1
00:00:02,099 --> 00:00:05,720
כן, למרות שאני הולך דרך העמק של
צל המוות.

2
00:00:06,260 --> 00:00:08,920
היינו בעמק הצל של
מוות.

3
00:00:09,380 --> 00:00:11,480
סביר להניח שנמות בכל רגע.

4
00:00:12,960 --> 00:00:18,680
פשוט היה לו מראה מרושע, מרושע
אותו. זה פשוט הפחיד אותי עד מוות.

5
00:00:19,500 --> 00:00:23,940
הוא לא יהסס להרוג מיד אז
להשיג את מה שהוא רצה.

6
00:00:24,640 --> 00:00:27,580
חשבתי, ובכן, המשטרה כאן.
כולנו נהיה בסדר.

7
00:00:28,140 --> 00:00:29,840
זה היה הפוך לגמרי.

8
00:00:33,820 --> 00:00:35,120
אנחנו בפנים גרוע!

9
00:00:36,940 --> 00:00:40,620
צרחתי, בכיתי, פשוט
כל הזמן אמר לו, בבקשה תן לי ללכת,

10
00:00:40,700 --> 00:00:41,700
בבקשה תן לי ללכת.

11
00:00:42,820 --> 00:00:49,280
הבת שלי, מולי,
מטופל על ידי האיש הרשע הזה, ואני יכולתי

12
00:00:49,280 --> 00:00:50,280
שום דבר בעניין.

13
00:01:16,490 --> 00:01:21,110
אני ומשפחתי מאוד רצינו לראות א
קצת יותר מהעולם. התרגשנו

14
00:01:21,110 --> 00:01:22,890
להיות מסוגל לנסוע למזרח הרחוק.

15
00:01:24,750 --> 00:01:26,490
טאיפיי עסוקה מאוד.

16
00:01:26,710 --> 00:01:28,230
זה כאוטי.

17
00:01:30,290 --> 00:01:34,150
תמיד קורה משהו,
פסטיבלים ורחובות ושווקים.

18
00:01:34,650 --> 00:01:36,590
זה פשוט חדש ושונה לגמרי.

19
00:01:38,230 --> 00:01:43,690
אורות בכל מקום וקטנועים ו
אופניים ואנשים מדברים בהם

20
00:01:43,690 --> 00:01:44,690
מנדרינית בעלת צלילים.

21
00:01:47,220 --> 00:01:48,480
בינצ'לינג זה גלידה.

22
00:01:48,740 --> 00:01:50,320
E -R -T -A -N -C -E.

23
00:01:51,140 --> 00:01:53,840
זה אחד, שתיים, שלוש, ארבע. זהו
מה שאני זוכר עכשיו.

24
00:01:55,620 --> 00:02:00,060
טאיפיי הייתה ידועה כעיר עם מאוד
פשע אלים קטן.

25
00:02:01,160 --> 00:02:04,700
אם היינו בתוך הבית, אני לא
חושב שאי פעם אפילו נעלנו את דלת הכניסה

26
00:02:04,700 --> 00:02:05,700
הדלת האחורית.

27
00:02:05,960 --> 00:02:07,420
זה פשוט אף פעם לא היה בעיה.

28
00:02:08,479 --> 00:02:11,260
היה לנו אמון רב בעצמנו
הבטיחות והביטחון שלנו.

29
00:02:29,480 --> 00:02:32,320
הם היו אשמים ברצח, באונס.

30
00:02:32,660 --> 00:02:36,840
הם יצרו אקלים של טרור, ה
לייקים שמעולם לא נראו ב

31
00:02:36,840 --> 00:02:37,840
טייוואן לפני כן.

32
00:02:53,260 --> 00:02:55,700
הוא היה הפושע המבוקש ביותר
טייוואן.

33
00:02:56,490 --> 00:02:59,470
אתה יודע, זה היה די מרגש ו
מפחיד בו זמנית.

34
00:03:00,810 --> 00:03:03,870
כריסטין הייתה באה ואומרת, אתה יודע,
הם דיברו על זה היום בבית הספר

35
00:03:03,870 --> 00:03:06,490
והמשטרה באה והראתה
כולם את התמונות.

36
00:03:07,250 --> 00:03:10,330
בהיותי בן 12, לא הבנתי
למה הוא עשה את זה.

37
00:03:10,770 --> 00:03:14,290
אבל הבנתי שהוא אנס. אני
הבין שהוא מסוגל

38
00:03:14,990 --> 00:03:17,930
זה תמיד בראש שלך,
אבל לעולם לא תתקלו בו,

39
00:03:17,930 --> 00:03:19,870
למה אני, אתה יודע, צריך לדאוג בקשר לזה?

40
00:03:35,370 --> 00:03:38,190
זה היה לילה רגיל באלכסנדר
מגורים.

41
00:03:39,670 --> 00:03:42,010
ניגנתי בסולמות שלי, וזה היה די
מייגע.

42
00:03:44,030 --> 00:03:48,110
יכולת לשמוע מתי דלת המוסך
יפתח למטה בתחתית וידע

43
00:03:48,110 --> 00:03:49,150
אבא היה חוזר הביתה.

44
00:03:50,350 --> 00:03:55,470
אבא שלי ניגש ואמר לו שלום
כולם ותפסו את זכרי.

45
00:03:58,630 --> 00:04:03,190
זכרי היה תינוק אומנה קטן
אחד מבתי היתומים.

46
00:04:03,680 --> 00:04:05,380
הוא רק הפך לחלק מהמשפחה.

47
00:04:14,080 --> 00:04:17,339
סתם ערב רגיל. אני חושב שאמא שלי
הכין ספגטי. אני חושב שהרוטב

48
00:04:17,339 --> 00:04:20,560
עדיין על הכיריים למטה ואני
חושבים שאנחנו הולכים לשתות ספגטי

49
00:04:20,560 --> 00:04:22,360
ארוחת ערב. אז זו הייתה התוכנית.

50
00:04:26,800 --> 00:04:31,580
בזווית העין ראיתי מישהו
ובשלב הזה קיבלתי הלם.

51
00:04:32,110 --> 00:04:34,830
כי מישהו בבית, ואני
ידע שכל מי שהיה בבית

52
00:04:34,830 --> 00:04:35,830
למעלה.

53
00:04:38,190 --> 00:04:41,490
הייתי מודע לעובדה ש
כריסטין הפסיקה לנגן בפסנתר.

54
00:04:42,590 --> 00:04:45,770
כנראה היא הגיעה לקצה שלה
מפגש תרגול.

55
00:04:48,990 --> 00:04:55,630
ידעתי מי זה.

56
00:04:55,890 --> 00:04:57,430
מיד זיהיתי אותו.

57
00:04:58,890 --> 00:05:00,670
הוא ואני רק בהינו אחד בשני.

58
00:05:01,390 --> 00:05:04,550
ואז לחצתי ורציתי
לצרוח.

59
00:05:07,150 --> 00:05:08,770
הוא הרים את אצבעו אל שפתיו.

60
00:05:15,210 --> 00:05:20,210
ואז הוא משך אותי, טלטל אותי, החזיק
אותי והצמיד את האקדח לראשי.

61
00:05:21,290 --> 00:05:22,490
תחושה קרה מאוד.

62
00:05:23,470 --> 00:05:25,150
קנה האקדח קר כקרח.

63
00:05:27,470 --> 00:05:30,410
לפתע שמעתי צעדים מגיעים למעלה
מדרגות ופשוט חשבתי שכן

64
00:05:30,410 --> 00:05:31,410
כריסטין עולה.

65
00:05:32,970 --> 00:05:37,890
ראיתי תנועה על המדרגות, הצצתי פנימה
הכיוון שלה.

