מתאר לעצמי
כל אחד אחר עושה.


1305
01:21:35,000 --> 01:21:36,199

אתה לא יכול לצפות לעשות את העבודה שלך


1306
01:21:36,300 --> 01:21:37,699
<font color="white" face="monospace">
    ולחוש רחמים
    עבור האנשים האלה.
   

1307
01:21:39,800 --> 01:21:42,100

    מספר:
    כשכמה צופים נרשמו
    ההלם שלהם,
   

1308
01:21:42,199 --> 01:21:46,233

    ווסטמורלנד הודה,
    "יש לנו בעיה אמיתית
   

1309
01:21:46,332 --> 01:21:50,199

    "שיהיה איתנו כל עוד
    כפי שאנו בווייטנאם.
   

1310
01:21:50,300 --> 01:21:55,332

    "המפקדים חייבים להתאמן
איפוק שאינו טבעי למלחמה


1311
01:21:55,432 --> 01:21:59,300

ושיפוט לא נדרש לעתים קרובות
של גברים צעירים".


1312
01:22:05,500 --> 01:22:08,233

קפוטו:
קצת חשבת בהתחלה


1313
01:22:08,332 --> 01:22:10,966

שזה הולך להיות
כמו ה-GIs, אתה יודע,


1314
01:22:11,065 --> 01:22:13,699

מתגלגל דרך פריז
לאחר השחרור.


1315
01:22:15,832 --> 01:22:18,600

ובכן, אתה יודע, זה בטוח לא
להסתדר כך.


1316
01:22:20,733 --> 01:22:22,966

אני זוכר שפעם הלכתי
בוויל הזה.


1317
01:22:23,065 --> 01:22:26,332

ואני זוכר שמצאתי את זה
כל המשפחה הווייטנאמית


1318
01:22:26,432 --> 01:22:29,199

מתכווץ בבונקר.


1319
01:22:30,500 --> 01:22:32,832

והם נבהלו מאיתנו.


1320
01:22:36,500 --> 01:22:39,065

ואני זוכר שחשבתי
לעצמי, אמרתי,


1321
01:22:39,166 --> 01:22:43,332

"טוב, אני תוהה אם חזרה
בימים הקולוניאליים,


1322
01:22:43,432 --> 01:22:46,533

"כאשר האדומים התפרצו
לאיפסוויץ', מסצ'וסטס,


1323
01:22:46,632 --> 01:22:47,666

"או בכל מקום,


1324
01:22:47,765 --> 01:22:51,365

"אם ככה אמריקאים
בטח הרגיש


1325
01:22:51,466 --> 01:22:55,033

מסתכל על הזרים האלה
חיילים נכנסים לכאן".


1326
01:22:55,132 --> 01:22:56,332

פרדריק אקרסון:
הוייטקונג


1327
01:22:56,432 --> 01:23:01,765

הטיל עליך אימה,
ושרפו את בתיכם.


1328
01:23:01,865 --> 01:23:04,899

אנחנו כאן כדי לעזור לך.


1329
01:23:05,000 --> 01:23:09,265

כדי להראות כמה
אנחנו מסוגלים להגן עליך,


1330
01:23:09,365 --> 01:23:14,600

אנחנו הולכים לקבל
    חיל האוויר
   

1331
01:23:14,699 --> 01:23:19,865

    פגע באיזה וייטקונג בצד השני
    בצד של העמק.
   

1332
01:23:19,966 --> 01:23:21,832

    זה יהיה בשעה 10:30.
   

1333
01:23:21,932 --> 01:23:27,065

    (מגלם את "קולונל בוגי" מצעד)
   

1334
01:23:27,166 --> 01:23:30,233

    (פיצוץ רחוק)
   

1335
01:23:44,800 --> 01:23:46,865

    MOGIE CROCKER (בדרמטיות):
    אמא ואבא יקרים,
</font>

1336
01:23:46,966 --> 01:23:50,033

אני עכשיו עם חטיבה 1,
דיוויזיה מוטסת 101


1337
01:23:50,132 --> 01:23:51,932

בווייטנאם.


1338
01:23:52,033 --> 01:23:54,865

("המלחמה נמשכת"
מאת דונובן מנגן)


1339
01:23:58,033 --> 01:23:59,865

מה קורה באמריקה?


1340
01:23:59,966 --> 01:24:02,832

אנחנו שנמצאים בווייטנאם מוצאים
ההפגנות הללו


1341
01:24:02,932 --> 01:24:04,600
<font color="white" face="monospace">
קשה מאוד להבין,


1342
01:24:04,699 --> 01:24:08,265

והרבה אנשים כאן
די מרירים עליהם.


1343
01:24:08,365 --> 01:24:11,733

דונובן:
â™ª תן לי לספר לך את הסיפור
בדרום וייטנאם. â™ª


1344
01:24:11,832 --> 01:24:13,399

MOGIE CROCKER (בדרמטיות):
האמונה שיש לי
במדיניות הנוכחית שלנו


1345
01:24:13,500 --> 01:24:17,365

אושר לחלוטין
לפי מה שראיתי כאן.


1346
01:24:17,466 --> 01:24:20,500

הדאגה העיקרית שלי היא שאלו
פעימות פציפיסטיות


1347
01:24:20,600 --> 01:24:23,500

עשוי להשפיע אפילו על שינוי קטן
במדיניות הממשלה


1348
01:24:23,600 --> 01:24:26,265

בזמן שאנחנו מופיעים
קרוב להצלחה.


1349
01:24:26,365 --> 01:24:30,966

דונובן:
â™ª והמלחמה נמשכת.


1350
01:24:33,100 --> 01:24:37,332
<font color="white" face="monospace">
ז'אן-מרי קרוקר:
כפי שווייטנאם התחילה להיות
יותר ויותר כאוטי,


1351
01:24:37,432 --> 01:24:42,065

בהחלט תהיתי מאוד
האם אנחנו צריכים להיות שם.


1352
01:24:42,166 --> 01:24:44,565

אבל אף פעם לא הבעתי את זה
לוֹ.


1353
01:24:44,666 --> 01:24:48,033

זה אחד מהעימותים האלה
זה פשוט קשה מדי


1354
01:24:48,132 --> 01:24:50,800

להעלות, או לפחות
    זה היה בשבילי.
   

1355
01:24:52,399 --> 01:24:55,600

    ("ביג ריבר" מאת ג'וני קאש
    משחק)
   

1356
01:24:57,100 --> 01:25:02,800

    מזומן:
    "עכשיו לימדתי את הבכי
    ערבה איך לבכות â™ª
   

1357
01:25:02,899 --> 01:25:07,800

    "והראיתי לעננים איך
    כדי לכסות שמים כחולים בהירים. â™ª
   

1358
01:25:07,899 --> 01:25:09,832

    GALOWAY:
    כולנו התרגשנו
    לגבי ההגעה
</font>

1359
01:25:09,932 --> 01:25:14,565

של דיוויזיית הפרשים הראשונה,
יחידה ניסיונית.


1360
01:25:14,666 --> 01:25:18,865

הם הוכשרו ב
לוחמה ניידת אווירית


1361
01:25:18,966 --> 01:25:25,565

באמצעות מסוקים אלה כדי
התועלת המקסימלית המוחלטת.


1362
01:25:25,666 --> 01:25:31,632

הם מזיזים את הארטילריה שלהם
במסוק, מקפיצים אותו,


1363
01:25:31,733 --> 01:25:36,632

מקפיצים חיילים, רודפים
האויב, משגע אותו.


1364
01:25:38,932 --> 01:25:40,932

זה משהו חדש,


1365
01:25:41,033 --> 01:25:44,699

וזה הולך להשתנות
הדרך שבה אנחנו עושים מלחמה.


1366
01:25:44,800 --> 01:25:47,466

מְזוּמָנִים:
"מצאתי את עקבותיה
בממפיס... â™ª


1367
01:25:47,565 --> 01:25:50,132

מְסַפֵּר:
בספטמבר 1965,


1368
01:25:50,233 --> 01:25:52,832

החדש שנוצר
    דיוויזיית הפרשים הראשונה--
   

1369
01:25:52,932 --> 01:26:01,300

    16,000 איש, 1,600 כלי רכב,
    435 מסוקים--
   

1370
01:26:01,399 --> 01:26:06,233

    התחילו להגיע לאן קה,
    בסיס מסיבי חצוב
   

1371
01:26:06,332 --> 01:26:09,199

    של שטחי הדשא בקצה
    של הרמה המרכזית.
   