66
00:05:38,490 --> 00:05:42,050
ראיתי שיש אדם שמחזיק א
אקדח לראשה.

67
00:05:43,910 --> 00:05:48,810
ההרגשה המיידית שהייתה לי הייתה,
זו בטח סוג של בדיחה.

68
00:05:51,070 --> 00:05:55,990
אפילו לא הסתכלתי על אחותי או
זכרי או אמא שלי, ישר לאבא שלי.

69
00:05:57,380 --> 00:05:59,720
אבא, זה אמיתי. זה רציני.

70
00:06:01,740 --> 00:06:04,620
עיניה של כריסטין החזיקו מבט של אימה.

71
00:06:06,320 --> 00:06:08,380
מבט של פחד מוחלט.

72
00:06:10,780 --> 00:06:13,820
היא אמרה לי, אבא, הוא אחד מהם.

73
00:06:16,180 --> 00:06:17,720
ואז ידעתי מי זה.

74
00:06:19,200 --> 00:06:24,520
אדם שרצח רבים
מקרים ולא יהסס להרוג

75
00:06:24,520 --> 00:06:26,340
ואז להשיג את מה שהוא רצה.

76
00:06:28,810 --> 00:06:30,290
והוא נכנס אלינו הביתה.

77
00:06:46,590 --> 00:06:53,590
ראיתי את חן עם האקדח לראשה ו
בדיוק היה לה את המבט הזה

78
00:06:53,590 --> 00:06:55,150
של אימה מוחלטת על פניה.

79
00:06:57,030 --> 00:07:03,780
פשוט היה לו... כזה מבט מרושע, מרושע
אליו. אני לא חושב שהיו לו שתי דאגות

80
00:07:03,780 --> 00:07:05,140
העולם אם הוא יירה בנו או
לא.

81
00:07:09,440 --> 00:07:15,520
כאבי הבית הזה, ה
עצומה של האחריות שהייתה

82
00:07:15,520 --> 00:07:17,680
שלי היכה אותי כמו מכת פטיש.

83
00:07:19,040 --> 00:07:24,000
היה לי קר מפחד בגלל האקדח
נגד הראש של הבת שלי היה

84
00:07:24,000 --> 00:07:24,919
פטיש נטוי.

85
00:07:24,920 --> 00:07:28,600
והאצבע שלו נחה קלות
מגן ההדק.

86
00:07:29,100 --> 00:07:32,980
זה היה שבריר שנייה עבור
לו ללחוץ על ההדק הזה.

87
00:07:33,760 --> 00:07:39,660
ושבריר שנייה זה, הייתי רואה
הראש של הבת שלי התפוצץ ישר פנימה

88
00:07:39,660 --> 00:07:40,660
מולי.

89
00:07:42,960 --> 00:07:46,720
פתאום הרגשתי את הדם דופק בי
מקדשים.

90
00:07:50,380 --> 00:07:51,940
ידעתי שאני חייב לעשות משהו.

91
00:07:54,130 --> 00:07:57,090
אומנתי יד ביד
לחימה.

92
00:08:00,050 --> 00:08:02,610
אומנתי להרוג אנשים.

93
00:08:03,870 --> 00:08:08,690
אני יכול לפרק אותו מנשקו, אם יהיה צורך, כדי
להרוג אותו עם הנשק שלו.

94
00:08:10,070 --> 00:08:13,250
אם לא הייתה אלטרנטיבה אחרת, ל
להרוג אותו בידיים חשופות שלי.

95
00:08:15,770 --> 00:08:20,070
אומנתי לעשות את זה
דבר. זו הייתה אופציה שהייתה פתוחה

96
00:08:20,070 --> 00:08:21,070
אותי.

97
00:08:23,280 --> 00:08:29,980
אבל בשום מקום באימונים שלי לא הייתי
מתמודד עם מצב שבו ה

98
00:08:29,980 --> 00:08:35,460
אקדח מכוון לעבר מישהו שכן
יקר לך ביותר.

99
00:08:46,200 --> 00:08:50,780
מבחינה פסיכולוגית, לאזיקים האלה היה א
השפעה גדולה יותר כמעט מכל דבר אחר.

100
00:08:51,820 --> 00:08:58,740
אחת הסיבות לכך שמעולם לא עישנתי א
סיגריה, מעולם לא ניסיתי

101
00:08:58,740 --> 00:09:05,080
סמים או שתיית אלכוהול היה בדיוק
כי ידעתי שהם השפיעו על שלי

102
00:09:05,080 --> 00:09:06,880
היכולת לשלוט בחיי.

103
00:09:07,640 --> 00:09:10,300
והנה, בפעם הראשונה, הפסדתי
שליטה.

104
00:09:20,460 --> 00:09:24,500
לחן הייתה ההבעה הזו על פניו,
וזה פשוט הפחיד אותי עד מוות.

105
00:09:25,920 --> 00:09:32,760
אני לא יודע אם זה היה כאב או כעס,

106
00:09:32,840 --> 00:09:35,080
אבל לא רצית להתעסק עם זה
גבר.

107
00:09:39,380 --> 00:09:41,020
הוא עבר אל אן.

108
00:09:41,920 --> 00:09:43,160
זכרי היה על ברכיה.

109
00:09:43,860 --> 00:09:49,420
והיא אמרה בצורה מאוד ברורה ובגדול
נחישות, לא.

110
00:09:53,420 --> 00:09:55,620
זה היה מצב מתוח ביותר.

111
00:10:00,960 --> 00:10:05,500
הוא בטח הבין שהוא לא יכול להסתכל
אחרי התינוק בכוחות עצמו, אז הוא קשר

112
00:10:05,500 --> 00:10:08,520
הקרסוליים שלה יחד, אבל הוא עזב אותה
ידיים חופשיות.

113
00:10:15,360 --> 00:10:19,840
היו לו שני מגזינים מלאים עבורו
אקדח, ואז הוא ישב והטען

114
00:10:19,840 --> 00:10:21,120
מגזין לכל אחד מהם.

115
00:10:22,350 --> 00:10:26,610
אני רק חושב לעצמי, יש לי
מעולם לא ראיתי כל כך הרבה כדורים בשלמותי

116
00:10:26,610 --> 00:10:27,610
לפני.

117
00:10:31,410 --> 00:10:36,970
אבא שלי התבונן בחן, סוג של לוקח
הודעה מפורטת על כל אקדח, כל

118
00:10:36,970 --> 00:10:37,970
כדור.

119
00:10:39,510 --> 00:10:42,810
הוא ראה אותי מסתכלת עליו, והוא
הראה לי את הטעויות.

120
00:10:45,530 --> 00:10:47,990
אני זוכר שאבי אמר, יצאת
של נקודה.

121
00:10:49,420 --> 00:10:52,840
יכולתי לראות את מראה ההלם המוחלט
הפנים של אבא שלי.

122
00:10:53,580 --> 00:10:57,400
כשראיתי את זה, הרגשתי את הדם שלי זורם
קר.

123
00:10:58,100 --> 00:11:02,680
כדורי נקודה חלולים שפגעו במישהו
יגרום להם נזק לאין שיעור.

124
00:11:04,440 --> 00:11:06,080
התחלתי להתפלל.

125
00:11:06,460 --> 00:11:09,580
אדוני, לך, בבקשה הגן על משפחתי.

126
00:11:09,900 --> 00:11:14,780
ידעתי שהמשפחה שלי צריכה לשמוע אותי
להתפלל. הציל אותנו מהאיש הרשע הזה,

127
00:11:15,000 --> 00:11:16,000
אדון.

128
00:11:24,870 --> 00:11:28,290
הוא המשיך לכבות את כל האורות פנימה
הבית.