1372
01:26:10,733 --> 01:26:14,065

    נמל המסוקים שלו היה מתקיים
    שנקרא "מסלול הגולף".
</font>

1373
01:26:17,733 --> 01:26:21,265

כמו הפרשים הראשון התרגל
לסביבתו החדשה,


1374
01:26:21,365 --> 01:26:25,132

אלפי צפון וייטנאמים
הקבועים חמקו דרומה


1375
01:26:25,233 --> 01:26:28,600

לתוך ההיילנדס
לאורך שביל הו צ'י מין,


1376
01:26:28,699 --> 01:26:32,100

הצטרפות ליחידות ויאט קונג
כבר במקום.


1377
01:26:32,199 --> 01:26:35,533

הם הקימו משלהם
בסיס על ומסביב


1378
01:26:35,632 --> 01:26:38,899

ערבוביה של עבות
הרים מיוערים ונקיקים


1379
01:26:39,000 --> 01:26:41,733

מדרום לנהר איה דראנג.


1380
01:26:41,832 --> 01:26:44,399

בערב ה-19 באוקטובר,


1381
01:26:44,500 --> 01:26:47,666

הקומנדו הקומוניסטי החליק
עד 40 מטרים


1382
01:26:47,765 --> 01:26:51,332

של החוט ההיקפי של
מוצב הכוחות המיוחדים של ארצות הברית


1383
01:26:51,432 --> 01:26:52,800

ב-Plei Me,


1384
01:26:52,899 --> 01:26:57,533

שהוגן על ידי 12 איש
צוות הכומתות הירוקות בארה"ב,


1385
01:26:57,632 --> 01:27:03,500

14 ARVN, וכ-400
בני שבטי הרים.


1386
01:27:09,565 --> 01:27:12,265

תשע מתוך 12 הכומתות הירוקות
נפגעו.


1387
01:27:12,365 --> 01:27:15,100

הם הצליחו להחזיק מעמד
למשך יומיים


1388
01:27:15,199 --> 01:27:21,600

לפני 15 כומתות ירוקות נוספות ו
160 סיירים דרום וייטנאמים


1389
01:27:21,699 --> 01:27:26,265

הוסיפו פנימה, פקדו
מאת מייג'ור צ'ארלס בקוויט,


1390
01:27:26,365 --> 01:27:30,365

מוכר לחבריו החיילים
בתור Chargin' Charlie.


1391
01:27:30,466 --> 01:27:31,365

(הִתְפּוֹצְצוּת)


1392
01:27:31,466 --> 01:27:32,800
<font color="white" face="monospace">
למחרת,


1393
01:27:32,899 --> 01:27:35,466

ג'ו גאלוווי הצליח לדבר
טייס מסוק


1394
01:27:35,565 --> 01:27:38,966

להטיס אותו
לתוך המחנה הנצור.


1395
01:27:39,065 --> 01:27:43,865

GALOWAY:
שם פגשתי
רב סרן צ'ארלס בקוויט.


1396
01:27:43,966 --> 01:27:47,332

הוא אמר, "אני צריך הכל
בעולם.


1397
01:27:47,432 --> 01:27:51,365
<font color="white" face="monospace">
"ומה יש לצבא
בחכמתה שלחה אותי


1398
01:27:51,466 --> 01:27:54,565

אבל כתב שכוח אל?"


1399
01:27:54,666 --> 01:27:57,699

הוא סימם אותי והראה לי


1400
01:27:57,800 --> 01:28:01,565

30 קליבר מקורר אוויר
מַקלֵעַ.


1401
01:28:01,666 --> 01:28:04,265

הוא הראה לי איך לטעון את זה,
איך לפנות ריבה.


1402
01:28:04,365 --> 01:28:08,365
<font color="white" face="monospace">
מְסַפֵּר:
"אתה יכול לירות בחום הקטן
גברים מחוץ לחוט",


1403
01:28:08,466 --> 01:28:10,365

בקוויט אמר לגאלווי.


1404
01:28:10,466 --> 01:28:12,399

"אסור לך לירות
הגברים החומים הקטנים


1405
01:28:12,500 --> 01:28:16,100

בתוך החוט; הם שלי."


1406
01:28:16,199 --> 01:28:18,000

GALOWAY:
ואני יושב שם וחושב,


1407
01:28:18,100 --> 01:28:20,932
<font color="white" face="monospace">
    "אה, אני א
    אזרחי לא לוחם".
   

1408
01:28:21,033 --> 01:28:24,300

    ניסיתי את הקו הזה ב-Bekwith
    והוא אמר,
   

1409
01:28:24,399 --> 01:28:27,233

    "אין דבר כזה באלה
    הרים, בן."
   

1410
01:28:27,332 --> 01:28:31,432

    מספר:
    במשך כמעט שבוע, הצפון
    וייטנאמים פתחו בתקיפה
   

1411
01:28:31,533 --> 01:28:34,166

    לאחר תקיפה על Plei Me.
</font>

1412
01:28:34,265 --> 01:28:38,365

זה היה רק ​​אחרי פצצות אמריקאיות
ונפאלם


1413
01:28:38,466 --> 01:28:41,565

הפך את השטח שמסביב
לתוך נוף ירח


1414
01:28:41,666 --> 01:28:44,733

שהאויב נסוג.


1415
01:28:44,832 --> 01:28:48,800

ג'ון לורנס:
איזה סוג לוחמים הם
וייטקונג שפגשת כאן?


1416
01:28:48,899 --> 01:28:54,632

הייתי נותן כל דבר לקבל
    200 מהם בפיקודו.
   

1417
01:28:54,733 --> 01:28:56,632

    הם החיילים הטובים ביותר
    אי פעם ראיתי.
   

1418
01:28:56,733 --> 01:28:57,932

    הוייטקונג.
   

1419
01:28:58,033 --> 01:28:59,332

    נכון.
   

1420
01:28:59,432 --> 01:29:01,100

    הם מסורים,
    והם חיילים טובים.
   

1421
01:29:01,199 --> 01:29:02,632

    הם הטובים ביותר
    אי פעם ראיתי.
</font>

1422
01:29:05,600 --> 01:29:08,600

    מספר:
    למרות ההפסדים אנשיו
    סבל ב-Plei Me,
   

1423
01:29:08,699 --> 01:29:12,033

    המפקד של צפון וייטנאם,
    גנרל צ'ו הוי מאן,
   

1424
01:29:12,132 --> 01:29:14,033

    היה להוט אחר
    עימות
   

1425
01:29:14,132 --> 01:29:15,899

    עם האמריקאים.
   

1426
01:29:16,000 --> 01:29:19,466

    הוא היה נחוש לעשות זאת
ללמוד איך להילחם בהם.
   

1427
01:29:19,565 --> 01:29:22,865

    חיזוקים זורמים למטה
    שביל הו צ'י מין
   

1428
01:29:22,966 --> 01:29:25,065

    לעמק יא דראנג כולל
   

1429
01:29:25,166 --> 01:29:29,300

    שנייה שהוטבעה לאחרונה
    סגן לו חאק טאם,
   

1430
01:29:29,399 --> 01:29:32,565

    שהתנדב להילחם
    בדרום.
   

1431
01:29:54,100 --> 01:29:56,966

    מְסַפֵּר:
על הבוקר
של 14 בנובמבר 1965,


1432
01:29:57,065 --> 01:30:01,199

מסוקי פרשים 1
השייך לגדוד 1


1433
01:30:01,300 --> 01:30:03,399

של הגדוד השביעי--


1434
01:30:03,500 --> 01:30:06,300

של ג'ורג' ארמסטרונג קאסטר
תלבושת ישנה--


1435
01:30:06,399 --> 01:30:10,033

טס מערבה לאורך איה דראנג
לכיוון גוש צ'ו פונג,


1436
01:30:10,132 --> 01:30:12,033

מחפש את האויב.
   