129
00:11:32,510 --> 00:11:38,130
הוא גם המשיך לחסום את
מדרגות.

130
00:11:42,890 --> 00:11:47,070
ואז, הושיט את הטלפון, אמר
לנו...

131
00:11:52,570 --> 00:11:56,630
ואז הוא חזר על CNN כמה פעמים.

132
00:11:59,330 --> 00:12:05,170
היה ברור מאוד שהוא רוצה שנעשה זאת
להתקשר לתקשורת הבינלאומית ולספר

133
00:12:05,170 --> 00:12:06,950
אותם שהוא לקח אותנו כבני ערובה.

134
00:12:10,230 --> 00:12:10,790
מייקל

135
00:12:10,790 --> 00:12:17,590
ומלאני

136
00:12:17,590 --> 00:12:18,750
התראו אחד את השני.

137
00:12:19,440 --> 00:12:23,900
הוא היה אמריקאי שעושה התמחות
בעיתון באנגלית ב

138
00:12:23,900 --> 00:12:24,900
טייוואן.

139
00:12:25,540 --> 00:12:28,280
מייקל. אני זוכר ששמעתי את קולו
והתחלתי לבכות.

140
00:12:28,760 --> 00:12:31,660
מייקל, רק תקשיב לי. אני לא
בצחוק, בסדר?

141
00:12:32,000 --> 00:12:35,600
הוא מחזיק אותנו כבני ערובה והוא רוצה אותך
ליצור קשר עם CNN.

142
00:12:36,500 --> 00:12:37,540
אתה יכול לעשות את זה?

143
00:12:38,740 --> 00:12:42,320
זו הייתה הנקודה שבה הרגשות שלי
פשוט השתלט ופשוט לא יכולתי להחזיק מעמד

144
00:12:42,320 --> 00:12:43,239
ביחד יותר.

145
00:12:43,240 --> 00:12:44,960
פנה לעיתון או ל...

146
00:13:05,270 --> 00:13:10,450
חן החל לדבר עם הטלוויזיה המקומית
תחנות שבהן היו ארבע

147
00:13:10,450 --> 00:13:11,450
טייוואן.

148
00:13:12,040 --> 00:13:18,040
ארבע תחנות הטלוויזיה האלה
הפסיקו את התוכניות המתוכננות שלהם ו

149
00:13:18,040 --> 00:13:20,580
לשדר את מה שקורה סביבנו
הביתה.

150
00:13:26,120 --> 00:13:30,540
המטרה הראשונה שלו הייתה לוודא שכמו
אנשים רבים ככל האפשר, לא רק ב

151
00:13:30,540 --> 00:13:34,520
טייוואן, אבל בינלאומית, למדה להכיר
שהוא לקח זרים כבני ערובה

152
00:13:34,520 --> 00:13:36,620
ושעכשיו הוא רצה שהדרישות שלו ייענו.

153
00:13:49,040 --> 00:13:54,000
ידעתי שזה משהו שהוא רוצה, אבל אני
לא היה לי מושג שזה לשחרר את שלו

154
00:13:54,000 --> 00:13:55,000
משפחה.

155
00:13:59,300 --> 00:14:02,900
אם זה אומר לירות בנו תוך כדי,
הוא לא ידע את זה. יכול היה להיות לו פחות אכפת. אני

156
00:14:02,900 --> 00:14:04,580
כלומר, מה זה יעשה?

157
00:14:18,830 --> 00:14:22,070
שמעתי אותם צועקים בחוץ ואני
חשבתי, טוב, המשטרה כאן.

158
00:14:22,170 --> 00:14:25,130
הם יגידו מה צריך להיות
אמר, תגיד לו לצאת החוצה והוא

159
00:14:25,130 --> 00:14:26,750
הולך להסכים וכולנו נהיה
בסדר.

160
00:14:28,990 --> 00:14:33,030
קיוויתי שהם ייכנסו ו
לעצור אותו. זה היה לגמרי ה

161
00:14:38,730 --> 00:14:41,050
הם צעקו עליו, הם היו
לועג לו.

162
00:14:42,010 --> 00:14:43,070
הם הכעיסו אותו.

163
00:14:44,350 --> 00:14:50,620
בידע שלי על בני ערובה
במצבים, אתה מנסה להימנע מכל משבר

164
00:14:50,620 --> 00:14:52,940
על ידי כניסה למשא ומתן.

165
00:14:55,060 --> 00:14:58,500
היה לי רעיון די ממולח שהם
לא תכננו לעשות את זה.

166
00:15:01,980 --> 00:15:07,700
לטייוואן יש מערכת פרס אשר הם
להחיל במשטרה שלהם. ה

167
00:15:07,700 --> 00:15:11,080
רצה החשוד היה, ככל שהעלה
שפע.

168
00:15:11,660 --> 00:15:16,400
וכל מי שתפס או הרג את חן
צ'צ'ינג עמדה מיד לקבל א

169
00:15:16,400 --> 00:15:18,100
סכום כסף נכבד.

170
00:15:18,740 --> 00:15:20,140
וזה די תמריץ.

171
00:15:23,960 --> 00:15:25,920
מסביבי יכולתי לראות נקודות אדומות.

172
00:15:28,100 --> 00:15:30,380
שש או שבע נורות אדומות קטנות על
קיר.

173
00:15:30,880 --> 00:15:32,040
מסביבי.

174
00:15:34,120 --> 00:15:38,240
האורות האדומים הקטנים האלה דלקו לגמרי
עלינו בבית. אמרתי, אבא, מה

175
00:15:38,240 --> 00:15:40,480
האם זה? והוא אמר, הם מא
רובה צלפים.

176
00:15:43,160 --> 00:15:45,120
זה ממש הפחיד אותי.

177
00:15:47,940 --> 00:15:52,220
כל מה שהם היו צריכים לעשות זה ללחוץ על
הדק והכדור ינחת היכן

178
00:15:52,220 --> 00:15:53,380
קרן לייזר הייתה מחודדת.

179
00:15:55,280 --> 00:15:59,380
לא הייתה לי דרך לדעת אם שלהם
הטכנולוגיה הייתה מאפשרת להם

180
00:15:59,380 --> 00:16:03,920
להבדיל בין צ'ן צ'ין -שינג
והאנשים שהוא החזיק בתור

181
00:16:06,060 --> 00:16:09,120
לא האמנתי שזה קורה
נעשה.

182
00:16:11,670 --> 00:16:13,730
התחלתי לצעוק באותו שלב.

183
00:16:16,990 --> 00:16:19,930
אנגלית לא נהוג לדבר ב
טייוואן.

184
00:16:21,530 --> 00:16:25,570
רק קיוויתי שהם יצליחו
להבין את הייאוש שבקולי.

185
00:16:30,910 --> 00:16:34,550
חן עצמו ידע שזה הולך
להיות קרב אש.

186
00:16:35,710 --> 00:16:40,370
הוא הצביע על התינוק עם אקדח,
אומר לאן, כאשר הירי

187
00:16:40,910 --> 00:16:42,010
חסום את אוזני התינוק.

188
00:16:45,090 --> 00:16:50,450
הזהרתי את המשפחה שלי בכל רגע
הירי מתרחש כדי לשכב שטוח על

189
00:16:50,450 --> 00:16:51,389
קרקע.

190
00:16:51,390 --> 00:16:55,270
לשמוע את אבא שלי אומר דברים כמו, מתי
הירי מתחיל, שכב שטוח כמוך

191
00:16:55,270 --> 00:16:57,050
יכול. מעולם לא שמעתי דברים כאלה
בחיי לפני כן.

192
00:16:58,630 --> 00:16:59,630
זה היה מפחיד.

193
00:17:00,190 --> 00:17:02,530
לא חשבתי שאני הולך לחיות בעבר
הרגע הזה.

194
00:17:06,230 --> 00:17:09,230
האנשים האלה דחפו בכוונה
אותו.

195
00:17:09,579 --> 00:17:11,180
הוא לא התכוון לקחת את זה סתם.

196
00:17:11,520 --> 00:17:12,760
הוא התכוון להגיב.

197
00:17:14,680 --> 00:17:17,300
והתגובה שלו לא תהיה טובה
אחד, לא בשבילנו.

198
00:17:39,280 --> 00:17:42,360
חן הזהיר אותם לא להתקרב אל
בית, להתרחק מהם.

199
00:17:44,460 --> 00:17:47,880
מהמקום שבו הוא היה, הוא יכול היה לראות את
צללים בחוץ.

200
00:17:49,680 --> 00:17:53,540
והוא הזהיר אותם להתרחק או הוא
יהרוג אותם.

201
00:17:55,640 --> 00:18:00,840
הם המשיכו להתקרב. וחן ראה
דמויות שצולמו על ידי פנסי הרחוב.

202
00:18:04,080 --> 00:18:05,480
ובשלב הזה הוא התפרץ.

203
00:18:09,610 --> 00:18:16,390
והתגובה המיידית,
ללא הבחנה, אין מטרה באופק,

204
00:18:16,550 --> 00:18:20,070
הם פשוט השיבו אש.

205
00:18:25,290 --> 00:18:27,910
וחשבתי, זהו, אנחנו הולכים
למות.

206
00:18:29,790 --> 00:18:33,490
כריסטין בכתה, התינוק בכתה
בוכה, זה היה פשוט כאוס.

207
00:18:34,790 --> 00:18:36,830
צעקתי על המשטרה בחוץ.

208
00:18:37,270 --> 00:18:38,270
תפסיק לירות!

209
00:18:40,870 --> 00:18:42,470
כמובן, זה לא השפיע עליו.

210
00:18:46,710 --> 00:18:53,450
אבל הגרוע מכל היה זה
הוא תפס את מלאני ו

211
00:18:53,450 --> 00:18:57,870
הוא החזיק אותה לפניו כמגן.

212
00:18:59,370 --> 00:19:00,870
וחשבתי, זהו.

213
00:19:01,370 --> 00:19:02,550
אני מת עכשיו.

214
00:19:03,530 --> 00:19:07,390
יש לו את הרובים שלו לראשי.
יש לו את השני מנופף בחזית

215
00:19:07,390 --> 00:19:10,290
אותו. אם הוא לא יורה בי, המשטרה
הולכים לירות בי בטעות כי

216
00:19:10,290 --> 00:19:11,530
אני ממש מולו.

217
00:19:13,750 --> 00:19:17,870
זה היה אחד הרגעים הגרועים אצלי
החיים.

218
00:19:18,790 --> 00:19:21,290
ידעתי שהמשטרה יורה
ללא הבחנה.

219
00:19:22,210 --> 00:19:24,850
אז ציפיתי לגרוע מכל.

220
00:19:27,890 --> 00:19:30,730
ממש יכולתי להריח את אבק השריפה.

221
00:19:31,340 --> 00:19:33,900
ואני זוכר את הפגזים, הכדורים
להכות את הפנים שלי.

222
00:19:35,480 --> 00:19:39,200
ואני זוכר שחשבתי, אלה הם כך
חם שהם מכים אותי. ואני

223
00:19:39,200 --> 00:19:40,220
כאילו, אני הולך לשרוף את הפנים שלי.

224
00:19:42,340 --> 00:19:45,100
ואז אבא שלי התחיל לצעוק ל
משטרה.

225
00:19:45,380 --> 00:19:46,380
תפסיק לירות!

226
00:19:46,640 --> 00:19:48,320
הוא מחזיק את הבת שלי.

227
00:19:48,580 --> 00:19:49,580
תחזיק את האש שלך!

228
00:19:49,800 --> 00:19:51,920
אז לקחתי את זה כסימן שאני יכול
להתחיל לצעוק.

229
00:19:52,140 --> 00:19:54,140
זאת הבת שלי!

230
00:19:57,040 --> 00:20:01,040
מה שעורר את חן יותר נסער, והוא
היה מושך אותי לצד השני של

231
00:20:01,040 --> 00:20:03,000
או להדק את אחיזתו בזרועי.

232
00:20:04,700 --> 00:20:09,240
זה היה ממש כאילו הייתי בובה
נמשך לאן שהוא הולך ו

233
00:20:09,240 --> 00:20:10,920
כל הזמן נדחף לפניו.

234
00:20:11,300 --> 00:20:13,680
הרגשתי כאילו מוחצים אותי.

235
00:20:14,320 --> 00:20:17,980
כל פעם הייתי נהיה יותר מדי היסטרי או
מטורף, הוא היה מכה אותי עם אקדח

236
00:20:17,980 --> 00:20:18,980
האחורי של הראש.

237
00:20:20,540 --> 00:20:24,040
כל מי שמתנהג רע לאישה הוא
דוחה בעיני.

238
00:20:25,740 --> 00:20:28,720
והנה האיש הזה עשה לי את זה
בת מולי.

239
00:20:34,260 --> 00:20:34,720
זה

240
00:20:34,720 --> 00:20:42,060
חייב

241
00:20:42,060 --> 00:20:46,440
נמשכו בערך שניים או שלושה
דקות, רק הירי הלוך ושוב,

242
00:20:46,440 --> 00:20:48,360
ואז מסיבה כלשהי המשטרה עצרה
יְרִי.

243
00:21:02,800 --> 00:21:04,900
הבת שלי אמרה לי, היא

244
00:21:04,900 --> 00:21:12,700
ידע

245
00:21:12,700 --> 00:21:16,280
שיש סיכוי טוב שהיא
לא התכוון לראות עוד יום.

246
00:21:17,640 --> 00:21:21,020
וידעתי שיש סיכוי טוב
שאף אחד מאיתנו לא יראה אחר

247
00:21:21,020 --> 00:21:22,020
יום.

248
00:21:27,320 --> 00:21:28,580
הוא לא הולך לירות בך.

249
00:21:29,540 --> 00:21:32,040
אתה לא הולך למות.

250
00:21:45,100 --> 00:21:48,860
הוא הבחין בי בוכה, והוא בערך, הוא
ניסיתי לנגב את הדמעות, ואמרתי לו

251
00:21:48,860 --> 00:21:50,600
אותו, לא, ואני התרחקתי. אל תבכה.

252
00:21:53,580 --> 00:21:58,460
הוא ניסה להראות צורה כלשהי של
רוך כלפי מלאני, אבל זה היה א

253
00:21:58,460 --> 00:22:02,780
רוך דוחה כי זה היה א
אנס שעשה את זה.

254
00:22:04,040 --> 00:22:09,720
אני זוכר שהצלחתי להריח אותו. זה
הריח מזיעה ולכלוך, ואז הוא

255
00:22:09,720 --> 00:22:12,860
פשוט יהיה כל כך קרוב, כמו
חדירה, שזה היה פשוט כך

256
00:22:13,960 --> 00:22:19,180
הרגשות שלי בשלב הזה היו כמעט
יותר מדי בשבילי להכיל.

257
00:22:23,400 --> 00:22:28,540
המשטרה צעקה משהו והוא
לא אהבתי מה שזה לא היה כי אני

258
00:22:28,540 --> 00:22:32,080
זכור שהזרוע שלו מתהדקת מאוד
והוא פשוט התחיל לירות ישר החוצה

259
00:22:32,080 --> 00:22:33,080
החלון הקדמי.