1437
01:30:14,199 --> 01:30:17,466

    המפקד שלהם, יליד קנטקי
    ותיק במלחמת קוריאה
   

1438
01:30:17,565 --> 01:30:19,666

    לוטננט קולונל האל מור,
   

1439
01:30:19,765 --> 01:30:22,399

    אמרו שיש
    מחנה בסיס אויב גדול
   

1440
01:30:22,500 --> 01:30:24,300

    אי שם על המדרונות שלו.
   

1441
01:30:24,399 --> 01:30:28,132

    הפקודות שלו היו לקחת את שלו
תלבושת תחת כוח--


1442
01:30:28,233 --> 01:30:34,733

29 קצינים ורק 411 גברים--
למצוא את האויב ולהרוג אותו.


1443
01:30:34,832 --> 01:30:38,800

היו שתי קרחות גדולות
מספיק למור להביא


1444
01:30:38,899 --> 01:30:40,800

שמונה צ'ופרים בבת אחת.


1445
01:30:40,899 --> 01:30:45,832

הוא בחר את זה הקרוב ביותר ל
הר-- צילום רנטגן של אזור הנחיתה.


1446
01:30:49,399 --> 01:30:52,800
<font color="white" face="monospace">
מור הקפיד להוביל
מהחזית.


1447
01:30:52,899 --> 01:30:55,600

הוא היה האדם הראשון
מהמסוק הראשון.


1448
01:31:00,132 --> 01:31:04,533

הוא שלח ארבע חוליות של שישה אנשים
100 מטר לכל כיוון.


1449
01:31:04,632 --> 01:31:07,399

עמק איה דראנג
היה כל כך יפה,


1450
01:31:07,500 --> 01:31:09,533

חייל אחד נזכר,


1451
01:31:09,632 --> 01:31:12,699
<font color="white" face="monospace">
זה הזכיר לו
פארק לאומי בבית.


1452
01:31:12,800 --> 01:31:17,033

תוך דקות, אנשי מור
לכד עריק.


1453
01:31:17,132 --> 01:31:18,565

מבועת ורועד,


1454
01:31:18,666 --> 01:31:21,466

הוא אמר שיש שלושה
גדודי חיילים


1455
01:31:21,565 --> 01:31:25,100

על ההר-- 1,600 איש.


1456
01:31:25,199 --> 01:31:28,000
<font color="white" face="monospace">
    הם רצו מאוד
    להרוג אמריקאים, הוא אמר,
   

1457
01:31:28,100 --> 01:31:31,765

    אבל עד כה היה
    לא מצליח למצוא אף אחד.
   

1458
01:31:31,865 --> 01:31:34,800

    מור התכוננה במהירות
    עמדת פיקוד
   

1459
01:31:34,899 --> 01:31:39,166

    מאחורי אחד הטרמיטים הענקיים
    תלים שמנקדים את קרחת היער.
   

1460
01:31:39,265 --> 01:31:41,432

    זה ייקח עד
    אמצע אחר הצהריים
</font>

1461
01:31:41,533 --> 01:31:44,966

    על כל שלו
    גברים שיועבר אליהם.
   

1462
01:31:46,132 --> 01:31:48,033

    לא היה לו זמן לבזבז.
   

1463
01:31:48,132 --> 01:31:50,565

    "היינו צריכים לרדת
    אזור הנחיתה
   

1464
01:31:50,666 --> 01:31:54,765

    ולהתקרב אליהם לפני שהם
    יכול לפגוע בנו", נזכר מור.
   

1465
01:31:54,865 --> 01:31:58,832

    הוא שלח שתי חברות למעלה
שיפוע לעבר האויב הנסתר.


1466
01:31:58,932 --> 01:32:02,632

רוב הצפון וייטנאמים,
כמו האמריקאים,


1467
01:32:02,733 --> 01:32:04,365

היו חדשים בלחימה.


1468
01:32:05,832 --> 01:32:08,100

הם הוזמנו
לתקן כידונים.


1469
01:32:10,233 --> 01:32:11,932

LO KHAC TAM:


1470
01:32:22,800 --> 01:32:25,600

מְסַפֵּר:
לקולונל מור לא הייתה שום דרך
של ידיעה


1471
01:32:25,699 --> 01:32:29,100
<font color="white" face="monospace">
שבמקום 1,600
חיילי אויב על ההר,


1472
01:32:29,199 --> 01:32:34,865

היו 3,000--
פי שבעה מכוחו.


1473
01:32:47,733 --> 01:32:49,033

(ירי)


1474
01:32:49,132 --> 01:32:51,800

תוך דקות,
האמריקאים מצאו את עצמם


1475
01:32:51,899 --> 01:32:56,332

תחת התקפה של מאות
של חיילים צפון וייטנאמים.


1476
01:32:56,432 --> 01:32:59,932
<font color="white" face="monospace">
בלחימה, להוט יתר על המידה
סגן שני


1477
01:33:00,033 --> 01:33:03,065

הוביל את מחלקה של 28 איש
רחוק מדי


1478
01:33:03,166 --> 01:33:06,565

משאר החברה שלו
והיה מוקף.


1479
01:33:06,666 --> 01:33:08,033

(ירי, צעקות)


1480
01:33:09,166 --> 01:33:10,765

הסגן נהרג.


1481
01:33:10,865 --> 01:33:15,033

הסמל שתפס את מקומו
נורה בראש.


1482
01:33:15,132 --> 01:33:19,666

עד שעות אחר הצהריים המאוחרות, רק שבע
מאנשי המחלקה הלכודה


1483
01:33:19,765 --> 01:33:23,065

עדיין היו מסוגלים
של ירי חזרה.


1484
01:33:23,166 --> 01:33:26,432

(ירי, צעקות)


1485
01:33:31,699 --> 01:33:36,332

מור היה עוסק כעת
שלושה מאבקים בו זמנית--


1486
01:33:36,432 --> 01:33:40,432
<font color="white" face="monospace">
    להגן על אזור הנחיתה,
    לתקוף את הצפון וייטנאמים,
   

1487
01:33:40,533 --> 01:33:44,399

    ולמצוא דרך להציל
    הסיור הלכוד שלו.
   

1488
01:33:47,332 --> 01:33:51,466

    באותו לילה, שוב ג'ו גאלווי
    הצליח לדבר בדרכו
   

1489
01:33:51,565 --> 01:33:54,300

    על מסוק שלוקח תחמושת
    ומים
   

1490
01:33:54,399 --> 01:33:56,199

    לאמריקנים הנצורים.
</font>

1491
01:33:56,300 --> 01:33:59,432

כשהמסוק התקרב
שדה הקרב,


1492
01:33:59,533 --> 01:34:02,065

גאלוווי ישב
על ארגז רימונים,


1493
01:34:02,166 --> 01:34:05,432

מציץ החוצה אל החושך.


1494
01:34:05,533 --> 01:34:10,500

GALOWAY:
ויכולתי לראות את הקטנים האלה
סיכות של אור


1495
01:34:10,600 --> 01:34:13,166

יורדים מההר.


1496
01:34:13,265 --> 01:34:18,065
<font color="white" face="monospace">
זה היה האויב שהתקרב
להתקפות למחרת.


1497
01:34:19,666 --> 01:34:22,432

טסנו לשם.


1498
01:34:22,533 --> 01:34:26,699

כשהם המשיכו החוצה,
היה חשוך עד מאוד.


1499
01:34:26,800 --> 01:34:29,966

ואנחנו שוכבים שם ומחכים
שמישהו יבוא לספר לנו


1500
01:34:30,065 --> 01:34:31,332

מה לעשות.


1501
01:34:34,466 --> 01:34:39,365
<font color="white" face="monospace">
ולמחרת בבוקר, הכל של
לפתע נפל התחתון.


1502
01:34:41,832 --> 01:34:43,600

(ירי)


1503
01:34:43,699 --> 01:34:47,733

היה פיצוץ של אש.


1504
01:34:49,166 --> 01:34:53,666

הרעש נורא,
בלתי נתפס.