260
00:22:33,620 --> 00:22:35,820
פתאום היה רק כל זה
ירי.

261
00:22:39,440 --> 00:22:43,040
צרחתי, בכיתי, פשוט
כל הזמן אמר לו, בבקשה תן לי ללכת,

262
00:22:43,140 --> 00:22:44,140
בבקשה תן לי ללכת.

263
00:22:47,800 --> 00:22:53,800
ככל שזה נמשך יותר, כך יותר
אגרסיבי הוא נהיה, כמה שיותר

264
00:22:53,800 --> 00:22:55,500
הוא נהיה יותר מחוספס
מקבל.

265
00:22:57,720 --> 00:23:02,740
כל הזמן חשבתי שזו אשמתי כי
אני נהיה היסטרי, אני צריך להפסיק.

266
00:23:05,120 --> 00:23:07,980
היא הייתה מביטה בי בתחינה פנימה
העיניים שלה.

267
00:23:11,060 --> 00:23:12,060
קח אותי!

268
00:23:12,180 --> 00:23:15,040
אני חושב שאבא שלי בטח הרגיש לגמרי,
חסר אונים לחלוטין.

269
00:23:23,780 --> 00:23:26,920
אני לא מפקפק לרגע באבא שלי
היה מוותר על חייו עבור כל אחד בפנים

270
00:23:26,920 --> 00:23:31,100
משפחה. כי אני יודע שהייתי מוותר
החיים שלי בשביל הילדים שלי.

271
00:23:31,320 --> 00:23:34,840
ויכולתי לראות את זה בעיניו של אבא שלי.

272
00:23:37,000 --> 00:23:41,560
ואני עדיין יכול לדמיין את פניו כשהוא
ישב שם והתחנן אליו בבקשה

273
00:23:41,560 --> 00:23:43,380
להחליף איתי מקומות.

274
00:23:44,320 --> 00:23:47,020
והיה לו את המבט חסר האונים הזה
עיניים.

275
00:23:47,640 --> 00:23:51,420
והוא כל הזמן אמר לי, מלאני,
אתה תהיה בסדר. אתה הולך

276
00:23:51,420 --> 00:23:54,000
בסדר. ורק רציתי שאבא שלי יבוא
ולעזור לי.

277
00:23:58,320 --> 00:24:04,400
התפללתי כל כך נואשות שהגעתי
הנקודה שבה

278
00:24:06,090 --> 00:24:08,790
לא ידעתי יותר איך להתפלל.

279
00:24:11,210 --> 00:24:14,810
משהו אמר לי, אתה אמרת
היה לו, ילד.

280
00:24:15,690 --> 00:24:16,690
תוותר עכשיו.

281
00:24:17,310 --> 00:24:18,310
פשוט תשכח מזה.

282
00:24:21,390 --> 00:24:22,670
האם אלוהים שמע אותי?

283
00:24:23,150 --> 00:24:25,090
האם הוא בכלל ידע שזה קורה לו
אותנו?

284
00:24:28,030 --> 00:24:32,430
ובנקודה זו, הגיע המזמור כ"ג
לפי דעתי.

285
00:24:33,070 --> 00:24:35,190
ה' הוא הרועה שלי, אני לא אעשה
רוצה.

286
00:24:35,720 --> 00:24:37,840
הוא מכריח אותי לשכב בירוק
שדות מרעה.

287
00:24:38,280 --> 00:24:40,160
הוא מוביל אותי אל המים השקטים.

288
00:24:40,840 --> 00:24:42,140
ה' הוא הרועה שלי.

289
00:24:43,020 --> 00:24:45,560
הוא אמר את זה שוב ושוב ו
שוב.

290
00:24:45,860 --> 00:24:49,280
אתה תכין שולחן לפניי
נוכחות אויבי.

291
00:24:49,620 --> 00:24:53,600
בשלב מסוים, אמרנו כל ארבעתנו
את זה ביחד.

292
00:24:54,260 --> 00:24:58,680
טוב ורחמים קדושים ילכו אחרי
כל ימי חיי. ואני אעשה זאת

293
00:24:58,680 --> 00:25:01,640
לשכון בבית ה'. כאילו
הכל היה חסום וה

294
00:25:01,640 --> 00:25:03,080
הירי הופסק.

295
00:25:03,560 --> 00:25:05,020
וזה היה הדבר היחיד שיכולתי
לשמוע.

296
00:25:07,540 --> 00:25:08,540
כן,

297
00:25:15,260 --> 00:25:18,220
למרות שאני הולך בעמק של
צל של מוות.

298
00:25:19,820 --> 00:25:26,300
כשאמרתי את המילים האלה, הרגשתי את הקול שלי
נשבר.

299
00:25:27,480 --> 00:25:29,780
והרגשתי דמעות זולגות על עיניי.

300
00:25:31,360 --> 00:25:36,520
בכל השנים שקראתי את זה
שיר, ואמר את המילים האלה,

301
00:25:36,740 --> 00:25:42,060
הם היו, במובן מסוים, חסרי משמעות
אותי.

302
00:25:42,900 --> 00:25:45,840
עכשיו, פתאום הם התכוונו למשהו
אותי.

303
00:25:47,780 --> 00:25:51,160
הבנתי שאנחנו בעמק של
צל המוות.

304
00:25:52,300 --> 00:25:56,840
הבנתי שאנחנו בוהים במוות פנימה
העין.

305
00:25:57,520 --> 00:26:01,780
ואז אמרתי את המילים, אני אפחד
שום רוע.

306
00:26:03,370 --> 00:26:05,010
כי אתה איתי.

307
00:26:07,130 --> 00:26:13,670
ואני זוכר את גל הרגשות הזה
הרגשתי.

308
00:26:16,130 --> 00:26:16,910
ו

309
00:26:16,910 --> 00:26:25,130
פתאום

310
00:26:25,130 --> 00:26:30,250
זה הרגיש כמו כמעט תחושת ניצחון.

311
00:26:31,050 --> 00:26:33,890
אלוהים לא שכח אותנו. הוא לא
נטש אותנו.

312
00:26:34,490 --> 00:26:35,490
הוא שם.

313
00:26:39,170 --> 00:26:46,170
נראה היה שיש א

314
00:26:46,170 --> 00:26:51,030
רגוע. למעשה, הרוגע היה אפילו א
רוגע פיזי בגלל הירי

315
00:26:51,470 --> 00:26:54,930
ופתאום חלה רגיעה
משבר.

316
00:26:55,530 --> 00:26:59,990
וכשאמרתי לו, בבקשה, קח אותי,
לתת לבת שלי ללכת.

317
00:27:00,440 --> 00:27:02,860
הוא הביט בי ושחרר את מלאני.

318
00:27:04,540 --> 00:27:05,720
עכשיו הייתי המגן.

319
00:27:08,940 --> 00:27:14,440
אבל באותו זמן, הבת שלי הייתה
עכשיו כבר לא הפגיע.

320
00:27:29,420 --> 00:27:33,900
שמעתי צליל שאולי לא היה לו
זיהיתי, אבל בהחלט הכרתי.

321
00:27:34,780 --> 00:27:39,300
זה היה הצליל למטה של הדלת
של המוסך שנפתח.

322
00:27:39,920 --> 00:27:42,300
וזה אמר לי דבר אחד.

323
00:27:43,220 --> 00:27:45,980
התקיפה עמדה להתרחש.

324
00:27:46,720 --> 00:27:49,720
הם נכנסו לבית דרך ה
מוסך.

325
00:27:52,140 --> 00:27:56,120
הוא לא שמע אותם למטה.

326
00:27:56,830 --> 00:28:02,050
וברור שהייתה לו דאגה שהם
היה חודר לבית מהגג.