1505
01:34:53,765 --> 01:34:56,800

(ירי מהיר,
ואחריו התפרצויות קצרות)


1506
01:35:01,033 --> 01:35:03,899

(ירי, צעקות)


1507
01:35:05,966 --> 01:35:08,733

ובאמצע
מכל זה, אתה יודע,


1508
01:35:08,832 --> 01:35:11,600

אני-פשוט השתטחתי
על הקרקע


1509
01:35:11,699 --> 01:35:15,865

כי כל זה נורה
נראה שזה בערך שניים,


1510
01:35:15,966 --> 01:35:19,265

שני מטרים וחצי
מהקרקע.


1511
01:35:19,365 --> 01:35:23,500

(ירי, שריקה)


1512
01:35:26,265 --> 01:35:29,033

מְסַפֵּר:
מאות חיילי אויב
השליכו את עצמם


1513
01:35:29,132 --> 01:35:30,432

אצל האמריקאים.


1514
01:35:31,932 --> 01:35:35,699

הם חבשו קסדות עם קורים
מוסווה עם דשא,


1515
01:35:35,800 --> 01:35:40,632

וכשהם באו,
לשרוק שריקות, לצרוח,


1516
01:35:40,733 --> 01:35:44,932

הם נראו כמו "עצים קטנים",
אמריקאי אחד נזכר.


1517
01:35:45,033 --> 01:35:47,733

הם ניסו לעקוף אותנו.


1518
01:35:47,832 --> 01:35:50,065

והם התקרבו.


1519
01:35:50,166 --> 01:35:52,365

הם התקרבו.


1520
01:35:59,733 --> 01:36:02,100

(ירי, צעקות)


1521
01:36:08,332 --> 01:36:11,699

אבל היו לנו שני דברים
הולך בשבילנו.


1522
01:36:13,033 --> 01:36:16,432
<font color="white" face="monospace">
היה לנו מפקד מעולה
וחיילים גדולים.


1523
01:36:16,533 --> 01:36:23,033

והיה לנו אוויר וארטילריה
לתמוך ביין-יאנג.


1524
01:36:23,132 --> 01:36:25,800

היה לנו את זה, והם לא.


1525
01:36:29,765 --> 01:36:34,500

מְסַפֵּר:
אבל להשתמש באוויר ובארטילריה
תמיכה עלולה להיות מסוכנת.


1526
01:36:34,600 --> 01:36:38,533

כל אחת מהיחידות של מור בזהירות
סימן את מיקומו בעשן


1527
01:36:38,632 --> 01:36:41,533

כדי לא לטעות
עבור האויב


1528
01:36:41,632 --> 01:36:43,899

על ידי טייסים אמריקאים מעל הראש.


1529
01:36:46,832 --> 01:36:48,265

LO KHAC TAM:


1530
01:36:55,432 --> 01:36:59,432

מְסַפֵּר:
כ-18,000 פגזי ארטילריה
היו נקראים


1531
01:36:59,533 --> 01:37:00,800

במהלך הקרב,


1532
01:37:00,899 --> 01:37:05,865

חלקם פשוט נוחתים
25 מטרים מהאנשים של מור עצמו.


1533
01:37:05,966 --> 01:37:11,432

מסוקים ירו 3,000
רקטות לתוך האויב.


1534
01:37:11,533 --> 01:37:13,966

בקר האוויר הקדמי


1535
01:37:14,065 --> 01:37:17,600

התקשר לכל זמין
מטוסים בדרום וייטנאם


1536
01:37:17,699 --> 01:37:19,166
<font color="white" face="monospace">
לבוא ולעזור.


1537
01:37:19,265 --> 01:37:24,733

מטוסי קרב, כולל B-52
מפציצים אסטרטגיים ארוכי טווח,


1538
01:37:24,832 --> 01:37:28,966

היו מוערמים בגובה 1,000 רגל
מרווחים מעל שדה הקרב,


1539
01:37:29,065 --> 01:37:32,199

מ-7,000 ל-35,000 רגל,


1540
01:37:32,300 --> 01:37:36,733

מחכה בקוצר רוח למטרות
להפציץ או להפציץ או לשרוף.


1541
01:37:39,065 --> 01:37:43,733
<font color="white" face="monospace">
    "באלוהים," אמר מור, "הם שלחו
    אנחנו כאן כדי להרוג קומוניסטים
   

1542
01:37:43,832 --> 01:37:45,332

    וזה מה שאנחנו עושים".
   

1543
01:37:51,500 --> 01:37:53,199

    הרמתי את מבטי...
   

1544
01:37:55,065 --> 01:38:02,365

    והיו שני מטוסים מכוונים
    ישירות בעמדת הפיקוד שלנו.
   

1545
01:38:02,466 --> 01:38:08,600

    הוא הפיל שתי פחיות נפאלם
    וזה מתקרב אלינו,
</font>

1546
01:38:08,699 --> 01:38:12,632

לובלולי, מקצה לקצה.


1547
01:38:12,733 --> 01:38:17,432

והילדים האלה, שניים או שלושה
מהם, פלוס סמל,


1548
01:38:17,533 --> 01:38:21,765

חפר בור או שניים
על הקצה.


1549
01:38:21,865 --> 01:38:26,800

ואני נראיתי בתור הדבר
התפוצץ...


1550
01:38:30,932 --> 01:38:35,500

ושניים מהם
רקדו באש ההיא.


1551
01:38:35,600 --> 01:38:39,432
<font color="white" face="monospace">
ויש עומס, שאגה,


1552
01:38:39,533 --> 01:38:43,600

מהאוויר כלומר
נצרך


1553
01:38:43,699 --> 01:38:49,632

ונמשך פנימה כמו זה-זה
גיהנום בא ארצה


1554
01:38:49,733 --> 01:38:51,399

בוער שם.


1555
01:38:51,500 --> 01:38:56,666

וכשזה מת קצת אחורה,
ואז אתה יכול לשמוע את הצעקות.


1556
01:38:58,865 --> 01:39:03,800
<font color="white" face="monospace">
ומישהו צועק,
"תעצור את רגליו של האיש הזה."


1557
01:39:03,899 --> 01:39:10,765

ואני מושיט יד למטה
והמגפיים מתפוררים,


1558
01:39:10,865 --> 01:39:14,966

והבשר מבושל
של הקרסוליים שלו.


1559
01:39:15,065 --> 01:39:19,166

ואני מרגיש את העצמות האלה
בכפות ידיי.


1560
01:39:19,265 --> 01:39:21,966

אני יכול להרגיש את זה עכשיו.


1561
01:39:23,365 --> 01:39:25,966
<font color="white" face="monospace">
הוא מת יומיים לאחר מכן.


1562
01:39:26,065 --> 01:39:30,399

ילד בשם ג'ים נאקאיאמה
מחוץ לריגבי, איידהו.


1563
01:39:45,033 --> 01:39:47,600

מְסַפֵּר:
עד 10:00 באותו בוקר,


1564
01:39:47,699 --> 01:39:51,365

כוח האוויר האמריקאי היכה
לגבות את התקפת האויב.


1565
01:39:52,733 --> 01:39:54,865

הניצולים
מהמחלקה הלכודה


1566
01:39:54,966 --> 01:39:57,000
<font color="white" face="monospace">
חולצו באותו אחר הצהריים.


1567
01:39:57,100 --> 01:40:00,865

הם הוצמדו ל-
קרקע ותחת אש


1568
01:40:00,966 --> 01:40:03,733

לכל כך הרבה זמן
שהיה צריך לשדל אותם


1569
01:40:03,832 --> 01:40:06,065

לקום על הרגליים
שׁוּב.


1570
01:40:12,699 --> 01:40:14,733

בבוקר למחרת,


1571
01:40:14,832 --> 01:40:18,199

חיילי האויב השליכו את עצמם
נגד אותו מגזר


1572
01:40:18,300 --> 01:40:21,399

מהקו של מור ארבע פעמים נוספות


1573
01:40:21,500 --> 01:40:24,899

ונמחקו על ידי
ירי ארטילריה ומקלעים.


1574
01:40:27,100 --> 01:40:29,865

הצפון וייטנאמים ששרדו
וויאט קונג


1575
01:40:29,966 --> 01:40:31,966

נסוג לתוך היער,


1576
01:40:32,065 --> 01:40:34,932

מותיר אחריו טבעת איומה
מהמתים שלהם


1577
01:40:35,033 --> 01:40:36,832

מקיף את אזור הנחיתה--


1578
01:40:36,932 --> 01:40:43,265

634 גופות, ירו, פוצצו,
מושחר מאש.


1579
01:40:46,832 --> 01:40:50,432

LO KHAC TAM:


1580
01:41:08,966 --> 01:41:11,865

מְסַפֵּר:
אחרי שלושה ימים
ושני לילות של קרב,


1581
01:41:11,966 --> 01:41:15,132

מסוקים החלו להתרומם החוצה
הניצולים האמריקאים


1582
01:41:15,233 --> 01:41:18,100

ואסוף את המתים.


1583
01:41:18,199 --> 01:41:19,865

לוֹחֶם:
כשאתה מסתכל עליהם,


1584
01:41:19,966 --> 01:41:23,100

זה אפילו לא דומה
גוף אנושי.


1585
01:41:23,199 --> 01:41:26,365

זה פשוט, זה נראה בדיוק כמו
בובה.


1586
01:41:26,466 --> 01:41:29,332

אתה מסתכל עליהם ואומר,
"זה לא יכול לקרות לי."


1587
01:41:32,166 --> 01:41:35,166

שיהאן:
ראיתי אותם נלחמים באיה דראנג.


1588
01:41:35,265 --> 01:41:38,265

זה תמיד מציק לי
כשאני קורא או שומע


1589
01:41:38,365 --> 01:41:40,466

על מלחמת העולם השנייה
דוֹר


1590
01:41:40,565 --> 01:41:42,365

בתור הדור הגדול ביותר.


1591
01:41:42,466 --> 01:41:45,399

הילדים האלה היו אמיצים לא פחות
וכאומץ


1592
01:41:45,500 --> 01:41:47,699

כמו כל מי שנלחם
במלחמת העולם השנייה.


1593
01:41:49,300 --> 01:41:52,100

מְסַפֵּר:
שבעים ותשעה מאנשיו של האל מור
איבדו את חייהם


1594
01:41:52,199 --> 01:41:55,632

ב-Landing Zone X-Ray
בעמק איה דראנג


1595
01:41:55,733 --> 01:42:01,033

ועוד 121 נפצעו.


1596
01:42:01,132 --> 01:42:04,500
<font color="white" face="monospace">
נא להעביר
לעם האמריקאי


1597
01:42:04,600 --> 01:42:08,733

איזה איש לוחם אדיר
יש לנו כאן.


1598
01:42:08,832 --> 01:42:14,199

הוא אמיץ,
הוא אגרסיבי, והוא אדיב.


1599
01:42:14,300 --> 01:42:18,065

והוא ילך לאן
אתה אומר לו ללכת.


1600
01:42:18,166 --> 01:42:20,666

ויש לו משמעת עצמית.


1601
01:42:20,765 --> 01:42:24,033
<font color="white" face="monospace">
ויש לו יחידה טובה
מִשְׁמַעַת.


1602
01:42:24,132 --> 01:42:26,332

הוא פשוט
אדם מצטיין.


1603
01:42:26,432 --> 01:42:27,932

ו...


1604
01:42:29,432 --> 01:42:32,399

לאחר שפיקד על הגדוד הזה
במשך 18 חודשים...


1605
01:42:35,100 --> 01:42:36,966

אתה חייב לסלוח על הרגש שלי כאן,


1606
01:42:37,065 --> 01:42:42,600

אבל כשאני רואה כמה מהגברים האלה
    לצאת כמו שהם...
   

1607
01:42:50,332 --> 01:42:52,365

    אני לא...
   

1608
01:42:52,466 --> 01:42:54,765

    אני לא יכול להגיד לך כמה גבוה
    אני מרגיש כלפיהם.
   

1609
01:42:54,865 --> 01:42:57,500

    הם אדירים.
   

1610
01:42:57,600 --> 01:42:59,865

    מספר:
    האל מור סירב לעזוב
   

1611
01:42:59,966 --> 01:43:04,600

    עד שכל איש שלו
הפקודה הובאה בחשבון.


1612
01:43:04,699 --> 01:43:09,800

הוא היה הראשון מבין אנשיו
לעלות על הרנטגן של אזור הנחיתה,


1613
01:43:09,899 --> 01:43:13,166

והוא וידא שכן
האחרון לעזוב את זה.


1614
01:43:21,199 --> 01:43:26,800

LO KHAC TAM:


1615
01:43:50,100 --> 01:43:52,699

מְסַפֵּר:
הצפון וייטנאמים סבלו
הפסדים איומים


1616
01:43:52,800 --> 01:43:54,233

בעמק איה דראנג


1617
01:43:54,332 --> 01:43:58,000

ורבים מהשורדים
היו בטראומה.


1618
01:43:58,100 --> 01:44:01,800

"היחידות היו עטפות
באווירה של קדרות",


1619
01:44:01,899 --> 01:44:03,865

קולונל צפון וייטנאמי
זָכוּר.


1620
01:44:03,966 --> 01:44:08,265

יש גברים שלא היו עוזבים
ערסלים החבלים שלהם.


1621
01:44:08,365 --> 01:44:10,300

חלקם סירבו לשטוף.


1622
01:44:10,399 --> 01:44:15,600

חייל אחד כתב שיר
מבטא את מצוקתם:


1623
01:44:15,699 --> 01:44:18,365

"הסרטן שוכב דומם
על גוש החיתוך


1624
01:44:18,466 --> 01:44:22,500

אף פעם לא יודע מתי הסכין
ייפול."


1625
01:44:28,233 --> 01:44:33,932

GALOWAY:
באיא דראנג הרגנו עשרה
מהם עבור כל אחד מאיתנו.


1626
01:44:35,600 --> 01:44:39,733
<font color="white" face="monospace">
    זה יחס הרג של עשר לאחד
    כך הצבא מציג זאת.
   

1627
01:44:43,132 --> 01:44:49,500

    אבל האויב, הוא היה לגמרי
    מוכן לשלם את המחיר הזה
   

1628
01:44:49,600 --> 01:44:53,966

    ועוד עבור הערך
    מהלקחים שהוא למד.
   

1629
01:44:55,666 --> 01:44:57,966

    LO KHAC TAM:
   

1630
01:45:09,765 --> 01:45:12,800

    ג'ו גאלוואי:
    תפוס אותם באבזם החגורה.
</font>

1631
01:45:12,899 --> 01:45:16,233

זה אומר שאתה חייב לקבל
כל כך קרוב,


1632
01:45:16,332 --> 01:45:22,865

הם לא יכולים להשתמש בארטילריה ו
ההפצצות מהאוויר עליך


1633
01:45:22,966 --> 01:45:25,399

מחשש להרוג את שלהם.


1634
01:45:25,500 --> 01:45:30,332

היכנס כל כך קרוב
שזה גבר על גבר.


1635
01:45:30,432 --> 01:45:33,500

ואז הכל שווה.


1636
01:45:34,733 --> 01:45:38,166
<font color="white" face="monospace">
    הווייטנאמים סבלו מאות
    של מתים
   

1637
01:45:38,265 --> 01:45:41,100

    לתקוף את הגדוד של האל מור
    ב-LZ X-Ray.
   

1638
01:45:41,199 --> 01:45:46,932

    אבל אז הם ארבו לאחר
    גדוד כמה ימים לאחר מכן
   

1639
01:45:47,033 --> 01:45:50,199

    ומחק את זה.
   

1640
01:45:50,300 --> 01:45:52,865

    מספר:
    בלחימה ליד
    אזור הנחיתה אלבני,
</font>

1641
01:45:52,966 --> 01:45:56,865

    האויב התקרב מדי
    כדי להזעיק ארטילריה.
   

1642
01:45:58,300 --> 01:46:04,600

    מתוך כ-425 אמריקאים
    מעורבים, 155 נהרגו.
   

1643
01:46:04,699 --> 01:46:09,300

    124 נוספים נפצעו.
   

1644
01:46:09,399 --> 01:46:14,233

    שני הצדדים טענו לניצחון
    בעמק איה דראנג.
   

1645
01:46:14,332 --> 01:46:17,065

    האמריקאים דיברו
מספר הרוגי האויב


1646
01:46:17,166 --> 01:46:18,765

ב-Landing Zone X-Ray.