327
00:28:03,030 --> 00:28:09,450
עם זה בחשבון, הוא אמר לכריסטין
להזהיר אותו אם מישהו ירד

328
00:28:09,450 --> 00:28:10,450
מדרגות.

329
00:28:11,710 --> 00:28:14,690
זה היה מאוד קשה לכריסטין
להבין.

330
00:28:15,110 --> 00:28:18,730
לך לתחתית המדרגות וספר
אותו אם מישהו יירד.

331
00:28:20,430 --> 00:28:23,850
לא הצלחתי להבין, למה אבא לא
רוצה אותי בקרבתו? אתה יודע, אני רוצה

332
00:28:23,850 --> 00:28:24,689
להיות בקרבתו.

333
00:28:24,690 --> 00:28:25,790
כריסטין, תעשי מה שאני אומר!

334
00:28:26,330 --> 00:28:27,330
אל תעשי עכשיו, ילדה!

335
00:28:28,190 --> 00:28:31,630
הייתי מאוד להוט שהיא תעשה בדיוק את זה.

336
00:28:32,590 --> 00:28:35,590
אם היא לא עשתה זאת, סביר להניח שהיא תיכנס
שדה האש.

337
00:28:36,870 --> 00:28:39,690
אן הייתה למרבה המזל ממש ברחוק
פינה.

338
00:28:41,270 --> 00:28:46,070
מלאני הדאיגה משהו
אני, אבל היא שכבה על הרצפה, אז

339
00:28:46,070 --> 00:28:51,390
באמת שהייתי היחיד שהיה ב
שדה אש, שאני לא אעמיד פנים

340
00:28:51,390 --> 00:28:52,390
לא הדאיג אותי.

341
00:28:53,670 --> 00:28:57,020
כל מי שהוחזק מולו,
עמד למות.

342
00:28:59,720 --> 00:29:01,460
שמעתי את החבטות במדרגות.

343
00:29:03,780 --> 00:29:05,640
והבנתי שזה...

344
00:29:05,640 --> 00:29:12,580
פתאום אני

345
00:29:12,580 --> 00:29:14,500
רק שמעתי אותם מסתערים במעלה המדרגות.

346
00:29:14,780 --> 00:29:16,960
והרגע ראיתי את הגוש הזה של שחור.

347
00:29:17,280 --> 00:29:21,540
זה היה כמו המגנים השחורים וה
קסדות עם המגן.

348
00:29:23,300 --> 00:29:25,060
אז הוא הסתובב והתחיל
ירי.

349
00:29:30,600 --> 00:29:34,020
פתאום שמתי לב בים השחור
נסוג.

350
00:29:35,500 --> 00:29:40,180
אבל הוא הבין שהוא צריך להביא
עוד אש לשאת עליהם.

351
00:29:41,300 --> 00:29:48,300
והוא משך את האקדח ממני
מצח, הביא

352
00:29:48,300 --> 00:29:54,860
האקדח למטה כדי להתחיל לירות, אבל הוא
רק שחרר את הזריקה הראשונה לפני שהוא

353
00:29:54,860 --> 00:29:57,380
האקדח כיוון אליהם.

354
00:30:00,590 --> 00:30:05,230
הרגשתי את הפיצוץ האדיר הזה איפה
הברך שלי הייתה.

355
00:30:05,810 --> 00:30:10,410
שלושתנו צרחנו.

356
00:30:10,890 --> 00:30:13,590
רק שמעתי את שניהם מתחילים לצרוח
כמו שצעקתי.

357
00:30:17,070 --> 00:30:21,950
ידעתי שירו ​​בי.

358
00:30:22,690 --> 00:30:25,950
לא הבנתי את זה באותו שלב
מלאני נורתה.

359
00:30:27,790 --> 00:30:29,290
זה היה פשוט...

360
00:30:30,019 --> 00:30:34,740
תחושת צריבה עזה, כמו
פיצוץ.

361
00:30:36,100 --> 00:30:40,600
ואני זוכר שצרחתי מכאב, אבל אני
חושב שהם כל כך התרגלו אלי

362
00:30:40,600 --> 00:30:43,080
צרחו בשלב הזה שהם לא עשו זאת
להבין שבאמת ירו בי.

363
00:30:44,320 --> 00:30:48,600
כל הזמן חשבתי לעצמי, מה שלומי
הולך לדעת אם אני מת? האם זה אני

364
00:30:48,600 --> 00:30:51,020
למות? האם זה רק יגיע
פתאום?

365
00:30:51,840 --> 00:30:53,500
מהו התהליך?

366
00:30:57,930 --> 00:30:59,590
ניסיתי להזיז את הרגל שלי.

367
00:31:00,170 --> 00:31:02,610
הרגשתי את זה מחליק מסביב.

368
00:31:04,930 --> 00:31:07,590
לרגע לא הצלחתי להבין למה
זה היה עושה את זה.

369
00:31:08,310 --> 00:31:11,470
ואז הבנתי שזה הדם שלי
על הרצפה, שזה מחליק

370
00:31:11,470 --> 00:31:12,470
סביבו.

371
00:31:13,850 --> 00:31:16,870
ואז היה שקט. זו הייתה שתיקה מפחידה.

372
00:31:18,810 --> 00:31:20,730
יכולתי לשמוע את הדם של אבא שלי מטפטף.

373
00:31:23,650 --> 00:31:26,070
הייתי מאוד מודע למה...

374
00:31:26,600 --> 00:31:28,860
אובדן דם יכול לגרום לאדם.

375
00:31:30,840 --> 00:31:37,640
הרגשתי את הגל הזה של סחרחורת ושל
החושך סוגר עלי.

376
00:31:40,760 --> 00:31:43,660
אמרתי ספציפית לאן...

377
00:31:56,010 --> 00:31:57,890
אני חושב שזה היה הכי מפחיד
חלק מכל זה.

378
00:31:59,110 --> 00:32:01,310
היה דם בכל מקום.

379
00:32:03,870 --> 00:32:07,370
ואפשר היה לראות גם, הוא היה כמו
המום. הוא היה כמו בתוך ומחוץ לזה.

380
00:32:08,810 --> 00:32:11,290
קיוויתי לנער אותו, לנער אותו
בחיים.

381
00:32:13,550 --> 00:32:18,490
אן עזבה את זכרי אז.

382
00:32:21,050 --> 00:32:22,910
והיא הגיעה למקום שבו היינו.

383
00:32:23,660 --> 00:32:28,180
ואז היא ראתה שאני אפילו לא
הורדתי את העניבה מאז שבאתי

384
00:32:28,420 --> 00:32:33,680
והיא התירה במהירות את הקשר וקשרה
זה סביב הרגל שלי, אשר ביעילות

385
00:32:33,680 --> 00:32:34,680
עצר את הדימום.

386
00:32:39,740 --> 00:32:44,180
אני לא חושב שאי פעם הפסקתי לצרוח.
אני חושב ששכבתי שם וצרחתי ו

387
00:32:44,180 --> 00:32:45,180
צועקים כל הזמן.

388
00:32:47,040 --> 00:32:49,320
כל הגוף שלי הרגיש כאילו הוא עולה באש.

389
00:32:49,680 --> 00:32:52,140
ואני חושב שחשבתי, זה רק אצלי
בחזרה.

390
00:32:52,810 --> 00:32:56,030
אבל אז ניסיתי להזיז את האצבעות, ו
על היד הימנית שלי לא יכולתי להזיז את שלי

391
00:32:56,030 --> 00:32:59,790
אצבעות. אז אני חושב שזה הזמן שמתי
שניים ושניים יחד, שזה נעלם

392
00:32:59,790 --> 00:33:01,210
גם דרך פרק היד שלי.