1647
01:46:18,865 --> 01:46:21,000

יחס ההפסדים
להרוג שלך...


1648
01:46:22,500 --> 01:46:24,533

מְסַפֵּר:
הצפון וייטנאמים
לקחו את השיעורים שלהם


1649
01:46:24,632 --> 01:46:26,765

מאזור הנחיתה אלבני.


1650
01:46:34,000 --> 01:46:36,300

ויליאם ווסטמורלנד:
אני לא צופה מראש


1651
01:46:36,399 --> 01:46:41,800
<font color="white" face="monospace">
    שהסכסוך הזה יסתיים
    בכל עת בקרוב,
   

1652
01:46:41,899 --> 01:46:46,466

    ויכולנו לגלות שיש לנו
    ימים קשים יותר לפנינו.
   

1653
01:46:46,565 --> 01:46:49,365

    בוודאי שאנחנו חייבים להיות
    מוכנים לכך.
   

1654
01:46:57,100 --> 01:47:02,000

    EHRHART:
    בסתיו השנה האחרונה שלי,
    נובמבר 1965,
   

1655
01:47:02,100 --> 01:47:05,432

    היה הקרב העצום הזה
בעמק איה דראנג,
   

1656
01:47:05,533 --> 01:47:08,432

    שהייתה הפעם הראשונה
    שם למעשה אושר
   

1657
01:47:08,533 --> 01:47:10,932

    רגיל של צפון וייטנאם
    חיילים לעומתם
   

1658
01:47:11,033 --> 01:47:12,666

    לוייטקונג.
   

1659
01:47:12,765 --> 01:47:15,666

    וכמובן הדרך שלי
    לפרש שזה היה,
   

1660
01:47:15,765 --> 01:47:17,265

    "הנה זה, זו ההוכחה.
</font>

1661
01:47:17,365 --> 01:47:19,265

הצפון וייטנאמים
הם התוקפים כאן".


1662
01:47:19,365 --> 01:47:23,765

ואז התחלתי לחשוב
מבחינת


1663
01:47:23,865 --> 01:47:26,265

אולי אני לא רוצה ללכת
למכללה מיד.


1664
01:47:26,365 --> 01:47:29,565

אולי אני אצטרף לנחתים.


1665
01:47:29,666 --> 01:47:30,733

וזה תמיד היו הנחתים.


1666
01:47:30,832 --> 01:47:32,565
<font color="white" face="monospace">
אני אף פעם לא...
לא הייתה שאלה.


1667
01:47:32,666 --> 01:47:34,233

חיל הנחתים מלא
של בחורים קטנים כמוני


1668
01:47:34,332 --> 01:47:35,500

עם צ'יפס על הכתף שלנו.


1669
01:47:35,600 --> 01:47:37,033

("ערב החורבן
מאת מחזות בארי מקגווייר)


1670
01:47:37,132 --> 01:47:39,466

מקגייר:
â™ª העולם המזרחי,
זה מתפוצץ. â™ª


1671
01:47:39,565 --> 01:47:42,466
<font color="white" face="monospace">
מְסַפֵּר:
הקרבות באיא דראנג
ייתכן שהעמק הוכרז


1672
01:47:42,565 --> 01:47:46,733

ניצחונות אמריקאים, אבל
באופן פרטי, גנרל ווסטמורלנד


1673
01:47:46,832 --> 01:47:50,000

וממשל ג'ונסון
היו מודאגים.


1674
01:47:50,100 --> 01:47:53,600

למרות האמריקנים
ניידות אווירית חדשה,


1675
01:47:53,699 --> 01:47:56,132

האויב היה מסוגל
לבחור


1676
01:47:56,233 --> 01:47:58,932

המקום והזמן של הקרב.


1677
01:47:59,033 --> 01:48:02,600

המודיעין שעליו
התקבלו החלטות בסיסיות


1678
01:48:02,699 --> 01:48:07,033

בוושינגטון
היה גרוע באופן אחיד.


1679
01:48:07,132 --> 01:48:10,166

כעת האמינו שיש
12 גדודים ויאט קונג


1680
01:48:10,265 --> 01:48:13,000

בדרום וייטנאם, לא רק חמישה;


1681
01:48:13,100 --> 01:48:16,466

תשעה גדודים צפון וייטנאמים,
לא שלושה.


1682
01:48:17,666 --> 01:48:19,466

למרות חודשים של הפצצות,


1683
01:48:19,565 --> 01:48:22,300

פי שלושה בצפון
קבועים וייטנאמים


1684
01:48:22,399 --> 01:48:25,932

עכשיו חמקו דרומה
של האזור המפורז


1685
01:48:26,033 --> 01:48:28,365

כפי שהאמינו במקור.
   

1686
01:48:28,466 --> 01:48:32,666

    האנוי נראה שכן
    גם מסלימה.
   

1687
01:48:32,765 --> 01:48:36,865

    ונפגעים אמריקאים
    היו מטפסים.
   

1688
01:48:36,966 --> 01:48:40,132

    כשהסנאטור פריץ הולינגס
    ביקר בסייגון
   

1689
01:48:40,233 --> 01:48:42,666

    זמן קצר לאחר מכן
    קרבות איה דראנג,
   

1690
01:48:42,765 --> 01:48:46,432

    הגנרל ווסטמורלנד אמר לו,
"אנחנו הורגים את האנשים האלה


1691
01:48:46,533 --> 01:48:48,765

בקצב של עשר לאחד".


1692
01:48:48,865 --> 01:48:50,199

הולינגס הזהיר אותו,


1693
01:48:50,300 --> 01:48:53,865

"וסטי, העם האמריקאי
לא אכפת מהעשרה.


1694
01:48:53,966 --> 01:48:56,033

אכפת להם מהאחד".


1695
01:48:57,932 --> 01:49:00,666

ווסטמורלנד, מי אמר
הוא יכול לנצח במלחמה


1696
01:49:00,765 --> 01:49:04,800
<font color="white" face="monospace">
בעוד שלוש שנים, עכשיו נשלח א
כבל דחוף לוושינגטון


1697
01:49:04,899 --> 01:49:07,765

מבקש 200,000 חיילים נוספים.


1698
01:49:07,865 --> 01:49:09,865

מקגייר:
â™ª כן, הדם שלי כל כך מטורף...


1699
01:49:09,966 --> 01:49:12,533

מְסַפֵּר:
"ההודעה הגיעה
כמכה מטלטלת",


1700
01:49:12,632 --> 01:49:14,765

רוברט מקנמרה נזכר.


1701
01:49:14,865 --> 01:49:19,865
<font color="white" face="monospace">
    שוב, הוא הציע לג'ונסון
    שתי אפשרויות:
   

1702
01:49:19,966 --> 01:49:23,166

    לנסות להגיע לפשרה
    עם האנוי,
   

1703
01:49:23,265 --> 01:49:26,865

    או להצטרף ל-Westmoreland's
    בקשה לגברים נוספים,
   

1704
01:49:26,966 --> 01:49:30,233

    למרות סיכויי הניצחון,
    שר ההגנה אמר,
   

1705
01:49:30,332 --> 01:49:34,432

    אולי לא טוב יותר
מאשר אחד מכל שלושה.


1706
01:49:34,533 --> 01:49:37,166

GALOWAY:
ואז כולם התיישבו


1707
01:49:37,265 --> 01:49:40,132

והצביעו בעד אפשרות שנייה.


1708
01:49:40,233 --> 01:49:42,166

מקגייר:
â™ª שוב ושוב ושוב...


1709
01:49:42,265 --> 01:49:46,332

קארל מרלנטס:
המרירות שלי לגבי ה
סמכויות פוליטיות באותה תקופה


1710
01:49:46,432 --> 01:49:51,332

היה, קודם כל, השקר.
   

1711
01:49:51,432 --> 01:49:54,800

    כלומר, אני יכול להבין
    שגיאת מדיניות
   

1712
01:49:54,899 --> 01:49:57,500

    זה בצורה מדהימה,
    כואב להפליא
   

1713
01:49:57,600 --> 01:49:59,565

    והורג הרבה אנשים
    מתוך טעות
   

1714
01:49:59,666 --> 01:50:02,765

    אם הם עשו את זה
    עם לבבות אצילים.
   

1715
01:50:02,865 --> 01:50:05,233

    זה היה, אתה יודע, מתי
אייזנהאואר וקנדי
   

1716
01:50:05,332 --> 01:50:07,899

    ניסו להבין
    דברים החוצה.
   

1717
01:50:08,000 --> 01:50:12,233

    ואתה קורא את זה, אתה יודע,
    מקנמרה ידעה ב-65'--
   

1718
01:50:12,332 --> 01:50:14,132

    זה היה רק שלוש שנים
    לפני שהייתי שם--
   

1719
01:50:14,233 --> 01:50:15,466

    שהמלחמה לא ניתנת לניצחון.
   

1720
01:50:15,565 --> 01:50:17,365

    זה מה שמעצבן אותי.
</font>

1721
01:50:17,466 --> 01:50:19,666

עושה טעות,
אנשים יכולים לעשות את זה.


1722
01:50:19,765 --> 01:50:21,432

אבל מחפה על טעויות,


1723
01:50:21,533 --> 01:50:25,699

אז אתה הורג אנשים
בשביל האגו שלך.


1724
01:50:25,800 --> 01:50:28,966

וזה מכעיס אותי.


1725
01:50:31,100 --> 01:50:32,600

מְסַפֵּר:
עשרות אלפים
של חיילים אמריקאים


1726
01:50:32,699 --> 01:50:36,500
<font color="white" face="monospace">
המשיך להתכונן
לפרוס לוייטנאם


1727
01:50:36,600 --> 01:50:37,699

מכל הארץ,


1728
01:50:37,800 --> 01:50:41,233

והגנרל ווסטמורלנד
והמפקדים שלו


1729
01:50:41,332 --> 01:50:43,432

ערך תוכניות
להתקפות גדולות


1730
01:50:43,533 --> 01:50:46,699

בשנה החדשה של 1966.


1731
01:50:50,500 --> 01:50:54,000

בינתיים, מקווה שהסובייטים
אולי יעזור להביא את האנוי


1732
01:50:54,100 --> 01:50:57,966

לשולחן המיקוח,
מקנמרה הפציר בנשיא


1733
01:50:58,065 --> 01:51:02,300

להכריז על הפסקת ההפצצה
של צפון וייטנאם.


1734
01:51:02,399 --> 01:51:04,932

על ההתנגדויות
של הצבא,


1735
01:51:05,033 --> 01:51:07,699

שדאג שזה ייתן
זמן האויב לבנות מחדש


1736
01:51:07,800 --> 01:51:12,065
<font color="white" face="monospace">
הגנותיו, הסכים ג'ונסון
להפסיק את ההפצצה


1737
01:51:12,166 --> 01:51:14,899

בערב חג המולד.


1738
01:51:15,000 --> 01:51:17,132

אם זה לא השיג שום דבר אחר,
הוא אמר,


1739
01:51:17,233 --> 01:51:19,432

זה יראה את האמריקאי
אֲנָשִׁים


1740
01:51:19,533 --> 01:51:22,865

שלפני שהוא התחייב יותר
מבניהם לקרב,


1741
01:51:22,966 --> 01:51:26,000
<font color="white" face="monospace">
    "הלכנו
    הקילומטר האחרון".
   

1742
01:51:26,100 --> 01:51:31,265

    ("ילד מתופף קטן"
    מאת ברל אייבס מנגן)
   

1743
01:51:31,365 --> 01:51:36,832

    ז'אן-מרי קרוקר:
    ובכן, חג המולד תמיד התכוון
    הרבה מאוד במשפחה שלנו.
   

1744
01:51:36,932 --> 01:51:41,332

    שלחנו חבילות לדנטון,
    כמובן.
   

1745
01:51:41,432 --> 01:51:43,500

    ואז שכנה הזכירה לי
</font>

1746
01:51:43,600 --> 01:51:48,033

    שהיא שמעה מקומית
    תחנת הטלוויזיה הציעה
   

1747
01:51:48,132 --> 01:51:51,932

    ניתן להכין קלטות בחינם לשליחה
    לחייל מעבר לים.
   

1748
01:51:52,033 --> 01:51:56,699

    התחפשנו למצלמות.
   

1749
01:51:56,800 --> 01:51:59,533

    הרעיון היה שאנחנו כל אחד
    פשוט תגיד משהו
   

1750
01:51:59,632 --> 01:52:02,865

    על מה שעשינו
ומאחל לו בהצלחה.


1751
01:52:05,033 --> 01:52:07,533

זה היה יום נורא עבורי.


1752
01:52:07,632 --> 01:52:12,565

זה הפך את זה לכל כך אמיתי שהוא היה
רָחוֹק.


1753
01:52:12,666 --> 01:52:15,932

ובכן, מוגי, הנה אנחנו.


1754
01:52:16,033 --> 01:52:19,733

זה... בוא נראה
איזה יום היום.


1755
01:52:19,832 --> 01:52:21,033

הנה זה, שבת...


1756
01:52:21,132 --> 01:52:22,100
<font color="white" face="monospace">
    13 בנובמבר.
   

1757
01:52:22,199 --> 01:52:24,300

    13 בנובמבר,
   

1758
01:52:24,399 --> 01:52:29,466

    ותחנת WTEN נתנה
    לנו הזדמנות לדבר איתך.
   

1759
01:52:29,565 --> 01:52:32,000

    כולנו מאחלים לך
    חג שמח
   

1760
01:52:32,100 --> 01:52:33,332

    להתחיל איתו.
   

1761
01:52:34,765 --> 01:52:37,100

    רנד, מה אתה
    צריך להגיד למוגי?
</font>

1762
01:52:37,199 --> 01:52:38,466

    חג שמח.
   

1763
01:52:38,565 --> 01:52:39,600

    חג שמח.
   

1764
01:52:41,500 --> 01:52:42,733

    חג שמח, יקירי.
   

1765
01:52:42,832 --> 01:52:44,100

    שלחנו את החבילות שלך
   

1766
01:52:44,199 --> 01:52:45,966

    ויש אחד שמחכה
    בשבילך בבית.
   

1767
01:52:46,065 --> 01:52:47,666

    זה שיא של fife
    ומוזיקת תופים
</font>

1768
01:52:47,765 --> 01:52:50,365

    שהשגנו עבורך
    בוויליאמסבורג.
   

1769
01:52:50,466 --> 01:52:51,265

    סוּכַּרִיוֹת?
   

1770
01:52:53,265 --> 01:52:59,000

    המורה שלי לא ממש נחמדה,
    והיא תמיד מרושעת,
   

1771
01:52:59,100 --> 01:53:01,565

    ואני לא אוהב בית ספר בכלל.
   

1772
01:53:01,666 --> 01:53:03,600

    עכשיו אני בראוניז.
   

1773
01:53:03,699 --> 01:53:05,265

    חג שמח.
</font>

1774
01:53:06,765 --> 01:53:08,033

    חג שמח, מוגי.
   

1775
01:53:08,132 --> 01:53:09,899

    אני חושב שאני מקבל
    מגלשי סקי חדשים לחג המולד.
   

1776
01:53:10,000 --> 01:53:12,033

    אז כשאתה מגיע הביתה,
    נוכל להיפגש מתישהו.
   

1777
01:53:12,132 --> 01:53:15,600

    כולנו מאחלים לך
    חג שמח מאוד,
   

1778
01:53:15,699 --> 01:53:17,899

    ואנחנו נחשוב
    ממך ביום חג המולד.
</font>

1779
01:53:20,800 --> 01:53:22,500

ז'אן-מרי קרוקר:
אנחנו מתגעגעים אליך, מתוקה.


1780
01:53:24,600 --> 01:53:28,666

IVES:
"אני והתוף שלי.