393
00:33:19,990 --> 00:33:21,590
בקושי הייתי בהכרה.

394
00:33:22,090 --> 00:33:24,850
אבל הייתי מודע לעובדה שיש
אדם שעלה.

395
00:33:25,050 --> 00:33:32,050
וכשהוא עלה מיד הרגשתי
תחושת הקלה שמשהו הוא

396
00:33:32,050 --> 00:33:33,050
קורה.

397
00:33:34,110 --> 00:33:39,270
כי היה הרבה מאוד דם
סביב הרגל שלי ומעט מאוד דם ממנו

398
00:33:39,270 --> 00:33:45,970
מלאני, הוא עשה את השגיאה
הנחה שאני זה שצריך

399
00:33:45,970 --> 00:33:47,950
תשומת לב יותר ממלאני.

400
00:33:48,550 --> 00:33:50,050
הוא גרר אותי במורד המדרגות.

401
00:33:52,880 --> 00:33:56,620
ידעתי שברור שהוא הולך לעשות זאת
להביא את מלאני, את אן ואת האחרים

402
00:33:56,620 --> 00:33:57,620
התכוונו לצאת.

403
00:33:57,760 --> 00:33:59,000
היינו הולכים להיות בסדר.

404
00:33:59,620 --> 00:34:04,040
כשהשוטר עלה למעלה, הוא
שמתי לב שהידיים שלי קשורות מאחור

405
00:34:04,040 --> 00:34:07,820
בחזרה. בלי להבין שיש לי א
פצע כדור בזרוע שלי, פשוט לקחתי את שלי

406
00:34:07,820 --> 00:34:09,139
פרקי הידיים ומשך אותם זה מזה.

407
00:34:12,000 --> 00:34:15,540
וזה היה הדבר הכי כואב.

408
00:34:15,760 --> 00:34:18,540
פשוט הרגשתי שהוא באמת קרע את שלי
למסור.

409
00:34:18,940 --> 00:34:23,340
ואני זוכר שהרמתי את זרועי למעלה, ואני
יכול היה לראות דרך זרועי.

410
00:34:24,480 --> 00:34:29,520
לא היה דם, אבל זה היה רק א
חור שיכולתי לראות ישר דרך שלי

411
00:34:29,520 --> 00:34:33,820
זרוע. הוא תפס אותי ונשא אותי כמו א
תינוק לרדת במדרגות ולצאת

412
00:34:33,820 --> 00:34:38,040
חלון. אני אפילו לא חושב שאמרתי
כל דבר לאמא שלי או לכריסטין ואני

413
00:34:38,040 --> 00:34:41,300
פשוט הניחו שכולם הולכים
לצאת החוצה. חשבתי, ובכן, זהו.

414
00:34:41,320 --> 00:34:42,320
זה הסוף.

415
00:34:42,780 --> 00:34:44,159
את כולנו הולכים להוציא.

416
00:34:44,699 --> 00:34:45,719
כולם יהיו בסדר.

417
00:34:46,179 --> 00:34:47,179
אני הייתי...

418
00:34:47,420 --> 00:34:51,760
משוכנע לחלוטין שהמשבר היה
עכשיו נגמר.

419
00:34:52,040 --> 00:34:57,080
המשפחה עמדה להשתחרר ו
הסיוט הסתיים.

420
00:34:57,340 --> 00:35:00,320
כמה מאוד הוכח שטעיתי.

421
00:35:21,840 --> 00:35:26,980
כששכבתי שם, נעשיתי מודע במעורפל
של אנשים סביבי.

422
00:35:27,920 --> 00:35:30,340
בהתחלה, חשבתי, טוב, זה רק א
הרבה שוטרים.

423
00:35:31,220 --> 00:35:34,140
נשמעה מהומה של קול והבזקים
של אור.

424
00:35:34,600 --> 00:35:39,340
הדבר הבא שנודע לי הוא
אנשים שדוחפים לי מיקרופונים לתוך הפנים שלי.

425
00:35:41,540 --> 00:35:47,580
בערך שחיתי להכרה מלאה,
ופקחתי את עיני והרמתי את עצמי

426
00:35:49,960 --> 00:35:50,960
הרחוב.

427
00:35:51,520 --> 00:35:56,440
היה ריבה עמוס במאה, אולי
אלפי אנשים.

428
00:35:57,060 --> 00:36:02,900
עיתונאים, צלמים, תקשורת
אנשים, שכולם רצו לראות את חן

429
00:36:02,900 --> 00:36:03,940
נהרג.

430
00:36:05,340 --> 00:36:08,260
התברר לי שאין
לשלוט כאן.

431
00:36:09,000 --> 00:36:10,900
יש כאוס מוחלט.

432
00:36:11,720 --> 00:36:17,580
המשטרה, שפתחה במשוגעים
תקיפה על הבית שלנו, לא הייתה לה שליטה

433
00:36:17,580 --> 00:36:18,580
לא משנה מה.

434
00:36:18,920 --> 00:36:20,720
ואז ראיתי את הבת שלי.

435
00:36:22,350 --> 00:36:24,770
מכוסה באנשים, מצטופפים מסביב
אותה.

436
00:36:25,510 --> 00:36:27,010
והיא צרחה מכאב.

437
00:36:27,290 --> 00:36:30,630
צעקתי וצרחתי.

438
00:36:30,870 --> 00:36:34,930
ואני זוכר שראיתי מצלמות גדולות ו
אורות בפנים שלי כל הזמן. ו

439
00:36:34,930 --> 00:36:37,870
היו רק הבזקים שנכבו. ואני שמרתי
חושב, איפה אבא שלי? איפה שלי

440
00:36:37,870 --> 00:36:38,870
אבא? אני צריך את אבא שלי.

441
00:36:40,750 --> 00:36:43,390
היא צעקה, אבא, אבא, אני רוצה
אבא שלי.

442
00:36:44,850 --> 00:36:50,810
ופתאום הבנתי שאן לא
שם.

443
00:36:52,470 --> 00:36:53,610
כריסטין לא הייתה שם.

444
00:36:54,950 --> 00:36:56,130
זכרי לא היה שם.

445
00:36:56,590 --> 00:36:58,030
והם לא התכוונו להיות שם.

446
00:36:58,770 --> 00:37:05,210
וכעסתי כל כך שזרקתי הצידה
תחושת חוסר האונים.

447
00:37:05,850 --> 00:37:08,290
והתחלתי לשאוג.

448
00:37:10,210 --> 00:37:17,050
ודאגתי שאצעק חזק יותר
מאשר הסירנות

449
00:37:17,050 --> 00:37:18,610
והשריקות וכל השאר.

450
00:37:21,550 --> 00:37:25,190
אני לא יודע על מי צעקתי, אבל אני
רצה שמישהו ישמע אותי.

451
00:37:26,790 --> 00:37:32,930
וכשהתחלתי לצעוק, הקהל
מאחורינו התחילו להיפתח קצת ו

452
00:37:32,930 --> 00:37:34,730
הם הצליחו להתחיל לדחוף את הארנקה
קדימה.

453
00:37:38,910 --> 00:37:45,130
ואז נלקחנו לבית החולים.

454
00:37:48,410 --> 00:37:50,150
הם חבשו את הרגל.

455
00:37:50,460 --> 00:37:52,160
ואז הוכנסתי למחלקה.

456
00:37:53,080 --> 00:37:55,340
הפציעות של מלאני היו הרבה יותר
רציני.

457
00:37:57,580 --> 00:38:02,800
הכדור חלף לי בגב התחתון. זה
פספסתי את עמוד השדרה שלי ב-0.2 מילימטר ו

458
00:38:02,800 --> 00:38:04,060
ואז התמקם באגן שלי.

459
00:38:05,340 --> 00:38:09,400
יש שני עורקים עיקריים אצלך
הבטן, והכדור התקע ימינה

460
00:38:09,400 --> 00:38:11,980
שניהם, בעצם נוגעים ב
הצדדים של העורקים.

461
00:38:13,040 --> 00:38:16,680
אם זה היה מחורר אחד מהשניים
עורקים, הייתי מדמם למוות

462
00:38:16,680 --> 00:38:18,360
תוך כמה דקות בבית.

463
00:38:23,880 --> 00:38:29,000
מצאתי את עצמי במחלקה צופה ב
טלוויזיה, לנהל את השיחות

464
00:38:29,000 --> 00:38:30,460
פירש עבורי.

465
00:38:33,440 --> 00:38:38,020
היה לי מאוד קשה להיכנס
בית החולים ולדעת שהמשפחה שלי

466
00:38:38,020 --> 00:38:39,640
היו עדיין בבית.

467
00:38:42,280 --> 00:38:48,460
לא הייתה שום דרך שנוכל להתקשר אליו
בית מבחוץ כי חן

468
00:38:48,460 --> 00:38:50,200
היה מונופול על קו הטלפון.

469
00:39:16,460 --> 00:39:19,160
הרגשתי התרוממות רוח עצומה כשראיתי את
בחור קטן.

470
00:39:24,900 --> 00:39:27,100
זו הייתה התקווה האמיתית הראשונה שהייתה לי.

471
00:39:34,720 --> 00:39:35,860
פרצתי בבכי.

472
00:39:37,600 --> 00:39:42,480
אז זה התפורר לי ולי
פשוט התחיל לבכות ולהבין שזה כן

473
00:39:42,480 --> 00:39:45,600
נגמר. זה נעשה. הייתי מחוץ ל
בית.

474
00:39:49,900 --> 00:39:53,220
התרגשתי בטירוף כשראיתי אותה מגיעה
מחוץ לבית.

475
00:39:53,940 --> 00:39:57,240
אבל זו הייתה שמחה מאוד מתוססת.

476
00:39:57,780 --> 00:40:02,120
האדם הכי חשוב בחיי היה
עדיין מוחזק על ידי האיש הזה.

477
00:40:05,720 --> 00:40:12,200
ההודעות שהמשיכו להגיע
הטלוויזיה כל הזמן אמרה

478
00:40:12,200 --> 00:40:13,760
שהיא הולכת להשתחרר.

479
00:40:16,600 --> 00:40:18,100
ולא יהיה שום סימן אליה.

480
00:40:19,089 --> 00:40:23,930
התחושה המתמדת, הבנייה
עכשיו היא הולכת לצאת. ואז

481
00:40:23,930 --> 00:40:28,650
היו אומרים, עוד חצי שעה ו
היא תצא. והייתי די תזזיתי.

482
00:40:30,990 --> 00:40:32,450
הם הסכימו למצבו.

483
00:40:33,130 --> 00:40:34,650
עכשיו בוודאי הוא חייב לשחרר אותה.

484
00:40:38,270 --> 00:40:39,450
דלת הכניסה נפתחה.

485
00:40:42,050 --> 00:40:47,070
ויצאו מספר אנשים.

486
00:40:50,660 --> 00:40:52,720
ממש מלפנים היה צ'ן שנשנג.

487
00:40:54,200 --> 00:40:59,080
ידיו היו אזוקות לפניו
אוֹתוֹ. ולידו היה הו יואי.

488
00:40:59,360 --> 00:41:01,720
היו עוד מספר שוטרים
עומד מהצד.

489
00:41:02,540 --> 00:41:04,740
ובאמת לא רציתי לראות אף אחד מהם
האנשים האלה.

490
00:41:05,420 --> 00:41:06,720
רציתי רק לראות את אן.

491
00:41:08,420 --> 00:41:11,400
אבל לא היה שום סימן אליה.

492
00:41:13,380 --> 00:41:14,920
מה קרה שם בפנים?

493
00:41:15,640 --> 00:41:16,740
איפה אשתי?

494
00:41:18,540 --> 00:41:19,880
למה היא לא יצאה?

495
00:41:21,640 --> 00:41:27,860
ואז המצלמות עקבו אחרי סנטר,
כי הוא היה הנבל של היצירה.

496
00:41:28,480 --> 00:41:30,240
הוא היה מה שכולם רצו לראות.

497
00:41:30,680 --> 00:41:35,840
המצלמות עקבו אחריו, והם זזו
הרחק מהדלת, ולא ראיתי

498
00:41:35,840 --> 00:41:36,840
אן.

499
00:41:37,500 --> 00:41:40,680
והייתי די תזזיתי.

500
00:41:41,260 --> 00:41:47,280
באמת לא ידעתי מה אני הולך
לעשות אם אן לא יצאה מזה

501
00:41:47,280 --> 00:41:48,280
בית.

502
00:41:50,800 --> 00:41:55,500
ואז המצלמה החליפה והיא הלכה
חזרה לדלת ולכמה אחרונים

503
00:41:55,500 --> 00:41:58,760
אנשים יצאו ושם מאחוריהם
הייתה אן.

504
00:42:02,360 --> 00:42:08,740
היה לה החיוך הרחב ביותר על פניה
ו

505
00:42:08,740 --> 00:42:15,500
זה היה החיוך הזה שהתאהבתי בו
עם מתי אני

506
00:42:15,500 --> 00:42:20,240
ראה אותה לראשונה לפני כל אותן שנים ו
התחיל לחזר אחריה.

507
00:42:21,290 --> 00:42:25,130
ומה שראיתי כשיצאנו מהדלת
היה אותו חיוך.

508
00:42:27,750 --> 00:42:28,990
ואז ידעתי שזה נגמר.

509
00:42:31,050 --> 00:42:37,930
כשראיתי את אן וכשראיתי את זה
חייך, ידעתי שהיא בסדר וידעתי את זה

510
00:42:37,930 --> 00:42:38,930
נגמר.

511
00:42:39,210 --> 00:42:45,230
ופשוט הייתה לי הכרת תודה בלב
שאוכל להיות עם אשתי שוב.

512
00:43:22,960 --> 00:43:27,300
לעולם לא יכולנו להסכים למה שהוא עשה
המשפחה שלנו.

513
00:43:28,880 --> 00:43:33,740
אבל הוא נשאר מישהו שנברא
בצלם אלוהים.

514
00:43:35,320 --> 00:43:40,480
אנחנו לא יכולים לטעון שאנחנו נוצרים אם אנחנו
אל תסלח לו.

515
00:43:41,740 --> 00:43:46,540
אני חושב שההורים שלי מאוד סלחנים
אנשים באופן כללי.

516
00:43:47,340 --> 00:43:52,040
הרגשות האישיים שלי היו שלא
לסלוח לאיש על מה שעשה לו

517
00:43:52,040 --> 00:43:53,040
למשפחה שלי.

518
00:43:54,440 --> 00:43:55,620
הוא פגע בנו.

519
00:43:56,780 --> 00:44:02,760
ולמה שאתן לו את
סיפוק מהידיעה שאני סולח

520
00:44:03,720 --> 00:44:07,400
פיסת הכוח הקטנה האחת שאני
עדיין יש עליו.

521
00:44:08,540 --> 00:44:12,700
אני חושב שזה בסדר לכל אחד מהם
דרך אישית משלהם אם הם רוצים

522
00:44:12,700 --> 00:44:15,720
לסלוח לו. וזה מקל על
אותם להמשיך הלאה. זה בסדר.

523
00:44:16,350 --> 00:44:17,690
אבל אני לא נותן לו את הכוח הזה.