1781
01:53:33,966 --> 01:53:35,399

("תפנה! תפנה! תפנה!"
על ידי משחקי בירדס)


1782
01:53:48,000 --> 01:53:52,632

â™ª לכל דבר,
סובב, סובב, סובב â™ª


1783
01:53:52,733 --> 01:53:57,399

"יש עונה,
סובב, סובב, סובב â™ª


1784
01:53:57,500 --> 01:54:03,565
<font color="white" face="monospace">
â™ª וזמן לכל מטרה
מתחת לגן עדן â™ª


1785
01:54:05,399 --> 01:54:10,233

â™ª זמן להיוולד,
זמן למות â™ª


1786
01:54:10,332 --> 01:54:12,800

â™ª זמן לשתול,
זמן לקצור â™ª


1787
01:54:12,899 --> 01:54:16,666

â™ª זמן להרוג,
זמן לרפא â™ª


1788
01:54:16,765 --> 01:54:24,100

â™ª זמן לצחוק,
זמן לבכות â™ª


1789
01:54:24,199 --> 01:54:29,399
<font color="white" face="monospace">
    â™ª לכל דבר,
    סובב, סובב, סובב â™ª
   

1790
01:54:29,500 --> 01:54:34,666

    "יש עונה,
    סובב, סובב, סובב â™ª
   

1791
01:54:34,765 --> 01:54:40,300

    â™ª וזמן לכל מטרה
    מתחת לגן עדן â™ª
   

1792
01:54:42,100 --> 01:54:45,800

    â™ª זמן לבנות,
    זמן להתפרק â™ª
   

1793
01:54:45,899 --> 01:54:50,432

    â™ª זמן לרקוד,
    זמן להתאבל â™ª
</font>

1794
01:54:50,533 --> 01:54:53,899

â™ª זמן להשליך אבנים


1795
01:54:54,000 --> 01:54:59,832

â™ª זמן לאסוף
אבנים יחד â™ª


1796
01:55:01,632 --> 01:55:06,832

â™ª לכל דבר,
סובב, סובב, סובב â™ª


1797
01:55:06,932 --> 01:55:12,033

"יש עונה,
סובב, סובב, סובב â™ª


1798
01:55:12,132 --> 01:55:17,632

â™ª וזמן לכל מטרה
מתחת לגן עדן â™ª


1799
01:55:19,632 --> 01:55:23,233
<font color="white" face="monospace">
â™ª זמן של אהבה,
זמן של שנאה â™ª


1800
01:55:23,332 --> 01:55:28,466

"זמן מלחמה,
זמן של שלום â™ª


1801
01:55:28,565 --> 01:55:31,265

â™ª זמן שאתה יכול לאמץ


1802
01:55:31,365 --> 01:55:37,600

â™ª זמן להתאפק
מהחיבוק â™ª


1803
01:55:39,132 --> 01:55:43,899

â™ª לכל דבר,
סובב, סובב, סובב â™ª


1804
01:55:44,000 --> 01:55:49,065
<font color="white" face="monospace">
"יש עונה,
סובב, סובב, סובב â™ª


1805
01:55:49,166 --> 01:55:55,065

â™ª וזמן לכל מטרה
מתחת לגן עדן â™ª


1806
01:55:57,233 --> 01:56:00,733

â™ª זמן להרוויח,
זמן לאבד â™ª


1807
01:56:00,832 --> 01:56:04,800

â™ª זמן להיקרע,
זמן לתפור â™ª


1808
01:56:04,899 --> 01:56:08,832

â™ª זמן לאהבה,
זמן לשנאה â™ª


1809
01:56:08,932 --> 01:56:22,466
<font color="white" face="monospace">
    â™ª זמן לשלום,
    אני נשבע שזה לא מאוחר מדי. â™ª
   

1810
01:56:23,533 --> 01:56:24,733

    קריין: למידע נוסף
    על הסרט
   

1811
01:56:24,733 --> 01:56:27,600

    ומצא משאבים נוספים
    בכתובת PBS.ORG/VIETNAMWAR
   

1812
01:56:27,600 --> 01:56:31,533

    והצטרפו לשיחה
    שימוש ב-HASHTAG VIETNAMWARPBS.
   

1813
01:56:31,533 --> 01:56:33,000

    "מלחמת וייטנאם" זמין
</font>

1814
01:56:33,000 --> 01:56:34,666

    בבלו ריי
    וגם DVD.
   

1815
01:56:34,666 --> 01:56:36,332

    הספר המלווה,
    פסקול,
   

1816
01:56:36,332 --> 01:56:37,733

    וציון מקורי
    מתוך הסרט
   

1817
01:56:37,733 --> 01:56:38,865

    הם גם
    זמין.
   

1818
01:56:38,865 --> 01:56:40,966

    להזמנה, בקר
    SHOPPBS.ORG
   

1819
01:56:40,966 --> 01:56:43,432

    או התקשר
    1-800-PLAY-PBS.
</font>

1820
01:56:43,432 --> 01:56:44,865

פרקים של
גם הסדרה הזו


1821
01:56:44,865 --> 01:56:45,966

זָמִין
להורדה


1822
01:56:45,966 --> 01:56:47,065

מ-iTUNES.


1823
01:56:50,332 --> 01:56:52,466

קריין: בנק אוף אמריקה
תומך בגאווה


1824
01:56:52,466 --> 01:56:57,365

KEN BURNS'S ו-LYNN NOVICK'S
הסרט "מלחמת וייטנאם"


1825
01:56:57,365 --> 01:56:59,765

כי אומנה
פרספקטיבות שונות


1826
01:56:59,765 --> 01:57:02,432

ושיח אזרחי
סביב נושאים חשובים


1827
01:57:02,432 --> 01:57:04,733

התקדמות נוספת, שוויון,


1828
01:57:04,733 --> 01:57:06,733

וחברה מחוברת יותר.


1829
01:57:11,199 --> 01:57:15,233

עבור אל BANKOFAMERICA.COM/
מחובר טוב יותר כדי ללמוד עוד.


1830
01:57:18,699 --> 01:57:20,132

קריין: תמיכה גדולה
    עבור "מלחמת וייטנאם"
   

1831
01:57:20,132 --> 01:57:23,632

    סופק על ידי חברים
    מחברת המלאכים הטובים יותר,
   

1832
01:57:23,632 --> 01:57:27,600

    כולל יונתן
    וג'ני לאווין,
   

1833
01:57:27,600 --> 01:57:30,500

    דיאן והאל ברירלי,
   

1834
01:57:30,500 --> 01:57:32,899

    איימי ודייוויד אברם,
   

1835
01:57:32,899 --> 01:57:35,399

    ג'ון וקתרין דבס,
</font>

1836
01:57:35,399 --> 01:57:38,300

משפחת פולרטון
קרן צדקה,


1837
01:57:38,300 --> 01:57:40,365

משפחת מונטרון,


1838
01:57:40,365 --> 01:57:42,699

לינדה וסטיוארט רזניק,


1839
01:57:42,699 --> 01:57:45,466

הפרי ודונה גולקין
קרן משפחה,


1840
01:57:45,466 --> 01:57:46,466

קרן LYNCH,


1841
01:57:46,466 --> 01:57:49,332

רוג'ר ורוזמרין
קרן אנריקו,


1842
01:57:49,332 --> 01:57:52,765

ועל ידי המממנים הנוספים הללו.


1843
01:57:52,765 --> 01:57:54,666

כמו כן ניתן מימון גדול


1844
01:57:54,666 --> 01:57:56,399

מאת דוד ה. קוך...


1845
01:57:58,699 --> 01:58:00,966

ה-BLVATNIK
קרן משפחה...


1846
01:58:03,300 --> 01:58:05,733

קרן הפארק,


1847
01:58:05,733 --> 01:58:07,899
<font color="white" face="monospace">
ההקדש הלאומי
עבור מדעי הרוח,


1848
01:58:07,899 --> 01:58:10,100

קרן הצדקה של PEW,


1849
01:58:10,100 --> 01:58:12,765

ג'ון ס וג'יימס ל.
קרן אבירים,


1850
01:58:12,765 --> 01:58:15,533

קרן אנדרו וו. מלון,


1851
01:58:15,533 --> 01:58:18,132

ARTHUR VINING DAVIS
יסודות,


1852
01:58:18,132 --> 01:58:20,332

קרן פורד מצלמת,


1853
01:58:20,332 --> 01:58:21,533

על ידי התאגיד


1854
01:58:21,533 --> 01:58:22,765

לשידור ציבורי,


1855
01:58:22,765 --> 01:58:24,733

ועל ידי צופים כמוך.


1856
01:58:24,733 --> 01:58:25,865

תודה לך.


